המרכז לממשל וכלכלה

המרכז לממשל וכלכלה שם לו למטרה לטפל באתגרי היסוד של מערכות הממשל, הפוליטיקה והכלכלה בישראל כדי לשפר את התפקוד ואת היעילות של מערכות אלו – כל אלו אגב הגדלת האמון בשיטה הדמוקרטית, הגברת ההשתתפות הפוליטית, חיזוק שוויון ההזדמנויות והעצמת השוויון הפוליטי והחירות האזרחית לרווחת הכלל והפרט.

המרכז כולל שלוש תכניות, התוכנית לרפורמות פוליטיותהתוכנית לרפורמות בשוק העבודה והתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. תחת המרכז מנוהל הכנס הכלכלי-חברתי המוביל בישראל - כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה.

ישראל 2050 - בתחילת 2019 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד האוצר- מנהל תכנון, וארגון ה-OECD תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050.

שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותן הגבוהה יותר של האוכלוסיות החלשות, בהן בעלי הכנסה נמוכה, כאלה המתגוררים ביישובי הפריפריה וערבים. אלו גם האוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית. כמו כן, הסקר מאשש כי מובטלי הקורונה הם בעיקר עובדים לא מאוגדים, צעירים או מבוגרים מאד, בעלי הכנסות נמוכות ועצמאיים

43% מכלל העובדים בישראל עובדים מהבית, ו-80% היו רוצים לעשות זאת גם בימי שגרה​. אלא שהבשורה שהגיעה עם הריחוק החברתי דילגה על השכבות החלשות, בין היתר בשל נגישות מוגבלת לטכנולוגיה, אוריינות דיגיטלית נמוכה ותנאי מגורים לא מתאימים

שני שליש מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

 

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' קרנית פלוג

    סגנית נשיא למחקר

    קראו עוד

    פרופ' פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית. פרופ' פלוג עוסקת באתגרי היסוד של מערכות הממשל והכלכלה בהתמקדות תחומי מחקר הקשורים לשגשוג וחוסן כלכלי, מוביליות כלכלית, פריון וצמיחה ארוכת טווח.

    במסגרת תפקידה כנגידת בנק ישראל, פרופ' פלוג הובילה בין היתר, את הייעוץ הכלכלי לממשלה הנסמך על ניתוח תהליכים כלכליים במגוון רחב של נושאים.

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה אבירם-ניצן

    מנהלת המרכז

    קראו עוד

    דפנה אבירם-ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. בשנים 2016-2003 הייתה מנהלת המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים.
    ב-2016 הקימה את היחידה לחקר ההגירה והעלייה במרכז אהרון מאיר לחקר הבנקאות באוניברסיטת בר-אילן ולאורך השנים כיהנה כדירקטורית חיצונית במגוון חברות (כלל פיננסים – קרנות נאמנות, אטראו שוקי הון ועוד), חברת וועדות השקעה, וועדות ביקורת ועוד.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף שפירא

    ראש התוכנית לרפורמה פוליטית

    קראו עוד

    דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר דנה בלאנדר

    עמיתת מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    ד"ר דנה בלאנדר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופסיכולוגית קלינית מומחית. עבודת הדוקטורט שלה - "אמביוולנטיות כאתגר לסדר הפוליטי" - המשלבת פילוסופיה פוליטית עם תובנות פסיכואנליטיות זכתה בפרס אלכס ברגר של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2008. היא שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטת Tufts בבוסטון בשנים 2011-2010.

    דנה משמשת גם כאחראית ליווי מחקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה ועורכת את כתב העת המקוון "פרלמנט" המתפרסם באתר המכון.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל פלדמן

    עמית בכיר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מנהל התכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וחבר באקדמיה הישראלית הצעירה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' גדעון רהט

    עמית בכיר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    חבר סגל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית בינלאומי בסגל המרכז לחקר הדמוקרטיה באוניברסיטת אירווין שבקליפורניה.

    עורך הספר "תיקון שיטת הממשל בישראל" (יחד עם שלומית ברנע, חן פרידברג ועופר קניג, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה).

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יותם מרגלית

    עמית בכיר

    קראו עוד

    הוביל את פרויקט הבנק העולמי בנושא מדיניות ההשקעות של תאגידים בינלאומיים. חבר סגל בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת סטנפורד. בעבר היה חבר סגל באוניברסיטת קולומביה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' איתן ששינסקי

    עמית בכיר בתוכנית לרפורמות בשוק העבודה

    קראו עוד

    פרופ' ששינסקי הוא מרצה לכלכלה (אמריטוס) באוניברסיטה העברית בירושלים, ומופקד הקתדרה למימון ציבורי ע"ש סר אייזיק וולפסון במוסד.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' עופר קניג

    עמית מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    ד“ר קניג הוא מומחה בפוליטיקה השוואתית וקיבל את הכשרתו בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת UBC שבוונקובר, קנדה. משמש מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר איתן רגב

    עמית מחקר בתוכנית לרפורמות בשוק העבודה

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: כלכלת עבודה, כלכלת המגזר החרדי, כלכלת בריאות, יוקר המחיה, מיסוי אופטימלי.

  • תמונת ברירת מחדל

    חלי (רחל) זקן

    חוקרת בתוכנית לרפורמות בשוק העבודה

  • תמונת ברירת מחדל

    גבריאל גורדון

    חוקר בתוכנית לרפורמות בשוק העבודה

  • תמונת ברירת מחדל

    אריאל פינקלשטיין

    חוקר בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    אריאל פינקלשטיין הוא דוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר חן פרידברג

    עמיתת מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

    קראו עוד

    השתתפה בכתיבת שלושה מחקרים בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פיקוח הכנסת על הממשלה", "תיקון שיטת הממשל בישראל" ו"ההשתתפות בבחירות לכנסת".

    ד"ר פרידברג היא חברת סגל במחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר שני מור

    חוקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות

  • תמונת ברירת מחדל

    אביטל פרידמן

    חוקרת בתוכנית לרפורמות פוליטיות

  • תמונת ברירת מחדל

    עומר זליבנסקי אדן

    חוקר בתוכנית לרפורמות בשוק העבודה, התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי

    קראו עוד

    בעל תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת בן-גוריון. עוסק בתחומים של כלכלה התנהגותית, רגולציה ומדיניות ציבורית.

מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב יחסית, ולכן עומדת לה יכולת להקצות את המשאבים לטיפול בו באופן שיצמצם את נזקיו לאנשים ולכלכלה. צריך רק לקבל את ההחלטות הנכונות, וליישמן

האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור

משבר הקורונה המחיש את הצורך בחיזוק הרשויות המקומיות ושיתופן בתהליך קבלת ההחלטות. כל זה יתאפשר באמצעות ביזור סמכויות מהממשלה לראשי ערים. כך גם ניישר קו עם מדינות ה-OECD

הצעת משרד האוצר לאפשר משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני ללא מס בעת הזו היא נכונה, אבל בעייתית. כדי להשיג את המטרה ולאפשר לעצמאים למשוך את הכספים, יש לתת לכלל העצמאים פטור ממס למשיכת שליש מכספי הפנסיה, ולהתנות את משיכתם היום בחיסכון מוגדל בעתיד

בתנאי המשבר הנוכחי, מטרת העל של המשטרה צריכה להיות הורדת התחלואה, וזהו העיקרון המרכזי שצריך להשפיע על שיקולי הקדימות באכיפה

כיצד עובדת שיטת הבחירות האמריקאית, מהם אלקטורים ואיך נבחר הנשיא? כל מה שרציתם לדעת על הבחירות הקרבות בארצות הברית

על מקבלי ההחלטות לשדר לאזרחים שההליכה לסגר נעשית משיקולים ענייניים ובריאותיים, ולא כי זה האמצעי היחיד שישראלים מסוגלים לציית לו. ללא תיקון הכשלים ותוך הישענות על אכיפה דרקונית - הליכה לסגר יכולה אולי להביא לשינוי קצר טווח, אך לטווח הארוך היא עשויה להעמיק עוד יותר את משבר האמון

שיעור המפוטרים בקרב המגזר הערבי גבוה פי שניים מהמפוטרים היהודים. גם בשיעור הירידה בשכר נרשמה פגיעה משמעותית יותר בקרב הערבים, וגם שיעור הערבים שמדווחים כי אין ברשותם כסף נזיל להתקיים ממנו לתקופה מסוימת כפול משיעורם בקרב היהודים

חצי שנה לתוך משבר הקורונה ניהול המדיניות התקציבית מחייבת התייחסות לקביעת המסגרות הפיסקליות בהינתן מרחב התמרון של הממשלה ביחס להיקף הגרעון וליחס חוב-תוצר בכדי להפחית את הסיכוי להאטה מתמשכת לטווח בינוני וארוך, מניעת שפל כלכלי, אבטלה מתמשכת וגידול מהיר ומתמשך בפערים הכלכליים-חברתיים שהמשבר מאיים לייצר

במקום שמודל הרמזור יגרום לסולידריות קהילתית שתסייע לבלימת המגפה, הוא מביא לתוצאה ההפוכה, בה חברי הקהילה עשויים לרצות לשבש את זרימת המידע לטובת השכונה או העיר – הכל, רק לא להיחשב עיר אדומה. כדי להימנע ממצב כזה, על מקבלי ההחלטות להעדיף את השימוש בתמריצים חיוביים בוני אמון, ולהפחית ככל הניתן את השימוש בתמריצים שליליים

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותן הגבוהה יותר של האוכלוסיות החלשות, בהן בעלי הכנסה נמוכה, כאלה המתגוררים ביישובי הפריפריה וערבים. אלו גם האוכלוסיות שמתקשות לעבוד מהבית. כמו כן, הסקר מאשש כי מובטלי הקורונה הם בעיקר עובדים לא מאוגדים, צעירים או מבוגרים מאד, בעלי הכנסות נמוכות ועצמאיים

על גורמי הממשל לנצל את פסק הזמן שנכפה על חלקים נרחבים משוק העבודה בשל מגפת הקורונה, כדי לעבור תהליך משמעותי של שדרוג יכולות העובדים. וכדי שהמאמץ לעידוד המובטלים לעבור הכשרות מקצועיות יביא לשינוי התנהגות בפועל, על הממשלה לצאת במהלך הסברתי רחב להעלאת המודעות למגוון האפשרויות העומדות בפניהם

קריאתו של ח"כ עופר שלח לקיום פריימריז לראשות מפלגת יש עתיד, לראשונה מאז הקמתה, היא צעד שעשוי להיטיב עם המפלגה, שעד כה זוהתה באופן כמעט מוחלט עם מייסדה ומנהיגה, ח"כ יאיר לפיד, וגם נוהלה על ידו. מלבד הפיכתה לדמוקרטית יותר, יש לפריימריז גם פוטנציאל להניב פירות אלקטוראליים ו'להעיר את השטח'

קבינט הקורונה אישר השבוע את מתווה הרמזור של פרופ' גמזו, שמבקש להטיל מגבלות על ערים באופן דיפרנציאלי. זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון. כעת יש לפעול גם להתאמת מערכת החינוך למודל, ובהמשך- העברת סמכויות נוספות, גם בעתות שגרה, מהשלטון המרכזי לרשויות

43% מכלל העובדים בישראל עובדים מהבית, ו-80% היו רוצים לעשות זאת גם בימי שגרה​. אלא שהבשורה שהגיעה עם הריחוק החברתי דילגה על השכבות החלשות, בין היתר בשל נגישות מוגבלת לטכנולוגיה, אוריינות דיגיטלית נמוכה ותנאי מגורים לא מתאימים

