מאמר דעה

הצבת המצלמות בקלפיות - שיבוש ההליך הדמוקרטי

| מאת:

בין אם במטרה לשמור על טוהר הבחירות או לפגוע באחוזי ההצבעה של כ-20% מאזרחי המדינה - הצבת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות היא מעשה גזעני, חמור ואף פלילי

Flash 90

"ששש....אל תגלו לאף אחד", כתב שגיא קייזלר בפוסט שהעלה בפייסבוק, ולקח לעצמו את הקרדיט על "מבצע לוגיסטי מדהים" של הצבת 1,500 מצלמות, חלקן נסתרות, חלקן מצלמות על גופם של משקיפים מטעם הליכוד בקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות. נעזוב רגע את הטיפשות המקצועית שמאחורי פוסט כזה, שמאפיינת יועצים שלא יודעים לסתום את הפה ועוד כאלה שכותבים שהמבצע נעשה "בשותפות עמוקה וצמודה עם בכירי הליכוד".

השאלה היא מה בדיוק התרחש שם, והאם מדובר בקמפיין "הערבים נוהרים לקלפיות" של 2019, שכזכור, לקח גם אז שנה ויותר ממועד בחירות 2015 כדי להבין מה הייתה מטרתו ומה נעשה שם?

הנה התרחיש הראשון: יושב ראש ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, קיבל בבוקר יום הבחירות תלונה בעניין נשיאת מצלמות סמויות על ידי משקיפים. מההחלטה של מלצר, שאסר לצלם בזמן ההצבעה אלא רק בזמן ספירות הקולות, עולה שהוא הבין שמטרת המצלמות הייתה תיעוד מהלך ניהול הקלפי כדי למנוע זיופים ורמאות.

נניח שזה הסיפור, ומה שנפגע כאן הוא זכותם של הבוחרים לפרטיות, כדאי לשאול מדוע ראש הממשלה, כמי שרוצה שזכותו המוצדקת לפרטיות תכובד, לא מכבד את הזכות של אחרים? אבל יותר מזה, מדוע דווקא הליכוד לקח על עצמו את המשימה לנקות את נגע הזיופים בקלפיות במגזר הערבי, בעלות של מיליוני שקלים? ממתי מפלגה פוליטית יוצרת צבא אכיפה פרטי של לוחמי שחיתות שמטרתם להתמודד עם התופעה? מדוע לא יצרו לחץ ציבורי על המשטרה או רשויות אכיפת החוק כדי שיטפלו בכך?

מה שמוביל אותנו לתרחיש השני. בפוסט שפרסם קייזלר בפייסבוק הוא מתגאה שלמבצע הייתה "תרומה מכרעת לאחד ההישגים החשובים ביותר של מחנה הימין": אחוז ההצבעה במגזר הערבי ירד לפחות מחמישים אחוז, הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות. אם זו הייתה מטרת המבצע, מישהו שיקר ליו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר, כי כל הסיפור של ניקוי השחיתות היה מסך עשן שכוונתו לגרום לדיכוי, דחיקה והפחדה של בוחרים. הרי כאשר אדם ניגש לקלפי ורואה שם מצלמות, הוא לא יודע אם המצלמות פועלות גם מאחורי הפרגוד. די בזה כדי ליצור אפקט מצנן על נכונותו לבחור. כשהעניין הזה מתוקשר, בוחרים אחרים בכלל נשארים בבית. 

ברור שכל מנהלי הקמפיינים ואנשי הפרסום היו רוצים להאמין שקמפיינים פוליטיים עובדים, אבל האמת קצת שונה. בחמש עשרה השנים האחרונות, סיפור הבחירות איננו תנועה של ישראלים בין הגושים הפוליטיים, אלא בפשטות העובדה שהאוכלוסייה הימנית-דתית-חרדית פשוט גדלה, בגלל הגעה של צעירים מהמגזרים האלה לגיל הבחירה ובגלל עלייה לארץ. לכן, הדבר הכי נכון לעשות איננו בכלל קמפיין שכנוע פוליטי, שהוא נחמד בתור קישוט, אלא פשוט לוודא שאחוזי ההצבעה בקרב הימנים, גבוהים, ובקרב הערבים – נמוכים.

לא מאמינים? תסתכלו על ארצות הברית. אם נשאל מדוע טראמפ ניצח בבחירות 2016, התשובה היא כי יותר לבנים ופחות אפרו אמריקנים הצביעו; יותר עשירים מבוגרים ופחות נשים צעירות. לא רק טראמפ הבין זאת, אלא גם הרוסים, שיצרו קמפיינים דיגיטליים שיועדו לגרום לאוכלוסיות שונות לא לצאת מהבית לבחור. כך נוצרה הדינמיקה המקווה, ואחוז המצביעים האפרו אמריקנים ירד ב-4.7 אחוז בבחירות 2016 לעומת בחירות 2012. מדובר בירידה הכי גדולה של קבוצה כלשהי בין מערכת בחירות אחת לזו שאחריה. פחות מצביעים שחורים זה טוב לטראמפ ורע לדמוקרטים, בייחוד במדינות מתנדנדות כמו מישיגן, צפון קרוליינה, אוהיו וויסקונסין.

