המרכז לממשל וכלכלה
- מנהלת המרכז: דפנה אבירם-ניצן
- סגנית נשיא אחראית: פרופ' קרנית פלוג
משבר הקורונה: עבודה מהבית
מאת: דפנה אבירם-ניצן
30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה
-
פרופ' קרנית פלוג
סגנית נשיא למחקר
פרופ' פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית. פרופ' פלוג עוסקת באתגרי היסוד של מערכות הממשל והכלכלה בהתמקדות תחומי מחקר הקשורים לשגשוג וחוסן כלכלי, מוביליות כלכלית, פריון וצמיחה ארוכת טווח.
במסגרת תפקידה כנגידת בנק ישראל, פרופ' פלוג הובילה בין היתר, את הייעוץ הכלכלי לממשלה הנסמך על ניתוח תהליכים כלכליים במגוון רחב של נושאים.
-
דפנה אבירם-ניצן
מנהלת המרכז, ראשת התוכנית לרפורמות בכלכלה במרכז ומנהלת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה
דפנה אבירם־ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2016. במסגרת זו היא מובילה שלוש תוכניות: רפורמות בכלכלה, רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות. נוסף על כך, היא מנהלת את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילה מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט ההיערכות למשבר האקלים.
-
-
ד"ר אסף שפירא
ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות
assafs@idi.org.il
דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.
-
פרופ' איתי אטר
עמית בכיר
פרופ' אטר הוא חבר סגל אקדמי בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.
הוא חוקר אמפירי בתחומי הכלכלה והאסטרטגיה ועוסק בהבנת הגורמים של יוקר המחיה בישראל.
מתחילת 2023 הוא עורך כתב העת "הרבעון לכלכלה".
במכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק בתחומי יוקר המחייה ודיור.
-
-
פרופ' גדעון רהט
עמית בכיר בתוכנית לרפורמות פוליטיות
חבר סגל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית בינלאומי בסגל המרכז לחקר הדמוקרטיה באוניברסיטת אירווין שבקליפורניה.
עורך הספר "תיקון שיטת הממשל בישראל" (יחד עם שלומית ברנע, חן פרידברג ועופר קניג, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה). -
ד"ר חן פרידברג
עמיתת מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות
השתתפה בכתיבת שלושה מחקרים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פיקוח הכנסת על הממשלה", "תיקון שיטת הממשל בישראל" ו"ההשתתפות בבחירות לכנסת".
ד"ר פרידברג היא חברת סגל במחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון.
-
-
-
-
-
אביטל פרידמן
חוקרת בתוכנית לרפורמות פוליטיות
avitalf@idi.org.il
דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה היא חוקרת את מאזן הכוחות המוסדי בין הסיעות לבין נציגיהם בפרלמנט במבט השוואתי.
בעלת תואר שני בפוליטיקה השוואתית מ-LSE (בית הספר לכלכלה של לונדון) עם התמחות בדמוקרטיה ותהליכי דמוקרטיזציה, וכן תואר בתקשורת ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית.
תחומי התמחות: הרשות המחוקקת ועבודת הכנסת, מועצות מקומיות, מפלגות ובחירות.
-
אסף הימן
עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות
asafh@idi.org.il
אסף בוגר תואר ראשון ושני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כשאת עבודת המוסמך שלו הוא כתב על מפלגות בשלטון המקומי בישראל ובהיבט השוואתי.
במהלך עבודתו במכון אסף חוקר את הפוליטיקה המקומית בישראל ובוחן את הדרכים לקידום הדמוקרטיה המקומית בישראל. כחלק מזה, אסף מתמקד במחקר על פעילות המפלגות בישראל בשלטון המקומי ושיטת הבחירות המקומיות.
-
-
מעין זכר פלג
עוזרת מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
maayanp@idi.org.il
בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ותואר ראשון באנתרופולוגיה ומדעי המדינה מאוניברסיטת פנסילבניה, שניהם בהצטיינות יתרה. בעלת ניסיון בניהול צוותים ועיצוב מחקרים אינטרדיסציפלינריים בתחומי זכויות אדם ומדיניות פיתוח כלכלי-חברתי בארגוני מגזר שלישי ומכוני מחקר בינלאומיים, כגון ה-OECD והאו״ם.
-
אורי זמיר
עוזר מחקר
uriz@idi.org.il
אורי הוא עוזר מחקר במרכז לממשל וכלכלה ומתעסק בכלכלת סביבה ואקלים. סטודנט לתואר מוסמך בכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדעי הקוגניציה ומהאוניברסיטה העברית. עמית בתוכנית "מסעות דעת" של מכון ון לין וב"תוכנית לכלכלנים חברתיים" של המכללה החברתית-כלכלית. בעל ניסיון עשיר בביצוע פרויקטי מחקר ארוכי טווח, איכותניים וכמותיים.
-
-
שחר ליבנה
חוקרת בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
שחר היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בניהול מצבי חירום ואסון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שניהם בהצטיינות יתרה. כיום לומדת לתואר שלישי בתכנית לניהול מערכות בריאות, גם כן באוניברסיטת בן גוריון, וחוקרת מוכנות והתמודדות עם משבר האקלים בסביבות מעוטות משאבים, כחלק מצוות בין-לאומי.
בעלת ניסיון במחקרי מדיניות, הערכה ומדידה ותכנון אסטרטגי ממכוני מחקר שונים בישראל ומשירות במגזר הציבורי. מיומנת בעיצוב ועריכת מחקרים אינטרדיסיפלינריים ומשולבי שיטות ובהובלת תהליכי שיתוף ציבור עם קהלים מגוונים.
-
-
-
רועי קנת פורטל
חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה
roek@idi.org.il
רועי מעורב במחקרי המכון הנוגעים לאבטלה, יוקר המחיה, מוביליות חברתית ועבודה מהבית, ואחראי על ניתוחים כלכליים אקטואליים בהתאם לצרכי המרכז.
לרועי ניסיון במחקרי מדיניות, ניתוח נתונים, וכתיבת חוות דעת בשירות הציבורי והמגזר הפרטי. הוא ביצע מחקרים עבור זרוע העבודה בנושאי שוק העבודה העתידי, מאפייני תעסוקה של אוכלוסיות מיוחדות ועבודה מהבית, ועסק בטיוב תשתית הנתונים של אתר עבודאטה. כמו כן, הוא ייעץ למשרד האוצר בנושא תמלוגי הגז במסגרת עבודתו בחברת הייעוץ הכלכלי ERCG.
רועי מאסטרנט בתוכנית המצטיינים למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ובוגר תואר ראשון בפכ"מ.
-
דוד שורמן
עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
davidn@idi.org.il
דוד הוא בוגר התכנית הבין-תחומית לסטודנטים מצטיינים ע״ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני במדיניות ציבורית בתחום כלכלת הפיתוח, בהצטיינות יתרה. בעל ניסיון עשיר בעיצוב, ביצוע וניהול מחקרים אינטרדיסציפלינריים בדרום מזרח אסיה ובאפריקה.
-
ארז סומר
ראש פרויקט ההיערכות למשבר האקלים: ישראל 2050
erezs@idi.org.il
מאז 2019 מוביל ומרכז מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט ההיערכות למשבר האקלים. שותף בצוות הפקת התוכן של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל לקיימות" אשר מכשירה מנהיגים ומנהיגות צעירים לשינוי חברתי, כלכלי וסביבתי.
-
אופיר מוהבן
עוזר מחקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
ofirm@idi.org.il
בוגר תואר ראשון בפכ"מ ותוכנית אמירים למצטיינים במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית.
עבד כעוזר מחקר למספר חוקרים אקדמאיים בתחום מדעי המדינה בארץ ובחו"ל. סייע במחקרים העוסקים בניתוח רמת הלאומיות והפופוליזם בבריטניה ובארה"ב, דירוג רמת הפופוליזם והלאומיות בנאומי עבר של ראשי ממשלה בישראל, וההשפעות של הטיות מגדריות על אלימות נגד נשים בארה"ב.
כמו כן, סייע לד"ר אליקים כסלו מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל של האוניברסיטה העברית בניתוח תשובותיהם של קשישים בישראל לסקר העוסק במענה של המדינה לאוכלוסייה זו לאחר ה-7 באוקטובר, 2023.
-
אילה גולדברג
עוזרת מחקר בפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי
ayalag@idi.org.il
עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת ובפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.
-
-
play
מה הקשר בין יעל ארד לנציב שירות המדינה?
מאת: יוחנן פלסנר
יעל ארד נבחרה להוביל את המשלחת הישראלית לאולימפיאדה על בסיס כישוריה המקצועיים והביאה אותה להישגים מרשימים. בדיוק כפי שהיא נבחרה לתפקיד, חשוב שגם מינויו של נציב שירות המדינה - תפקיד מפתח של האחראי על מינוי כל נותני השירות מטעם המדינה - יהיה מקצועי, אחרת יושפע ישירות איכות השירות שנקבל ממשרדי הממשלה השונים.
ניתוח מגדרי של מנכ"לים במשרדי הממשלה, 2024-2003
מאת: ד"ר אסף שפירא, דפנה אבירם-ניצן, עילי גבאי, עו"ד נסרין אבו עסלה
רק כ-16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד יולי 2024 – היו נשים (38 מתוך 235) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (5% מכל המינויים), אין ולו מנכ"לית אחת שמונתה באופן רשמי.