חוסר מעורבות מצד הרגולטור עלול להביא לכך שככל שתינתן לספקיות השירותים יד חופשית להערים קשיים בדרך להינתקות - יהיו אלה דווקא האוכלוסיות המוחלשות שייפגעו

שני שליש מהעובדים שנפלטו משוק העבודה בעקבות הקורונה, מוכנים לקחת חלק בהכשרה מקצועית קצרה במימון ממשלתי - 56% מתנים זאת בבחירת תחום ההכשרה, ואחוז דומה מתנים קבלת דמי קיום בגובה דמי האבטלה

ברקע האיומים במערכת בחירות נוספת שנשמעים במערכת הפוליטית בתקופה האחרונה, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים שלא להגדיל את יחידת המימון, נוכח המשבר הכלכלי החריף אליו נקלעה מדינת ישראל בשל מגפת הקורונה, והגירעון שנקלעו אליו המפלגות עקב מערכות הבחירות התכופות לכנסת

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

היכולת לפזר את הכנסת טרם סיום כהונתה היא אחד הסממנים המשקפים את מאזן העוצמה בין הרשות המבצעת למחוקקת. בכל המדינות הדמוקרטיות יש מנגנון אחד לפיזור הפרלמנט או לכל היותר שניים. ואילו אצלנו, לא פחות מארבעה. אז נכון שהמנגנון לפיו אי־העברת תקציב גורר אוטומטית בחירות חדשות נולד אמנם מתוך כוונות טובות, אבל במציאות הנוכחית הוא כבר לא מממש את ייעודו, ולכן יש לפעול לבטלו

אם לא יתקבל בכנסת חוק התקציב עד סוף אוגוסט, ובלבד שלא יהיו דחיות נוספות, תתפזר הכנסת באופן אוטומטי. הגיע הזמן לדון מחדש בקשר בין העברת התקציב לפיזור בית הנבחרים

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

שתי מערכות בחירות הספיקו להיערך בסמוך להתפרצות מגפת הקורונה לחיינו, אי אז בתחילת 2020- באירלנד ובישראל. בשתיהן הסתיימו הבחירות ללא הכרעה ברורה, ובשתיהן הוקמו בסופו של דבר ממשלות אחדות המבוססות על רוטציה. אלא שבעוד שבמדינה אחת נחתם הסכם קואליציוני ששֹם את טובת תושביה בראש סדר העדיפויות, באחרת עוגנו הסדרים פוליטיים עקומים ומנופחים שמקדמים בראש ובראשונה את נבחרי הציבור

בעידן שבו חברי הכנסת נבחרים על סמך הבולטות האישית שהם מפגינים, האם המשמעת הסיעתית, והסנקציות שבצדה, אמורה לרסן את הממד האישי ולהפוך אותם לתנועה הפועלת להגשמת מטרה משותפת?
על רקע הדרמה בוועדת הקורונה בנוגע לפתיחת חדרי הכושר, והמופע הנדיר של פיקוח הכנסת על הממשלה.

במקום קנסות על אי עטית מסכה, על המדינה לפעול במסלול אחר, וליצור נורמות חברתיות שיעודדו את הציבור לשמור על ההנחיות

מדינות רבות בעולם כבר הבינו שהדרך ליצירת ביקושים לעובדים עוברת דרך הכשרות מקצועיות וסבסוד תקופת ההכשרה. על הממשלה בישראל לפעול בנתיב זה ובמקביל להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות שיגבירו הביקוש לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע, וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית

מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים

לממשלה מנופחת של 34 שרים ו-35 משרדים אין הצדקה של ממש גם בימים שבשגרה, קל וחומר במציאות של משבר כלכלי עמוק. אם הפחתת מספר השרים אינה אפשרית פוליטית, על מקבלי ההחלטות לקדם לכל הפחות את האיחוד של כמה משרדים באופן שיאפשר לשניים או שלושה שרים לפעול באותו משרד. המשמעות המיידית תהיה חיסכון ניכר. אין סיבה שמה שעובד טוב בשוודיה, הולנד, דנמרק ונורווגיה לא יכול לעבוד אצלנו

שיעור התחלואה הגובר במערכת החינוך (ובכלל) מעלה את השאלה- האם ההצהרות עליהן חותמים ההורים אכן אפקטיביות? במספר צעדים פשוטים, ניתן יהיה להגביר את האפקטיביות של ההצהרות והציות להנחיות הכלולות בהן

למעלה ממחצית מהנעדרים זמנית מעבודתם בגלל משבר הקורונה הם בטווח הגילאים 30 עד 54, המהווים את ליבת שוק העבודה, רובם המכריע גם בעלי משפחות. על ממשלת ישראל לנצל את המצב ולהציע להם הכשרות והסבות מקצועיות באופן מיידי באמצעות המעסיקים

בשעת חירום נודעת חשיבות עליונה לתפקוד תקין ושוטף של פרלמנטים, ובפרט לפיקוח הדוק ואפקטיבי שלהם על הממשלה. לנוכח הנחה זו בוחן המאמר את ההיבטים הטכניים של תפקוד הכנסת במשבר הקורונה, ומציג את האופן בו פעלו פרלמנטים אחרים בעת הזו

מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים

המדיניות הכלכלית המומלצת ליציאה ממשבר הקורונה עוברת דרך: סבסוד שכרם של היוצאים לחל"ת; הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים; שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות; קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית; חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה; הקלות בנגישות לאשראי לאוכלוסיות מחולשות; העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים; והפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

חולשתם של חברי מועצות ברשויות מקומיות היא אחת מהבעיות הבולטות של השלטון המקומי בישראל. מתן תגמול לחברי מועצות יחזק את מעמדן של המועצות ויכולתן לפקח על ראש הרשות, וישפר את תפקוד הרשויות המקומיות והדמוקרטיה המקומית

אחת מתוצאות הלוואי של הקורונה היא, למרבה ההפתעה, התחזקות הפרלמנטים כזירות דיון והכרעה מרכזיות. שלושה גורמים עיקריים תרמו לשינוי היחס בין ממשלות לפרלמנטים, שאיבדו מכוחם בעשורים האחרונים

על הממשלה להבין שהשלטון המקומי הוא גוף ממשל דמוקרטי ועצמאי ולא רק זרוע ביצועית, ולבזר את סמכויותיה לטובת הרשויות המקומיות

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

על שולחנה של הכנסת ה-20 הונחו 6,018 הצעות חוק פרטיות- רק 4% מהן הפכו לחוקים. ריבוי הצעות החוק הפרטיות פוגע באיכות החקיקה וביישומה, מבזבז משאבי כוח אדם ומטיל עומס חריג ומיותר על ועדות הכנסת. הסדרת סמכויות החקיקה וטיוב התהליך יסייעו לחקיקה איכותית ויעילה יותר

חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר בחרו להיפרד מסיעת תל"ם בידיעה שיושת עליהם קנס, אך החליטו כחלק מההסכם הקואליציוני, ביחד עם הליכוד וכחול לבן, לשנות את החוק לטובתם, באופן שיעניק להם סכומי כסף נכבדים למשך תקופת כהונתה של הכנסת ה-23

ממבט השוואתי בינלאומי עולה כי בפרלמנטים קטנים כמו הכנסת, יש תמריץ ברור להקמת ממשלות גדולות, שאינו קיים בפרלמנטים גדולים. לכן, הגדלת הכנסת עשויה להקטין את גודל הממשלות בישראל, או לכל הפחות לבלום את התרחבותן. צעד כזה צפוי גם לתרום לתפקודה, למשילות שלה וליכולת הפיקוח שלה על הממשלה

חברי המועצות ברשויות המקומיות הם השחקנים העיקריים שיכולים לייצג את האינטרסים של התושבים, לפקח על הרשות ולשפר את תפקודה. מדובר בשחקני מפתח, בעלי תפקיד חשוב במארג המוסדות של הדמוקרטיה המודרנית בכלל, ובישראל בפרט

החוק הנורווגי יחזק את הכנסת, שמספר חבריה קטן ביחס לפרלמנטים בעולם, ויאפשר ליותר חברי כנסת לתפקד במשרה מלאה, במקום שרים וסגני שרים שהכנסת היא עיסוקם המשני. בתוך כך, חשוב להחיל את גרסתו המלאה של החוק, ולא כהוראת שעה כפתרון לבעיות פוליטיות

מתוך 34 שרי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד; מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר; גילם הממוצע של כלל השרים עומד על כ-54; וגם- 5 שרים בעלי רקע ביטחוני, שניים כיהנו בראש הסתדרות העובדים ובעניין השכלה אקדמית- ל-10 מבין 34 יש השכלה משפטית

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

אחת המשימות הבוערות שיעמדו לפתחו של שר הרווחה החדש, היא שמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. לשם כך יש להפריד בין מימון קצבאות לטווח הקצר, המושפעות ישירות מזעזועים מאקרו כלכליים, לקצבאות יציבות יחסית

מנגנון הרוטציה שסוכם בין הליכוד וכחול לבן מייצר הלכה למעשה שתי ממשלות נפרדות, ומבנה משטרי חסר תקדים, שצפוי להשפיע באופן משמעותי גם על יחסי הכוחות הפוליטיים

בהנחה שלא נחווה גל שני של התפרצות, אנו מעריכים שלקראת סוף השנה, שיעור האבטלה יתייצב על 9.5%, שהם כ-400 אלף מובטלים. מדובר במכה קשה למשק

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

מה חושב הציבור על ההסכם הקואליציוני וממשלת האחדות, ומה אומרים המומחים? תמצית השיח של הימים האחרונים בשיחה אחת בין שני אזרחים

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

אחת מהתופעות הבולטות של העשור האחרון בפוליטיקה הישראלית היא ה"בריחה" של מפלגות חדשות מהליכים פנימיים דמוקרטיים לטובת שלטון יחיד. מפלגות-מנהיג דוגמת יש עתיד, התנועה, כולנו, חוסן ישראל, הימין החדש ותל"מ ויתרו על הקמת תשתית ארגונית של דמוקרטיה פנימית ומתבססות על דגם ריכוזי

נוכח משבר הקורונה, הפורשים בחודש הקרוב לפנסיה, יקבלו קצבה שתהיה נמוכה ב-10% לעומת הקצבה שהיו מקבלים אילו היו פורשים לפני חודשיים

בכל הנוגע לייצוג נשי בממשלה, נראה כי מדינת ישראל נותרה מאחור. הגיע הזמן שבממשלה הבאה יהיה ייצוג הולם ושוויוני לשני המינים, לרבות ייצוג במשרדים חשובים שבהם לא כיהנו נשים עד כה

על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי ובהתחשב באילוצים הפוליטיים המונחים בבסיס המגעים להקמת ממשלת האחדות הרחבה, קוראת הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, לכל הפחות לצמצם את מספר משרדי הממשלה ל-18, ולמנות יותר משר אחד למשרד

על רקע המגעים להרכבת ממשלת אחדות, על ראשי המפלגות לדאוג לשיפור משמעותי בייצוג הנשים בממשלה, להבטיח שלפחות שליש משרי הממשלה יהיו נשים, ולמנותן לתפקידים בכירים, לרבות במשרדים החשובים שבהם מעולם לא כיהנה שרה

