תיקון שיטת הממשל

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא תיקון שיטת הממשל

מאמרים

מאמר דעה

גם ממשלת מיעוט באה בחשבון

אין ספק, מבין האופציות הקיימות להרכבת ממשלה, ממשלת מיעוט היא האחרונה שבהן, אך היא עדיפה על סבב בחירות נוסף. על נשיא המדינה לאפשר את מיצוי האפשרויות להקמת ממשלה, ולא לחשוש מהענקת המנדט למועמד הבא. דווקא ממשלה כזו תאלץ את חבריה לצאת מהקופסה ולמצוא מכנה משותף גם עם גורמים מחוץ לקואליציה

מאמר דעה

נבצרות ללא הגבלה?

במקור, רעיון הנבצרות נועד לספק מענה למצב זמני בו ראש הממשלה אינו יכול לתפקד, למשל בשל מצב רפואי. שכן, אין זה מצב בריא או הגיוני שלאורך שנים, יהיו "שני ראשי ממשלה", אחד מהם שנמצא בנבצרות והשני הממלא את מקומו. אין ספק שכוונותיו של הנשיא טהורות וטובות, אך אנו סבורים שהפתרון שהוצע על ידו מצריך בחינה מחודשת

מאמר דעה

נגד החלוקה

הפיצול לשתי סיעות קטנות מזיק לתפקוד הכנסת והממשלה, והסתרת המכתב מהציבור הרחב פוגעת קשות באמון הציבור

סקירה

מיעוט לא בהכרח מעיד על איכות

במהלך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל פעלו בה כמה ממשלות מיעוט, ואין מניעה שממשלות כאלה יקומו גם בעתיד. כינונה של ממשלת מיעוט כזו לא בהכרח יוביל לפגיעה ביציבות וביכולת המשילות שלה, ולמרות שהמודל הזה אינו חף מאתגרים, חשוב לזכור שגם המודל הנוכחי לא מבטיח יציבות חסרת פגמים

מאמר דעה

כיצד לצאת מהמשבר החוקתי בישראל?

הדרך ליציבות ומשילות שלטונית עוברת בחיזוק האופוזיציה, מוסד השאילתות ותפקידי הפיקוח של הכנסת על פעולת הממשלה. במקביל נדרשת גם התערבות הציבור באישור תוכן חוקי היסוד. כך נחזק גם את הלגיטימציה של בית המשפט כשומר הסף של החוקה

מאמר דעה

ביחד ולחוד

עד לאחרונה פיצולי רשימות לאחר הבחירות היו סכנה תאורטית בלבד. פיצול מפלגת "ימינה" לשתי סיעות, כבר בערב הבחירות מזיק בטווח הארוך לתפקוד הכנסת והממשלה, ופוגע באמון הציבור שבחר במפלגה זו

מאמר דעה

בדרך הנורמליות

נראה כי תוצאת הבחירות יצרה רגע של הזדמנות לשינוי שיטת הממשל בדרך שעשויה לייצב את המערכת הפוליטית בשנים הבאות ולשפר את תפקודה. לכן אי אפשר להתרווח ולהירגע וחובה לנקוט פעולה שתמשיך את תנופת הנורמליות

סקירה

להתראות בחירות 2019... שלום ממשלה

אחת ממערכות הבחירות המוזרות והמקוטבות ביותר שהתקיימו בישראל הסתיימה. כעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי: הרכבת הממשלה. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

מאמר דעה

פחות סחטנות, יותר יציבות

פרישת מפלגת זהות מהמירוץ וחבירתה לליכוד עשויה דווקא להיטיב עם בוחריה, ועם המערכת הפוליטית כולה, ותמנע בזבוז קולות בבחירות הקרובות וסחטנות מצד המפלגות הקטנות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. השלב הבא: לקבוע כי ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה

מאמר דעה

איך מפצחים את הלא מצביעים?

בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה

סקירה

פיטורי שרים בממשלות ישראל

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של ד"ר עופר קניג

דמוקרטיה בקטנה

ממשלת מעבר - סמכויות, מגבלות ואחריות

ההכרזה על בחירות נוספות הביאה אותנו למצב בו ממשלת המעבר מכהנת כבר חצי שנה, וצפויה לה כהונה של לפחות שלושה חודשים נוספים. מה המנדט של ממשלה כזו, ומה המשמעויות הנגזרות מכך?

מאמר דעה

הכנסת לא מתפקדת, גם בימי שגרה

חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת

מאמר דעה

הלקח מהבחירות הנוספות: שינוי שיטת הרכבת הממשלה

אם ראש המפלגה הגדולה, שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, היה זה שבאופן אוטומטי מרכיב את הממשלה, היינו נמנעים ממצב בו הוא תלוי בהצבעת אמון בכנסת ומצמצמים משמעותית את סחטנות המפלגות הקטנות

סקירה

ממשלה בהקפאה

מזה חצי שנה אנחנו נמצאים בסוג של ממשלת מעבר, ועד הבחירות בספטמבר נגיע למעשה ל-9 חודשים. חוקי היסוד בישראל כמעט ולא מטילים מגבלות על ממשלת מעבר. מעבר לפיטורי ומינויי שרים, למעשה לא ניתן כמעט בתקופה הזו למנות בכירים, ולפי הנחיות היועמ״ש עליה להימנע מ"הבטחות בחירות" או ביצוע רפורמות למעט פעולה דחופה וחיונית

חוות דעת

ביטול הגבלת מספר השרים בממשלה - פגיעה במשילות הממשלה ובעבודתה

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ביטול המגבלה על מספר השרים: "בזבוז כספי ציבור, פגיעה ביעילות עבודת הממשלה וביכולת לקדם מדיניות; מהלך שנועד לייצר שקט תמורת תיקים"

