המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים שם לו למטרה לחזק את ערכיה של המדינה ולבצר את מוסדותיה הדמוקרטיים במציאות משתנה; לפתח דרכים לשילוב הערבים אזרחי ישראל בחברה ובמשק, מתוך הכרה בייחודם; ולטפח מכנה משותף אזרחי וערכי לחברה בישראל.

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים עוסק בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה הישראלית. מטרת התכניות השונות במרכז היא להתמודד עם השחיקה במחויבות כלפי דמוקרטיה מהותית וערכיה במדינת ישראל. מאמצי המרכז מכוונים לחיזוק המחויבות של מוסדות ומקבלי החלטות להגנה על זכויות האדם, לעקרונות החירות והשוויון במדינת ישראל ולעיקרון שלטון החוק. במקביל מתמקדת עבודת המחקר והיישום בכשלים ביחס למימוש עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות המוסדות השלטוניים המרכיבים את המשטר ובכללם בתי המשפט, הכנסת, הממשלה, רשויות רגולטוריות, רשויות התביעה והייעוץ המשפטי, השלטון המקומי וגם התקשורת.

לצורך קידום מטרות אלה נעשה שימוש במגוון כלים: כינונה של חוקה, יצירת חזון אזרחי משותף, מאבק בחקיקה ובהחלטות מנהליות אנטי דמוקרטיות, הטמעת מחויבות כלפי זכויות אדם בתהליכי קבלת החלטות שלטוניים ובמדיניות חינוך, מחקרי עומק של ערכי יסוד דמוקרטיים, מחקרי מדיניות, חוות דעת ונוכחות בשיח הציבורי והתקשורתי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' סוזי נבות

    סגנית נשיא למחקר

    קראו עוד

    פרופ' נבות היא פרופסור מן המניין למשפטים, עד לאחרונה לימדה בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. בעלת תואר בוגר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, מוסמכת במדיניות ציבורית מהפקולטה למדעי החברה באונ' תל אביב, ובעלת תואר דוקטור למשפטים מן אוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' נבות לימדה בעבר בסורבון בפריז ובמכללה לביטחון לאומי; הייתה חברה בוועדות ציבוריות רבות והייתה מועמדת לבית המשפט העליון.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ענת טהון אשכנזי

    מנהלת המרכז

    קראו עוד

    עו"ד טהון אשכנזי היא עורכת דין ופעילה חברתית. בתפקידה האחרון הייתה מנכ"לית עמותת "איתךְ מעכּי - משפטניות למען צדק חברתי". במסגרת זו הובילה קידום של תכניות לאומיות המטמיעות שוויון מגדרי במישור הארצי והמוניציפלי, בדגש על צרכיהן של נשים מקבוצות מוחלשות. כחלק מכך, ייצגה ענת עשרות ארגוני חברה אזרחית בהליכים משפטיים בתביעות לשוויון וייצוג הולם לנשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
    הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו“ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    עמית בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים ובתוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע; עמיתה בכירה

    קראו עוד

    tehilla@idi.org.il

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תמי הופמן

    ראשת התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה; עמיתת מחקר

    קראו עוד

    חוקרת ומרצה בתחומי חינוך ומדיניות חינוך בדגש חינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים, המפגש בין מערכת החינוך לצבא והכשרת מורים.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל-פישר

    ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    ednah@idi.org.il

    עדנה הראל-פישר מובילה במכון את מחקר המדיניות בנושא מימון תרבות, ממלכתיות וחופש הביטוי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גיא לוריא

    עמית מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    guyl3@idi.org.il

    תחומי מומחיות: הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה, דיני תעמולת בחירות וצנזורה, היסטוריה של המשפט, היסטוריה של המחשבה המדינית והאזרחות.

    ד"ר לוריא הוא עורך דין וקיבל את התואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית (2013). ד"ר לוריא היה מרכז ועדת שמגר לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי ממשלה ועשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה (2016-2013).

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    amirfuchs@idi.org.il

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נדב דגן

    חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    nadavg@idi.org.il

    ד"ר נדב דגן הוא חוקר משפט, מרצה באוניברסיטאות מחקר בישראל ועורך-דין.

    תחומי מחקר ועיסוק עיקריים:

    משפט חוקתי, משפט מינהלי, שיקול דעת שלטוני, תיאוריה משפטית, יסודות הדמוקרטיה המודרנית, ביקורת שיפוטית, דיני חירום, איגוד שיתופי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אחמד בדראן

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    ahmedb@idi.org.il

    תחומי ההתמחות: סוציולוגיה של החינוך, אי שוויון, ריבוד ומוביליות חברתית, מעמד ואתניות, בחירה בחינוך וצעירים.

    בדראן בעל תואר דוקטור מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה (מינואר 2021). כותרת מחקר הדוקטורט: "ההשלכות הריבודיות של בחירה בחינוך: בחירת בית הספר היסודי בקרב הורים ערבים בישראל" (בהנחייתו של פרופ' מאיר יעיש).

    גם את התואר השני של בדראן עסק בתחום בחירת בית ספר וכותרת עבודת המאסטר: "המסלול לאליטה עובר את מחסום הדת: הגורמים הקובעים אצל הורים מוסלמים בבחירת בי"ס כנסייתי-קהילתי עבור ילדיהם בשלב החינוך היסודי" (גם בהנחיית פרופ' מאיר יעיש), בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, במגמת מחקר חברתי-שימושי, באוניברסיטת חיפה.

