מדד הדמוקרטיה 2005: לציון עשור לרצח ראש הממשלה יצחק רבין

שנת 2005 היא השנה השלישית שמתפרסם מדד הדמוקרטיה, פרויקט ששם לו למטרה לערוך בדיקה מקיפה של איכות הדמוקרטיה הישראלית ותפקודה, לגבש מאגר ידע שיקדם את המחקר, יעשיר את השיח הציבורי בנושא ויעורר מודעות לשינויים ולמגמות שחלים, לחיוב ולשלילה, בהרכבי האיכות והתפקוד של הדמוקרטיה הישראלית. הפרויקט מתבסס על מדדים השוואתיים בין-לאומיים ועל ניתוח תפיסת הדמוקרטיה כפי שהיא משתקפת בסקרי דעת קהל מייצגים של האוכלוסייה, ובהם 1,203 נשאלים בשלוש שפות. המדד נערך במכון גוטמן במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואחראים לו פרופ' אשר אריאן, פזית בן-נון, שלומית ברנע, רפאל ונטורה ומיכל שמיר. מאז 2004 כל פרסום מתמקד בנושא מסוים - הנוער (2004) והתקשורת (2005). הפעם הוקדש הדיון לציון עשור לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

מאחר שהמושג 'דמוקרטיה' מורכב, גבולותיו שנויים במחלוקת, והוא כולל הגדרות רבות, מדד הדמוקרטיה מתמקד בבחינתם של שלושה היבטים משמעותיים ומובהקים המאפיינים כל דמוקרטיה וקובעים את טיבה:

  1. ההיבט המוסדי.
  2. היבט הזכויות.
  3. היבט היציבות.

כל אחד משלושת ההיבטים הללו נחלק לאוסף של תכונות יסוד, שהן הבסיס להערכת איכות הדמוקרטיה בכל מדינה באשר היא, והוא נבחן מדי שנה בשנה בשני מישורים:

  1. מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי שורה של מדדים כמותיים והערכות של מכוני מחקר בין-לאומיים ומנקודת מבט השוואתית כפולה:
    א. בין-לאומית (מצבה של ישראל בהשוואה ל-35 דמוקרטיות בעולם).
    ב. היסטורית (מצבה של ישראל במרוצת השנים).
  2. מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי סקר דעת קהל שבדק עד כמה מתקיימים בתפיסת הציבור שלושת היבטי הדמוקרטיה בישראל בשנת 2005. לשם כך נערך ביולי 2005, סקר דעת קהל מקיף במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

לתאור המחקר ומטרותיו 

מדד הדמוקרטיה מתפרסם מדי שנה בשנה במסגרת מרכז גוטמן ובהנחיית פרופ' אשר אריאן בכנס בחסותו של נשיא המדינה, והשנה הוא התמקד בציון עשר שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. בסקר שנערך בחודש יולי 2005, על פי תשובות הנשאלים יצחק רבין הוא ראש הממשלה שתפקד בצורה הטובה ביותר מכל ראשי הממשלות בישראל.

אזרחי ישראל בשנת 2005, עשר שנים לאחר רצח רבין ועל רקע המאבק בתכנית ההינתקות, חוששים מאוד מפני רצח פוליטי נוסף ואינם בטוחים שהרצח בנובמבר 1995 הוביל את הציבור כולו ללקחים שיש להסיק ממנו. בעניין זה בולטים הנתונים הבאים בתוצאות סקר מדד 2005:

רצח רבין בראי דעת הקהל הישראלי 2005

רצח פוליטי
84% בישראל בשנת 2005, עשר שנים לאחר רצח יצחק רבין, חוששים כי רצח פוליטי עלול להתרחש שוב על רקע המאבק בתכנית ההינתקות (34% מהם בטוחים למדי שרצח כזה יתרחש שוב).

משמעות הרצח
77% מהנשאלים מציינים שרצח רבין הוא האירוע המשמעותי ביותר בתולדות המדינה מאז הקמתה.

דמותו של רבין בזיכרון הקולקטיבי
דמותו של יצחק רבין ז"ל נחקקה בזיכרון הקולקטיבי והיא נתפסת כמנהיג שהיה בכוחו להביא את השלום (73%), אישיות חיובית שהעדיפה את טובת המדינה על פני טובת המפלגה (79%), אדם אמין (79%) וחזק (83%); ובראש רשימת התכונות המיוחסות לו בזיכרון הקולקטיבי - כושר מנהיגות (84% מהנשאלים ייחסו לו תכונה זו).

תפקוד של ראשי ממשלות
הנשאלים העמידו את יצחק רבין בראש הסולם המדרג את ראשי הממשלות בישראל על פי איכות תפקודם (30%); אחריו מנחם בגין (22%), ובמקום השלישי דוד בן גוריון (18%).