מאמר דעה

מסתמן: ממשלה מנופחת, בזבזנית ולא יעילה

גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל

סקירה

להתראות בחירות... שלום ממשלה

מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

מאמר דעה

ביום שאחרי

עם שוך מערכת הבחירות הסוערת שפקדה אותנו, ניתן כעת להביט קדימה ולבחון אילו צעדים נדרשים על מנת להבריא את הדמוקרטיה הישראלית. קיבוע מעמדם של חוקי היסוד יחד עם שינוי הליך הרכבת הממשלה, יסייעו לשיפור היעילות השלטונית, ולביסוס המערכת הפוליטית המפולגת והמסוכסכת

מאמר דעה

הזכות לבחור בעולם גלובלי

היום מתחילה ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל, אך תרמילאים, אנשי עסקים וסטודנטים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את הקריטריונים לעשרות אלפי ישראלים שמרכז חייהם בישראל

מאמר דעה

איחוד אינטרסים להקטנת הפיצול בכנסת

האיחודים שקרו במערכת הפוליטית ממש לפני סגירת הרשימות תרמו להקטנת הפיצול בכנסת, וקידמו אותנו צעד נוסף לקראת כנסת עם שני גושים מרכזיים, אך זה עדיין לא מספיק. בכדי לוודא שהכנסת הבאה תוכל לתפקד באופן מיטבי, יש לקבוע שראש הרשימה הגדולה ביותר יהיה זה שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

סקירה

תמריץ למשילות

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

סקירה

חיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

נגן
מאמר דעה

כנסת בפגרה כפויה

הקדמת הבחירות הביאה להקפאת פעילותה של הכנסת למשך כחמישה חודשים - תקופה בה חקיקה לא מקודמת ופיקוח פרלמנטרי לא מתבצע. אם לא יתבצע שינוי מעמיק ויסודי באופן בו הכנסת מתפקדת, היא לא תוכל לבצע את עבודתה נאמנה ולהיות אפקטיבית, אפילו לא בעתות שגרה

נגן
הודעה לעיתונות

"פתק חצי פתוח" - בוחרים גם את הרשימות ביום הבחירות

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

סקירה

החוק הנורווגי במציאות הישראלית

החוק הנורווגי, המאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימתם, עלה לכותרות לא פעם במערכת הבחירות הנוכחית. על אף יתרונותיו, הוא לרוב נדון ככלי פוליטי למינוי חברי כנסת שלא היו נכנסים לכנסת אלמלא זה, מעין "פרס ניחומים", ולא ככלי לחיזוקה

נגן
מאמר דעה

מימון הבחירות הפך למרוץ חימוש מפלגתי

במהלך קמפיין הבחירות שלהן, נוהגות המפלגות לבזבז מיליוני שקלים ולהיכנס לגירעונות גבוהים – שהן אחר כך מכסות באמצעות המימון שהן מקבלות מהמדינה לפעילות ציבורית ופנים-מפלגתית שוטפת. התוצאה: למפלגות לא נשאר מספיק כסף לניהול השוטף שלאחר הבחירות. על מנת למנוע זאת, יש להציב גבול ברור בין שני התקציבים, ולחייב את המפלגות להשתמש בכספי הציבור כראוי

סקירה

ישראל חוזרת לשני גושים

לראשונה מאז 2009, בעקבות האיחוד בין יש עתיד וחוסן לישראל, מערכת הבחירות בישראל מתמקדת בתחרות אמיתית בין שני גושים. הצעד הבא לצמצום הפיצול במערכת המפלגתית הוא שינוי הליך הרכבת הממשלה כך שראש הרשימה הגדולה ביותר שנבחרה בבחירות הוא שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

מאמר דעה

מינוי שופטים: עבר, הווה, עתיד

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

סקירה

שיטת מימון הפריימריז: כשלים והמלצות לטיוב

לפחות שלוש מפלגות יבחרו את מועמדיהן לכנסת ה-21 בשיטת הפריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. המועמדים במפלגות אלו יתחרו על קולותיהם של למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה. כדי לקיים מסע בחירות אפקטיבי ולהגביר את סיכוייהם להיבחר, המועמדים יצטרכו להשקיע סכומי כסף לא-מבוטלים – בין השאר לצורך הפעלת שירותי משרד ומטה בחירות, העסקת מומחים בתחומים שונים, תעמולה, קיום כנסים וחוגי בית והפעלת פעילים

מאמר דעה

לשנות את השיטה- פריימריז ביום הבחירות

שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת

מאמר דעה

עידן הפריימריז מת?

על רקע הפרסונליזציה המואצת שמתרחשת בשנים האחרונות ועלייתן של "מפלגות מנהיג" בראשן עומדת דמות מוכרת, חשוב מתמיד לשמור על ההליך הדמוקרטי גם בתוך המפלגות עצמן על מנת לעודד ייצוג רחב ככל האפשר בתוכן, לחזק את הקשר עם הבוחר ולאפשר לו להשפיע

נגן
מאמר דעה

ישראל מתפצלת

שיטת הבחירות הנהוגה כיום מעודדת פיצול וריבוי מפלגות הן בימין והן בשמאל, דבר שפוגע במשילות לטווח הארוך. תמריצים ייעודיים, ביניהם הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר, יתרמו לריכוז המפלגות לכדי שני גושים עיקריים, ויגבירו את יכולת המשילות של הממשלה הבאה

חוות דעת

פרסונליזציה של חוק יסוד

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"

מאמר דעה

מדינה אחת, שני גושים מרכזיים

הצבעה בבחירות הקרובות לגושים, במקום לאישים, תרסן את הקולות הקיצוניים בכל צד, תחזק את הקול המושתק של המרכז ותתרום לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית

סקירה

סמכויות הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי

בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה

סקירה

אי-יציבות או אי של יציבות

מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועדן? כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית

נגן
מדד השלום

ראש ממשלה עמוס מדי

על רקע התפטרות שר הביטחון היוצא ליברמן, רוב הישראלים סבורים שנתניהו לא צריך לתפקד כשר הביטחון במקביל לתפקידו כראש הממשלה. בנוסף, לאור הבחירות הקרבות, שליש מהישראלים היו רוצים לראות את גנץ מכהן כראש הממשלה הבא

מאמר דעה

האם באמת צריך את הסיבוב השני?