    בדראן עמית הוראה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה וגם עמית מחקר במוקד חיפה לפוליטיקה של האי-שוויון, אוניברסיטת חיפה.

    בשנתיים האחרונות עוסק בדראן בחקר תפקידה המרבד של ההשכלה בקרב צעירים ערבים בישראל, והיה שותף בכתיבת החיבור (סקירה סטטיסטית): בן סימון, ב., קונסטנטינוב, ו., בדראן, א., זוהר, ל., שורק, י. וחדאד חאג'-יחיא, נ. (2023). צעירים ערבים בישראל: תמונת מצב 2023. פמ-23-85. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, רשות הצעירים והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה

    חוקרת בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    morank@idi.org.il

    חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי. בעלת תואר דוקטורט למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ומרצה מן החוץ בביה"ס למשפטים של המכללה האקדמית נתניה. עבודת הדוקטורט שכתבה עסקה במעמד החוקתי של ראש הממשלה במשטרים פרלמנטריים. תחומי מומחיות: משפט חוקתי מוסדי, משפט מנהלי, הרשות המבצעת.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ

    חוקרת בתוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע

    קראו עוד

    rachela@idi.org.il

    ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ היא חוקרת בתוכנית לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע ועמיתת מחקר במרכז למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריק רודניצקי

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    arikr@idi.org.il

    ד"ר רודניצקי עוסק בחקר החברה הערבית בישראל בשני העשורים האחרונים. תחומי העניין העיקריים שלו: תמורות פוליטיות, לאומיות וחברתיות בחברה הערבית; יחסי יהודים-ערבים, וכן מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים במדינה.

    הוא בעל תואר שלישי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, וכן תואר שני ותואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון, ותואר שני במנהל עסקים, מאוניברסיטת תל-אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד״ר מוחמד ח'לאילה

    חוקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    MohammedK@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    נתן מיליקובסקי

    חוקר בתוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות

    קראו עוד

    natan@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד דפני בנבניסטי

    עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    daphneb@idi.org.il

    דפני היא עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על מוסדות וערכיים דמוקרטיים. בעלת תואר ראשון במשפטים ובתוכנית ״אמירים״ במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני במשפטים, גם כן מהאוניברסיטה העברית. התמחתה בבית המשפט העליון, בלשכת השופט ניל הנדל.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ליטל פילר

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    litalp@idi.org.il

     

    סטודנטית לתואר שני מחקרי באוניברסיטת תל אביב

    עבודת המחקר של ליטל פילר עוסקת בייצוג הולם של המיעוט הערבי-פלסטיני במוסדות המנהלים את הקרקעות בישראל.

    בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בממשל (שניהם בהצטיינות) מאוניברסיטת רייכמןעד שנת 2017 עבדה כעורכת דין במשרד עורכי הדין שפיגלמן קורן זמיר ושות׳ במחלקת משפט מנהלי, שם עסקה במתן יעוץ משפטי בתחום המשפט המנהלי, לרבות שלטון מקומי, מכרזים והתקשרויות וכן בליטיגציה בתחומים המנהלי, המסחרי והאזרחי.

    עסקה בניסוח מכרזים וחוזים עבור לקוחות בסקטור הציבורי, מתן חוות דעת משפטיות, ליווי והשתתפות בוועדות מכרזים וייצוג בהליכים משפטיים בערכאות השונות, לרבות בתי משפט לעניינים מנהלייםעובדת בנוסף כעוזרת הוראה ועוזרת מחקר בתחום המשפט החוקתי, דיני קניין, משפט בינלאומי.

  • תמונת ברירת מחדל

    חמודי אבו רייש

    עוזר מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    hamudia@idi.org.il

    חמודי אבו ריש הוא עוזר מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

    בנוסף, סטודנט לתואר מוסמך בחוג לאסלאם ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

    כרגע כותב תזה מחקרית תחת הנחייתם של פרופ' ליאת קוזמא מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' גדי אלגזי מאוניברסיטת תל-אביב. התזה מתמקד בסטודנטים פלסטינים באוניברסיטה העברית בין השנים 1948-1967 מנקודת מבט היסטורית חברתית.

  • תמונת ברירת מחדל

    מיטל ברון

    עוזרת מחקר בתוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה

    קראו עוד

    meitalb@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    מייסם סאלם

    עוזרת מחקר בתוכנית החברה הערבית בישראל

    קראו עוד

    maisams@idi.org.il

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ספיר פז

    עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    sapirz@idi.org.il

    עו״ד פז סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בשנת 2020. היא התמחתה במחלקת הבגצים בפרקליטות המדינה והוסמכה בשנת 2021 כעו״ד בישראל. בשנת 2022 עבדה כעוזרת משפטית לנשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, ולאחר מכן כעוזרת משפטית לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה.

    במקביל לעבודתה במכון ספיר היא תלמידת תואר שני בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית.

 

מרגע מתן הגישה לשידורי המצלמות באופן מקוון ובזמן אמת אין דרך למנוע את הפצתם ואת השלכותיהם. לצד סכנת החשיפה למתקפות סייבר, המעקב המתמיד עלול לפגוע בזכות העובדים לפרטיות ובמעמד צוותי החינוך. מתן אפשרות לנציגות הורי הפעוטות לצפות בצילומים אחת לחודש עשוי למזער את הפגיעה.

