המרכז לממשל וכלכלה

המרכז לממשל וכלכלה שם לו למטרה לטפל באתגרי היסוד של מערכות הממשל, הפוליטיקה והכלכלה בישראל כדי לשפר את התפקוד ואת היעילות של מערכות אלו – כל אלו אגב הגדלת האמון בשיטה הדמוקרטית, הגברת ההשתתפות הפוליטית, חיזוק שוויון ההזדמנויות והעצמת השוויון הפוליטי והחירות האזרחית לרווחת הכלל והפרט. 

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה אבירם-ניצן

    מנהלת המרכז

    קראו עוד

    אבירם- ניצן כיהנה בשנת 2016 כמנהלת היחידה לחקר ההגירה והעלייה, במרכז AMCB באוניברסיטת בר-אילן. ובין השנים 2003 עד 2016 כיהנה ככלכלנית ראשית ומנהלת האגף למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' ידידיה שטרן

    סגן נשיא אחראי

    קראו עוד

    ראש המרכז ללאום, דת ומדינה והמרכז לממשל וכלכלה
    תחומי מומחיות: דת ומדינה, משפט והלכה, משפט חוקתי, מערכת המשפט, דיני תאגידים, רכישת ומימון חברות, משטר ומבנה תאגידי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' גדעון רהט

    ראש התכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    חבר סגל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית בינלאומי בסגל המרכז לחקר הדמוקרטיה באוניברסיטת אירווין שבקליפורניה.

    עורך הספר "תיקון שיטת הממשל בישראל" (יחד עם שלומית ברנע, חן פרידברג ועופר קניג, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה).

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יותם מרגלית

    ראש התכנית (שותף) לרפורמות ביחסי עבודה

    קראו עוד

    הוביל את פרויקט הבנק העולמי בנושא מדיניות ההשקעות של תאגידים בינלאומיים. חבר סגל בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת סטנפורד. בעבר היה חבר סגל באוניברסיטת קולומביה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל פלדמן

    ראש התכנית (שותף) לרפורמות ביחסי עבודה

    קראו עוד

    עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מנהל התכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וחבר באקדמיה הישראלית הצעירה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' איתן ששינסקי

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' ששינסקי הוא מרצה לכלכלה (אמריטוס) באוניברסיטה העברית בירושלים, ומופקד הקתדרה למימון ציבורי ע"ש סר אייזיק וולפסון במוסד.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עופר קניג

    קראו עוד

    ד“ר קניג הוא מומחה בפוליטיקה השוואתית וקיבל את הכשרתו בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת UBC שבוונקובר, קנדה. משמש מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר דנה בלאנדר

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר חן פרידברג

    קראו עוד

    השתתפה בכתיבת שלושה מחקרים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פיקוח הכנסת על הממשלה", "תיקון שיטת הממשל בישראל" ו"ההשתתפות בבחירות לכנסת".

    ד"ר פרידברג היא חברת סגל במחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר איתן רגב

    עמית מחקר ובתכנית לרפורמות בשוק העבודה

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: כלכלת עבודה, כלכלת המגזר החרדי, כלכלת בריאות, יוקר המחיה, מיסוי אופטימלי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר איל פאר

    קראו עוד

    עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה בכיר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן, מומחה לקבלת החלטות וכלכלה התנהגותית, מייסד וראש המעבדה לתובנות התנהגותיות בצרכנות www.cobilab.org

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף שפירא

    חוקר

    קראו עוד

    דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    חלי (רחל) זקן

    עוזרת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    עומר זליבנסקי

  • תמונת ברירת מחדל

    אביטל פרידמן

  • תמונת ברירת מחדל

    ירדן קידר

    רכז מחקרים

  • תמונת ברירת מחדל

    שחף זמיר

    עוזר מחקר

פרופ' איתן ששינסקי בשיחה על שלושת הנושאים שהמדינה חייבת לטפל בהם במערכת הפנסיה והבטחת ההכנסה למבוגרים בישראל, לפני שיהיה מאוחר מדי

העיכוב בהחלטה על המיזוג בין ערוץ 10 ל'רשת' הציף בעיה רחבה עוד יותר - הנטל הרגולטורי הנובע מהיעדר שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות בישראל, מקשה על תפקוד מהיר ויעיל שלהן ופוגע במשק. הסדרת תחומי הסמכות והאחריות של כל רשות בחוק וקיום שיח להעברת מידע ביניהן, יפתחו את התרבות הבין-ארגונית הנחוצה לשם כך

play

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

play

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

העצרת לזכר יצחק רבין ז"ל בתל אביב חשפה בפנינו את פרצופה הצבוע של מעוז הליברליות הישראלית, וחוסר יכולת להקשיב למי שהגיע לייצג את הצד האחר של המפה הפוליטית. מסתבר שתל אביב יכולה לקבל שיעור בפלורליזם דווקא מבית שמש