מלחמת אזרחים
42% סבורים כי יש סבירות גבוהה לפרוץ מלחמת אזרחים בארץ בעקבות ניסיונות להגיע להסדרים על עתיד השטחים, 30% חושבים כי הסבירות לכך נמוכה. רק 28% מעריכים שאין כל סיכוי לפרוץ מלחמת אזרחים.

שחיתות פוליטית
ישראל ממוקמת במקום ה-14 מתוך 36 מדינות בשחיתות הפוליטית (או לחלופין במקום ה-23 בטוהר המידות). אחת התופעות שבראש סדר היום הציבורי בישראל בשנים האחרונות היא השחיתות הפוליטית. במסגרת מדד הדמוקרטיה 2005 נעשה שימוש בהערכה מעודכנת של מכון ICRG (International Country Risk Guide) שבחן את טוהר המידות בעולם (קרי היעדר שחיתות). במדד טוהר המידות ישראל ממוקמת במקום ה-23 עם ציון 3 (בסולם 1-7), ואותו היא חולקת עם טייואן, הונגריה ואסטוניה. כפי שאפשר לראות בתרשים, ישראל ממוקמת במקום לא טוב באמצע.
תרשים 5  'טוהר המידות בהשוואה בין-לאומית

מוסדות המדינה:
הנתון הבולט ביותר מצביע על ירידה של 9% מהשנה שעברה במידת האמון שהציבור נותן במשטרה, ירידה של 8% במידת האמון בצה"ל, ירידה של 7% במידת האמון בבית המשפט העליון וברבנות הראשית, וירידה של 6% במידת האמון בפרקליטות המדינה. עם זאת צה"ל ממשיך להיות הגורם הנהנה מהאמון הגבוה ביותר (%78), ואחריו בית המשפט העליון (70%). יש לראות את הנתונים בעניין צה"ל והמשטרה בהקשר של תכנית ההינתקות והימצאותם של המוסדות האלה בעין הסערה (כאמור, הסקר נערך לפני ההינתקות).
תרשים 25  'אמון במוסדות מרכזיים לאורך שלוש השנים האחרונות'

המשטר הרצוי לישראל
השנה נרשמה ירידה של 5% בשיעורם של הסבורים שמשטר הדמוקרטיה רצוי לישראל. עם זאת מספרם עדיין גדול - 80% ב-2005, לעומת 85% ב-2004. ירידה דומה נרשמה גם בשיעור הגורסים שדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר - 74% השנה, לעומת 80% לפני שנה. 45% סבורים כי כאשר יש סתירה בין הדמוקרטיה לבין ההלכה היהודית, יש להעדיף את עקרונות הדמוקרטיה.

כמו כן נרשם שיפור בהערכת המצב הכללי של ישראל: 35% מהנשאלים סבורים כי מצבה הכללי של מדינת ישראל אינו טוב, לעומת 54% שגרסו כך בשנה שעברה. גם בשיעור המשיבים שהממשלה אינה מטפלת כראוי בבעיות שעל הפרק נרשמה ירדה - 67% ב-2005 לעומת 78% ב-2004.

השסע החברתי-אידאולוגי
31% השיבו כי היחסים בין יהודים דתיים לחילונים טובים, עלייה של 3% לעומת השנה שעברה, ורק 11% סבורים שהיחסים בין יהודים לערבים טובים, ירידה של 5% לעומת שנת 2004. ועוד בהקשר זה, נרשמה עלייה של ממש במספר המתנגדים לטענה שנדרשת הסכמה של רוב יהודי בהחלטות גורליות למדינה, כגון החזרת שטחים - %34 בשנת 2005 לעומת 23% ב-2004. עלייה נרשמה גם במספר המתנגדים לדרישה שהממשלה תעודד הגירת ערבים מהארץ - 50% מתנגדים בשנת 2005, לעומת 41% בשנה שעברה.

עניין בפוליטיקה
71% מהנשאלים דיווחו על עניין בפוליטיקה - עלייה של 4% לעומת שנת 2004. 81% דיווחו כי הם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום ביומו או כמה פעמים בשבוע. אמנם 31% חושבים כי ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה (לעומת 18% ב-2004), אך רק 5% פעילים במפלגה או אוהדים מפלגה (ירידה של 2% לעומת 2004).

גאים להיות ישראלים
83% מהמשתתפים בסקר גאים בהיותם ישראלים - לעומת 79% בשנת 2004; 89% רוצים לחיות בארץ לטווח הרחוק - לעומת 87% בשנה שעברה; 88% בטוחים שיישארו בארץ; ו-77% מרגישים שהם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה - לעומת 73% על פי סקר הדמוקרטיה שנערך ב-2004.

מחקרים ותוכניות

מרכז גוטמן למחקר וסקרים