בנק ישראל סבור שהציבור רציונלי, וגם בלתי רציונלי
השבוע הגביל בנק ישראל אפשרויות ללקיחת משכנתה לצורך רכישת דירה, ובכך הוא מתייחס אל ציבור רוכשי הדירות כאל ציבור לא רציונלי. האם זו דעתו של הבנק המרכזי על תושבי ישראל?
המפקח על הבנקים, דוד זקן, פרסם היום הנחיה המגבילה את חלק ההלוואה לדיור בריבית משתנה, לשליש מסך המשכנתה. המגבלה חלה על הלוואות חדשות לדיור בכל המסלולים, שבהם הריבית עשויה להשתנות במהלך תקופה קצרה מחמש שנים.
הנחיה זו נשמעת אולי כמו עוד צעד בנקאי אבל היא בעלת משמעות עמוקה יותר. למעשה, הפירוש של הוראה זו הוא שבנק ישראל אינו סומך על הציבור שידע לבחון בצורה מושכלת את צעדיו, ולבחור את הרכב המשכנתה שמתאים לצרכיו. הואיל והפרטים אינם יודעים לעשות שימוש כלכלי ראוי בחופש הבחירה, בנק ישראל החליט לקשור את ידיהם. בכך, בנק ישראל כופר ביסוד היסודות של המודל הכלכלי הקלאסי, ולפיו אנשים מתנהגים באופן רציונלי. בנק ישראל אינו כופר בהנחת הרציונליות בעניין פעוט אלא בפעולה כלכלית מרכזית בחיי רוב המשפחות שהיא רכישת דירה. בנק ישראל אינו הראשון לפקפק בהתנהגות כלכלית רציונלית אבל החלטה זו יוצרת בו-זמנית שתי עמדות סותרות כלפי אותו הציבור.
מצד אחד , בנק ישראל מניח שהפרטים נוהגים על פי המודל הכלכלי הרציונלי כמעט בכל צעד כלכלי שהוא מפעיל, ועל כך מבוססות גם עצותיו לממשלה, בכובעו כיועץ כלכלי לממשלה. באותו הזמן, אותו בנק ישראל חושב על אותו הציבור שהוא אינו פועל באופן רציונלי כאשר זה נוגע להחלטות חשובות כמו מימון רכישת דירה.
בנק ישראל יהיה חייב לנמק מדוע הוא סבור שהציבור פועל באופן בלתי מושכל בהחלטות כלכליות מרכזיות, ומתנהג בתבונה בהחלטות כלכליות אחרות. נותר לקוות שהציבור הוא מספיק רציונלי להבין את ההסבר של בנק ישראל.
* שודר בתוכנית הכלכלית של גלי צה"ל ביום רביעי, 27.4.2011
ד"ר מומי דהן הוא מרצה בכיר לכלכלה בבי"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.