מדד הדמוקרטיה הישראלית 2011

• לכידות לאומית: 82.3% אומרים כי הם גאים להיות ישראלים (למעלה ממחצית מהאזרחים הערבים גאים בישראליותם). 78% משוכנעים ברצונם לחיות בישראל בטווח הארוך. בקרב קבוצת הצעירים שיעור המשוכנעים בכך קטן מזה שבקבוצות הגיל המבוגרות יותר. 69.5% מרגישים חלק מן המדינה ובעיותיה. הציבור מעריך את הסולידריות של החברה הישראלית בכללותה כבינונית - בממוצע ציון 4.8 מתוך 10. הציון הממוצע לסולידריות של החברה הישראלית היהודית הוא מעט גבוה יותר - 5.8. באופן פרדוקסלי האזרחים הערבים מייחסים לחברה היהודית סולידריות פנימית רבה יותר משהיא מייחסת לעצמה.
  
  
• איכות התפקוד הדמוקרטי: 52.3% סבורים כי הדמוקרטיה הישראלית מתפקדת טוב, אבל השאר - כמחצית - אינם מרוצים. מוקדים של חוסר שביעות רצון מצאנו בקרב הצעירים, החרדים והערבים. 71.5% אינם שבעי רצון מהטיפול של הממשלה בבעיות המדינה.
  
  
• שיטת הממשל המועדפת: 32.4% הגדירו השנה כשיטת שלטון טובה את שיטת המנהיג החזק; 82.9% מעריכים כך דמוקרטיה של נציגים.
  
  
• בין בוחרים לנבחרים: שליש בלבד מסכימים עם הקביעה שרוב חברי הכנסת ממלאים את תפקידם כראוי. 70.6% סבורים כי הפוליטיקאים דואגים בעיקר לאינטרסים שלהם; 43.1% גם חושבים שכדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל צריך להיות מושחת.
  
  
• יעדי המדינה: הציבור היהודי שם בראש היעדים שעל המדינה לפעול למימושם את הקטנת הפערים החברתיים־כלכליים ומיד לאחר מכן את חיזוק הכוח הצבאי של ישראל. הציבור הערבי שם בראש את השגת השלום עם הפלסטינים ובמקום השני את שיפור היחסים בין היהודים לערבים במדינה.
  
  
• "יהודית ודמוקרטית": בציבור היהודי 46.1% מעדיפים את ההגדרה המשולבת הזו של ישראל. 29.5% מעדיפים את החלק היהודי בהגדרה, ורק 22% את החלק הדמוקרטי.
  
  
• הלכה ודמוקרטיה: במצבים של סתירה סבורים 49.7% מן הציבור היהודי שיש עדיפות לעקרונות הדמוקרטיה, 21% מעדיפים את ציוויי ההלכה, ואילו 26.5% גורסים כי יש להכריע בכל עניין לגופו.
  
  
• עניין בפוליטיקה: בניגוד לדעה הרווחת, רוב הצעירים מתעניינים בפוליטיקה, ורק מעט פחות מהמבוגרים (71.2% לעומת 81%), אך הם משוחחים הרבה פחות מהם על נושאים פוליטיים.
  
  
• מקורות מידע פוליטיים: כלי התקשורת, ובעיקר הטלוויזיה, הם מקור המידע הפוליטי העיקרי של הציבור הישראלי על כל מגזריו. האינטרנט משחק עדיין תפקיד משני, גם אצל הצעירים.
  
  
• יחסי יהודים-ערבים: רק כשני שלישים מהציבור היהודי רואים באזרחים הערבים "ישראלים". 77.9% מהיהודים תומכים בהדרת הציבור הערבי מתהליכי קבלת החלטות לא רק בנושאים של שלום וביטחון אלא גם בנושאים חברתיים־כלכליים ובנושאים של שיטת הממשל (69.5%).  52.5% אף דוחים את הטענה שהערבים בישראל מקופחים.
  
  
• חופש הביטוי וחופש אקדמי: 50.8% בכלל הציבור מסכימים עם הקביעה שיש לאסור מתיחת ביקורת פומבית חריפה על המדינה. רוב בציבור היהודי (57.8%) סבורים כי אסור למרצים באוניברסיטאות להביע עמדה פוליטית. יותר ממחצית מהיהודים (62.9%) אף תומכים בפיקוח פוליטי על תוכני הלימוד באקדמיה.
  
  
• “מדינת תל אביב": הציבור הישראלי בכללותו חצוי שווה בשווה בשאלה אם אכן קיימת "מדינת תל אביב" מנותקת, שאנשיה אינם ששים למלא את חובותיהם האזרחיות. בקרב צעירים, ערבים, ימניים, מסורתיים, דתיים וחרדים יש שיעורים גבוהים מהממוצע שמרגישים כי אכן קיימת "מדינה" כזאת.
  
  
• עובדים זרים: 56.9% סבורים כי העובדים הזרים אינם נחשבים ישראלים, אבל כשמדובר בילדיהם שגדלו כאן, 53.5% כן רואים בהם ישראלים. שליש מטילים על העובדים הזרים את האחריות לבעיות האבטלה והמחסור במקומות מגורים במחיר סביר. בקרב הערבים, החרדים ומי שממקמים את עצמם בשולי החברה שיעור המטילים אחריות זו על העובדים הזרים גבוה יותר.
  
  
• ישראל בהשוואה בינלאומית: ברוב מדדי הדמוקרטיה הבינלאומיים ישראל מדורגת השנה באמצע הסולם או סמוך לאמצע. בולט לטובה מקומה במדד ההשתתפות הפוליטית; בולט לרעה מקומה במדד הליכי הבחירות והפלורליזם, במדד זכויות האזרח, במדד חופש הדת ובייחוד במדד המתיחות על רקע דתי.

 הורידו את מדד הדמוקרטיה הישראלית 2011 במלואו

 הורידו קובץ SPSS

  The Israeli Democracy Index

 צפו בריאיון עם פרופ' תמר הרמן על אודות המדד