מגמות דמוגרפיות והשתלבות בתעסוקה: מבט על המגזר החרדי

במחקר חדשני זה השתמשנו בנתוני פרט כדי למפות דפוסים דמוגרפיים באוכלוסייה החרדית ובתת־זרמים בתוכה, וכן כדי ללמוד על המתאם שבין מספר ילדים לתעסוקה בקרב החרדים.

מבט על השנים 2003 – 2019 מלמד כי גיל הנישואין וגיל האם בלידה הראשונה בקרב החרדים מוקדמים הרבה יותר מבמגזר הכללי, ושבאותן שנים כמעט שלא היה שינוי בגיל הנישואין, לצד עלייה קלה בלבד בגיל הלידה הראשונה של נשים חרדיות.

ניתוח המגמות לפי זרמים (חסידים, ליטאים וספרדים) מצביע על שונות ניכרת – גיל הנישואין וגיל לידת הילדים מוקדם יותר בזרם החסידי, ובזרם הספרדי מתחתנים ויולדים בגיל מאוחר יותר ביחס לשני הזרמים האחרים.

הנתונים מלמדים עוד כי מספר הילדים הממוצע הצפוי לאישה חרדית (במיוחד בזרם החסידי) גבוה בהרבה מלאישה מהאוכלוסייה הכללית. עם זאת, אנו מזהים ירידה מסוימת במספר הילדים הממוצע לאישה חרדית בעשור האחרון – מכ־6.5 ילדים ל־6.15 (ירידה הבאה לידי ביטוי בכל הזרמים). הממצאים שעלו ממחקר זה מצביעים על מספרים הנמוכים במעט מהמספרים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בניתוח ייחודי שבדק את המתאם בין מספר ילדים לבין תעסוקה נמצא שההסתברות להיות מועסק יורדת ככל שלפרט יש יותר ילדים בהיותו בן 34 .עוד נמצא כי הסתברות זו משתנה בין המינים ובין הזרמים.

לדוגמה, שיעור התעסוקה של גברים חסידים שיש להם 7 ילדים נמוך יותר משיעור התעסוקה של גברים חסידים שלהם פחות ילדים (שיעורי התעסוקה של גברים שלהם 1– 6 ילדים גבוהים יחסית), ואילו אצל גברים ליטאים השפעת מספר הילדים על התעסוקה מתחילה להיות מורגשת מהילד הרביעי והלאה (לעומת גברים ליטאים שלהם פחות ילדים).