תורתו או אומנותו? השתתפות בני ישיבות חרדים בגילי גיוס בשוק העבודה
מאת: גבריאל גורדון
למרות איסור מפורש בחוק, מעל שליש מבני הישיבות בגיל 21 עבדו לפחות פעם אחת בתעסוקה מדווחת במהלך 2022 • כמעט מחצית (45%) מבני הישיבות בגיל 25 עבדו לפחות פעם אחת במהלך שנה זו • גובה שכרם של בני ישיבה בגיל 19-18 שעבדו בתעסוקה מדווחת עמד על כ-2,200 ש"ח. שכר זה עולה בהדרגה עד 4,200 ש"ח בחודש בגיל 25 • ככל שעולים בגיל, ההימצאות בשוק העבודה משמעותית יותר.
איחוד העבודה ומרצ למפלגת "הדמוקרטים" | השלכות ומשמעויות
מאת: ד"ר אסף שפירא
לאחרונה הודיעו מפלגות העבודה ומרצ כי בכוונתן להתאחד, אם כי למעשה מדובר באיחוד כמעט-מלא, ובאופן פורמלי ימשיכו להתקיים שתי מפלגות נפרדות. אף שכיום מדובר בשתי מפלגות קטנות יחסית – מרצ אינה מיוצגת כלל בכנסת הנוכחית ולעבודה יש ארבעה מנדטים בלבד – הרי שמבחינה היסטורית ובתוך מחנה השמאל הציוני מדובר באירוע משמעותי.
מינוי נציב שירות המדינה הבא: היועמ"שית ממלאת החלטת עבר רלוונטית מתמיד
מאת: ד"ר אסף שפירא
המעבר ממינוי שקובע רה"מ למינוי בוועדת איתור, כפי שכתבה היועמ"שית, מוצדק גם בשל מאפייניו הייחודיים של תפקידי הנציב, חובתו לפעול בממלכתיות והשפעתו העמוקה על דמותו של שירות המדינה. מהלך מינוי שכזה הוא קריטי לבחירת נציב מקצועי ועצמאי, שיוכל לעמוד באתגרים שניצבים בפני הנציבות, בעיקר בתקופה זו של ניסיונות להגביר פוליטיזציה בשירות הציבורי.
חוק הרבנים החדש ואבותיו נושאים את שם הרב עובדיה לשווא
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הרב עובדיה כתב בשעתו שאם מלכתחילה נקבע כי כהונת הרב המקומי קצובה לזמן מסוים, לא קיימת בעיה הלכתית בכך שהציבור יחליף אותו. הוא אף הוכיח ממקורות הלכתיים שונים שאפילו כשהציבור חתום עם הרב על חוזה מפורש או שכהונתו לא הוגבלה כלל, כשהציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו. ש"ס, שקידמה את חוק הרבנים שעשוי היה ליצור דווקא מצב הפוך, חרגה מדרכו של מנהיגה הרוחני.
חוק הרבנים המעודכן יחליש את מעמד הקהילות המקומיות בבחירת הרבנים וכולל פגמים שיפגעו בתפקוד הרבנות המקומית
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הצעת חוק הרבנים מאפשרת לגופי השלטון המרכזי להשתלט על הליכי מינוי הרבנים המקומיים על חשבון השלטון המקומי. ההצעה מבקשת גם להחזיר את מוסד רבני השכונות, שמבקר המדינה הצביע בעבר על שורת ליקויים בהתנהלותם.
ייצוג נשים ברשויות המקומיות – לציון יום השלטון המקומי 2024
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי, ד"ר אסף שפירא, ד"ר אריאל פינקלשטיין
בסקירה מוצגים נתונים על אודות ייצוג נשים בשלטון המקומי לאחר הבחירות האחרונות. לאור המציאות העגומה, מוצעות דרכים להענקת תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות וכן תמרוץ נוסף לרשימות המציגות שוויון מגדרי במקומות הראשונים.
ניתוח תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות 2024
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
אחוז ההצבעה בבחירות 2024 ירד לעומת בחירות 2018, אך היה גבוה יותר מבבחירות 2003, 2008 ו-2013 • לא חל שינוי ניכר בשיעור הנבחרות לראשות רשויות, אולם ייצוג הנשים במועצות עלה • שיעור תחלופת ראשי הרשויות הוא הגבוה ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות ועומד על 53% • 61.5% מחברי המועצות שנבחרו ב-2018 לא נבחרו לכהונה נוספת.
הורדת הדירוג של ישראל ב-V-Dem מדמוקרטיה ליברלית לאלקטורלית: צעד מדאיג, אך לא סממן לנסיגה דמוקרטית
מאת: ד"ר אסף שפירא
בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.
למרות הביקורת, העלייה באמון הציבור בנשיא המדינה מעידה על הכמיהה לממלכתיות בזמנים סוערים
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
נתוני מדד הדמוקרטיה 2023 ביחס לנשיא מראים עד כמה בשעת משבר יש שאיפה ציבורית למכנה קיומי וערכי המשותף לכלל האזרחים. הסבר נוסף לתמיכה הגבוהה הוא המחוות השונות שביצע, כגון הביקור ביישובי עוטף עזה והחיילים בחזית.
הציבור הדתי-לאומי בבחירות המקומיות
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
המפלגות הארציות המזוהות עם הציבור הדתי-לאומי מהוות שחקן מפתח בבחירות המקומיות. בבחירות 2024 חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות הפועלות במשותף עם רשימות חרדיות, וכן עלייה במספר הרשימות הפונות גם לציבור הלא-דתי. מנגד, חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות העצמאיות שאין להן קשר למפלגות הארציות.
סקר בזק "חרבות ברזל": יותר ממחצית מהציבור צופים סיכויים נמוכים ל"ניצחון מוחלט" במלחמה
מאת: פרופ' תמר הרמן, ירון קפלן
68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.
החרדים בבחירות לרשויות המקומיות: סקירת נתונים
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הציבור החרדי מגלה עניין רב בבחירות לרשויות המקומיות, וכך גם המפלגות החרדיות הארציות • מבחינת מספר מושבים והיקף הקולות, ש"ס ויהדות התורה הן המפלגות הדומיננטיות ביותר בזירה המקומית, לצד הליכוד • כמחצית מהח"כים במפלגות החרדיות לאורך השנים החלו את הקריירה הפוליטית שלהם בשלטון המקומי, שיעור גבוה בהרבה בהשוואה למפלגות אחרות.
לקראת הבחירות המקומיות 2024: מי זכאי להצביע וכיצד ינהגו ביישובים שפונו במלחמה?
מאת: ד"ר אסף שפירא
לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.
הורדת דירוג האשראי של ישראל תשפיע על כלל משקי הבית
מאת: פרופ' איתי אטר
בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.
הנושאים החשובים לציבור בבחירות המקומיות
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.
השפעת תמיכת מפלגות ארציות במועמדים בבחירות המקומיות על דפוסי ההצבעה של התושבים
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.
פולין והונגריה מספקות לישראל הוכחות לחשיבות עצמאות רשות התחרות
מאת: פרופ' איתי אטר, פרופ' יוסי שפיגל
רשות לא עצמאית עלולה להפוך כלי שרת בידי פוליטיקאים שיתערבו בשיקוליה המקצועיים לצורך קידום מקורבים. הפוליטיזציה תפגע בתחרות, בכלכלה, ברווחת תושבי המדינה ותדיר את רגליהם של עובדים מקצועיים מהשירות הציבורי.
פורטל ואפליקציית דייה, אוקראינה | מקרה בוחן לחדשנות במגזר הציבורי
מאת: מעין זכר פלג, שחר ליבנה
דייה (Diia) היא פלטפורמה דיגיטלית ציבורית למתן יותר מ-130 שירותים מקוונים לאזרחים אוקראינים. היא נועדה להנגיש שירותים לציבור ולעודד שקיפות ואמון בממשלה דרך ייעול התקשורת בין גורמים ממשלתיים ואזרחים במתן מענה לרווחת הציבור.
המבנה הפוליטי של הרשויות המקומיות החרדיות והשפעתו על התנהלותן
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
לרשויות המקומיות החרדיות מבנה פוליטי ייחודי המושתת על חלוקת החברה החרדית לשלוש קבוצות ועל שליטת הממסד החרדי הארצי בפוליטיקה המקומית. בעשור האחרון ניתן לזהות היחלשות מסוימת באחיזת הממסד החרדי בפוליטיקה המקומית, המתבטאת בעלייה במידת התחרותיות בבחירות ובצמיחתה של אופוזיציה ברשויות החרדיות. התהליכים מבטאים מגמות של אינדיבידואליזם בחברה החרדית, הדורשות מהרשויות החרדיות להתחשב בצורכי הפרט ולא רק בצורכי הקהילות.
לקראת הבחירות המקומיות 2024: מי זכאי להתמודד ומתי ניתן לפסול רשימות?
מאת: ד"ר אסף שפירא
עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.
עמדות כלפי תפקוד הרשויות המקומיות והממשלה ותמיכה בביזור בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.
