מדד הדמוקרטיה 2005: התקשורת בדמוקרטיה הישראלית
שנת 2005 היא השנה השלישית לפרסום מדד הדמוקרטיה, פרויקט ששם לו למטרה לערוך בדיקה מקיפה של איכות הדמוקרטיה הישראלית ותפקודה, לגבש מאגר ידע שיקדם את המחקר, יעשיר את השיח הציבורי בנושא ויעורר מודעות לשינויים ולמגמות שחלים, לחיוב ולשלילה, בהרכבי האיכות והתפקוד של הדמוקרטיה הישראלית. הפרויקט מתבסס על מדדים השוואתיים בין-לאומיים ועל ניתוח תפיסת הדמוקרטיה כפי שהיא משתקפת בסקרי דעת קהל מייצגים של האוכלוסייה, ובהם 1,203 נשאלים בשלוש שפות. המדד נערך במכון גוטמן במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואחראים לו פרופ' אשר אריאן, פזית בן-נון, שלומית ברנע ויריב צפתי. בשנת 2004 ביקש מדד הדמוקרטיה להתמקד בעמדות הנוער בישראל, ואילו השנה הוקדש הדיון לנושא התקשורת בדמוקרטיה הישראלית.
מאחר שהמושג 'דמוקרטיה' מורכב, גבולותיו שנויים במחלוקת, והוא כולל הגדרות רבות, מדד הדמוקרטיה מתמקד בבחינתם של שלושה היבטים משמעותיים ומובהקים המאפיינים כל דמוקרטיה וקובעים את טיבה:
- ההיבט המוסדי.
- היבט הזכויות.
- היבט היציבות.
כל אחד משלושת ההיבטים הללו נחלק לאוסף של תכונות יסוד, שהן הבסיס להערכת איכות הדמוקרטיה בכל מדינה באשר היא, והוא נבחן מדי שנה בשנה בשני מישורים:
- מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי שורה של מדדים כמותיים והערכות של מכוני מחקר בין-לאומיים ומנקודת מבט השוואתית כפולה:
א. בין-לאומית (מצבה של ישראל בהשוואה ל-35 דמוקרטיות בעולם).
ב. היסטורית (מצבה של ישראל במרוצת השנים). - מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי סקר דעת קהל שבדק עד כמה מתקיימים בתפיסת הציבור שלושת היבטי הדמוקרטיה בישראל בשנת 2005. לשם כך בדצמבר 2004 נערך סקר דעת קהל בקרב עיתונאים, ובפברואר ומרץ 2005 נערך סקר הדמוקרטיה והתקשורת, סקר דעת קהל מקיף במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
סקרים מיוחדים שנערכו ב-2005 על תפקידה של התקשורת בדמוקרטיה הישראלית בציבור ובקרב עיתונאים מלמדים על הבדלים מרתקים בין עמדות הציבור ובין עמדות העיתונאים בנוגע לאמון במוסדות המדינה ועל הבדלים בתפיסת הפער בין המצוי לרצוי בתקשורת. להלן רשימת הנתונים העיקריים:
- 50% מהציבור הישראלי בשנת 2005 מביע אמון בתקשורת במידה רבה או מסוימת. מידת האמון בתקשורת פחותה מהאמון שיש לו במוסדות המשפטיים והביטחוניים ובנשיא המדינה, אך גבוהה מהאמון שיש לו במוסדות 'הפוליטיים' (הממשלה, הכנסת והמפלגות).
- העיתונאים מביעים רמה גבוהה יותר של אמון בתקשורת משאר הציבור ומידה פחותה עוד יותר מכלל הציבור במוסדות 'הפוליטיים'.
- על פי הערכת הציבור תפקודה של התקשורת אינו טוב: רק כשליש מן הציבור מעריך כי התקשורת ממלאת את התפקידים המוטלים עליה.
- 66% מהציבור מאמינים כי תפקידה העיקרי של התקשורת הוא השמירה על זכויות האדם. 36% מהעיתונאים רואים בכך את תפקידה העיקרי.
סקר מדד הדמוקרטיה הישארלית בחן בין היתר את מידת ההשפעה של העיתונאים על הציבור ועל מנהיגים פוליטיים. העיתונאים מעריכים את הקשר בין הפוליטיקאים ובין התקשורת חזק ושלילי הרבה יותר ממה שהציבור מעריך אותו. סקר הדמוקרטיה והתקשורת נערך בפברואר - מרץ 2005 במדגם מייצג של 1,203 איש. סקר העיתונאים נערך בדצמבר 2004 ובו מדגם של 200 עיתונאים. פרק נוסף במדד הדמוקרטיה דן בהערכות ארגון ה-Freedom House, הבוחן את חופש העיתונות (Freedom of the Press) בדוחות שנתיים.