הכותרות החוזרות ומדווחות על ראש עיר שקיבל סכומי כסף גדולים בעבור קידום מיזמי נדל"ן, או שנטל הלוואות מגורמים בעיר שהובילו לניגוד עניינים חמור. בית המשפט העליון, כמו גם גורמים שונים בפוליטיקה ובתקשורת, מדגישים בהקשר זה את ההכרח בענישה מחמירה ומרתיעה למען "יראו ויראו". אבל ענישה לא צריכה להיות כלי ההתמודדות היחיד וספק גם אם העיקרי

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

הציבור בחלק גדול מהערים החזקות בישראל הוא ברובו כזה שמתנגד לעמדות השלטון הנוכחי. לפיכך, אנו עדים לתופעה של ניסיון של תושבי ערים אלו באמצעות נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, להשפיע על ההתנהלות במרחב המוניציפאלי באופן הנוגד את עמדות השלטון. בין אם בפתיחת חנויות בשבת, הפעלת תחבורה ציבורית פרטית בשבת או יחס למבקשי המקלט- תופעה זו צוברת תאוצה בשנים האחרונות כחלק ממגמה עולמית ויתכן שתהיה לה השפעה משמעותית על המרחב הציבורי בישראל.

בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד לראשות העיר והאחד למועצת העיר ובמקרה שאף אחד מהמועמדים לראשות העיר אינו מקבל 40% מקולות הבוחרים, נערך גם סיבוב שני. האם זוהי השיטה האופטימאלית והאם אותה השיטה רלבנטית לכל יישוב בארץ ללא קשר לזהות תושביו וגודלו? יתכן כי אימוץ מודלים המתקיימים בחו"ל יוכלו לשקף נאמנה יותר את צרכי הציבור- למשל באמצעות הכנסת רכיב של בחירה לפי אזורי מגורים בתוך העיר בערים הגדולות, מה שיבטיח ייצוג רחב יותר או באמצעות ביטול הסיבוב השני בבחירות על ידי שיטת הצבעה מדורגת.

בשני העשורים האחרונים ירד אחוז ההשתתפות בבחירות המקומיות לשפל ורק כמחצית מאזרחי ישראל מממשים את זכותם הדמוקרטית. יתרה מכך, דווקא ביישובים הקטנים יותר וביישובים בהם ישנו רוב לקבוצות מגזריות שונות, אחוז ההצבעה גבוה יחסית. צעד אחד שנעשה בכדי להגדיל את שיעורי ההצבעה הוא הפיכת יום הבחירות ליום שבתון כפי שהיה נהוג בעבר. בטווח הרחוק חשוב גם לנקוט צעדים שיגבירו את מעורבות האזרחים בשלטון המקומי ביום-יום ויגדילו את האמון בו  וכן להקל באפשרויות ההצבעה לציבורים שונים.

עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" היא אחת העבירות הנפוצות בהן מואשמים בשנים האחרונות חברי מועצות ערים וראשי ערים. למרות זאת, נוסח העבירה הוא עמום ומורכב ממשפט אחד בלבד. מצב זה, לא רק שיוצר חוסר בהירות משפטית, אלא בעיקר פוגע ביכולת להבהיר לנבחרי הציבור בדיוק היכן עובר הגבול בין התנהגות פלילית לחוקית. כפי שנעשה בעולם, גם בישראל הגיע הזמן לכתוב מחדש באופן ברור ומפורט את נוסח העבירה, ובכך לסייע במאבק בשחיתות השלטונית.

play

בשנים האחרונות נחשפנו לעשרות פרשיות שחיתות בהן נקשר שמם של ראשי ערים ובעקבות זאת נשמעים קולות הקוראים לקצוב את כהונתם על מנת למנוע סיאוב ושחיתות. אלא שמתוך 20 מקרים שפורסמו לאחרונה של חשדות לשחיתות של ראשי ערים אותם בדקנו, הרוב התבצעו בכלל בקדנציה הראשונה והשנייה. כמו כן עולה, כי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בשנת 2013, למעלה ממחצית מראשי הערים שנבחרו היו ראשי ערים חדשים וכי מספר ראשי הערים המכהנים מספר רב של קדנציות הוא מועט. להגבלת כהונה יש אמנם מספר יתרונות, אך ספק רב אם שמהלך זה יביא תוצאות במלחמה בשחיתות.