המסגרת הפוליטית והמשפטית בפולין מורכבת ואין אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון שאליה הידרדרה המדינה בתקופת השלטון הקודם. 2,500 השופטים "החדשים" שמונו על ידו כבר נטמעו במערכת השיפוטית ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא משום שהנשיא המכהן הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק".

עצם הניסיון להפנות את המבט מהמחלוקות בנושאי המהות של החברה הישראלית: בדמוקרטיה, בביטחון, ביחסי דת ומדינה, הוא ניסיון להרחיק, לטשטש ולמנוע את הדיון המתחייב והקשה בשאלות אלו, על אחת כמה וכמה בתקופה זו, שבה ההכרעות הן לעתים של חיים ומוות. ערב יום העצמאות ה-76, יש לערוך חשבון נפש פוליטי וחברתי ובעיקר לשאול כיצד באה לידי ביטוי אחריות של ממשלה לכלל  אזרחיה?

נתונים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע מעלים כי בשמונת החודשים הראשונים של 2023, בתקופת ההפגנות נגד הממשלה, נרשם מספר כמעט זהה של תלונות שהוגשו למח"ש בגין עבירות אלימות של שוטרים (1,299 תלונות) למספר התלונות מסוג זה בכל 2022 (1,304 תלונות). העלייה במספר התלונות מעלה סימני שאלה על רקע המתאם למועד כניסתם לתפקיד של הממשלה ובפרט של השר לביטחון לאומי.

הדרישה להפסיק את הפילוג בחברה הישראלית הפכה בחודשים האחרונים לחד-צדדית: הממשלה רשאית לקדם אינטרסים צרים של המפלגות החברות בה, ולעומת זאת כל ביקורת על מעשיה נתפסת כמפלגת ומי שמביע אותה מתויג כ"חוזר לשישה באוקטובר". למרות השבר העמוק והמלחמה, יש לעמוד על משמר הדמוקרטיה ולמנוע מצב שבו אין על השלטון כל ביקורת.

מדיניות אכיפה בלתי מספקת של הרשתות החברתיות מאפשרת לתכנים הכוללים אנטישמיות והכחשת שואה להיחשף בתקופה זו בהיקף חסר תקדים. לצד כשל זה, התפתחו "אנטישמיות אלגוריתמית" מבוססת בינה מלאכותית, שמסוגלת להבין מיהו יהודי ברשת, וכן "אנטישמיות מבוססת דאטה" המאפשרת ליצור רשימות ומאגרי יהודים אשר ישמשו בסיס לרדיפה ולטרגוט אנטישמיים.

מבחני התמיכה המוצעים מעניקים משקל כבד במיוחד לרכיב מכירת הכרטיסים ועלולים ליצור העדפה לעשייה קולנועית מסחרית ואף להעמיד בסכנת הכחדה תחומי משנה חשובים כמו היצירה התיעודית, הנפשה וסרטי סטודנטים. הם עתידים להגדיל הוצאות על ניהול וביורוקרטיה על פני התמחות המוסדות ומגוון היצירה. הליך ההיוועצות שנעשה עד כה הוא בלתי מספק, ואינו תואם את העקרונות להתנהלות בתחומי התרבות ולהבטחת חופש הביטוי והיצירה.

האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.

בתקופה שבה ההפגנות חוזרות לרחובות נראה שהסובלנות וההכלה המתחייבות ביחס לכל הפגנה, בין בעד ובין נגד השלטון, אינן נר לרגלי מי שנותן את הפקודות. שלטון העושה דה-לגיטימציה להפגנות חותר תחת הדמוקרטיה ומזמין את המשטרה לפגוע בזכות להפגין, שאת חשיבותה הדגישו השופטים שדנו לאחרונה בכמה ממעצרי המפגינים.

במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי - והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

ייצוג הנשים הערביות נותר נמוך הן ביחס לחלקן באוכלוסייה והן בהשוואה לייצוג נשים יהודיות • עלייה קטנה במספר חברות המועצה שיכהנו ב-12 רשויות ערביות בהשוואה לבחירות קודמות, כאשר נצרת מובילה עם ארבע חברות מועצה • שבע רשויות שבהן כיהנה חברת מועצה אחת נותרו לאחר הבחירות ללא חברות מועצה כלל • אף מועמדת לא נבחרה לראשת רשות, אולם חמש מועמדות שהובילו רשימות נבחרו למועצות בחמישה יישובים בצפון.

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה כי רוב הציבור תומך בסיוע תקציבי של המדינה למוסדות תרבות ולפעילות תרבות ומתנגד להתערבות בתכנים. רוב התומכים בסיוע תקציבי לפעילות תרבות ואמנות גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים. לעומתם, רוב המתנגדים לסיוע התקציבי תומכים בהתערבות המדינה בתכנים. ממצאים אלה, לצד השינוי בעמדות ביחס למימון תרבות והתערבות המדינה בקרב אלה המגדירים עצמם מסורתיים, מחייבים מחשבה מעודכנת על הדרכים להבטיח תרבות ואומנות בנות-קיימא וחופש ביטוי תרבותי בישראל.

