מאמרים

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך רק מי שרשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע. לקראת בחירות 2026 גילו אזרחים ישראלים רבים שחיים בחו"ל כי שמם הוסר מהפנקס, ולמעשה קיימים פערים בין החוק לבין המציאות. האם אופן ניהול פנקס הבוחרים פוגע בזכות יסוד דמוקרטית שאמורה להיות שוויונית?

04 באוגוסט 2026

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

24 ביוני 2026

איזה רוב נדרש כדי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

12 במאי 2026

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 24 חוקים – ובהם חוק יסוד אחד - בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

מהי הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון הקונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? 

הוועדה רשאית להטיל על הח"כים מגוון סנקציות, מנזיפות דרך שלילת זכות דיבור במליאה ועד שלילת שכר. במושב הראשון של הכנסת ה-25, היא הטילה סנקציות על חברים בקואליציה ובאופוזיציה – ועוד היד נטויה.

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה.

הקואליציה מבקשת לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.

משטרת ישראל רוכשת מערכות טכנולוגיות מבלי שמתקיימים דיון ציבורי ומקצועי מספק לגביהן והדברים מתגלים רק בדיעבד. המצב מחייב חשיבה מחודשת על התהליך שנדרש באימוץ טכנולוגיות, שיש בהן חשיבות אבל גם סיכון להפוך לפוגעניות, בשירות המשטרה.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

אין הצדקה מיוחדת, למעט הכוח הפוליטי של החרדים בקואליציה, להפוך את הקבוצה החרדית לקבוצה הדתית היחידה המוגנת מפני הסתה, בפרט מבלי שמוסיפים קטגוריות כנטייה מינית ומגדר ומגנים על להט"בים ונשים הסובלים תדיר ממתקפות נגדם.

ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקיה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגעת בלגיטימציה שלו. גם ריבוי הפעולות לטובת בוחרי הקואליציה אינו תורם לאמון הציבור בממשלה אלא פוגע קשות באמון הציבור ובנכונותו לשתף פעולה עם רשויות המדינה.

מספר גדל והולך של ישראלים תופס את המאבק על חירות וצדק כביטוי לזהות הציונית שלהם. הם נאבקים על ערכים אלה לא למרות שהם ציונים אלא בגלל שהם ציונים.

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

על אף השיח הציבורי הער ביחס למחיר שהחברה הישראלית משלמת כתוצאה מהסדר "תורתו אומנותו", טרם נידון כראוי המחיר הפנימי שעולם התורה משלם על הפיכת בתי המדרש למיועדים עבור כלל הציבור החרדי - ולא עבור קבוצה מובחרת. במקום שהישיבות והכוללים יהיו בית גידול לצמיחת גדולי תורה, הצפתם ברבבות לומדים גרמה לירידה ברמה.

לראשונה, זהותו של המנהיג הליטאי הבא אינה ברורה מאליה, כך שגם כשיוכר כמנהיג עמדתו תהיה חלשה יותר משל קודמיו. בעוד שגדולי הדור המסורתיים נטלו על עצמם לא רק את הכוח שבתפקיד, אלא גם את האחריות הנובעת ממנו, המבנה הנוכחי שבו מרכזי הכוח נעים במהירות מחצר לחצר גורם לכך שהכוח מתרכז בפועל בידי העסקנים שמחזיקים בסמכות ללא אחריות.

ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקיה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגעת בלגיטימציה שלו. גם ריבוי הפעולות לטובת בוחרי הקואליציה אינו תורם לאמון הציבור בממשלה אלא פוגע קשות באמון הציבור ובנכונותו לשתף פעולה עם רשויות המדינה.

המאבק הגאה בישראל טרם הגיע למנוחה ולנחלה, כשסוגיות כזכויות הקהילה הטרנסית, מחיקה של אפליה הקיימת בספר החוקים ומענה ראוי מצד מערכת החינוך עדיין כרוכות במאבקים. עצם היכולת להיאבק עליהן בהפגנות, מצעדים והתבטאויות פומביות הוא מנת חלקה של הדמוקרטיה הליברלית ושל הקהילה כולה.

ב-35% מהרשויות כוחה של האופוזיציה הוא נמוך מחמישית מחברי המועצה. סקר חדש מראה שרק כ-35% מהציבור מזהים את גורמי האופוזיציה ביישובם וכן ש-79.5% כלל אינם מכירים את פעילותם.

ישראל מובילה בעולם החדשנות הטכנולוגית אבל מדשדשת בחדשנות במגזר הציבורי. מתי היא תשכיל להבין את מה שב-OECD הבינו מזמן?

12 שנים אחרי מחאת הקוטג', נפרץ סכר ההתייקרויות בקרב שורת יצרניות מזון. העלייה במדד המחירים לצרכן והעלאת שיעור הריבית כבר בפתח, והממשלה אינה נוקפת אצבע כדי לבלום את יוקר המחיה ולהתמודד עם השלכותיו.

המתכונת הנוכחית של עולם הישיבות וה"כוללים", ללא סננים מתבקשים של כושר לימודי גבוה ומצוינות אינטלקטואלית, נועדה למטרות חברתיות של חיזוק וביצור הזהות הדתית של הציבור החרדי. באופן פרדוקסלי, הנפגע העיקרי ממנה הוא עולם התורה עצמו.

סקירה שתוצג בכנס אלי הורביץ 2023 לכלכלה וחברה מראה מאז הקמת המנהלת חל זינוק במספר התלמידים שהשתתפו בהכשרות בשיתוף מעסיקים, מהיקף ממוצע של כ-900 הכשרות בשנים 2019-2010  לכ-15,800 הכשרות שהתקיימו בשנים 2022-2021. לצד זאת, היא מבטאת יישור קו עם המדינות המערביות המפותחות.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

ברקע כוונת שר הכלכלה ברקת לפטר את הממונה על התחרות עומדים תקדימי פולין והונגריה, המראים כיצד הטיה פוליטית החליפה שיקולים מקצועיים של תחרות וטובת הצרכנים. 

המחקר מתמקד בקשר בין תעסוקה בהיי־טק ובין ניעות כלכלית כלפי מעלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק מהווה נתיב שונה לניעות כלכלית מנתיבים אחרים? עד כמה פתוח נתיב זה לאנשים מרקע כלכלי חלש, ועד כמה משנה המוצא או המגדר שלהם?

בסוף מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובו תוספת של 3.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי. כמה מהחרדים לומדים לימודי ליבה, ועד כמה המדינה מפקחת על כך? מדוע הפיקוח על רשתות החינוך העצמאיות דל, ולמה אי-אפשר להגדירן "ממלכתיות"?