ראש הממשלה מוביל בימים אלה מהלך להוריד את אחוז החסימה לקראת הבחירות הקרבות ובאות. אחוז החסימה הועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים וכיום עומד על 3.25%. אם תבשיל היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, ידובר בתקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שרק לפני שנים אחדות הצדיקו את העלאת אחוז החסימה כחלק מחבילה של חיזוק המשילות

 

בניגוד למשפט הפלילי, שתכליתו להכריע בין קוטב האשמה לקוטב החפות, יום הכיפורים מציג אפשרות שלישית: אחריות

שיטת הבחירות הישירה הנהוגה ברשויות המקומיות לראשות העיר המחייבת רוב של למעלה מ-40% מביאה לבזבוז משאבים ולסחר-מכר פוליטי. שיטה מדורגת שבה כל מצביע יוכל לדרג גם את המועמד השני והשלישי המועדפים עליו, יכולה לפתור את הבעיה

קמפיין הבחירות שמנהלת מפלגת כולנו הוא חוקי, לגיטימי ואף חיובי. אלא שהמימון החודשי למפלגות צריך להינתן באופן שיחייב אותן לפעול גם לעידוד השתתפות פוליטית וקשר עם הבוחרים, ולא רק לקמפיינים. לשם כך, נדרש שינוי בחוק מימון מפלגות.

במקום לחזק את הרגש הלאומי - חוק הלאום יביא להחלשתו. סאגת החוק הפכה את המוסכמה המקובלת על הרוב המכריע של היהודים בישראל לעניין שהוא נושא לוויכוח

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה, וחשוב שהוועדה תיתן לה מענה, היא אילו הכשרות מקצועיות יניבו את התשואה המיטבית למשק ועל אילו הגיע הזמן לוותר, זאת לצד מיפוי סט המיומנויות הנדרש כיום בשוק העבודה, בדגש על תחומים בהם לאדם יש יתרון מובהק על המחשב והמכונה

מנואל טרכטנברג, בוגי יעלון, דני דנון, ינון מגל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, יגאל גואטה, שי פירון, שרון גל.... מה המשותף להם? כולם אנשים שנבחרו לכנסת בבחירות האחרונות, אך עזבו אותה מאז מסיבות שונות ומגוונות. וזוהי רק רשימה חלקית. האם הכּנסת הנוכחית מתאפיינת ברמות שיא של נטישה? האם רבים מנבחרי הציבור מאסו בה? 

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

play

מי הסיעה המצטיינת בעבודה פרלמנטרית? חברי איזו סיעה נואמים יותר במליאה ומגישים יותר שאילתות והצעות לסדר היום? מי הסיעה שחבריה נוכחים יותר בוועדות ובמשכן? ומי מעבירים יותר חוקים?

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

 מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37%

ברור מדוע בג"ץ דן בנושא גיוס חרדים לא פחות מעשר פעמים. ממשלות נפלו, מאות אלפים הפגינו, ושני חוקים של הכנסת בוטלו בגין המחלוקת על הגיוס. והנה, השבוע, משרד הביטחון הגיש הצעה חדשה למתווה חוק גיוס שאמורה להידון בכנסת. האם ההצעה מצליחה לאזן בין האינטרסים והערכים המתנגשים?

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

ומה צפוי בעתיד? בשנת 2020 הרווחים הצפויים הם 449 מיליון דולר ובנוסף לתמלוגים ומס הכנסה, ישולם לראשונה למדינה גם "היטל ששינסקי"  בסך 38 מיליון דולר. ההיטל, שנקבע בוועדת ששינסקי, הוא על רווחי יתר. כלומר, סך התשלומים למדינה יהיה 172 מיליון דולר ומשנה זו ואילך יתווסף ההיטל בכל שנה

play

הפיטורים קורעי הלב בנגב קרמיקה ובמפעלים נוספים בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של שינויים דרמטיים שעוברים על שוק העבודה שלנו. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהמקצועות שמוכרים לנו היום, ייעלמו בעתיד הקרוב בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומעבר לשוק של מיומנויות. למעשה, שליש מהתלמידים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים היום. אז מה צריכה המדינה וכל אחד ואחת מאיתנו לעשות בכדי להיערך לשינויים ולמקצועות העתיד?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

חייל משוחרר- לאן פניך מבחינה מקצועית? לא מומלץ שתבחר במסלולי מנהל עסקים, כלכלה או משפטים- שם השוק כבר מפוצץ. מקצועות טכנולוגיים ותעשייה היברדית הם הדבר האמיתי הבא. 

על כשל השוק שבין מגזר השירותים למגזר התעשייה ומה הקשר בין הכשרות מקצועיות ושכר סטודנטים? שיחה עם ד"ר איתן רגב, חוקר במכון ודן פרת מנכ"ל קרן סטף ורטהיימר יחד עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

בסוף החודש תחלוף שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע – אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ויותר מכך – מדגים בצורה מובהקת את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו

play

שנה לאחר עזיבתו של נציב שירות המדינה האחרון עו"ד משה דיין, מחקר חדש במכון מציע להפקיע את הסמכות למינוי הנציב מראש הממשלה ולהעבירה לוועדת איתור

מדינת ישראל היא סיפור הצלחה יוצא דופן במישורים רבים – ביטחון, כלכלה, מדע, חברה. ואף על פי כן, בתודעה הסובייקטיבית של רבים מהאזרחים, המדינה נתפסת כמדשדשת. ענן סמיך של ספקות מרחף מעל חיינו הלאומיים. מהי הסיבה לקיומו של פער זה?