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

הפרדת רשויות

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

הדרך הראויה למינוי נציב שירות המדינה

הממונה על משאבי אנוש בארגון הגדול ביותר במדינה, אחראי על למעלה מ- 70,000 איש. מהו התהליך הנכון והראוי למינויו?

פרלמנט

שיטת הממשל ושיטת הבחירות לרשויות המקומיות

בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד לראשות העיר והאחד למועצת העיר ובמקרה שאף אחד מהמועמדים לראשות העיר אינו מקבל 40% מקולות הבוחרים, נערך גם סיבוב שני. האם זוהי השיטה האופטימאלית והאם אותה השיטה רלבנטית לכל יישוב בארץ ללא קשר לזהות תושביו וגודלו? יתכן כי אימוץ מודלים המתקיימים בחו"ל יוכלו לשקף נאמנה יותר את צרכי הציבור- למשל באמצעות הכנסת רכיב של בחירה לפי אזורי מגורים בתוך העיר בערים הגדולות, מה שיבטיח ייצוג רחב יותר או באמצעות ביטול הסיבוב השני בבחירות על ידי שיטת הצבעה מדורגת.

מאמר דעה

היוזמה הצינית להורדת אחוז החסימה

ראש הממשלה מוביל בימים אלה מהלך להוריד את אחוז החסימה לקראת הבחירות הקרבות ובאות. אחוז החסימה הועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים וכיום עומד על 3.25%. אם תבשיל היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, ידובר בתקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שרק לפני שנים אחדות הצדיקו את העלאת אחוז החסימה כחלק מחבילה של חיזוק המשילות

מאמר דעה

העדר הבושה

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

הודעה לעיתונות

דרוש/ה נציב/ה ראוי/ה

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

מאמר דעה

המפלגות הסקטוריאליות - נזק עצום לפוליטיקה הישראלית

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

פודקאסט

גבירותי וחברות כנסת

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

מאמר דעה

פוליטיזציה בשירות המדינה – האמנם כולם טועים?

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

למה חשוב לקיים פריימריז?

עם אישור חוק הפריימריז במליאת הכנסת, חשוב להבין- דמוקרטיה היא לא רק פעם ב-4 שנים, היא גם בין לבין בבחירות פנים מפלגתיות - "פריימריז". צפו בסרטון של פרופ' רהט על הצעדים לשיפור מערכת הבחירות הפנים מפלגתית

נגן
סקירה

מינוי נציב שירות המדינה - מבט עולמי משווה

תהליכי המינוי האחרונים של נציבי שירות המדינה בישראל מצביעים על קשיים באיתור המועמד המתאים ובשיטת הבחירה שלו. במדינות אחרות בעולם קיימות שיטות שונות ומנגנוני פיקוח ועצמאות אפקטיביים יותר מבישראל

מאמר דעה

אין אמון בנבחרים

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

נגן
מאמר דעה

הפרת האיזון - רמיסת האופוזיציה

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

מאמר דעה

נגד פוליטיזציה של שירות המדינה

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי" הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, באמצעות שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות, אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו מסוכנות לשירות המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

מאמר דעה

כך נמנע השתלטות עוינת על מפלגות

המפלגות בישראל הפכו בשנים האחרונות למוסד מושמץ. בכדי להפוך את המגמה, לעודד מעורבות אזרחית חיובית בפוליטיקה גם בין בחירות לבחירות ולבחור לעצמנו מנהיגים וחברי כנסת שישרתו אותנו נאמנה ויעמדו בקנה המידה הערכי של המפלגה, יש לבזר את שיטת הבחירה

נגן
מאמר דעה

מינויים פוליטיים - פיגוע משילותי

אם לשפוט על פי העבר, אימוץ היוזמות להגברת היקפי המינויים הפוליטיים, יגביר בעיקר את הנוכחות השלילית של השרים בדו"חות מבקר המדינה, בתחקירים עיתונאיים, במסדרונות בתי המשפט ואולי גם בבתי הכלא

מאמר דעה

פריימריז פתוחים?

על ההליך הדמוקרטי השתלטו קבוצות מאורגנות וקבלני קולות. האם הגיע הזמן לעבור לפריימריז פתוחים?

מאמר דעה

רפורמת החקיקה - מהלך קריטי להבראת הכנסת

הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת

סקירה

יום הולדת לכנסת

הכּנסת, בית המחוקקים הישראלי, מציינת השבוע את יום ההולדת שלה, הזדמנות טובה בשבילנו להפנות את תשומת הלב לשני היבטים הקשורים בה: ההרכב החברתי של חבריה, וגודלה היחסי.

סקירה

נתניהו שובר את שיא הכהונה הרציפה כראש ממשלה

מבלי להתייחס לנתניהו כאל מקרה פרטי, כהונה ממושכת של ראש ממשלה היא לכשעצמה אינה פסולה ואין להסיק ממנה על צורך בשינויים מבניים.

מאמר דעה

האקדח האמיתי

עצם היכולת של הרוב הפוליטי, ולו הזעום ביותר בישראל, לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, היא האקדח האמיתי המונח על שולחנה של כל קואליציה בישראל.

מאמר דעה

לא לדלג על ועדות הכנסת

מן הראוי לבטל כליל את חוק ההסדרים משום שהנסיבות שהביאו לחקיקתו לפני שלושה עשורים אינן תקפות מזה שנים, ונזקו עולה על תועלתו.

סקירה

ארץ ההצבעות הבלתי מוגבלות?

מדינות בארה"ב פועלות במרץ להפוך את ההצבעה לנגישה יותר

 

מאמר דעה

הסדרת המימון הפוליטי

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

מאמר דעה

פריימריז פתוחים או פריימריז פרוצים

פריימריז פתוחים מספקים לא מעט יתרונות מבטיחים כמו פתרון לשאלת זהות המנהיג ויצירת התלהבות ועניין ציבורי, לצד סיכונים אפשריים כהיבחרותו של מועמד רדיקלי שלא מייצג את קהל המצביעים הפוטנציאלי של המפלגה.