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר

דווקא בעת הזו, ממשלת האחדות המסתמנת צפויה למנות למעלה מ-30 שרים- מספר מנופח, מיותר ובזבזני. על ראשי המפלגות להוות דוגמה אישית ולהסתפק בממשלה בת 19 שרים, בהתאם לחוק הקיים

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה

אחד הצעדים ששקל משרד האוצר לנקוט כדי לסייע לאזרחים ובעלי עסקים בזמן משבר הקורונה, הוא להתיר משיכת כספי קרנות ההשתלמות לפני תום תקופת חיסכון, אולם מהלך כזה עלול להוביל למשבר פיננסי חמור. במקום זאת, יש להעמיד ערבות ממשלתית לאשראי החוץ-בנקאי

על רקע המגעים לממשלת אחדות, חשוב לקרוא למקבלי ההחלטות לאמץ מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים, ובכך לייעל את הליכי קבלת ההחלטות לחסוך בכספי ציבור, ולחזק את יכולת המשילות. גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה - המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג

משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן

בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף התופעה של רשימות משותפות, דבר שמגביר את היציבות השלטונית וממתן שסעים חברתיים, אולם רק רשימות משותפות בודדות החזיקו מעמד לתקופה ממושכת יחסית. על כן, יש לשקול לבצע תיקונים בחוק שיעודדו מפלגות שהתמודדו ברשימות משותפות שלא להתפצל לסיעות נפרדות במהלך הקדנציה, ואף להתאחד למפלגה אחת

בעקבות מספר השרים הקיצוני המסתמן בממשלה החדשה, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה למפלגות הליכוד וחוסן לישראל שלא לבטל את ההגבלה על מספר השרים וסגני השרים, כפי שנקבע בחוק יסוד: הממשלה

מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים

קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט

משבר נגיף הקורונה מציב אתגר לא פשוט בפני מקבלי ההחלטות, וכן בפני הציבור, שצריך כעת להתרגל למציאות חיים חדשה. באיזו אסטרטגיה על המדינה לנקוט כדי להחיל משמעת אזרחית וציות להנחיות גופי הבריאות והביטחון?

אחוז ההצבעה שיחק תפקיד מכריע בסבב הבחירות השלישי. בעוד בערים המבוססות אחוזי ההצבעה נותרו יחסית זהים, בערים המזוהות עם תמיכה בליכוד חלה עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות בבחירות, שהשפיעה על התוצאות הסופיות

משבר נגיף הקורונה תפס את כלכלת ישראל כשהיא במצב טוב - אך האם לעולם חוסן? ככל שהתפשטות המגפה תהיה רחבה יותר, וככל שנהיה במצב הזה זמן רב יותר, הנזקים לכלכלה יהיו חמורים יותר, וצעדי המדיניות שיידרשו יהיו בהיקף נרחב יותר

אחרי שלושה סבבי בחירות רצופים, המערכת הפוליטית עדיין מסרבת להגיע להכרעה. האם משבר נגיף הקורונה הוא שיביא להקמת ממשלת אחדות ולסיום הפלונטר? מהם התרחישים האפשריים העומדים בפנינו, ומהם סיכויי ההישרדות של ממשלה כזו, אם תקום?

לרבים מנשיאי המדינה במדינות פרלמנטריות יש תפקיד בהליך הרכבת הממשלה, אך לרוב הוא פורמלי בלבד. לנשיא בישראל עשויות בנסיבות מסוימות להיות סמכויות בעלות משמעות מהותית החורגת מעבר להיותו סמל וחותמת גומי פוליטית למהלכים פוליטיים

בימים שאחרי הבחירות, יש חשש שחלק מהרשימות שהתמודדו ביחד בבחירות יתפצלו למרכיביהן, ויביאו לפגיעה נוספת באמון הציבור. כדי שרשימות משותפות ישתפו פעולה ויתרמו למערכת הפוליטית לאורך זמן, יש להעניק להן תמריצים שיעודדו אותן להמשיך את דרכן יחד

מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה מאחורינו, וכעת ניתן לצפות כיצד תיראה הכנסת ה-23 - מה יהיה הרכבה, כמה סיעות נכנסו מתוך כלל המפלגות שהתמודדו, מה היה אחוז ההצבעה והיכן ישראל ממוקמת יחסית לעולם בכל הנוגע לתדירות הבחירות?

אחרי שגם סבב הבחירות השלישי לא הניב הכרעה פוליטית ברורה, קרוב לוודאי שתעלה אופציה נוספת שעשויה להוציא אותנו מהפלונטר - ממשלת מומחים. מה המשמעות של ממשלה כזו, מי יכהנו בה ובאילו מדינות המודל כבר יושם?

עם סיומה של מערכת הבחירות השלישית בשנה האחרונה, על המפלגות המובילות לאמץ מספר צעדים חיוניים שיובילו לשתי תוצאות מידיות - האחת, חיזוק יכולת ההכרעה והמשילות; והשנייה, עיצוב מערכת מוסמכת של איזונים ובלמים ביחסים שבין רשויות השלטון

הבחירות מאחורינו, ולפי מפת המנדטים הנוכחית, כדי להשיג רוב של 61 ח"כים, גוש הימין ייאלץ לגייס לשורותיו ח"כים בודדים נוספים. האם וכיצד חברי כנסת יכולים לערוק מסיעתם, ואילו סנקציות יחולו עליהם במקרים כאלה?

play

במוקדם או במאוחר - נשירת מבוגרים משוק העבודה היא סוגיה שכולנו נתמודד איתה. כך ששימור כוח עבודה חיוני ורלבנטי, גם בשנות החמישים והשישים לחייו, יעזור להבטיח כלכלה צומחת שעובדת עבור כולנו

הפלונטר הפוליטי שנמשך כבר למעלה משנה וחוסר היכולת של הפוליטיקאים להגיע להכרעה, הוכיחו שהגיע הזמן לשינוי השיטה. מתווה המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כמה צעדים הכרחיים שיסייעו בהחזרת המערכת הפוליטית למסילה

הדרך ליציאה מהסבך הפוליטי שנקלענו אליו ולהימנע מבחירות רביעיות, מתחילה בשינוי שיטת הבחירות. אם ראש הרשימה הגדולה יהיה אוטומטית גם ראש הממשלה, המערכת הפוליטית תצליח להגיע להכרעה

אחרי שתי מערכות בחירות בהן הפיצו את מסריהן והשקיעו כספים רבים בפרסום, כעת מצופה מהמפלגות לנהל קמפיינים חסכוניים וצנועים יותר ולהימנע מבזבוז מופרז של כספי הציבור

צפי למספר הנמוך ביותר של רשימות שייכנסו לכנסת הבאה; גוש המרכז שמאל התכווץ מ- 8 רשימות בבחירות 2013, ל-3 רשימות בלבד; הייצוג הנשי ימשיך כנראה לדשדש. בפעם השלישית בתוך פחות משנה, הסתיים אמש בכנסת הליך הגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-23. ד"ר עופר קניג עם תמונת המצב

גם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון הצטרפה להגדרה של מפלגות אווירה- מפלגות מרכז שנעלמות מהמפה הפוליטית לאחר קדנציה אחת או שתיים, לכל היותר שלוש. סקירה על מפלגות המרכז מ- 1996 ועד היום

האינטרס הציבורי הוא שמירה על שירות מדינה בלתי תלוי, עצמאי ומקצועי, אולם העשור האחרון אופיין לא פעם בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, ובמיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים

העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר

מספר חברי הכנסת שנבחרו במפלגות שקיימו פריימריז לבחירת הרשימה לכנסת ירד תוך עשור מ-68 ל-45. האם שיטת הפריימריז תיעלם בעשור הבא?

רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה

הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר, והנהגתו של בנימין נתניהו צפויה לעמוד למבחן רציני - לראשונה מזה 14 שנים. האם לאחר סדרת התמודדויות שלא עוררו עניין, הקרב הצפוי בין גדעון סער לנתניהו יביא להשתתפות רחבה של מתפקדי הליכוד?

שינוי חוק מימון המפלגות, רגע לפני הבחירות ובמחטף של הרגע האחרון, הוא שערוריה שלא מתיישבת עם עקרונות שלטון החוק - על אחת כמה וכמה כאשר זה נעשה על ידי המפלגות, שמן הסתם מעוניינות בהגדלת תקציביהן

אחרי שתי מערכות בחירות לא מוצלחות, הגיע הזמן שנבין- הבעיה היא בשיטה. המחיר הכלכלי שגבה הפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו מצריך חשיבה מחדש על שינוי שיטת הבחירות, כך שראש המפלגה הגדולה יהיה באופן אוטומטי גם ראש הממשלה

האפשרות להקמת ממשלת אחדות מסרבת לרדת מהשולחן. אילו תקדימים היו לכך, בארץ ובעולם, והאם היו מוצלחים? האם זו האופציה העדיפה בפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו?

אחרי שלא בנימין נתניהו ולא בני גנץ צלחו במלאכת הרכבת הממשלה, אנו צפויים להיכנס לשלב שלא היה כמותו בישראל עד כה - 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. לו"ז פוליטי

אנחנו רגילים לחשוב שהמצב בישראל ייחודי ואין שני לו. בפועל, הפלונטר שנקלענו אליו, כמו גם הפתרונות היצירתיים שעולים לסדר היום, אינם בהכרח דבר חריג. ממשלות מיעוט, לדוגמה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות. אמנם לא מדובר בפתרון אידאלי אך במקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא לא רע מ"פלונטר" פוליטי

על השיטה שריסקה בשנות ה-90 את הפוליטיקה הישראלית, החלישה את המפלגות הגדולות וחיזקה את המפלגות הסקטוריאליות; על התנהגות הבוחרים ועל המאבק לראשות הממשלה שדחק את ההתמודדות הפרלמנטרית לעדיפות משנית אצל שתי המפלגות הגדולות. הפתרון למבוי הסתום חייב לעבור בשינוי שיטת הבחירות, כך שראש המפלגה שיקבל את מירב הקולות בבחירות הבאות, יהיה אוטומטית ראש הממשלה, ללא צורך באמון הכנסת

play

בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית.

play

זה מנגנון שנועד לחשוף כשלים בנבכי הרשות המבצעת, ולברר לעומק נושא בעל עניין ציבורי רחב. הבעיה היא שועדות חקירה כאלה בדרך כלל מוקמות בקול תרועה תקשורתית רמה אבל מסיימות בקול ענות חלושה

להארכת תוחלת החיים יתרונות רבים, אך יש גם לתת את הדעת על השלכותיה. הדבר מגדיל את פרק הזמן שלאחר הפרישה, ובכך פורס את החיסכון הפנסיוני על פני תקופה ארוכה יותר. הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה

שורת הרווח ידועה כמנוע הראשי של הקפיטליזם, אך כעת נראה שהמגזר העסקי נע לעבר גישה שונה, שמתעדפת את האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים- ובהם העובדים, המדינה והציבור בכללותו. האם אנו צפויים להרגיש בהשלכות גם בישראל?