חנינות ומחיקת רישומים פליליים לרגל שנת ה-70 למדינה עלולות להפחית את האמון בחוק

הגבלת השלטון היא אחת מאבני היסוד במשטר הדמוקרטי, אולם כמעט לא קיימים בישראל מנגנונים לפיקוח על השלטון ואלו הקיימים – חלשים למדי. האם מנגנוני הפיקוח שקיימים יעילים הם? כיצד מחזקים את הפיקוח על השלטון?

האם אין מקום להגביל באופן נחרץ יותר את יכולתן של חברות הסלולר לשווק תוכנית הבנויה על חוסר תשומת לב הצרכנים לשינוי? האם די בהודעת מסרון ובעדכון/התראה חד פעמית בחשבונית הלקוח? האם אפליית מחירים, הבנויה על הרעיון שמוצדק לגבות מאנשים שונים מחיר שונה מצדיקה גביית מחיר מופקע.

האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?

האם ישראל, בת השבעים, הינה הצלחה מסחררת? או שמא המדינה על סיפו של תהום? מי צודק?

שיטת הבחירות הקיצונית בישראל שהחלה כזמנית והפכה לקבועה ומשוריינת, מביאה לבעיות משילות. בעוד שהרעיונות החיוביים לתיקונים בשיטת הבחירות נדחו, יוזמות פחות טובות ואף גרועות לשינוי בשיטת הממשל הארצית ובבחירות הפנים מפלגתיות אומצו, כשלו והביאו דווקא לשיתוק והיעדר יכולת לעשות את התיקונים הנכונים והנדרשים

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

play

בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה

play

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

אינך צריך להיות אדמו"ר, גם לא תלמיד חכם, כדי לדעת בוודאות שחוק הגיוס במתכונת שדורשים החרדים לא יעבור. אם כן מדוע הם מבקשים את מה שאין סיכוי שיקבלו?

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הנורבגי: "מהלך ראוי שישפר את עבודת הכנסת שהיא מהפרלמנטים הקטנים בעולם"

הוא מעיד על עצמו כי הקדיש את חייו לשירות המדינה ולקידום טובתה על פי השקפתו. זו עדות אמת ועל כולם להודות בכך. הוא סבור, כסוקרטס, שנעשה לו עוול. ואולם, בניגוד ליווני אציל הנפש, במאמציו להיחלץ מאימת הדין הוא נופח רוח רעה בגחלים הלוחשות המאיימות למוטט את אמון הציבור בשלטון החוק. כאשר נתניהו מאשים כי מערכת אכיפת החוק "תופרת לו תיק" הוא מעדיף את האינטרס האישי שלו על פני טובת המדינה

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

הציבור אינו מרוצה מהאופן בו חברי הכנסת ממלאים את תפקידם. מאמר זה בוחן הלכה למעשה את האופן בו מילאו חברי הכנסת את תפקידם הפרלמנטרי. ניתוח של הפעילות בשנים האחרונות (2011-2017) מצביע על דפוסי הפעילות של חברי אופוזיציה וקואליציה ושל חברות כנסת בהשוואה לעמיתיהם

האם חברוּת בכנסת היא קריירה לכל החיים? מה עשו חברי הכנסת לפני היבחרם ומה הם עושים אחרי כהונתם? המאמר מתחקה אחר נתיבי הקריירה של חברי הכנסת ומגלה כי חברי הכנסת מגיעים ממגוון רקעים תעסוקתיים, וכי הנתיב העיקרי לחברות בכנסת הנוכחית הוא פעילות במסגרת השלטון המקומי. בתום כהונתם רבים מחברי הכנסת נותרים בזירה הציבורית-פוליטית

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

לכאורה, אין למפלגות סיבה מוצדקת להיקלע לגירעונות: מחקר שנערך במכון גילה כי מימון הבחירות בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס למספר הבוחרים. הסיבה העיקרית שהמפלגות בכל זאת מסיימות את מערכת הבחירות בגירעונות גדולים היא התנהלות בזבזנית ולא אחראית בתקופת הבחירות

 

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי.  המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

החוק להסדרת מימון ציבורי, שאושר במליאת הכנסת אתמול, מכוון אמנם לתכלית ראויה של הקטנת השחיתות הציבורית אך נוסח באופן עקום ומזיק. החוק יוצר שתי קטגוריות של מתמודדי פריימריז ומפלה ביניהן, והלכה למעשה מחזק את הסיכוי של חברי כנסת מכהנים להמשיך ולהיבחר, על חשבון מועמדים חדשים פוטנציאליים 

play

עם אישור חוק הפריימריז במליאת הכנסת, חשוב להבין- דמוקרטיה היא לא רק פעם ב-4 שנים, היא גם בין לבין בבחירות פנים מפלגתיות - "פריימריז". צפו בסרטון של פרופ' רהט על הצעדים לשיפור מערכת הבחירות הפנים מפלגתית

play

בשנים האחרונות ראינו ראש ממשלה, שרים וראשי רשויות מקומיות נכנסים לכלא, אלא שרובם, בתחילת דרכם הציבורית, היו מלאים באידיאלים וכוונות טובות. מחקרים מתחום האתיקה מוכיחים בסיטואציות מסויימות רובנו נשקר או נרמה, וכך קבלת מתנות, הזמנה לכנסים וקידום מקורבים לא נתפסים כמשהו בעייתי. פרופ' יובל פלדמן מסביר, איך נלחמים בשחיתות השלטונית?

