המרכז לממשל וכלכלה

המרכז לממשל וכלכלה שם לו למטרה לטפל באתגרי היסוד של מערכות הממשל, הפוליטיקה והכלכלה בישראל כדי לשפר את התפקוד ואת היעילות של מערכות אלו – כל אלו אגב הגדלת האמון בשיטה הדמוקרטית, הגברת ההשתתפות הפוליטית, חיזוק שוויון ההזדמנויות והעצמת השוויון הפוליטי והחירות האזרחית לרווחת הכלל והפרט.
המרכז כולל שלוש תוכניות:
תחת המרכז מנוהל הכנס הכלכלי-חברתי המוביל בישראל:

כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה

בשנים האחרונות מוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה שורה של מחקרי מדיניות ומסמכים לגיבוש אסטרטגיה להיערכות למשבר האקלים, תוך שימור משק כלכלי משגשג ויציב לצד דאגה לשכבות המוחלשות:

פרויקט האקלים

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

קבלת דמי קיום מוערכת כגורם המרכזי לרצון לעבור הכשרה מקצועית. לא פחות מרבע מעוניינים אך ורק בהסבה מקצועית

הפערים בין הקבוצות החלשות לחזקות הולכים ומתרחבים על רקע משבר הקורונה: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי האחרון עמד על 10% בקרב שכירים בהיי טק, לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי. בתוך כך, יותר גברים נפגעו בשכרם ביולי, אך עוצמת הפגיעה בשכרן של נשים הייתה חזקה יותר

לראשונה מתחילת משבר הקורונה, הפגיעה בשכירים גדולה ביחס לפגיעה בעצמאים, כאשר כ-17% מהשכירים דיווחו כי אינם עובדים כתוצאה מהמשבר, לעומת 12% מהעצמאים שדיווחו שלא עבדו מאחר ונאלצו לסגור את העסק. בתוך כך, הפגיעה בנשים העצמאיות הייתה חמורה יותר מזו בקרב הגברים

משבר הקורונה יצר הזדמנות להכשרת ההון האנושי בישראל, אך נראה כי הממשלה הקודמת לא הצליחה למשוך את מאות אלפי המובטלים לשדרוג כישוריהם ולהעלאת את פריון העבודה. ועדיין, קרוב למחצית ממובטלי הקורונה עדיין מעוניינים בהכשרה מקצועית

הפגיעה בשכר בעקבות משבר הקורונה מרוכזת באוכלוסיות החלשות: 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, כמו גם 37% מבעלי ההשכלה הנמוכה ו-40% מהשכירים במגזר הערבי

לא כולם יכולים ליהנות מיתרונות העבודה מהבית בתקופת הקורונה. למעשה, האופציה הזו פתוחה בעיקר בפני אקדמאים ובעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע. כך, רק 35% מהמשתכרים שכר מינימום עובדים מהבית, לעומת שני שלישים (66%) מאלה המרוויחים הרבה מעל הממוצע. בדומה לכך, שיעור העובדים מהבית עולה עם רמת ההשכלה

מתחילת משבר הקורונה, נחתכה משכורתם של כרבע מהשכירים בישראל בכרבע. הנפגעים העיקריים: צעירים ומבוגרים. כך, כ-43% מהצעירים בני 18-24 דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כמו גם כשליש מבני ה-55+

לכמעט 1 מכל 3 ישראלים אין די כסף נזיל לקיום בלי הלוואות או משיכה מחיסכון; בסגר הראשון רק 1 מ-4 העידו על מצוקה דומה; במגזר הערבי שיעור המתקשים קרוב ל-50%; ההרעה החדה ביותר בין הסגרים התרחשה דווקא בקרב הציבורי היהודי הלא חרדי

משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים- נכון לשבוע השני של דצמבר כ- 74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם (45%) דיווחו על עבודה חלקית ורק מיעוט (24%) המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה. סקר מיוחד על מצב העצמאים

שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותן הגבוהה יותר של האוכלוסיות החלשות, בהן בעלי הכנסה נמוכה, כאלה המתגוררים ביישובי הפריפריה וערבים. אלו גם האוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית. כמו כן, הסקר מאשש כי מובטלי הקורונה הם בעיקר עובדים לא מאוגדים, צעירים או מבוגרים מאד, בעלי הכנסות נמוכות ועצמאיים

43% מכלל העובדים בישראל עובדים מהבית, ו-80% היו רוצים לעשות זאת גם בימי שגרה​. אלא שהבשורה שהגיעה עם הריחוק החברתי דילגה על השכבות החלשות, בין היתר בשל נגישות מוגבלת לטכנולוגיה, אוריינות דיגיטלית נמוכה ותנאי מגורים לא מתאימים

שני שלישים מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

 

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' קרנית פלוג

    עמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית

    קראו עוד

    פרופ' פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, עמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית במרכז לממשל וכלכלה. פרופ' פלוג עוסקת באתגרי היסוד של מערכות הממשל והכלכלה בהתמקדות תחומי מחקר הקשורים לשגשוג וחוסן כלכלי, מוביליות כלכלית, פריון וצמיחה ארוכת טווח.

    במסגרת תפקידה כנגידת בנק ישראל, פרופ' פלוג הובילה בין היתר, את הייעוץ הכלכלי לממשלה הנסמך על ניתוח תהליכים כלכליים במגוון רחב של נושאים.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' נתן זוסמן

    עמית בכיר אורח ויועץ לפרויקט האקלים

    קראו עוד

    פרופסור לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בז'נווה. מוביל את המחקר המקרו-כלכלי במסגרת פרויקט האקלים של המכון.

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה אבירם-ניצן

    מנהלת המרכז, מנהלת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילת פרויקט האקלים

    קראו עוד

    דפנה אבירם־ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2016. במסגרת זו היא מובילה שלוש תוכניות: רפורמות בכלכלה, רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות. נוסף על כך, היא מנהלת את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילה מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים.

  • תמונת ברירת מחדל

    גלעד בארי

    ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה

    קראו עוד

    giladbe@idi.org.il

    תכלית התוכנית בהובלתו היא פיתוח דרכים להתמודדות עם התמורות הנוכחיות והצפויות בכלכלה הישראלית ועם האתגרים שהן מציבות. מחקרי התוכנית שואפים להעמיד תשתית מבוססת נתונים לזיהוי אתגרים אלה ולפיתוח רעיונות וצעדי מדיניות להיערכות למולם.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין

    ראשת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    RitaG@idi.org.il

    התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי שמובילה ריטה מפתחת תשתית ידע מעמיקה לקידום שירות ציבורי יעיל, מועיל, תגובתי וחכם והגברת אפקטיביות השירותים הציבוריים לרווחת האזרח.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף שפירא

    ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות; עמית מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    assafs@idi.org.il

    דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יותם מרגלית

    עמית בכיר בתוכנית לרפורמות בכלכלה

    קראו עוד

    ymargalit@idi.org.il

    הוביל את פרויקט הבנק העולמי בנושא מדיניות ההשקעות של תאגידים בינלאומיים. חבר סגל בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת סטנפורד. בעבר היה חבר סגל באוניברסיטת קולומביה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' גדעון רהט

    עמית בכיר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    בעבודתו במכון עוסק בייעוץ בעיקר בנושא תיקון ושימור המוסדות הפוליטיים הדמוקרטיים (בעיקר מפלגות, שיטות בחירה ומשטר). חוקר בין השאר את הפוליטיקה של הרפורמה, בחירת מועמדים, מפלגות, פרסונליזציה ופרסונליזם פוליטיים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר חן פרידברג

    עמיתת מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    עוסקת במחקר של פרלמנטים בכלל והכנסת בפרט, וכן של ועדות לא פרלמנטריות לסוגיהן (ועדת שרים לחקיקה, ועדת חקירה ממלכתית), ייצוג נשים בכנסת, ייצוג נשים בפרלמנטים ערביים, שיטות בחירה והצבעה בבחירות.

     

     

     

     

     

     

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' עופר קניג

    עמית מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    ofer.kenig@idi.org.il

    פרופ' קניג הוא מומחה בפוליטיקה השוואתית וקיבל את הכשרתו בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת UBC שבוונקובר, קנדה. משמש מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' רוסלנה רחל פלטניק

    חוקרת אורחת בפרויקט האקלים

    קראו עוד

    פרופ' רוסלנה רחל פלטניק, החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית עמק יזרעאל, חוקרת בכירה במרכז לחקר משאבי טבע וסביבה NRERC באוניברסיטת חיפה, במכון מחקר IIASA אוסטריה ובמכון מחקר ATHENA יוון. מחקריה מתמקדים בהערכות כלכליות של סוגיות בתחום האנרגיה והסביבה.

  • תמונת ברירת מחדל

    גבריאל גורדון

    חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה

    קראו עוד

    gabrielg@idi.org.il

    תחומי התמחותו כוללים היכרות עם החברה החרדית דרך נתונים הייחודיים לעולם החרדי, בצד עיסוק בסוגיות הקשורות לשוק העבודה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריאל פינקלשטיין

    ראש פרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי (חוקר)

    קראו עוד

    ArielF@idi.org.il

    עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    אביטל פרידמן

    חוקרת בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    avitalf@idi.org.il

    דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה היא חוקרת את מאזן הכוחות המוסדי בין הסיעות לבין נציגיהם בפרלמנט במבט השוואתי. 

    בעלת תואר שני בפוליטיקה השוואתית מ-LSE (בית הספר לכלכלה של לונדון) עם התמחות בדמוקרטיה ותהליכי דמוקרטיזציה, וכן תואר בתקשורת ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית.

    תחומי התמחות: הרשות המחוקקת ועבודת הכנסת, מועצות מקומיות, מפלגות ובחירות.

  • תמונת ברירת מחדל

    אסף הימן

    עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    asafh@idi.org.il

    חוקר את המוסדות הפוליטיים בישראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, מתוך התמקדות בשיטות בחירה, רשויות מבצעות ומפלגות.

  • תמונת ברירת מחדל

    זק הירש

    חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה

    קראו עוד

    zakh@idi.org.il

    זק חוקר מוביליות בין-דורית, תמורות במיומנויות של עובדים ותעסוקה ירוקה.

    הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב. תלמיד תואר שני בכלכלה במסלול המחקרי המשותף לאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    אורי זמיר

    פרויקט האקלים

    קראו עוד

    uriz@idi.org.il

    עוסק בכלכלת סביבה ואקלים ובעל ניסיון עשיר בביצוע פרויקטי מחקר ארוכי טווח, איכותניים וכמותיים.

  • תמונת ברירת מחדל

    שחר ליבנה

    חוקרת בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    מחקרה מתמקד בהיבטים השונים של טיוב מערכות ציבוריות, בדגש על עבודת משרתי ציבור במשרדי ממשלה. במסגרת עבודתה במכון הישראלי לדמוקרטיה היא חוקרת יישום רפורמות, חדשנות ארגונית והתמודדות ממשלתית בחירום. 

     

  • תמונת ברירת מחדל

    נדב פורת הירש

    עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה

    קראו עוד

    nadavp@idi.org.il

    תחומי המחקר העיקריים שלו הם ניתוח כוח השוק של מעסיקים וניתוח גיאוגרפי של שוק העבודה הישראלי. במכון עסק גם במחקר בנושאי שוק העבודה, הכשרות מקצועיות, השפעות מיסוי פחמן על התעסוקה והתוצר וכן בסוגיות של יוקר המחיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ירדן קידר

    חוקר ומרכז פרויקט שוק העבודה העתידי בתוכנית לרפורמות בכלכלה

    קראו עוד

    yardenk@idi.org.il

    ירדן קידר הוא חוקר ורכז פרוייקט שוק העבודה העתידי במרכז לממשל וכלכלה. בעל תואר ראשון בפכ"מ ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ירדן מוביל מחקרים במכון הנוגעים להון אנושי, הכשרה מקצועית ומיומנויות וכן ניתוח המדיניות הציבורית הישראלית בתחום זה. בנוסף מתמחה בתחום תעסוקה בגיל המבוגר, וכן עוסק בניתוח אקטואלי של השפעות אירועי השעה על שוק העבודה ומצבם הפיננסי של עובדים. לירדן ניסיון במחקרי מדיניות, ניתוח נתונים, וכתיבת חוות דעת. בעברו שימש חוקר ורכז התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר.

  • תמונת ברירת מחדל

    רועי קנת פורטל

    חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה

    קראו עוד

    roek@idi.org.il

    מעורב במחקרי המכון הנוגעים לשוק העבודה, מדיניות תקציבית, יוקר המחיה, מוביליות חברתית, ניתוח סקרים ועובדים עצמאים, ואחראי לניתוחים כלכליים אקטואליים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ארז סומר

    ראש פרויקט האקלים

    קראו עוד

    erezs@idi.org.il

    מאז 2019 מוביל ומרכז מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים. שותף בצוות הפקת התוכן של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל לקיימות" אשר מכשירה מנהיגים ומנהיגות צעירים לשינוי חברתי, כלכלי וסביבתי. בוגר תואר ראשון משולב בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה ותקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    אופיר מוהבן

    עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    ofirm@idi.org.il

    בוגר תואר ראשון בפכ"מ ותוכנית אמירים למצטיינים במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית.

    עבד כעוזר מחקר למספר חוקרים אקדמאיים בתחום מדעי המדינה בארץ ובחו"ל. סייע במחקרים העוסקים בניתוח רמת הלאומיות והפופוליזם בבריטניה ובארה"ב, דירוג רמת הפופוליזם והלאומיות בנאומי עבר של ראשי ממשלה בישראל, וההשפעות של הטיות מגדריות על אלימות נגד נשים בארה"ב.

    כמו כן, סייע לד"ר אליקים כסלו מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל של האוניברסיטה העברית בניתוח תשובותיהם של קשישים בישראל לסקר העוסק במענה של המדינה לאוכלוסייה זו לאחר ה-7 באוקטובר, 2023.

  • תמונת ברירת מחדל

    אילה גולדברג

    עוזרת מחקר בפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    ayalag@idi.org.il

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת ובפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.

  • תמונת ברירת מחדל

    לירון לישינסקי-פישר

    עוזרת מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    lironf@idi.org.il

    חוקרת אי-שוויון וחלוקה מחדש, קיטוב פוליטי, דעת קהל ואליטות פוליטיות. בעבודתה במכון היא עוסקת בפיתוח מפת מדדים לממשל מיטיב, בהנגשת מידע לציבור על השירות הציבורי בישראל, וחוקרת את טיב המחקר הממשלתי בישראל

  • תמונת ברירת מחדל

    עידו קטושבסקי

    עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה ובפרויקט ההיערכות למשבר האקלים

    קראו עוד

    iddok@idi.org.il

    עוזר מחקר במרכז לממשל וכלכלה ומתעסק בכלכלת סביבה ואקלים. סטודנט בשנה השנייה לתואר מוסמך בכלכלה באוניברסיטה העברית ובעל תואר ראשון בפכ"מ. בעל רקע תעסוקתי בכלכלת בריאות ובמחקר בתחום כלכלת המזרח התיכון. בנוסף, בעל ניסיון בניהול פורומים בין-מגזריים, בניתוח נתונים ובביצוע מחקרים כלכליים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר ליבי ממן

    חוקרת אורחת בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    ‎‎ 

  • תמונת ברירת מחדל

    ענבר ברנד

    עוזרת מחקר בפרויקט האקלים

    קראו עוד

    inbarb@idi.org.il

    עוסקת בכלכלת סביבה ואקלים. בעלת רקע במחקר בתחום המזרח התיכון וכן ניסיון עשיר בעריכה ותרגום של טקסטים מאנגלית לעברית. 

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד נועה שקד

    עוזרת מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    noas@idi.org.il

    בעלת ניסיון מחקרי בתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, מינויים בשירות הציבורי, יחסי דרג נבחר ודרג מקצועי, וכן במבנה ותפקוד משרדי הממשלה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ניר לוי

    רכז פרויקט חדשנות במגזר הציבורי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    nirl@idi.org.il

    מרכז את פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר ואת פורום החדשנות במגזר הציבורי שהקים המכון; חוקר כלים של חדשנות ציבורית ואת עתיד המגזר הציבורי בישראל אל מול האתגרים הנוכחיים והמתהווים.

     

     

     

העובדה שכבר שבוע אין בישראל נציב שירות מדינה אינה מקרית: היא חלק ממתקפה כוללת על השירות הציבורי, שקשורים אליה גם תיאוריות הדיפסטייט והניסיונות להדיח שומרי סף כמו היועצת המשפטית לראש השב"כ. בסופו של דבר, מדובר בפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל.

סקר שערך ארגון ה-OECD בשנת 2022, הבוחן את תפיסות הציבור במדינות הארגון ביחס לסיכונים שונים, סיפק תובנות ייחודיות על עמדות הציבור הישראלי כלפי סיכונים ארוכי טווח. בארבע השנים האחרונות, ישראל התמודדה עם משברים רבים שהובילו את הציבור להתמקד בעיקר באיומים מיידיים, בעוד שהסיכונים ארוכי הטווח נדחקו לשולי תשומת הלב הציבורית. שנת 2022, שהתאפיינה ביציבות יחסית, לאחר מגפת הקורונה ולפני פרוץ גל המחאות בינואר 2023 שבא בעקבות הרפורמה המשפטית, וכן לפני אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אפשרה הצצה נדירה לעמדות הציבור ביחס לסיכונים לטווח הארוך דוגמת משבר האקלים.

לאחר בחירות 2024 ברשויות המקומיות, רק 15% מכלל סגני ראשי המועצות ו-15% מהסגנים בשכר הן נשים. למרות שיעורן הנמוך ממילא של נשים במועצות הרשויות המקומיות, ישנה נטייה גבוהה יותר למנות גברים לתפקידי סגנוּת.

בארה"ב מבטיח אילון מאסק התייעלות כלכלית דרך קיצוץ הוצאות מיותרות ובזבזניות. בישראל הוצאות כאלה גלויות לעין כל, אבל כדי לבנות כאן שירות ציבורי יעיל צריך להתמקד לא רק בכספים הקואליציוניים אלא גם במרכיבים הבסיסיים שהופכים אותו למסורבל ולא אפקטיבי.

רק כ-16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד מרץ 2025 – היו נשים (38 מתוך 238) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (5% מכל המינויים), אין ולו מנכ"לית אחת שמונתה באופן רשמי.

ישראל מדורגת היום במקום ה-103 מתוך 185 מדינות בייצוג נשים בפרלמנט, והפער בינה לבין ממוצע מדינות ה-OECD הולך וגדל. גם בממשלה הייצוג הנשי מדשדש, לעומת מגמות של שיפור מתמיד בדמוקרטיות בעולם.

בתוך קצת יותר מעשור איבדה ישראל 8 נקודות במדד החופש של ארגון Freedom House, הידרדרות שמציבה אותה ליד מדינות כמו ברזיל ונמיביה.

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה את עוצמת הפגיעה הכלכלית במפונים, ואת הפערים בין הדרום לצפון: 54% ממפוני הצפון וכמחצית מכלל תושבי הצפון מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית בשל המלחמה, לעומת 33% ממפוני הדרום.

מיהו זקן חברי הכנסת, מי נאם את הנאום הארוך ביותר אי פעם, איזו ועדה מוסמכת להקים ועדת חקירה ממלכתית ולמה פסל המנורה נמצא בחוץ ולא בפנים? הכנסת חוגגת 76, וזו הזדמנות טובה לבדוק כמה אתם באמת מכירים את בית הנבחרים שלנו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הקים פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר. הפורום מסייע למיפוי אתגרים מערכתיים הפוגעים ביעילות ומועילות של המערכת הציבורית, תיקוף המלצות מדיניות ושינויים מבניים לחיזוק העצמאות, מקצועיות ואובייקטיביות השירות הציבורי.
עם פרוץ המלחמה, זימנו את הפורום ל"צו 8 חברתי-לאומי" כדי לחשוב על מענים בשעת חירום, ולגבש סדרה של המלצות עבור מקבלי ההחלטות בממשלה.

היוזמה וההובלה של הפורום מטעם המכון היא בידי עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין וד"ר אסף שפירא, מנהלי תוכניות רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות, בהתאמה.

בעמוד זה נרכז את סיכומי המפגשים, התובנות וההמלצות שעולות בפורום.

מי שרוצה לשפר באמת את השירות הציבורי בישראל צריך ללמוד מארה"ב איך לא לעשות זאת: המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק מדגימה איך מוותרים על מקצועיות לטובת פופוליזם, אינטרסים פרטיים והחלשת המוסדות הדמוקרטיים.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ לתהליך העולמי של מעבר לכלכלה דלת פליטות, אבל כדי שיצליח – המעבר הזה חייב להיעשות תוך מחשבה על העובדים החלשים שעלולים להיפגע ממנו.

גם היום, שנה ורבע מפרוץ המלחמה, הנפגעים העיקריים ממנה מבחינה כלכלית הם אוכלוסיית העצמאים: 54% מהעצמאים מדווחים על ירידה של כ- 50% בפעילות העסקית וכ- 58% דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית. בנוסף, כשליש מהעצמאים מתקשים לעמוד בתשלומי הדיור. נתונים מדאיגים גם על מצבם הכלכלי של ערביי ישראל: 37% מהערבים השכירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה, 55% מדווחים על ירידה בהכנסת משק הבית ו- 52% נכנסו או העמיקו את האוברדרפט. שיעור בולט בקרב השכירים הצעירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה.

play

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציגה נתונים בישיבת השדולה לחיזוק העצמאיים והפרילנסרים בישראל שהתקיימה בכנסת ב-28 בינואר 2025.

בשנת 2021, השיקה אסטוניה את Bürokratt, פלטפורמת צ'טבוט לאומית המשמשת כערוץ תקשורת מתקדם בין אזרחים למוסדות ממשלתיים. הטכנולוגיה, המבוססת על קוד פתוח ובינה מלאכותית, מאפשרת אינטראקציה חלקה ויעילה, תוך יצירת חוויית משתמש ידידותית. חשיבות הפלטפורמה זכתה להכרה בינלאומית, כאשר מרכז המחקר של אונסק"ו לבינה מלאכותית בחר בה כאחד מ-100 פתרונות המובילים בעולם.

בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.

מסמך זה בוחן את התפתחות רכיבי הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות, שהיו מרובות תהפוכות: החל מניסיונות ההפיכה המשפטית ותגובת הנגד של חלקים גדולים בציבור שיצאו לרחובות והפגינו כנגד, וכלה בבמתקפת ה-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל שטרם הסתיימה.

ההחלטה לא להאריך את כהונתו של דניאל הרשקוביץ ולא למנות לו מחליף מותירה את שירות המדינה ללא שומר סף שימנע שחיתות ופגיעה בעובדים. הממשלה וראש הממשלה צריכים למנות בהקדם נציב חדש, מקצועי ועצמאי.

הציפיות מוועידת האקלים של האו"ם באזרבייג'ן היו נמוכות מראש, והיא אכן הסתיימה בקול ענות חלושה. אבל במקום שבו ראשי מדינות נכשלים – יוזמה ישראלית לשיתוף פעולה אזורי נותנת סיבה לאופטימיות.

לפי סקר ה-OECD, לישראלים יש אמון נמוך במיוחד ביכולתם לממש זכויות חברתיות-כלכליות והם מרוצים פחות מהשירותים הציבוריים הניתנים להם, ביחס לשאר מדינות הארגון. אבל ישנן גם נקודות אור.

ממשלת ישראל הנוכחית מינתה הכי פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה בעשרים השנים האחרונות לפחות, והיום לא מכהנת שום אישה בתפקיד. למצב העגום הזה יש השלכות חוקיות, חברתיות ומקצועיות.

play

נטל המילואים ונטל המשק – אוסף סקירות על אתגרי שוק העבודה במלחמה | עיקרי הממצאים: המשק הישראלי מאבד בכל חודש 1% משעות העבודה, שהן 1.16 שעות בשל התארכות מילואים. 14,000 עצמאים הקפיאו את העסק שלהם, התגייסו למילואים ושילמו מחיר כלכלי כבד. בחברה הערבית נרשם זינוק של 6% בשיעור האבטלה, 22,000 גברים ערבים (בגילים 25-64) לא חזרו לעבודה. בתחילת המלחמה נרשמה ירידה של 7% בתעסוקת אימהות לילדים צעירים. הענפים במשק שנפגעו במיוחד: האומנות, הבידור והפנאי, האירוח והאוכל וענף הבינוי.

הורדת דירוג האשראי של מודי'ס הייתה צפויה, אבל העיתוי וההפחתה בשתי רמות תוך הותרת התחזית השלילית, משקפים את הערכת החברה לגבי אתגריה הביטחוניים ופיננסים של ישראל.

על הממשלה לבטל את הנוהל הפגום שגיבשה להליך המינוי, שכן לשירות המדינה דרוש נציב מקצועי ועצמאי שיתמודד עם האתגרים העצומים.

play

נציב שירות המדינה אחראי על כ-80,000 עובדי מדינה, כולל בכירים בשירות המדינה. בספטמבר 2024 תסתיים כהונתו של נציב שירות המדינה הנוכחי וראש הממשלה מבקש לייצר הליך מינוי של "קיצורי דרך" במקום ועדת איתור מקצועית.

בשיטת בחירות אזורית או אישית חברי הפרלמנט הם אמנם נציגי מפלגות, אך הם גם נציגי אזרחים או אזורים שבחרו בהם באופן אישי – ולכן מחויבים כלפי ציבור רחב הרבה יותר ולא רק כלפי המפלגה ומנהיגה.