הפיצול לשתי סיעות קטנות מזיק לתפקוד הכנסת והממשלה, והסתרת המכתב מהציבור הרחב פוגעת קשות באמון הציבור

במקור, רעיון הנבצרות נועד לספק מענה למצב זמני בו ראש הממשלה אינו יכול לתפקד, למשל בשל מצב רפואי. שכן, אין זה מצב בריא או הגיוני שלאורך שנים, יהיו "שני ראשי ממשלה", אחד מהם שנמצא בנבצרות והשני הממלא את מקומו. אין ספק שכוונותיו של הנשיא טהורות וטובות, אך אנו סבורים שהפתרון שהוצע על ידו מצריך בחינה מחודשת

ברור שההכרעה הסופית אם לצרף סיעות נוספות לממשלת הליכוד וכחול לבן (אם אכן תוקם) תושפע מגורמים רבים, לרבות אינטרסים פוליטיים ויחסים בין-אישיים. אבל כדאי לזכור שההנחה לפיה תמיד עדיף לצרף כמה שיותר סיעות לקואליציה - מוטעית

על אף התחזיות, שיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר עלה, גם אם לא באופן דרמטי. כמה אזרחים ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אילו שעות הן הפופולריות ביותר בקלפי, כמה הצביעו ביישובים הערביים ובקרב החרדים, והיכן דווקא נרשמה ירידה בהשתתפות בבחירות?

במהלך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל פעלו בה כמה ממשלות מיעוט, ואין מניעה שממשלות כאלה יקומו גם בעתיד. כינונה של ממשלת מיעוט כזו לא בהכרח יוביל לפגיעה ביציבות וביכולת המשילות שלה, ולמרות שהמודל הזה אינו חף מאתגרים, חשוב לזכור שגם המודל הנוכחי לא מבטיח יציבות חסרת פגמים

נראה כי תוצאת הבחירות יצרה רגע של הזדמנות לשינוי שיטת הממשל בדרך שעשויה לייצב את המערכת הפוליטית בשנים הבאות ולשפר את תפקודה. לכן אי אפשר להתרווח ולהירגע וחובה לנקוט פעולה שתמשיך את תנופת הנורמליות

עד לאחרונה פיצולי רשימות לאחר הבחירות היו סכנה תאורטית בלבד. פיצול מפלגת "ימינה" לשתי סיעות, כבר בערב הבחירות מזיק בטווח הארוך לתפקוד הכנסת והממשלה, ופוגע באמון הציבור שבחר במפלגה זו

כיצד תראה הכנסת החדשה מבחינת חברי כנסת חדשים, נשים, גנרלים וכמות מפלגות?

אחת ממערכות הבחירות המוזרות והמקוטבות ביותר שהתקיימו בישראל הסתיימה. כעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי: הרכבת הממשלה. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

פרישת מפלגת זהות מהמירוץ וחבירתה לליכוד עשויה דווקא להיטיב עם בוחריה, ועם המערכת הפוליטית כולה, ותמנע בזבוז קולות בבחירות הקרובות וסחטנות מצד המפלגות הקטנות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. השלב הבא: לקבוע כי ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה

כרבע מהציבור הישראלי נותן ציון נכשל למדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת, בעיקר בגלל סדרי עדיפויות לא טובים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.  סקר מיוחד לקראת בחירות 2019 מועד ב', מגלה כי רוב הציבור מביע חשש שהעלאת מיסים לא באמת תופנה לטיוב השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ושלמעשה אין משמעות להצהרות או הבטחות כלכליות ללא כיסוי

רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד

בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של ד"ר עופר קניג

רוב המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה הן מפלגות שלא מקיימות שום הליך דמוקרטי - לא פריימריז ולא בחירות במוסד מפלגתי נבחר, כמו מרכז המפלגה, אלא מנהיג אחד כל יכול שעל פיו יישק דבר, או לכל היותר ועדה מסדרת מצומצמת, שלא מייצגת את ציבור חברי ותומכי המפלגה. גם בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת הרחק מאחור

חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת

בסוף השבוע יעקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בן גוריון וירשום שיא במשך כהונתו המצטברת כראש ממשלה: 4,876 ימים. בהשוואה למדינות ה-OECD, הוא ממוקם שלישי, אחרי נשיא טורקיה ארדואן וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ומה בנוגע להשוואה בינלאומית והיסטורית?

אופן חלוקת המימון הממשלתי למפלגות לצורך מימון הבחירות משפיע השפעה ישירה על יכולתן להתמודד בהצלחה בבחירות, ולכן על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. סקירה זו דנה בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הציבורי הניתן למפלגות בישראל לצרכי בחירות

אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי

למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?

הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

להחלטה לצאת לסבב בחירות נוסף יש חסרונות רבים, אך גם נקודת אור: כל הקלפים על השולחן. הציבור קיבל הצצה להתחייבות המועמדים באשר להבטחות הבחירות שפוזרו לאורך הקמפיין ויהיה למוד ניסיון בדרכו לקלפי. במקביל, ראשי המפלגות הבינו שיש גבול לסחטנות

אם ראש המפלגה הגדולה, שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, היה זה שבאופן אוטומטי מרכיב את הממשלה, היינו נמנעים ממצב בו הוא תלוי בהצבעת אמון בכנסת ומצמצמים משמעותית את סחטנות המפלגות הקטנות

מזה חצי שנה אנחנו נמצאים בסוג של ממשלת מעבר, ועד הבחירות בספטמבר נגיע למעשה ל-9 חודשים. חוקי היסוד בישראל כמעט ולא מטילים מגבלות על ממשלת מעבר. מעבר לפיטורי ומינויי שרים, למעשה לא ניתן כמעט בתקופה הזו למנות בכירים, ולפי הנחיות היועמ״ש עליה להימנע מ"הבטחות בחירות" או ביצוע רפורמות למעט פעולה דחופה וחיונית

עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר

מפלגת כולנו מצטרפת לשורה ארוכה של מפלגות מרכז שקמו מאז שנות ה-90, זכו לעתים להצלחה נאה, אבל נעלמו מהמפה הפוליטית אחרי זמן קצר, לרוב קדנציה אחת או שתיים. עוד פרטים בסקירה על מפלגות המרכז מאז 1996

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ביטול המגבלה על מספר השרים: "בזבוז כספי ציבור, פגיעה ביעילות עבודת הממשלה וביכולת לקדם מדיניות; מהלך שנועד לייצר שקט תמורת תיקים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקש לתמוך בקבלת חוק נורבגי מלא, שיחול על כל חברי הממשלה, למעט ראש הממשלה, ויביא להגדלת מספר חברי הכנסת שיתפנו לעבודה פרלמנטרית שוטפת ובמיוחד לעבודת הפיקוח על הממשלה

play

הבחירות והשבעת הכנסת מאחורינו. למה נדרשים כעת חברי הכנסת, ותיקים וחדשים לאחד, על מנת להחזיר את אמון הציבור למוסד הכנסת, שעומד כרגע על 30% בלבד? האזינו לשיחה עם ד"ר חן פרידברג, חוקרת בתכנית לרפורמות פוליטיות במכון עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה-מרקר, על הצעדים שיש לנקוט על מנת לשפר ולייעל את עבודת הכנסת וחבריה

'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת

play

לתשומת לב חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) - מלאכת החקיקה לא מסתכמת בכוונות טובות וביחסי ציבור, אלא משלבת ייעוץ, בחינת חלופות וניתוח עלויות והשלכות תקציביות. חשוב גם לבדוק שהחוק איננו סותר חוקי יסוד, לא נובע ממניעים פרסונליים ואינו בא לתת מענה על דבר מה שהתרחש בעבר. שיעור מזורז בחקיקה

הבחירות הסתיימו, וכעת מתגבשת הכנסת ה-21 של מדינת ישראל. ואולם, סיכוייהם של חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) לתפקד כראוי אינם גבוהים, הרבה בגלל גודל הכנסת ודרך עבודתה. על מנת לייעל את עבודת הכנסת בתחומי החקיקה והפיקוח, דרושה רפורמה מקיפה בעבודתה

הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם

החלפת מדבקות התמחור על המוצרים בצגי מחיר אלקטרוניים נשמע אולי כמו צעד פשוט – אך עלולה להיות לו השפעה של ממש על התנהגות הצרכן. הכנסת טכנולוגיה למערכת האמון שבין הצרכן למשווק איננה פשוטה ויכולה להביא לניצול לרעה של היתרונות שהיא מביאה, אך טמונה בה גם הזדמנות להגברת האמון והשקיפות בין השניים

באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות

מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות

גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל

ישראל חוזרת לשתי רשימות גדולות, הפיצול המפלגתי קטן, אחוזי הצבעה נמוכים ופנים חדשות שעוד נכיר בכנסת ה- 21. 'אחרי הבחירות' כבר כאן, וכעת ניתן לראות כיצד השפיעו ועיצבו תוצאות הבחירות את הכנסת הבאה של מדינת ישראל

חוק v15 שעבר בכנסת היוצאת אמנם נועד לשמור על שוויון הבחירות ומטיל פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים שעוסקים בפעילות בחירות, אך נכשל בשמירת האיזון בין השוויון לחופש הביטוי – כאשר הוא מטיל מגבלות חריגות, עמומות ומוגזמות

בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי

מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות

היום מתחילה ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל, אך תרמילאים, אנשי עסקים וסטודנטים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את הקריטריונים לעשרות אלפי ישראלים שמרכז חייהם בישראל

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק

שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט

האיחודים שקרו במערכת הפוליטית ממש לפני סגירת הרשימות תרמו להקטנת הפיצול בכנסת, וקידמו אותנו צעד נוסף לקראת כנסת עם שני גושים מרכזיים, אך זה עדיין לא מספיק. בכדי לוודא שהכנסת הבאה תוכל לתפקד באופן מיטבי, יש לקבוע שראש הרשימה הגדולה ביותר יהיה זה שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית והתאמת חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

play

הקדמת הבחירות הביאה להקפאת פעילותה של הכנסת למשך כחמישה חודשים - תקופה בה חקיקה לא מקודמת ופיקוח פרלמנטרי לא מתבצע. אם לא יתבצע שינוי מעמיק ויסודי באופן בו הכנסת מתפקדת, היא לא תוכל לבצע את עבודתה נאמנה ולהיות אפקטיבית, אפילו לא בעתות שגרה

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

החוק הנורווגי, המאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימתם, עלה לכותרות לא פעם במערכת הבחירות הנוכחית. על אף יתרונותיו, הוא לרוב נדון ככלי פוליטי למינוי חברי כנסת שלא היו נכנסים לכנסת אלמלא זה, מעין "פרס ניחומים", ולא ככלי לחיזוקה

השילוב של ריבוי הרשימות המתמודדות עם אחוז החסימה הנוכחי (3.25%) עלול להביא למצב בו קולות רבים ירדו לטמיון. ואולי, המשוכה הגבוהה הזו דווקא תשכנע את המצביעים שלא ליטול סיכון ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח, לפחות כפי שמשתקף בסקרי דעת הקהל

התיקון לחוק העישון, על אף חריגותו בנוף הרגולטורי בישראל, יכול להתפרש כחלק ממגמה כלל עולמית של שימוש בכלים של כלכלה התנהגותית על ידי ממשלות. בהקשר של חוק העישון, יש לזכור כי חברות הטבק היו אלו שבמשך עשרות שנים ניצלו עד תום את המניפולציות שעומדות לרשותן כדי להביא צרכנים לצרוך מוצר מזיק וממכר

play

במהלך קמפיין הבחירות שלהן, נוהגות המפלגות לבזבז מיליוני שקלים ולהיכנס לגירעונות גבוהים – שהן אחר כך מכסות באמצעות המימון שהן מקבלות מהמדינה לפעילות ציבורית ופנים-מפלגתית שוטפת. התוצאה: למפלגות לא נשאר מספיק כסף לניהול השוטף שלאחר הבחירות. על מנת למנוע זאת, יש להציב גבול ברור בין שני התקציבים, ולחייב את המפלגות להשתמש בכספי הציבור כראוי