מערכת הבחירות אצלנו מזכירה באופן מבהיל את בחירות 2016 בארצות הברית. אין טריק שטראמפ השתמש בו ואנשי הקמפיין של נתניהו לא חיקו בכישרון: החל בניצול של פריצה למכשירים, עובר במעקף של התקשורת הממוסדת על ידי הפייסבוק והטוויטר, הצגת היריב כלא כשיר נפשית ופיסית וכלה בטירגוטים של אוכלוסיות ויחידים דרך מסרונים והמסנג'ר. הצבת המצלמות במגזר הערבי היא תמונת הראי של קמפיין הגוועלד שקרא לבוחרי הימין להצביע. היא שיכלול מעניין של קמפיין "הערבים נוהרים" שמטרתו הייתה להוציא אנשי ימין מהבית ומחוף הים אל הקלפי. אבל הפעם - במקום רק להעלות את אחוז ההצבעה בימין, למה לא, במקביל, להרתיע את הערבים מלהצביע.

יכול להיות שיתברר שכל העניין הזה הוא ספין מבית היוצר של הפייק ניוז הדיגיטלי. מספיק לשים שלושה אנשים עם מצלמות בקלפיות, להדליף הודעה לתקשורת על אודות מבצע ענק, להדהד קצת ברשתות, לחכות שמישהו ירוץ גם לוועדת הבחירות, והאפקט של דחיקת בוחרים הושג. מה שברור הוא שמדובר בניסיון מכוון מתוכנן ומתוזמר להדיר מגזר שלם. זאת גזענות.

אנחנו מוכרחים לזכור: אחוז הצבעה נמוך מידי במגזר הערבי אולי נותן למישהו כאן רווח מידי. אבל מדובר בעשרים אחוז מאוכלוסיית המדינה. כך לא נוכל לספר לעצמנו לאורך זמן סיפור על דמוקרטיה, אפילו אם זאת דמוקרטיה יהודית שיש בה חוק לאום. המעשה הבזוי הזה שמתאר קייזלר לא פוגע רק בעיקרון הערטילאי של חשאיות הבחירות שמעוגנת בחוק יסוד הכנסת. הוא פוגע בערך של הבחירה האוטונומית והמשוחררת מלחץ, שהיא בעצם היסוד של כל שיטה דמוקרטית, גם לדעת מי שאוהבים את הדמוקרטיה שלהם רזה ומצומצמת.

העיקרון הזה נפרט לפרטים מאד מעשיים. לפי סעיף 73 לחוק הבחירות אסור לאף אחד לנכוח במקום הקלפי חוץ מאשר חברי ועדת הקלפי ומשקיפים, כדי לא לייצר צפיפות והשפעה. סעיף 119 לחוק הבחירות קובע עבירה פלילית כולל עונשי מאסר למי שמפריע למהלך הסדיר של הבחירות ולמי שמפריע לבוחר בהצבעה או מונע ממנו להצביע. החוק מוסיף וקובע עונש חמור יותר מפי שניים אם העבירה נעברה על ידי חברי ועדת קלפי או משקיפים. יותר מזה, תקנות הבחירות מבקשות לחדד עוד את ההיגיינה שנדרשת באזור הקלפי. תקנה 45 קובעת שמשקיפים יימנעו מלנהל שיחות כלשהן עם האנשים המבקשים להצביע, ותקנה 45א קובעת שבשעה שבה נמצאים מצביעים בקלפי, אסור למי שנוכח לשוחח בטלפון או במכשיר קשר ואסור להפעיל מכשיר רדיו או טלוויזיה. האם הפעלת מצלמות על הגוף של משקיפים – בגלוי או בנסתר, לא יוצרת בדיוק את האפקט הזה בעולם שבו כל מכשיר כולל גם מצלמה?

אם כוונת המבצע הייתה לגרום להורדת אחוזי ההצבעה ולהפחיד בוחרים, יש כאן סיפור פלילי ענק. כזה שלידו "הערבים נוהרים לקלפיות" בטלוויזיה ובמסרונים נראה משחק ילדים.

הניצחון של הימין היה ברור וידוע. אין כל בעיה בהשקפת העולם האידיאולוגית הימנית. אבל לא חובה להיות גזענים. לא חובה להשתמש בדרכים נלוזות. לא חובה לפגוע בפרטיות או באוטונומיה של אחרים. לא חובה לשקר לוועדת הבחירות.

פורסם לראשונה ב-Ynet.