לנוכח הפחתת דירוג האשראי של ישראל והתחזית השלילית לעתיד, על הממשלה להתעשת, להתאים את סדרי העדיפויות בתקציב למציאות הביטחונית הקיימת ולהגדיל את ההכנסות בהיקף שיבטיח שהגירעון לא ייצא משליטה.

play

יעל ארד נבחרה להוביל את המשלחת הישראלית לאולימפיאדה על בסיס כישוריה המקצועיים והביאה אותה להישגים מרשימים. בדיוק כפי שהיא נבחרה לתפקיד, חשוב שגם מינויו של נציב שירות המדינה - תפקיד מפתח של האחראי על מינוי כל נותני השירות מטעם המדינה - יהיה מקצועי, אחרת יושפע ישירות איכות השירות שנקבל ממשרדי הממשלה השונים.

הוועדה המייעצת, במיוחד לאחר השינוי בהרכבה לצורך המינוי, תהיה עצמאית-פחות ולא תוכל לבדוק באופן אפקטיבי את התאמת המועמד לתפקיד. בנקודה הנוכחית, עדיף אפילו להאריך את כהונת הנציב המכהן ובינתיים לגבש נוהל שיבטיח נציב מקצועי ועצמאי.

על רקע דיון הוועדה במועמדותו של ניצב אבשלום פלד לתפקיד מפכ"ל המשטרה, כל הפרטים החשובים על הוועדה, חבריה, תפקידה והחלטותיה.

play

לא ממנים נשיא קבוע ושופטים לעליון, משטרה פוליטית נוקטת אלימות נגד משפחות חטופים, חקיקה שנועדה לפגוע ולהפחיד מורים ואנשי אקדמיה – השלטון לא רוצה מגבלות, אלא רק כוח בלתי מוגבל.

למרות איסור מפורש בחוק, מעל שליש מבני הישיבות בגיל 21 עבדו לפחות פעם אחת בתעסוקה מדווחת במהלך 2022 • כמעט מחצית (45%) מבני הישיבות בגיל 25 עבדו לפחות פעם אחת במהלך שנה זו • גובה שכרם של בני ישיבה בגיל 19-18 שעבדו בתעסוקה מדווחת עמד על כ-2,200 ש"ח. שכר זה עולה בהדרגה עד 4,200 ש"ח בחודש בגיל 25 • ככל שעולים בגיל, ההימצאות בשוק העבודה משמעותית יותר.

לאחרונה הודיעו מפלגות העבודה ומרצ כי בכוונתן להתאחד, אם כי למעשה מדובר באיחוד כמעט-מלא, ובאופן פורמלי ימשיכו להתקיים שתי מפלגות נפרדות. אף שכיום מדובר בשתי מפלגות קטנות יחסית – מרצ אינה מיוצגת כלל בכנסת הנוכחית ולעבודה יש ארבעה מנדטים בלבד – הרי שמבחינה היסטורית ובתוך מחנה השמאל הציוני מדובר באירוע משמעותי.

play

הרצאתה של דפנה אבירם-ניצן בוובינר "מעבר צודק וירוק" של פורום האקלים הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה

play

"משבר האקלים לא מחכה לישראל שתפתור את בעיותיה"

מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.

כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.

המעבר ממינוי שקובע רה"מ למינוי בוועדת איתור, כפי שכתבה היועמ"שית, מוצדק גם בשל מאפייניו הייחודיים של תפקידי הנציב, חובתו לפעול בממלכתיות והשפעתו העמוקה על דמותו של שירות המדינה. מהלך מינוי שכזה הוא קריטי לבחירת נציב מקצועי ועצמאי, שיוכל לעמוד באתגרים שניצבים בפני הנציבות, בעיקר בתקופה זו של ניסיונות להגביר פוליטיזציה בשירות הציבורי.

הרב עובדיה כתב בשעתו שאם מלכתחילה נקבע כי כהונת הרב המקומי קצובה לזמן מסוים, לא קיימת בעיה הלכתית בכך שהציבור יחליף אותו. הוא אף הוכיח ממקורות הלכתיים שונים שאפילו כשהציבור חתום עם הרב על חוזה מפורש או שכהונתו לא הוגבלה כלל, כשהציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו. ש"ס, שקידמה את חוק הרבנים שעשוי היה ליצור דווקא מצב הפוך, חרגה מדרכו של מנהיגה הרוחני.

הצעת חוק הרבנים מאפשרת לגופי השלטון המרכזי להשתלט על הליכי מינוי הרבנים המקומיים על חשבון השלטון המקומי. ההצעה מבקשת גם להחזיר את מוסד רבני השכונות, שמבקר המדינה הצביע בעבר על שורת ליקויים בהתנהלותם.

ביטול הדגם לא יפתור את הקלות הבלתי-נסבלת שבה אפשר לשנות את חוקי היסוד בכלל ואת כללי המשחק המשטריים בפרט. לכן, יש לפעול לקידום וחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את מעמד חוקי היסוד, הנושאים הנכללים בהם והליך חקיקתם.

נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, צפוי לסיים את תפקידו בספטמבר 2024. מינוי נציב או נציבה הוא מהלך משמעותי ומשפיע גם בזמני שגרה, ובמיוחד לנוכח האתגרים שעומדים כיום בפני שירות המדינה ומדינת ישראל.

באילו שכונות בעיר מתגוררת אוכלוסייה צעירה? מהו היחס בין גודל האוכלוסייה למספר הדירות בכל אזור בעיר? מי זוכה להנחות בארנונה?

איזה רוב נדרש כדאי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

בסקירה מוצגים נתונים על אודות ייצוג נשים בשלטון המקומי לאחר הבחירות האחרונות. לאור המציאות העגומה, מוצעות דרכים להענקת תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות וכן תמרוץ נוסף לרשימות המציגות שוויון מגדרי במקומות הראשונים.

play

play
play

play

play

play

play

play

play
play

play

play

play

play

הממשלה התחזקה במובנים מסוימים על חשבון הכנסת בעיקר בשלושת החודשים הראשונים של כנס החורף - תהליך אופייני בעתות משבר, בשל הצורך במתן מענה מהיר לצורכי מצב החירום: הוטלה הגבלה זמנית על מספר השאילתות וההצעות לסדר היום שעלו לדיון, בוטלו דיוני המליאה למשך תקופה קצרה בימי שלישי וניכר כי גם חלה ירידה בכמות הצעות החוק הפרטיות שהגישו הח"כים בהשוואה לכנס הקודם.

במקרה שבו יגויסו חרדים לצבא בהיקפים דומים לאלה של האוכלוסיות המשרתות, הרי שבשנת 2045 לא יידרש עוד הצבא לימי מילואים מבצעיים, למעט שמירה על כשירות • שיעור החיסכון למשק בתרחיש השתלבות מלאה של גברים חרדים יעמוד בשנת 2050 על בין 77% ל-100% מההוצאה התקציבית, ובמספרים – בין 8 ל-10 מיליארד ש"ח בשנה.

אחוז ההצבעה בבחירות 2024 ירד לעומת בחירות 2018, אך היה גבוה יותר מבבחירות 2003, 2008 ו-2013 • לא חל שינוי ניכר בשיעור הנבחרות לראשות רשויות, אולם ייצוג הנשים במועצות עלה • שיעור תחלופת ראשי הרשויות הוא הגבוה ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות ועומד על 53% • 61.5% מחברי המועצות שנבחרו ב-2018 לא נבחרו לכהונה נוספת.

מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.

בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.

הרחבת זכות ההצבעה לאוכלוסייה זו היא מהלך חיובי, אך עליה להתבצע תוך בחינת כלל הקבוצות הזכאיות להצביע אך נמצאות בחו"ל ובהסתמך על קריטריונים ברורים, כלליים וענייניים.

נתוני מדד הדמוקרטיה 2023 ביחס לנשיא מראים עד כמה בשעת משבר יש שאיפה ציבורית למכנה קיומי וערכי המשותף לכלל האזרחים. הסבר נוסף לתמיכה הגבוהה הוא המחוות השונות שביצע, כגון הביקור ביישובי עוטף עזה והחיילים בחזית.

שרי התקשורת והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמנם הכריזו שימנו נשים לתפקידים, אך המינויים טרם הובאו לאישור הממשלה כנדרש.

התייחסות חוקרי המכון למתווה מס הפחמן שמקדמת הממשלה בתקציב המדינה.

בשנים 2015-1996 חל שיפור של ממש בנוכחות הנשית בכנסת ואף בממשלה. מאז נראה שמגמת העלייה נבלמה והייצוג הנשי בזירות הפוליטיות המרכזיות מדשדש, במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.

המפלגות הארציות המזוהות עם הציבור הדתי-לאומי מהוות שחקן מפתח בבחירות המקומיות. בבחירות 2024 חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות הפועלות במשותף עם רשימות חרדיות, וכן עלייה במספר הרשימות הפונות גם לציבור הלא-דתי. מנגד, חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות העצמאיות שאין להן קשר למפלגות הארציות.

תחלופה במערכת הפוליטית היא אחד המאפיינים היסודיים של משטר דמוקרטי, אך תחלופה גבוהה מדי נחשבת כבעלת פוטנציאל לפגוע ביעילות השלטון • בין מערכת בחירות אחת לשנייה מתחלפים כ-50% מראשי הרשויות בישראל, חלקם אינם מתמודדים בשנית על התפקיד וחלקם מתמודדים ומפסידים • כשראש רשות מכהן מתמודד, סיכויי ההצלחה שלו לאורך השנים נעים בין 66% ל-74% במערכות בחירות שונות.

בשני העשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת במספר הרשימות בבחירות המקומיות המזכירות את שמו של ראש הרשימה בשם הרשימה • 62% מהרשימות שיתמודדו ברשויות יהודיות בבחירות 2024 עשו זאת, לעומת 46% בבחירות 2018 ו-31% בבחירות 2003.

68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.

הציבור החרדי מגלה עניין רב בבחירות לרשויות המקומיות, וכך גם המפלגות החרדיות הארציות • מבחינת מספר מושבים והיקף הקולות, ש"ס ויהדות התורה הן המפלגות הדומיננטיות ביותר בזירה המקומית, לצד הליכוד • כמחצית מהח"כים במפלגות החרדיות לאורך השנים החלו את הקריירה הפוליטית שלהם בשלטון המקומי, שיעור גבוה בהרבה בהשוואה למפלגות אחרות.

שיעור ההשתתפות (הצבעה) בבחירות המקומיות בישראל עלה באופן משמעותי בבחירות 2018 ועמד בהן על 59.5%, אך הוא עדיין נמוך משיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת • שיעור ההשתתפות גבוה במיוחד ברשויות הערביות (84.3%) וברשויות החרדיות (75.4%) • בדומה למדינות אחרות, גם בישראל שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות נוטה להיות נמוך יותר ככל שהרשות מונה יותר תושבים.

לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.

נוכח הורדת דירוג האשראי והוספת התחזית השלילית, על הממשלה לפעול למען הציבור כולו ולצמצם ככל הניתן את הסיכונים שבדוח מודי'ס: הקמת ועדה שתמליץ על תקציב ביטחון ארוך-טווח ותתנהל מתוך ראייה רחבה תהיה הצעד החשוב הראשון.

בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.

גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.

יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.

מידת התחרותיות בבחירות מתבטאת במספר המועמדים לתפקיד ראש הרשות, מידת הפער בין המועמד המנצח למועמדים אחרים ושיעור הבחירות שהגיעו לסיבוב שני. בכל הפרמטרים הללו מידת התחרותיות ברשויות הערביות גבוהה בהרבה מאשר ברשויות היהודיות. מנגד, רשויות שבולטות במידת תחרותיות נמוכה במיוחד הן מועצות אזוריות ורשויות חרדיות.

רשות לא עצמאית עלולה להפוך כלי שרת בידי פוליטיקאים שיתערבו בשיקוליה המקצועיים לצורך קידום מקורבים. הפוליטיזציה תפגע בתחרות, בכלכלה, ברווחת תושבי המדינה ותדיר את רגליהם של עובדים מקצועיים מהשירות הציבורי.

75% מהרשויות המקומיות מפעילות מוקד עירוני טלפוני ורוב הרשויות שאינן מפעילות הן רשויות קטנות • 53% מתושבי ישראל מדווחים שפנו למוקד בשנה האחרונה • נושאי הפניות המרכזיים הם ניקיון ותברואה (22%), שיטור ופיקוח עירוני (17%), מידע/כללי (12%) ואחזקה/תיקונים (11%).

פיצול בגוף פוליטי משקף מספר גבוה יחסית של מפלגות בעלות כוח קטן. הפיצול הפוליטי ברשויות הערביות גבוה בהשוואה לרשויות היהודיות ומתבטא במספר גבוה של רשימות המתמודדות למועצה ומכהנות בה לאחר הבחירות וכן בחולשתה היחסית של המפלגה הגדולה ביותר ברשות המקומית. בנוסף, שיעור הקולות המופנים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות לשלטון המקומי בישראל גבוה בהרבה מאשר בבחירות לכנסת.

"מדינה בתוך הסמארטפון": דייה (Diia) היא פלטפורמה דיגיטלית ציבורית למתן יותר מ-130 שירותים מקוונים לאזרחים אוקראינים. היא נועדה להנגיש שירותים לציבור ולעודד שקיפות ואמון בממשלה דרך ייעול התקשורת בין גורמים ממשלתיים ואזרחים במתן מענה לרווחת הציבור.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

play

גם בזמן המלחמה, סיפקה ממשלת אוקראינה שירותים דיגיטליים לאזרחיה, הגבירה את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואף פיתחה מערכת מבוססת-טוויטר לזיהוי צורכי האזרחים.

מרבית הרשויות מאפשרות רישום דיגיטלי בסיסי לגני ילדים ולבתי ספר, כאשר רשויות עם מספר תושבים גדול יותר הן גם דיגיטליות יותר • ב-15% מהרשויות לא ניתן לבצע כלל רישום דיגיטלי וב-6% בלבד ניתן לבצע את כל שבעת ההליכים שנבדקו • פערים גדולים ברישום הדיגיטלי בין רשויות יהודיות לערביות.

ל-80 רשויות מקומיות יש אמנת שירות קונקרטית, הכוללת זמני תקן לשירותים שמספקת הרשות, לעומת 32 רשויות שגיבשו אמנות שירות הצהרתיות בלבד ללא התייחסות מפורטת לזמנים • ב-143 רשויות, המהוות 56% מכלל הרשויות, לא פורסמה או התקבלה אמנת שירות.

ל-86 מתוך 255 רשויות (34%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2022 ל-2022 ול-88 רשויות (35%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2023 • מרבית הרשויות היהודיות והערביות שיש להן תוכניות עבודה לא פרסמו אותן באתרי האינטרנט שלהן • ב-82% מהעיריות שיש להן תוכנית עבודה התוכנית מקושרת תקציב.

החובות החוקיות המוטלות על הרשויות המקומיות ביחס לפרסום מידע על התקציב הן מצומצמות ביותר. אמנם יש רשויות שמפרסמות מידע באופן רוחבי מעבר לנדרש מהן, ובפרט הרשויות הגדולות, אך מרבית הרשויות המקומיות אינן עושות זאת ואף יש ביניהן שאינן מפרסמות את המידע שהן מחויבות לפרסם על פי החוק.

לאורך השנים חלה ירידה משמעותית בכוחן של רשימות המשויכות למפלגות ארציות המתמודדות בזירה המקומית. בבחירות האחרונות, שנערכו ב-2018, היוו רשימות אלו 28% מהרשימות שהתמודדו בבחירות והן זכו ב-34% מהמנדטים. המפלגות הארציות הבולטות בשלטון המקומי בבחירות 2018 הן הליכוד (213 מנדטים), ש"ס (145 מנדטים) ויהדות התורה (115 מנדטים).

למרבית המועמדים והנבחרים לתפקיד ראש רשות בישראל אין זיקה פורמלית למפלגות הארציות: 21% מהמועמדים לתפקיד ראש הרשות בבחירות 2018 התמודדו בזיקה למפלגה ארצית. סיכויי ההצלחה של מועמדים מרשימות בת גבוהים יותר, ו-31% מראשי הרשויות הנבחרים היו בעלי זיקה למפלגה ארצית.

63% מהרשויות המקומיות בישראל מעניקות תמיכות כספיות לעמותות הפועלות בתחומן, בסכום כולל של כמעט 600 מיליון ש"ח • שני תחומי התמיכות המרכזיים של הרשויות המקומיות הם ספורט (42%) ותרבות (20%) • יותר ממחצית מהרשויות מקומיות (52%) שמעניקות תמיכות לא מנגישות לציבור את רשימת העמותות שהן תומכות בהן.

לרשויות המקומיות החרדיות מבנה פוליטי ייחודי המושתת על חלוקת החברה החרדית לשלוש קבוצות ועל שליטת הממסד החרדי הארצי בפוליטיקה המקומית. בעשור האחרון ניתן לזהות היחלשות מסוימת באחיזת הממסד החרדי בפוליטיקה המקומית, המתבטאת בעלייה במידת התחרותיות בבחירות ובצמיחתה של אופוזיציה ברשויות החרדיות. התהליכים מבטאים מגמות של אינדיבידואליזם בחברה החרדית, הדורשות מהרשויות החרדיות להתחשב בצורכי הפרט ולא רק בצורכי הקהילות.

לאורך השנים חלה עלייה בייצוג הנשי במועצות הרשויות המקומיות ובתפקיד ראש הרשות, אך הוא עדיין אינו גבוה • הייצוג הנשי גבוה יותר ברשויות יהודיות ועולה עם הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות • בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-2018 נשים היוו כ-6% בלבד מהנבחרים לתפקיד ראש הרשות • שיעור הנשים מקרב המועמדים בבחירות הקרובות שיתקיימו בפברואר 2024 עומד על 10%.

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

העימותים בין השניים בשנה האחרונה פגעו בהתנהלות רשות החברות הממשלתיות. רוזנבוים צדקה כשטענה שאמסלם שואף בגלוי לפוליטיזציה של המינויים הבכירים ברשות החברות ובחברות הממשלתיות, לצד הקידום בפועל של מינויים שבחלקם היו בלתי ראויים.

השוואת הכספים הקואליציוניים שהקצו ממשלות נתניהו בתקציבי 2016-2015 ו-2024-2023 וכן ממשלת בנט בתקציב 2022-2021 מתמקדת בהעברות סקטוריאליות, בין השאר לקצבאות ילדים וקשישים ובכספים ש"נצבעו" למטרות פוליטיות ייעודיות. הממשלה הנוכחית ויתרה על מנגנוני ההקצאה המקובלים – שמבוססים על תשתית מקצועית מדידה - והקצתה סכומים גבוהים בפער משמעותי (כ-11.2 מיליארד ש"ח) מכל גידול ריאלי אחר בתקציב, בעיקר דרך תקנות ייעודיות-מגזריות או משרדים מגזריים.

"קיום בחירות בינואר 2024 הוא פגיעה בדמוקרטיה כי אין קשב ציבורי לבחירות כרגע. המצב הזה מנוגד לבחירות דמוקרטיות, והוא יחזק את ראשי הרשויות המכהנים".

בביתן הישראלי, שממדיו צומצמו בשל המלחמה, המציאות טפחה על הפנים מכל כיוון. אחת התובנות שעלו בעקבות ההשתתפות הישראלית בוועידה – חוויה אנומלית בתוך הטירוף שמסביב - נגעה לצורך בהפניית משאבים, ביום שאחרי המלחמה, לחיזוק אפיק "דיפלומטיית האקלים", כחלק משימור והרחבת הסכמי אברהם.

דחייה מסוף ינואר לסוף פברואר היא מהלך נכון יותר, שיאפשר בחירות תחרותיות. דחייה נוספת תהיה מוצדקת רק במקרה קיצוני ויש לעשות כל מאמץ שלא לדחות את הבחירות לאחר פברואר, דבר שיחייב עריכת בחירות חדשות לגמרי. אם מועד הבחירות יישאר ב-30 בינואר יש להיערך מראש: לשחרר מועמדים וגורמים נוספים ממילואים, לקבוע מיידית את גובה מימון הבחירות ולהתארגן אדמיניסטרטיבית.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות , החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה - חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 93% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 66%-70% במושב הקודם • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והנהלת הגוף להשקעות חברתיות SFI מציעים להקים באופן מיידי קרן שיקום לאומית שתסייע בשיקום תשתיות המשק ויכולותיו.

הקרן תאגם משאבים ממשלתיים עם כספי משקיעים, באופן שייעל את ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים. היא תעסוק בין השאר בשיקום וחוסן נפשי של אוכלוסיות שונות ובחוסן כלכלי.

אין סיכוי שמנהיג פופוליסט ייקח אחריות על כישלון. זה לא רק מנוגד לאינטרס הפוליטי שלו, אלא גם סותר את ההיגיון הפנימי של הפופוליזם: אם המדינה מנוהלת בפועל על ידי האליטות, הן האחראיות העיקריות לכישלון. במקרה של "חרבות ברזל", נוצרה תיאוריית קונספירציה של ממש על כך שבכירי הצבא והשב"כ, שמייצגים את האליטות הישנות, הרשו למחבלי חמאס לבצע את המתקפה הרצחנית.

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

 

הכנסת התוכנית לרשתות החרדיות הייתה בעייתית מלכתחילה בשל פגיעתה בעקרונות הממלכתיות והשוויון במערכת החינוך. אך בעת מלחמה ובמצב של מצוקה תקציבית קשה, הצורך בעצירתה הפך חיוני. עד עתה טרם הוטמעה התכנית במערכת החינוך החרדית ולא נקבעו לה מנגנוני פיקוח ברורים - ולפיכך יש לעצור את יישומה לאלתר.

השיח הציבורי ביחס לנתניהו עוסק בשאלת התפטרותו בשל אחריותו למחדל, ואולם הודעה כעת על התפטרות עתידית תסייע ביחס לשיקום האמון הציבורי בו בכל הנוגע לאופן ניהול המערכה.

ההפיכה המשטרית אותה קידמה הממשלה לפני ה-7.10 נגד מערכת המשפט, התקשורת, החברה האזרחית והאקדמיה הייתה שיאו של גל פופוליסטי שבמרכזו בוז עמוק למקצוענות וליריבים פוליטיים. מהלכי הממשלה העצימו את קשיי ההתמודדות עם אתגרי "חרבות ברזל".

play

כתובת אחת ברורה לאזרחים, שקיפות והנגשת נתונים וחיזוק השלטון המקומי הם כמה מהמהלכים שעל המרכז החדש לנקוט כדי לתת מענה מיטבי בזמן המלחמה.

הוועדה רשאית להטיל על הח"כים מגוון סנקציות, מנזיפות דרך שלילת זכות דיבור במליאה ועד שלילת שכר. במושב הראשון של הכנסת ה-25, היא הטילה סנקציות על חברים בקואליציה ובאופוזיציה – ועוד היד נטויה.

play

כשהמבנה הארגוני של משרדי הממשלה נקבע לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי צורכי הציבור, נוצר מצב שבו המשרדים לא באמת מתפקדים בזמן שהציבור הכי זקוק להם. יש להפסיק את שיטת הפירוק וההרכבה של המשרדים בהתאם לצורכי הרכבת הקואליציה.

אחריות מיניסטריאלית מבטאת את החוזה הלא-כתוב בין הציבור לבין השלטון, ולפיה משגה אישי חמור של חבר ממשלה או מחדל הקשור למשרד עליו הוא ממונה צריכים להוביל להתפטרות. נוכח השיח סביב מחדלי אוקטובר 2023, כיצד נותקה בישראל הזיקה בין אחריות פוליטית ציבורית לבין התפטרויות שרים וראש הממשלה?

play

עוד מוקדם להבין את כל ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה הישראלית, אבל בהחלט ניתן כבר להרגיש חלק מהן.

מה יהיו ההשלכות על שוק הנדל"ן? מה כוללת תכנית הפיצויים למפונים? ואיך זה ישפיע על האינפלציה?

נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון ולשעבר נגידת בנק ישראל, בפרק השני בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".

יום רביעי | 8 בנובמבר, 2023 | 21:00

על הממשלה להפעיל מודל של חל"ת גמיש כדי למנוע הוצאה גורפת של עובדים לחל"ת. לצד זאת, יש לתת מקדמות באופן מיידי לעסקים שדיווחו על ירידה של יותר מ-25% במחזור.

הקלת תהליכים ביורוקרטיים, דיגיטציה מואצת, האצלת סמכויות לשלטון המקומי ומעבר להוראה מקוונת הם כמה מהמהלכים שננקטו בשניים מהמשברים הבולטים של השנים האחרונות. הם ורבים נוספים עשויים להיות רלוונטיים ביותר עבור השירות הציבורי בישראל בזמן "חרבות ברזל".

בישראל יש תרבות פוליטית מתמשכת של העדר קבלת אחריות על מחדלים, ולנוכח זאת עיצוב מושגי האחריות המיניסטריאלית והאחריות האישית של דרג פוליטי נבחר ודרג מקצועי ממונה נעשה על ידי ועדות חקירה ממלכתיות. אף שחלקן מתחו ביקורת על הדרג הפוליטי, הן הותירו את גורל הפוליטיקאים למשפט הציבור והכנסת. לכן, למרות חשיבותן, לא צריך לחכות להמלצותיהן כדי לתבוע אחריות ממשלתית למחדל.