תמונתו ההיסטורית של דוד רובינגר ובה נראים הצנחנים בכותל עמדה בלב דיון משפטי ארוך. תוצאותיו המפתיעות יכולות ללמד אותנו על אופן הבניית ובדיקת המציאות בצל מונחים עכשוויים כ"אמת תקשורתית", "אמת ויקיפדית" ו"חוכמת ההמונים".

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

דוח נציגת האו"ם הצביע באופן ודאי וכואב על אלימות מינית נגד החטופות הישראליות לעזה. על ישראל עתה להוכיח את מחויבותה לחיי אזרחיות ואזרחים ולפעול ללא דיחוי לשחרורם. לצד זאת, על הממשלה להציג סדר יום חדש, המציב בראשו את החשיבות של זכויות נשים.

הוועדה הצביעה על קיומה של "תרבות רעה" של העדר נטילת אחריות, ועל מחדלים וכשלים בהתנהלות שורה של גופים, ובהם משרדי ממשלה, המשטרה, המועצה האזורית. היא הטילה אחריות אישית שיש בה אשם על 16 מהמעורבים ואף המליצה ליועצת המשפטית לממשלה להמשיך בבדיקה לגבי חלקם.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

על אף הכפלת מספר הנרצחים בחברה הערבית בשנה האחרונה ואתגר השמירה על נבחרי הציבור, תוכנית החומש למאבק באלימות ובפשיעה בה תקוצץ משמעותית. דווקא עכשיו, לקראת הבחירות והיום שאחריהן, יש למנוע את הקיצוץ ולדאוג יותר לביטחון האזרחים והנבחרים ברשויות הערביות.

הדברים נכתבים בסוף מארס ובראשית אפריל 2023. מדינת ישראל עתידה לחגוג בקרוב 75 שנים לעצמאותה. צירוף הסמלים המאפיין את שלושת השבועות מחג הפסח ועד יום העצמאות היה כרוך במשך השנים לבלי הפרד במושג הממלכתיות, אך קיבל בשנה זאת משמעות מיוחדת לנוכח סערה ציבורית חסרת תקדים השוטפת את הציבוריות הישראלית. במסגרת סערה זו המושג ממלכתיות מקבל מעמד מרכזי ומוגדר מחדש בידי החברה האזרחית.

המשקפיים החדשים של אפל יאפשרו להישאר בסביבה הפיסית ולשלב בתוכה שכבות מידע וחוויות תוכן ומדיה שונות, שיקנו חוויית מציאות סינתטית המחוברת לחיי היומיום. לקראת שינוי ממדי החיבור בין האדם לזולת ולמרחב והתמורה שתתחולל בתפיסת המציאות האנושית, חשוב לברר לעומק את ההשלכות הערכיות והמעשיות של מיזוג העולם הדיגיטלי עם העולם הפיסי.

הקיצוץ בתקציבים יפגע באופן קשה ובלתי מידתי בחברה הערבית, ימנע את צמצום הפערים, יעמיק את ההפליה ויהווה פגיעה קשה במנועי צמיחה פוטנציאליים הן של החברה הערבית והן של כלל החברה והמשק בישראל.

שני עשוריה של הרשת החברתית כרסמו בערכיו הליברליים של המערב הדמוקרטי וחידדו את הצורך באסדרה ובפיקוח. במבט קדימה ביחס אליה, יש לרענן את התיאוריות החוקתיות המעצבות את הבנתנו את זכויות האדם – ובראשן הזכויות לחופש ביטוי ולפרטיות – וכן לחשוב מחדש על הריחוק הנכון בין הציבור לבין נבחריו.

רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.

מתי דברים שאמר חבר כנסת הם "במילוי תפקיד או למען מילוי תפקיד"? צריך "לאזן" בין החסינות במילוי תפקיד לבין החשיבות של שמירה על אינטרסים אחרים כגון שמו הטוב של האדם או השוויון בפני החוק. אין מקום להגנה מוחלטת על כל ביטוי של חבר הכנסת באשר הוא ואין מקום להתיר שימוש לרעה בחופש זה.

מתן הסמכות לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש וליישם עצמאית הגדרה רחבה וייעודית לחינוך של ההזדהות עם טרור, בנפרד מגורמי אכיפת החוק וללא קבלת אישור היועמ"ש, הוא פסול. במקביל, קידום הליך מנהלי נפרד שירחיב את הגדרת ההזדהות שבחוק המאבק בטרור ונועד רק למורים, מייצר איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיסוק שלהם. בפרט בזמן המלחמה, החוק המוצע יגרום לאפקט מצנן ויאיים על מורים בכלל ובמיוחד בחברה הערבית.

play

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

play

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

"נוצר אי שוויון גדול באכיפה של הסדרי הצנזורה בגלל הסדר 'ועדת העורכים', אך ההסדר הזה אפשר את המשך קיומו של מוסד הצנזורה, כי התקשורת עצמה לא אמרה לציבור שחייבים לבטל אותו משום שהוא פוגעני ואנטי-דמוקרטי".

כדי לפתוח בהליך הדחה נדרשת בקשת 70 ח"כים, בהם לפחות 10 מהאופוזיציה • ההדחה תתאפשר אם הכנסת קבעה שמעשי חבר הכנסת מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין נגד ישראל • המחוקק המודח זכאי לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שיבחן האם היא מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הראיות והעילות להדחה.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

איזה פרסום המעודד לטרור או מזדהה עמו נחשב לעבירה על החוק? כיצד מאזנים בין שמירה על ביטחון הציבור לבין חופש הביטוי? מה משמעות העבירה החדשה שנוספה במלחמת "חרבות ברזל" ומתייחסת לצריכת פרסומי הסתה לטרור או תיעוד של טרור?