שיעור הכספים הקואליציוניים המובהקים גדל פי ארבעה מאז 2015
מאת: צחי דוד, פרופ' קרנית פלוג
השוואת הכספים הקואליציוניים שהקצו ממשלות נתניהו בתקציבי 2016-2015 ו-2024-2023 וכן ממשלת בנט בתקציב 2022-2021 מתמקדת בהעברות סקטוריאליות, בין השאר לקצבאות ילדים וקשישים ובכספים ש"נצבעו" למטרות פוליטיות ייעודיות. הממשלה הנוכחית ויתרה על מנגנוני ההקצאה המקובלים – שמבוססים על תשתית מקצועית מדידה - והקצתה סכומים גבוהים בפער משמעותי (כ-11.2 מיליארד ש"ח) מכל גידול ריאלי אחר בתקציב, בעיקר דרך תקנות ייעודיות-מגזריות או משרדים מגזריים.
הרחק מהמלחמה, הישראלים בוועידת האקלים בדובאי דנו בשיקום האזור והאמון עם השכנות
מאת: ארז סומר
בביתן הישראלי, שממדיו צומצמו בשל המלחמה, המציאות טפחה על הפנים מכל כיוון. אחת התובנות שעלו בעקבות ההשתתפות הישראלית בוועידה – חוויה אנומלית בתוך הטירוף שמסביב - נגעה לצורך בהפניית משאבים, ביום שאחרי המלחמה, לחיזוק אפיק "דיפלומטיית האקלים", כחלק משימור והרחבת הסכמי אברהם.
ביטול תקצוב תוכנית "אופק חדש" ברשתות החרדיות חיוני למאמץ המלחמתי
מאת: ד"ר גלעד מלאך
הכנסת התוכנית לרשתות החרדיות הייתה בעייתית מלכתחילה בשל פגיעתה בעקרונות הממלכתיות והשוויון במערכת החינוך. אך בעת מלחמה ובמצב של מצוקה תקציבית קשה, הצורך בעצירתה הפך חיוני. עד עתה טרם הוטמעה התכנית במערכת החינוך החרדית ולא נקבעו לה מנגנוני פיקוח ברורים - ולפיכך יש לעצור את יישומה לאלתר.
play
ריבוי משרדי הממשלה גורם נזק למדינה בזמן המלחמה
מאת: תומר לוטן
כשהמבנה הארגוני של משרדי הממשלה נקבע לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי צורכי הציבור, נוצר מצב שבו המשרדים לא באמת מתפקדים בזמן שהציבור הכי זקוק להם. יש להפסיק את שיטת הפירוק וההרכבה של המשרדים בהתאם לצורכי הרכבת הקואליציה.
התפטרויות שרים כנטילת אחריות ציבורית: למה היא לא מתרחשת בישראל?
מאת: פרופ' עופר קניג
אחריות מיניסטריאלית מבטאת את החוזה הלא-כתוב בין הציבור לבין השלטון, ולפיה משגה אישי חמור של חבר ממשלה או מחדל הקשור למשרד עליו הוא ממונה צריכים להוביל להתפטרות. נוכח השיח סביב מחדלי אוקטובר 2023, כיצד נותקה בישראל הזיקה בין אחריות פוליטית ציבורית לבין התפטרויות שרים וראש הממשלה?
play
דמוקרטיה בזמן מלחמה | ההשלכות הכלכליות
עוד מוקדם להבין את כל ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה הישראלית, אבל בהחלט ניתן כבר להרגיש חלק מהן.
מה יהיו ההשלכות על שוק הנדל"ן? מה כוללת תכנית הפיצויים למפונים? ואיך זה ישפיע על האינפלציה?
נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון ולשעבר נגידת בנק ישראל, בפרק השני בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".
יום רביעי | 8 בנובמבר, 2023 | 21:00
התכנית לסיוע כלכלי בשל המלחמה יוצרת תמריץ חזק מדי לחל"ת ובכך פוגעת בכושר ההתאוששות של המגזר העסקי
מאת: פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר, רועי קנת פורטל
על הממשלה להפעיל מודל של חל"ת גמיש כדי למנוע הוצאה גורפת של עובדים לחל"ת. לצד זאת, יש לתת מקדמות באופן מיידי לעסקים שדיווחו על ירידה של יותר מ-25% במחזור.
רציפות תפקודית של המגזר הציבורי בחירום: לקחים מהמלחמה באוקראינה וממשבר הקורונה
מאת: שחר ליבנה
הקלת תהליכים ביורוקרטיים, דיגיטציה מואצת, האצלת סמכויות לשלטון המקומי ומעבר להוראה מקוונת הם כמה מהמהלכים שננקטו בשניים מהמשברים הבולטים של השנים האחרונות. הם ורבים נוספים עשויים להיות רלוונטיים ביותר עבור השירות הציבורי בישראל בזמן "חרבות ברזל".
האחריות הציבורית למחדלי המלחמה: מדוע לא צריך לחכות לוועדת חקירה?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בישראל יש תרבות פוליטית מתמשכת של העדר קבלת אחריות על מחדלים, ולנוכח זאת עיצוב מושגי האחריות המיניסטריאלית והאחריות האישית של דרג פוליטי נבחר ודרג מקצועי ממונה נעשה על ידי ועדות חקירה ממלכתיות. אף שחלקן מתחו ביקורת על הדרג הפוליטי, הן הותירו את גורל הפוליטיקאים למשפט הציבור והכנסת. לכן, למרות חשיבותן, לא צריך לחכות להמלצותיהן כדי לתבוע אחריות ממשלתית למחדל.
המחסור בעובדים וההסתמכות על יבוא תוצרת חקלאית מאיימים על החוסן האזרחי והביטחוני של ישראל
מאת: דפנה אבירם-ניצן
על ממשלת ישראל להכיר בחשיבותם האסטרטגית של ענפי החקלאות, המזון והתעשייה של מוצרים ביטחוניים להבטחת תפקודו הרציף של המגזר העסקי בזמן המלחמה. מענקי השקעה בחדשנות טכנולוגית לענפי החקלאות והבניה יתרמו לחיזוק החוסן הלאומי ולתפקוד המשק.
מוטב מאוחר: לבטל את הכספים הקואליציוניים עכשיו ולהנהיג שקיפות תקציבית מוחלטת
מאת: ד"ר איתמר יקיר
לצד ההוצאות הממשלתיות על מלחמת "חרבות ברזל" יידרשו הקצאות תקציביות ניכרות לסיוע לאזרחים. במקום להתעקש על מימוש הכספים הקואליציוניים, המגזריים באופיים, ולשחוק עוד יותר את אמון הציבור בממשלה, על שר האוצר לייעד אותם באופן בלעדי ושקוף למימון המלחמה ולשיקום היישובים שחרבו.
עמדות תושבים כלפי הרשויות המקומיות בהשוואה לממשלה
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הציבור הישראלי מגלה העדפה ברורה לרשויות המקומיות על פני הממשלה במגוון תחומים שנבדקו: אמון, מקצועיות, ניקיון כפיים וקשב לאזרח • יותר ממחצית מהציבור סבורים שהרשות המקומית שלהם פועלת ובמקצועיות וביעילות, לעומת חמישית בלבד שמייחסים זאת לממשלה • ההעדפה לרשויות ניכרת גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.
מלחמה על הבית: יש לחזק את התשתית הכלכלית החיונית לחוסן הלאומי
מאת: פרופ' קרנית פלוג, פרופ' יעקב פרנקל
סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.
play
דמוקרטיה בזמן מלחמה | תפקוד משרדי הממשלה
מאת: יוחנן פלסנר, תומר לוטן
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשמעת ביקורת חריפה על העדר תפקודם של משרדי הממשלה. את הוואקום שנוצר מילאו ארגוני החברה האזרחית ומאות אלפי מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ.
מה הגורמים שהביאו אותנו למצב הזה? מה צריך לעשות עכשיו לתיקון המצב, ומה הלקחים שניתן להסיק ליום שאחרי המלחמה?
נשיא המכון יוחנן פלסנר משוחח עם תומר לוטן, יועץ מדיניות במכון ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, בפרק הראשון בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".
יום שני | 30 באוקטובר 2023 | 19:00
שוב, לא לוקחים אחריות
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ועדות חקירה הן כלי חשוב לשיקום האמון הציבורי ולהפקת לקחים. במקרה של "חרבות ברזל" בירור העובדות והגורמים הקשורים במחדל אף עשוי לסייע בהתמודדות הקוגניטיבית והנפשית עם הטראומה ברמה הלאומית. עם זאת, הציבור הישראלי והכנסת לא צריכים לחכות למסקנות ועדת חקירה כדי לתבוע מהממשלה לקחת אחריות על המחדל.
כישלון משרד ההסברה במלחמת "חרבות ברזל" ממחיש עד כמה פסול פיצול משרדי הממשלה
מאת: ד"ר אסף שפירא
לאחר התפטרות שרת ההסברה, החליטה הממשלה לסגור את המשרד – וטוב שכך. לצד בזבוז הכספים שבהקמת משרד חדש, פעילויות ההסברה בזירה הבין-לאומית פוזרו בין משרדי רה"מ (מערך ההסברה), החוץ, התפוצות וההסברה. כך, משרדים שונים קידמו במקביל וללא תיאום תכניות שונות ואף סותרות. על הפוליטיקאים והציבור לקחת אחריות ולהמשיך ולצמצם את משרד הממשלה.
על רקע מלחמת "חרבות ברזל", אילו ממשלות חירום עומדות על הפרק?