ועדת הבחירות המרכזית היא מהגופים החשובים ביותר בתקופת בחירות, אך הרכבה ואופן פעילותה אינם מוכרים מספיק לציבור הרחב. כשהיא מורכבת מחברי כנסת המשקפים את הרכב הכנסת היוצאת, החלטותיה והכרעותיה אינן יכולות להיות אובייקטיביות

לראשונה מאז 2009, בעקבות האיחוד בין יש עתיד וחוסן לישראל, מערכת הבחירות בישראל מתמקדת בתחרות אמיתית בין שני גושים. הצעד הבא לצמצום הפיצול במערכת המפלגתית הוא שינוי הליך הרכבת הממשלה כך שראש הרשימה הגדולה ביותר שנבחרה בבחירות הוא שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

ככל שמתקרבת שעת ההכרעה בעניין ראש הממשלה, הצורך בביצור שלטון החוק וסמכויות רשויות אכיפת החוק הולך ומתחזק. אימוץ כללי אתיקה בסיסיים על ידי חברי הממשלה יכול להיות צעד מהותי בהנחלת נורמת התנהגות, הצבת קווים אדומים והתוויית דרך מוסרית להתמודדות עם כתבי אישום ועבירות מצד פוליטיקאים

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

למרות היותה דמוקרטית יותר משאר השיטות הנהוגות כיום בישראל לבחירת המועמדים לכנסת, שיטת הפריימריז איננה נטולת פגמים. פיזור הכוח בין מספר גופים בוחרים יוכל לסייע בייעול התהליך, ובכך בהעצמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית והגדלת השתתפות הבוחרים

מערכת הבחירות הנוכחית הביאה עמה מספר מפלגות מרכז חדשות. מניסיון עבר, נראה כי מפלגות מרכז אינן מצליחות לשרוד ברוב המקרים מעבר לקדנציה או שתיים, למרות שיש להן מקום בפוליטיקה הישראלית. אם המפלגות החדשות לא ילמדו מטעויות העבר של אלה שקדמו להן – הן עלולות למצוא את עצמן עם גורל דומה

לפחות שלוש מפלגות יבחרו את מועמדיהן לכנסת ה-21 בשיטת הפריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. המועמדים במפלגות אלו יתחרו על קולותיהם של למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה. כדי לקיים מסע בחירות אפקטיבי ולהגביר את סיכוייהם להיבחר, המועמדים יצטרכו להשקיע סכומי כסף לא-מבוטלים – בין השאר לצורך הפעלת שירותי משרד ומטה בחירות, העסקת מומחים בתחומים שונים, תעמולה, קיום כנסים וחוגי בית והפעלת פעילים

בני גנץ הוא הרמטכ"ל ה-12 שנכנס לפוליטיקה. בחירתו הצפוייה לכנסת תסיים תקופה של כמעט שלוש שנים בהם לא היה אף רמטכ"ל במערכת הפוליטית. כמה רמטכ"לים ייכנסו לכנסת ה-21? האם נראה גם את יעלון וברק עושים קאמבק? האם גם אשכנזי ילך בעקבות גנץ וייכנס לפוליטיקה?

בעשור האחרון בולטת פריחתן של מפלגות מנהיג שהוא זה שמרכיב את רשימת המועמדים. התפתחות זו משקפת לא רק את הפרסונליזציה של הפוליטיקה אלא גם את המיאוס מהדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, ובעיקר משיטת הפריימריז. נראה כי פחות מ-40% מחברי הכנסת הבאה ייבחרו בהליכים דמוקרטיים פנימיים – לעומת קרוב לשני שליש מהם רק לפני 10 שנים

שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת

הבחירות לכנסת יכולות לעלות למועמדים לא מעט כסף. חוק שיזם ח"כ אמסלם מאפשר לחברי כנסת מכהנים לקבל מימון מהמדינה לתעמולת הפריימריז שלהם, בעוד מועמדים חדשים יסתפקו ב"הלוואה על תנאי", ואם לא ייבחרו לכנסת – הם עלולים להיכנס לחובות עתק. הדבר פוגע במוטיבציה של מועמדים חדשים להציע עצמם ולהזרים דם חדש למערכת, וגורם לבזבוז ענק של כספי ציבור

שיפור הסביבה העסקית בתוך שנה וחצי בלבד התאפשר הודות לעבודה רוחבית ושיתוף פעולה בין-משרדי. יש לאמץ מודל זה כדי להתמודד עם אתגרים נוספים הדורשים שיתוף פעולה בין גורמי ממשל, נציגים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ומכוני מחקר רלוונטיים, וכך לבנות אסטרטגיות אפקטיביות, מקיפות וארוכות טווח

play

בשבועות הקרובים ייערכו פריימריז בכמה מהמפלגות הבולטות בישראל: הליכוד, עבודה ומרצ.
על שיטת הפריימריז, מה קורה בעולם, ומדוע כדאי לעבור לפריימריז פתוחים ביום ההצבעה בבחירות הכלליות - מוזמנים להאזין לשיחה עם פרופ' גדעון רהט, ד"ר עופר קניג חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה שבחנו את הסוגיה לאורכה ולרוחבה. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

על רקע הפרסונליזציה המואצת שמתרחשת בשנים האחרונות ועלייתן של "מפלגות מנהיג" בראשן עומדת דמות מוכרת, חשוב מתמיד לשמור על ההליך הדמוקרטי גם בתוך המפלגות עצמן על מנת לעודד ייצוג רחב ככל האפשר בתוכן, לחזק את הקשר עם הבוחר ולאפשר לו להשפיע

play

שיטת הבחירות הנהוגה כיום מעודדת פיצול וריבוי מפלגות הן בימין והן בשמאל, דבר שפוגע במשילות לטווח הארוך. תמריצים ייעודיים, ביניהם הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר, יתרמו לריכוז המפלגות לכדי שני גושים עיקריים, ויגבירו את יכולת המשילות של הממשלה הבאה

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

מנואל טרכטנברג, בוגי יעלון, דני דנון, ינון מגל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, יגאל גואטה, שי פירון, שרון גל.... מה המשותף להם? כולם אנשים שנבחרו לכנסת בבחירות האחרונות, אך עזבו אותה מאז מסיבות שונות ומגוונות. וזוהי רק רשימה חלקית. האם הכּנסת הנוכחית מתאפיינת ברמות שיא של נטישה? האם רבים מנבחרי הציבור מאסו בה? 

עושים פוליטיקה משיקה את בחירות 2019 עם ספיישל שהוקלט בלייב על שיטת הפריימריז! איך זה שיש חברי כנסת שנבחרו ב-1000 קולות ואחרים שקיבלו הרבה יותר נותרו בחוץ? למה באירופה עושים אודישנים למתמודדים ואיך אפשר לעשות את זה נכון יותר גם בארץ? ושאלת בונוס למתקדמים - למה לליכוד אין מצע בחירות? בהשתתפות חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וצחי הנגבי וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה

הצבעה בבחירות הקרובות לגושים, במקום לאישים, תרסן את הקולות הקיצוניים בכל צד, תחזק את הקול המושתק של המרכז ותתרום לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית

עם פיזורה של הכנסת ה-20, עומד הייצוג הנשי בה על רמת שיא של כל הזמנים: 35 חברות כנסת (29%). עם זאת, ייצוג הנשים בזירות פוליטיות אחרות – בממשלה, במפלגות, ובשלטון המקומי – נותר נמוך מאוד. האם הבחירות המקומיות האחרונות תרמו לשיפור המצב?

בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה

מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועדן? כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

מדינת ישראל הובילה בעשורים האחרונים שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית והקמת קרנות ברירת מחדל. למרות זאת, הביטוח הלאומי נמצא היום בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב. כיצד אנחנו האזרחים צריכים לדאוג לעתיד שלנו?

play

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

העצרת לזכר יצחק רבין ז"ל בתל אביב חשפה בפנינו את פרצופה הצבוע של מעוז הליברליות הישראלית, וחוסר יכולת להקשיב למי שהגיע לייצג את הצד האחר של המפה הפוליטית. מסתבר שתל אביב יכולה לקבל שיעור בפלורליזם דווקא מבית שמש

הכותרות החוזרות ומדווחות על ראש עיר שקיבל סכומי כסף גדולים בעבור קידום מיזמי נדל"ן, או שנטל הלוואות מגורמים בעיר שהובילו לניגוד עניינים חמור. בית המשפט העליון, כמו גם גורמים שונים בפוליטיקה ובתקשורת, מדגישים בהקשר זה את ההכרח בענישה מחמירה ומרתיעה למען "יראו ויראו". אבל ענישה לא צריכה להיות כלי ההתמודדות היחיד וספק גם אם העיקרי

בניגוד לבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות מצביעים בשני פתקים: האחד לראשות העיר והאחד למועצת העיר ובמקרה שאף אחד מהמועמדים לראשות העיר אינו מקבל 40% מקולות הבוחרים, נערך גם סיבוב שני. האם זוהי השיטה האופטימאלית והאם אותה השיטה רלבנטית לכל יישוב בארץ ללא קשר לזהות תושביו וגודלו? יתכן כי אימוץ מודלים המתקיימים בחו"ל יוכלו לשקף נאמנה יותר את צרכי הציבור- למשל באמצעות הכנסת רכיב של בחירה לפי אזורי מגורים בתוך העיר בערים הגדולות, מה שיבטיח ייצוג רחב יותר או באמצעות ביטול הסיבוב השני בבחירות על ידי שיטת הצבעה מדורגת.

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

הציבור בחלק גדול מהערים החזקות בישראל הוא ברובו כזה שמתנגד לעמדות השלטון הנוכחי. לפיכך, אנו עדים לתופעה של ניסיון של תושבי ערים אלו באמצעות נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, להשפיע על ההתנהלות במרחב המוניציפאלי באופן הנוגד את עמדות השלטון. בין אם בפתיחת חנויות בשבת, הפעלת תחבורה ציבורית פרטית בשבת או יחס למבקשי המקלט- תופעה זו צוברת תאוצה בשנים האחרונות כחלק ממגמה עולמית ויתכן שתהיה לה השפעה משמעותית על המרחב הציבורי בישראל.

בשני העשורים האחרונים ירד אחוז ההשתתפות בבחירות המקומיות לשפל ורק כמחצית מאזרחי ישראל מממשים את זכותם הדמוקרטית. יתרה מכך, דווקא ביישובים הקטנים יותר וביישובים בהם ישנו רוב לקבוצות מגזריות שונות, אחוז ההצבעה גבוה יחסית. צעד אחד שנעשה בכדי להגדיל את שיעורי ההצבעה הוא הפיכת יום הבחירות ליום שבתון כפי שהיה נהוג בעבר. בטווח הרחוק חשוב גם לנקוט צעדים שיגבירו את מעורבות האזרחים בשלטון המקומי ביום-יום ויגדילו את האמון בו  וכן להקל באפשרויות ההצבעה לציבורים שונים.

play

בשנים האחרונות נחשפנו לעשרות פרשיות שחיתות בהן נקשר שמם של ראשי ערים ובעקבות זאת נשמעים קולות הקוראים לקצוב את כהונתם על מנת למנוע סיאוב ושחיתות. אלא שמתוך 20 מקרים שפורסמו לאחרונה של חשדות לשחיתות של ראשי ערים אותם בדקנו, הרוב התבצעו בכלל בקדנציה הראשונה והשנייה. כמו כן עולה, כי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בשנת 2013, למעלה ממחצית מראשי הערים שנבחרו היו ראשי ערים חדשים וכי מספר ראשי הערים המכהנים מספר רב של קדנציות הוא מועט. להגבלת כהונה יש אמנם מספר יתרונות, אך ספק רב אם שמהלך זה יביא תוצאות במלחמה בשחיתות.