הפגיעה עלולה להתרחש בהיעדר בקרות סטטוטוריות חזקות ומנגנוני פיקוח אפקטיביים עצמאיים שיבטיחו הפעלה מידתית של הכוח השלטוני. התזכיר גם מעורר חשש מעצירת העברת מידע אישי על אודות אזרחי האיחוד האירופי לחברות הממוקמות בישראל.

play

חוק הלאום פוגע באיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואינו קובע שוויון בין כלל האזרחים. אולם הסעיף הקובע שהמדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבי נוגע לכל האזרחים ומבטא את ערך הערבות ההדדית של מדינת ישראל, ערך יסוד שאסור שיאבד.

ההופעה המרשימה של המשפטנים שלנו בהאג היא הראיה הטובה ביותר לחשיבות מערכת משפטית עצמאית וחזקה. דמיינו מה היה קורה אילו את כתב ההגנה היו מציגים מי שמונו על בסיס קשרים במקום כישורים. עד ה-7 באוקטובר, לא היה כמעט יום שלא נחתה בו תכנית חדשה שמטרתה לפגוע במערכת המשפט ובשומרי הסף. נותר לראות האם רעשי ההפיכה המשטרית נגד הדמוקרטיה הישראלית אכן נעלמו.

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 24 חוקים – ובהם חוק יסוד אחד - בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

במרץ 2023 אישרה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מהממשלה. השבוע, קיבל בג"ץ את העתירה נגד התיקון והכריז שייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה היו הנימוקים ומה השלכות הפסיקה?

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

דעת הרוב בפסק הדין בעניין חוק הנבצרות מתארת את הליכי החקיקה באופן שמבהיר עד עד כמה התיקון לחוק יסוד: הממשלה נחקק לתכלית פרסונלית מובהקת. דחיית התיקון לכנסת הבאה היא מהלך מוצדק שמוציא מתוכו את ה"עוקץ" הפרסונלי, כמו גם הימנעות השופטים מעיסוק בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו.

דעת הרוב קבעה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה פגע בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק ופטר בפועל את ראש הממשלה והשרים מחובתם לנהוג בסבירות. רוב חוצה מחנות בקרב השופטים שתמך בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרה שהכנסת חורגת מסמכותה המכוננת - הוא תקדים בעל משמעות היסטורית. פסק הדין מחייב מחשבה על הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

העימותים בין השניים בשנה האחרונה פגעו בהתנהלות רשות החברות הממשלתיות. רוזנבוים צדקה כשטענה שאמסלם שואף בגלוי לפוליטיזציה של המינויים הבכירים ברשות החברות ובחברות הממשלתיות, לצד הקידום בפועל של מינויים שבחלקם היו בלתי ראויים.

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

ما يقارب ثُلثيّ مواطنيّ إسرائيل العرب يشعرون جزءًا من دولة إسرائيل ومن إشكاليّاتها و 86.5% يدعمون عبر مساعدة المجهود المدنيّ خلال الحرب. إلى جانب ذلك، هناك ما يقارب 71% منهم لا يشعرون بالرّاحة في التّعبير بحريّة عبر شبكات التّواصل الاجتماعيّ، 84% يخشون على أمنهم الجسديّ، و – 86% يخافون على أمنهم الاقتصاديّ.

בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.

נשיא המכון מתייחס לאופן שבו המלחמה בעזה תוביל ליצירת סדר חוקתי חדש בישראל.

ראוי שהחוק, שמיועד להחליף את אחת התקנות לשעת חירום שנקבעו במלחמת "חרבות ברזל", יגדיר חלוקת סמכויות ברורה בין מערך הסייבר לשב"כ. לצד זאת, עליו להכניס לתמונה את הרשות להגנת הפרטיות כגוף מדווח, כדי שתגן על הזכות לפרטיות ועל אינטרס הציבור אם יעלה חשש לדליפת מידע פרטי.

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה עד כמה חברות הענק נסוגו מאחריותן לאקוסיסטם המידע, לנוכח תגובות עוינות להספדי הורים, תיעוד זוועות, קריאה לעזרה ואף גניבת טלפונים של קורבנות בידי חמאס ושימוש בהם. בכנס OECD שעסק בנושא בנובמבר התגלה הפער בין המדינות התמימות כמו ארה"ב, חלק ממדינות דרום אמריקה ומרכז אירופה, שבתגובה ל"ממד הרביעי" דורשות לכל היותר החלת שקיפות על הפלטפורמות, לבין המדינות המתפכחות כמו אוקראינה, לטביה ופינלנד, שמדברות על הרשתות כמצע למלחמה היברידית.

ההצדקות שמונה התזכיר להסמכת שר התקשורת להרחיב את זיכיון התחנות האזוריות נתלות ב"העדפת הציבור" ובשידורים שוטפים דווקא בהן גם בשעת חירום. למעשה, הן מכסות על רצון השר לאפשר לתחנות מסוימות, אהודות יותר בקרב קהלים מזוהים פוליטית, להתרחב לפריסה ארצית ועשויות ליצור עומס ביורוקרטי בזמן המלחמה.

