מתנגדים לבחירה הישירה
ההצעה לבחירה ישירה לראשות הממשלה משנה באופן מהותי את שיטת הממשל בישראל. מדובר בשינוי רטרואקטיבי בחוקי המשחק, שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית, זוהי "המצאה" מקורית שאינה קיימת בשום דמוקרטיה אחרת
עם עליית ההצעה לעריכת בחירות ישירות לראשות הממשלה לסדר היום, שיגר המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת, הקובעת כי שינוי אופן מינוי ראש הממשלה תוך כדי הליך הרכבת הממשלה, הוא "מעשה פסול מבחינה חוקתית, שעולה עד כדי פגיעה בליבת המשטר הדמוקרטי וכדי 'תיקון חוקתי שאיננו חוקתי'".
בפתח הדברים מציינים החוקרים, ד"ר אסף שפירא וד"ר עמיר פוקס, כי "מדובר בשינוי רטרואקטיבי ופרסונאלי בדיני הבחירות, באופן שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. שינויים משטריים קיצוניים כאלה לא מאפיינים משטר דמוקרטי".
חוו"ד מתייחסת לנוסח ההצעה שפורסמה, עליה חתומים חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה ארבל. השניים מדגישים שהצעת החוק תעקר מאוד את כוחה של הכנסת, מאחר ותפגע באופן ממשי בסמכויותיה, לרבות ביכולת הפיקוח שלה על הממשלה. בנוסף, ישנה סבירות גבוהה שהצעת החוק כלל לא תביא לפתרון המשבר הפוליטי המתמשך והקמת ממשלה מתפקדת, שכן גם לפיה, כדי להרכיב ממשלה תידרש הצבעת אמון הכנסת.
בהשוואה בינלאומית מציינים ד"ר שפירא וד"ר פוקס, כי "אין אח ורע בעולם לשיטה המוצעת: "אין משטרים פרלמנטריים שיש בהם בחירות ישירות לתפקיד ראש הממשלה, ואין משטרים פרלמנטריים שבהם אי אפשר להחליף ממשלה בהצבעת אי-אמון". באשר לפרסומים שונים בתקשורת בהם נטען כי יש דמוקרטיות מתוקנות שהשיטה המוצעת דומה להן, ואין צורך בהן בהצבעת אמון בפרלמנט כדי להקים ממשלה חדשה (כמו, הולנד, אוסטריה, דנמרק, נורבגיה ואיסלנד) - ההשוואה מוטעית ומטעה. במדינות אלה, אין בחירות ישירות, הממשלה קמה על בסיס יחסי הכוחות בפרלמנט ולא "נכפית" על הפרלמנט, ואפשר להחליפה בכל עת בהצבעת אי-אמון".
לסיכום חוות הדעת, כותבים החוקרים כי יש לאפשר לכנסת למצות את הליכי הרכבת הממשלה.