מאת: ד"ר אסף שפירא
מלחמת "חרבות ברזל" מתרחשת על רקע פילוג קשה בציבור ובפוליטיקה הישראלית לנוכח יוזמות הממשלה לשינויים במערכת המשפט. כך שבה לסדר היום הפוליטי האפשרות לשינוי הרכב הממשלה, כשמונחים כ"ממשלת אחדות", "ממשלת מומחים" ו"ממשלת חירום" נאמרים גם מפי המנהיגים. מה משמעותם מבחינה פוליטית וחוקית?
ראש הממשלה נתניהו, עצור את החקיקה ומנע פגיעה נוספת בכלכלה
מאת: פרופ' קרנית פלוג, פרופ' יעקב פרנקל
העברת ביטול עילת הסבירות והצהרות רה"מ והשרים על המשך חקיקת מהלכי ההפיכה הביאו להערכת המשקיעים והשווקים שישראל אכן בדרכה לשינוי משטרי. כל חברות הדירוג הוציאו אזהרות חריפות מפני השלכותיה של חקיקה ללא הסכמה רחבה על הכלכלה, וההשפעות שלהן כבר ניכרות בטווח הקצר, כשכל יום שעובר ללא צעדים מתקנים גם מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים.
כך פוגעת הנסיגה הדמוקרטית במעמד הכלכלה הישראלית בעולם
מאת: דפנה אבירם-ניצן
החשש מהחלשת מעמדם ועצמאותם של המוסדות הפיננסיים (כמו בנק ישראל), לצד הפגיעה במעמדם של מוסדות החוק, מרתיעים את המשקיעים ואת חברות דירוג האשראי. בזמן שממשלת ישראל שוחקת את הדמוקרטיה ואת איתנותם של המוסדות, נוגסת במקצועיות השירות הציבורי, פוגעת באמון של יותר ממחצית העם ויוצרת פילוג בעם, השקל נחלש והמשקיעים יוצאים מהמשחק.
פופוליזם כאיום קיומי: המקרה הישראלי כתמרור אזהרה לפטריוטים בעולם
מאת: פרופ' גדעון רהט
הממשלה ה-37 שואפת להרוס את המונופול על השימוש הלגיטימי בכוח, מקדמת מדיניות וחוקים הנוגדים את רוחה הדמוקרטית של ישראל ותוקפת את מוסדות המדינה ובהם הגורמים המקצועיים במנהל הציבורי. הערעור הגורף של המוסדות משמש מנהיגים פופוליסטים כדי לאיים לא רק על הדמוקרטיה הליברלית - אלא על המדינה עצמה.
קציבת כהונת רבנים: סקירה הלכתית
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הצעת החוק הנוגעת לרבנים מקומיים מבקשת לבטל את קציבת כהונות רבני הערים, כך שיימשכו עד הגיעם לגיל 75, וכן לאפשר לשאר הרבנים המקומיים לכהן עד גיל זה ולא עד גיל הפרישה. קציבת כהונות רבנים הייתה מקובלת בקהילות אשכנזיות וספרדיות ומעוגנת בהלכה, ולכן בבואה של הכנסת להסדיר מחדש את הסוגיה עליה לדבוק בדרך זו ולאפשר ליישובים להפסיק את כהונות הרבנים כרצונם.
בהעדר עילת הסבירות, ביטול הוועדה המייעצת למינויים בכירים יסכן את מינוי הקודקודים בפוליטיזציה
מאת: דוד שורמן
הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.
גם אם החקיקה תיעצר, חובה לבזר את סמכויות השלטון בישראל
מאת: ד"ר אסף שפירא
ריבוי של "נקודות וטו" כגון ממשל אזורי נבחר, בית נוסף בפרלמנט ומתן סמכות וטו לנשיא יוכל לסייע בבלימה או בשינוי של חוקים בעייתיים. מחקרים אמפיריים כבר הצביעו על האפקטיביות של מצב כזה במאבק נגד "נסיגה דמוקרטית" ומשטרים פופוליסטיים.
חוק טבריה יגרום לפוליטיזציה של הוועדות הממונות ויוכל לשמש את שר הפנים להצנחת מועמדים
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
אם יוכלו חברי הוועדה הממונה להתמודד מיידית על חברות במועצה או לרוץ לראשותה הם עלולים להפוך לשחקנים פוליטיים באופן שיפגע בהבראת הרשות. ההתנגדות מקיר לקיר לתיקון החקיקה העידה עד כמה היא מסוכנת ליחסי השלטון המרכזי והמקומי בישראל.
בין תורה לפרנסה: מעבר של גברים חרדים מ"כוללים" לשוק העבודה
מאת: גבריאל גורדון
בעולם החרדי היציאה מעולם הישיבות הגדולות וה"כוללים" והמעבר לעולם התעסוקה הם שלב מורכב מבחינה תרבותית וחברתית. המחקר מפנה את תשומת הלב להבדלים בין גברים שגדלו במשקי בית חרדיים העושים את המעבר הזה בשלבים שונים בחייהם, ומצביע על פערים ניכרים בהקשר של השתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה.
מריצוי הקואליציה ועד הרס אמון הציבור: ארבע הערות על תקציב המדינה 2024-2023
מאת: פרופ' יובל פלדמן
ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקיה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגעת בלגיטימציה שלו. גם ריבוי הפעולות לטובת בוחרי הקואליציה אינו תורם לאמון הציבור בממשלה אלא פוגע קשות באמון הציבור ובנכונותו לשתף פעולה עם רשויות המדינה.
התיקון לחוק הרשויות המקומיות עלול לגרום לפוליטיזציה של הוועדה הממונה ולשמש את שר הפנים להצנחת מועמדים
מאת: אסף הימן, ד"ר אסף שפירא, ד"ר אריאל פינקלשטיין, אביטל פרידמן
התיקון שמבקש לאפשר לחבר או ליו"ר ועדה ממונה להתמודד כבר בבחירות הראשונות שלאחר מינויו יסיר לכאורה חסם שפוגע בזכות להיבחר. בפועל, הוא יפגע במעמדה המקצועי של הוועדה, יפתח צוהר למינוי מועמדים מטעם השר ויעלה חשש להיותו פרסונלי.
התיקון לדיני הבחירות המקומיות אינו נותן מענה הולם לבעיית הרשימות הפיקטיביות
מאת: ד"ר אסף שפירא
התיקון כולל מהלכים חשובים כמו הרחבת השקיפות בנוגע להסכמים פוליטיים והגברת הגמישות בהצבעה בבחירות. עם זאת, הוא לא פותר את המצב שבו ראש רשות מתמודד ברשימה פיקטיבית רק כדי לזכות במקום נוסף במועצה - ואף עלול להחריף אותו.
היי-טק כערוץ למוביליות בין-דורית
מאת: זק הירש, פרופ' יותם מרגלית, יחיאל נועם, פרופ' קרנית פלוג
המחקר מתמקד בקשר בין תעסוקה בהיי־טק ובין ניעות כלכלית כלפי מעלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק מהווה נתיב שונה לניעות כלכלית מנתיבים אחרים? עד כמה פתוח נתיב זה לאנשים מרקע כלכלי חלש, ועד כמה משנה המוצא או המגדר שלהם?
"הלאמת הארנונה" מנוגדת לדמוקרטיה המקומית ולהמלצות ה-OECD
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
ארגון המדינות המפותחות ממליץ להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה גבוהה יותר בהחלטה על גובה המס, תוך קביעת יחס קבוע והגיוני בין ארנונה לעסקים לארנונה למגורים כך שישקף את עלויות התושבים והעסקים לרשות המקומית. המהלך שמקדמת הממשלה בחוק ההסדרים מעלה חשש להשתלטות ממשלתית על כספי קרן הארנונה, כפי שקרה בעבר.
play
פרשת "בהר" ומוביליות חברתית
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
לרגל פרשת "בהר" נשאל על מטרותיו של היובל המקראי ועל הקשר שלו למוביליות חברתית בישראל של היום. האם 'פוס משחק' אחת ל-50 שנה מאפשר שוויון הזדמנויות או פוגע במאמצי העניים לשפר את מצבם?
האם נסיקתו של גנץ בסקרים מסמנת את שובו של האתוס הצבאי לפוליטיקה?
מאת: פרופ' גדעון רהט
דומה כי התמיכה העכשווית בגנץ מבטאת את החזרה לערך המקצוענות השקולה, המכירה במגבלות הכוח ובצורך להפעילו בתבונה. היא הידהדה בעיקר כששר הביטחון יואב גלנט , הדמות השקולה ועתירת הזכויות הצבאיות, עמד בפני פיטורין כדי לרצות את הכוחות האחרים בממשלה.
ה"רפורמה" תחזק את נבחרי הציבור? שנו קודם את שיטת הבחירות
מאת: ד"ר אסף שפירא, פרופ' יניב רוזנאי
אם יוזמות החקיקה אכן מיועדות להגביר את השפעת הציבור על עיצוב המדיניות, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שתכלול מרכיבים אישיים ואזורים שיגבירו את האחריותיות וההיענות של הנבחרים לציבור. כל עוד השיטה לא תשתנה, העברת הכוח לקואליציה לא תשרת אותו אלא רק תגביר את החשדנות כלפי מניעיה.