חוות דעת

הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות

אין כל הצדקה להטיל הגבלה על משך כהונת ראשי ממשלה. יש לערוך תיקונים ושיפורים אחרים אשר יחזקו את הממשל הדמוקרטי בישראל ויבטיחו את איזון הרשויות הראוי. על כך ראו המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה.

חוות דעת

תוספת תקציב למפלגות המקיימות פריימריז

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק שתעלה היום (א') לועדת שרים לענייני חקיקה להגדיל את התקציב למפלגות המקיימות פריימריז. החוק הקיים נוהג בסטנדרט כפול ומפלה דווקא את המפלגות המקיימות מנגנונים דמוקרטיים ומאפשרות לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בפוליטיקה.

מאמר דעה

שנה לממשלה

ממשלת נתניהו הרביעית מציינת בימים אלו שנה לכהונתה ונדמה שבפרק הזמן הזה היא שברה שיאים של חוסר יציבות פנימי. זאת בשל אחריות ציבורית לקויה והדומיננטיות של "כיבודים" אישיים ואגו על חשבון יעילות שלטונית וטובת המדינה.

מאמר דעה

החוק הנורווגי – סיבוב נוסף

שוב עולה הרעיון לאמץ בחקיקה את הכלל המכונה בארצנו "החוק הנורווגי", לפיו שר לא יכהן במקביל כחבר כנסת. הבעיה עם זה היא שזה עולה תמיד כשיש צורך לפתור בעיות פוליטיות נקודתיות ולספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו לכנסת.

ראש ממשלה ו/או שר

בג"צ דחה השבוע את עתירת יש עתיד בנוגע לכהונת ראש הממשלה גם כשר במספר משרדים במקביל.

נייר עמדה

חצי הכוס המלאה

דוח מבקר המדינה בעניין ההיבטים הכספיים של הבחירות המקדימות חשף מספר ממצאים מדאיגים שיש לתת עליהם על הדעת. אבל יש להביט גם על חצי הכוס המלאה: שיעור המתמודדים שהוטלו עליהם קנסות או שהוזהרו נמצא במגמת ירידה.

מאמר דעה

מרתון ירושלים

תהליך אישור התקציב בישראל לקוי מיסודו והכנסת, שהיא השחקנית המרכזית בתהליך, מפגינה בו חולשה גדולה. בין הרעות החולות של תהליך אישור התקציב ניתן למצוא מחסור כרוני של סגל מקצוע, ואופוזיציה שהופכת את התהליך להזדמנות להביך ולהפיל את הממשלה. אז מה כן ניתן לעשות?

מאמר דעה

נפל עליו תיק

עם התפטרותו של דרעי ממשרד הכלכלה מחזיק ראש הממשלה נתניהו בארבעה תיקים ביצועיים. גם אם אין עילה חוקית לפסול את ההסדר שלפיו מחזיק ראש הממשלה במספר תיקים ביצועיים, יש מספיק סיבות טובות לצאת כנגדו.

מאמר דעה

התקציב ומשבר המשילות

מאז התקציב לשנת 2004, משק המדינה לא נוהל בהתאם לתקציב חד שנתי מאושר במשך יותר משנה אחת ברציפות. סאגת אישור התקציב היא סימפטום של מצב לא בריא ואפילו מסוכן לכלכלת ישראל, לחברה וגם לדמוקרטיה הישראלית ההופכת את אזרחי ישראל לקורבנות של משבר המשילות.

מאמר דעה

מה הציגה הממשלה ב-100 הימים הראשונים לקיומה?

נראה כי 100 הימים הראשונים של הממשלה, היו בעיקר זירת התגוששות תוך-קואליציונית, מבלי שהוצג בהם חזון כולל ואין זה פלא כאשר מדובר בקואליציה צרה שכזו. מעניין יהיה לבחון שוב כאשר תחגוג הממשלה שנה, אם הצליחה בכל זאת לקדם רפורמות משמעותיות כמו זאת לתיקון יכולת המשילות, אליה התחייב נתניהו בעת השבעת הממשלה.

הרפורמות מתעכבות, התקציב תקוע והשלטון לא יציב

נשיא המכון יוחנן פלסנר, בריאיון בדה מרקר על התחלופה האדירה של השלטון המביאה את השרים להתמקד בפעולות בודדות וקצרות טווח. המשך המצב הקיים של חוסר יציבות פוליטית והעדר משילות מהווה פיגוע אסטרטגי למשק". הצטרפו אלינו למהלך הציבורי לשינוי השיטה, אשר יושק בקרוב.

החופש בא... נצא (שוב) לפגרה

מאז ראשית השנה האזרחית פעלה הכנסת שלושה חודשים בלבד, והנה היא כבר יוצאת לפגרה ארוכה של יותר מחודשיים. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות?

חוות דעת

חוות דעת: "החוק הנורבגי"

הדרך הנכונה לחזק את עבודת הכנסת היא באמצעות שינוי שיטת הממשל ואגב כך, ניתן לשקול העברת חוק נורווגי רחב, מקיף ומאוזן אשר יעמיד לרשות ועדות הכנסת 120 חברי כנסת שמרצם יוקדש לקידום העבודה הפרלמנטרית והם יוכלו להתמקצע בנושאים הציבוריים השונים. מן הצד השני של המתרס, השרים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי.

מאמר דעה

על רגולציה ויחסי אמון

הציבור אינו מאמין ברגולטורים. לתפישתו הם שבויים בידי הפירמות, נרפים, לא מקצועיים, פוליטיים, בעלי שיקולים זרים ופועלים במחשכים. טיפול שורש בבעיית חוסר האמון הוא אחת מהמשימות החשובות ביותר העומדות בפני הממשלה. עליה לנקוט יוזמה, ועל המגזר העסקי מוטלת החובה לשתף עמה פעולה, להרים את הכפפה ולהימנע מלפרש יוזמות אלה כאות לחולשה או להתפרקות הממשלה מסמכותה.