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

הדיווחים המדאיגים על לחצים מצד ראש הממשלה על הצנזור הראשי לאורך המלחמה מצטרפים לקולות הגוברים בשנים האחרונות ביחס לחוסר האפקטיביות של הצנזורה בעידן הדיגיטלי. עם היחס המועדף לכלי תקשורת שונים והכרסום במעמדה ובלגיטימציה הציבורית שלה, ייתכן שהגיעה העת שתהפוך משומר הסוד הלאומי לגוף מייעץ בלבד.

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

ברור שצריך למנוע דליפת סודות מדינה, אבל האם נכון לנקוט אמצעי זה והאם נכון שהשב"כ, שנתון בעצמו למרות הממשלה ומופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני איומי טרור, ישמש גורם אכיפה כלפי השרים? כך או כך, שליפת פתרון קיצוני במקום אימוץ כללי אתיקה, כפי שהציעה ועדת שמגר, מצביעה על מחדל ומעלה סימני שאלה.

חודש וחצי לתוך מלחמת "חרבות ברזל" מסתמנת רשת X כמצע מרכזי להפצת מסרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. בשל התכונות שהוטמעו בה ובהעדר ניטור התוכן, אין לצפות שפגישות לבביות של הבעלים עם גורמים בישראל יבלמו את הקיטוב ופיזור המידע המסולף.

play

אחד האתגרים הגדולים שלנו כעת הוא לתת קול לנפגעות האלימות המינית במתקפת חמאס ב-7.10 ולדרוש מהארגונים הבינלאומיים להפר את שתיקתם המקוממת. לאלימות הלא נתפסת אין תירוץ, והחובה המוסרית שלנו היא כלפי הקורבנות, שזכותן על גופן עליונה, וכלפי בני משפחותיהן.

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

 

במקום להתייחס בשוויון לכל אזרחי המדינה, לחבר ולאחד, יש המבקשים לפרק אותה לגורמים ולקדם דווקא חוק יסוד ספציפי שיעסוק בעדה הדרוזית, הראויה להוקרה כשווה ולא בנפרד. הפתרון הנכון הוא תיקון חוק יסוד: הלאום, המתעלם מהדמוקרטיה ומהכרזת העצמאות, כך שישקף את ה"אני מאמין" של חלקים רבים ככל האפשר בחברה הישראלית.

מתן הסמכות לנקוט צעד קיצוני כזה לשרי הפנים או המשפטים, כהחלטה מנהלית, סותר את הפסיקה בנושא. תכלית וחומרת הענישה שבתזכיר החוק מצויות ממילא בדין הקיים, ואינן מצדיקות צעד כה מרחיק לכת גם בתקופה של הכרזה על "מצב מיוחד בעורף" - שלא נועדה להעניק סמכויות כאלה.

הימנעות מצילומים שעשויים להביך, הפגנת אמפתיה בראיונות וריסון יצר המציצנות הכללי למצבם של הילדים שנחטפו והוחזרו, הם קריטיים לטיפול התקשורתי בטראומה הן של המשוחררים והן של הציבור הישראלי כולו.

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – ראש הממשלה? הממשלה במליאתה? הקבינט? ואולי קבינט המלחמה שהוקם לאחרונה? כל השאלות והתשובות.

אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת, שעלה לאחרונה שוב לכותרות, נוגע לחובתה של המדינה לדאוג לכלל האזרחים – ולא רק לבני העם היהודי – ככל שייקלעו לצרה בשל יהדותם או אזרחותם. אסור שבמלחמה הנוכחית יאבד ערך זה, שמטיל על המדינה חובה מוסרית להשקיע מאמץ בשחרור החטופים.

על מערכת החינוך לתת לבנות ובני "הדור האבוד", שחווה את מגפת הקורונה וכעת את מלחמת "חרבות ברזל", מענה מהיר שיספק רווחה וביטחון: מייצוב שגרת הלימודים ועד כלים רגשיים וחינוכיים לחיים בחברה דמוקרטית הן בחירום והן בשגרה.

האם הקבינט המדיני-ביטחוני המורחב יכול לקבל את ההחלטה במקום הממשלה? כיצד התנהלו עסקאות דומות בעבר?

מהי הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון הקונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? 

החברה הערבית מתמודדת עם ירי הרקטות מהצפון ומהדרום, עם ניסיונות לסתום פיות וכן עם האלימות והפשיעה שמהן סבלה עוד לפני המלחמה. כל אלה עלולים להעמיק את הפילוג בין יהודים לערבים ביום שאחריה, ולכן דווקא כעת הפיוס אינו רק דרישה מוסרית אלא תנאי הכרחי ליציבות במדינה.

בהעדר כללי אתיקה לשרים, טרם הוקנתה לראש הממשלה אפשרות השעיה וביכולתו לפטר בלבד. עם זאת, נגד השר אליהו ניתן היה לכל הפחות לנקוט הליך אתי בוועדת האתיקה של הכנסת. 

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

 

הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.

סרטוני החטופות, מתקפות הסייבר ושילוב חומרים קשים לצפייה ברשתות בידי גורמים עוינים הם חלק ממארג שנועד לצרוב תודעת טראומה אישית וקבוצתית ולפגוע בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ב"חרבות ברזל". בהעדר היערכות והגנה ממסדיות, ארגוני החברה האזרחית והציבור לוקחים פיקוד גם על המערכה הדיגיטלית.