אזרחיות ואזרחים שזקוקים לשירות כלשהו ממשרדי הממשלה לא רואים לנגד עיניהם רשויות, יחידות וגופי סמך אלא מענה ציבורי כולל – או את העדרו. ממשלת ישראל חייבת לאמץ שורת פתרונות שבבסיסם תפיסת - One stop shopבדומה לשורת מדינות שבהן פועלים מנגנוני תיאום, דיווח ובקרה שונים המספקים מענה אחיד, רציף ומתוכלל של הממשלה.

לנוכח כשלי המערכות הממשלתיות במלחמת "חרבות ברזל" עלתה בשיח הציבורי אפשרות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כיצד מוקמת ועדה זו, מהן סמכויותיה, מה מעמד המלצותיה ואילו הבדלים קיימים בינה לבין ועדת בדיקה ממשלתית? כל השאלות והתשובות.

אמון ציבורי הוא מרכיב יסוד של החוסן הלאומי. רכישת אמון הציבור תלויה במתן ודאות ובעיצוב מדיניות בצורה שקופה, עקבית והוגנת.

על ממשלת ישראל להכיר בחשיבותם האסטרטגית של ענפי החקלאות, המזון והתעשייה של מוצרים ביטחוניים להבטחת תפקודו הרציף של המגזר העסקי בזמן המלחמה. מענקי השקעה בחדשנות טכנולוגית לענפי החקלאות והבניה יתרמו לחיזוק החוסן הלאומי ולתפקוד המשק.

לצד ההוצאות הממשלתיות על מלחמת "חרבות ברזל" יידרשו הקצאות תקציביות ניכרות לסיוע לאזרחים. במקום להתעקש על מימוש הכספים הקואליציוניים, המגזריים באופיים, ולשחוק עוד יותר את אמון הציבור בממשלה, על שר האוצר לייעד אותם באופן בלעדי ושקוף למימון המלחמה ולשיקום היישובים שחרבו.

הציבור הישראלי מגלה העדפה ברורה לרשויות המקומיות על פני הממשלה במגוון תחומים שנבדקו: אמון, מקצועיות, ניקיון כפיים וקשב לאזרח • יותר ממחצית מהציבור סבורים שהרשות המקומית שלהם פועלת ובמקצועיות וביעילות, לעומת חמישית בלבד שמייחסים זאת לממשלה • ההעדפה לרשויות ניכרת גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.

מתוך פרויקט חדשנות במגזר הציבורי

סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.

בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.

play

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשמעת ביקורת חריפה על העדר תפקודם של משרדי הממשלה. את הוואקום שנוצר מילאו ארגוני החברה האזרחית ומאות אלפי מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ.


מה הגורמים שהביאו אותנו למצב הזה? מה צריך לעשות עכשיו לתיקון המצב, ומה הלקחים שניתן להסיק ליום שאחרי המלחמה?


נשיא המכון יוחנן פלסנר משוחח עם תומר לוטן, יועץ מדיניות במכון ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, בפרק הראשון בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".


יום שני | 30 באוקטובר 2023 | 19:00

ועדות חקירה הן כלי חשוב לשיקום האמון הציבורי ולהפקת לקחים. במקרה של "חרבות ברזל" בירור העובדות והגורמים הקשורים במחדל אף עשוי לסייע בהתמודדות הקוגניטיבית והנפשית עם הטראומה ברמה הלאומית. עם זאת, הציבור הישראלי והכנסת לא צריכים לחכות למסקנות ועדת חקירה כדי לתבוע מהממשלה לקחת אחריות על המחדל.

מתן מענה הוליסטי לאזרחים, נגישות למידע ושיתופי פעולה רב-מגזריים הם כמה מהמהלכים שעל המשל"ט החדש לאמץ לצורך פעילותו ב"חרבות ברזל".

בהמשך, ראוי לתקן את החוק ולקבוע שדחיית הבחירות המקומיות תיעשה בחוק שיתקבל ברוב גדול של חברי הכנסת, בהתייעצות עם גופי השלטון המקומי ואולי גם יוגן מפני התקנות לשעת חירום, בדומה להליך להארכת כהונת הכנסת.

היקפה ומשכה של מלחמת "חרבות ברזל" טרם התבררו, אולם משרד הפנים כבר פרסם תזכיר חוק שמבקש לדחות את הבחירות המקומיות, שתוכננו ל-31 באוקטובר 2023, ל-30 בינואר 2024. אילו אתגרים ודילמות מעלה דחיית הבחירות ומהן ההצדקות למהלך?

עיקרי התובנות מדיון צוות שוק העבודה החדש

לאחר התפטרות שרת ההסברה, החליטה הממשלה לסגור את המשרד – וטוב שכך. לצד בזבוז הכספים שבהקמת משרד חדש, פעילויות ההסברה בזירה הבין-לאומית פוזרו בין משרדי רה"מ (מערך ההסברה), החוץ, התפוצות וההסברה. כך, משרדים שונים קידמו במקביל וללא תיאום תכניות שונות ואף סותרות. על הפוליטיקאים והציבור לקחת אחריות ולהמשיך ולצמצם את משרד הממשלה.

מרבית המפונים והמתפנים הם תושבי הדרום וחלקם מהצפון. רוב המפונים משני האזורים זכאים למלון או לבתי הארחה במימון המדינה.

בשעה שבחמישה משרדי ממשלה אין מנכ"ל מכהן ושלמרות שלוש שנות קורונה אין תרגולת עבודה בחירום וניהול דיגיטלי שוטף, אין זה פלא שהשירות הציבורי במלחמת "חרבות ברזל" נפגע אנושות וכך גם היכולת שלו לספק מענים רלוונטיים. נוכח המהלכים האחרונים שפגעו במגזר הציבורי, חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם למען שיקום החוסן החברתי.

גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא-ביטון מצטרפים לממשלה ה-37, שבכך תשבור שיא בגודלה: 39 שרים. כל החמישה יכהנו ללא תיק, בדגם דומה לממשלת החירום שהוקמה ב-1967.

מלחמת "חרבות ברזל" מתרחשת על רקע פילוג קשה בציבור ובפוליטיקה הישראלית לנוכח יוזמות הממשלה לשינויים במערכת המשפט. כך שבה לסדר היום הפוליטי האפשרות לשינוי הרכב הממשלה, כשמונחים כ"ממשלת אחדות", "ממשלת מומחים" ו"ממשלת חירום" נאמרים גם מפי המנהיגים. מה משמעותם מבחינה פוליטית וחוקית?

לקראת הבחירות המקומיות, עבור מי מהווה כהונה ברשויות המקומיות כרטיס כניסה לשלטון המרכזי? מרכז מול פריפריה ומהו הרקע של המועמדים | ניתוח מיוחד

91% מהרשויות פרסמו פרוטוקולים של ישיבות המועצה לשנת 2022 ו-78% פרסמו פרוטוקולים לשנת 2023 • מנגד, שיעור נמוך של רשויות מפרסם את הפרוטוקולים של ועדות הרשות המקומית.

רק 43 רשויות מתוך 255 רשויות בישראל (17%) פרסמו ספר הקצאות • 40% מההקצאות שימשו לשירותי דת וגם ברשויות לא חרדיות ניכר שיעור הקצאות גבוה לצרכים אלה • 34% מההקצאות נועדו למוסדות חינוך והיתר לחינוך בלתי פורמלי, רווחה, ספורט, תרבות ופנאי.

המהלכים האחרונים שתוצאתם החלשת השירות הציבורי בישראל פוגעים הן באפקטיביות התפקוד של הממשלה והן באמון הציבור במוסדות. הפגיעה הכפולה תגבה לבסוף מחיר ממשקי הבית.

העברת ביטול עילת הסבירות והצהרות רה"מ והשרים על המשך חקיקת מהלכי ההפיכה הביאו להערכת המשקיעים והשווקים שישראל אכן בדרכה לשינוי משטרי. כל חברות הדירוג הוציאו אזהרות חריפות מפני השלכותיה של חקיקה ללא הסכמה רחבה על הכלכלה, וההשפעות שלהן כבר ניכרות בטווח הקצר, כשכל יום שעובר ללא צעדים מתקנים גם מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים.

החשש מהחלשת מעמדם ועצמאותם של המוסדות הפיננסיים (כמו בנק ישראל), לצד הפגיעה במעמדם של מוסדות החוק, מרתיעים את המשקיעים ואת חברות דירוג האשראי. בזמן שממשלת ישראל שוחקת את הדמוקרטיה ואת איתנותם של המוסדות, נוגסת במקצועיות השירות הציבורי, פוגעת באמון של יותר ממחצית העם ויוצרת פילוג בעם, השקל נחלש והמשקיעים יוצאים מהמשחק.

הממשלה ה-37 שואפת להרוס את המונופול על השימוש הלגיטימי בכוח, מקדמת מדיניות וחוקים הנוגדים את רוחה הדמוקרטית של ישראל ותוקפת את מוסדות המדינה ובהם הגורמים המקצועיים במנהל הציבורי. הערעור הגורף של המוסדות משמש מנהיגים פופוליסטים כדי לאיים לא רק על הדמוקרטיה הליברלית - אלא על המדינה עצמה.

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

מתוך 26 הצעות החוק הפרטיות שהשלימו את הליך החקיקה במושב הראשון של כהונת הכנסת, 10 קיבלו פטור מחובת הנחה וחלקן, כמו חוק הפרוטקשן או החוק לקידום נשים שאושר בטרומית בלבד, היו צריכות להיות מוגשות כהצעות ממשלתיות. כמחצית מתוך ההצעות שאושרו במושב הקיץ הן פרי שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה, עלייה לעומת רבע בלבד במושב החורף.

הצעת החוק הנוגעת לרבנים מקומיים מבקשת לבטל את קציבת כהונות רבני הערים, כך שיימשכו עד הגיעם לגיל 75, וכן לאפשר לשאר הרבנים המקומיים לכהן עד גיל זה ולא עד גיל הפרישה. קציבת כהונות רבנים הייתה מקובלת בקהילות אשכנזיות וספרדיות ומעוגנת בהלכה, ולכן בבואה של הכנסת להסדיר מחדש את הסוגיה עליה לדבוק בדרך זו ולאפשר ליישובים להפסיק את כהונות הרבנים כרצונם.

מבין 29 עיריות שנבדקו, ב-11 עיריות לא הייתה כל אכיפה של החוקים • מבין 18 העיריות הגדולות האוכפות את החוק הטילה תל אביב את מספר הקנסות הגבוה ביותר – ממוצע של כ-530 בשנה.

הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.

התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.

ההצעה תאפשר לשר לשירותי דת להורות על מינוי יותר מ-1,000 רבנים ומנגד תחליש את מועצת הרשות המקומית בבחירת רב העיר ואת מעמדם של הנציגים המקומיים.

הבחירות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר הן הזדמנות של ממש לרתום את האנרגיות המרשימות של תנועת המחאה לכדי הישגים פוליטיים. אסור לפספס אותה.

ריבוי של "נקודות וטו" כגון ממשל אזורי נבחר, בית נוסף בפרלמנט ומתן סמכות וטו לנשיא יוכל לסייע בבלימה או בשינוי של חוקים בעייתיים. מחקרים אמפיריים כבר הצביעו על האפקטיביות של מצב כזה במאבק נגד "נסיגה דמוקרטית" ומשטרים פופוליסטיים.

אם יוכלו חברי הוועדה הממונה להתמודד מיידית על חברות במועצה או לרוץ לראשותה הם עלולים להפוך לשחקנים פוליטיים באופן שיפגע בהבראת הרשות. ההתנגדות מקיר לקיר לתיקון החקיקה העידה עד כמה היא מסוכנת ליחסי השלטון המרכזי והמקומי בישראל.

בעולם החרדי היציאה מעולם הישיבות הגדולות וה"כוללים" והמעבר לעולם התעסוקה הם שלב מורכב מבחינה תרבותית וחברתית. המחקר מפנה את תשומת הלב להבדלים בין גברים שגדלו במשקי בית חרדיים העושים את המעבר הזה בשלבים שונים בחייהם, ומצביע על פערים ניכרים בהקשר של השתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה.

יש להעמיק עוד יותר את היעד להפחתת הפליטות עד 2030 ל-50% ובכך ליישר קו עם הסטנדרט הבין-לאומי. לצד חוק האקלים, יש לקדם בהקדם תוואי למיסוי פחמן שייצר את מערך התמריצים הנדרשים למעבר למשק דל-פליטות, ייתן ודאות למגזר העסקי ויבטיח שתשלומי המס יגיעו לקופת האוצר הישראלי ולא לאירופה, שכבר אישרה מס גבולות.

ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקיה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגעת בלגיטימציה שלו. גם ריבוי הפעולות לטובת בוחרי הקואליציה אינו תורם לאמון הציבור בממשלה אלא פוגע קשות באמון הציבור ובנכונותו לשתף פעולה עם רשויות המדינה.

12 שנים אחרי מחאת הקוטג', נפרץ סכר ההתייקרויות בקרב שורת יצרניות מזון. העלייה במדד המחירים לצרכן והעלאת שיעור הריבית כבר בפתח, והממשלה אינה נוקפת אצבע כדי לבלום את יוקר המחיה ולהתמודד עם השלכותיו.

ב-35% מהרשויות כוחה של האופוזיציה הוא נמוך מחמישית מחברי המועצה. סקר חדש מראה שרק כ-35% מהציבור מזהים את גורמי האופוזיציה ביישובם וכן ש-79.5% כלל אינם מכירים את פעילותם.

ישראל מובילה בעולם החדשנות הטכנולוגית אבל מדשדשת בחדשנות במגזר הציבורי. מתי היא תשכיל להבין את מה שב-OECD הבינו מזמן?

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

התיקון שמבקש לאפשר לחבר או ליו"ר ועדה ממונה להתמודד כבר בבחירות הראשונות שלאחר מינויו יסיר לכאורה חסם שפוגע בזכות להיבחר. בפועל, הוא יפגע במעמדה המקצועי של הוועדה, יפתח צוהר למינוי מועמדים מטעם השר ויעלה חשש להיותו פרסונלי.

התיקון כולל מהלכים חשובים כמו הרחבת השקיפות בנוגע להסכמים פוליטיים והגברת הגמישות בהצבעה בבחירות. עם זאת, הוא לא פותר את המצב שבו ראש רשות מתמודד ברשימה פיקטיבית רק כדי לזכות במקום נוסף במועצה - ואף עלול להחריף אותו.

המחקר מתמקד בקשר בין תעסוקה בהיי־טק ובין ניעות כלכלית כלפי מעלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק מהווה נתיב שונה לניעות כלכלית מנתיבים אחרים? עד כמה פתוח נתיב זה לאנשים מרקע כלכלי חלש, ועד כמה משנה המוצא או המגדר שלהם?

המחקר מתמקד בקשר שבין יציבות מוסדות המשטר ושגשוג המשק בטווח הארוך, סוקר את חשיבות המוסדות הכלכליים לצמיחה ולרווחה כלכליים ומציג ניתוחים ארוכי-טווח וכן נזקים שהתממשו.

סקר עמדות הציבור בנושא כלכלה ויוקר המחייה, המתפרסם לקראת כנס אלי הורביץ 2023, מעלה כי 60% מהציבור בישראל רואה בממשלה אחראית ליוקר המחייה. כמחצית מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי האישי.

קרוב לחצי שנה מוקפאות ההכשרות המקצועיות, בשל קרב הניטש בין משרדי הממשלה. עד שיוחלט מי בעל הבית, האזרח הקטן משלם.

ארגון המדינות המפותחות ממליץ להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה גבוהה יותר בהחלטה על גובה המס, תוך קביעת יחס קבוע והגיוני בין ארנונה לעסקים לארנונה למגורים כך שישקף את עלויות התושבים והעסקים לרשות המקומית. המהלך שמקדמת הממשלה בחוק ההסדרים מעלה חשש להשתלטות ממשלתית על כספי קרן הארנונה, כפי שקרה בעבר.

למנגנון תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות, להצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים או לשוויון מגדרי מוחלט ברשימה, יש פוטנציאל ממשי לתרום לייצוג הנשים ברשויות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
לרגל פרשת "בהר" נשאל על מטרותיו של היובל המקראי ועל הקשר שלו למוביליות חברתית בישראל של היום. האם 'פוס משחק' אחת ל-50 שנה מאפשר שוויון הזדמנויות או פוגע במאמצי העניים לשפר את מצבם?

דומה כי התמיכה העכשווית בגנץ מבטאת את החזרה לערך המקצוענות השקולה, המכירה במגבלות הכוח ובצורך להפעילו בתבונה. היא הידהדה בעיקר כששר הביטחון יואב גלנט , הדמות השקולה ועתירת הזכויות הצבאיות, עמד בפני פיטורין כדי לרצות את הכוחות האחרים בממשלה.

שיעור המרוצים מאיזון זה גבוה בקרב העובדים מהבית ביחס לעובדים במשרד. 47% מהשכירים מדווחים על השכר כמאפיין החשוב ביותר בעבודתם, עלייה לעומת 39% ב- 2018.

אם ההפיכה המשטרית תתממש, תגיע ישראל לבחירות הבאות תחת כללי משחק חדשים שיהנדסו תוצאות שיטיבו עם הקואליציה וימנעו חילופי שלטון. די להתבונן בתקדימי הונגריה וטורקיה כדי להבין לאן נושבות הרוחות.

הממשלות ביוון, בארגנטינה ובטורקיה ניצלו את היעדר עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשם השפעה על הנתונים הרשמיים. השפעה זו פגעה באמון הציבור והמשקיעים במדינה וכן ביכולת הממשלה להגיב למשברים כלכליים בזמן אמת. על ישראל לשמור על עצמאות הלשכה לסטטיסטיקה כדי למנוע התערבות פוליטית בנתונים הרשמיים. פגיעה בעצמאותה תגביל את יכולת המדינה לקדם מדיניות מבוססת נתונים ותפגע באמון הציבור והמשקיעים במדינה.

אם יוזמות החקיקה אכן מיועדות להגביר את השפעת הציבור על עיצוב המדיניות, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שתכלול מרכיבים אישיים ואזורים שיגבירו את האחריותיות וההיענות של הנבחרים לציבור. כל עוד השיטה לא תשתנה, העברת הכוח לקואליציה לא תשרת אותו אלא רק תגביר את החשדנות כלפי מניעיה.

מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.

גם במושב זה נמשך הניסיון לשנות את כללי המשחק הפוליטיים כדי לשרת את הקואליציה המכהנת, בין השאר בחוק הנבצרות ובחוק דרעי 1. לצד זאת, ועדות הכנסת הניחו על שולחנה מספר גבוה יחסית של שש הצעות חוק, ששתיים מתוכן כבר אושרו בקריאה שלישית.

על אף שנראה כי המס הביא לצמצום הצריכה, ביטולו מלמד כי שינוי התנהגות בר-קיימא מחייב נקיטת צעדים נוספים, לרבות הסברה שמותאמת לאוכלוסייה החרדית, הנגשה ועידוד השימוש בחלופות.

שליטת הממשלה בכנסת באמצעות הרוב הקואליציוני מתאפשרת בשל שיטת הבחירות הארצית ושיטות בחירת המועמדים במפלגות. לאף רוב זמני או מקרי בפרלמנט אין לגיטימציה לפגוע בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובכללי המשחק שעליהם הם מושתתים, ולכן יש לחזק את הכנסת ואת יכולת הפיקוח שלה על הממשלה.

למרות הרחבת החוק הנורווגי, רק כשני שלישים מהשרים התפטרו מהכנסת במסגרתו – פחות מבממשלה הקודמת. עם זאת, נחשף שוב חסרונו של החוק בהגברת חוסר היציבות בכנסת ובשיבוש עבודתה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם גבי גורדון, חוקר במרכז לממשל וכלכלה ובתכנית חרדים, על המפקד המקראי בפרשת פקודי, ועל מפקדי הלמ"ס בישראל המודרנית.
האם המפקדים מבקשים לשרת אותן המטרות? האם הנפקדים משתפים פעולה? מי נכלל בכל אחד מן המפקדים ומי נותר בחוץ?

הצעת החוק משתלבת בעולם שבו המינויים הפוליטיים הולכים ומתרבים וכך כל נבחר ציבור יוקף בעדת מקורבים שתשמש עבורו, בהעדר אמצעי פיקוח עצמאיים, ככרית ביטחון כלכלית.

המאבק המתחולל כיום בישראל אינו בין שמאל לימין אלא בין חסידי הדמוקרטיה לבין אלה שמבקשים להשתמש בה כדי להפוך אותה לשלטון הרוב. יתכבדו תומכי יריב לוין ויודיעו כי אינם רוצים בדמוקרטיה.

ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.

קשיים להבטיח את חשאיות ההצבעה ולזהות תקלות וניסיונות התערבות זרים הם חלק מהמכשולים העומדים בדרכה של ההצבעה האינטרנטית בדמוקרטיה היחידה בעולם. האם ובאיזה היקף על ישראל לאמץ את השיטה או חלק ממנה?

אם ב-2022 הגיע ייצוג הנשים לשיא בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, הרי שכיום התרחקה ישראל ממדינות שבהן נשים הן הרוב בממשלה או מכהנות כשרות בממשלות שוות-ייצוג. הקו האידיאולוגי של הממשלה לא צפוי לשפר את מעמדן.

המנגנון שבהצעת החוק החדשה קריטי לעידוד נשים להתמודד לראשות רשויות מוחלשות חברתית-כלכלית. אם תחול על הבחירות המקומיות הקרובות היא יכולה להשפיע על מועמדות פוטנציאליות להתמודד ולשפר את המצב הנוכחי שבו רק בראש 5% מהרשויות בישראל עומדת אישה.

play

האם האיזונים והבלמים שעומדים מול הכנסת והממשלה הם בתי המשפט דווקא, או אולי הרשויות המקומיות? ואולי מעמד הר סיני מספק לנו דגם חדש-ישן של ניהול חברה המורכבת מקהילות שונות?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש התכנית לשלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקר דת ומדינה, על פרשת יתרו ועל עצתו של יתרו למשה להאציל סמכויות.

שינויים משטריים שהותירו כוח רב בידי הממשלות בהונגריה ובפולין גרמו לעלייה בשחיתות. מחקרים רבים שנערכו ב-25 השנים האחרונות הראו כיצד מוסדות שמחילים מגבלות אפקטיביות על השלטון ומנהיגים מנגנון ביורוקרטי עצמאי הם ערובה חשובה לפיתוח כלכלי ארוך-טווח.

בשנים האחרונות התרבו מקרי ההתעללות הפיזית והנפשית בפעוטונים, לרוב במוסדות שבשכבת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 3, שרובם הם גנים פרטיים. מה עומד מאחורי תופעה זו וכיצד ניתן למנוע אותה?

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

החלשת מערכת המשפט תצמצם את המוטיבציה של משקיעים זרים להשקיע בישראל ותגרור ירידה חדה בדירוג האשראי. די להתבונן בתקדימי הכלכלות בטורקיה, בהונגריה ובפולין כדי להבין את חומרת האיום.

הונגריה, פולין וטורקיה סבלו בעשור האחרון מנסיגה בדמוקרטיה וניכרה בהן ירידה בהיקף ההשקעות הזרות, בפרט לאחר היחלשות מערכת המשפט. בישראל אין גוף בין-לאומי כמו האיחוד האירופי, שסנקציות מצדו יכולות לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה ולמתן את חששות המשקיעים מפני מדיניות הממשלה.

התחייבות הממשלה להקפיא את תעריפי הארנונה לא היתה ניתנת ברוב המדינות המערביות, שבהן יש לשלטון המקומי אוטונומיה על קביעת גובה המיסוי העירוני. הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות מחייבת גם את חיזוק מעמד השלטון המקומי.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה", פרשת שמות, תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם החוקר איתמר יקיר על קריאת שמות ועל לכידות חברתית. האם יכולה בחירת שמות לילדים על שם רבנים או חיילים לשקף או לנבא תהליכים חברתיים?

נוכח הצורך להגדיל את מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית מלאה, ולמרות חסרונות כעלות ותחלופה גבוהות, יש לבחון חקיקת חוק נורווגי "מלא" שיחייב את כל השרים וסגניהם להתפטר מהכנסת.

כמעט כל ח"כ שני בקואליציה מונה לשר, ומספר השרים גדול משמעותית בהשוואה לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שדומות לישראל בגודל האוכלוסייה.

מאז שנות ה-90 חלה ירידה קיצונית ביציבות הפוליטית, כך ששרים מכהנים תקופות קצרות למדי במשרדי מפתח כחוץ, פנים, אוצר וחינוך. לממשלה החדשה יש פוטנציאל לשנות זאת ולקדם מדיניות לטווח ארוך.

יכולתו של ממלא המקום להטיל וטו על קביעת סדר היום של הוועדה מנוצלת לרעה בידי גורמים המבקשים לצמצם את גבולות הדמוקרטיה. הכוחות הפוליטיים שפיצלו בעבר משרדים והמציאו תפקידים כאתנן קואליציוני אחראים למצב שנוצר כעת.

ככל שיותר מחוסרי ומשפרי דיור ינצלו את חלון ההזדמנויות וירכשו דירה בפריפריה הרחוקה, יירדו המחירים במרכז ויתרחב היצע הדירות הפנויות להשכרה באזורים המבוקשים. נדרשת גם הגדלת מענקים שיסייעו לגייס הון ראשוני לרכישת דירה.

בהנחה שממשלות מרובות-שרים הן גזירת גורל מתמשכת, צריך לחשוב איך "לחתוך הפסדים" ולמזער את הנזק המשילותי שהן גורמות לו.