מאמר דעה

להגדיל ל-150

בחצי השנה היו ועדות הכנסת משותקות לחלוטין: חקיקה משמעותית לא קודמה ופיקוח פרלמנטרי לא בוצע. הסיבות לכך נעוצות בפגרת הבחירות הארוכה, ומשהושבעה כבר הממשלה – חודש וחצי לאחר הבחירות, התעכב איושן בשל מחלוקת בקרב חלק מהסיעות באשר לחלוקת התפקידים בתוכן. 

הממשלה ה-34: קווים לדמותה

ב-14 במאי 2015, הושבעה הממשלה ה-34 של מדינת ישראל, ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של חמש סיעות המחזיקות יחד ב-61 מושבים והיא מונה עם השבעתה 21 שרים. מהם מאפייניה?

קואליציה צרה, ממשלה מנופחת

ביטול המגבלה על מספר השרים אינה רק מיותרת, היא מעלה תחושת דז'ה וו של נבחרי ציבור המזלזלים בכללי המשחק.

דיה ל(ממשלה) צרה בשעתה

השבוע תושבע בכנסת ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של 61 חברי כנסת. ד"ר דנה בלאנדר מסבירה מהי קואליציה צרה, מה מלמדת ההיסטוריה של ישראל בהקשר זה ומציגה תרחישים אפשריים באשר לעתידה.

להגביל או להגדיל? הדיון על מספר השרים

יאיר לפיד לא יהיה ככל הנראה בממשלה הבאה, אבל הוא השאיר לנתניהו "מתנה" בעלת השלכות על הליך הרכבת הממשלה. לפיד הצליח למלא את אחת מההתחייבויות של מצע מפלגתו ולהציב מגבלה חוקית על מספר השרים וסגני השרים המיוצגים בממשלה. האם הכנסת החדשה תמהר לשנות את חוק היסוד ולבטל את המגבלה הזו? 

מאמר דעה

הציבור כבר הבין – הפוליטיקאים עדיין בדרך

היציבות והמשילות לא נועדו רק כדי לחסוך הליכה אל הקלפי. מהלכים אלה הכרחיים על מנת ששרים ישלימו רפורמות ומשרדים יגבשו תכניות ארוכות טווח וכדי שמבחירות לבחירות נוכל לבחון את נבחרינו על סמך הישגים ולא רק על סמך הצהרות וכוונות. 

מאמר דעה

מטאטא חדש – מטאטא טוב?

מוכשרים וחרוצים ככל שיהיו חברי הכנסת החדשים בכנסת הנוכחית, נראה שסיכוייהם לתפקד בצורה מיטבית איננו גבוה. חברי הכנסת, נאלצים לכהן בו זמנית בשתיים עד שלוש ועדות, מצב המוביל לכך שהם נאלצים להיעדר ממרבית הדיונים. איך אפשר לבקר כך את פעילות הממשלה? כיצד הם – המשמשים כנציגינו – ישמרו על האינטרסים שלנו? 

מאמר דעה

שינוי קטן גדול

מתוצאות בחירות 2015 עולה כי מספר המפלגות המיוצגות בכּנסת הצטצמם וכי שתי המפלגות הגדולות התחזקו. אלו הם סימנים מעודדים בכיוון הנכון, אך כעת יש לאמץ את השינוי לפיו ראש הסיעה הגדולה בבחירות מתמנה אוטומטית לראש הממשלה.

להתראות בחירות... שלום ממשלה

אבק הקמפיין שקע, העם אמר את דברו וכעת עוברת המערכת הפוליטית לתהליך של הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-34. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי? 

נייר עמדה

כיצד ניתן לעודד את ההשתתפות בבחירות בישראל

חוק הבחירות במתכונתו הנוכחית אנכרוניסטי, בלתי מתאים לעידן הטכנולוגי והאלקטרוני בו אנו חיים, ומגביל ללא צורך את נגישות ההצבעה של אוכלוסיות שונות כמו סטודנטים והנוסעים לחו"ל.

נייר עבודה

חוקי מימון מפלגות בישראל ובמבט השוואתי

ישראל חריגה בהיקף המימון הציבורי המוקצה לבחירות – היא מקצה מקורות ציבוריים למימון בחירות יחסית למספר בוחריה יותר מכל מדינה אחרת.  

האם צריך לשנות את השיטה כדי לדעת מי יהיה ראש הממשלה?

המאמר סוקר את ההצעה להעניק לעומד בראש הסיעה הגדולה את זכות הראשונים לנסות ולהקים ממשלה, כפתרון אפשרי ליצירת ודאות ביחס לזהותו של ראש הממשלה מיד לאחר הבחירות.

נייר עמדה

מימון בחירות בישראל

כדי לממן את מערכת הבחירות, המפלגות בישראל מסתמכות בראש ובראשונה על מימון שמעניקה להן המדינה. בבחירות 2013 עמד מימון הבחירות על כ-195 מיליון ש"ח. לכן יש חשיבות רבה לשאלות איזו מפלגה זכאית למימון ומהו גובה המימון של כל מפלגה. אופן חלוקת המימון יכול להשפיע על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. מאמר זה דן בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הבחירות בישראל.

נייר עבודה

אחוז החסימה, קולות מבוזבזים ורמת היחסיוּת של השיטה

בבחירות הקרובות יעמוד לראשונה אחוז החסימה על 3.25%. האם המשֹוכה הגבוהה הזו תרתיע בוחרים מלהצביע למפלגות קטנות? האם היא תקטין את שיעור הקולות המבוזבזים ואיזו השלכה תהיה לה על מידת היחסיוּת של שיטת הבחירות?

מאמר דעה

כיצד למנוע את התופעה החוזרת של פיזור הכנסת בטרם עת

תופעת פיזור הכנסת לפני המועד החוקי מיוחסת, בצדק, לחולשת המערכת הפוליטית. אזרחי ישראל מעדיפים, כך על פי הסקרים, להימנע מבחירות, אולם הפוליטיקאים שמרגישים קושי אמיתי ליישם את מדיניותם – בוחרים לחזור אל העם.