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ואלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיחה על שיפור השירות הציבורי, הטמעת יעדים ומדדים למשרדי הממשלה, הפחתת רגולציה ושורת ההצעות שעומדות על הפרק בכל הנוגע למינויים פוליטיים בשירות המדינה.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מדינת ישראל ירדה בעשור האחרון במדד העשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי ממקום ה-29 למקום ה-54 בעולם. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ודפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים מדוע חלה הידרדרות, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את מיקומנו במדד?

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לקראת ההצבעה הצפויה על הצעת החוק המבקשת לקבוע, כי המדינה תממן את הליך הפריימריז עבור חברי כנסת מכהנים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה כי מדובר בהצעה שנועדה לקידום תכלית ראויה אך היא יוצרת בפועל מנגנון מפלה ובלתי שוויוני

בשבוע שעבר נחשף כי חברת כנסת מהקואליציה יזמה הצעת חוק שלמעשה שרתה אינטרסים מסחריים של חברה ספציפית והשירותים שהיא מציעה, בתיווך שדלנים - והכל חוקי. הבעיה היא אחרת: היעדר שקיפות. מאמצים של שדלנים לקידום חקיקה הם בוודאי משהו שכולנו – חברי כנסת, הציבור הרחב והתקשורת – זכאים לדעת עליו

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

לפי דו"ח העוני האחרון שפרסם ביטוח לאומי, מצבם של הקשישים בישראל השתפר - אך שיעור העוני שלהם עודנו גבוה יחסית למדינות ה-OECD ועומד על 16.7%. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם בשבוע שעבר נמצא, בין היתר, כי 56% מהציבור חוששים שלא יוכלו להתקיים בכבוד בגילאי הזקנה. יש לשנות את הקצאת הסבסוד המדינתי, בדמות אגרות החוב המיועדות ואופן חלוקתן, ולפתח מודל דינמי לקביעת גיל הפרישה

play

תהליכי המינוי האחרונים של נציבי שירות המדינה בישראל מצביעים על קשיים באיתור המועמד המתאים ובשיטת הבחירה שלו. במדינות אחרות בעולם קיימות שיטות שונות ומנגנוני פיקוח ועצמאות אפקטיביים יותר מבישראל

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

התפישה שיש לעשות ככל הניתן להרחיק את השפעת השר על יועצו המשפטי לא קובעת בהכרח שמישהו מואשם באופן מיידי בהיותו מושחת, אלא שבאופן כללי צריך לשמור על למקסימום מרחק, או היעדר זיקה, בין היועצים המשפטים ושומרי סף אחרים לבין השרים שעימם הם אמורים לעבוד. זאת כדי להבטיח שההחלטות המתקבלות במערכת הממשלתית הן הכי נקיות והכי מקצועיות שאפשר להשיג.

האופוזיציה בישראל סובלת מחולשה מבנית ומוסדית. לחברי הכנסת אין כלי פיקוח חזקים דיו בכדי להתמודד עם הממשלה ובשל ליקויים
בשיטת הממשל שלנו, האופוזיציה מורכבת ממפלגות שאינן משתפות פעולה ומתחרות זו בזו

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם, טוב עשה הנשיא ריבלין שהעלה בנאומו על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו

אמרו מעתה - המבקש לסלול את הדרך להפיכת ישראל למדינה אתנוקרטית-דתית, והמאמין כי לעולם חוסן פוליטי להשקפת עולם זו, יש לו סיבה טובה לתמוך בהוראת ההתגברות. מי שמבחינתו מדינה כזו היא חלום בלהות - צריך להתנגד לכך

המסר המטעה, ההתיישנות שחותרת תחת האמת והדמיון המופרך לצרפת. החוק של ח"כ אמסלם ומטרתו האמיתית

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

play

3 דקות ברוטו. זה הזמן שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עוסקים בכל הצעת חוק שעולה בישיבה השבועית מדי יום ראשון, כל זאת ללא שקיפות לגבי החלטותיה ותוך שהיא הופכת לשסתום הכרחי עבור הקואליציה לאלפי הצעות חוק פרטיות שמועלות בישיבותיה. אז איך אפשר לשנות את עבודת הוועדה כך שתהיה חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה?

נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי" הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, באמצעות שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות, אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו מסוכנות לשירות המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

"ההחלטה מנוגדת לחוק שירות המדינה; מספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110"; נשיא המכון יוחנן פלסנר: "הופכים את השירות הציבורי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים"

המשפטנים ד"ר עמיר פוקס וד"ר אביעד בקשי על המשמעויות האופרטיביות של חוק הלאום. האם המשך למגילת העצמאות או פגיעה באיזון שבין הרוב למיעוט?

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

ד"ר שוקי פרידמן ומוחמד דרוואשה על זכויות המיעוט הערבי ויחסו למדינת הלאום

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

יוחנן פלסנר נשיא המכון ושני סגניו למחקר, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן, על השלכות החוק בנוגע לאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

השרים בנט ושקד מפירים את האיזונים בין הרשויות ועלולים להוביל למציאות חוקתית אפלה וחסרת תקדים שבמסגרתה כל שלטון שייבחר בעתיד יהיה נטול רסנים ומגבלות ובעל מאפיינים אוטוריטריים

יושב ראש מפלגת העבודה מתכונן למנות שרים מקצועיים לפחות לחמישה משרדים. שר אינו אמור להיות ואינו מתיימר להיות האדם המומחה ביותר בתחום שעליו הוא ממונה, אלא האדם אשר מצליח לשלב בין האינטרס הציבורי, המשאבים, והידע המקצועי של אנשי משרדו. יש להחזיר את הממלכתיות אל הפוליטיקה. למנות שרים שמרגע שיתמנו לתפקידם, יראו את האינטרס הציבורי הרחב לנגד עיניהם

play

לפי מדדים חדשים שפורסמו לאחרונה, עולה כי במקרים רבים עמוד הפייסבוק האישי של חברי הכנסת פעיל ומשפיע הרבה יותר מהעמוד הראשי של מפלגתם. כיצד נתונים אלה באים לידי ביטוי ביחס לגודל המפלגה, השקפותיה והאופי בו היא בנויה?

play

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

כנסת ישראל סובלת מכשלים מהותיים – מבניים ופרוצדורליים, שהופכים אותה לפרלמנט חלש ולא אפקטיבי. לכן נדרש לבצע רפורמה מקיפה בעבודתה בתחום הפיקוח

play

העיסוק התקשורתי בהפחתת שליש מעונשו של אולמרט פוגע בסופו של דבר במאבק האמיתי בשחיתות. בלהט הדיון, נכרכות ביחד בטעות שתי שאלות- סוגית ההרתעה שבעונש ושאלת אמון הציבור במלחמה בשחיתות

הסיבוב השני בפריימריז לראשות מפלגת העבודה מעמיד לבחירה שני מועמדים שונים בתכלית מבחינת הרקע- ח"כ עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת המכהנים שכיהן בעבר כיו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון ויו"ר ההסתדרות, ומולו השר לשעבר אבי גבאי שלא כיהן כחבר כנסת וצמח בשירות הציבורי ובמגזר העסקי, שם כיהן כמנכ"ל בזק

הצעת חוק חדשה בענין מימון הפריימריז יוצרת מנגנון של אי שוויון בין ח"כים מכהנים למועמדים חדשים

הבחירות להנהגת מפלגת העבודה יקבעו האם ימשיך יצחק הרצוג לכהן כיו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה או שמא ייכנס לתפקידים אלה אדם אחר. ניסיון העבר לא מבשר טובות לבוז'י: כל מנהיגי העבודה שהתמודדו על כהונה נוספת כשלו

תהליך בחירת המועמדים של מפלגת העבודה יכול להשתפר אבל הניצול של הבעיות החשופות לאור השמש של מערכות בחירות פתוחות אלו כדי לטעון כאילו דיקטטורה מפלגתית עדיפה הוא בגבול האבסורד

פרופ׳ יותם מרגלית ודפנה אבירם ניצן בשיחה עם איתן אבריאל, עורך מגזין דה מרקר ומייסד האתר, על המעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות, כיצד השחקנים המרכזיים במשק ובממשלה נערכים למציאות המשתנה ואיך מייצרים אקוסיסטם להתמודד עם האתגרים של חוסר ביטחון תעסוקתי

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, ננסה להבין מפרופ' איתן ששינסקי כיצד משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערכת הפנסיה של כולנו ועד כמה משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערך הפנסיות

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, מוזמנים להאזין לשיחה בין איתן אבריאל, מייסד אתר דה מרקר ועורך המגזין לפרופ' יובל פלדמן על כלכלה התנהגותית ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו כאזרחים ומה הממשלה עושה בתחום הזה?

המפתח להצלחה טמון בסדר הגודל של ההשתתפות: ככל שיותר אזרחים לוקחים חלק, כך נחלשת השפעת קבלני הקולות וקבוצות הכוח המאורגנות

לקראת הדיון בוועדת הכנסת בהצעה לשנות את חוק יסוד הכנסת, כך שמוזמנים לוועדות הכנסת שלא יתייצבו או לא ימסרו מידע למרות שנתבקשו לעשות כן, יקנסו. חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לאמץ את התיקון לחוק אך רק עבור עובדי ציבור.

החלטת האוצר לשנות את תמהיל האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה אמנם מצמצמת את הסיכון של פורשים לפנסיה, אך באה על חשבון הצעירים ומיטיבה בעיקר עם בעלי שכר גבוה

הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת

העבודה כי בפחות משנתיים הוחלפו בישראל למעלה משליש משרי הממשלה וקיומן של בחירות מדי שנתיים וחצי בממוצע ב-20 השנים האחרונות, מחייבים יציבות בדרג הפקידותי במשרדי הממשלה וביצוע תיקונים בשיטת הממשל.

אמון הציבור במפלגות והשתתפות הציבור בדמוקרטיה המפלגתית נמצאים בירידה. עלינו להשתמש בטכנולוגיה בכדי לשנות את המצב.

הירידה באמון בפוליטיקאים מחייבת אותם לעשות שינויים מבנים שישפרו את יעילות הממשלה והכנסת וישדרגו את המפלגות. זוהי המשימה של הח"כים לשנה החדשה.

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.

בג"צ דחה השבוע את עתירת יש עתיד בנוגע לכהונת ראש הממשלה גם כשר במספר משרדים במקביל.

שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.

הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי, אך כבר השבוע יגיע שלב מתקדם במערכת הבחירות, שבו המפלגות עסוקות בגיבוש רשימות מועמדים. במאמר זה נסקור את השיטות השונות שבהן בוחרות המפלגות את מועמדיהן לכנסת, תוך כדי התמקדות בשלוש המפלגות המקיימות בחירות מקדימות.

בשבועיים הקרובים יקיימו שלוש המפלגות הגדולות (לפי סקרי דעת הקהל האחרונים) פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן לכנסת ה-20. שיטת הפריימריז היא הכוללנית והדמוקרטית ביותר, אך יש לה נקודות תורפה לא מעטות.

מפלגות מצב רוח הן מפלגות עונתיות אשר מופיעות ונעלמות כהרף עין מהמפה הפוליטית ומשקפות הלך רוח מסוים בציבור. הצלחתן היא אחת התופעות הבולטות במערכות הבחירות האחרונות.

התפלגויות, פיצולים, "עריקות" – לא משנה איך קוראים לזה, התופעה של מעבר ממפלגה אחת לשנייה רווחת מאוד בפוליטיקה הישראלית. מבט על רשימת חברי הכנסת היוצאת חושף של-14 מהם יש "עבר" בתור חברי כנסת מטעם לפחות מפלגה אחת שונה מהנוכחית.

החסרונות הנובעים מהמצב הקיים בו מונחות אלפי הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת הם רבים. שימור המצב עלול לקבע את דימויה השלילי של הכנסת בעיני הציבור ואף להחמירו, וכך לפגוע עוד יותר בלגיטימציה של המערכת הפוליטית הישראלית. 

תופעת פיזור הכנסת לפני המועד החוקי מיוחסת, בצדק, לחולשת המערכת הפוליטית. אזרחי ישראל מעדיפים, כך על פי הסקרים, להימנע מבחירות, אולם הפוליטיקאים שמרגישים קושי אמיתי ליישם את מדיניותם – בוחרים לחזור אל העם.

האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה מהווה בשורה טובה לפוליטיקה הישראלית אפילו אם היא לא תביא למפלגות המתאחדות רווח אלקטורלי.

היוזמה הנוכחית של נתניהו להקדים את הפריימריז בליכוד מאירה את היחסים העכורים בין ראש הממשלה לבין מרכז הליכוד והעומד בראשו. האם הפעם הקרע בין מנהיג הליכוד לבין מרכז מפלגתו הגיע לנקודה המעמידה בסכנה את "ליכוד הליכוד"? ומה זה מלמד על התמורות האידיאולוגיות אשר חווה המפלגה בשנים האחרונות? 

הבחירות הישירות הראשונות לנשיאוּת טורקיה משנות את משטרהּ, ומהוות צעד נוסף בהתבססותו של ארדואן כמנהיג כמעט כל יכול. האם אנו עדים ל"פּוּטיניזציה" של טורקיה?

ב-29 ביולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל סנקציה חמורה על חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), בגין התבטאויותיה בעניין חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני ומבצע "צוק איתן". הסנקציה כללה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך חצי שנה.

פירוק הסיעה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו מגבירה עוד יותר את הפיצול בכנסת ועלולה לערער את יציבות הממשלה. מאמר זה דן בהיבטים השונים של פיצול סיעות ובהשלכות המהלך.

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשת״פ ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב

  • פתוח לקהל

במהלך השנים הופנו ביקורות שונות כלפי הוועדה למינוי בכירים, על הכלים המוגבלים ועל אופן מינוי חברי הוועדה מחד, ועל עצם קיומה והצורך בהליך בדיקה חיצוני מאידך. בעקבות שאלות אלו ואחרות נקיים במכון שולחן עגול בהשתתפות מומחים: חברי הוועדה לשעבר, פוליטיקאים, משפטנים ואקדמאים

  • שידור חי
  • פתוח לקהל

מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.

  • פתוח לקהל

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

בכנס יוצג מחקר חדשני שערכו פרופ' יובל פלדמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל-אביב ועו"ד חגי פורת, המצביע על סוגי אפליה שונים לאוכלוסיות שונות, ופתרונות שונים לכל אחד מהם.

  • למוזמנים בלבד

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה? לרגל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992

  • פתוח לקהל

איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?

  • פתוח לקהל

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949

  • פתוח לקהל

בימים אלה נחשפות פרשיות מטרידות של שחיתות שלטונית מתוך ניצול ההליכים בוועדות התכנון והבנייה. שילוב של אינטרסים, כסף, וחוסר שקיפות פותח פתח לתופעות פסולות של שחיתות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

איזו שיטה לבחירת מועמדים לכנסת מתאימה לתרבות הפוליטית הישראלית? מהם היתרונות ונקודות התורפה של השיטות השונות, החל משיטת המנהיג ועד לפריימריז פתוחים? ומהן ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים באימוץ מודל של פריימריז פתוחים?

  • למוזמנים בלבד

מינויים פוליטיים בשירות הציבורי: שיפור המשילות או פגיעה בשומרי הסף? דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה

  • למוזמנים בלבד

במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים ב-4.4.17 בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.

  • פתוח לקהל
  • שידור חי

בימים אלו בוחרות המפלגות בארצות הברית את מועמדיהן לנשיאות, לאחר פריימריז פתוחים בהשתתפות מיליוני בוחרים. האם הליך דומה יכול להיות בישראל? האם הוא יסייע לייצב את המערכת הפוליטית?

  • פתוח לקהל

הכינוס השני של השדולה לחיזוק מעמד הכנסת בהובלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ובהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הדיון יוקדש להיקפי הצעות החוק הפרטיות המובאות בפני הכנסת שהיא הגבוהה ביותר במדינות העולם המערבי.

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כיצד מגבירים את אפקטיביות הממשלה ויכולתה להוציא לפועל את מדיניותה בלי החשש מהשחתת השירות הציבורי במינויים שאינם מתאימים ואשר העילה למינויים היא פוליטית?

בעשורים האחרונים נרשם גידול במספר הלוביסטים בכנסת הפועלים בשם בעלי אינטרסים וקבוצות שונות מול המחוקקים ומול גורמי הממשלה, כדי להשפיע על החלטותיהם. לקראת העלאת הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועד להסדיר את פעילות השדלנים, יתקיים דיון בנושא.

default

המכון הישראלי לדמוקרטיה נרתם במלוא המרץ כדי לקדם תיקונים שיקנו יציבות לשיטת הממשל הקיימת כיום בישראל. אנו מזהים כעת חלון הזדמנויות נדיר שבו הן גורמים מרכזיים במערכת הפוליטית מבינים את הצורך בשינוי ובתיקון, והן הציבור הישראלי, שמאס במערכות בחירות תכופות ומעוניין לראות רפורמות המיטיבות עמו ועם האינטרס הלאומי הרחב - מבינים היטב את צו השעה.

default

אות הפרלמנטר הוענק השנה בטקס חגיגי בלשכת יו"ר הכנסת, לחברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) על עבודתם הפרלמנטרית היסודית והמעמיקה בכנסת ה-19.

  • למוזמנים בלבד
  • פתוח לקהל
  • שידור חי

מפגש חמישי בסדרת מפגשים בהם משתתפים חוקרים - בן בכירים והן צעירים - העוסקים בהשפעות המהפך הפוליטי של שנת 1977 על סך היבטיו: הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה ועוד.

default

מפגש רביעי מתוך 6 מפגשים של קבוצת מחקר שחבריה עוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977, על מכלול היבטיו בתחומים שונים.

default

אירוע חגיגי באוניברסיטת תל אביב לכבוד הופעת הספר "המערכת הפוליטית בישראל" מאת דנה בלאנדר ויצחק גל-נור.

  • פתוח לקהל

מפגש שני בסדרת מפגשים לחוקרים העוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו.

default

סדרת מפגשים לחוקרים צעירים ובכירים העוסקים במחקריהם בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו בתחומי הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה, ובין היתר הדמוקרטיה הישראלית, יחסי חוץ ומדיניות חוץ ועוד.

default

הכנס הוא למשתתפים מוזמנים בלבד וניתן יהיה לצפות בו בשידור חי באתר

טקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין

default

ערב דיון לכבוד ספרם של יצחק גל־נור ודנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל".

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

יום עיון בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בהשתפות ראשי ערים, חברי כנסת, חוקרים ואנשי שטח.

  • למוזמנים בלבד
default

דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל
default