מנוע מכהונה בוועדות, ממלא את מקום הנשיא, מוזמן לכל הטקסים הממלכתיים. המדריך המלא למהות ומרחב הפעולה בתפקיד יושב ראש הכנסת.

יש גם להגביל את אפשרות הפילוג של סיעות משותפות, המורכבות מכמה מפלגות; ולהבהיר מתי על ח"כ שפרש מסיעתו להתפטר כדי שהתפטרותו תיחשב שאירעה "סמוך לפרישתו".

לתוספת לחוק יסוד: הממשלה יש פוטנציאל לצמצם את פיצולי המשרדים לפי צרכים פוליטיים. עם זאת, יש להיזהר מפגיעה בעיקרון האחריות המיניסטריאלית.

על אף העלות השנתית הגבוהה על כל ח"כ – כ-1.7 מיליון ש"ח – והכהונה של הח"כים הנורווגים "על תנאי", החוק קריטי להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית משמעותית.

אחרי הנתק והחרמות, בעיות הייצוג ושיתוק הוועדות, מחטפי החקיקה והפיליבסטרים בכנסת הקודמת, צריך לשקם את היחסים בין הצדדים ולשוב להתנהלות פרלמנטרית בריאה.

החוק אמנם מאפשר לסיעות כמו הציונות הדתית להתפלג בקלות לאחר הבחירות, אך הפילוג יוצר בלוקים טכניים ומערער את אמון הציבור בנבחריו. רק שינוי החוק כך שיקשה על פילוג בראשית הכהונה ובכך יתמרץ סיעות להמשיך ולפעול יחד יוכל לשנות את המצב.

ניתוח המציג את התפלגות הקולות לפי ערים גדולות ומגזרים

בבחירות האחרונות דרשו מפלגות שונות מכמה גופים להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה – דרישות שנדחו. כך, יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד להכריז כי ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות ועתירות דומות של הליכוד נגד "שוברים שתיקה", "זזים" ו"דרכנו" נדחו אף הן. זהו כישלונו החרוץ של חוק V-15.

השבוע תושבע כנסת חמישית בתוך פחות מארבע שנים. כמה ח"כים חדשים יהיו בה וכמה בעלי רקע משפטי? הנתונים המלאים

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

שיעור הנשים בקואליציה המסתמנת יהיה 14% בלבד וגם מספר השרות יהיה נמוך דרמטית בהשוואה לממשלות קודמות. כלים מוסדיים כמו הגדלת מימון למפלגות שיקדמו נשים ישפרו את המצב העגום

על אף החסמים הטכנולוגיים והבין-אישיים של דיונים היברידיים בוועדות הכנסת, מומלץ להסדיר דיונים כאלה במטרה להרחיב את ההשתתפות של גורמים חיצוניים בדיונים

לקראת הרכבת הממשלה ה-37: מהם הכללים לתהליך הרכבת הממשלה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי.

במבט השוואתי אחוז החסימה בישראל הוא סביר בהחלט: ברובן המכריע של הדמוקרטיות, אחוז החסימה נע בין 2% ל-5%, ולכל אחוז, נמוך או גבוה, יש כמובן יתרונות וחסרונות. באחוז חסימה גבוה יותר יש סכנה מוגברת לקולות מבוזבזים. כפי שקורה עתה, רשימות שקיבלו מספר קולות לא נמוך בסוף לא נבחרו לפרלמנט. אבל גם כאן – הדבר אינו הכרחי, ותלוי בהתארגנות פוליטית נבונה או לא נבונה של המפלגות.

בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, ומכאן גם מידת השפעתן על התוצאות הסופיות, אך בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות האחרונות במרץ 2021, הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים במעטפות הכפולות, ומכאן עשויה להתגבר הסבירות בה התפלגות ההצבעה במעטפות אלה תשפיע גם על התוצאות הסופיות הפעם. מיהם אותם כחצי מיליון אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות?

בבחירות הקרובות קיים סיכוי גבוה למספר רב של קולות מבוזבזים שלא יעברו את אחוז החסימה. כמה רשימות יצליחו הפעם להיבחר ואיך משפיע אחוז החסימה על התנהגות המפלגות.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.

והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.

סדרי עולם הופרו, הרוביקון נחצה. האפשרות לפזר את הכנסת במהירות נכנסה לדיסקט של שלנו וקיצונית ביחס לעולם. אז מהי התרופה המוצעת במסגרת מודל היציבות השלטונית של המכון הישראלי לדמוקרטיה?

פחות מחודש לפני מערכת בחירות חמישית, הנזקים מאחורי חוסר היציבות השלטונית אדירים. אם זו עבודת הכנסת ומשרדי הממשלה, והיותם של חברי הכנסת בקמפיין תמידי. בכללי המשחק המייצרים חוסר יציבות צריך לטפל בזהירות ותוך הסכמה רחבה.

למרות אימוץ יעדי ה- SDGs של האו"ם בהחלטת הממשלה, אזכור בודד אחד נמצא בתכניות הממשלה לשנת 2022. בדיקת 298 החלטות ממשלה מעלה כי יעדי הפיתוח לא הוזכרו במפורש, ובהתאם גם לא נמדדו. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.

ניתוח מיוחד התחקה אחר עליית מדד המחירים לצרכן בישראל אל מול מדינות ה-OECD, בהשוואה לעליית השכר הריאלי וההכנסה הריאלית המקומיים אל מול הגלובליים.

לאחר הגשת הרשימות, מהו גובה המימון להן זכאיות המפלגות, כיצד מתמרצת השיטה מפלגות מכהנות ויוצרת מועדון סגור, ומה ניתן לעשות. מאחורי המקדמות לבחירות.

לאחר סגירת הרשימות, איזו מפלגה עומדת בראש מבחינת ייצוג נשים בכנסת ואילו מפלגות בתחתית הדירוג.

play

גל פיטורי העובדים מענף ההיי־טק שנרשם בחודשים האחרונים העלה את השאלה אם מדובר במשבר או רק בתיקון של העליות החדות שמהן נהנה הענף בתקופת ההתאוששות ממשבר הקורונה. כדי לענות על שאלה זו, בחנו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרספקטיבה רחבה יותר של עשור לאחור.

הפערים הדרמטיים בייצוג נשים במקומות ריאליים במפלגות השונות, מעלים שאלה מה השתבש בשיטת השריונים. המלצה אחת פשוטה להגדלה הדרגתית של מכסת הייצוג - יכולה להפוך את התמונה ולהביא לייצוג הולם.

על רקע דחיית היועמ"שית את הצעת בג"צ להפוך את מינוי מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים לזמני, רקע היסטורי על הוועדה, הרכבה, תפקידה, המועמדים שהיא בדקה לאורך השנים והצעות לתיקונים.

דוח המבקר האחרון מצא כי הממשלה לא עסקה כלל בנושא הקלת הנטל הבירוקרטי המוטל על הרשויות המקומיות. את העלויות הכבדות בטופסולוגיה משלם לא אחר מהציבור.

עונת הפריימריז בפתח: מהן שיטות הבחירה במפלגות השונות, כמה ח"כים נבחרו בפריימריז לאורך השנים, מי זכאי להיבחר ואיזו מפלגה הכי מחמירה בדרישותיה מהמתפקדים ומהמתמודדים?

ככלל, רשימות משותפות מקטינות את הפיצול הפוליטי בכנסת. אולם, לא בטוח שלרשימה משותפת המורכבת ממפלגות שמעולם לא התמודדו באופן עצמאי יש תרומה ממשית למערכת הפוליטית, והן מהוות בעיקר פלטפורמות לפוליטיקאים. מאחורי רשימות משותפות.

עד כה, מעולם לא נבחרו יו"רי מפלגת העבודה מחדש אחרי התמודדות חוזרת. מתי אומצה לראשונה שיטת הפריימריז בישראל, וכיצד מספר המתפקדים לאורך השנים משקף את הירידה במעמדה הפוליטי של המפלגה?

בהמשך לדוח המבקר, מהם הפתרונות האפשריים לגירעונות החוזרים של המפלגות, והיכן נעוץ שורש הבעיה.

מאחורי השיא במספר המשרות הפנויות, בעידן של תעסוקה מלאה ומשק עם צמיחה מהירה. אילו צעדים על המדינה לנקוט כדי לקדם שילוב עובדים שמחוץ לשוק התעסוקה וסיוע לעסקים?

מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.

עם אישור חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – איך יתבצעו החילופים, כיצד תתנהל ממשלת המעבר ומה בנוגע לפעילות הכנסת? והאם מדובר בתקדים היסטורי?

בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.

מחקר חדש שנערך לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה מלמד על מוביליות בין דורית נמוכה יחסית בדומה לארה"ב. אמנם, חל צמצום פערים בהכנסה לפי מוצא ולאום בין הדורות, אך עדיין קיים יתרון לטובת אשכנזים אל מול מזרחים בדור הצאצאים, המוביליות של ערבים חלקית וחלה הידרדרות בקרב חרדים.

על רקע ההסכם של יהדות התורה המבטיח מימון מלא למוסדות החינוך החרדי גם מבלי לימודי ליבה, נתונים מיוחדים על היקף האכיפה והקנסות של משרד החינוך מצביעים על אכיפת חסר גם כיום, בגין אי לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך היסודי החרדי. במרבית המקרים מתבצעים קיזוזים חוזרים לאותם מוסדות, המגיעים בממוצע רק ל-8% מתקציב בית הספר.

מחקר משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי אם קצבאות הזקנה היו מוצמדות למדד מחירים מותאם לאזרחים ותיקים, הן היו גדלות ביותר מ-500 שקלים. כיום, קצבת הזקנה מוצמדת למדד המחירים הנוגע לכלל האוכלוסייה, ובמסגרת המחקר פותח מדד מחירים לאזרחים ותיקים בהתאם לרכיבי הצריכה של אוכלוסייה זו.

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.

מחקר חדש בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל, את הפערים בינם לבין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות, במטרה לאמוד את פוטנציאל השתלבותם ואת החסמים המקשים על מימושו

על רקע חוסר וודאות שהביא איתו משבר הקורונה, התחזקה הנטייה לייחס חשיבות עודפת לתופעות נקודתיות שלא בהכרח שיקפו את המצב בכלל המשק, ולהסתמך על תופעות שתועדו במדינות אחרות, גם כשהמצב בישראל היה שונה. מחקר חדש בוחן 6 השערות מרכזיות בנוגע לשוק העבודה הישראלי בתקופת משבר הקורונה ומספק תמונה חדשה לגבי השינויים שעבר בתקופה זו

 

כ-250 אלף איש אינם מקבלי אף קצבה מהמדינה, רובם מגיעים מאוכלוסיות חלשות יחסית. רובם הגדול הצהירו כי הם מעוניינים לעבוד, וחלק גדול מהם מחפשים עבודה באופן אקטיבי, אך רבים ממתינים למשרה שתתאים לציפיותיהם. הנתונים מעלים חשש שבהעדר פתרון אחר הם ייאלצו בקרוב לעבור להסתמך על הבטחת הכנסה או ייכנסו לחובות

החלטה מספר 675 של הממשלה מיום 21.11.2021 הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. בחוות דעת זו יוצג מתווה כללי לפרמטרים ליצירת דיפרנציאליות בביזור בין הרשויות וכן תנאי המעטפת הנדרשים לביזור

ערב פרוץ גל האומיקרון, שוק העבודה התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים בגילאי 45-64. בעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה היה בקרב צעירים בגילאי 21-34, הרי שדווקא המבוגרים היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה

יש לשנות את עילות ההתנגדות לחוקי עזר מצד שר הפנים ולמקד אותן בהגנה על עניינים מדינתיים, ובכך לבטל את הרגולציה הכלכלית והמשפטית מצד המשרד. צעד זה אינו דורש שינוי חקיקה, והולם את נוסח החוק הנוכחי הרבה יותר מהמצב הקיים. בנוסף, מוצע לערוך מיפוי שיטתי של תחומי החוקים ולבחון באילו מהם ניתן להסיר כליל את הרגולציה. כצעד משלים להורדת נטל הרגולציה מוצע לטייב את הליכי החקיקה בתוך הרשות

חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים

כיצד ישפיע המיסוי על משקאות ממותקים על הצרכן הישראלי? רבע מהציבור העידו שיפחיתו את צריכת המשקאות בתגובה למס של עד חצי שקל, לעומת רוב משמעותי שיפחיתו את צריכתם אם המס יעלה על שני שקלים

"ההתפטרות הגדולה" ששטפה את ארה"ב ובריטניה בחודשים האחרונים היא אחד מסמלי ההתאוששות מהמגפה והקושי באכלוס משרות בתקופה של פתיחת המשק. גם בארץ חל גידול משמעותי במספר ובשיעור המתפטרים, אך האם מגמת ההתפטרות הגדולה מאפיינת גם את ישראל?

המתקפה על ועדת המינויים שסירבה לאשר את מינוי עמיר פרץ מדאיגה ומטעה. במבחן התוצאה, הסתמכות עליה ועל מקצועיותה שיפרה את תפקוד החברות הממשלתיות, ולכן הביקורת והתיקונים צריכים להתמקד בחיזוקה

4 נקודות שחייבים לקחת בחשבון לפני היציאה לדרך, כדי להפריח את הנגב בחדשנות ובמגוון אנושי.

התקנון החדש של יש עתיד אמנם מעיד על מגמות התמסדות ודמוקרטיזציה במפלגה, אבל מדובר בצעדים מתונים מאוד שלא עתידים לשנות בטווח הקרוב את שלטון היחיד של מייסדה יאיר לפיד. ובכל זאת, מדובר בהתפתחות מעודדת שמצביעה על כך שאפילו מפלגות אישיות רואות צורך בשלב כלשהו צורך להיפתח. האם יש עתיד אכן צועדת לכיוון דמוקרטי יותר?

דוח חדש חושף תמונת מצב מדאיגה על מצבם הכלכלי של מובטלי הקורונה, ומספק גם הסבר על אי חזרתם לשוק העבודה. וכמה מהם החליפו עבודה?

על רקע הירידה העקבית בעבודה מהבית בהשוואה לתחילת הקורונה, מתברר שבעלי הכנסות גבוהות עובדים מהבית יותר מפי שניים לעומת בעלי הכנסות נמוכות. לצד זאת, קרוב ל-70% מהשכירים מעוניינים לעבוד מהבית, וכמה מהם מעריכים את העבודה מהבית כאפקטיבית ויעילה?

בניגוד למשבר הקורונה משבר האקלים כאן כדי להישאר, ועל כן נדרשים שינויים משמעותיים בהתנהגות הציבור, בכלכלה ובמדיניות. בו בעת, זהו משבר שיש בו גם הזדמנות, ומכלול הצעדים יביא לצמיחה ולהיווצרותם של מקצועות העתיד שיוכלו להגדיל את שיעורי התעסוקה

היישר מוועידת האקלים, דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים עם הממשלה, מתארחת בפודקאסט השבועי שלנו עם כל המסקנות מגלזגו: מהם ההישגים הכי דחופים שנדרשים עכשיו? איך מגייסים את המגזר העסקי להיכנס מתחת לאלונקה? איך מתמודדים עם העובדה שהמדינה הכי מזהמת בעולם לא הגיעה לוועידה? והאם ישראל, אומת הסטארט אפ, תהיה זו שתביא את הבשורה?

הפערים בין הקבוצות החלשות לחזקות הולכים ומתרחבים על רקע משבר הקורונה: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי האחרון עמד על 10% בקרב שכירים בהיי טק, לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי. בתוך כך, יותר גברים נפגעו בשכרם ביולי, אך עוצמת הפגיעה בשכרן של נשים הייתה חזקה יותר

תזכיר החוק של השר גדעון סער המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה הוא הזדמנות לבדוק מה קורה בשאר העולם: אמנם בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות לא מוכר הסדר חקיקתי דומה, אבל מצד שני, מדובר במצב תקדימי וחריג, שמרביתן לא התמודדו איתו. אז מה אומר החוק בבריטניה, שוודיה ודנמרק?

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

עד כה ההישג המרכזי של ממשלת בנט - לפיד היה בעצם הקמתה ובשיקום היציבות והתפקוד של הממשלה ושל המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה, תעמוד הממשלה במבחן הבגרות האמיתי שלה. הציבור כבר לא יסתפק בסיום המשבר הפוליטי כהישג היחיד שמצדיק את קיומה

הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות

play

בעשור האחרון הוכפל תקציב משרד החינוך בישראל ל-66 מיליארד שקלים. האם שיטת החינוך השתנתה? האם צמצמנו את פערי האי שוויון בין האוכלוסיות בישראל? האם התלמידים מגיעים מוכנים יותר לשוק העבודה? ומה בנוגע לבעיה "הקטנה" של חוסר ההתאמה בין ימי החופש של ההורים לזה של התלמידים? כל זאת ועוד בפודקאסט השבועי שלנו, האינטרס הכלכלי, בהנחיית רועי כ״ץ ואדריאן פילוט

התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית

הפעילות הפרלמנטרית בשנתיים האחרונות הייתה מצומצמת ביותר, וזאת לאחר בחינת הכלים והמנגנונים העומדים לרשותם של חברי הכנסת. השוואה לכנסות ה-24-21 מגלה כמה הצעות חוק, שאילתות, הצעות לסדר הוגשו וכמה ישיבות מליאה התקיימו

צוות חשיבה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות נציגים מהאוצר, זרוע העבודה, ההסתדרות, נציגי המגזר העסקי וארגוני המגזר השלישי בוחן בימים אלה את המודל הראוי להסדרת העבודה מהבית. הצוות, בראשות אבי ניסנקורן, עמית מחקר אורח במכון ודפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה בוחן לעומק את הסדרת יחסי העבודה, מודל החזר הוצאות על עבודה מרחוק, פרטיות העובד, זמן רווחה ושעות עבודה אל מול העלאת הפריון.

לנשים שביננו - חשבתן פעם כמה שנים יישאר לכן אחרי גיל הפרישה? ובכן, לא פחות מ-20 שנה! במצב הזה, שבו תוחלת החיים של כולנו עולה, אין ברירה אלא לעלות את גיל הפרישה, בוודאי לנשים. כל מדינות ה-OECD ביצעו כבר את ההתאמה הזו, אבל כאן בישראל מסיבות כלכליות ופוליטיות, שום דבר עדיין לא נעשה. האזינו לפודקאסט שלנו, האינטרס הכלכלי, בהנחיית רועי כץ והעיתונאי אדריאן פילוט.

אחרי שלוש שנים למדינת ישראל יש תקציב מדינה. עד שיאושר בתחילת נובמבר בכנסת, אדריאן פילוט ורועי כ"ץ בודקים האם מקבלי ההחלטות בישראל עשו הכל כדי לשמור על האינטרס הכלכלי של כולנו, ומדוע חוק ההסדרים הוא הכרח במציאות הישראלית

 

מדינת ישראל מתאפיינת בשלטון ריכוזי שאינו מעניק לרשויות המקומיות מרחב פעולה עצמאי. פרופ' דניאל אלעזר המחיש כי מדובר בגישה המנוגדת למסורת ולהיסטוריה היהודית, וזיהה את הבסיס למבנה שלטוני התואם את המסורת הפוליטית היהודית בחיזוק השלטון המקומי המייצג את הקהילות השונות

על הממשלה מוטלת המשימה לשקם את אמון הציבור במערכת ובמוסדות השלטוניים אחרי שנתיים וחצי של שיתוק פוליטי עמוק. על חבריה להבין שכחלק מזה, עליהם לפעול כדי לצמצם את מספר השרים וסגני השרים (ולא ההפך), ולחזק את כוחם של הכנסת וחבריה כדי שיוכלו לבצע את תפקידם

המכון הישראלי לדמוקרטיה מברך על פרסום דוח הוועדה הבין-משרדית לרגולציה חכמה ועל הכוונה ליישר קו עם מדינות מובילות ב-OECD באמצעות הקמה ומיסוד של רשות רגולציה. זהו צעד חשוב בבניין היכולות המקצועיות של הרגולטורים השונים בממשלה. לצד זאת, יש להבטיח שהגוף שיוקם לא ינגוס בסמכויות הרגולטורים המקצועיים

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

פרשת פאינה קירשנבאום חשפה את התלות של ראשי הרשויות המקומיות בממשלה. לכן, חשוב לצמצם את המעורבות הממשלתית והפוליטית בתקצוב לרשויות המקומיות, ולהגדיל את היקף התקציב הממשלתי המועבר לרשויות המקומיות על בסיס מענקים מוגדרים ושקופים

אימוץ אחוז חסימה נמוך של 1.5% עלול להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, אשר כבר היום הוא גבוה במבט השוואתי; מבחינה השוואתית, אחוז החסימה הקיים בישראל הוא מקובל ואף אינו גבוה מבחינה השוואתית; הצעת החוק הנוכחית מצטרפת לשורה של הצעות חוק המבקשות לבצע תיקונים משמעותיים בכללי המשחק הפוליטיים והמשטריים במהירות ובשל נסיבות וצרכים פוליטיים עכשוויים

בעוד מנהיגי הממשלה החדשה הצהירו כי לא יעסקו בנושאים שנויים במחלוקת, דבר אחד מתברר כקונצנזוס - הצורך ברפורמה מקיפה של ביזור סמכויות לשלטון המקומי. נראה שכולם מבינים את הצורך בשינוי מן היסוד - כעת הגיע הזמן להפוך דיבורים למעשים

בהשוואה לכנסות שכיהנו במהלך שלושת העשורים האחרונים, משך הזמן שעבר בין מועד הבחירות למועד השבעת הממשלה הנוכחית, גבוה למדי. גם בהשוואת מספר הימים בין מועד הבחירות לתחילת עבודת ועדת הכנסת, הכנסת הנוכחית חריגה ביחס לקודמותיה

הוועדות יכולות לתרום תרומה משמעותית לעבודת המועצה המקומית, אולם ריבוי הוועדות יוצר עומס יתר על חברי המועצה. לכן, יש לצמצם את מספר ועדות החובה ולחייב הקמת מספר קטן בלבד של ועדות שתפקודן התקין הוא קריטי עבור הרשות

play

לראשונה מתחילת משבר הקורונה, הפגיעה בשכירים גדולה ביחס לפגיעה בעצמאים, כאשר כ-17% מהשכירים דיווחו כי אינם עובדים כתוצאה מהמשבר, לעומת 12% מהעצמאים שדיווחו שלא עבדו מאחר ונאלצו לסגור את העסק. בתוך כך, הפגיעה בנשים העצמאיות הייתה חמורה יותר מזו בקרב הגברים

משבר הקורונה יצר הזדמנות להכשרת ההון האנושי בישראל, אך נראה כי הממשלה הקודמת לא הצליחה למשוך את מאות אלפי המובטלים לשדרוג כישוריהם ולהעלאת את פריון העבודה. ועדיין, קרוב למחצית ממובטלי הקורונה עדיין מעוניינים בהכשרה מקצועית

אימוץ מודל של חוק נורבגי מלא, המחייב את כל השרים וסגני השרים להתפטר מהכנסת, הכרחי כדי להגדיל את מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה פרלמנטרית מלאה ולהקל על עומס העבודה של חברי הכנסת

ההצעה לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת או יותר להתפלג מסיעתם, פסולה ונובעת משיקולים פוליטיים. במיוחד בימים אלה, חשוב לעודד יציבות פוליטית ולצמצם את ההתפלגויות בסיעות הכנסת

הסכמים פוליטיים יש לקיים על סמך אמון הדדי ותמריצים פוליטיים, ולא לאכפם באמצעות חקיקת יסוד. מדובר בהצעה שמשקפת את המשך התרבות הפוליטית של תיקוני חוקי יסוד תכופים שלא לצורך

הפגיעה בשכר בעקבות משבר הקורונה מרוכזת באוכלוסיות החלשות: 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, כמו גם 37% מבעלי ההשכלה הנמוכה ו-40% מהשכירים במגזר הערבי

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות

לממשלה הנכנסת יש פוטנציאל להחזיר את הנורמליות להתנהלות הציבורית-פוליטית במדינה. בהנחה שמנהיגי המפלגות בממשלת בנט-לפיד יבינו את גודל השעה, היא יכולה לטפל בכמה מבעיות היסוד המסכנות את עתיד המדינה

לראשונה בתולדות המדינה- ראש ממשלה דתי שמגיע ממפלגה קטנה ועומד בראש הממשלה המגוונת ביותר, ועם מספר שיא של נשים. באילו עוד היבטים הממשלה החדשה תקדימית?

בטרם תיגש הקואליציה החדשה למלאכה, עליה לבחון האם טירוף המערכות של השנתיים האחרונות אכן מעיד על צורך בהול ברפורמות כאלה, או אולי פרק הזמן הזה, שבמהלכו הצליח ראש ממשלה לטרלל את המערכת הפוליטית ולשעבד את האינטרסים של אזרחי ישראל לטובתו ולצרכיו האישיים, היה כל כך יוצא דופן וחריג, שהסיכוי שחזור על עצמו קלוש

היחלשות המפלגות במדינות דמוקרטיות היא תופעה אוניברסלית, אך היא קיצונית בישראל בהשוואה לרוב הדמוקרטיות האחרות. כיצד ניתן לשקם את המפלגות תוך התאמתן לעידן הנוכחי, במיוחד לנוכח אתגרים טכנולוגיים, חברתיים ופוליטיים?

הסיבות העיקריות לנשירה מהכשרות מקצועיות - קשיי פרנסה והצורך לשלב עבודה עם הכשרה. נמצא קשר חיובי בין קבלת דמי קיום לסיכוי לעליית שכר לאחר הכשרה מקצועית ולתעסוקה בתחום ההכשרה

משך הרכבת הממשלה יהיה השני באורכו מאז קום המדינה, הגודל היחסי של סיעת רה"מ בקואליציה יהיה הנמוך אי פעם, מספר שיא של נשים בממשלה, וגם - על הגיל הממוצע של חברי הממשלה וניסיון מיניסטריאלי קודם

עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים

כמו בעבר, כך גם היום, הבחירות לנשיאות המדינה מלוות בקולות המטילים ספק בעצם נחיצות מוסד הנשיאות, שמציגים את הנשיא כדמות בעלת מעמד סמלי בלבד ונטולת סמכויות והשפעה. אלא שהפעם הבחירות מתקיימות על רקע שני משברים קשים: פנימי וחיצוני

זה שנים שישראל ממוקמת במקום לא מחמיא בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את נטל הבירוקרטיה הממשלתית ואת מידת הנוחות של עשיית עסקים. נדרשת תכנית שתיושם באופן מיידי להקלת הנטל הבירוקרטי ולטיוב הרגולציה שמוטלת על המגזר העסקי

כנראה שביכולתה של "ממשלת שינוי" להוציא אותנו מהפלונטר הפוליטי, למרות הפערים האידיאולוגיים בין שבע המפלגות שירכיבו את הקואליציה מימין, מרכז ושמאל. גם היא אמנם צפויה להיות פריטטית ומגוונת - אך לפחות יש לה פוטנציאל שרידות

אימוץ שיטת הבחירה הישירה לא רק שלא יפתור את הפלונטר הפוליטי המתמשך, אלא עלול להחריף, להאריך ואף להעצים את המשבר. ראוי שהכנסת תגן על הדמוקרטיה הישראלית ועקרונותיה החוקתיים, ותדחה אותן

לקראת צאתו לאור של הספר 'המפלגות בישראל בין השנים 1992- 2021', המכון הישראלי לדמוקרטיה פותח לראשונה את החיבור להערות הציבור. הספר מנתח באופן מעמיק את המפלגות שזכו לייצוג בכנסת בין השנים 2021-1992. הנכם מוזמנים לכתוב את הערותיכם על גבי מסמך השיתוף, והמחברים יקראו אותן בעיון, תוך תפיסה שלפחות חלק מההערות שיתקבלו יתרמו לטיובו של החיבור הסופי

המירוץ לבחירות נשיא המדינה ה-11 יצא לדרך באופן רשמי. לאחר ריבוי המועמדים במירוץ שהתקיים לפני 7 שנים, הפעם יתמודדו רק שניים: יצחק הרצוג ומרים פרץ. מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד נשיא המדינה היו בעלי רקע פוליטי-מפלגתי; רובם גברים, בני שישים פלוס

מי בוחר את הנשיא? מהם תנאי המועמדות? מהו הרוב הנדרש, וכיצד הוא מושג?

play

הבחירות למשרת נשיא המדינה הן בחירות לתפקיד שהוא סמלי-טקסי בעיקרו. אמנם הנשיא מחזיק גם בכמה סמכויות מהותיות, אולם בסופו של יום הוא דמות הניצבת מעל המחלוקות הפוליטיות, המפלגתיות והחלוקות הפנימיות בחברה. עם זאת, מרבית המועמדים לנשיאות והנשיאים שנבחרו עד היום היו אישים מזוהים מפלגתית

ממשלה שבראשה יעמוד ראש ממשלה שמגיע מסיעה בינונית עד קטנה - עד כמה תרחיש מסוג זה הוא חריג ועד כמה הוא זר לעקרונות המשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי?

השיטה הישירה היא לא הפתרון לפלונטר הפוליטי המתמשך, ואף עלולה להביא להתמשכות ואף להתעצמות הבעיה. קשה לראות את הסכנות שבפתרונות "קסם" כאלה ואחרים שיכולים להישמע מפתים אחרי ארבע מערכות בחירות רצופות. אבל אסור לנו ליפול לזה

על אף הסנטימנט הציבורי המוצדק והרצון במציאת האחראים לאסון בהר מירון, את מקומם ימלאו אחרים שיעמדו מול אותם לחצים של קבוצות אינטרס ופוליטיקאים. ההתמקדות בבעיות המבניות והתהליכיות חשובות בהרבה מעריפת הראשים

עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה

אמנם רשימות משותפות אינן תופעה חדשה, אך הדומיננטיות שלהן במערכת הפוליטית גדלה עם השנים, עד שהגיעה לשיא במערכות הבחירות של 2020-2019 (והתמתנה בבחירות 2021). סקירה זו מונה את כל הרשימות המשותפות שנבחרו לכנסת מאז הבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2021, והמפלגות שאותן ייצגה כל רשימה כזו

עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה. לצד זאת, כל עוד המגיפה במדינות רבות עדיין מגבילה את הפעילות הכלכלית בחלק מענפי המשק, לא ניתן לזנוח את רשתות הביטחון הממוקדות למי שהכנסתו נפגעה. חלק מכלי המדיניות שהחלו לפעול במהלך המשבר יסייעו גם ביציאה ממנו, אחרים צריכים להיות מותאמים לשלב ההתאוששות, ונוספים טרם גובשו וטרם הופעלו

ההצעה לבחירה ישירה לראשות הממשלה משנה באופן מהותי את שיטת הממשל בישראל. מדובר בשינוי רטרואקטיבי בחוקי המשחק, שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית, זוהי "המצאה" מקורית שאינה קיימת בשום דמוקרטיה אחרת

ההצעה לבחירות ישירות לראשות הממשלה איננה הפתרון למבוי הסתום הפוליטי שנקלענו אליו. אם המועמד הנבחר לא יצליח להרכיב ממשלה גם הפעם, נלך כולנו לסבב בחירות חמישי. מה היו ההשלכות של הבחירה הישירה שהונהגה בשנות ה-90 בישראל, והאם בג"ץ יוכל לאשר את המהלך?

אף שהממשלה הפריטטית שהוקמה כאן אחרי בחירות מרץ 2020 היא סוג של ממשלת אחדות, היא גם דגם ייחודי וחדש, שמהווה למעשה שתי ממשלות נפרדות ונשענת על מנגנון הרוטציה. מה המשמעות של ממשלה פריטטית, אילו תקדימים קדמו לה ומה קורה בעולם?

ראשי הסיעות ממשיכים להתכתש על הרכב הוועדה המסדרת של הכנסת. התוצאה: שיתוק מוחלט של עבודת החקיקה ופיקוח הכנסת על פעולות הממשלה. מהי הוועדה המסדרת של הכנסת, מה תפקידה ומה צפוי לקרות אם ראשי הסיעות לא יגיעו להסכמה?

צוות שוק העבודה העתידי פועל לגיבוש תוכנית אסטרטגית מקיפה ויישומית אשר תתווה את הדרך ותציע קווים מנחים לקובעי המדיניות כיצד להיערך לאתגרי שוק העבודה העתידי

הירידה באחוזי ההצבעה וההיחלשות המשמעותית של הליכוד הן שניים מהמאפיינים הבולטים של בחירות 2021. הניתוח להלן משווה את אחוזי התמיכה שקיבלו המפלגות (בחירות 2021 לעומת 2020) בשלוש הערים הגדולות, ביישובי הפיתוח, במגזר הערבי, ביישובים החרדיים, בקיבוצים, בערים המזוהות עם הליכוד ובערי המרכז המבוססות

אילו היו מאומצות בישראל מספר רפורמות שהוצעו בעשורים האחרונים, היינו היום במדינה עם ממשלה יציבה ותקציב- בלי בחירות רביעיות, בלי פלונטר פוליטי ובלי ממשלות מעבר

הכשלים המבניים של המערכת הפוליטית ידועים, ומוסכמים על כולם. דווקא ההסכמה על הובלת רפורמה פוליטית עשויה לספק את המכנה המשותף הנדרש לממשלה החדשה לצורך יצירת אופק פוליטי

במבט לאחור על השנתיים האחרונות, ניתן לזהות מספר תהליכי מפתח שנבעו מחוסר היציבות הפוליטית, ויעצבו את עתידה של הדמוקרטיה הישראלית השברירית - בהם החזרה למערכת פוליטית מבוזרת ורעועה, שחיקת מוסד המפלגה, שינוי בהגדרת הציבוריות הישראלית ולגיטימציה הולכת וגוברת להשתלבות נציגי החברה הערבית בקואליציה

להלן הטיעונים העיקריים, לצד היתרונות והחסרונות; בשנים האחרונות הונחו כמה הצעות חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-2 קדנציות ו/או 8 שנות כהונה. מדובר בהצעה לרפורמת כבדת משקל, שתשפיע על מגוון היבטים משטרים. יש לה יתרונות לא מבוטלים לצד אתגרים מורכבים ואף חסרונות משמעותיים, וההכרעה ביניהם אינה פשוטה. 

19 ח"כים חדשים, 30 נשים ו-14 ח"כים שאינם יהודים: ניתוח מיוחד של מאפייני הכנסת החדשה

play
play

הצגת מתווה מוצע להחזרת מובטלי הקורונה לשוק העבודה שהוצגה במסגרת דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרד האוצר ודוברים משפיעים נוספים

ייצוגן של הנשים בכנסת ובממשלה אמנם משתפר בהדרגה, אך עדיין נמוך למדי. מ-11 נשים בכנסת הראשונה, הגיע מספרן ל-30 עם השבעת הכנסת ה-23 - 25% מכלל חברי הכנסת. למרות מגמת העלייה, מתוך 18 יושבי ראש כנסת שונים, רק אחת הייתה אישה. אחוז הנשים המכהנות כשרות נמוך אף יותר מייצוגן בכנסת, כשהתיקים שהן מחזיקות נחשבות יוקרתיים פחות

play
play

מקבץ הדוחות שפורסם לאחרונה על ידי מבקר המדינה בעניין מימון מפלגות, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. בעיצומה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים וקריסת מוסד המפלגה, זה הזמן לנהוג באחריות בכספי הציבור של כולנו בכל הקשור למימון מפלגות והתנהלותן הפיננסית

play

אחרי שממשלת האחדות הביאה לאחת הממשלות המנופחות בתולדות המדינה ולקראת הקמת הממשלה ה-36, הנה מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים באמצעות ביטול משרדים שנחיצותם מוטלת בספק, איחודם ומיזוגם אל משרדים אחרים

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

לא כולם יכולים ליהנות מיתרונות העבודה מהבית בתקופת הקורונה. למעשה, האופציה הזו פתוחה בעיקר בפני אקדמאים ובעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע. כך, רק 35% מהמשתכרים שכר מינימום עובדים מהבית, לעומת שני שלישים (66%) מאלה המרוויחים הרבה מעל הממוצע. בדומה לכך, שיעור העובדים מהבית עולה עם רמת ההשכלה

מתחילת משבר הקורונה, נחתכה משכורתם של כרבע מהשכירים בישראל בכרבע. הנפגעים העיקריים: צעירים ומבוגרים. כך, כ-43% מהצעירים בני 18-24 דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כמו גם כשליש מבני ה-55+

מה המשמעות של הסכם עודפים, איך מחליטים מי מהמפלגות תקבל את המנדט הנוסף ומה קורה אם אחת המפלגות שחתמה על הסכם עודפים לא עוברת את אחוז החסימה? כל התשובות בסקירה שלפניכם.

פתקים כפולים, מסומנים ואפילו לבנים: לקולות הפסולים אין כל השפעה על תוצאות הבחירות. גם הפתק הלבן, שנתפס פעמים רבות כמחאה פוליטית, אינו נספר כלל. כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות, ואיפה ישראל ביחס לעולם? התשובות בסקירה שלפניכם

לכמעט 1 מכל 3 ישראלים אין די כסף נזיל לקיום בלי הלוואות או משיכה מחיסכון; בסגר הראשון רק 1 מ-4 העידו על מצוקה דומה; במגזר הערבי שיעור המתקשים קרוב ל-50%; ההרעה החדה ביותר בין הסגרים התרחשה דווקא בקרב הציבורי היהודי הלא חרדי

מקבץ הדוחות שפורסמו לאחרונה על ידי מבקר המדינה בנוגע להתנהלות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות על תפקיד היו"ר, התנהלות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22, התנהלותן השוטפת של המפלגות במהלך שנת 2018 והתנהלותן במהלך הבחירות המקומיות ב-2018, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. להלן יפורטו כמה כשלים בולטים - והצעות לשיפור המצב

אחת התופעות הבולטות בפוליטיקה הישראלית, בעיקר מאז שנות ה-90, היא התמודדות והיבחרות של רשימות משותפות רבות לכנסת. תופעה זו הגיעה לשיא חסר תקדים במערכות הבחירות של 2019 ו-2020, וכעת היא מתמנת לקראת בחירות 2021

מספר הרשימות שייכנסו הפעם לכנסת צפוי לגדול, ירידה במספר הגנרלים, אך התייצבות של אחוז הנשים בכנסת. פרופ' עופר קניג מעריך - כך תיראה הכנסת לאחר הבחירות

פחות ופחות מפלגות בוחרות את המנהיג והמועמדים בשיטות דמוקרטיות, במיוחד בפריימריז, ויותר ויותר מפלגות הן "מפלגות מנהיג" – מועמדיהן נקבעים באופן בלעדי על ידי מנהיג המפלגה, שמעמדו בלתי מעורער. כך החליטו המפלגות השונות מי יהיו מועמדיהן לבחירות.

המדיניות המקרו כלכלית ליציאה ממשבר הקורונה כוללת ארבעה נדבכים מרכזיים: המשך הרחבה פיסקלית והרחבה מוניטרית כדי למנוע העצמה של הנזק והשלכות ארוכות טווח של המשבר; מיקוד ההוצאה הממשלתית כבר בשנת 2021 צריך לעבור ממיקוד ברשתות הביטחון לתמיכה בהתאוששות, בדגש על התאוששות ירוקה- השקעה בתשתיות, השקעה בהון אנושי, רפורמות לשיפור הסביבה העסקית והגברת התחרותיות במשק; הימנעות ממענקים גורפים בשל עלותם הגבוהה, יעילותם הנמוכה, וחוסר הצדק הגלום בהם; עם הגשת התקציב הבא יש להציג תוואי להחזרת החוב הציבורי לרמה בת קיימא

כשחוסר היציבות השלטוני מביא לבחירות רביעיות בתוך שנתיים, דווקא הרשויות המקומיות בולטות כאי של יציבות. עם זאת, השלטון המקומי בישראל סובל מחוסר עצמאות והיעדר סמכויות מספקות ביזור סמכויות לשלטון המקומי יכול להוות דרך מצוינת לשמירה על יציבות, גם בעת קונפליקט חריף בשלטון המרכזי

משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים- נכון לשבוע השני של דצמבר כ- 74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם (45%) דיווחו על עבודה חלקית ורק מיעוט (24%) המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה. סקר מיוחד על מצב העצמאים

על אף שמדובר במערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, הנתונים מצביעים על נכונות גבוהה למדי בציבור הישראלי לצאת ולהצביע. עם זאת, שלוש תופעות חדשות עשויות להביא לתוצאות מפתיעות שעשויות לשנות את המפה הפוליטית

שיעורן הנמוך של נשים בכנסת עלול לפגוע בלגיטימיות של המערכת הפוליטית ושל המשטר הדמוקרטי בכללותו. זה הזמן לאמץ מנגנון בחוק שיתמרץ מפלגות להרכיב רשימות שיש בהן ייצוג נכבד לשני המינים

ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי

שיטת הבחירות בישראל היא ארצית: המדינה כולה היא מחוז בחירה אחד, שבו נבחרים כל 120 חברי הכנסת. ישראל היא מהדמוקרטיות הבודדות שאין בהן חלוקה למחוזות בחירה. יש לכך השלכות שליליות, במיוחד על הקשר בין הבוחר לנבחר ועל ייצוג הפריפריה. כדי לתקן זאת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ממליץ על מעבר לשיטת בחירות אזורית-יחסית - השיטה הנפוצה ביותר בקרב דמוקרטיות מבוססות

כמה הספיקה הכנסת ה-23 לעשות בתקופת כהונתה הקצרה? בתשעת החודשים שחלפו, הונחו על שולחנה של הכנסת 2,605 הצעות חוק פרטיות, שיא בממוצע החודשי בהשוואה לעשר הכנסות האחרונות, מתוכן 17 בלבד הפכו לחוקים. מבט מעמיק מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן, כאשר רק חצי אחוז מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים.

במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע

לא די בכך שכל מערכת בחירות עולה למשלם המסים מיליארדי שקלים – חברי הכנסת פועלים בכל פעם להגדלת המימון הניתן למפלגות מהמדינה, לטובת קמפיינים מפוצצים ומסעות בחירות גרנדיוזיים. על כן, חשוב לשלול מהכנסת את יכולתה לקבוע את הכללים הנוגעים למימון מפלגות ומתן הלוואות, ולחייב את המפלגות לשפר את התנהלותן הכלכלית

מערכת בחירות נוספת לפנינו, אך ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי גבוה שההליך היקר, המפלג והמתיש הזה יסתיים מבלי שיוכרז על מנצח מובהק. מספר שינויים קטנים בשיטת הבחירות יכולים לעשות אפקט גדול שיחזיר את כושר ההכרעה למערכת הפוליטית

play
play

מאות אלפי חיסונים הגיעו לישראל בימים האחרונים, אולם בינתיים נראה כי הציבור לא ימהר לעמדות ההתחסנות. מה בכל זאת יכול לשכנע את הישראלים להתחסן? שאלנו את פרופ' יובל פלדמן באילו צעדים על מקבלי ההחלטות לנקוט, ומאילו כדאי להימנע

מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב יחסית, ולכן עומדת לה יכולת להקצות את המשאבים לטיפול בו באופן שיצמצם את נזקיו לאנשים ולכלכלה. צריך רק לקבל את ההחלטות הנכונות, וליישמן

האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור

משבר הקורונה המחיש את הצורך בחיזוק הרשויות המקומיות ושיתופן בתהליך קבלת ההחלטות. כל זה יתאפשר באמצעות ביזור סמכויות מהממשלה לראשי ערים. כך גם ניישר קו עם מדינות ה-OECD

הצעת משרד האוצר לאפשר משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני ללא מס בעת הזו היא נכונה, אבל בעייתית. כדי להשיג את המטרה ולאפשר לעצמאים למשוך את הכספים, יש לתת לכלל העצמאים פטור ממס למשיכת שליש מכספי הפנסיה, ולהתנות את משיכתם היום בחיסכון מוגדל בעתיד

בתנאי המשבר הנוכחי, מטרת העל של המשטרה צריכה להיות הורדת התחלואה, וזהו העיקרון המרכזי שצריך להשפיע על שיקולי הקדימות באכיפה

משבר הקורונה אילץ את מדינות ארצות הברית לבצע שינויים והתאמות בהליכי ההצבעה בבחירות הקרבות, כדי לאפשר לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית תחת המגבלות. על הליך ההצבעה והשינויים שבוצעו בסקירה הבאה

כיצד עובדת שיטת הבחירות האמריקאית, מהם אלקטורים ואיך נבחר הנשיא? כל מה שרציתם לדעת על הבחירות הקרבות בארצות הברית

play

על מקבלי ההחלטות לשדר לאזרחים שההליכה לסגר נעשית משיקולים ענייניים ובריאותיים, ולא כי זה האמצעי היחיד שישראלים מסוגלים לציית לו. ללא תיקון הכשלים ותוך הישענות על אכיפה דרקונית - הליכה לסגר יכולה אולי להביא לשינוי קצר טווח, אך לטווח הארוך היא עשויה להעמיק עוד יותר את משבר האמון

חצי שנה לתוך משבר הקורונה ניהול המדיניות התקציבית מחייבת התייחסות לקביעת המסגרות הפיסקליות בהינתן מרחב התמרון של הממשלה ביחס להיקף הגרעון וליחס חוב-תוצר בכדי להפחית את הסיכוי להאטה מתמשכת לטווח בינוני וארוך, מניעת שפל כלכלי, אבטלה מתמשכת וגידול מהיר ומתמשך בפערים הכלכליים-חברתיים שהמשבר מאיים לייצר

שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

במקום שמודל הרמזור יגרום לסולידריות קהילתית שתסייע לבלימת המגפה, הוא מביא לתוצאה ההפוכה, בה חברי הקהילה עשויים לרצות לשבש את זרימת המידע לטובת השכונה או העיר – הכל, רק לא להיחשב עיר אדומה. כדי להימנע ממצב כזה, על מקבלי ההחלטות להעדיף את השימוש בתמריצים חיוביים בוני אמון, ולהפחית ככל הניתן את השימוש בתמריצים שליליים

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותן הגבוהה יותר של האוכלוסיות החלשות, בהן בעלי הכנסה נמוכה, כאלה המתגוררים ביישובי הפריפריה וערבים. אלו גם האוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית. כמו כן, הסקר מאשש כי מובטלי הקורונה הם בעיקר עובדים לא מאוגדים, צעירים או מבוגרים מאד, בעלי הכנסות נמוכות ועצמאיים

על גורמי הממשל לנצל את פסק הזמן שנכפה על חלקים נרחבים משוק העבודה בשל מגפת הקורונה, כדי לעבור תהליך משמעותי של שדרוג יכולות העובדים. וכדי שהמאמץ לעידוד המובטלים לעבור הכשרות מקצועיות יביא לשינוי התנהגות בפועל, על הממשלה לצאת במהלך הסברתי רחב להעלאת המודעות למגוון האפשרויות העומדות בפניהם

קריאתו של ח"כ עופר שלח לקיום פריימריז לראשות מפלגת יש עתיד, לראשונה מאז הקמתה, היא צעד שעשוי להיטיב עם המפלגה, שעד כה זוהתה באופן כמעט מוחלט עם מייסדה ומנהיגה, ח"כ יאיר לפיד, וגם נוהלה על ידו. מלבד הפיכתה לדמוקרטית יותר, יש לפריימריז גם פוטנציאל להניב פירות אלקטוראליים ו'להעיר את השטח'

קבינט הקורונה אישר השבוע את מתווה הרמזור של פרופ' גמזו, שמבקש להטיל מגבלות על ערים באופן דיפרנציאלי. זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון. כעת יש לפעול גם להתאמת מערכת החינוך למודל, ובהמשך- העברת סמכויות נוספות, גם בעתות שגרה, מהשלטון המרכזי לרשויות

43% מכלל העובדים בישראל עובדים מהבית, ו-80% היו רוצים לעשות זאת גם בימי שגרה​. אלא שהבשורה שהגיעה עם הריחוק החברתי דילגה על השכבות החלשות, בין היתר בשל נגישות מוגבלת לטכנולוגיה, אוריינות דיגיטלית נמוכה ותנאי מגורים לא מתאימים

play

חוסר מעורבות מצד הרגולטור עלול להביא לכך שככל שתינתן לספקיות השירותים יד חופשית להערים קשיים בדרך להינתקות - יהיו אלה דווקא האוכלוסיות המוחלשות שייפגעו

שני שלישים מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה

ברקע האיומים במערכת בחירות נוספת שנשמעים במערכת הפוליטית בתקופה האחרונה, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים שלא להגדיל את יחידת המימון, נוכח המשבר הכלכלי החריף אליו נקלעה מדינת ישראל בשל מגפת הקורונה, והגירעון שנקלעו אליו המפלגות עקב מערכות הבחירות התכופות לכנסת

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

היכולת לפזר את הכנסת טרם סיום כהונתה היא אחד הסממנים המשקפים את מאזן העוצמה בין הרשות המבצעת למחוקקת. בכל המדינות הדמוקרטיות יש מנגנון אחד לפיזור הפרלמנט או לכל היותר שניים. ואילו אצלנו, לא פחות מארבעה. אז נכון שהמנגנון לפיו אי־העברת תקציב גורר אוטומטית בחירות חדשות נולד אמנם מתוך כוונות טובות, אבל במציאות הנוכחית הוא כבר לא מממש את ייעודו, ולכן יש לפעול לבטלו

המשמעת הסיעתית והקואליציונית בישראל נוטה להיות גבוהה. חברי כנסת אינם נוטים להפר משמעת סיעתית או קואליציונית, אלא מסיבות חריגות

אם לא יתקבל בכנסת חוק התקציב עד סוף אוגוסט, ובלבד שלא יהיו דחיות נוספות, תתפזר הכנסת באופן אוטומטי. הגיע הזמן לדון מחדש בקשר בין העברת התקציב לפיזור בית הנבחרים

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

שתי מערכות בחירות הספיקו להיערך בסמוך להתפרצות מגפת הקורונה לחיינו, אי אז בתחילת 2020- באירלנד ובישראל. בשתיהן הסתיימו הבחירות ללא הכרעה ברורה, ובשתיהן הוקמו בסופו של דבר ממשלות אחדות המבוססות על רוטציה. אלא שבעוד שבמדינה אחת נחתם הסכם קואליציוני ששֹם את טובת תושביה בראש סדר העדיפויות, באחרת עוגנו הסדרים פוליטיים עקומים ומנופחים שמקדמים בראש ובראשונה את נבחרי הציבור

בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.

במקום קנסות על אי עטית מסכה, על המדינה לפעול במסלול אחר, וליצור נורמות חברתיות שיעודדו את הציבור לשמור על ההנחיות

מדינות רבות בעולם כבר הבינו שהדרך ליצירת ביקושים לעובדים עוברת דרך הכשרות מקצועיות וסבסוד תקופת ההכשרה. על הממשלה בישראל לפעול בנתיב זה ובמקביל להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות שיגבירו הביקוש לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע, וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית

מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים

לממשלה מנופחת של 34 שרים ו-35 משרדים אין הצדקה של ממש גם בימים שבשגרה, קל וחומר במציאות של משבר כלכלי עמוק. אם הפחתת מספר השרים אינה אפשרית פוליטית, על מקבלי ההחלטות לקדם לכל הפחות את האיחוד של כמה משרדים באופן שיאפשר לשניים או שלושה שרים לפעול באותו משרד. המשמעות המיידית תהיה חיסכון ניכר. אין סיבה שמה שעובד טוב בשוודיה, הולנד, דנמרק ונורווגיה לא יכול לעבוד אצלנו

שיעור התחלואה הגובר במערכת החינוך (ובכלל) מעלה את השאלה- האם ההצהרות עליהן חותמים ההורים אכן אפקטיביות? במספר צעדים פשוטים, ניתן יהיה להגביר את האפקטיביות של ההצהרות והציות להנחיות הכלולות בהן

למעלה ממחצית מהנעדרים זמנית מעבודתם בגלל משבר הקורונה הם בטווח הגילאים 30 עד 54, המהווים את ליבת שוק העבודה, רובם המכריע גם בעלי משפחות. על ממשלת ישראל לנצל את המצב ולהציע להם הכשרות והסבות מקצועיות באופן מיידי באמצעות המעסיקים

בשעת חירום נודעת חשיבות עליונה לתפקוד תקין ושוטף של פרלמנטים, ובפרט לפיקוח הדוק ואפקטיבי שלהם על הממשלה. לנוכח הנחה זו בוחן המאמר את ההיבטים הטכניים של תפקוד הכנסת במשבר הקורונה, ומציג את האופן בו פעלו פרלמנטים אחרים בעת הזו

המדיניות הכלכלית המומלצת ליציאה ממשבר הקורונה עוברת דרך: סבסוד שכרם של היוצאים לחל"ת; הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים; שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות; קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית; חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה; הקלות בנגישות לאשראי לאוכלוסיות מחולשות; העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים; והפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה

מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

חולשתם של חברי מועצות ברשויות מקומיות היא אחת מהבעיות הבולטות של השלטון המקומי בישראל. מתן תגמול לחברי מועצות יחזק את מעמדן של המועצות ויכולתן לפקח על ראש הרשות, וישפר את תפקוד הרשויות המקומיות והדמוקרטיה המקומית

אחת מתוצאות הלוואי של הקורונה היא, למרבה ההפתעה, התחזקות הפרלמנטים כזירות דיון והכרעה מרכזיות. שלושה גורמים עיקריים תרמו לשינוי היחס בין ממשלות לפרלמנטים, שאיבדו מכוחם בעשורים האחרונים

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

על הממשלה להבין שהשלטון המקומי הוא גוף ממשל דמוקרטי ועצמאי ולא רק זרוע ביצועית, ולבזר את סמכויותיה לטובת הרשויות המקומיות

על שולחנה של הכנסת ה-20 הונחו 6,018 הצעות חוק פרטיות- רק 4% מהן הפכו לחוקים. ריבוי הצעות החוק הפרטיות פוגע באיכות החקיקה וביישומה, מבזבז משאבי כוח אדם ומטיל עומס חריג ומיותר על ועדות הכנסת. הסדרת סמכויות החקיקה וטיוב התהליך יסייעו לחקיקה איכותית ויעילה יותר

חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר בחרו להיפרד מסיעת תל"ם בידיעה שיושת עליהם קנס, אך החליטו כחלק מההסכם הקואליציוני, ביחד עם הליכוד וכחול לבן, לשנות את החוק לטובתם, באופן שיעניק להם סכומי כסף נכבדים למשך תקופת כהונתה של הכנסת ה-23

ממבט השוואתי בינלאומי עולה כי בפרלמנטים קטנים כמו הכנסת, יש תמריץ ברור להקמת ממשלות גדולות, שאינו קיים בפרלמנטים גדולים. לכן, הגדלת הכנסת עשויה להקטין את גודל הממשלות בישראל, או לכל הפחות לבלום את התרחבותן. צעד כזה צפוי גם לתרום לתפקודה, למשילות שלה וליכולת הפיקוח שלה על הממשלה

חברי המועצות ברשויות המקומיות הם השחקנים העיקריים שיכולים לייצג את האינטרסים של התושבים, לפקח על הרשות ולשפר את תפקודה. מדובר בשחקני מפתח, בעלי תפקיד חשוב במארג המוסדות של הדמוקרטיה המודרנית בכלל, ובישראל בפרט

החוק הנורווגי יחזק את הכנסת, שמספר חבריה קטן ביחס לפרלמנטים בעולם, ויאפשר ליותר חברי כנסת לתפקד במשרה מלאה, במקום שרים וסגני שרים שהכנסת היא עיסוקם המשני. בתוך כך, חשוב להחיל את גרסתו המלאה של החוק, ולא כהוראת שעה כפתרון לבעיות פוליטיות

מתוך 34 שרי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד; מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר; גילם הממוצע של כלל השרים עומד על כ-54; וגם- 5 שרים בעלי רקע ביטחוני, שניים כיהנו בראש הסתדרות העובדים ובעניין השכלה אקדמית- ל-10 מבין 34 יש השכלה משפטית

בזמן שמשרדי ממשלה חדשים צצים- הגיע הזמן גם לסגור אחרים. במקום לפעול למטרה שלשמה הוקם, עסוק המשרד לפיתוח הנגב והגליל בהערמת קשיים וביורוקרטיה על הרשויות המקומיות הזקוקות ביותר לעזרתו

אחת המשימות הבוערות שיעמדו לפתחו של שר הרווחה החדש, היא שמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. לשם כך יש להפריד בין מימון קצבאות לטווח הקצר, המושפעות ישירות מזעזועים מאקרו כלכליים, לקצבאות יציבות יחסית

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

מנגנון הרוטציה שסוכם בין הליכוד וכחול לבן מייצר הלכה למעשה שתי ממשלות נפרדות, ומבנה משטרי חסר תקדים, שצפוי להשפיע באופן משמעותי גם על יחסי הכוחות הפוליטיים

בהנחה שלא נחווה גל שני של התפרצות, אנו מעריכים שלקראת סוף השנה, שיעור האבטלה יתייצב על 9.5%, שהם כ-400 אלף מובטלים. מדובר במכה קשה למשק

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

מה חושב הציבור על ההסכם הקואליציוני וממשלת האחדות, ומה אומרים המומחים? תמצית השיח של הימים האחרונים בשיחה אחת בין שני אזרחים

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

אחת מהתופעות הבולטות של העשור האחרון בפוליטיקה הישראלית היא ה"בריחה" של מפלגות חדשות מהליכים פנימיים דמוקרטיים לטובת שלטון יחיד. מפלגות-מנהיג דוגמת יש עתיד, התנועה, כולנו, חוסן ישראל, הימין החדש ותל"מ ויתרו על הקמת תשתית ארגונית של דמוקרטיה פנימית ומתבססות על דגם ריכוזי

נוכח משבר הקורונה, הפורשים בחודש הקרוב לפנסיה, יקבלו קצבה שתהיה נמוכה ב-10% לעומת הקצבה שהיו מקבלים אילו היו פורשים לפני חודשיים

בכל הנוגע לייצוג נשי בממשלה, נראה כי מדינת ישראל נותרה מאחור. הגיע הזמן שבממשלה הבאה יהיה ייצוג הולם ושוויוני לשני המינים, לרבות ייצוג במשרדים חשובים שבהם לא כיהנו נשים עד כה

על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי ובהתחשב באילוצים הפוליטיים המונחים בבסיס המגעים להקמת ממשלת האחדות הרחבה, קוראת הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, לכל הפחות לצמצם את מספר משרדי הממשלה ל-18, ולמנות יותר משר אחד למשרד

על רקע המגעים להרכבת ממשלת אחדות, על ראשי המפלגות לדאוג לשיפור משמעותי בייצוג הנשים בממשלה, להבטיח שלפחות שליש משרי הממשלה יהיו נשים, ולמנותן לתפקידים בכירים, לרבות במשרדים החשובים שבהם מעולם לא כיהנה שרה

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר

דווקא בעת הזו, ממשלת האחדות המסתמנת צפויה למנות למעלה מ-30 שרים- מספר מנופח, מיותר ובזבזני. על ראשי המפלגות להוות דוגמה אישית ולהסתפק בממשלה בת 19 שרים, בהתאם לחוק הקיים

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה

אחד הצעדים ששקל משרד האוצר לנקוט כדי לסייע לאזרחים ובעלי עסקים בזמן משבר הקורונה, הוא להתיר משיכת כספי קרנות ההשתלמות לפני תום תקופת חיסכון, אולם מהלך כזה עלול להוביל למשבר פיננסי חמור. במקום זאת, יש להעמיד ערבות ממשלתית לאשראי החוץ-בנקאי

על רקע המגעים לממשלת אחדות, חשוב לקרוא למקבלי ההחלטות לאמץ מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים, ובכך לייעל את הליכי קבלת ההחלטות לחסוך בכספי ציבור, ולחזק את יכולת המשילות. גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה - המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג

משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן

בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף התופעה של רשימות משותפות, דבר שמגביר את היציבות השלטונית וממתן שסעים חברתיים, אולם רק רשימות משותפות בודדות החזיקו מעמד לתקופה ממושכת יחסית. על כן, יש לשקול לבצע תיקונים בחוק שיעודדו מפלגות שהתמודדו ברשימות משותפות שלא להתפצל לסיעות נפרדות במהלך הקדנציה, ואף להתאחד למפלגה אחת

בעקבות מספר השרים הקיצוני המסתמן בממשלה החדשה, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה למפלגות הליכוד וחוסן לישראל שלא לבטל את ההגבלה על מספר השרים וסגני השרים, כפי שנקבע בחוק יסוד: הממשלה

מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים

קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט

משבר נגיף הקורונה מציב אתגר לא פשוט בפני מקבלי ההחלטות, וכן בפני הציבור, שצריך כעת להתרגל למציאות חיים חדשה. באיזו אסטרטגיה על המדינה לנקוט כדי להחיל משמעת אזרחית וציות להנחיות גופי הבריאות והביטחון?

אחוז ההצבעה שיחק תפקיד מכריע בסבב הבחירות השלישי. בעוד בערים המבוססות אחוזי ההצבעה נותרו יחסית זהים, בערים המזוהות עם תמיכה בליכוד חלה עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות בבחירות, שהשפיעה על התוצאות הסופיות

משבר נגיף הקורונה תפס את כלכלת ישראל כשהיא במצב טוב - אך האם לעולם חוסן? ככל שהתפשטות המגפה תהיה רחבה יותר, וככל שנהיה במצב הזה זמן רב יותר, הנזקים לכלכלה יהיו חמורים יותר, וצעדי המדיניות שיידרשו יהיו בהיקף נרחב יותר

אחרי שלושה סבבי בחירות רצופים, המערכת הפוליטית עדיין מסרבת להגיע להכרעה. האם משבר נגיף הקורונה הוא שיביא להקמת ממשלת אחדות ולסיום הפלונטר? מהם התרחישים האפשריים העומדים בפנינו, ומהם סיכויי ההישרדות של ממשלה כזו, אם תקום?

לרבים מנשיאי המדינה במדינות פרלמנטריות יש תפקיד בהליך הרכבת הממשלה, אך לרוב הוא פורמלי בלבד. לנשיא בישראל עשויות בנסיבות מסוימות להיות סמכויות בעלות משמעות מהותית החורגת מעבר להיותו סמל וחותמת גומי פוליטית למהלכים פוליטיים

בימים שאחרי הבחירות, יש חשש שחלק מהרשימות שהתמודדו ביחד בבחירות יתפצלו למרכיביהן, ויביאו לפגיעה נוספת באמון הציבור. כדי שרשימות משותפות ישתפו פעולה ויתרמו למערכת הפוליטית לאורך זמן, יש להעניק להן תמריצים שיעודדו אותן להמשיך את דרכן יחד

מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה מאחורינו, וכעת ניתן לצפות כיצד תיראה הכנסת ה-23 - מה יהיה הרכבה, כמה סיעות נכנסו מתוך כלל המפלגות שהתמודדו, מה היה אחוז ההצבעה והיכן ישראל ממוקמת יחסית לעולם בכל הנוגע לתדירות הבחירות?

אחרי שגם סבב הבחירות השלישי לא הניב הכרעה פוליטית ברורה, קרוב לוודאי שתעלה אופציה נוספת שעשויה להוציא אותנו מהפלונטר - ממשלת מומחים. מה המשמעות של ממשלה כזו, מי יכהנו בה ובאילו מדינות המודל כבר יושם?

עם סיומה של מערכת הבחירות השלישית בשנה האחרונה, על המפלגות המובילות לאמץ מספר צעדים חיוניים שיובילו לשתי תוצאות מידיות - האחת, חיזוק יכולת ההכרעה והמשילות; והשנייה, עיצוב מערכת מוסמכת של איזונים ובלמים ביחסים שבין רשויות השלטון

הבחירות מאחורינו, ולפי מפת המנדטים הנוכחית, כדי להשיג רוב של 61 ח"כים, גוש הימין ייאלץ לגייס לשורותיו ח"כים בודדים נוספים. האם וכיצד חברי כנסת יכולים לערוק מסיעתם, ואילו סנקציות יחולו עליהם במקרים כאלה?

play
play

במוקדם או במאוחר - נשירת מבוגרים משוק העבודה היא סוגיה שכולנו נתמודד איתה. כך ששימור כוח עבודה חיוני ורלבנטי, גם בשנות החמישים והשישים לחייו, יעזור להבטיח כלכלה צומחת שעובדת עבור כולנו

הפלונטר הפוליטי שנמשך כבר למעלה משנה וחוסר היכולת של הפוליטיקאים להגיע להכרעה, הוכיחו שהגיע הזמן לשינוי השיטה. מתווה המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כמה צעדים הכרחיים שיסייעו בהחזרת המערכת הפוליטית למסילה

הדרך ליציאה מהסבך הפוליטי שנקלענו אליו ולהימנע מבחירות רביעיות, מתחילה בשינוי שיטת הבחירות. אם ראש הרשימה הגדולה יהיה אוטומטית גם ראש הממשלה, המערכת הפוליטית תצליח להגיע להכרעה

אחרי שתי מערכות בחירות בהן הפיצו את מסריהן והשקיעו כספים רבים בפרסום, כעת מצופה מהמפלגות לנהל קמפיינים חסכוניים וצנועים יותר ולהימנע מבזבוז מופרז של כספי הציבור

צפי למספר הנמוך ביותר של רשימות שייכנסו לכנסת הבאה; גוש המרכז שמאל התכווץ מ- 8 רשימות בבחירות 2013, ל-3 רשימות בלבד; הייצוג הנשי ימשיך כנראה לדשדש. בפעם השלישית בתוך פחות משנה, הסתיים אמש בכנסת הליך הגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-23. ד"ר עופר קניג עם תמונת המצב

גם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון הצטרפה להגדרה של מפלגות אווירה- מפלגות מרכז שנעלמות מהמפה הפוליטית לאחר קדנציה אחת או שתיים, לכל היותר שלוש. סקירה על מפלגות המרכז מ- 1996 ועד היום

play

האינטרס הציבורי הוא שמירה על שירות מדינה בלתי תלוי, עצמאי ומקצועי, אולם העשור האחרון אופיין לא פעם בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, ובמיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים

העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר

מספר חברי הכנסת שנבחרו במפלגות שקיימו פריימריז לבחירת הרשימה לכנסת ירד תוך עשור מ-68 ל-45. האם שיטת הפריימריז תיעלם בעשור הבא?

רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה

play

הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר, והנהגתו של בנימין נתניהו צפויה לעמוד למבחן רציני - לראשונה מזה 14 שנים. האם לאחר סדרת התמודדויות שלא עוררו עניין, הקרב הצפוי בין גדעון סער לנתניהו יביא להשתתפות רחבה של מתפקדי הליכוד?

שינוי חוק מימון המפלגות, רגע לפני הבחירות ובמחטף של הרגע האחרון, הוא שערוריה שלא מתיישבת עם עקרונות שלטון החוק - על אחת כמה וכמה כאשר זה נעשה על ידי המפלגות, שמן הסתם מעוניינות בהגדלת תקציביהן

אחרי שתי מערכות בחירות לא מוצלחות, הגיע הזמן שנבין- הבעיה היא בשיטה. המחיר הכלכלי שגבה הפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו מצריך חשיבה מחדש על שינוי שיטת הבחירות, כך שראש המפלגה הגדולה יהיה באופן אוטומטי גם ראש הממשלה

האפשרות להקמת ממשלת אחדות מסרבת לרדת מהשולחן. אילו תקדימים היו לכך, בארץ ובעולם, והאם היו מוצלחים? האם זו האופציה העדיפה בפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו?

אחרי שלא בנימין נתניהו ולא בני גנץ צלחו במלאכת הרכבת הממשלה, אנו צפויים להיכנס לשלב שלא היה כמותו בישראל עד כה - 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. לו"ז פוליטי

אנחנו רגילים לחשוב שהמצב בישראל ייחודי ואין שני לו. בפועל, הפלונטר שנקלענו אליו, כמו גם הפתרונות היצירתיים שעולים לסדר היום, אינם בהכרח דבר חריג. ממשלות מיעוט, לדוגמה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות. אמנם לא מדובר בפתרון אידאלי אך במקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא לא רע מ"פלונטר" פוליטי

על רקע הניסיונות להחזיר לבמה את רעיון הבחירה הישירה לראשות הממשלה, חשוב להבין - השיטה הזו ריסקה את הפוליטיקה הישראלית בשנות ה-90, החלישה את המפלגות הגדולות וחיזקה את המפלגות הסקטוריאליות

play
play

זה מנגנון שנועד לחשוף כשלים בנבכי הרשות המבצעת, ולברר לעומק נושא בעל עניין ציבורי רחב. הבעיה היא שועדות חקירה כאלה בדרך כלל מוקמות בקול תרועה תקשורתית רמה אבל מסיימות בקול ענות חלושה

להארכת תוחלת החיים יתרונות רבים, אך יש גם לתת את הדעת על השלכותיה. הדבר מגדיל את פרק הזמן שלאחר הפרישה, ובכך פורס את החיסכון הפנסיוני על פני תקופה ארוכה יותר. הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה

שורת הרווח ידועה כמנוע הראשי של הקפיטליזם, אך כעת נראה שהמגזר העסקי נע לעבר גישה שונה, שמתעדפת את האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים- ובהם העובדים, המדינה והציבור בכללותו. האם אנו צפויים להרגיש בהשלכות גם בישראל?

הפיצול לשתי סיעות קטנות מזיק לתפקוד הכנסת והממשלה, והסתרת המכתב מהציבור הרחב פוגעת קשות באמון הציבור

במקור, רעיון הנבצרות נועד לספק מענה למצב זמני בו ראש הממשלה אינו יכול לתפקד, למשל בשל מצב רפואי. שכן, אין זה מצב בריא או הגיוני שלאורך שנים, יהיו "שני ראשי ממשלה", אחד מהם שנמצא בנבצרות והשני הממלא את מקומו. אין ספק שכוונותיו של הנשיא טהורות וטובות, אך אנו סבורים שהפתרון שהוצע על ידו מצריך בחינה מחודשת

ברור שההכרעה הסופית אם לצרף סיעות נוספות לממשלת הליכוד וכחול לבן (אם אכן תוקם) תושפע מגורמים רבים, לרבות אינטרסים פוליטיים ויחסים בין-אישיים. אבל כדאי לזכור שההנחה לפיה תמיד עדיף לצרף כמה שיותר סיעות לקואליציה - מוטעית

על אף התחזיות, שיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר עלה, גם אם לא באופן דרמטי. כמה אזרחים ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אילו שעות הן הפופולריות ביותר בקלפי, כמה הצביעו ביישובים הערביים ובקרב החרדים, והיכן דווקא נרשמה ירידה בהשתתפות בבחירות?

במהלך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל פעלו בה כמה ממשלות מיעוט, ואין מניעה שממשלות כאלה יקומו גם בעתיד. כינונה של ממשלת מיעוט כזו לא בהכרח יוביל לפגיעה ביציבות וביכולת המשילות שלה, ולמרות שהמודל הזה אינו חף מאתגרים, חשוב לזכור שגם המודל הנוכחי לא מבטיח יציבות חסרת פגמים

נראה כי תוצאת הבחירות יצרה רגע של הזדמנות לשינוי שיטת הממשל בדרך שעשויה לייצב את המערכת הפוליטית בשנים הבאות ולשפר את תפקודה. לכן אי אפשר להתרווח ולהירגע וחובה לנקוט פעולה שתמשיך את תנופת הנורמליות

עד לאחרונה פיצולי רשימות לאחר הבחירות היו סכנה תאורטית בלבד. פיצול מפלגת "ימינה" לשתי סיעות, כבר בערב הבחירות מזיק בטווח הארוך לתפקוד הכנסת והממשלה, ופוגע באמון הציבור שבחר במפלגה זו

כיצד תראה הכנסת החדשה מבחינת חברי כנסת חדשים, נשים, גנרלים וכמות מפלגות?

אחת ממערכות הבחירות המוזרות והמקוטבות ביותר שהתקיימו בישראל הסתיימה. כעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי: הרכבת הממשלה. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

פרישת מפלגת זהות מהמירוץ וחבירתה לליכוד עשויה דווקא להיטיב עם בוחריה, ועם המערכת הפוליטית כולה, ותמנע בזבוז קולות בבחירות הקרובות וסחטנות מצד המפלגות הקטנות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. השלב הבא: לקבוע כי ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה

כרבע מהציבור הישראלי נותן ציון נכשל למדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת, בעיקר בגלל סדרי עדיפויות לא טובים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.  סקר מיוחד לקראת בחירות 2019 מועד ב', מגלה כי רוב הציבור מביע חשש שהעלאת מיסים לא באמת תופנה לטיוב השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ושלמעשה אין משמעות להצהרות או הבטחות כלכליות ללא כיסוי

רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד

בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של פרופ' עופר קניג

רוב המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה הן מפלגות שלא מקיימות שום הליך דמוקרטי - לא פריימריז ולא בחירות במוסד מפלגתי נבחר, כמו מרכז המפלגה, אלא מנהיג אחד כל יכול שעל פיו יישק דבר, או לכל היותר ועדה מסדרת מצומצמת, שלא מייצגת את ציבור חברי ותומכי המפלגה. גם בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת הרחק מאחור

חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת

בסוף השבוע יעקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בן גוריון וירשום שיא במשך כהונתו המצטברת כראש ממשלה: 4,876 ימים. בהשוואה למדינות ה-OECD, הוא ממוקם שלישי, אחרי נשיא טורקיה ארדואן וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ומה בנוגע להשוואה בינלאומית והיסטורית?

אופן חלוקת המימון הממשלתי למפלגות לצורך מימון הבחירות משפיע השפעה ישירה על יכולתן להתמודד בהצלחה בבחירות, ולכן על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. סקירה זו דנה בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הציבורי הניתן למפלגות בישראל לצרכי בחירות

אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי

למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?

הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

להחלטה לצאת לסבב בחירות נוסף יש חסרונות רבים, אך גם נקודת אור: כל הקלפים על השולחן. הציבור קיבל הצצה להתחייבות המועמדים באשר להבטחות הבחירות שפוזרו לאורך הקמפיין ויהיה למוד ניסיון בדרכו לקלפי. במקביל, ראשי המפלגות הבינו שיש גבול לסחטנות

אם ראש המפלגה הגדולה, שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, היה זה שבאופן אוטומטי מרכיב את הממשלה, היינו נמנעים ממצב בו הוא תלוי בהצבעת אמון בכנסת ומצמצמים משמעותית את סחטנות המפלגות הקטנות

עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר

מפלגת כולנו מצטרפת לשורה ארוכה של מפלגות מרכז שקמו מאז שנות ה-90, זכו לעתים להצלחה נאה, אבל נעלמו מהמפה הפוליטית אחרי זמן קצר, לרוב קדנציה אחת או שתיים. עוד פרטים בסקירה על מפלגות המרכז מאז 1996

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ביטול המגבלה על מספר השרים: "בזבוז כספי ציבור, פגיעה ביעילות עבודת הממשלה וביכולת לקדם מדיניות; מהלך שנועד לייצר שקט תמורת תיקים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקש לתמוך בקבלת חוק נורבגי מלא, שיחול על כל חברי הממשלה, למעט ראש הממשלה, ויביא להגדלת מספר חברי הכנסת שיתפנו לעבודה פרלמנטרית שוטפת ובמיוחד לעבודת הפיקוח על הממשלה

play

הבחירות והשבעת הכנסת מאחורינו. למה נדרשים כעת חברי הכנסת, ותיקים וחדשים לאחד, על מנת להחזיר את אמון הציבור למוסד הכנסת, שעומד כרגע על 30% בלבד? האזינו לשיחה עם ד"ר חן פרידברג, חוקרת בתכנית לרפורמות פוליטיות במכון עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה-מרקר, על הצעדים שיש לנקוט על מנת לשפר ולייעל את עבודת הכנסת וחבריה

'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת

play

לתשומת לב חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) - מלאכת החקיקה לא מסתכמת בכוונות טובות וביחסי ציבור, אלא משלבת ייעוץ, בחינת חלופות וניתוח עלויות והשלכות תקציביות. חשוב גם לבדוק שהחוק איננו סותר חוקי יסוד, לא נובע ממניעים פרסונליים ואינו בא לתת מענה על דבר מה שהתרחש בעבר. שיעור מזורז בחקיקה

הבחירות הסתיימו, וכעת מתגבשת הכנסת ה-21 של מדינת ישראל. ואולם, סיכוייהם של חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) לתפקד כראוי אינם גבוהים, הרבה בגלל גודל הכנסת ודרך עבודתה. על מנת לייעל את עבודת הכנסת בתחומי החקיקה והפיקוח, דרושה רפורמה מקיפה בעבודתה

הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם.

החלפת מדבקות התמחור על המוצרים בצגי מחיר אלקטרוניים נשמע אולי כמו צעד פשוט – אך עלולה להיות לו השפעה של ממש על התנהגות הצרכן. הכנסת טכנולוגיה למערכת האמון שבין הצרכן למשווק איננה פשוטה ויכולה להביא לניצול לרעה של היתרונות שהיא מביאה, אך טמונה בה גם הזדמנות להגברת האמון והשקיפות בין השניים

באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות

מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות

גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל

ישראל חוזרת לשתי רשימות גדולות, הפיצול המפלגתי קטן, אחוזי הצבעה נמוכים ופנים חדשות שעוד נכיר בכנסת ה- 21. 'אחרי הבחירות' כבר כאן, וכעת ניתן לראות כיצד השפיעו ועיצבו תוצאות הבחירות את הכנסת הבאה של מדינת ישראל

חוק v15 שעבר בכנסת היוצאת אמנם נועד לשמור על שוויון הבחירות ומטיל פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים שעוסקים בפעילות בחירות, אך נכשל בשמירת האיזון בין השוויון לחופש הביטוי – כאשר הוא מטיל מגבלות חריגות, עמומות ומוגזמות

בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי

מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות

היום מתחילה ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל, אך תרמילאים, אנשי עסקים וסטודנטים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את הקריטריונים לעשרות אלפי ישראלים שמרכז חייהם בישראל

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק.

שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט

האיחודים שקרו במערכת הפוליטית ממש לפני סגירת הרשימות תרמו להקטנת הפיצול בכנסת, וקידמו אותנו צעד נוסף לקראת כנסת עם שני גושים מרכזיים, אך זה עדיין לא מספיק. בכדי לוודא שהכנסת הבאה תוכל לתפקד באופן מיטבי, יש לקבוע שראש הרשימה הגדולה ביותר יהיה זה שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית והתאמת חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

play

הקדמת הבחירות הביאה להקפאת פעילותה של הכנסת למשך כחמישה חודשים - תקופה בה חקיקה לא מקודמת ופיקוח פרלמנטרי לא מתבצע. אם לא יתבצע שינוי מעמיק ויסודי באופן בו הכנסת מתפקדת, היא לא תוכל לבצע את עבודתה נאמנה ולהיות אפקטיבית, אפילו לא בעתות שגרה

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

החוק הנורווגי, המאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימתם, עלה לכותרות לא פעם במערכת הבחירות הנוכחית. על אף יתרונותיו, הוא לרוב נדון ככלי פוליטי למינוי חברי כנסת שלא היו נכנסים לכנסת אלמלא זה, מעין "פרס ניחומים", ולא ככלי לחיזוקה

השילוב של ריבוי הרשימות המתמודדות עם אחוז החסימה הנוכחי (3.25%) עלול להביא למצב בו קולות רבים ירדו לטמיון. ואולי, המשוכה הגבוהה הזו דווקא תשכנע את המצביעים שלא ליטול סיכון ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח, לפחות כפי שמשתקף בסקרי דעת הקהל

התיקון לחוק העישון, על אף חריגותו בנוף הרגולטורי בישראל, יכול להתפרש כחלק ממגמה כלל עולמית של שימוש בכלים של כלכלה התנהגותית על ידי ממשלות. בהקשר של חוק העישון, יש לזכור כי חברות הטבק היו אלו שבמשך עשרות שנים ניצלו עד תום את המניפולציות שעומדות לרשותן כדי להביא צרכנים לצרוך מוצר מזיק וממכר

play

במהלך קמפיין הבחירות שלהן, נוהגות המפלגות לבזבז מיליוני שקלים ולהיכנס לגירעונות גבוהים – שהן אחר כך מכסות באמצעות המימון שהן מקבלות מהמדינה לפעילות ציבורית ופנים-מפלגתית שוטפת. התוצאה: למפלגות לא נשאר מספיק כסף לניהול השוטף שלאחר הבחירות. על מנת למנוע זאת, יש להציב גבול ברור בין שני התקציבים, ולחייב את המפלגות להשתמש בכספי הציבור כראוי

ועדת הבחירות המרכזית היא מהגופים החשובים ביותר בתקופת בחירות, אך הרכבה ואופן פעילותה אינם מוכרים מספיק לציבור הרחב. כשהיא מורכבת מחברי כנסת המשקפים את הרכב הכנסת היוצאת, החלטותיה והכרעותיה אינן יכולות להיות אובייקטיביות

לראשונה מאז 2009, בעקבות האיחוד בין יש עתיד וחוסן לישראל, מערכת הבחירות בישראל מתמקדת בתחרות אמיתית בין שני גושים. הצעד הבא לצמצום הפיצול במערכת המפלגתית הוא שינוי הליך הרכבת הממשלה כך שראש הרשימה הגדולה ביותר שנבחרה בבחירות הוא שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

ככל שמתקרבת שעת ההכרעה בעניין ראש הממשלה, הצורך בביצור שלטון החוק וסמכויות רשויות אכיפת החוק הולך ומתחזק. אימוץ כללי אתיקה בסיסיים על ידי חברי הממשלה יכול להיות צעד מהותי בהנחלת נורמת התנהגות, הצבת קווים אדומים והתוויית דרך מוסרית להתמודדות עם כתבי אישום ועבירות מצד פוליטיקאים

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

למרות היותה דמוקרטית יותר משאר השיטות הנהוגות כיום בישראל לבחירת המועמדים לכנסת, שיטת הפריימריז איננה נטולת פגמים. פיזור הכוח בין מספר גופים בוחרים יוכל לסייע בייעול התהליך, ובכך בהעצמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית והגדלת השתתפות הבוחרים

מערכת הבחירות הנוכחית הביאה עמה מספר מפלגות מרכז חדשות. מניסיון עבר, נראה כי מפלגות מרכז אינן מצליחות לשרוד ברוב המקרים מעבר לקדנציה או שתיים, למרות שיש להן מקום בפוליטיקה הישראלית. אם המפלגות החדשות לא ילמדו מטעויות העבר של אלה שקדמו להן – הן עלולות למצוא את עצמן עם גורל דומה

לפחות שלוש מפלגות יבחרו את מועמדיהן לכנסת ה-21 בשיטת הפריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. המועמדים במפלגות אלו יתחרו על קולותיהם של למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה. כדי לקיים מסע בחירות אפקטיבי ולהגביר את סיכוייהם להיבחר, המועמדים יצטרכו להשקיע סכומי כסף לא-מבוטלים – בין השאר לצורך הפעלת שירותי משרד ומטה בחירות, העסקת מומחים בתחומים שונים, תעמולה, קיום כנסים וחוגי בית והפעלת פעילים

בני גנץ הוא הרמטכ"ל ה-12 שנכנס לפוליטיקה. בחירתו הצפוייה לכנסת תסיים תקופה של כמעט שלוש שנים בהם לא היה אף רמטכ"ל במערכת הפוליטית. כמה רמטכ"לים ייכנסו לכנסת ה-21? האם נראה גם את יעלון וברק עושים קאמבק? האם גם אשכנזי ילך בעקבות גנץ וייכנס לפוליטיקה?

בעשור האחרון בולטת פריחתן של מפלגות מנהיג שהוא זה שמרכיב את רשימת המועמדים. התפתחות זו משקפת לא רק את הפרסונליזציה של הפוליטיקה אלא גם את המיאוס מהדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, ובעיקר משיטת הפריימריז. נראה כי פחות מ-40% מחברי הכנסת הבאה ייבחרו בהליכים דמוקרטיים פנימיים – לעומת קרוב לשני שליש מהם רק לפני 10 שנים

שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת

הבחירות לכנסת יכולות לעלות למועמדים לא מעט כסף. חוק שיזם ח"כ אמסלם מאפשר לחברי כנסת מכהנים לקבל מימון מהמדינה לתעמולת הפריימריז שלהם, בעוד מועמדים חדשים יסתפקו ב"הלוואה על תנאי", ואם לא ייבחרו לכנסת – הם עלולים להיכנס לחובות עתק. הדבר פוגע במוטיבציה של מועמדים חדשים להציע עצמם ולהזרים דם חדש למערכת, וגורם לבזבוז ענק של כספי ציבור

שיפור הסביבה העסקית בתוך שנה וחצי בלבד התאפשר הודות לעבודה רוחבית ושיתוף פעולה בין-משרדי. יש לאמץ מודל זה כדי להתמודד עם אתגרים נוספים הדורשים שיתוף פעולה בין גורמי ממשל, נציגים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ומכוני מחקר רלוונטיים, וכך לבנות אסטרטגיות אפקטיביות, מקיפות וארוכות טווח

play

בשבועות הקרובים ייערכו פריימריז בכמה מהמפלגות הבולטות בישראל: הליכוד, עבודה ומרצ.
על שיטת הפריימריז, מה קורה בעולם, ומדוע כדאי לעבור לפריימריז פתוחים ביום ההצבעה בבחירות הכלליות - מוזמנים להאזין לשיחה עם פרופ' גדעון רהט, ד"ר עופר קניג חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה שבחנו את הסוגיה לאורכה ולרוחבה. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

על רקע הפרסונליזציה המואצת שמתרחשת בשנים האחרונות ועלייתן של "מפלגות מנהיג" בראשן עומדת דמות מוכרת, חשוב מתמיד לשמור על ההליך הדמוקרטי גם בתוך המפלגות עצמן על מנת לעודד ייצוג רחב ככל האפשר בתוכן, לחזק את הקשר עם הבוחר ולאפשר לו להשפיע

play

שיטת הבחירות הנהוגה כיום מעודדת פיצול וריבוי מפלגות הן בימין והן בשמאל, דבר שפוגע במשילות לטווח הארוך. תמריצים ייעודיים, ביניהם הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר, יתרמו לריכוז המפלגות לכדי שני גושים עיקריים, ויגבירו את יכולת המשילות של הממשלה הבאה

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

play

מנואל טרכטנברג, בוגי יעלון, דני דנון, ינון מגל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, יגאל גואטה, שי פירון, שרון גל.... מה המשותף להם? כולם אנשים שנבחרו לכנסת בבחירות האחרונות, אך עזבו אותה מאז מסיבות שונות ומגוונות. וזוהי רק רשימה חלקית. האם הכּנסת הנוכחית מתאפיינת ברמות שיא של נטישה? האם רבים מנבחרי הציבור מאסו בה? 

עושים פוליטיקה משיקה את בחירות 2019 עם ספיישל שהוקלט בלייב על שיטת הפריימריז! איך זה שיש חברי כנסת שנבחרו ב-1000 קולות ואחרים שקיבלו הרבה יותר נותרו בחוץ? למה באירופה עושים אודישנים למתמודדים ואיך אפשר לעשות את זה נכון יותר גם בארץ? ושאלת בונוס למתקדמים - למה לליכוד אין מצע בחירות? בהשתתפות חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וצחי הנגבי וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה

הצבעה בבחירות הקרובות לגושים, במקום לאישים, תרסן את הקולות הקיצוניים בכל צד, תחזק את הקול המושתק של המרכז ותתרום לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית

עם פיזורה של הכנסת ה-20, עומד הייצוג הנשי בה על רמת שיא של כל הזמנים: 35 חברות כנסת (29%). עם זאת, ייצוג הנשים בזירות פוליטיות אחרות – בממשלה, במפלגות, ובשלטון המקומי – נותר נמוך מאוד. האם הבחירות המקומיות האחרונות תרמו לשיפור המצב?

בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה

מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועדן? כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

מדינת ישראל הובילה בעשורים האחרונים שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית והקמת קרנות ברירת מחדל. למרות זאת, הביטוח הלאומי נמצא היום בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב. כיצד אנחנו האזרחים צריכים לדאוג לעתיד שלנו?

play

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

העצרת לזכר יצחק רבין ז"ל בתל אביב חשפה בפנינו את פרצופה הצבוע של מעוז הליברליות הישראלית, וחוסר יכולת להקשיב למי שהגיע לייצג את הצד האחר של המפה הפוליטית. מסתבר שתל אביב יכולה לקבל שיעור בפלורליזם דווקא מבית שמש

הכותרות החוזרות ומדווחות על ראש עיר שקיבל סכומי כסף גדולים בעבור קידום מיזמי נדל"ן, או שנטל הלוואות מגורמים בעיר שהובילו לניגוד עניינים חמור. בית המשפט העליון, כמו גם גורמים שונים בפוליטיקה ובתקשורת, מדגישים בהקשר זה את ההכרח בענישה מחמירה ומרתיעה למען "יראו ויראו". אבל ענישה לא צריכה להיות כלי ההתמודדות היחיד וספק גם אם העיקרי

בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד לראשות העיר והאחד למועצת העיר ובמקרה שאף אחד מהמועמדים לראשות העיר אינו מקבל 40% מקולות הבוחרים, נערך גם סיבוב שני. האם זוהי השיטה האופטימאלית והאם אותה השיטה רלבנטית לכל יישוב בארץ ללא קשר לזהות תושביו וגודלו? יתכן כי אימוץ מודלים המתקיימים בחו"ל יוכלו לשקף נאמנה יותר את צרכי הציבור - למשל באמצעות הכנסת רכיב של בחירה לפי אזורי מגורים בתוך העיר בערים הגדולות, מה שיבטיח ייצוג רחב יותר או באמצעות ביטול הסיבוב השני בבחירות על ידי שיטת הצבעה מדורגת.

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

הציבור בחלק גדול מהערים החזקות בישראל הוא ברובו כזה שמתנגד לעמדות השלטון הנוכחי. לפיכך, אנו עדים לתופעה של ניסיון של תושבי ערים אלו באמצעות נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, להשפיע על ההתנהלות במרחב המוניציפאלי באופן הנוגד את עמדות השלטון. בין אם בפתיחת חנויות בשבת, הפעלת תחבורה ציבורית פרטית בשבת או יחס למבקשי המקלט- תופעה זו צוברת תאוצה בשנים האחרונות כחלק ממגמה עולמית ויתכן שתהיה לה השפעה משמעותית על המרחב הציבורי בישראל.

בשני העשורים האחרונים ירד אחוז ההשתתפות בבחירות המקומיות לשפל ורק כמחצית מאזרחי ישראל מממשים את זכותם הדמוקרטית. יתרה מכך, דווקא ביישובים הקטנים יותר וביישובים בהם ישנו רוב לקבוצות מגזריות שונות, אחוז ההצבעה גבוה יחסית. צעד אחד שנעשה בכדי להגדיל את שיעורי ההצבעה הוא הפיכת יום הבחירות ליום שבתון כפי שהיה נהוג בעבר. בטווח הרחוק חשוב גם לנקוט צעדים שיגבירו את מעורבות האזרחים בשלטון המקומי ביום-יום ויגדילו את האמון בו  וכן להקל באפשרויות ההצבעה לציבורים שונים.

play

בשנים האחרונות נחשפנו לעשרות פרשיות שחיתות בהן נקשר שמם של ראשי ערים ובעקבות זאת נשמעים קולות הקוראים לקצוב את כהונתם על מנת למנוע סיאוב ושחיתות. אלא שמתוך 20 מקרים שפורסמו לאחרונה של חשדות לשחיתות של ראשי ערים אותם בדקנו, הרוב התבצעו בכלל בקדנציה הראשונה והשנייה. כמו כן עולה, כי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בשנת 2013, למעלה ממחצית מראשי הערים שנבחרו היו ראשי ערים חדשים וכי מספר ראשי הערים המכהנים מספר רב של קדנציות הוא מועט. להגבלת כהונה יש אמנם מספר יתרונות, אך ספק רב אם שמהלך זה יביא תוצאות במלחמה בשחיתות.

ראש הממשלה מוביל בימים אלה מהלך להוריד את אחוז החסימה לקראת הבחירות הקרבות ובאות. אחוז החסימה הועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים וכיום עומד על 3.25%. אם תבשיל היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, ידובר בתקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שרק לפני שנים אחדות הצדיקו את העלאת אחוז החסימה כחלק מחבילה של חיזוק המשילות

בניגוד למשפט הפלילי, שתכליתו להכריע בין קוטב האשמה לקוטב החפות, יום הכיפורים מציג אפשרות שלישית: אחריות

שיטת הבחירות הישירה הנהוגה ברשויות המקומיות לראשות העיר המחייבת רוב של למעלה מ-40% מביאה לבזבוז משאבים ולסחר-מכר פוליטי. שיטה מדורגת שבה כל מצביע יוכל לדרג גם את המועמד השני והשלישי המועדפים עליו, יכולה לפתור את הבעיה

קמפיין הבחירות שמנהלת מפלגת כולנו הוא חוקי, לגיטימי ואף חיובי. אלא שהמימון החודשי למפלגות צריך להינתן באופן שיחייב אותן לפעול גם לעידוד השתתפות פוליטית וקשר עם הבוחרים, ולא רק לקמפיינים. לשם כך, נדרש שינוי בחוק מימון מפלגות.

במקום לחזק את הרגש הלאומי - חוק הלאום יביא להחלשתו. סאגת החוק הפכה את המוסכמה המקובלת על הרוב המכריע של היהודים בישראל לעניין שהוא נושא לוויכוח

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה, וחשוב שהוועדה תיתן לה מענה, היא אילו הכשרות מקצועיות יניבו את התשואה המיטבית למשק ועל אילו הגיע הזמן לוותר, זאת לצד מיפוי סט המיומנויות הנדרש כיום בשוק העבודה, בדגש על תחומים בהם לאדם יש יתרון מובהק על המחשב והמכונה

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

play

מי הסיעה המצטיינת בעבודה פרלמנטרית? חברי איזו סיעה נואמים יותר במליאה ומגישים יותר שאילתות והצעות לסדר היום? מי הסיעה שחבריה נוכחים יותר בוועדות ובמשכן? ומי מעבירים יותר חוקים?

play
play

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

 מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37%

ברור מדוע בג"ץ דן בנושא גיוס חרדים לא פחות מעשר פעמים. ממשלות נפלו, מאות אלפים הפגינו, ושני חוקים של הכנסת בוטלו בגין המחלוקת על הגיוס. והנה, השבוע, משרד הביטחון הגיש הצעה חדשה למתווה חוק גיוס שאמורה להידון בכנסת. האם ההצעה מצליחה לאזן בין האינטרסים והערכים המתנגשים?

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

ומה צפוי בעתיד? בשנת 2020 הרווחים הצפויים הם 449 מיליון דולר ובנוסף לתמלוגים ומס הכנסה, ישולם לראשונה למדינה גם "היטל ששינסקי"  בסך 38 מיליון דולר. ההיטל, שנקבע בוועדת ששינסקי, הוא על רווחי יתר. כלומר, סך התשלומים למדינה יהיה 172 מיליון דולר ומשנה זו ואילך יתווסף ההיטל בכל שנה

play

הפיטורים קורעי הלב בנגב קרמיקה ובמפעלים נוספים בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של שינויים דרמטיים שעוברים על שוק העבודה שלנו. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהמקצועות שמוכרים לנו היום, ייעלמו בעתיד הקרוב בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומעבר לשוק של מיומנויות. למעשה, שליש מהתלמידים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים היום. אז מה צריכה המדינה וכל אחד ואחת מאיתנו לעשות בכדי להיערך לשינויים ולמקצועות העתיד?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

בסוף החודש תחלוף שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע – אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ויותר מכך – מדגים בצורה מובהקת את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו

play

שנה לאחר עזיבתו של נציב שירות המדינה האחרון עו"ד משה דיין, מחקר חדש במכון מציע להפקיע את הסמכות למינוי הנציב מראש הממשלה ולהעבירה לוועדת איתור

מדינת ישראל היא סיפור הצלחה יוצא דופן במישורים רבים – ביטחון, כלכלה, מדע, חברה. ואף על פי כן, בתודעה הסובייקטיבית של רבים מהאזרחים, המדינה נתפסת כמדשדשת. ענן סמיך של ספקות מרחף מעל חיינו הלאומיים. מהי הסיבה לקיומו של פער זה?

חנינות ומחיקת רישומים פליליים לרגל שנת ה-70 למדינה עלולות להפחית את האמון בחוק

הגבלת השלטון היא אחת מאבני היסוד במשטר הדמוקרטי, אולם כמעט לא קיימים בישראל מנגנונים לפיקוח על השלטון ואלו הקיימים – חלשים למדי. האם מנגנוני הפיקוח שקיימים יעילים הם? כיצד מחזקים את הפיקוח על השלטון?

האם אין מקום להגביל באופן נחרץ יותר את יכולתן של חברות הסלולר לשווק תוכנית הבנויה על חוסר תשומת לב הצרכנים לשינוי? האם די בהודעת מסרון ובעדכון/התראה חד פעמית בחשבונית הלקוח? האם אפליית מחירים, הבנויה על הרעיון שמוצדק לגבות מאנשים שונים מחיר שונה מצדיקה גביית מחיר מופקע.

האם ישראל, בת השבעים, הינה הצלחה מסחררת? או שמא המדינה על סיפו של תהום? מי צודק?

"מפגש השבטים" שמתאר בן גוריון ו"נאום השבטים" של הנשיא ריבלין מבטאים את המאפיין המשמעותי ביותר של החברה הישראלית מראשיתה: היותה חברה מרובת קבוצות, שביניהן קיימים מתחים ומחלוקות. מאפיין זה הופך את החברה הישראלית לחברה משוסעת לעומק Deeply Divided Society .

שיטת הבחירות הקיצונית בישראל שהחלה כזמנית והפכה לקבועה ומשוריינת, מביאה לבעיות משילות. בעוד שהרעיונות החיוביים לתיקונים בשיטת הבחירות נדחו, יוזמות פחות טובות ואף גרועות לשינוי בשיטת הממשל הארצית ובבחירות הפנים מפלגתיות אומצו, כשלו והביאו דווקא לשיתוק והיעדר יכולת לעשות את התיקונים הנכונים והנדרשים

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

play

בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה

אינך צריך להיות אדמו"ר, גם לא תלמיד חכם, כדי לדעת בוודאות שחוק הגיוס במתכונת שדורשים החרדים לא יעבור. אם כן מדוע הם מבקשים את מה שאין סיכוי שיקבלו?

play

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הנורווגי: "מהלך ראוי שישפר את עבודת הכנסת שהיא מהפרלמנטים הקטנים בעולם"

הוא מעיד על עצמו כי הקדיש את חייו לשירות המדינה ולקידום טובתה על פי השקפתו. זו עדות אמת ועל כולם להודות בכך. הוא סבור, כסוקרטס, שנעשה לו עוול. ואולם, בניגוד ליווני אציל הנפש, במאמציו להיחלץ מאימת הדין הוא נופח רוח רעה בגחלים הלוחשות המאיימות למוטט את אמון הציבור בשלטון החוק. כאשר נתניהו מאשים כי מערכת אכיפת החוק "תופרת לו תיק" הוא מעדיף את האינטרס האישי שלו על פני טובת המדינה

המצב בו ראש הממשלה ימשיך לכהן תחת כתב אישום חריג בנוף העולמי אבל לא בלתי קיים. אחד המקרים הבודדים שבהם עמד ראש מדינה לדין פלילי ואף הורשע בעודו מכהן, הוא זה של סילביו ברלוסקוני. סקירה השוואתית על הסדרים החוקיים הקיימים במדינות שונות במקרה בו ראש הרשות המבצעת נחשד או מורשע בפלילים ומגלה כי למרבה הפליאה, ברוב הדמוקרטיות המצב החוקי עמום

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

הציבור אינו מרוצה מהאופן בו חברי הכנסת ממלאים את תפקידם. מאמר זה בוחן הלכה למעשה את האופן בו מילאו חברי הכנסת את תפקידם הפרלמנטרי. ניתוח של הפעילות בשנים האחרונות (2011-2017) מצביע על דפוסי הפעילות של חברי אופוזיציה וקואליציה ושל חברות כנסת בהשוואה לעמיתיהם

האם חברוּת בכנסת היא קריירה לכל החיים? מה עשו חברי הכנסת לפני היבחרם ומה הם עושים אחרי כהונתם? המאמר מתחקה אחר נתיבי הקריירה של חברי הכנסת ומגלה כי חברי הכנסת מגיעים ממגוון רקעים תעסוקתיים, וכי הנתיב העיקרי לחברות בכנסת הנוכחית הוא פעילות במסגרת השלטון המקומי. בתום כהונתם רבים מחברי הכנסת נותרים בזירה הציבורית-פוליטית

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

לכאורה, אין למפלגות סיבה מוצדקת להיקלע לגירעונות: מחקר שנערך במכון גילה כי מימון הבחירות בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס למספר הבוחרים. הסיבה העיקרית שהמפלגות בכל זאת מסיימות את מערכת הבחירות בגירעונות גדולים היא התנהלות בזבזנית ולא אחראית בתקופת הבחירות

 

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי.  המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

החוק להסדרת מימון ציבורי, שאושר במליאת הכנסת אתמול, מכוון אמנם לתכלית ראויה של הקטנת השחיתות הציבורית אך נוסח באופן עקום ומזיק. החוק יוצר שתי קטגוריות של מתמודדי פריימריז ומפלה ביניהן, והלכה למעשה מחזק את הסיכוי של חברי כנסת מכהנים להמשיך ולהיבחר, על חשבון מועמדים חדשים פוטנציאליים 

play

עם אישור חוק הפריימריז במליאת הכנסת, חשוב להבין- דמוקרטיה היא לא רק פעם ב-4 שנים, היא גם בין לבין בבחירות פנים מפלגתיות - "פריימריז". צפו בסרטון של פרופ' רהט על הצעדים לשיפור מערכת הבחירות הפנים מפלגתית

play

בשנים האחרונות ראינו ראש ממשלה, שרים וראשי רשויות מקומיות נכנסים לכלא, אלא שרובם, בתחילת דרכם הציבורית, היו מלאים באידיאלים וכוונות טובות. מחקרים מתחום האתיקה מוכיחים בסיטואציות מסויימות רובנו נשקר או נרמה, וכך קבלת מתנות, הזמנה לכנסים וקידום מקורבים לא נתפסים כמשהו בעייתי. פרופ' יובל פלדמן מסביר, איך נלחמים בשחיתות השלטונית?