התכנית הממשלתית לשינוי מערכת המשפט תפגע בכל שכבות האוכלוסייה: ירידה בהכנסות, גידול בהוצאות ועלייה חדה במינוס של העשירונים הנמוכים
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.
play
פרשת "ויקהל-פקודי" ומפקד הלמ"ס בישראל המודרנית
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם גבי גורדון, חוקר במרכז לממשל וכלכלה ובתכנית חרדים, על המפקד המקראי בפרשת פקודי, ועל מפקדי הלמ"ס בישראל המודרנית.
האם המפקדים מבקשים לשרת אותן המטרות? האם הנפקדים משתפים פעולה? מי נכלל בכל אחד מן המפקדים ומי נותר בחוץ?
מדד החופש והדמוקרטיה Freedom House ל-2022: ישראל מדינה חופשית - אבל עם תמרור אזהרה
מאת: ד"ר אסף שפירא
ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.
play
פרשת "יתרו" והפרדת רשויות
האם האיזונים והבלמים שעומדים מול הכנסת והממשלה הם בתי המשפט דווקא, או אולי הרשויות המקומיות? ואולי מעמד הר סיני מספק לנו דגם חדש-ישן של ניהול חברה המורכבת מקהילות שונות?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש התכנית לשלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקר דת ומדינה, על פרשת יתרו ועל עצתו של יתרו למשה להאציל סמכויות.
שלושה גרפים מוכיחים איך תכנית לוין תגביר את השחיתות ותפגע במשק
מאת: פרופ' איתי אטר, ד"ר צחי רז
שינויים משטריים שהותירו כוח רב בידי הממשלות בהונגריה ובפולין גרמו לעלייה בשחיתות. מחקרים רבים שנערכו ב-25 השנים האחרונות הראו כיצד מוסדות שמחילים מגבלות אפקטיביות על השלטון ומנהיגים מנגנון ביורוקרטי עצמאי הם ערובה חשובה לפיתוח כלכלי ארוך-טווח.
הממשלה ה-37 חייבת לפעול בחקיקה וברגולציה נוכח החרפת משבר האקלים
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.
ההסכמים הקואליציוניים לא סופרים את השלטון המקומי
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
התחייבות הממשלה להקפיא את תעריפי הארנונה לא היתה ניתנת ברוב המדינות המערביות, שבהן יש לשלטון המקומי אוטונומיה על קביעת גובה המיסוי העירוני. הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות מחייבת גם את חיזוק מעמד השלטון המקומי.
האפשרות לעבוד מרחוק פותחת צוהר לרכוש דירה בפריפריה הרחוקה
מאת: דפנה אבירם-ניצן
ככל שיותר מחוסרי ומשפרי דיור ינצלו את חלון ההזדמנויות וירכשו דירה בפריפריה הרחוקה, יירדו המחירים במרכז ויתרחב היצע הדירות הפנויות להשכרה באזורים המבוקשים. נדרשת גם הגדלת מענקים שיסייעו לגייס הון ראשוני לרכישת דירה.
פיצולי הסיעות המהירים הם מהלומה נוספת לחוסר היציבות הפוליטי
מאת: ד"ר אסף שפירא
החוק אמנם מאפשר לסיעות כמו הציונות הדתית להתפלג בקלות לאחר הבחירות, אך הפילוג יוצר בלוקים טכניים ומערער את אמון הציבור בנבחריו. רק שינוי החוק כך שיקשה על פילוג בראשית הכהונה ובכך יתמרץ סיעות להמשיך ולפעול יחד יוכל לשנות את המצב.
על אחוז החסימה, הקולות המבוזבזים ומה שביניהם
מאת: ד"ר אסף שפירא
במבט השוואתי אחוז החסימה בישראל הוא סביר בהחלט: ברובן המכריע של הדמוקרטיות, אחוז החסימה נע בין 2% ל-5%, ולכל אחוז, נמוך או גבוה, יש כמובן יתרונות וחסרונות. באחוז חסימה גבוה יותר יש סכנה מוגברת לקולות מבוזבזים. כפי שקורה עתה, רשימות שקיבלו מספר קולות לא נמוך בסוף לא נבחרו לפרלמנט. אבל גם כאן – הדבר אינו הכרחי, ותלוי בהתארגנות פוליטית נבונה או לא נבונה של המפלגות.
play
פרשת "נח" וההתחממות הגלובלית
"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.
והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.
play
קידום חדשנות אקלים בישראל
יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.
כשליש מהציבור הכי מוטרדים מיוקר המחיה בישראל
מאת: פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר, רועי קנת פורטל
סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.
הקיזוז למוסדות חרדיים בגין אי לימוד מקצועות ליבה התכווץ
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
על רקע ההסכם של יהדות התורה המבטיח מימון מלא למוסדות החינוך החרדי גם מבלי לימודי ליבה, נתונים מיוחדים על היקף האכיפה והקנסות של משרד החינוך מצביעים על אכיפת חסר גם כיום, בגין אי לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך היסודי החרדי. במרבית המקרים מתבצעים קיזוזים חוזרים לאותם מוסדות, המגיעים בממוצע רק ל-8% מתקציב בית הספר.
קצבת הזקנה תעלה ביותר מ-500 שקלים אם תוצמד למדד מחירים לאזרחים ותיקים
מאת: פרופ' איתן ששינסקי, חלי (רחל) זקן, ירדן ויס, מרב אורן-יפתח, ליאור דופז, בועז בן אהרון, דורון יגר בורשטיין
מחקר משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי אם קצבאות הזקנה היו מוצמדות למדד מחירים מותאם לאזרחים ותיקים, הן היו גדלות ביותר מ-500 שקלים. כיום, קצבת הזקנה מוצמדת למדד המחירים הנוגע לכלל האוכלוסייה, ובמסגרת המחקר פותח מדד מחירים לאזרחים ותיקים בהתאם לרכיבי הצריכה של אוכלוסייה זו.
החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל
מאת: ד"ר איתן רגב, ירדן ויס, דנה עמיר
מחקר חדש בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל, את הפערים בינם לבין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות, במטרה לאמוד את פוטנציאל השתלבותם ואת החסמים המקשים על מימושו
מתווה ועקרונות כלליים לביזור לרשויות המקומיות
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
החלטה מספר 675 של הממשלה מיום 21.11.2021 הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. בחוות דעת זו יוצג מתווה כללי לפרמטרים ליצירת דיפרנציאליות בביזור בין הרשויות וכן תנאי המעטפת הנדרשים לביזור
צמצום הרגולציה על חקיקת חוקי עזר
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
יש לשנות את עילות ההתנגדות לחוקי עזר מצד שר הפנים ולמקד אותן בהגנה על עניינים מדינתיים, ובכך לבטל את הרגולציה הכלכלית והמשפטית מצד המשרד. צעד זה אינו דורש שינוי חקיקה, והולם את נוסח החוק הנוכחי הרבה יותר מהמצב הקיים. בנוסף, מוצע לערוך מיפוי שיטתי של תחומי החוקים ולבחון באילו מהם ניתן להסיר כליל את הרגולציה. כצעד משלים להורדת נטל הרגולציה מוצע לטייב את הליכי החקיקה בתוך הרשות
צעד חיוני בכיוון הנכון: ביזור סמכויות לשלטון המקומי
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים
תקנון מפלגת יש עתיד החדש: צעד קטן של דמוקרטיזציה
מאת: פרופ' עופר קניג
התקנון החדש של יש עתיד אמנם מעיד על מגמות התמסדות ודמוקרטיזציה במפלגה, אבל מדובר בצעדים מתונים מאוד שלא עתידים לשנות בטווח הקרוב את שלטון היחיד של מייסדה יאיר לפיד. ובכל זאת, מדובר בהתפתחות מעודדת שמצביעה על כך שאפילו מפלגות אישיות רואות צורך בשלב כלשהו צורך להיפתח. האם יש עתיד אכן צועדת לכיוון דמוקרטי יותר?
איסור על נאשם בפלילים להרכיב ממשלה - האם זה קיים בעולם?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
תזכיר החוק של השר גדעון סער המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה הוא הזדמנות לבדוק מה קורה בשאר העולם: אמנם בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות לא מוכר הסדר חקיקתי דומה, אבל מצד שני, מדובר במצב תקדימי וחריג, שמרביתן לא התמודדו איתו. אז מה אומר החוק בבריטניה, שוודיה ודנמרק?
דוח המבקר - תזכורת לנחיצות הבהולה בביזור
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות
play
שנה טובה!
השנה שחלפה לוותה בתנופה של עשייה אצלנו במכון הישראלי לדמוקרטיה. במציאות של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי חוקרי המכון סייעו בגיבוש החלטות מדיניות לשיפור עבודת הממשל ולהגנה על המוסדות הדמוקרטיים. נמשיך לעבוד יחד עם השותפים שלנו במערכת הפוליטית, במגזר הציבורי, בסקטור העסקי ובחברה האזרחית כדי להבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה ומשגשגת
האינטרס הכלכלי | כלכלת חינוך - איים של מצוינות בים של בינוניות
מאת: פרופ' יותם מרגלית
בעשור האחרון הוכפל תקציב משרד החינוך בישראל ל-66 מיליארד שקלים. האם שיטת החינוך השתנתה? האם צמצמנו את פערי האי שוויון בין האוכלוסיות בישראל? האם התלמידים מגיעים מוכנים יותר לשוק העבודה? ומה בנוגע לבעיה "הקטנה" של חוסר ההתאמה בין ימי החופש של ההורים לזה של התלמידים? כל זאת ועוד בפודקאסט השבועי שלנו, האינטרס הכלכלי, בהנחיית רועי כ״ץ ואדריאן פילוט
ביזור חכם עכשיו
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית
הסדרת מודל העבודה מהבית
מאת: דפנה אבירם-ניצן
צוות חשיבה של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות נציגים מהאוצר, זרוע העבודה, ההסתדרות, נציגי המגזר העסקי וארגוני המגזר השלישי בוחן בימים אלה את המודל הראוי להסדרת העבודה מהבית. הצוות, בראשות אבי ניסנקורן, עמית מחקר אורח במכון ודפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה בוחן לעומק את הסדרת יחסי העבודה, מודל החזר הוצאות על עבודה מרחוק, פרטיות העובד, זמן רווחה ושעות עבודה אל מול העלאת הפריון.