מאמר דעה

תשתית עקומה ליחסי הכנסת ובית המשפט

השבוע יימשך בכנסת הדיון החפוז בחוק יסוד: משאל עם. "דיון חפוז" ו"משאל עם" הם שני מושגים שתהום פעורה ביניהם, והחיבור ביניהם משקף את התשתית החוקתית העקומה, הלא-נורמלית, משענת הקנה הרצוץ של הדמוקרטיה שלנו.

מאמר דעה

יום אחד שתי הצבעות

רק כ-50% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בשתי מערכות הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. זהו שיעור נמוך במיוחד גם ביחס לעבר: בעבר עמדו שיעורי ההשתתפות בבחירות על כ-80%. בשנות ה-70 החלה ירידה אל מתחת ל-60% ובעשור האחרון חלה ירידה נוספת.

חוות דעת

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) והצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות)

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת חידשה את הדיונים על הצעות "חוק המשילות", שעברו בקריאה ראשונה במליאת הכנסת לפני כחודשיים. לקראת הדיונים, להלן חוות דעתנו בנוגע לנוסחן הנוכחי של הצעות החוק. עמדתנו מבוססת על מחקר שנעשה במכון הישראלי לדמוקרטיה שמטרתו הייתה לברר, מתוך ניתוח הניסיון הישראלי והשוואה לדמוקרטיות אחרות - אילו תיקונים ראוי לבצע בשיטת הממשל בישראל.

סקירה

גלגולו של משאל עם בישראל - עדכון

השבוע תתכנס הועדה המשותפת לועדת הכנסת וועדת חוקה לדיון בעיגון בחוק יסוד משאל עם במקרה של החלטת ממשלה הכוללת ויתור על שטחים שהשיפוט והמינהל של ישראל חלו עליהם. המאמר עודכן בתאריך 17.11.2013.

חוות דעת

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – שינוי שיטת הממשל), והצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגברת המשילות והעלאת אחוז החסימה)

לקראת דיון שיערך בוועדת חוקה, חוק ומשפט בהצעות החוק לתיקון שיטת הממשל, להלן עמדתנו בנוגע להצעות החוק שבנדון. נציין שעמדתנו מבוססת על מחקר שנעשה במכון הישראלי לדמוקרטיה שמטרתו הייתה לברר, מתוך ניתוח הניסיון הישראלי והשוואה לדמוקרטיות אחרות -- אילו תיקונים ראוי לבצע בשיטת הממשל בישראל. 

מאמר דעה

לא לשלטון המיעוט

"חוק המשילות שאושר בשבוע שעבר בקריאה טרומית, הקובע כי יש צורך ברוב של 65 ח"כים לאי-אמון, יחזיר אותנו לימים אפלים. כיצד ממשלה הנתמכת בידי 56 חברי כנסת ושיש לה 64 מתנגדים תוכל למשול??" ד"ר אריק כרמון ופרופ' גידי רהט באיתות אזהרה. איך אפשר בכל זאת לסייע לממשלה למשול? 

מאמר דעה

זאב בעור כבש

על הטיעונים בדבר היתרונות בקיום משאל עם כתנאי לוויתור על שטחים מאפיל הר גבוה של טיעוני נגד. לא בכדי העדפנו עד היום את הדמוקרטיה הייצוגית על פני הדמוקרטיה הישירה. משאל עם הוא מכשיר כוחני שיחליש את יכולת התפקוד של בית המשפט מצד אחד ויפגע בסמכות הכנסת מצד שני.

מאמר דעה

הצעת חוק המשילות

הצעת "חוק המשילות", שהוגשה על ידי חברי כנסת מסיעת הליכוד ביתנו ואושרה השבוע על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, כוללת כמה רכיבים, חלקם מצוינים, חלקם טובים וחלקם בעייתיים. בכל מקרה, יש לשבחה על מה שאין בה. אין בה לשמחתנו ערעור יסודי ומסוכן על המשטר הפרלמנטרי באמצעות הצעת שיטה נשיאותית או שעטנז מסוג הבחירה הישירה לראש הממשלה. יש לשבח גם את עצם העיסוק בתיקון שיטת הממשל.

מאמר דעה

מסך הבערות הפוליטי

השבוע סערה הכנסת בשל אישורה של הצעת "חוק המשילות" בקריאה טרומית. במאמר טוענת דנה בלאנדר כי הניסיון לחוקק מעין חוק הסדרים פרלמנטרי מחטיא את מטרתו, ומציעה לחברי הכנסת לחוקק תיקונים חוקתיים כאילו היו מאחורי "מסך הבערות".

סקירה

העלאת אחוז החסימה בישראל: משמעות והשלכות אפשריות

ההסכם הקואליציוני כולל  שינוי מהותי בשיטת הבחירות: העלאת אחוז החסימה ל-4%. מה יהיו פניה של מערכת המפלגות לאחר שינוי זה?

סקירה

על דעת הנשיא 2

הסערה שהתעוררה סביב התבטאותו של הנשיא פרס בדבר השלמת הסכם השלום עם הפלסטינים ללא דיחוי וקידום פתרון שתי המדינות ועיתויה, מעלה שוב את שאלת מעמדו של נשיא המדינה וסמכויותיו. 

סקירה

גולדה זה לא דוגמה: נשים בתפקידים פוליטיים בישראל

בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ער בסוגיית הדרת נשים מתחומים שונים במרחב הציבורי. האם הדרה מסוג זה מתרחשת גם בזירה הפוליטית? האם נשים בישראל זוכות לייצוג הולם בכנסת ובממשלה? או אולי הן סובלות מתת-ייצוג חריג יותר מזה הקיים במדינות אחרות? עופר קניג מראה במאמר זה שבצד שיפור ניכר בייצוג הנשים בכנסת, הן סובלות עדיין מתת-ייצוג מחפיר סביב שולחן הממשלה.

סדרת סקר "בקטנה"

הבוחר אמר דברו: השיטה חולה, אך עדיין ניתן להצילה

סקר שערכו מרכז גוטמן ומכון דחף עבור ישראלים להצלת הדמוקרטיה מעלה: הבוחרים מאסו בחברי הכנסת ובמפלגות, אך בנכונותם לתמוך ביוזמות שישנו את המצב.