ראש הממשלה מוביל בימים אלה מהלך להוריד את אחוז החסימה לקראת הבחירות הקרבות ובאות. אחוז החסימה הועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים וכיום עומד על 3.25%. אם תבשיל היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, ידובר בתקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שרק לפני שנים אחדות הצדיקו את העלאת אחוז החסימה כחלק מחבילה של חיזוק המשילות

בניגוד למשפט הפלילי, שתכליתו להכריע בין קוטב האשמה לקוטב החפות, יום הכיפורים מציג אפשרות שלישית: אחריות

שיטת הבחירות הישירה הנהוגה ברשויות המקומיות לראשות העיר המחייבת רוב של למעלה מ-40% מביאה לבזבוז משאבים ולסחר-מכר פוליטי. שיטה מדורגת שבה כל מצביע יוכל לדרג גם את המועמד השני והשלישי המועדפים עליו, יכולה לפתור את הבעיה

קמפיין הבחירות שמנהלת מפלגת כולנו הוא חוקי, לגיטימי ואף חיובי. אלא שהמימון החודשי למפלגות צריך להינתן באופן שיחייב אותן לפעול גם לעידוד השתתפות פוליטית וקשר עם הבוחרים, ולא רק לקמפיינים. לשם כך, נדרש שינוי בחוק מימון מפלגות.

במקום לחזק את הרגש הלאומי - חוק הלאום יביא להחלשתו. סאגת החוק הפכה את המוסכמה המקובלת על הרוב המכריע של היהודים בישראל לעניין שהוא נושא לוויכוח

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה, וחשוב שהוועדה תיתן לה מענה, היא אילו הכשרות מקצועיות יניבו את התשואה המיטבית למשק ועל אילו הגיע הזמן לוותר, זאת לצד מיפוי סט המיומנויות הנדרש כיום בשוק העבודה, בדגש על תחומים בהם לאדם יש יתרון מובהק על המחשב והמכונה

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

play

מי הסיעה המצטיינת בעבודה פרלמנטרית? חברי איזו סיעה נואמים יותר במליאה ומגישים יותר שאילתות והצעות לסדר היום? מי הסיעה שחבריה נוכחים יותר בוועדות ובמשכן? ומי מעבירים יותר חוקים?

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

 מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37%

ברור מדוע בג"ץ דן בנושא גיוס חרדים לא פחות מעשר פעמים. ממשלות נפלו, מאות אלפים הפגינו, ושני חוקים של הכנסת בוטלו בגין המחלוקת על הגיוס. והנה, השבוע, משרד הביטחון הגיש הצעה חדשה למתווה חוק גיוס שאמורה להידון בכנסת. האם ההצעה מצליחה לאזן בין האינטרסים והערכים המתנגשים?

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

ומה צפוי בעתיד? בשנת 2020 הרווחים הצפויים הם 449 מיליון דולר ובנוסף לתמלוגים ומס הכנסה, ישולם לראשונה למדינה גם "היטל ששינסקי"  בסך 38 מיליון דולר. ההיטל, שנקבע בוועדת ששינסקי, הוא על רווחי יתר. כלומר, סך התשלומים למדינה יהיה 172 מיליון דולר ומשנה זו ואילך יתווסף ההיטל בכל שנה

play

הפיטורים קורעי הלב בנגב קרמיקה ובמפעלים נוספים בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של שינויים דרמטיים שעוברים על שוק העבודה שלנו. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהמקצועות שמוכרים לנו היום, ייעלמו בעתיד הקרוב בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומעבר לשוק של מיומנויות. למעשה, שליש מהתלמידים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים היום. אז מה צריכה המדינה וכל אחד ואחת מאיתנו לעשות בכדי להיערך לשינויים ולמקצועות העתיד?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

חייל משוחרר- לאן פניך מבחינה מקצועית? לא מומלץ שתבחר במסלולי מנהל עסקים, כלכלה או משפטים- שם השוק כבר מפוצץ. מקצועות טכנולוגיים ותעשייה היברדית הם הדבר האמיתי הבא. 

על כשל השוק שבין מגזר השירותים למגזר התעשייה ומה הקשר בין הכשרות מקצועיות ושכר סטודנטים? שיחה עם ד"ר איתן רגב, חוקר במכון ודן פרת מנכ"ל קרן סטף ורטהיימר יחד עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

בסוף החודש תחלוף שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע – אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ויותר מכך – מדגים בצורה מובהקת את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו

play

שנה לאחר עזיבתו של נציב שירות המדינה האחרון עו"ד משה דיין, מחקר חדש במכון מציע להפקיע את הסמכות למינוי הנציב מראש הממשלה ולהעבירה לוועדת איתור

מדינת ישראל היא סיפור הצלחה יוצא דופן במישורים רבים – ביטחון, כלכלה, מדע, חברה. ואף על פי כן, בתודעה הסובייקטיבית של רבים מהאזרחים, המדינה נתפסת כמדשדשת. ענן סמיך של ספקות מרחף מעל חיינו הלאומיים. מהי הסיבה לקיומו של פער זה?

חנינות ומחיקת רישומים פליליים לרגל שנת ה-70 למדינה עלולות להפחית את האמון בחוק

הגבלת השלטון היא אחת מאבני היסוד במשטר הדמוקרטי, אולם כמעט לא קיימים בישראל מנגנונים לפיקוח על השלטון ואלו הקיימים – חלשים למדי. האם מנגנוני הפיקוח שקיימים יעילים הם? כיצד מחזקים את הפיקוח על השלטון?

האם אין מקום להגביל באופן נחרץ יותר את יכולתן של חברות הסלולר לשווק תוכנית הבנויה על חוסר תשומת לב הצרכנים לשינוי? האם די בהודעת מסרון ובעדכון/התראה חד פעמית בחשבונית הלקוח? האם אפליית מחירים, הבנויה על הרעיון שמוצדק לגבות מאנשים שונים מחיר שונה מצדיקה גביית מחיר מופקע.

האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?

האם ישראל, בת השבעים, הינה הצלחה מסחררת? או שמא המדינה על סיפו של תהום? מי צודק?

"מפגש השבטים" שמתאר בן גוריון ו"נאום השבטים" של הנשיא ריבלין מבטאים את המאפיין המשמעותי ביותר של החברה הישראלית מראשיתה: היותה חברה מרובת קבוצות, שביניהן קיימים מתחים ומחלוקות. מאפיין זה הופך את החברה הישראלית לחברה משוסעת לעומק Deeply Divided Society .

שיטת הבחירות הקיצונית בישראל שהחלה כזמנית והפכה לקבועה ומשוריינת, מביאה לבעיות משילות. בעוד שהרעיונות החיוביים לתיקונים בשיטת הבחירות נדחו, יוזמות פחות טובות ואף גרועות לשינוי בשיטת הממשל הארצית ובבחירות הפנים מפלגתיות אומצו, כשלו והביאו דווקא לשיתוק והיעדר יכולת לעשות את התיקונים הנכונים והנדרשים

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

play

בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה

play

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

אינך צריך להיות אדמו"ר, גם לא תלמיד חכם, כדי לדעת בוודאות שחוק הגיוס במתכונת שדורשים החרדים לא יעבור. אם כן מדוע הם מבקשים את מה שאין סיכוי שיקבלו?

הרוב המכריע של אזרחי ישראל, ובתוכם רבים מאד מלומדי התורה ואוהביה, מתקוממים נגד הקביעה כי התמסרות ללימוד תורה היא שוות ערך לשירות צבאי, הכולל סיכון הגוף והנפש ושלילת חירותו של אדם למשך תקופה ניכרת. היומרה להכתיב בכנסת, באמצעות הורדת ידיים פוליטית, חוק יסוד שעומד בסתירה ברורה להעדפות של הרוב המכריע הינה לא פחות ממקוממת

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הנורווגי: "מהלך ראוי שישפר את עבודת הכנסת שהיא מהפרלמנטים הקטנים בעולם"

הוא מעיד על עצמו כי הקדיש את חייו לשירות המדינה ולקידום טובתה על פי השקפתו. זו עדות אמת ועל כולם להודות בכך. הוא סבור, כסוקרטס, שנעשה לו עוול. ואולם, בניגוד ליווני אציל הנפש, במאמציו להיחלץ מאימת הדין הוא נופח רוח רעה בגחלים הלוחשות המאיימות למוטט את אמון הציבור בשלטון החוק. כאשר נתניהו מאשים כי מערכת אכיפת החוק "תופרת לו תיק" הוא מעדיף את האינטרס האישי שלו על פני טובת המדינה

המצב בו ראש הממשלה ימשיך לכהן תחת כתב אישום חריג בנוף העולמי אבל לא בלתי קיים. אחד המקרים הבודדים שבהם עמד ראש מדינה לדין פלילי ואף הורשע בעודו מכהן, הוא זה של סילביו ברלוסקוני. סקירה השוואתית על הסדרים החוקיים הקיימים במדינות שונות במקרה בו ראש הרשות המבצעת נחשד או מורשע בפלילים ומגלה כי למרבה הפליאה, ברוב הדמוקרטיות המצב החוקי עמום

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

הציבור אינו מרוצה מהאופן בו חברי הכנסת ממלאים את תפקידם. מאמר זה בוחן הלכה למעשה את האופן בו מילאו חברי הכנסת את תפקידם הפרלמנטרי. ניתוח של הפעילות בשנים האחרונות (2011-2017) מצביע על דפוסי הפעילות של חברי אופוזיציה וקואליציה ושל חברות כנסת בהשוואה לעמיתיהם

האם חברוּת בכנסת היא קריירה לכל החיים? מה עשו חברי הכנסת לפני היבחרם ומה הם עושים אחרי כהונתם? המאמר מתחקה אחר נתיבי הקריירה של חברי הכנסת ומגלה כי חברי הכנסת מגיעים ממגוון רקעים תעסוקתיים, וכי הנתיב העיקרי לחברות בכנסת הנוכחית הוא פעילות במסגרת השלטון המקומי. בתום כהונתם רבים מחברי הכנסת נותרים בזירה הציבורית-פוליטית

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

לכאורה, אין למפלגות סיבה מוצדקת להיקלע לגירעונות: מחקר שנערך במכון גילה כי מימון הבחירות בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס למספר הבוחרים. הסיבה העיקרית שהמפלגות בכל זאת מסיימות את מערכת הבחירות בגירעונות גדולים היא התנהלות בזבזנית ולא אחראית בתקופת הבחירות

 

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי.  המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

החוק להסדרת מימון ציבורי, שאושר במליאת הכנסת אתמול, מכוון אמנם לתכלית ראויה של הקטנת השחיתות הציבורית אך נוסח באופן עקום ומזיק. החוק יוצר שתי קטגוריות של מתמודדי פריימריז ומפלה ביניהן, והלכה למעשה מחזק את הסיכוי של חברי כנסת מכהנים להמשיך ולהיבחר, על חשבון מועמדים חדשים פוטנציאליים 

play

עם אישור חוק הפריימריז במליאת הכנסת, חשוב להבין- דמוקרטיה היא לא רק פעם ב-4 שנים, היא גם בין לבין בבחירות פנים מפלגתיות - "פריימריז". צפו בסרטון של פרופ' רהט על הצעדים לשיפור מערכת הבחירות הפנים מפלגתית

play

בשנים האחרונות ראינו ראש ממשלה, שרים וראשי רשויות מקומיות נכנסים לכלא, אלא שרובם, בתחילת דרכם הציבורית, היו מלאים באידיאלים וכוונות טובות. מחקרים מתחום האתיקה מוכיחים בסיטואציות מסויימות רובנו נשקר או נרמה, וכך קבלת מתנות, הזמנה לכנסים וקידום מקורבים לא נתפסים כמשהו בעייתי. פרופ' יובל פלדמן מסביר, איך נלחמים בשחיתות השלטונית?

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ואלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיחה על שיפור השירות הציבורי, הטמעת יעדים ומדדים למשרדי הממשלה, הפחתת רגולציה ושורת ההצעות שעומדות על הפרק בכל הנוגע למינויים פוליטיים בשירות המדינה.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מדינת ישראל ירדה בעשור האחרון במדד העשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי ממקום ה-29 למקום ה-54 בעולם. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ודפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים מדוע חלה הידרדרות, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את מיקומנו במדד?

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לקראת ההצבעה הצפויה על הצעת החוק המבקשת לקבוע, כי המדינה תממן את הליך הפריימריז עבור חברי כנסת מכהנים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה כי מדובר בהצעה שנועדה לקידום תכלית ראויה אך היא יוצרת בפועל מנגנון מפלה ובלתי שוויוני

בשבוע שעבר נחשף כי חברת כנסת מהקואליציה יזמה הצעת חוק שלמעשה שרתה אינטרסים מסחריים של חברה ספציפית והשירותים שהיא מציעה, בתיווך שדלנים - והכל חוקי. הבעיה היא אחרת: היעדר שקיפות. מאמצים של שדלנים לקידום חקיקה הם בוודאי משהו שכולנו – חברי כנסת, הציבור הרחב והתקשורת – זכאים לדעת עליו

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

לפי דו"ח העוני האחרון שפרסם ביטוח לאומי, מצבם של הקשישים בישראל השתפר - אך שיעור העוני שלהם עודנו גבוה יחסית למדינות ה-OECD ועומד על 16.7%. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם בשבוע שעבר נמצא, בין היתר, כי 56% מהציבור חוששים שלא יוכלו להתקיים בכבוד בגילאי הזקנה. יש לשנות את הקצאת הסבסוד המדינתי, בדמות אגרות החוב המיועדות ואופן חלוקתן, ולפתח מודל דינמי לקביעת גיל הפרישה

play

תהליכי המינוי האחרונים של נציבי שירות המדינה בישראל מצביעים על קשיים באיתור המועמד המתאים ובשיטת הבחירה שלו. במדינות אחרות בעולם קיימות שיטות שונות ומנגנוני פיקוח ועצמאות אפקטיביים יותר מבישראל

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

התפישה שיש לעשות ככל הניתן להרחיק את השפעת השר על יועצו המשפטי לא קובעת בהכרח שמישהו מואשם באופן מיידי בהיותו מושחת, אלא שבאופן כללי צריך לשמור על למקסימום מרחק, או היעדר זיקה, בין היועצים המשפטים ושומרי סף אחרים לבין השרים שעימם הם אמורים לעבוד. זאת כדי להבטיח שההחלטות המתקבלות במערכת הממשלתית הן הכי נקיות והכי מקצועיות שאפשר להשיג.

האופוזיציה בישראל סובלת מחולשה מבנית ומוסדית. לחברי הכנסת אין כלי פיקוח חזקים דיו בכדי להתמודד עם הממשלה ובשל ליקויים
בשיטת הממשל שלנו, האופוזיציה מורכבת ממפלגות שאינן משתפות פעולה ומתחרות זו בזו

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"

המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם, טוב עשה הנשיא ריבלין שהעלה בנאומו על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו

אמרו מעתה - המבקש לסלול את הדרך להפיכת ישראל למדינה אתנוקרטית-דתית, והמאמין כי לעולם חוסן פוליטי להשקפת עולם זו, יש לו סיבה טובה לתמוך בהוראת ההתגברות. מי שמבחינתו מדינה כזו היא חלום בלהות - צריך להתנגד לכך

המסר המטעה, ההתיישנות שחותרת תחת האמת והדמיון המופרך לצרפת. החוק של ח"כ אמסלם ומטרתו האמיתית

הצעת החוק תוביל לדרדור נוסף במדד אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון ונבחריו. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדובר בהצעה שנתפרה למידותיהן של הפרשות הנוכחיות הקשורות בראש הממשלה

play

3 דקות ברוטו. זה הזמן שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עוסקים בכל הצעת חוק שעולה בישיבה השבועית מדי יום ראשון, כל זאת ללא שקיפות לגבי החלטותיה ותוך שהיא הופכת לשסתום הכרחי עבור הקואליציה לאלפי הצעות חוק פרטיות שמועלות בישיבותיה. אז איך אפשר לשנות את עבודת הוועדה כך שתהיה חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה?

נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי" הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, באמצעות שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות, אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו מסוכנות לשירות המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

"ההחלטה מנוגדת לחוק שירות המדינה; מספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110"; נשיא המכון יוחנן פלסנר: "הופכים את השירות הציבורי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים"

המשפטנים ד"ר עמיר פוקס וד"ר אביעד בקשי על המשמעויות האופרטיביות של חוק הלאום. האם המשך למגילת העצמאות או פגיעה באיזון שבין הרוב למיעוט?

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

ד"ר שוקי פרידמן ומוחמד דרוואשה על זכויות המיעוט הערבי ויחסו למדינת הלאום

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

יוחנן פלסנר נשיא המכון ושני סגניו למחקר, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן, על השלכות החוק בנוגע לאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

השרים בנט ושקד מפירים את האיזונים בין הרשויות ועלולים להוביל למציאות חוקתית אפלה וחסרת תקדים שבמסגרתה כל שלטון שייבחר בעתיד יהיה נטול רסנים ומגבלות ובעל מאפיינים אוטוריטריים

יושב ראש מפלגת העבודה מתכונן למנות שרים מקצועיים לפחות לחמישה משרדים. שר אינו אמור להיות ואינו מתיימר להיות האדם המומחה ביותר בתחום שעליו הוא ממונה, אלא האדם אשר מצליח לשלב בין האינטרס הציבורי, המשאבים, והידע המקצועי של אנשי משרדו. יש להחזיר את הממלכתיות אל הפוליטיקה. למנות שרים שמרגע שיתמנו לתפקידם, יראו את האינטרס הציבורי הרחב לנגד עיניהם

play

לפי מדדים חדשים שפורסמו לאחרונה, עולה כי במקרים רבים עמוד הפייסבוק האישי של חברי הכנסת פעיל ומשפיע הרבה יותר מהעמוד הראשי של מפלגתם. כיצד נתונים אלה באים לידי ביטוי ביחס לגודל המפלגה, השקפותיה והאופי בו היא בנויה?

play

לאחר הגשת כתבי האישום החמורים בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, מסתמן כי אחד הכשלים הבולטים הוא הפיקוח המצומצם על עבודתם של שדלנים (לוביסטים). יש להדגיש כי העיסוק בשדלנות בישראל הוא חוקי, ורובם המכריע של השדלנים מבצעים את עבודתם במסגרת החוק. ובכל זאת, קשה לחלוק על כך שבעבודה זו טמונה סכנה פוטנציאלית גבוהה לשחיתות.

כנסת ישראל סובלת מכשלים מהותיים – מבניים ופרוצדורליים, שהופכים אותה לפרלמנט חלש ולא אפקטיבי. לכן נדרש לבצע רפורמה מקיפה בעבודתה בתחום הפיקוח

השקעה של המדינה בבניית תשתית חזקה ואפקטיבית להעסקה מחדש הינה צורך קריטי. היא תתרום לא רק להתמודדות עם מצב של אבטלה וסגירת מפעלים אלא גם לשיפור משמעותי במערכת יחסי העבודה וליכולת לקדם רפורמות שיתרמו למשק כולו

play

העיסוק התקשורתי בהפחתת שליש מעונשו של אולמרט פוגע בסופו של דבר במאבק האמיתי בשחיתות. בלהט הדיון, נכרכות ביחד בטעות שתי שאלות- סוגית ההרתעה שבעונש ושאלת אמון הציבור במלחמה בשחיתות

הסיבוב השני בפריימריז לראשות מפלגת העבודה מעמיד לבחירה שני מועמדים שונים בתכלית מבחינת הרקע- ח"כ עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת המכהנים שכיהן בעבר כיו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון ויו"ר ההסתדרות, ומולו השר לשעבר אבי גבאי שלא כיהן כחבר כנסת וצמח בשירות הציבורי ובמגזר העסקי, שם כיהן כמנכ"ל בזק

הצעת חוק חדשה בענין מימון הפריימריז יוצרת מנגנון של אי שוויון בין ח"כים מכהנים למועמדים חדשים

הבחירות להנהגת מפלגת העבודה יקבעו האם ימשיך יצחק הרצוג לכהן כיו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה או שמא ייכנס לתפקידים אלה אדם אחר. ניסיון העבר לא מבשר טובות לבוז'י: כל מנהיגי העבודה שהתמודדו על כהונה נוספת כשלו

תהליך בחירת המועמדים של מפלגת העבודה יכול להשתפר אבל הניצול של הבעיות החשופות לאור השמש של מערכות בחירות פתוחות אלו כדי לטעון כאילו דיקטטורה מפלגתית עדיפה הוא בגבול האבסורד

פרופ׳ יותם מרגלית ודפנה אבירם ניצן בשיחה עם איתן אבריאל, עורך מגזין דה מרקר ומייסד האתר, על המעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות, כיצד השחקנים המרכזיים במשק ובממשלה נערכים למציאות המשתנה ואיך מייצרים אקוסיסטם להתמודד עם האתגרים של חוסר ביטחון תעסוקתי

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, ננסה להבין מפרופ' איתן ששינסקי כיצד משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערכת הפנסיה של כולנו ועד כמה משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערך הפנסיות

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, מוזמנים להאזין לשיחה בין איתן אבריאל, מייסד אתר דה מרקר ועורך המגזין לפרופ' יובל פלדמן על כלכלה התנהגותית ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו כאזרחים ומה הממשלה עושה בתחום הזה?

המפתח להצלחה טמון בסדר הגודל של ההשתתפות: ככל שיותר אזרחים לוקחים חלק, כך נחלשת השפעת קבלני הקולות וקבוצות הכוח המאורגנות

לקראת הדיון בוועדת הכנסת בהצעה לשנות את חוק יסוד הכנסת, כך שמוזמנים לוועדות הכנסת שלא יתייצבו או לא ימסרו מידע למרות שנתבקשו לעשות כן, יקנסו. חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לאמץ את התיקון לחוק אך רק עבור עובדי ציבור.

החלטת האוצר לשנות את תמהיל האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה אמנם מצמצמת את הסיכון של פורשים לפנסיה, אך באה על חשבון הצעירים ומיטיבה בעיקר עם בעלי שכר גבוה

הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת

העבודה כי בפחות משנתיים הוחלפו בישראל למעלה משליש משרי הממשלה וקיומן של בחירות מדי שנתיים וחצי בממוצע ב-20 השנים האחרונות, מחייבים יציבות בדרג הפקידותי במשרדי הממשלה וביצוע תיקונים בשיטת הממשל.