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

הפלטפורמות שבשליטת חברות הענק מאפשרות התערבות מדינות בענייני מדינות אחרות והשפעה מסיבית על תהליכים פוליטיים, על הבחירות וגם על ניהול מלחמות. כללי השימוש בהן מהווים תחליף גלובלי לחקיקה מדינתית וכוחן מופעל עד כדי פגיעה ישירה ובוטה בריבונות מדינות, כפי שחוותה ישראל עם פרסומי הכזב של חמאס במלחמה.

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

play

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר בריאיון לרינו צרור בגלי צה"ל על המרחב הדיגיטלי שהופך למשמעותי בזמן המלחמה – אל מול "האופוריה הטכנולוגית" שחלחלה לצבא, ועל השפעת סרטוני החמאס על הציבור הישראלי

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות שלטונית יזמה מהלך לריכוז מידע אודות המאבק בשחיתות שלטונית בישראל, ובשלב הראשון – ליצירת מאגר מתעדכן של פרשיות שחיתות שלטונית מרכזיות בתקופה שמאז שנת 2010 ועד היום.

שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.

יצירת מאגר מידע כה רגיש בידי המשטרה מעלה חשש לדליפה ואף לשימוש לרעה על ידי בעלי הגישה אליו. הצבת מערך המצלמות החכמות במרחב הציבורי, כפי שמציע תזכיר החוק, גם ימנע מאנשים להתנהג באופן חופשי ולממש את זכויותיהם הפוליטיות. האם אנחנו, כחברה דמוקרטית, רוצים שהטכנולוגיה הזו תימצא בידי המשטרה?

 

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

מערכות בינה מלאכותית לזיהוי פנים מסוגלות לנתח מצבי רוח, נטייה מינית, מוצא אתני ואף נוטות לטעות בבואן להבחין בין אנשים בעלי גוון עור פנים כהה. הפעלתן בסמכות רחבה ובלעדית של המשטרה, כפי שמוצע בתזכיר, תגרור שגיאות חמורות באכיפה ותשוב לציבור כבומרנג.

החוק מתמקד בזיהוי פנים אנושיים באמצעים מבוססי בינה מלאכותית לא רק כדי לפענח חשד לפשע ולאתר חשודים ספציפיים בדיעבד אלא גם להקמת מערכת "מעקב המונים" של מצלמות שמאפשרות לזהות עוברים ושבים ככלי מניעתי, בהפעלתה הבלעדית של המשטרה. מדוע הוא מסוכן, פוגעני ועלול להחריג את ישראל מהמדינות המתוקנות? השאלות והתשובות.  

 

המסר הברור שעלה מעמדות השופטים ביחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה הוא שחובה על הממשלה לנהוג כלפינו בסבירות - אבל זו חובה ללא אכיפה, כי שוללים מבג"ץ את הכוח לאכוף אותה. הוויכוח העקרוני התגלע דווקא בין השופטים, שעל אף שביקרו את נוסח החוק חלוקים בנוגע לביטולו.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

תכניתו של שר האוצר לפקח על הקצאת המשאבים לרשויות הערביות המוצעת הופכת את הפשיעה והאלימות לחזות הכל, כאילו כל בעיות השלטון המקומי הערבי קשורות לעלייה בכוחם של ארגוני הפשיעה. קשה להשתחרר מן התחושה כי התכנית נגועה בשיקולים זרים ואינה מציעה טיפול אקוטי בגורמי העומק החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של התופעה.

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

play

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

בחירה "אוטומטית" של ותיק השופטים לנשיא בית המשפט העליון היא הערובה לעצמאות וליציבות בית המשפט וכן מונעת פוליטיזציה של הליך המינוי. הכרזת השופט יוסף אלרון על התמודדות לתפקיד, באופן שיפגע בעיקרון הסניוריטי, מעלה חשש לפגיעה בליבת העצמאות של הרשות השופטת ומעוררת שאלות בנוגע להבטחות "פוליטיות" שיבטיח לפוליטיקאים בוועדה ולשיקולים לבחירתו.

התכנית החדשה של משרד החינוך לעידוד הדיון בבתי הספר על המציאות הפוליטית אמנם חשובה, אך בפרטיה אינה מאפשרת למורים ומורות לנהל שיח עמוק וארוך-טווח. הסקירה בוחנת את תפקידן הראוי והנדרש של המורות כסוכנות שינוי בחברה דמוקרטית, מפרטת את האתגרים העומדים בפניהן תוך הצגת דוגמאות מן העולם וכן עומדת על האתגרים המידיים שעמם מתמודדות המורות בישראל על רקע מהלכי הממשלה ה-37.

ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל בשנה האחרונה התבטא בין השאר בשורת צעדי חקיקה ותקצוב שתוצאתם פגיעה אנושה במערכת החינוך. צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בוחן את הצעדים במבט מקומי ובין-לאומי, תוך התייחסות לדעת הקהל ולהשלכות המהלכים על החינוך לדמוקרטיה בעתיד.

רוב המרואיינים הערבים (56.5%) לעומת מיעוט מהיהודים (39%) סבורים כי למורים יש היכולת והידע לדון בכיתה בנושאים שנויים במחלוקת, דבר המשקף אמון רב יותר במורים בציבור הערבי.

play

המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.

