על הבחירות לכנסת ה-26
טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט
הבחירות לכנסת ה-26
[תאריך הבחירות]
מספר בעלי זכות הבחירה
[יעודכן]
אחוז החסימה
[יעודכן]
סך הכל מצביעים
[יעודכן]
מספר הקולות הכשרים
[יעודכן]
שיעור ההצבעה
[יעודכן]
| מפלגה | קולות | מושבים (מנדטים) | אחוז הקולות | רשימת מועמדים | מצע |
|---|---|---|---|---|---|
| הליכוד | 1,115,336 | 32 | 23.4 |
המועמדים
|
|
| יש עתיד | 847,435 | 24 | 17.8 |
המועמדים
|
|
| הציונות הדתית | 516,470 | 14 | 10.8 |
המועמדים
|
|
| המחנה הממלכתי | 432,482 | 12 | 9.1 |
המועמדים
|
מצע
|
| ש"ס | 392,964 | 11 | 8.2 |
המועמדים
|
|
| יהדות התורה | 280,194 | 7 | 5.9 |
המועמדים
|
|
| ישראל ביתנו | 213,687 | 6 | 4.5 |
המועמדים
|
מצע
|
| רע"מ | 194,047 | 5 | 4.1 |
המועמדים
|
|
| חד"ש-תע"ל | 178,735 | 5 | 3.8 |
המועמדים
|
|
| מפלגת העבודה | 175,992 | 4 | 3.7 |
המועמדים
|
מצע
|
| מרצ | 150,793 | - | 3.2 |
המועמדים
|
מצע
|
| בל"ד | 138,617 | - | 2.9 |
המועמדים
|
|
| הבית היהודי | 56,775 | - | 1.2 |
המועמדים
|
|
| חופש כלכלי | 15,801 | - | 0.3 |
המועמדים
|
מצע
|
| באומץ בשבילך | 14,694 | - | 0.3 |
המועמדים
|
|
| הכלכלית החדשה | 13,920 | - | 0.3 |
המועמדים
|
מצע
|
| צעירים בוערים | 8,800 | - | 0.2 |
המועמדים
|
מצע
|
| הפיראטים | 1,728 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| קול הסביבה והחי | 1,618 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| עלה ירוק | 1,524 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| נתיב | 1,354 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| כל קול קובע | 1,292 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| יש כיוון | 1,215 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| ישראל חופשית דמוקרטית | 1,157 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| סדר חדש | 1,078 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| העצמאים החדשים | 1,020 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| מנהיגות חברתית | 988 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| רשימת שלושים ארבעים | 939 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| אני ואתה | 746 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| שחר- כוח חברתי | 430 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| הלב היהודי | 415 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| מפלגת הגוש התנ"כי | 411 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| כבוד האדם | 350 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| אנחנו | 334 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| צומת | 292 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| צו השעה | 262 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| מפלגת שמע | 255 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
| איחוד בני הברית | 234 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| קמ"ה | 205 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
| כח להשפיע | 153 | - | 0.0 |
המועמדים
|
חומרי המכון בנושא בחירות 2026
איך עובדת השיטה הפרלמנטרית בישראל?
מאת: ד"ר אסף שפירא
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל נבחנת מדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בכמה מאפיינים חשובים. למה הכנסת שלנו קטנה יחסית והממשלה דווקא גדולה, ואיזו יכולת השפעה יש לבוחרים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אבל אין לישראלים? כל ההסברים על השיטה הישראלית.
12 במאי 2026
פתק חצי-פתוח: התיקון שהפוליטיקה הישראלית צריכה
מאת: ד"ר אסף שפירא
במצב שבו מועמדים לכנסת נבחרים רק במסגרת רשימה אחת שהיא "עסקת חבילה", הפוליטיקה הישראלית סובלת ממרחק גדול מדי, אפילו ניתוק, בין הציבור לבין נבחריו. הפתרון: שיטה שתאפשר להצביע גם למועמדים ספציפיים מתוך הרשימה, ותשנה את תחושת המחויבות והאחריות של הח"כים כלפי הבוחרים.
23 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 33: הכוח לתקן: מה לעשות עם הפוליטיקה השבורה בישראל?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' גדעון רהט
המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.
23 בפברואר 2026
play
יותר כוח למצביעים, יותר מחויבות של הנבחרים: פתק חצי פתוח בבחירות הכלליות בישראל
מאת: פרופ' עופר קניג
היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.
מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.
23 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 32: קואליציה או אופוזיציה? הפוליטיקה הערבית בבחירות 2026
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר ת'אאר אבו ראס
הפוליטיקה הערבית בישראל עוברת שינויים משמעותיים, בין שאיפה להשתלבות והשפעה על קבלת ההחלטות לאור אתגרי החברה הדרמטיים לבין שמירה על זהות לאומית. שיעורי ההצבעה, האמון במוסדות והיחס להשתתפות בקואליציה בכנסת מעלים שאלות על כיווני ההתפתחות של המערכת הפוליטית בחברה הערבית ובישראל בכלל.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת "בוקרא", משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר מוחמד ח'לאילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם ד"ר ת'אאר אבו ראס ממכון ון ליר על הגורמים שמעצבים את דרך ההצבעה של האזרחים הערבים בישראל. הפרק בוחן את השינויים בדעת הקהל ואת הכיוונים האפשריים של המצביעים הערבים בישראל בשנת בחירות.
16 בפברואר 2026
אין קול ואין עונה: על מיעוט זירות הבחירה בדמוקרטיה הישראלית
מאת: ד"ר אסף שפירא, פרופ' עופר קניג, ד"ר עמיר פוקס, אסף הימן
התדירות הגבוהה של הבחירות לכנסת עלולה להטעות: יחסית לדמוקרטיות אחרות, לאזרחי ישראל אין מספיק זירות בחירה והצבעה שדרכן יוכלו להשפיע על השלטון. התוצאה עלולה להיות נתק בין השלטון לאזרחים, וחוסר שביעות רצון שאין דרך פורמלית להביע אותה.