אמון הציבור במפלגות והשתתפות הציבור בדמוקרטיה המפלגתית נמצאים בירידה. עלינו להשתמש בטכנולוגיה בכדי לשנות את המצב.

הירידה באמון בפוליטיקאים מחייבת אותם לעשות שינויים מבנים שישפרו את יעילות הממשלה והכנסת וישדרגו את המפלגות. זוהי המשימה של הח"כים לשנה החדשה.

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.

בג"צ דחה השבוע את עתירת יש עתיד בנוגע לכהונת ראש הממשלה גם כשר במספר משרדים במקביל.

הקלישאה המקובלת, היא שספר התקציב הוא מסמך המשקף באופן ישיר את מארג הכוחות של השלטון ואת סדרי העדיפויות במדינה. לכן חשוב לשים לב להבדל בין הצעת התקציב המקורית ובין התקציב שאושר בפועל בנוגע לשתי הצעות שמשמען פגיעה בבעלי ההכנסות גבוהות. 

שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.

הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי, אך כבר השבוע יגיע שלב מתקדם במערכת הבחירות, שבו המפלגות עסוקות בגיבוש רשימות מועמדים. במאמר זה נסקור את השיטות השונות שבהן בוחרות המפלגות את מועמדיהן לכנסת, תוך כדי התמקדות בשלוש המפלגות המקיימות בחירות מקדימות.

בשבועיים הקרובים יקיימו שלוש המפלגות הגדולות (לפי סקרי דעת הקהל האחרונים) פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן לכנסת ה-20. שיטת הפריימריז היא הכוללנית והדמוקרטית ביותר, אך יש לה נקודות תורפה לא מעטות.

מפלגות מצב רוח הן מפלגות עונתיות אשר מופיעות ונעלמות כהרף עין מהמפה הפוליטית ומשקפות הלך רוח מסוים בציבור. הצלחתן היא אחת התופעות הבולטות במערכות הבחירות האחרונות.

התפלגויות, פיצולים, "עריקות" – לא משנה איך קוראים לזה, התופעה של מעבר ממפלגה אחת לשנייה רווחת מאוד בפוליטיקה הישראלית. מבט על רשימת חברי הכנסת היוצאת חושף של-14 מהם יש "עבר" בתור חברי כנסת מטעם לפחות מפלגה אחת שונה מהנוכחית.

קיימת אפשרות שהייצוג של המפלגות הערביות יצטמצם ורק מפלגה אחת או שתיים יעברו את אחוז החסימה החדש. אולם מבחינה תיאורטית, מפלגה ערבית מאוחדת יכולה להפוך לאחת המפלגות הגדולות בכנסת. אך שינוי בייצוג של מפלגות ערביות יהיה בעל משמעות פוליטית, רק אם ילווה בשינוי בתרבות הפוליטית הקיימת, כדי שמפלגות ערביות יתפסו כשותפות לגיטימיות לקואליציה.

החסרונות הנובעים מהמצב הקיים בו מונחות אלפי הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת הם רבים. שימור המצב עלול לקבע את דימויה השלילי של הכנסת בעיני הציבור ואף להחמירו, וכך לפגוע עוד יותר בלגיטימציה של המערכת הפוליטית הישראלית. 

תופעת פיזור הכנסת לפני המועד החוקי מיוחסת, בצדק, לחולשת המערכת הפוליטית. אזרחי ישראל מעדיפים, כך על פי הסקרים, להימנע מבחירות, אולם הפוליטיקאים שמרגישים קושי אמיתי ליישם את מדיניותם – בוחרים לחזור אל העם.

האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה מהווה בשורה טובה לפוליטיקה הישראלית אפילו אם היא לא תביא למפלגות המתאחדות רווח אלקטורלי.

היוזמה הנוכחית של נתניהו להקדים את הפריימריז בליכוד מאירה את היחסים העכורים בין ראש הממשלה לבין מרכז הליכוד והעומד בראשו. האם הפעם הקרע בין מנהיג הליכוד לבין מרכז מפלגתו הגיע לנקודה המעמידה בסכנה את "ליכוד הליכוד"? ומה זה מלמד על התמורות האידיאולוגיות אשר חווה המפלגה בשנים האחרונות? 

הבחירות הישירות הראשונות לנשיאוּת טורקיה משנות את משטרהּ, ומהוות צעד נוסף בהתבססותו של ארדואן כמנהיג כמעט כל יכול. האם אנו עדים ל"פּוּטיניזציה" של טורקיה?

ב-29 ביולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להטיל סנקציה חמורה על חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד), בגין התבטאויותיה בעניין חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בחודש יוני ומבצע "צוק איתן". הסנקציה כללה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה למשך חצי שנה.

פירוק הסיעה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו מגבירה עוד יותר את הפיצול בכנסת ועלולה לערער את יציבות הממשלה. מאמר זה דן בהיבטים השונים של פיצול סיעות ובהשלכות המהלך.

לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?

כיצד ניתן להשיב את הצמיחה והיציבות למשק הישראלי? דיון מיוחד במסגרת סדרת מפגשי בכירי ממשל ומומחים. והפעם עם ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו

  • שידור חי
default

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית, בהשתתפות מר טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ומייסד הארגון לשינוי גלובאלי, ומר תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר, על עתיד המשטרים הדמוקרטיים בעידן הקורונה

  • למוזמנים בלבד
default

הפורום להשכלה גבוהה - סדרת מפגשים בנושא ממשק אקדמיה-חברה בישראל

  • שידור חי

לאור משבר הקורונה, התכנס צוות שוק העבודה העתידי בפגישה דיגיטלית במטרה לדון בשאלה כיצד ניתן לנצל את המצב שנכפה על כולנו בשל משבר הקורונה, בו רובנו נאלצים לעבוד מרחוק, במטרה לקדם ולהסדיר עבודה חלקית מהבית גם ביום שאחרי

default

רוב הפרלמנטים בעולם ממשיכים לעבוד גם במצב החירום הנוכחי, תוך התאמת נהלי הישיבות וההצבעות להגבלות. בפרלמנטים שהושבתו או שיכולת הפיקוח שלהם על הממשלה נפגעה (רומניה וקנדה), המהלך נעשה בהסכמת הפרלמנט?

  • שידור חי
default

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
default

כנס בחירות 2019 בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית יגאל אלון בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות וחניכי שנת השירות

  • למוזמנים בלבד

כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב. בהשתתפות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי והיועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון.

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פעולה ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב.

בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה בשת״פ ייחודי לקראת בחירות 2019: מהם הליקויים בשיטת הממשל וכיצד נתקן אותם? אילו מרכיבים חיוניים להצלחת השיטה ואסור לפגוע בהם? סדרת מפגשים לסטודנטים ולקהל הרחב

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

במהלך השנים הופנו ביקורות שונות כלפי הוועדה למינוי בכירים, על הכלים המוגבלים ועל אופן מינוי חברי הוועדה מחד, ועל עצם קיומה והצורך בהליך בדיקה חיצוני מאידך. בעקבות שאלות אלו ואחרות נקיים במכון שולחן עגול בהשתתפות מומחים: חברי הוועדה לשעבר, פוליטיקאים, משפטנים ואקדמאים

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

בכנס יוצג מחקר חדשני שערכו פרופ' יובל פלדמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל-אביב ועו"ד חגי פורת, המצביע על סוגי אפליה שונים לאוכלוסיות שונות, ופתרונות שונים לכל אחד מהם.

  • למוזמנים בלבד

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה? לרגל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בחודש מרץ 1992

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

בימים אלה נחשפות פרשיות מטרידות של שחיתות שלטונית מתוך ניצול ההליכים בוועדות התכנון והבנייה. שילוב של אינטרסים, כסף, וחוסר שקיפות פותח פתח לתופעות פסולות של שחיתות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

איזו שיטה לבחירת מועמדים לכנסת מתאימה לתרבות הפוליטית הישראלית? מהם היתרונות ונקודות התורפה של השיטות השונות, החל משיטת המנהיג ועד לפריימריז פתוחים? ומהן ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים באימוץ מודל של פריימריז פתוחים?

  • למוזמנים בלבד

מינויים פוליטיים בשירות הציבורי: שיפור המשילות או פגיעה בשומרי הסף? דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה

  • למוזמנים בלבד

במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים ב-4.4.17 בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

בימים אלו בוחרות המפלגות בארצות הברית את מועמדיהן לנשיאות, לאחר פריימריז פתוחים בהשתתפות מיליוני בוחרים. האם הליך דומה יכול להיות בישראל? האם הוא יסייע לייצב את המערכת הפוליטית?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הכינוס השני של השדולה לחיזוק מעמד הכנסת בהובלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ובהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הדיון יוקדש להיקפי הצעות החוק הפרטיות המובאות בפני הכנסת שהיא הגבוהה ביותר במדינות העולם המערבי.

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כיצד מגבירים את אפקטיביות הממשלה ויכולתה להוציא לפועל את מדיניותה בלי החשש מהשחתת השירות הציבורי במינויים שאינם מתאימים ואשר העילה למינויים היא פוליטית?

בעשורים האחרונים נרשם גידול במספר הלוביסטים בכנסת הפועלים בשם בעלי אינטרסים וקבוצות שונות מול המחוקקים ומול גורמי הממשלה, כדי להשפיע על החלטותיהם. לקראת העלאת הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועד להסדיר את פעילות השדלנים, יתקיים דיון בנושא.

default

המכון הישראלי לדמוקרטיה נרתם במלוא המרץ כדי לקדם תיקונים שיקנו יציבות לשיטת הממשל הקיימת כיום בישראל. אנו מזהים כעת חלון הזדמנויות נדיר שבו הן גורמים מרכזיים במערכת הפוליטית מבינים את הצורך בשינוי ובתיקון, והן הציבור הישראלי, שמאס במערכות בחירות תכופות ומעוניין לראות רפורמות המיטיבות עמו ועם האינטרס הלאומי הרחב - מבינים היטב את צו השעה.

default

אות הפרלמנטר הוענק השנה בטקס חגיגי בלשכת יו"ר הכנסת, לחברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) על עבודתם הפרלמנטרית היסודית והמעמיקה בכנסת ה-19.

  • למוזמנים בלבד
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

מפגש חמישי בסדרת מפגשים בהם משתתפים חוקרים - בן בכירים והן צעירים - העוסקים בהשפעות המהפך הפוליטי של שנת 1977 על סך היבטיו: הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה ועוד.

default

מפגש רביעי מתוך 6 מפגשים של קבוצת מחקר שחבריה עוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977, על מכלול היבטיו בתחומים שונים.

default

אירוע חגיגי באוניברסיטת תל אביב לכבוד הופעת הספר "המערכת הפוליטית בישראל" מאת דנה בלאנדר ויצחק גל-נור.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מפגש שני בסדרת מפגשים לחוקרים העוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו.

default

סדרת מפגשים לחוקרים צעירים ובכירים העוסקים במחקריהם בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו בתחומי הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה, ובין היתר הדמוקרטיה הישראלית, יחסי חוץ ומדיניות חוץ ועוד.

default

הכנס הוא למשתתפים מוזמנים בלבד וניתן יהיה לצפות בו בשידור חי באתר

טקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין

default

ערב דיון לכבוד ספרם של יצחק גל־נור ודנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל".

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

יום עיון בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בהשתפות ראשי ערים, חברי כנסת, חוקרים ואנשי שטח.

  • למוזמנים בלבד
default

דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default