ירדן קידר

נטל המילואים ונטל המשק – אוסף סקירות על אתגרי שוק העבודה במלחמה | עיקרי הממצאים: המשק הישראלי מאבד בכל חודש 1% משעות העבודה, שהן 1.16 שעות בשל התארכות מילואים. 14,000 עצמאים הקפיאו את העסק שלהם, התגייסו למילואים ושילמו מחיר כלכלי כבד. בחברה הערבית נרשם זינוק של 6% בשיעור האבטלה, 22,000 גברים ערבים (בגילים 25-64) לא חזרו לעבודה. בתחילת המלחמה נרשמה ירידה של 7% בתעסוקת אימהות לילדים צעירים. הענפים במשק שנפגעו במיוחד: האומנות, הבידור והפנאי, האירוח והאוכל וענף הבינוי.

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

על הממשלה להפעיל מודל של חל"ת גמיש כדי למנוע הוצאה גורפת של עובדים לחל"ת. לצד זאת, יש לתת מקדמות באופן מיידי לעסקים שדיווחו על ירידה של יותר מ-25% במחזור.

שיעור המרוצים מאיזון זה גבוה בקרב העובדים מהבית ביחס לעובדים במשרד. 47% מהשכירים מדווחים על השכר כמאפיין החשוב ביותר בעבודתם, עלייה לעומת 39% ב- 2018.

סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.

כ-250 אלף איש אינם מקבלי אף קצבה מהמדינה, רובם מגיעים מאוכלוסיות חלשות יחסית. רובם הגדול הצהירו כי הם מעוניינים לעבוד, וחלק גדול מהם מחפשים עבודה באופן אקטיבי, אך רבים ממתינים למשרה שתתאים לציפיותיהם. הנתונים מעלים חשש שבהעדר פתרון אחר הם ייאלצו בקרוב לעבור להסתמך על הבטחת הכנסה או ייכנסו לחובות

קבלת דמי קיום מוערכת כגורם המרכזי לרצון לעבור הכשרה מקצועית. לא פחות מרבע מעוניינים אך ורק בהסבה מקצועית

דוח חדש חושף תמונת מצב מדאיגה על מצבם הכלכלי של מובטלי הקורונה, ומספק גם הסבר על אי חזרתם לשוק העבודה. וכמה מהם החליפו עבודה?

הפערים בין הקבוצות החלשות לחזקות הולכים ומתרחבים על רקע משבר הקורונה: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי האחרון עמד על 10% בקרב שכירים בהיי טק, לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי. בתוך כך, יותר גברים נפגעו בשכרם ביולי, אך עוצמת הפגיעה בשכרן של נשים הייתה חזקה יותר

לראשונה מתחילת משבר הקורונה, הפגיעה בשכירים גדולה ביחס לפגיעה בעצמאים, כאשר כ-17% מהשכירים דיווחו כי אינם עובדים כתוצאה מהמשבר, לעומת 12% מהעצמאים שדיווחו שלא עבדו מאחר ונאלצו לסגור את העסק. בתוך כך, הפגיעה בנשים העצמאיות הייתה חמורה יותר מזו בקרב הגברים

משבר הקורונה יצר הזדמנות להכשרת ההון האנושי בישראל, אך נראה כי הממשלה הקודמת לא הצליחה למשוך את מאות אלפי המובטלים לשדרוג כישוריהם ולהעלאת את פריון העבודה. ועדיין, קרוב למחצית ממובטלי הקורונה עדיין מעוניינים בהכשרה מקצועית

הפגיעה בשכר בעקבות משבר הקורונה מרוכזת באוכלוסיות החלשות: 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, כמו גם 37% מבעלי ההשכלה הנמוכה ו-40% מהשכירים במגזר הערבי

הסיבות העיקריות לנשירה מהכשרות מקצועיות - קשיי פרנסה והצורך לשלב עבודה עם הכשרה. נמצא קשר חיובי בין קבלת דמי קיום לסיכוי לעליית שכר לאחר הכשרה מקצועית ולתעסוקה בתחום ההכשרה

שיעור גבוה יותר של מובטלים או עובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, מעצימים את הבעיות שרווחו עוד קודם לכן בחברה הערבית. קיים חשש אמיתי שמשפחות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לא ימצאו את דרכם חזרה. לאלו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח שליליות על החברה הישראלית כולה

מתחילת משבר הקורונה, נחתכה משכורתם של כרבע מהשכירים בישראל בכרבע. הנפגעים העיקריים: צעירים ומבוגרים. כך, כ-43% מהצעירים בני 18-24 דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כמו גם כשליש מבני ה-55+

לכמעט 1 מכל 3 ישראלים אין די כסף נזיל לקיום בלי הלוואות או משיכה מחיסכון; בסגר הראשון רק 1 מ-4 העידו על מצוקה דומה; במגזר הערבי שיעור המתקשים קרוב ל-50%; ההרעה החדה ביותר בין הסגרים התרחשה דווקא בקרב הציבורי היהודי הלא חרדי

משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים- נכון לשבוע השני של דצמבר כ- 74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם (45%) דיווחו על עבודה חלקית ורק מיעוט (24%) המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה. סקר מיוחד על מצב העצמאים

שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותן הגבוהה יותר של האוכלוסיות החלשות, בהן בעלי הכנסה נמוכה, כאלה המתגוררים ביישובי הפריפריה וערבים. אלו גם האוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית. כמו כן, הסקר מאשש כי מובטלי הקורונה הם בעיקר עובדים לא מאוגדים, צעירים או מבוגרים מאד, בעלי הכנסות נמוכות ועצמאיים

שני שלישים מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים

המדיניות הכלכלית המומלצת ליציאה ממשבר הקורונה עוברת דרך: סבסוד שכרם של היוצאים לחל"ת; הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים; שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות; קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית; חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה; הקלות בנגישות לאשראי לאוכלוסיות מחולשות; העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים; והפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

כרבע מהציבור הישראלי נותן ציון נכשל למדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת, בעיקר בגלל סדרי עדיפויות לא טובים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.  סקר מיוחד לקראת בחירות 2019 מועד ב', מגלה כי רוב הציבור מביע חשש שהעלאת מיסים לא באמת תופנה לטיוב השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ושלמעשה אין משמעות להצהרות או הבטחות כלכליות ללא כיסוי

רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד