התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עומר כהן
סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה את עוצמת הפגיעה הכלכלית במפונים, ואת הפערים בין הדרום לצפון: 54% ממפוני הצפון וכמחצית מכלל תושבי הצפון מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית בשל המלחמה, לעומת 33% ממפוני הדרום.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עומר כהן
גם היום, שנה ורבע מפרוץ המלחמה, הנפגעים העיקריים ממנה מבחינה כלכלית הם אוכלוסיית העצמאים: 54% מהעצמאים מדווחים על ירידה של כ- 50% בפעילות העסקית וכ- 58% דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית. בנוסף, כשליש מהעצמאים מתקשים לעמוד בתשלומי הדיור. נתונים מדאיגים גם על מצבם הכלכלי של ערביי ישראל: 37% מהערבים השכירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה, 55% מדווחים על ירידה בהכנסת משק הבית ו- 52% נכנסו או העמיקו את האוברדרפט. שיעור בולט בקרב השכירים הצעירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה
מנהלת המרכז, מנהלת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילת פרויקט האקלים
דפנה אבירם־ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2016. במסגרת זו היא מובילה שלוש תוכניות: רפורמות בכלכלה, רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות. נוסף על כך, היא מנהלת את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילה מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים.
עמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית
פרופ' פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, עמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית במרכז לממשל וכלכלה. פרופ' פלוג עוסקת באתגרי היסוד של מערכות הממשל והכלכלה בהתמקדות תחומי מחקר הקשורים לשגשוג וחוסן כלכלי, מוביליות כלכלית, פריון וצמיחה ארוכת טווח.
במסגרת תפקידה כנגידת בנק ישראל, פרופ' פלוג הובילה בין היתר, את הייעוץ הכלכלי לממשלה הנסמך על ניתוח תהליכים כלכליים במגוון רחב של נושאים.
עמית בכיר אורח ויועץ לפרויקט האקלים
פרופסור לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בז'נווה. מוביל את המחקר המקרו-כלכלי במסגרת פרויקט האקלים של המכון.
ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה
תכלית התוכנית בהובלתו היא פיתוח דרכים להתמודדות עם התמורות הנוכחיות והצפויות בכלכלה הישראלית ועם האתגרים שהן מציבות. מחקרי התוכנית שואפים להעמיד תשתית מבוססת נתונים לזיהוי אתגרים אלה ולפיתוח רעיונות וצעדי מדיניות להיערכות למולם.
ראשת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי שמובילה ריטה מפתחת תשתית ידע מעמיקה לקידום שירות ציבורי יעיל, מועיל, תגובתי וחכם והגברת אפקטיביות השירותים הציבוריים לרווחת האזרח.
ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות; עמית מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.
עמית בכיר בתוכנית לרפורמות בכלכלה
פרופ' יותם מרגלית הוא עמית בכיר וחוקר במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. כמון כן, הוא מחזיק בקתדרה לממשל ע"ש בריאן מלרוני וראש בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב.
עמית מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות
פרופ' קניג הוא מומחה בפוליטיקה השוואתית וקיבל את הכשרתו בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת UBC שבוונקובר, קנדה. משמש מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.
חוקרת אורחת בפרויקט האקלים
פרופ' רוסלנה רחל פלטניק, החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית עמק יזרעאל, חוקרת בכירה במרכז לחקר משאבי טבע וסביבה NRERC באוניברסיטת חיפה, במכון מחקר IIASA אוסטריה ובמכון מחקר ATHENA יוון. מחקריה מתמקדים בהערכות כלכליות של סוגיות בתחום האנרגיה והסביבה.
חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה
תחומי התמחותו כוללים היכרות עם החברה החרדית דרך נתונים הייחודיים לעולם החרדי, בצד עיסוק בסוגיות הקשורות לשוק העבודה בישראל.
ראש פרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי (חוקר)
עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.
חוקרת בתוכנית לרפורמות פוליטיות
דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה היא חוקרת את מאזן הכוחות המוסדי בין הסיעות לבין נציגיהם בפרלמנט במבט השוואתי.
בעלת תואר שני בפוליטיקה השוואתית מ-LSE (בית הספר לכלכלה של לונדון) עם התמחות בדמוקרטיה ותהליכי דמוקרטיזציה, וכן תואר בתקשורת ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית.
תחומי התמחות: הרשות המחוקקת ועבודת הכנסת, מועצות מקומיות, מפלגות ובחירות.
עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות
חוקר את המוסדות הפוליטיים בישראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, מתוך התמקדות בשיטות בחירה, רשויות מבצעות ומפלגות.
חוקר ומרכז פרויקט שוק העבודה העתידי בתוכנית לרפורמות בכלכלה
ירדן קידר הוא חוקר ורכז פרוייקט שוק העבודה העתידי במרכז לממשל וכלכלה. בעל תואר ראשון בפכ"מ ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ירדן מוביל מחקרים במכון הנוגעים להון אנושי, הכשרה מקצועית ומיומנויות וכן ניתוח המדיניות הציבורית הישראלית בתחום זה. בנוסף מתמחה בתחום תעסוקה בגיל המבוגר, וכן עוסק בניתוח אקטואלי של השפעות אירועי השעה על שוק העבודה ומצבם הפיננסי של עובדים. לירדן ניסיון במחקרי מדיניות, ניתוח נתונים, וכתיבת חוות דעת. בעברו שימש חוקר ורכז התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר.
חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה
מעורב במחקרי המכון הנוגעים לשוק העבודה, מדיניות תקציבית, יוקר המחיה, מוביליות חברתית, ניתוח סקרים ועובדים עצמאים, ואחראי לניתוחים כלכליים אקטואליים.
ראש פרויקט האקלים
מאז 2019 מוביל ומרכז מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים. שותף בצוות הפקת התוכן של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל לקיימות" אשר מכשירה מנהיגים ומנהיגות צעירים לשינוי חברתי, כלכלי וסביבתי. בוגר תואר ראשון משולב בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה ותקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
עוזרת מחקר בפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת ובפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.
עוזרת מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
חוקרת אי-שוויון וחלוקה מחדש, קיטוב פוליטי, דעת קהל ואליטות פוליטיות. בעבודתה במכון היא עוסקת בפיתוח מפת מדדים לממשל מיטיב, בהנגשת מידע לציבור על השירות הציבורי בישראל, וחוקרת את טיב המחקר הממשלתי בישראל
חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה ובפרויקט ההיערכות למשבר האקלים
חוקר במרכז לממשל וכלכלה ומתעסק בכלכלת סביבה ואקלים. סטודנט בשנה השנייה לתואר מוסמך בכלכלה באוניברסיטה העברית ובעל תואר ראשון בפכ"מ. בעל רקע תעסוקתי בכלכלת בריאות ובמחקר בתחום כלכלת המזרח התיכון. בנוסף, בעל ניסיון בניהול פורומים בין-מגזריים, בניתוח נתונים ובביצוע מחקרים כלכליים.
חוקרת בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
בעלת ניסיון מחקרי בתחומי המשפט החוקתי והמינהלי, מוסדות ממשל ושירות ציבורי.
רכז פרויקט חדשנות במגזר הציבורי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
מרכז את פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר ואת פורום החדשנות במגזר הציבורי שהקים המכון; חוקר כלים של חדשנות ציבורית ואת עתיד המגזר הציבורי בישראל אל מול האתגרים הנוכחיים והמתהווים.
עוזר מחקר בפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
עוזרת מחקר בפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' יותם מרגלית
"זה פופוליסטי" היא אחת ההאשמות השכיחות בפוליטיקה הישראלית. פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב מגיע ל"סדר חדש" כדי להסביר מה הופך מפלגה או פוליטיקאי לפופוליסטיים, ולמה הפופוליזם הפך לכוח פוליטי דרמטי בעשורים האחרונים?
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, הוא מסביר מהם הכוחות הכלכליים, החברתיים והתרבותיים שהזינו את עליית הפופוליזם, מה ההבדלים בין פופוליזם מימין ומשמאל ואיך הפופוליזם בישראל שואב השראה ממגמות ומשטרים בעולם.
וגם: מדוע הבטחה ל"חזרה לנורמליות" אינה מספיקה כדי להתמודד עם הפופוליזם בעידן ה-AI.
מאת: אביטל פרידמן
לאחר פיזור הכנסת, מה גורלן של הצעות חוק שטרם השלימו את הליך החקיקה – ובהן הצעות דרמטיות ובעייתיות כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (ופוליטית) וחוק המעונות? האם אפשר יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה באמצעות החלת "דין רציפות"? מהו מנגנון זה ומהם התנאים הנדרשים להפעלתו?
מאת: גאיה סתיו סיגאוי, אביטל פרידמן
לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש אוקטובר, יצאה הכנסת לפגרת בחירות ב-18 ביולי. מהי פגרת הבחירות וכיצד נקבע מתי היא מתחילה? האם הוועדות והמליאה יכולות לפעול כרגיל, במיוחד בנוגע לחקיקה? כיצד התפתחו והשתנו המנהגים לגבי פגרת בחירות לאורך השנים?
מאת: דפנה אבירם-ניצן
כבר לא רק אזהרות תיאורטיות של כלכלנים בכירים בישראל: מודי'ס הזהירה כי היחלשות מוסדות המדינה, ובהם מערכת המשפט ומנגנוני הבקרה, עלולה להגביר את הסיכון לדירוג האשראי של ישראל. המחיר הכלכלי של בליץ החקיקה בשבוע האחרון של הכנסת ה-25 לא יסתיים בכך.
מאת: פרופ' עופר קניג
מבין הדמוקרטיות הפרלמנטריות ב-OECD, ישראל היא כמעט שיאנית בתדירות הבחירות. האשם העיקרי בכך הוא כמובן המשבר של 2022-2019, במהלכו נדרשו אזרחי ישראל להגיע 5 פעמים אל הקלפי, אבל ישראל לא הצטיינה ביציבות שלטונית עוד לפני כן.
מאת: פרופ' עופר קניג
חובתה של המדינה להבטיח שכל אזרחיה יוכלו לממש את זכותם להצביע. אבל ההחלטה שלא להציב קלפיות בבתי דיור מוגן בבחירות 2026 מדאיגה מאוד גם בשל האפשרות שהמניע אינו ענייני אלא פוליטי. כשממשלה מתחילה לשאול לא האם שינוי מסוים משרת את זכות הבחירה אלא למי הוא מועיל אלקטורלית, היא מטשטשת את הגבול בין ניהול הוגן של הבחירות לבין מניפולציה של כללי המשחק
מאת: ד"ר אסף שפירא
הצעת החוק, שכוללת המלצות שגיבשה הוועדה הציבורית למימון מפלגות, מבקשת להקל על מפלגות לקראת הבחירות בהיבטים שונים: גובה המימון, החזר הלוואות, גובה (ומועד קבלת) המקדמות, ובנוסף להרחיב את המימון לסיעות חדשות וקטנות. ניכר שהוועדה השקיעה מחשבה בניסיון לשמור על עיקרון השוויון בבחירות, ועם זאת – שינוי כללי המשחק חודשים ספורים לפני הבחירות אינו רצוי ואף עלול להיות בעייתי. הדרך הראויה לעשות זאת היא באמצעות רפורמה קבועה ומקיפה – כפי שהוועדה הציבורית ממליצה לעשות לאחר הבחירות
מאת: ד"ר נתן מיליקובסקי
השירות הציבורי משפיע על חיי היום-יום של כולנו במגוון דרכים, מאיכות הכבישים שבהם אנחנו נוהגים ועד לזמן ההמתנה לרופאים מומחים. למרות המתקפות על הדרג המקצועי, הניסיונות להעדיף מינויים פוליטיים והטענות על "דיפ סטייט", רוב הציבור מכיר בחשיבותו של שירות ציבורי מקצועי ועצמאי.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
כאשר המדינה מעניקה מעמד חוקתי ללימוד היא תורה היא למעשה מעדיפה סוג אחד של ידע על פני האחר. התוצאה עלולה להיות קיצוץ בנשאבים המוקצים דווקא לתחומי המתמטיקה, מדעים, טכנולוגיה והנדסה שעליהם נשענת הכלכלה הישראלית.
מאת: ד"ר גיא לוריא, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר אסף שפירא, עו"ד נעה גשן
הצעת חוק הבחירות לכנסת ה־26 כוללת שורת הסדרים שנועדו להרחיב את הנגישות להצבעה, ובהם אפשרות לקבוע כתובת לצורכי בחירות, הסדרי הצבעה למפונים והצבת קלפיות בבתי אבות. בנוסף, היא מסדירה את הליכי בחינת כשירותם של מועמדים, מרחיבה את חובת השקיפות בתעמולת בחירות וקובעת חובת סימון לתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. כדי שההסדרים המוצעים אכן יחזקו את מימוש הזכות לבחור ואת תקינות הליך הבחירות, צריך לדייק עוד את ההוראות הנוגעות לחובת השקיפות בתעמולה ולסימון התכנים.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, סיון קלינגבייל
סיון קלינגבייל, עיתונאית כלכלית ועד לאחרונה עורכת TheMarker, מתארחת ב"סדר חדש" לשיחה על אחת הסוגיות שמטרידות יותר מכל את הציבור הישראלי: יוקר המחיה. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קלינגבייל מסבירה מדוע ישראל נותרה יקרה כל כך יותר מעשור אחרי המחאה החברתית, ומנתחת לעומק את תפקיד הריכוזיות, הרגולציה, שוק הדיור ומערכת הכשרות בעליית המחירים. וגם, מדוע ממשלות ישראל מתקשות לקדם רפורמות עומק ומה חלקם של הצרכנים במאבק ביוקר המחיה.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' קרנית פלוג
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה ע"ש ויליאם דוידסון במכון הישראלי לדמוקרטיה, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על אחד האתגרים הגדולים שניצבים בפני ישראל: איך משקמים כלכלה שמתמודדת עם מלחמה ממושכת, גירעון גדל ואי ודאות פוליטית? בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, מנתחת פרופ' פלוג את השפעות המלחמה על הצמיחה, שוק העבודה וההשקעות, ומסבירה מדוע אמון הציבור, השווקים והמשקיעים הוא גורם מכריע לעתידה הכלכלי של ישראל. האם דירוג האשראי צריך להדאיג אותנו? מהם היתרונות שעדיין מחזיקים את המשק הישראלי חזק? ומה נדרש כדי להבטיח יציבות, צמיחה ושגשוג גם בשנים של משברים מתמשכים?
מאת: ד"ר אסף שפירא
הטענה לפיה אין לתת משקל להתנגדותו של אשר גרוניס למינוי רומן גופמן לראש המוסד, משום שהתנגד בעבר גם למינוי אביחי מנדלבליט וגלי בהרב ממארה לתפקיד היועמ"ש – נובעת מאי הבנה כפולה: מדובר בשתי ועדות שונות שכל אחת שונה בהרכבה ובתפקידה, ובפועל – נשיא בית המשפט העליון בדימוס אינו חריג בהשוואה לחברים האחרים בוועדות אלה.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל נבחנת מדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בכמה מאפיינים חשובים. למה הכנסת שלנו קטנה יחסית והממשלה דווקא גדולה, ואיזו יכולת השפעה יש לבוחרים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אבל אין לישראלים? כל ההסברים על השיטה הישראלית.
מאת: גבריאל גורדון
במסגרת פרויקט "מחיר מטרה", שנועד לאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירה, הוגרלו כ-60 אלף דירות בעשרה סבבים. המטרה הייתה לתת עדיפות לאוכלוסיות מסוימות בשל תרומתן למדינה או בשל צרכים מיוחדים, אך הממצאים מראים שזמן קצר לאחר הקמת הקואליציה הנוכחית חל שינוי חד: שיעור הדירות שהוגרלו באזורים חרדיים או שיועדו לציבור החרדי זינק, ובשיאו עמד על מחצית מכלל הדירות שהוגרלו.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
המתווה, שנועד לתת רשת ביטחון לעובדים ולמעסיקים שנפגעו במלחמה, מותיר מאחור דווקא את העובדים החלשים ביותר: אלה המועסקים לפי שעה. במקום להוציאם לחל"ת, המעסיקים פשוט מצמצמים או מבטלים משמרות והעובדים נותרים ללא שכר. כדי לתקן את העיוות הזה, יש לעדכן את מתווה החל"ת כך שיבטיח גם להם לפיצוי.
מאת: פרופ' קרנית פלוג
תקציב המדינה לשנת 2026 נשען על תחזיות אופטימיות מדי בתקופה של אי־ודאות ביטחונית וכלכלית וכולל צעדים המגדילים את הסיכון לגירעון גבוה מהמתוכנן ולפגיעה בצמיחה במשק. למרות העלייה בהוצאות על ביטחון ולמרות הצרכים האזרחיים הרבים הנגזרים מהמלחמה, הוא כולל גם כ-5 מיליארד ש״ח של כספים קואליציוניים מגזריים לצד קיצוץ בתקציבים חיוניים המשרתים את כלל הציבור.
מאת: פרופ' עופר קניג
היציבות בייצוגן של נשים בכנסת נמשכת והשיפור המשמעותי שהתחולל בין השנים 1999 ו-2015 נבלם. גם בממשלה הייצוג הנשי אינו במגמת שיפור אלא דווקא נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת, והוא נמוך במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
במצב שבו מועמדים לכנסת נבחרים רק במסגרת רשימה אחת שהיא "עסקת חבילה", הפוליטיקה הישראלית סובלת ממרחק גדול מדי, אפילו ניתוק, בין הציבור לבין נבחריו. הפתרון: שיטה שתאפשר להצביע גם למועמדים ספציפיים מתוך הרשימה, ותשנה את תחושת המחויבות והאחריות של הח"כים כלפי הבוחרים.
מאת: פרופ' עופר קניג
היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.
מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' גדעון רהט
המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
חלפו יותר משנתיים מאז השבעה באוקטובר, ועדיין לא הוקמה ועדה לחקירת האירועים שהובילו למחדל. על רקע הוויכוח סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הממשלה מקדמת הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית. מה כוללת ההצעה, במה שונה ועדה כזו מוועדת חקירה ממלכתית, ומהן ההשלכות של הקמת מנגנון חקירה פוליטי? כל השאלות והתשובות.
מאת: ניר לוי
צוות החדשנות הפתוחה (Open Innovation Team - OIT) הוא יחידה בין-משרדית ייחודית בממשלת בריטניה, הפועלת מאז שנת 2016 כגוף ייעוץ פנימי תחת משרד הקבינט. הצוות, המונה כ-40 אנשי מקצוע, משמש גשר בין האקדמיה לממשל, מספק שירותי ניתוח וייעוץ מדיניות ומקדם חדשנות במגזר הציבורי.
מאת: ארז סומר
הרשויות אמנם התריעו ונערכו לקראת בוא הסופה "ביירון", אבל זה לא מספיק. כאשר האו"ם מתריע שקצב ההתחממות מהיר משחשבנו – ישראל זקוקה לתוכנית אמיתית להתמודדות עם משבר האקלים, עם אירועי מזג האוויר הקיצוניים שכבר כאן ועם אלה שבדרך.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, איתן בן-אליה, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
רוב הציבור בישראל עדיין תלוי ברכב פרטי, וכ-70% משתמשים בו ביום-יום. מחצית מהציבור אומר באופן ברור: התנאי לכך שאהיה מוכן להפחית נסיעה ברכב פרטי, הוא שיפור בתדירות ובנגישות של התחבורה הציבורית. בחברה הערבית שיעור נכונות גבוה יחסית לוותר על נסיעה ברכב פרטי, כאשר התנאי העיקרי לכך הם שיפור הקירבה של התחבורה הציבורית למקום המגורים והעבודה.
מאת: איתן בן-אליה, דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
68% מהציבור בישראל סבורים שעל הממשלה להיערך להשפעות ההתחממות הגלובלית. רוב הציבור מוכן לבצע צעדים סביבתיים פשוטים כמו הפרדת פסולת למחזור כאשר ישנם פחי מחזור קרובים או ויתור על שימוש בכלים חד-פעמיים, אבל רק 35% מוכנים לצמצם נסיעה ברכב פרטי. סקר שלישי בסדרה
מאת: אסף הימן
הורדת אחוז החסימה לא תביא קולות חדשים לפוליטיקה אלא רק תשמר כנסת מגזרית ומקוטבת. במקום לשנות את הכללים מטעמים פוליטיים, עדיף לקדם רפורמה כמו "פתק פתוח למחצה", שתחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים ותעודד אחריותיות במערכת הפוליטית.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
למרות ניסיונות ההרגעה של ראש הממשלה, ההתבטאות שלו, לפיה ישראל נכנסת לבידוד מדיני ותצטרך "להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", יצרה טלטלה בשווקים. מחיר הבידוד המדיני והכלכלי יכלול עליית מחירים, מחסור בחומרי גלם ובמוצרים, וצניחה ברמת החיים. תפקידו של ראש הממשלה להיות "המנהיג" וככזה להציג פתרונות, לא לקבל את המציאות כנתון.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
הצהרתה של אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, על השהיית היחסים הכלכליים של האיחוד עם ישראל היא המשך ישיר של רגולציה אירופאית, שנכנסה לתוקף ב-2024 וצפויה להקשות על היצוא הישראלי לאירופה ועל יכולות גיוס ההון.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
החלטת קרן העושר הנורבגית, מהמשקיעות הגדולות בעולם, לצמצם את השקעותיה בישראל היא תמרור אזהרה: ככל שהמלחמה תימשך, ישראל עלולה להתמודד עם בריחה גוברת של משקיעים זרים ופגיעה בהיקפי היצוא, מה שעלול לגרום לפגיעה בצינור החמצן של צמיחת המשק הישראלי.