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ואלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיחה על שיפור השירות הציבורי, הטמעת יעדים ומדדים למשרדי הממשלה, הפחתת רגולציה ושורת ההצעות שעומדות על הפרק בכל הנוגע למינויים פוליטיים בשירות המדינה.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מדינת ישראל ירדה בעשור האחרון במדד העשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי ממקום ה-29 למקום ה-54 בעולם. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ודפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים מדוע חלה הידרדרות, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את מיקומנו במדד?

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לקראת ההצבעה הצפויה על הצעת החוק המבקשת לקבוע, כי המדינה תממן את הליך הפריימריז עבור חברי כנסת מכהנים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה כי מדובר בהצעה שנועדה לקידום תכלית ראויה אך היא יוצרת בפועל מנגנון מפלה ובלתי שוויוני

בשבוע שעבר נחשף כי חברת כנסת מהקואליציה יזמה הצעת חוק שלמעשה שרתה אינטרסים מסחריים של חברה ספציפית והשירותים שהיא מציעה, בתיווך שדלנים - והכל חוקי. הבעיה היא אחרת: היעדר שקיפות. מאמצים של שדלנים לקידום חקיקה הם בוודאי משהו שכולנו – חברי כנסת, הציבור הרחב והתקשורת – זכאים לדעת עליו

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

לפי דו"ח העוני האחרון שפרסם ביטוח לאומי, מצבם של הקשישים בישראל השתפר - אך שיעור העוני שלהם עודנו גבוה יחסית למדינות ה-OECD ועומד על 16.7%. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם בשבוע שעבר נמצא, בין היתר, כי 56% מהציבור חוששים שלא יוכלו להתקיים בכבוד בגילאי הזקנה. יש לשנות את הקצאת הסבסוד המדינתי, בדמות אגרות החוב המיועדות ואופן חלוקתן, ולפתח מודל דינמי לקביעת גיל הפרישה

play

תהליכי המינוי האחרונים של נציבי שירות המדינה בישראל מצביעים על קשיים באיתור המועמד המתאים ובשיטת הבחירה שלו. במדינות אחרות בעולם קיימות שיטות שונות ומנגנוני פיקוח ועצמאות אפקטיביים יותר מבישראל

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

התפישה שיש לעשות ככל הניתן להרחיק את השפעת השר על יועצו המשפטי לא קובעת בהכרח שמישהו מואשם באופן מיידי בהיותו מושחת, אלא שבאופן כללי צריך לשמור על למקסימום מרחק, או היעדר זיקה, בין היועצים המשפטים ושומרי סף אחרים לבין השרים שעימם הם אמורים לעבוד. זאת כדי להבטיח שההחלטות המתקבלות במערכת הממשלתית הן הכי נקיות והכי מקצועיות שאפשר להשיג.

האופוזיציה בישראל סובלת מחולשה מבנית ומוסדית. לחברי הכנסת אין כלי פיקוח חזקים דיו בכדי להתמודד עם הממשלה ובשל ליקויים
בשיטת הממשל שלנו, האופוזיציה מורכבת ממפלגות שאינן משתפות פעולה ומתחרות זו בזו

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם, טוב עשה הנשיא ריבלין שהעלה בנאומו על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו

אמרו מעתה - המבקש לסלול את הדרך להפיכת ישראל למדינה אתנוקרטית-דתית, והמאמין כי לעולם חוסן פוליטי להשקפת עולם זו, יש לו סיבה טובה לתמוך בהוראת ההתגברות. מי שמבחינתו מדינה כזו היא חלום בלהות - צריך להתנגד לכך

המסר המטעה, ההתיישנות שחותרת תחת האמת והדמיון המופרך לצרפת. החוק של ח"כ אמסלם ומטרתו האמיתית

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

play

3 דקות ברוטו. זה הזמן שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עוסקים בכל הצעת חוק שעולה בישיבה השבועית מדי יום ראשון, כל זאת ללא שקיפות לגבי החלטותיה ותוך שהיא הופכת לשסתום הכרחי עבור הקואליציה לאלפי הצעות חוק פרטיות שמועלות בישיבותיה. אז איך אפשר לשנות את עבודת הוועדה כך שתהיה חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה?

נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי" הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, באמצעות שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות, אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו מסוכנות לשירות המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

"ההחלטה מנוגדת לחוק שירות המדינה; מספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110"; נשיא המכון יוחנן פלסנר: "הופכים את השירות הציבורי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים"

יוחנן פלסנר נשיא המכון ושני סגניו למחקר, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן, על השלכות החוק בנוגע לאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

ד"ר שוקי פרידמן ומוחמד דרוואשה על זכויות המיעוט הערבי ויחסו למדינת הלאום

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

המשפטנים ד"ר עמיר פוקס וד"ר אביעד בקשי על המשמעויות האופרטיביות של חוק הלאום. האם המשך למגילת העצמאות או פגיעה באיזון שבין הרוב למיעוט?

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

גרמניה הולכת לקלפי - מי מתמודד מול הקאנצלרית המכהנת מרקל, מה מציעה כל אחת מהמפלגות, ומה הסיכוי שלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, תיבחר מפלגת ימין קיצוני לבונדסטאג? 

השרים בנט ושקד מפירים את האיזונים בין הרשויות ועלולים להוביל למציאות חוקתית אפלה וחסרת תקדים שבמסגרתה כל שלטון שייבחר בעתיד יהיה נטול רסנים ומגבלות ובעל מאפיינים אוטוריטריים

יושב ראש מפלגת העבודה מתכונן למנות שרים מקצועיים לפחות לחמישה משרדים. שר אינו אמור להיות ואינו מתיימר להיות האדם המומחה ביותר בתחום שעליו הוא ממונה, אלא האדם אשר מצליח לשלב בין האינטרס הציבורי, המשאבים, והידע המקצועי של אנשי משרדו. יש להחזיר את הממלכתיות אל הפוליטיקה. למנות שרים שמרגע שיתמנו לתפקידם, יראו את האינטרס הציבורי הרחב לנגד עיניהם

play

לפי מדדים חדשים שפורסמו לאחרונה, עולה כי במקרים רבים עמוד הפייסבוק האישי של חברי הכנסת פעיל ומשפיע הרבה יותר מהעמוד הראשי של מפלגתם. כיצד נתונים אלה באים לידי ביטוי ביחס לגודל המפלגה, השקפותיה והאופי בו היא בנויה?

play

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

כנסת ישראל סובלת מכשלים מהותיים – מבניים ופרוצדורליים, שהופכים אותה לפרלמנט חלש ולא אפקטיבי. לכן נדרש לבצע רפורמה מקיפה בעבודתה בתחום הפיקוח

השקעה של המדינה בבניית תשתית חזקה ואפקטיבית להעסקה מחדש הינה צורך קריטי. היא תתרום לא רק להתמודדות עם מצב של אבטלה וסגירת מפעלים אלא גם לשיפור משמעותי במערכת יחסי העבודה וליכולת לקדם רפורמות שיתרמו למשק כולו

play

העיסוק התקשורתי בהפחתת שליש מעונשו של אולמרט פוגע בסופו של דבר במאבק האמיתי בשחיתות. בלהט הדיון, נכרכות ביחד בטעות שתי שאלות- סוגית ההרתעה שבעונש ושאלת אמון הציבור במלחמה בשחיתות

הסיבוב השני בפריימריז לראשות מפלגת העבודה מעמיד לבחירה שני מועמדים שונים בתכלית מבחינת הרקע- ח"כ עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת המכהנים שכיהן בעבר כיו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון ויו"ר ההסתדרות, ומולו השר לשעבר אבי גבאי שלא כיהן כחבר כנסת וצמח בשירות הציבורי ובמגזר העסקי, שם כיהן כמנכ"ל בזק

הצעת חוק חדשה בענין מימון הפריימריז יוצרת מנגנון של אי שוויון בין ח"כים מכהנים למועמדים חדשים

הבחירות להנהגת מפלגת העבודה יקבעו האם ימשיך יצחק הרצוג לכהן כיו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה או שמא ייכנס לתפקידים אלה אדם אחר. ניסיון העבר לא מבשר טובות לבוז'י: כל מנהיגי העבודה שהתמודדו על כהונה נוספת כשלו

play

תהליך בחירת המועמדים של מפלגת העבודה יכול להשתפר אבל הניצול של הבעיות החשופות לאור השמש של מערכות בחירות פתוחות אלו כדי לטעון כאילו דיקטטורה מפלגתית עדיפה הוא בגבול האבסורד

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, ננסה להבין מפרופ' איתן ששינסקי כיצד משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערכת הפנסיה של כולנו ועד כמה משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערך הפנסיות

פרופ׳ יותם מרגלית ודפנה אבירם ניצן בשיחה עם איתן אבריאל, עורך מגזין דה מרקר ומייסד האתר, על המעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות, כיצד השחקנים המרכזיים במשק ובממשלה נערכים למציאות המשתנה ואיך מייצרים אקוסיסטם להתמודד עם האתגרים של חוסר ביטחון תעסוקתי

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, מוזמנים להאזין לשיחה בין איתן אבריאל, מייסד אתר דה מרקר ועורך המגזין לפרופ' יובל פלדמן על כלכלה התנהגותית ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו כאזרחים ומה הממשלה עושה בתחום הזה?

תוצאות הבחירות בבריטניה הן בעלות השלכות נרחבות, בעיקר סביב הסכם היציאה מהברקזיט והשלכותיו

המפתח להצלחה טמון בסדר הגודל של ההשתתפות: ככל שיותר אזרחים לוקחים חלק, כך נחלשת השפעת קבלני הקולות וקבוצות הכוח המאורגנות

לקראת הדיון בוועדת הכנסת בהצעה לשנות את חוק יסוד הכנסת, כך שמוזמנים לוועדות הכנסת שלא יתייצבו או לא ימסרו מידע למרות שנתבקשו לעשות כן, יקנסו. חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לאמץ את התיקון לחוק אך רק עבור עובדי ציבור.

החלטת האוצר לשנות את תמהיל האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה אמנם מצמצמת את הסיכון של פורשים לפנסיה, אך באה על חשבון הצעירים ומיטיבה בעיקר עם בעלי שכר גבוה

הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת

העבודה כי בפחות משנתיים הוחלפו בישראל למעלה משליש משרי הממשלה וקיומן של בחירות מדי שנתיים וחצי בממוצע ב-20 השנים האחרונות, מחייבים יציבות בדרג הפקידותי במשרדי הממשלה וביצוע תיקונים בשיטת הממשל.

אמון הציבור במפלגות והשתתפות הציבור בדמוקרטיה המפלגתית נמצאים בירידה. עלינו להשתמש בטכנולוגיה בכדי לשנות את המצב.

הירידה באמון בפוליטיקאים מחייבת אותם לעשות שינויים מבנים שישפרו את יעילות הממשלה והכנסת וישדרגו את המפלגות. זוהי המשימה של הח"כים לשנה החדשה.

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.

בג"צ דחה השבוע את עתירת יש עתיד בנוגע לכהונת ראש הממשלה גם כשר במספר משרדים במקביל.

play

הקלישאה המקובלת, היא שספר התקציב הוא מסמך המשקף באופן ישיר את מארג הכוחות של השלטון ואת סדרי העדיפויות במדינה. לכן חשוב לשים לב להבדל בין הצעת התקציב המקורית ובין התקציב שאושר בפועל בנוגע לשתי הצעות שמשמען פגיעה בבעלי ההכנסות גבוהות. 

שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.

הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי, אך כבר השבוע יגיע שלב מתקדם במערכת הבחירות, שבו המפלגות עסוקות בגיבוש רשימות מועמדים. במאמר זה נסקור את השיטות השונות שבהן בוחרות המפלגות את מועמדיהן לכנסת, תוך כדי התמקדות בשלוש המפלגות המקיימות בחירות מקדימות.

בשבועיים הקרובים יקיימו שלוש המפלגות הגדולות (לפי סקרי דעת הקהל האחרונים) פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן לכנסת ה-20. שיטת הפריימריז היא הכוללנית והדמוקרטית ביותר, אך יש לה נקודות תורפה לא מעטות.

מפלגות מצב רוח הן מפלגות עונתיות אשר מופיעות ונעלמות כהרף עין מהמפה הפוליטית ומשקפות הלך רוח מסוים בציבור. הצלחתן היא אחת התופעות הבולטות במערכות הבחירות האחרונות.

התפלגויות, פיצולים, "עריקות" – לא משנה איך קוראים לזה, התופעה של מעבר ממפלגה אחת לשנייה רווחת מאוד בפוליטיקה הישראלית. מבט על רשימת חברי הכנסת היוצאת חושף של-14 מהם יש "עבר" בתור חברי כנסת מטעם לפחות מפלגה אחת שונה מהנוכחית.

קיימת אפשרות שהייצוג של המפלגות הערביות יצטמצם ורק מפלגה אחת או שתיים יעברו את אחוז החסימה החדש. אולם מבחינה תיאורטית, מפלגה ערבית מאוחדת יכולה להפוך לאחת המפלגות הגדולות בכנסת. אך שינוי בייצוג של מפלגות ערביות יהיה בעל משמעות פוליטית, רק אם ילווה בשינוי בתרבות הפוליטית הקיימת, כדי שמפלגות ערביות יתפסו כשותפות לגיטימיות לקואליציה.

החסרונות הנובעים מהמצב הקיים בו מונחות אלפי הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת הם רבים. שימור המצב עלול לקבע את דימויה השלילי של הכנסת בעיני הציבור ואף להחמירו, וכך לפגוע עוד יותר בלגיטימציה של המערכת הפוליטית הישראלית. 

תופעת פיזור הכנסת לפני המועד החוקי מיוחסת, בצדק, לחולשת המערכת הפוליטית. אזרחי ישראל מעדיפים, כך על פי הסקרים, להימנע מבחירות, אולם הפוליטיקאים שמרגישים קושי אמיתי ליישם את מדיניותם – בוחרים לחזור אל העם.

האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה מהווה בשורה טובה לפוליטיקה הישראלית אפילו אם היא לא תביא למפלגות המתאחדות רווח אלקטורלי.

היוזמה הנוכחית של נתניהו להקדים את הפריימריז בליכוד מאירה את היחסים העכורים בין ראש הממשלה לבין מרכז הליכוד והעומד בראשו. האם הפעם הקרע בין מנהיג הליכוד לבין מרכז מפלגתו הגיע לנקודה המעמידה בסכנה את "ליכוד הליכוד"? ומה זה מלמד על התמורות האידיאולוגיות אשר חווה המפלגה בשנים האחרונות? 

הבחירות הישירות הראשונות לנשיאוּת טורקיה משנות את משטרהּ, ומהוות צעד נוסף בהתבססותו של ארדואן כמנהיג כמעט כל יכול. האם אנו עדים ל"פּוּטיניזציה" של טורקיה?

ב-29 ביולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל סנקציה חמורה על חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), בגין התבטאויותיה בעניין חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני ומבצע "צוק איתן". הסנקציה כללה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך חצי שנה.

פירוק הסיעה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו מגבירה עוד יותר את הפיצול בכנסת ועלולה לערער את יציבות הממשלה. מאמר זה דן בהיבטים השונים של פיצול סיעות ובהשלכות המהלך.

לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

בהנחיית דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה | למוזמנים בלבד | המפגש ישודר בשידור חי באתר המכון

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

יום עיון מקצועי בהשתתפות נציגים ונציגות מהממשל, אקדמיה, חברה אזרחית ומכוני מחקר | למוזמנים בלבד | ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

הכנס יעסוק בסיכונים הסביבתיים שאליהם חשוף המגזר הפיננסי ולהזדמנויות הקיימות בתחום ויתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. בכנס תפורסם לראשונה הטקסונומיה הסביבתית הישראלית לפעילויות כלכליות. הטקסונומיה היא כלי לסיווג פעילויות כלכליות לפי תרומתן למטרות אקלים וסביבה, לפי קריטריונים מדידים. הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה הירוקה האירופאית ומותאמת למשק הישראלי.

  • שידור חי

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) | למוזמנים בלבד | הדיון ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ובאתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי

  • שידור חי

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

כנס בשפה האנגלית בשיתוף אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב ומכון אהרון

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • כנס בשפה האנגלית

כנס לכבוד צאתו לאור של קובץ המאמרים

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

הסדנה לשוויון בבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בהצעות לשינוי מבנה והרכב מליאת ועדת הבחירות ובאפשרות להקים רשות בחירות לאומית עצמאית ובלתי תלויה, בדומה לקיים בדמוקרטיות אחרות.

  • למוזמנים בלבד

  • שידור חי

הצגת עיקרי המסקנות והמלצות המדיניות למעבר צודק - פרי עבודה מקיפה שנמשכה כשנה וחצי וכללה ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם נציגי המגזר העסקי על תפקיד ההכשרות המקצועיות ככלי להחזרת עובדים ושיפור הפריון

  • שידור חי

משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון

  • שידור חי

ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • שידור חי

דיון בנושא אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית והאתגרים הנובעים מהאסדרה החלקית לקראת הבחירות הקרובות בישראל.

  • שידור חי

דיון מיוחד שיעסוק במתווה הגז והשפעתו על משק האנרגיה ועל כלכלת ישראל, איכות הסביבה ובריאות הציבור; גמילת ישראל מפחם ודלקים מזהמים; השימוש באנרגיית השמש בישראל; החשיבות הגיאו-פוליטית ומיצוב במשק האנרגיה הבינ״ל; הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל והפרטת מרבית תחנות הכוח ליצור חשמל; והקמתה של רשות החשמל החדשה

  • שידור חי

עד כמה מדינת ישראל מוכנה וערוכה למערכת בחירות בצל מגפת הקורונה, ומהם האתגרים הניצבים לפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקיום מערכת בחירות כזאת? מפגש מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס

  • שידור חי

דיון מיוחד על התיקונים הנדרשים לייצוב המערכת הפוליטית; משמעות הוספת רכיב אישי לשיטת הבחירות; והדרכים לחיזוק הרכיב האזורי והמקומי

  • שידור חי

  • שידור חי

כיצד ניתן להשיב את הצמיחה והיציבות למשק הישראלי? דיון מיוחד במסגרת סדרת מפגשי בכירי ממשל ומומחים. והפעם עם ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו

  • שידור חי
default

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, בהשתתפות מר טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומייסד הארגון לשינוי גלובאלי, ומר תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר, על עתיד המשטרים הדמוקרטיים בעידן הקורונה

  • למוזמנים בלבד
default

הפורום להשכלה גבוהה - סדרת מפגשים בנושא ממשק אקדמיה-חברה בישראל

  • שידור חי

לאור משבר הקורונה, התכנס צוות שוק העבודה העתידי בפגישה דיגיטלית במטרה לדון בשאלה כיצד ניתן לנצל את המצב שנכפה על כולנו בשל משבר הקורונה, בו רובנו נאלצים לעבוד מרחוק, במטרה לקדם ולהסדיר עבודה חלקית מהבית גם ביום שאחרי

default

רוב הפרלמנטים בעולם ממשיכים לעבוד גם במצב החירום הנוכחי, תוך התאמת נהלי הישיבות וההצבעות להגבלות. בפרלמנטים שהושבתו או שיכולת הפיקוח שלהם על הממשלה נפגעה (רומניה וקנדה), המהלך נעשה בהסכמת הפרלמנט?

  • שידור חי
default

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

כנס בחירות 2019 בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית יגאל אלון בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות וחניכי שנת השירות

  • למוזמנים בלבד

כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב. בהשתתפות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי והיועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון.

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב.

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשת״פ ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

במהלך השנים הופנו ביקורות שונות כלפי הוועדה למינוי בכירים, על הכלים המוגבלים ועל אופן מינוי חברי הוועדה מחד, ועל עצם קיומה והצורך בהליך בדיקה חיצוני מאידך. בעקבות שאלות אלו ואחרות נקיים במכון שולחן עגול בהשתתפות מומחים: חברי הוועדה לשעבר, פוליטיקאים, משפטנים ואקדמאים

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

בכנס יוצג מחקר חדשני שערכו פרופ' יובל פלדמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל-אביב ועו"ד חגי פורת, המצביע על סוגי אפליה שונים לאוכלוסיות שונות, ופתרונות שונים לכל אחד מהם.

  • למוזמנים בלבד

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה? לרגל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בימים אלה נחשפות פרשיות מטרידות של שחיתות שלטונית מתוך ניצול ההליכים בוועדות התכנון והבנייה. שילוב של אינטרסים, כסף, וחוסר שקיפות פותח פתח לתופעות פסולות של שחיתות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

איזו שיטה לבחירת מועמדים לכנסת מתאימה לתרבות הפוליטית הישראלית? מהם היתרונות ונקודות התורפה של השיטות השונות, החל משיטת המנהיג ועד לפריימריז פתוחים? ומהן ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים באימוץ מודל של פריימריז פתוחים?

  • למוזמנים בלבד

מינויים פוליטיים בשירות הציבורי: שיפור המשילות או פגיעה בשומרי הסף? דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה

  • למוזמנים בלבד

במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים ב-4.4.17 בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

בימים אלו בוחרות המפלגות בארצות הברית את מועמדיהן לנשיאות, לאחר פריימריז פתוחים בהשתתפות מיליוני בוחרים. האם הליך דומה יכול להיות בישראל? האם הוא יסייע לייצב את המערכת הפוליטית?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הכינוס השני של השדולה לחיזוק מעמד הכנסת בהובלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ובהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הדיון יוקדש להיקפי הצעות החוק הפרטיות המובאות בפני הכנסת שהיא הגבוהה ביותר במדינות העולם המערבי.

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כיצד מגבירים את אפקטיביות הממשלה ויכולתה להוציא לפועל את מדיניותה בלי החשש מהשחתת השירות הציבורי במינויים שאינם מתאימים ואשר העילה למינויים היא פוליטית?

בעשורים האחרונים נרשם גידול במספר הלוביסטים בכנסת הפועלים בשם בעלי אינטרסים וקבוצות שונות מול המחוקקים ומול גורמי הממשלה, כדי להשפיע על החלטותיהם. לקראת העלאת הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועד להסדיר את פעילות השדלנים, יתקיים דיון בנושא.

default

המכון הישראלי לדמוקרטיה נרתם במלוא המרץ כדי לקדם תיקונים שיקנו יציבות לשיטת הממשל הקיימת כיום בישראל. אנו מזהים כעת חלון הזדמנויות נדיר שבו הן גורמים מרכזיים במערכת הפוליטית מבינים את הצורך בשינוי ובתיקון, והן הציבור הישראלי, שמאס במערכות בחירות תכופות ומעוניין לראות רפורמות המיטיבות עמו ועם האינטרס הלאומי הרחב - מבינים היטב את צו השעה.

default

אות הפרלמנטר הוענק השנה בטקס חגיגי בלשכת יו"ר הכנסת, לחברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) על עבודתם הפרלמנטרית היסודית והמעמיקה בכנסת ה-19.

  • למוזמנים בלבד
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

מפגש חמישי בסדרת מפגשים בהם משתתפים חוקרים - בן בכירים והן צעירים - העוסקים בהשפעות המהפך הפוליטי של שנת 1977 על סך היבטיו: הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה ועוד.

default

מפגש רביעי מתוך 6 מפגשים של קבוצת מחקר שחבריה עוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977, על מכלול היבטיו בתחומים שונים.

default

אירוע חגיגי באוניברסיטת תל אביב לכבוד הופעת הספר "המערכת הפוליטית בישראל" מאת דנה בלאנדר ויצחק גל-נור.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מפגש שני בסדרת מפגשים לחוקרים העוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו.

default

סדרת מפגשים לחוקרים צעירים ובכירים העוסקים במחקריהם בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו בתחומי הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה, ובין היתר הדמוקרטיה הישראלית, יחסי חוץ ומדיניות חוץ ועוד.

default

הכנס הוא למשתתפים מוזמנים בלבד וניתן יהיה לצפות בו בשידור חי באתר

טקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין

default

ערב דיון לכבוד ספרם של יצחק גל־נור ודנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל".

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

יום עיון בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בהשתפות ראשי ערים, חברי כנסת, חוקרים ואנשי שטח.

  • למוזמנים בלבד
default

דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

למידעון אפריל 2025

למידעון מרץ 2025