בין ריכוזיות השלטון למסורת הפוליטית היהודית
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
מדינת ישראל מתאפיינת בשלטון ריכוזי שאינו מעניק לרשויות המקומיות מרחב פעולה עצמאי. פרופ' דניאל אלעזר המחיש כי מדובר בגישה המנוגדת למסורת ולהיסטוריה היהודית, וזיהה את הבסיס למבנה שלטוני התואם את המסורת הפוליטית היהודית בחיזוק השלטון המקומי המייצג את הקהילות השונות
הממשלה ממשיכה להתרחב- כיצד בכל זאת ניתן להקטין אותה?
מאת: ד"ר אסף שפירא
על הממשלה מוטלת המשימה לשקם את אמון הציבור במערכת ובמוסדות השלטוניים אחרי שנתיים וחצי של שיתוק פוליטי עמוק. על חבריה להבין שכחלק מזה, עליהם לפעול כדי לצמצם את מספר השרים וסגני השרים (ולא ההפך), ולחזק את כוחם של הכנסת וחבריה כדי שיוכלו לבצע את תפקידם
המעורבות הממשלתית כמחולל השחיתות המרכזי
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
פרשת פאינה קירשנבאום חשפה את התלות של ראשי הרשויות המקומיות בממשלה. לכן, חשוב לצמצם את המעורבות הממשלתית והפוליטית בתקצוב לרשויות המקומיות, ולהגדיל את היקף התקציב הממשלתי המועבר לרשויות המקומיות על בסיס מענקים מוגדרים ושקופים
הציבור מאס מדיבורים על ביזור סמכויות, כעת הגיע זמן המעשים
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
בעוד מנהיגי הממשלה החדשה הצהירו כי לא יעסקו בנושאים שנויים במחלוקת, דבר אחד מתברר כקונצנזוס - הצורך ברפורמה מקיפה של ביזור סמכויות לשלטון המקומי. נראה שכולם מבינים את הצורך בשינוי מן היסוד - כעת הגיע הזמן להפוך דיבורים למעשים
play
לא ממתינות לממשלה: חברות ישראליות לוקחות על עצמן מחויבות וולונטרית להפחתת פליטות מזהמים
הקשר שבין פליטות מזהמים למגזר העסקי: לקראת מושב אקלים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021 הופק סרטון בהשתתפות 3 חברות ישראליות שהציגו את המהלכים שהן מקדמות בעסק לאימוץ צעדים וולונטריים להפחתת פליטות או למעבר לפעילות ירוקה, תוך התייחסות לתועלות שפעילות זו מניבה לעסק, האתגרים מולם הם נאלצים להתמודד כדי לבצע את המהלך וכן חסמים רגולטוריים/בירוקרטיים בדרך למעבר למשק דל פחמן.
השפעות משבר האקלים על שוק העבודה, וכיצד ניתן להיערך לשינויים?
מאת: דפנה אבירם-ניצן, מאיה גוברין
דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות
עם שוך הסערה
מאת: פרופ' עופר קניג
בטרם תיגש הקואליציה החדשה למלאכה, עליה לבחון האם טירוף המערכות של השנתיים האחרונות אכן מעיד על צורך בהול ברפורמות כאלה, או אולי פרק הזמן הזה, שבמהלכו הצליח ראש ממשלה לטרלל את המערכת הפוליטית ולשעבד את האינטרסים של אזרחי ישראל לטובתו ולצרכיו האישיים, היה כל כך יוצא דופן וחריג, שהסיכוי שחזור על עצמו קלוש
דמי קיום למשתתפים בהכשרות יכולים לתרום לעליית שכר ולתעסוקה בתחום ההכשרה
מאת: ד"ר שגית אזארי-ויזל, ד"ר יעל מלצר, אלון פורת, ירדן קידר
הסיבות העיקריות לנשירה מהכשרות מקצועיות - קשיי פרנסה והצורך לשלב עבודה עם הכשרה. נמצא קשר חיובי בין קבלת דמי קיום לסיכוי לעליית שכר לאחר הכשרה מקצועית ולתעסוקה בתחום ההכשרה
שיפור מדיניות הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף
מאת: דפנה אבירם-ניצן, יאיר פרנק, פרופ' יובל פלדמן, עו"ד עדנה הראל פישר
זה שנים שישראל ממוקמת במקום לא מחמיא בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את נטל הבירוקרטיה הממשלתית ואת מידת הנוחות של עשיית עסקים. נדרשת תכנית שתיושם באופן מיידי להקלת הנטל הבירוקרטי ולטיוב הרגולציה שמוטלת על המגזר העסקי
המרוץ לנשיאות המדינה יוצא לדרך
מאת: פרופ' עופר קניג
המירוץ לבחירות נשיא המדינה ה-11 יצא לדרך באופן רשמי. לאחר ריבוי המועמדים במירוץ שהתקיים לפני 7 שנים, הפעם יתמודדו רק שניים: יצחק הרצוג ומרים פרץ. מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד נשיא המדינה היו בעלי רקע פוליטי-מפלגתי; רובם גברים, בני שישים פלוס
play
הבחירות לנשיאות: מרוץ פוליטי לתפקיד טקסי?
מאת: פרופ' עופר קניג
הבחירות למשרת נשיא המדינה הן בחירות לתפקיד שהוא סמלי-טקסי בעיקרו. אמנם הנשיא מחזיק גם בכמה סמכויות מהותיות, אולם בסופו של יום הוא דמות הניצבת מעל המחלוקות הפוליטיות, המפלגתיות והחלוקות הפנימיות בחברה. עם זאת, מרבית המועמדים לנשיאות והנשיאים שנבחרו עד היום היו אישים מזוהים מפלגתית
כל הרשימות המשותפות במקום אחד
מאת: ד"ר אסף שפירא
אמנם רשימות משותפות אינן תופעה חדשה, אך הדומיננטיות שלהן במערכת הפוליטית גדלה עם השנים, עד שהגיעה לשיא במערכות הבחירות של 2020-2019 (והתמתנה בבחירות 2021). סקירה זו מונה את כל הרשימות המשותפות שנבחרו לכנסת מאז הבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2021, והמפלגות שאותן ייצגה כל רשימה כזו
דפוסי הצבעה: 2021 לעומת 2020
מאת: פרופ' עופר קניג
הירידה באחוזי ההצבעה וההיחלשות המשמעותית של הליכוד הן שניים מהמאפיינים הבולטים של בחירות 2021. הניתוח להלן משווה את אחוזי התמיכה שקיבלו המפלגות (בחירות 2021 לעומת 2020) בשלוש הערים הגדולות, ביישובי הפיתוח, במגזר הערבי, ביישובים החרדיים, בקיבוצים, בערים המזוהות עם הליכוד ובערי המרכז המבוססות
הסוגיות החדשות שמגדירות את הפוליטיקה הישראלית
מאת: יוחנן פלסנר
במבט לאחור על השנתיים האחרונות, ניתן לזהות מספר תהליכי מפתח שנבעו מחוסר היציבות הפוליטית, ויעצבו את עתידה של הדמוקרטיה הישראלית השברירית - בהם החזרה למערכת פוליטית מבוזרת ורעועה, שחיקת מוסד המפלגה, שינוי בהגדרת הציבוריות הישראלית ולגיטימציה הולכת וגוברת להשתלבות נציגי החברה הערבית בקואליציה
הגבלת כהונת ראש הממשלה - יתרונות וחסרונות
מאת: ד"ר אסף שפירא
להלן הטיעונים העיקריים, לצד היתרונות והחסרונות; בשנים האחרונות הונחו כמה הצעות חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-2 קדנציות ו/או 8 שנות כהונה. מדובר בהצעה לרפורמת כבדת משקל, שתשפיע על מגוון היבטים משטרים. יש לה יתרונות לא מבוטלים לצד אתגרים מורכבים ואף חסרונות משמעותיים, וההכרעה ביניהם אינה פשוטה.
play
כיצד מבטיחים מעבר צודק וחברתי בדרך למשק דל פחמן?
בשנתיים האחרונות הוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה שכלל את נציגי החברה האזרחית, אשר מטרתו להבטיח שהמעבר למשק דל פחמן יהיה צודק וחברתי (Just Transition). בתום תהליך שכלל ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות עבור גורמי הממשל המיישמים, גובשה חבילה של צעדי מדיניות שמטרתם למזער את הפגיעה בשכבות החלשות ולהבטיח שאלו ייהנו לא פחות מתועלות המעבר למשק דל פחמן. במפגש הוצגו למשתתפים עיקרי הממצאים והמלצות המדיניות ונערך דיון בהשתתפות הציבור, נציגת ה-OECD שמלווה את המהלך ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים.