מאת: פרופ' קרנית פלוג, פרופ’ יעקב פרנקל
ההחלטה על כיבוש רצועת עזה איננה "עוד" שלב במלחמה שנמשכת כבר כמעט שנתיים. התגברות החרמות הבינלאומיים, עלייה ביוקר המחיה ופגיעה בשירותים לאזרח הן רק חלק מההשלכות שלה. את ההחלטה הזו, שתמומן על ידי משלם המסים הישראלי השחוק ממילא, חובה היה לקבל לאחר דיון אסטרטגי, מקצועי ושקוף לציבור.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' קרנית פלוג
המלחמה גובה מחיר כבד – לא רק בחיי אדם, אלא גם מהכלכלה הישראלית. כמעט שנתיים לתוך הלחימה, המשק מתמודד עם הוצאות ביטחוניות עצומות, האטה בצמיחה וחרמות בינלאומיים. אבל מה צפוי מכאן והלאה? מה יהיו ההשלכות הכלכליות אם הלחימה תיפסק, או אם ישראל תכבוש את עזה? ובעיקר – על מי ייפול שוב נטל המיסים, ומי ישלם את החשבון? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר ועמיתה בכירה במכון, על המחירים הכלכליים של המלחמה, על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועל האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל בדרך לשנת ה־100.
דוח מחקר
מחקר מדיניות 134
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל, וייחודו בכך שהוא מכנס סביבו אנשי עסקים מובילים, אקדמאים מהשורה הראשונה ובכירים בממשלה ובמגזר הציבורי לדיון משותף לטובת הכלכלה והחברה בישראל תוך התמקדות באתגרי המשק. כמדי שנה נקיים בכנס דיונים מעמיקים בסוגיות הבוערות שעל סדר היום הכלכלי-חברתי. על רקע המלחמה הנמשכת זה שנתיים וחצי, דיוני הכנס יעסקו במגוון הסוגיות הבוערות, בהן סדרי העדיפויות בתקציב המדינה והאיזון הנדרש בין צורכי הביטחון לצורכי החברה האזרחית; הסיוע הנדרש לאוכלוסיות ולאזורים שנפגעו כלכלית מהמלחמה; מנועי הצמיחה של המשק לשנים הבאות, צמיחה מכלילה לענפי המשק ועובדיו וההיערכות הנדרשת לעידן הבינה המלאכותית. לבסוף, נבחן פרדיגמה כלכלית חדשה ליחסי המדינה והחברה החרדית ונציג מדריך לתיעדוף רפורמות להפחתת יוקר המחיה. הדיונים יתבססו על מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ועל פעילות צוותי העבודה שהמכון מוביל לאורך השנה | יו"ר הכנס: פרופ' קרנית פלוג; מנהלת הכנס: דפנה אבירם-ניצן; נשיא המכון: יוחנן פלסנר | שריינו ביומן: 3-2 ביוני, 2026 | הכנס ישודר בשידור חי | הכנס למוזמנים בלבד
ברקע כנס החורף וחזרתן של שלל יוזמות חקיקה לשולחן הכנסת, עולה גם שאלת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת. בכנס מיוחד שנקיים השבוע נבדוק: האם עדיין נשמרת הפרדת הרשויות? איך משפרים את עבודת הכנסת, מחזקים את מעמדה ושומרים על עצמאותה? | ישתתפו: ראשי סיעות, גורמי ממשל בעבר ובהווה, בכירים בצוות המקצועי של הכנסת, חוקרות וחוקרי המכון | יום ה' | 4 בדצמבר 2025 | 14:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | למוזמנים בלבד | הכנס יועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
יום ג' | 16 בספטמבר 2025 | 14:30-09:00 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | למוזמנים בלבד | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש
בהנחיית דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה | למוזמנים בלבד | המפגש ישודר בשידור חי באתר המכון
יום עיון מקצועי בהשתתפות נציגים ונציגות מהממשל, אקדמיה, חברה אזרחית ומכוני מחקר | למוזמנים בלבד | ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
הכנס יעסוק בסיכונים הסביבתיים שאליהם חשוף המגזר הפיננסי ולהזדמנויות הקיימות בתחום ויתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. בכנס תפורסם לראשונה הטקסונומיה הסביבתית הישראלית לפעילויות כלכליות. הטקסונומיה היא כלי לסיווג פעילויות כלכליות לפי תרומתן למטרות אקלים וסביבה, לפי קריטריונים מדידים. הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה הירוקה האירופאית ומותאמת למשק הישראלי.
דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) | למוזמנים בלבד | הדיון ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ובאתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי
כנס בשפה האנגלית בשיתוף אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב ומכון אהרון
כנס לכבוד צאתו לאור של קובץ המאמרים
הסדנה לשוויון בבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בהצעות לשינוי מבנה והרכב מליאת ועדת הבחירות ובאפשרות להקים רשות בחירות לאומית עצמאית ובלתי תלויה, בדומה לקיים בדמוקרטיות אחרות.
הצגת עיקרי המסקנות והמלצות המדיניות למעבר צודק - פרי עבודה מקיפה שנמשכה כשנה וחצי וכללה ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות
דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם נציגי המגזר העסקי על תפקיד ההכשרות המקצועיות ככלי להחזרת עובדים ושיפור הפריון
משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון
ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
דיון בנושא אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית והאתגרים הנובעים מהאסדרה החלקית לקראת הבחירות הקרובות בישראל.
דיון מיוחד שיעסוק במתווה הגז והשפעתו על משק האנרגיה ועל כלכלת ישראל, איכות הסביבה ובריאות הציבור; גמילת ישראל מפחם ודלקים מזהמים; השימוש באנרגיית השמש בישראל; החשיבות הגיאו-פוליטית ומיצוב במשק האנרגיה הבינ״ל; הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל והפרטת מרבית תחנות הכוח ליצור חשמל; והקמתה של רשות החשמל החדשה
עד כמה מדינת ישראל מוכנה וערוכה למערכת בחירות בצל מגפת הקורונה, ומהם האתגרים הניצבים לפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקיום מערכת בחירות כזאת? מפגש מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס
דיון מיוחד על התיקונים הנדרשים לייצוב המערכת הפוליטית; משמעות הוספת רכיב אישי לשיטת הבחירות; והדרכים לחיזוק הרכיב האזורי והמקומי
כיצד ניתן להשיב את הצמיחה והיציבות למשק הישראלי? דיון מיוחד במסגרת סדרת מפגשי בכירי ממשל ומומחים. והפעם עם ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו
דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, בהשתתפות מר טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומייסד הארגון לשינוי גלובאלי, ומר תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר, על עתיד המשטרים הדמוקרטיים בעידן הקורונה
הפורום להשכלה גבוהה - סדרת מפגשים בנושא ממשק אקדמיה-חברה בישראל
לאור משבר הקורונה, התכנס צוות שוק העבודה העתידי בפגישה דיגיטלית במטרה לדון בשאלה כיצד ניתן לנצל את המצב שנכפה על כולנו בשל משבר הקורונה, בו רובנו נאלצים לעבוד מרחוק, במטרה לקדם ולהסדיר עבודה חלקית מהבית גם ביום שאחרי
רוב הפרלמנטים בעולם ממשיכים לעבוד גם במצב החירום הנוכחי, תוך התאמת נהלי הישיבות וההצבעות להגבלות. בפרלמנטים שהושבתו או שיכולת הפיקוח שלהם על הממשלה נפגעה (רומניה וקנדה), המהלך נעשה בהסכמת הפרלמנט?
כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים
כנס בחירות 2019 בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית יגאל אלון בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות וחניכי שנת השירות
כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית
בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב. בהשתתפות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי והיועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון.
בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב.
בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשת״פ ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב
במהלך השנים הופנו ביקורות שונות כלפי הוועדה למינוי בכירים, על הכלים המוגבלים ועל אופן מינוי חברי הוועדה מחד, ועל עצם קיומה והצורך בהליך בדיקה חיצוני מאידך. בעקבות שאלות אלו ואחרות נקיים במכון שולחן עגול בהשתתפות מומחים: חברי הוועדה לשעבר, פוליטיקאים, משפטנים ואקדמאים
מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים
בכנס יוצג מחקר חדשני שערכו פרופ' יובל פלדמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל-אביב ועו"ד חגי פורת, המצביע על סוגי אפליה שונים לאוכלוסיות שונות, ופתרונות שונים לכל אחד מהם.
סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה? לרגל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992
איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?
סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949
בימים אלה נחשפות פרשיות מטרידות של שחיתות שלטונית מתוך ניצול ההליכים בוועדות התכנון והבנייה. שילוב של אינטרסים, כסף, וחוסר שקיפות פותח פתח לתופעות פסולות של שחיתות.
איזו שיטה לבחירת מועמדים לכנסת מתאימה לתרבות הפוליטית הישראלית? מהם היתרונות ונקודות התורפה של השיטות השונות, החל משיטת המנהיג ועד לפריימריז פתוחים? ומהן ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים באימוץ מודל של פריימריז פתוחים?
מינויים פוליטיים בשירות הציבורי: שיפור המשילות או פגיעה בשומרי הסף? דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה
במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים ב-4.4.17 בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.
בימים אלו בוחרות המפלגות בארצות הברית את מועמדיהן לנשיאות, לאחר פריימריז פתוחים בהשתתפות מיליוני בוחרים. האם הליך דומה יכול להיות בישראל? האם הוא יסייע לייצב את המערכת הפוליטית?
הכינוס השני של השדולה לחיזוק מעמד הכנסת בהובלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ובהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הדיון יוקדש להיקפי הצעות החוק הפרטיות המובאות בפני הכנסת שהיא הגבוהה ביותר במדינות העולם המערבי.
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כיצד מגבירים את אפקטיביות הממשלה ויכולתה להוציא לפועל את מדיניותה בלי החשש מהשחתת השירות הציבורי במינויים שאינם מתאימים ואשר העילה למינויים היא פוליטית?
בעשורים האחרונים נרשם גידול במספר הלוביסטים בכנסת הפועלים בשם בעלי אינטרסים וקבוצות שונות מול המחוקקים ומול גורמי הממשלה, כדי להשפיע על החלטותיהם. לקראת העלאת הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועד להסדיר את פעילות השדלנים, יתקיים דיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה נרתם במלוא המרץ כדי לקדם תיקונים שיקנו יציבות לשיטת הממשל הקיימת כיום בישראל. אנו מזהים כעת חלון הזדמנויות נדיר שבו הן גורמים מרכזיים במערכת הפוליטית מבינים את הצורך בשינוי ובתיקון, והן הציבור הישראלי, שמאס במערכות בחירות תכופות ומעוניין לראות רפורמות המיטיבות עמו ועם האינטרס הלאומי הרחב - מבינים היטב את צו השעה.
אות הפרלמנטר הוענק השנה בטקס חגיגי בלשכת יו"ר הכנסת, לחברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) על עבודתם הפרלמנטרית היסודית והמעמיקה בכנסת ה-19.
מפגש חמישי בסדרת מפגשים בהם משתתפים חוקרים - בן בכירים והן צעירים - העוסקים בהשפעות המהפך הפוליטי של שנת 1977 על סך היבטיו: הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה ועוד.
מפגש רביעי מתוך 6 מפגשים של קבוצת מחקר שחבריה עוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977, על מכלול היבטיו בתחומים שונים.
אירוע חגיגי באוניברסיטת תל אביב לכבוד הופעת הספר "המערכת הפוליטית בישראל" מאת דנה בלאנדר ויצחק גל-נור.
מפגש שני בסדרת מפגשים לחוקרים העוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו.
סדרת מפגשים לחוקרים צעירים ובכירים העוסקים במחקריהם בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו בתחומי הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה, ובין היתר הדמוקרטיה הישראלית, יחסי חוץ ומדיניות חוץ ועוד.
הכנס הוא למשתתפים מוזמנים בלבד וניתן יהיה לצפות בו בשידור חי באתר
טקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין
ערב דיון לכבוד ספרם של יצחק גל־נור ודנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל".
יום עיון בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בהשתפות ראשי ערים, חברי כנסת, חוקרים ואנשי שטח.
דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים.
למידעון ספטמבר 2026 למידעון יולי 2026 למידעון מאי 2026 למידעון אפריל 2026 למידעון מרץ 2026 למידעון פברואר 2026 למידעון ינואר 2026 למידעון דצמבר 2025 למידעון נובמבר 2025 למידעון אוקטובר 2025 למידעון ספטמבר 2025 למידעון אוגוסט 2025 למידעון יולי 2025 למידעון יוני 2025 למידעון אפריל 2025 למידעון מרץ 2025
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