עמדות הציבור והעיתונאים: אמון במוסדות
כ-50% מהציבור הישראלי בשנת 2005 הביע אמון בתקשורת במידה רבה או מסוימת; אמון שמידתו פחותה ממידת האמון שיש לו במוסדות המשפטיים והביטחוניים ובנשיא המדינה, אך גבוהה ממידת האמון שהוא רוחש למוסדות 'הפוליטיים' (הממשלה, הכנסת והמפלגות). שיעור האמון בתקשורת נותר קבוע למדי בשש השנים האחרונות, ואילו מידת אמונו של הציבור במוסדות אחרים ירדה. העיתונאים עצמם מביעים רמה גבוהה יותר של אמון בתקשורת משאר הציבור, ובהשוואה לכלל הציבור הם רוחשים פחות אמון למוסדות 'הפוליטיים'.
לוח 1 (עמ' 14): 'מידת האמון של הציבור במוסדות'
תרשים 3 (עמ' 16): 'אמון במוסדות בקרב כלל הציבור מול עיתונאים'
תפקיד התקשורת
בצד התפקידים ה'מסורתיים' של התקשורת - קידום זכויות אדם, חשיפת פרשיות שחיתות וקידום האחריותיות של הפוליטיקאים מול הציבור - כמחצית מן הציבור הישראלי מייעד לתקשורת גם תפקיד חברתי ומצפה ממנה למתֵן מתיחות בין קבוצות בחברה ולחולל שיח פוליטי מתלהם פחות. למעלה משליש מהציבור רואה בתפקידה של התקשורת גם תפקיד אידאולוגי, 43% מן הציבור רואים בהנחלת ערכים ציוניים בציבור היהודי את תפקידה של התקשורת, ו-37% חושבים כי תפקידה של התקשורת מחייב אותה לגרום לאזרחים לתמוך במדיניות הממשלה. הציבור מעוניין יותר מהעיתונאים שהתקשורת תמלא תפקידים חברתיים ואידאולוגיים, בעוד העיתונאים אינם רואים בשיפור מצב החברה ובעיצוב האידאולוגיה חלק מתפקידי התקשורת בישראל.
תרשים 5 (עמ' 18): תפיסת תפקידי התקשורת בציבור הישראלי - תפקידים רצויים מול תפקוד בפועל
הערכת התפקוד של התקשורת בציבור
על פי הציבור תפקודה של התקשורת הוא תפקוד לא טוב; רק כשליש מן הציבור מעריך כי התקשורת ממלאת את התפקידים המוטלים עליה. הפער הגדול ביותר בין תפיסת תפקידה של התקשורת לבין הערכת תפקודה הוא בשמירה על זכויות האדם: 66% מן הציבור רואים בכך חלק מתפקידה של התקשורת, ואולם רק כשליש ממנו חושב כי התקשורת בישראל אכן מקדמת את השמירה על זכויות האדם.
כדי לבחון מהי לפי ראות הציבור תרומתה של התקשורת לדמוקרטיה הישראלית, הוצגה בסקר השאלה באיזו מידה התקשורת מחלישה או מחזקת את הדמוקרטיה הישראלית. התמונה הכללית שהתקבלה סימטרית למדי: 13% סבורים שהתקשורת מחלישה את הדמוקרטיה במידה רבה, ו-14% סבורים שהיא מחזקת אותה במידה רבה. ככלל, כמחצית מן הציבור חושב שהתקשורת מחלישה את הדמוקרטיה, והמחצית השנייה - שהיא מחזקת אותה.
רוב הציבור סובר כי הדיווח בתקשורת גם בנושאים רגישים, ובהם שחיתות וביטחון, הוא דיווח אחראי. תפיסת הציבור שהדיווח בתקשורת הוא דיווח אחראי גם בעניינים אלו גבוהה בהרבה מן האמון בה באופן כללי.
הערכת מצבה של הדמוקרטיה הישראלית בקרב עיתונאים מול כלל הציבור
על פי הערכת העיתונאים מצבה של ישראל טוב פחות ממצבה על פי הערכת הציבור. 30% מן הציבור העריכו כי מצבה של ישראל טוב מאוד או טוב, לעומת 13% בלבד מהעיתונאים. גם הערכתם את מידת הדמוקרטיות והיציבות של המערכת הישראלית טובה פחות מההערכה של כלל הציבור: 57% מן העיתונאים חושבים כי מדינת ישראל אינה דמוקרטית דייה, במידה רבה או במידה רבה מאוד, לעומת רק כשליש מן הציבור. לעומת זאת העיתונאים ביקורתיים פחות מכלל הציבור בנוגע לניצול של מקבלי ההחלטות את עמדות הכוח שלהם. 49% מן העיתונאים מעריכים כי האנשים המנהלים את המדינה דואגים לאינטרסים הפרטיים שלהם ולאו דווקא פועלים לטובת הכלל, לעומת 60% מן הציבור.
תרשים 10 (עמ' 25): 'מצבה של הדמוקרטיה הישראלית.