מימון מפלגות בישראל - בור ללא תחתית
מאת: ד"ר אסף שפירא
מקבץ הדוחות שפורסם לאחרונה על ידי מבקר המדינה בעניין מימון מפלגות, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. בעיצומה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים וקריסת מוסד המפלגה, זה הזמן לנהוג באחריות בכספי הציבור של כולנו בכל הקשור למימון מפלגות והתנהלותן הפיננסית
הציבור מתעניין בנושאים סביבתיים, הפוליטיקאים פחות
מאת: דפנה אבירם-ניצן
דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז
דוח מבקר המדינה על פעילות הסיעות בכנסת העשרים והתנהלותן בבחירות לרשויות המקומיות- תובנות מרכזיות
מאת: ד"ר אסף שפירא
מקבץ הדוחות שפורסמו לאחרונה על ידי מבקר המדינה בנוגע להתנהלות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות על תפקיד היו"ר, התנהלות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22, התנהלותן השוטפת של המפלגות במהלך שנת 2018 והתנהלותן במהלך הבחירות המקומיות ב-2018, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. להלן יפורטו כמה כשלים בולטים - והצעות לשיפור המצב
הבחירות לכנסת ה-24 - הליכי בחירת המועמדים והמנהיגים
מאת: ד"ר אסף שפירא
פחות ופחות מפלגות בוחרות את המנהיג והמועמדים בשיטות דמוקרטיות, במיוחד בפריימריז, ויותר ויותר מפלגות הן "מפלגות מנהיג" – מועמדיהן נקבעים באופן בלעדי על ידי מנהיג המפלגה, שמעמדו בלתי מעורער. כך החליטו המפלגות השונות מי יהיו מועמדיהן לבחירות.
מדינת ישראל תקועה בשנות ה-80
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
כשחוסר היציבות השלטוני מביא לבחירות רביעיות בתוך שנתיים, דווקא הרשויות המקומיות בולטות כאי של יציבות. עם זאת, השלטון המקומי בישראל סובל מחוסר עצמאות והיעדר סמכויות מספקות ביזור סמכויות לשלטון המקומי יכול להוות דרך מצוינת לשמירה על יציבות, גם בעת קונפליקט חריף בשלטון המרכזי
בחירות בצל קורונה- כיצד נימנע מטענות לזיופים?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי
שיטת בחירות אזורית בישראל - יתרונות וחסרונות, מודלים והדמיות
מאת: ד"ר אסף שפירא
שיטת הבחירות בישראל היא ארצית: המדינה כולה היא מחוז בחירה אחד, שבו נבחרים כל 120 חברי הכנסת. ישראל היא מהדמוקרטיות הבודדות שאין בהן חלוקה למחוזות בחירה. יש לכך השלכות שליליות, במיוחד על הקשר בין הבוחר לנבחר ועל ייצוג הפריפריה. כדי לתקן זאת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ממליץ על מעבר לשיטת בחירות אזורית-יחסית - השיטה הנפוצה ביותר בקרב דמוקרטיות מבוססות
2,605 הצעות חוק, 522 שאילתות: הכנסת ה-23 במספרים
מאת: ד"ר חן פרידברג
כמה הספיקה הכנסת ה-23 לעשות בתקופת כהונתה הקצרה? בתשעת החודשים שחלפו, הונחו על שולחנה של הכנסת 2,605 הצעות חוק פרטיות, שיא בממוצע החודשי בהשוואה לעשר הכנסות האחרונות, מתוכן 17 בלבד הפכו לחוקים. מבט מעמיק מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן, כאשר רק חצי אחוז מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים
עד מתי ניתן למימון המפלגות לתפוח?
מאת: ד"ר אסף שפירא
לא די בכך שכל מערכת בחירות עולה למשלם המסים מיליארדי שקלים – חברי הכנסת פועלים בכל פעם להגדלת המימון הניתן למפלגות מהמדינה, לטובת קמפיינים מפוצצים ומסעות בחירות גרנדיוזיים. על כן, חשוב לשלול מהכנסת את יכולתה לקבוע את הכללים הנוגעים למימון מפלגות ומתן הלוואות, ולחייב את המפלגות לשפר את התנהלותן הכלכלית
החיסונים כבר כאן- אבל כיצד משכנעים את הציבור להתחסן?
מאת: פרופ' יובל פלדמן
מאות אלפי חיסונים הגיעו לישראל בימים האחרונים, אולם בינתיים נראה כי הציבור לא ימהר לעמדות ההתחסנות. מה בכל זאת יכול לשכנע את הישראלים להתחסן? שאלנו את פרופ' יובל פלדמן באילו צעדים על מקבלי ההחלטות לנקוט, ומאילו כדאי להימנע
היבדק וסע (לאסוף את הצ'ק)
מאת: פרופ' יובל פלדמן
האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור
ההחלטה על סגר צריכה להיות אפידמיולוגית, לא התנהגותית
מאת: פרופ' יובל פלדמן
על מקבלי ההחלטות לשדר לאזרחים שההליכה לסגר נעשית משיקולים ענייניים ובריאותיים, ולא כי זה האמצעי היחיד שישראלים מסוגלים לציית לו. ללא תיקון הכשלים ותוך הישענות על אכיפה דרקונית - הליכה לסגר יכולה אולי להביא לשינוי קצר טווח, אך לטווח הארוך היא עשויה להעמיק עוד יותר את משבר האמון
על מקלות, גזרים וערים אדומות
מאת: פרופ' יובל פלדמן
במקום שמודל הרמזור יגרום לסולידריות קהילתית שתסייע לבלימת המגפה, הוא מביא לתוצאה ההפוכה, בה חברי הקהילה עשויים לרצות לשבש את זרימת המידע לטובת השכונה או העיר – הכל, רק לא להיחשב עיר אדומה. כדי להימנע ממצב כזה, על מקבלי ההחלטות להעדיף את השימוש בתמריצים חיוביים בוני אמון, ולהפחית ככל הניתן את השימוש בתמריצים שליליים
שדרוג ההון האנושי עובר בהכשרות מקצועיות
מאת: דפנה אבירם-ניצן
על גורמי הממשל לנצל את פסק הזמן שנכפה על חלקים נרחבים משוק העבודה בשל מגפת הקורונה, כדי לעבור תהליך משמעותי של שדרוג יכולות העובדים. וכדי שהמאמץ לעידוד המובטלים לעבור הכשרות מקצועיות יביא לשינוי התנהגות בפועל, על הממשלה לצאת במהלך הסברתי רחב להעלאת המודעות למגוון האפשרויות העומדות בפניהם
מודל הרמזור - אור ירוק לחשיבות השלטון המקומי במשבר
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
קבינט הקורונה אישר השבוע את מתווה הרמזור של פרופ' גמזו, שמבקש להטיל מגבלות על ערים באופן דיפרנציאלי. זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון. כעת יש לפעול גם להתאמת מערכת החינוך למודל, ובהמשך- העברת סמכויות נוספות, גם בעתות שגרה, מהשלטון המרכזי לרשויות
דוהרים לבחירות? רק בישראל אי העברת תקציב גורמת להקדמת בחירות
מאת: פרופ' עופר קניג
היכולת לפזר את הכנסת טרם סיום כהונתה היא אחד הסממנים המשקפים את מאזן העוצמה בין הרשות המבצעת למחוקקת. בכל המדינות הדמוקרטיות יש מנגנון אחד לפיזור הפרלמנט או לכל היותר שניים. ואילו אצלנו, לא פחות מארבעה. אז נכון שהמנגנון לפיו אי־העברת תקציב גורר אוטומטית בחירות חדשות נולד אמנם מתוך כוונות טובות, אבל במציאות הנוכחית הוא כבר לא מממש את ייעודו, ולכן יש לפעול לבטלו
הקמת הממשלה בישראל ואירלנד: מצאו את ההבדלים
מאת: פרופ' עופר קניג
שתי מערכות בחירות הספיקו להיערך בסמוך להתפרצות מגפת הקורונה לחיינו, אי אז בתחילת 2020- באירלנד ובישראל. בשתיהן הסתיימו הבחירות ללא הכרעה ברורה, ובשתיהן הוקמו בסופו של דבר ממשלות אחדות המבוססות על רוטציה. אלא שבעוד שבמדינה אחת נחתם הסכם קואליציוני ששֹם את טובת תושביה בראש סדר העדיפויות, באחרת עוגנו הסדרים פוליטיים עקומים ומנופחים שמקדמים בראש ובראשונה את נבחרי הציבור
האם הכנסת הפכה לחותמת גומי?
מאת: יוחנן פלסנר
בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.