סקירה

ביטול הבחירה הישירה: בחינה מחודשת

עשר שנים לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה מסתכנים עופר קניג וחן פרידברג בקביעה שכיום כללי המשחק הפוליטיים טובים לא רק בהשוואה לתקופת הבחירה הישירה, אלא גם בהשוואה למצב שהיה לפניה. גם האיזון בין הרשויות (לפחות מבחינה פורמלית) השתפר ביחס לעבר.

סקירה

עשור לביטול הבחירה הישירה: תהליך החקיקה

ב-7 במרס 2001 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: הממשלה החדש, שביטל את חוק היסוד שהתקבל תשע שנים קודם לכן ונודע בכינוי "חוק הבחירה הישירה". עופר קניג משחזר את שלביו של תהליך החקיקה הממושך.

נייר עבודה

הגבלת גודל ממשלות

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הגבלת גודל ממשלות - סקירה, מסקנות והמלצות.

נייר עבודה

יציבות ממשלות

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא יציבות ממשלות - רקע ומסקנות.

סקירה

אהוד פרש: פרישת ברק ממפלגת העבודה

שר הביטחון אהוד ברק הכריז אתמול על פרישתו ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי סיעה נוספים. פרישתם של ברק ושותפיו כבר מכה גלים במערכת הפוליטית ומשפיעה על הממשלה ועל מערכת המפלגות הישראלית. זוהי נקודת מבחן משמעותית למפלגת העבודה, הנמצאת בתהליך היחלשות הדרגתי כבר יותר מעשור.

חוק ההסדרים - רע הכרחי או בהכרח רע?

הליך אישור החוק לווה בביקורת מצד חלק מחברי הכנסת, והם אף פעלו לצמצום חוק ההסדרים ולהוצאת סעיפים אחדים מחוצה לו לדיון בוועדות הכנסת. הוויכוח סביב חוק ההסדרים מספק הזדמנות לבחון מהו חוק ההסדרים, מה תכליתו, מה ייחודו בהשוואה לחקיקה אחרת, מדוע הוא מעורר ביקורת וכיצד אפשר לשנות את מתכונתו.

נייר עמדה

בית מחוקקים נוסף לישראל

נייר רקע לכינוס השביעי של המועצה הציבורית.

משטר פרלמנטרי משופר לישראל

נייר רקע לכינוס השני של המועצה הציבורית.

נייר עבודה

משילות והגבלת הכוח השלטוני

נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית

מאמר דעה

ניפגש בסיבוב? אפשר לשנות את שיטת הבחירות בשלטון המקומי

שיטת הבחירות הישירה הנהוגה ברשויות המקומיות לראשות העיר המחייבת רוב של למעלה מ-40% מביאה לבזבוז משאבים ולסחר-מכר פוליטי. שיטה מדורגת שבה כל מצביע יוכל לדרג גם את המועמד השני והשלישי המועדפים עליו, יכולה לפתור את הבעיה

מאמר דעה

נטו תעמולה

קמפיין הבחירות שמנהלת מפלגת כולנו הוא חוקי, לגיטימי ואף חיובי. אלא שהמימון החודשי למפלגות צריך להינתן באופן שיחייב אותן לפעול גם לעידוד השתתפות פוליטית וקשר עם הבוחרים, ולא רק לקמפיינים. לשם כך, נדרש שינוי בחוק מימון מפלגות.

סקירה

הכנסת ה-20- חברי הכנסת שברו את שיא החקיקה הפרטית מאז קום המדינה

בשלוש שנות כהונת הכנסת הנוכחית הונחו עד כה על שולחנה 5,426 הצעות חוק פרטיות. 80% מהן לא עלו כלל להצבעה ורק 175 הצעות הפכו לחוקים. התוצאה: עומס קיצוני על המערכת המשפטית של הכנסת והצפת המליאה בשעות של דיוני סרק

מאמר דעה

שנה בלי נציב

בסוף החודש תחלוף שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע – אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ויותר מכך – מדגים בצורה מובהקת את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו

מאמר דעה

הזדמנות שהוחמצה

אמש בהחלטה חפוזה, שזכתה לתשומת לב ציבורית מעטה, הצעת חוק המאפשרת לקבינט המדיני-ביטחוני לקבל החלטה על פתיחה במלחמה ובנסיבות קיצוניות, גם בהרכב מצומצם של ראש ממשלה ושר הביטחון.

מאמר דעה

חוק העמימות

מי מוסמך בישראל להחליט על יציאה למלחמה? מהו בדיוק תפקיד הקבינט מול הממשלה? ומה תפקידם המדויק של ראש הממשלה ושל שר הביטחון בהקשר זה?

חוות דעת

כיצד ראוי לתקן את חוק הקבינט?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הקבינט: לא לאפשר להעביר את החוק ללא דיון מעמיק ותיקונים מהותיים; יש לחייב נוכחות של לפחות מחצית משרי הקבינט בקבלת הכרעות על יציאה לפעולה צבאית משמעותית ובהם בעלי התפקידים המשמעותיים הנוגעים לכך

סקירה

נשים בכנסת - מתקרבים ל-OECD

סקירה מיוחדת ליום האישה הבינלאומי: מספר חברות הכנסת עולה ומתקרב לממוצע ה-OECD, אך הייצוג ברשויות המקומיות ובממשלה נותר נמוך

הודעה לעיתונות

למנות את נציב שירות המדינה בוועדת איתור

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

הודעה לעיתונות

עצרו את הפוליטיזציה בשירות הציבורי

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

חוות דעת

החוק הנורבגי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הנורבגי: "מהלך ראוי שישפר את עבודת הכנסת שהיא מהפרלמנטים הקטנים בעולם"

חוות דעת

הצורך בחיזוק הקבינט

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

סקירה

כרוניקה של משברים קואליציוניים

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

מאמר דעה

למה אין בישראל אופוזיציה?

האופוזיציה בישראל סובלת מחולשה מבנית ומוסדית. לחברי הכנסת אין כלי פיקוח חזקים דיו בכדי להתמודד עם הממשלה ובשל ליקויים
בשיטת הממשל שלנו, האופוזיציה מורכבת ממפלגות שאינן משתפות פעולה ומתחרות זו בזו

סקירה

האתגרים של נציב שירות המדינה הבא

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

מאמר דעה

השינויים בוועדות האיתור – צעד מזיק ומיותר

במאמר שהתפרסם בעיתון זה הביע ד"ר ראובן פרנקנבורג תמיכה בהקטנת מספר החברים בוועדות לאיתור מועמדים בשירות המדינה. אסור לשכוח שוועדות גדולות מאפשרות לכלול נציגים מקבוצות חברתיות שונות ומתחומים מקצועיים מגוונים. החלטת הממשלה מהחודש שעבר כללה שני שינויים נוספים המלמדים שמטרת התיקון הייתה להגביר את השפעת השרים על המינויים הבכירים בשירות המדינה.

מאמר דעה

לאן נעלמה האופוזיציה?

נראה שבכנסת ישראל, ובפרט בכנסת הנוכחית, הפכה האופוזיציה למילת גנאי. אין  להקל ראש בסכנה של אופוזיציה חלשה. מצב זה פוגע בעיקר בציבורים שאינם מיוצגים בממשלה, ואף בתפקוד הממשלה, שאינה נתונה לביקורת אמתית. 

מאמר דעה

לא לגעת באחוז החסימה

היוזמה הנוכחית להורדת אחוז החסימה עומדת בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים, שרק לפני שלוש שנים הצדיקו את הצעד כחלק מחבילה של חיזוק המשילות. לא לגיטימי שבכל פעם שמישהו יחשוב ששינוי כללי המשחק הדמוקרטי משתלם לו - הוא ישנה אותו.

חוות דעת

חוק מימון הפריימריז החדש: תמריצים שליליים לדמוקרטיה פנים-מפלגתית

נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים

חוות דעת

לקראת ההצבעה על הגדלת המינויים הפוליטיים

"ההחלטה מנוגדת לחוק שירות המדינה; מספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110"; נשיא המכון יוחנן פלסנר: "הופכים את השירות הציבורי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים"

חוות דעת

מינוי משנים למנכ"לים - פגיעה במשילות

ההצעה להוסיף מינויים פוליטיים למשרדי הממשלה מנוגדת לרפורמה בשירות המדינה, תפגע באפקטיביות המגזר הציבורי ומנוגדת לחוק שירות המדינה

חוות דעת

הצעת מינוי משנים למנכ"לים מנוגדת לחוק

"הליך עמום שחוקיותו מוטלת בספק שאין לקיימו ללא נציב מכהן" ; יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "דווקא בתקופה שבה צפים ועולים חשדות לפגיעה בטוהר המידות בקרב בכירים במערכת הפוליטית, מקודמות יוזמות המבקשות לחזק את הקשר בין השירות הציבורי לפוליטיקאים"

מאמר דעה

דרושים: שרים ממלכתיים עם ניסיון פוליטי

יושב ראש מפלגת העבודה מתכונן למנות שרים מקצועיים לפחות לחמישה משרדים. שר אינו אמור להיות ואינו מתיימר להיות האדם המומחה ביותר בתחום שעליו הוא ממונה, אלא האדם אשר מצליח לשלב בין האינטרס הציבורי, המשאבים, והידע המקצועי של אנשי משרדו. יש להחזיר את הממלכתיות אל הפוליטיקה. למנות שרים שמרגע שיתמנו לתפקידם, יראו את האינטרס הציבורי הרחב לנגד עיניהם

נגן
מאמר דעה

טובים השניים

ישראל נמצאת במשבר משילות קשה בעשרים השנים האחרונות. על המפלגות בכנסת, מימין ומשמאל, להתאחד לשני גושים גדולים, וכך להתחיל בתהליך של החזרת אמון הציבור  

חוות דעת

בדרך להחלשת השירות הציבורי - מינוי בכירים בשירות המדינה

לאחרונה התגברו היוזמות למינוי בכירים בשירות המדינה, כשלכולן מכנה משותף: חיזוק האלמנט הפוליטי והחלשת האתוס המקצועי של שירות המדינה. בין יתר היוזמות ניתן למנות את: צמצום הרכב ועדות האיתור מחמישה לשלושה משתתפים, כששניים מהם מזוהים פוליטית עם השר הרלוונטי; הוספת תקן משנה למנכ"ל כמינוי אישי של השר. אלו ועוד משנים את האיזון שבין הדרג הפוליטי והמקצועי בשירות המדינה בוודאי כשמדובר בהליך של החלטת ממשלה ולא בהליך חקיקה

סדרת סקר "בקטנה"

סקר היועצים הפרלמנטריים

במסגרת מאמצי המכון לשיפור עבודת הכנסת ותמיכה ביוזמות השונות בנושא, ערכנו סקר בקרב היועצים הפרלמנטריים בכנסת, כדי לבחון מה הם חושבים על עבודת הכנסת ועל אפקטיביות הכלים העומדים לרשותם.

פודקאסט

משבר המפלגות בישראל

פריימריז או מפלגות שבהן המנהיג בוחר את הרשימה; איך מעודדים את הציבור לקחת חלק במשחק הפוליטי; ואיך ממציאים מחדש את המפלגה באמצעות כלים דיגיטליים?

בלוג סיווג ביטחוני

דו"ח המבקר - כשל דמוקרטי ראשון במעלה

אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם.

מאמר דעה

מקלות בגלגלי המשילות

העבודה כי בפחות משנתיים הוחלפו בישראל למעלה משליש משרי הממשלה וקיומן של בחירות מדי שנתיים וחצי בממוצע ב-20 השנים האחרונות, מחייבים יציבות בדרג הפקידותי במשרדי הממשלה וביצוע תיקונים בשיטת הממשל.

ספרים