יצירת ביקושים לעובדים: האצת פרויקטים בתחום התשתיות והכשרות מקצועיות
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מדינות רבות בעולם כבר הבינו שהדרך ליצירת ביקושים לעובדים עוברת דרך הכשרות מקצועיות וסבסוד תקופת ההכשרה. על הממשלה בישראל לפעול בנתיב זה ובמקביל להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות שיגבירו הביקוש לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע, וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית
המשבר הנוכחי מחייב צמצום במספר במשרדי הממשלה
מאת: פרופ' עופר קניג
לממשלה מנופחת של 34 שרים ו-35 משרדים אין הצדקה של ממש גם בימים שבשגרה, קל וחומר במציאות של משבר כלכלי עמוק. אם הפחתת מספר השרים אינה אפשרית פוליטית, על מקבלי ההחלטות לקדם לכל הפחות את האיחוד של כמה משרדים באופן שיאפשר לשניים או שלושה שרים לפעול באותו משרד. המשמעות המיידית תהיה חיסכון ניכר. אין סיבה שמה שעובד טוב בשוודיה, הולנד, דנמרק ונורווגיה לא יכול לעבוד אצלנו
משבר הקורונה: עבודה מהבית
מאת: דפנה אבירם-ניצן
30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה
חברי הכנסת הישראלים הם שיאני החקיקה הפרטית
מאת: ד"ר חן פרידברג
על שולחנה של הכנסת ה-20 הונחו 6,018 הצעות חוק פרטיות- רק 4% מהן הפכו לחוקים. ריבוי הצעות החוק הפרטיות פוגע באיכות החקיקה וביישומה, מבזבז משאבי כוח אדם ומטיל עומס חריג ומיותר על ועדות הכנסת. הסדרת סמכויות החקיקה וטיוב התהליך יסייעו לחקיקה איכותית ויעילה יותר
הגיע הזמן לייצוג נשי הולם בממשלה
מאת: ד"ר אסף שפירא, פרופ' עופר קניג, ד"ר חן פרידברג, פרופ' גדעון רהט
על רקע המגעים להרכבת ממשלת אחדות, על ראשי המפלגות לדאוג לשיפור משמעותי בייצוג הנשים בממשלה, להבטיח שלפחות שליש משרי הממשלה יהיו נשים, ולמנותן לתפקידים בכירים, לרבות במשרדים החשובים שבהם מעולם לא כיהנה שרה
נגיף הקורונה - קטליזטור לשינוי
מאת: חלי (רחל) זקן
נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר
צמצום מספר משרדי הממשלה: ניתוח, מבט השוואתי וחלופות
מאת: פרופ' עופר קניג
על רקע המגעים לממשלת אחדות, חשוב לקרוא למקבלי ההחלטות לאמץ מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים, ובכך לייעל את הליכי קבלת ההחלטות לחסוך בכספי ציבור, ולחזק את יכולת המשילות. גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה - המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג
רשימות משותפות - רצים ביחד, נשארים ביחד
מאת: ד"ר אסף שפירא
בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף התופעה של רשימות משותפות, דבר שמגביר את היציבות השלטונית וממתן שסעים חברתיים, אולם רק רשימות משותפות בודדות החזיקו מעמד לתקופה ממושכת יחסית. על כן, יש לשקול לבצע תיקונים בחוק שיעודדו מפלגות שהתמודדו ברשימות משותפות שלא להתפצל לסיעות נפרדות במהלך הקדנציה, ואף להתאחד למפלגה אחת
משבר הקורונה- להשקיע היום כדי לשקם את כלכלת היום שאחרי
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים
במיוחד בעת הזו- חשוב להבטיח פעילות תקינה של הכנסת
מאת: ד"ר חן פרידברג, אביטל פרידמן, ד"ר אסף שפירא, ד"ר שני מור
קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט
אז איך תראה הכנסת ה-23?
מאת: פרופ' עופר קניג
צפי למספר הנמוך ביותר של רשימות שייכנסו לכנסת הבאה; גוש המרכז שמאל התכווץ מ- 8 רשימות בבחירות 2013, ל-3 רשימות בלבד; הייצוג הנשי ימשיך כנראה לדשדש. בפעם השלישית בתוך פחות משנה, הסתיים אמש בכנסת הליך הגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-23. ד"ר עופר קניג עם תמונת המצב
הכשלים המבניים בעבודת הכנסת
מאת: ד"ר חן פרידברג
העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר
לראשונה מאז 2005 - פייט אמיתי על ראשות הליכוד?
מאת: פרופ' עופר קניג
הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר, והנהגתו של בנימין נתניהו צפויה לעמוד למבחן רציני - לראשונה מזה 14 שנים. האם לאחר סדרת התמודדויות שלא עוררו עניין, הקרב הצפוי בין גדעון סער לנתניהו יביא להשתתפות רחבה של מתפקדי הליכוד?
אנחנו לא במיעוט
מאת: פרופ' עופר קניג
אנחנו רגילים לחשוב שהמצב בישראל ייחודי ואין שני לו. בפועל, הפלונטר שנקלענו אליו, כמו גם הפתרונות היצירתיים שעולים לסדר היום, אינם בהכרח דבר חריג. ממשלות מיעוט, לדוגמה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות. אמנם לא מדובר בפתרון אידאלי אך במקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא לא רע מ"פלונטר" פוליטי
שנה אחת, שתי מערכות בחירות: כיצד הושפע אחוז ההצבעה?
מאת: ד"ר ניר אטמור, ד"ר אסף שפירא
על אף התחזיות, שיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר עלה, גם אם לא באופן דרמטי. כמה אזרחים ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אילו שעות הן הפופולריות ביותר בקלפי, כמה הצביעו ביישובים הערביים ובקרב החרדים, והיכן דווקא נרשמה ירידה בהשתתפות בבחירות?
מיעוט לא בהכרח מעיד על איכות
מאת: ד"ר אסף שפירא
במהלך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל פעלו בה כמה ממשלות מיעוט, ואין מניעה שממשלות כאלה יקומו גם בעתיד. כינונה של ממשלת מיעוט כזו לא בהכרח יוביל לפגיעה ביציבות וביכולת המשילות שלה, ולמרות שהמודל הזה אינו חף מאתגרים, חשוב לזכור שגם המודל הנוכחי לא מבטיח יציבות חסרת פגמים
הכנסת לא מתפקדת, גם בימי שגרה
מאת: ד"ר חן פרידברג
חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת
עושה היסטוריה: נתניהו עוקף את בן גוריון במשך הכהונה כראש ממשלה
מאת: פרופ' עופר קניג
בסוף השבוע יעקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בן גוריון וירשום שיא במשך כהונתו המצטברת כראש ממשלה: 4,876 ימים. בהשוואה למדינות ה-OECD, הוא ממוקם שלישי, אחרי נשיא טורקיה ארדואן וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ומה בנוגע להשוואה בינלאומית והיסטורית?
יוזמת ביטול הבחירות פסולה ומקדמת קומבינה אישית
מאת: פרופ' יובל שני, ד"ר גיא לוריא, ד"ר עמיר פוקס, פרופ' עופר קניג
היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי
לראשונה בישראל: בחירות לכנסת פעמיים בשנה
מאת: פרופ' עופר קניג
עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר
play
איך משיבים את כבודה של הכנסת?
מאת: ד"ר חן פרידברג
הבחירות והשבעת הכנסת מאחורינו. למה נדרשים כעת חברי הכנסת, ותיקים וחדשים לאחד, על מנת להחזיר את אמון הציבור למוסד הכנסת, שעומד כרגע על 30% בלבד? האזינו לשיחה עם ד"ר חן פרידברג, חוקרת בתכנית לרפורמות פוליטיות במכון עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה-מרקר, על הצעדים שיש לנקוט על מנת לשפר ולייעל את עבודת הכנסת וחבריה
play
איך חוק נולד?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
לתשומת לב חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) - מלאכת החקיקה לא מסתכמת בכוונות טובות וביחסי ציבור, אלא משלבת ייעוץ, בחינת חלופות וניתוח עלויות והשלכות תקציביות. חשוב גם לבדוק שהחוק איננו סותר חוקי יסוד, לא נובע ממניעים פרסונליים ואינו בא לתת מענה על דבר מה שהתרחש בעבר. שיעור מזורז בחקיקה
כיצד ניתן לשפר את עבודת הכנסת?
מאת: ד"ר חן פרידברג
הבחירות הסתיימו, וכעת מתגבשת הכנסת ה-21 של מדינת ישראל. ואולם, סיכוייהם של חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) לתפקד כראוי אינם גבוהים, הרבה בגלל גודל הכנסת ודרך עבודתה. על מנת לייעל את עבודת הכנסת בתחומי החקיקה והפיקוח, דרושה רפורמה מקיפה בעבודתה
מינויים אישיים בשירות המדינה
מאת: ד"ר אסף שפירא
הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם.
מחיר הטכנולוגיה
מאת: פרופ' יובל פלדמן
החלפת מדבקות התמחור על המוצרים בצגי מחיר אלקטרוניים נשמע אולי כמו צעד פשוט – אך עלולה להיות לו השפעה של ממש על התנהגות הצרכן. הכנסת טכנולוגיה למערכת האמון שבין הצרכן למשווק איננה פשוטה ויכולה להביא לניצול לרעה של היתרונות שהיא מביאה, אך טמונה בה גם הזדמנות להגברת האמון והשקיפות בין השניים
מסתמן: ממשלה מנופחת, בזבזנית ולא יעילה
מאת: פרופ' עופר קניג
גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל
להתראות בחירות... שלום ממשלה
מאת: פרופ' עופר קניג
מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?
הזכות לבחור בעולם גלובלי
מאת: פרופ' עופר קניג
היום מתחילה ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל, אך תרמילאים, אנשי עסקים וסטודנטים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את הקריטריונים לעשרות אלפי ישראלים שמרכז חייהם בישראל