איך יוצרים מסגרות לניהול סיכונים כשמדובר בטכנולוגיה שברור שתגבה מאיתנו מחירים, אבל בדרכים שעוד לא כולן ידועות לנו? דרוש רובד ביניים בין הבנת הטכנולוגיה לבין יצירת מדיניות בעניינה, שתתמקד ביכולותיה הרבות: מגילוי חולשות במערכות ועד ביצוע פעולות שלא תוכננה לבצע.

ההצעה לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים תגביר את מעורבות הממשלה והדרג הפוליטי ברגולציה ואת יכולת ההשפעה והשליטה שלהם. היא גם מבקשת לאפשר תוכן פרסומי סמוי בשידורי אקטואליה, באופן הסותר את האתיקה העיתונאית, ולהעביר את ניהול המדרוג למשרד במהלך העשוי להוביל למשבר אמון מול האזרחים והמפרסמים.

play

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

משאל עם אינו מנגנון מתאים לחברות שסועות כמו החברה הישראלית משום שאינו מאפשר לבטא עמדות מורכבות, לא ניתן לערער על ההכרעה החד-משמעית בו ותוצאותיו עלולות להעלות חשש לדריסת זכויות המיעוט.

הממשלה ה-37 שואפת להרוס את המונופול על השימוש הלגיטימי בכוח, מקדמת מדיניות וחוקים הנוגדים את רוחה הדמוקרטית של ישראל ותוקפת את מוסדות המדינה ובהם הגורמים המקצועיים במנהל הציבורי. הערעור הגורף של המוסדות משמש מנהיגים פופוליסטים כדי לאיים לא רק על הדמוקרטיה הליברלית - אלא על המדינה עצמה.

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

עד כה, הצליחה ישראל לטעון למשלימות באופן שמנע ניהול הליכים פליליים נגד בכירים ישראלים בפני ערכאות משפטיות זרות – אך לא לעולם חוסן. דווקא בתקופה שבה המשפט הבין-לאומי הפלילי מתחזק ומנגד, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית מצויה על מסלול התנגשות עם הקהילה הבין-לאומית, החלשת המערכת המשפטית והגברת ההיתכנות שהדרג הפוליטי יאמץ החלטות שעד כה נתפסו כבלתי סבירות, כמו תגובות "בלתי פרופורציונליות" לפיגועי טרור, יקשו על ישראל להמשיך ולהדוף הליכים משפטיים זרים נגד בכירים ישראלים.

ספר ראשון מסוגו בעברית בוחן מהי בינה מלאכותית, מהם יתרונותיה ואילו חששות היא מעוררת בארץ ובעולם. הוא מציע להיערך לקראתה באמצעות אסטרטגיה לאומית ומדיניות רגולטורית.

במקרה של התיקון לחוק יסוד: הממשלה הנוגע לנבצרות, כל נסיבות החקיקה מלמדות שמדובר בחוק פרסונלי: הליך חקיקה מואץ שמטרתו לשפר את מצבו המשפטי האישי של רה"מ. מהדיון שנערך בעתירה נגדו לבג"ץ ומשאלות השופטים עלתה אפשרות "ביניים" שבין ביטול חוק היסוד לבין השארתו על כנו: דחיית תחולתו לכנסת הבאה.

בבסיס המהלך של החברים שכיהנו בהתנדבות עומדת דאגה כנה ואמיתית לתחום התרבות והיצירה נוכח השינויים העצומים בדרכי ההתנהלות המשטרית בישראל והחלשת מערכת המשפט. בנסיבות הנוכחיות, יש לפעול לחיזוק היסודות ביחסי מדינה-חברה-תרבות, ובהעדר תשתית ויסודות מתאימים יש חשש לשימוש לרעה בהמלצות מקצועיות.

אי אפשר לצפות שאלה החשים שהמדינה והצבא אינם משקפים עוד את ערכיהם יוסיפו להתנדב לשירות צבאי. בחירת הקואליציה, שחלקים בה לא שירתו כלל, להעביר את צמצום עילת הסבירות בגרסה הקיצונית ולתייג את המתנדבים כסרבנים, תגבה מחיר יקר שישלמו הצבא והחברה הישראלית כולה.

קיים פער בלתי נתפס בין השימוש במושג "ממלכתיות" ובהיתלות בו לבין מערכת חינוך שעברה פוליטיזציה רבה במשך למעלה מעשור, אך עדיין מספרת לעצמה שהיא "ממלכתית". עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל חודש לפני פתיחת הלימודים, כשמערכת החינוך נמצאת בשעתה הקשה ביותר, מעלה תהיות על מושגי הממלכתיות והאחריות ובעיקר מעידה על גלגול האחריות אל אנשי ונשות החינוך.

שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה.

ניסיון ביטול או צמצום התכניות הממשלתיות, שמקדמים השרים בן גביר ווסרלאוף, עולה בקנה אחד עם קווי היסוד של הממשלה לבסס את העליונות היהודית ולהעמיק את הפגיעה והכרסום ביסודות הדמוקרטיים, במהלך שנדמה כהמשך לחוק הלאום.

הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.

לא קל לומר זאת, אבל הרשויות המקומיות נותרו מאחור הן בניהול מאגרי מידע והנגשת מידע לאזרחים, הן בממשקים מול השלטון המרכזי והן בהגנת סייבר. נדרשת תכנית אסטרטגית כוללת לדיגיטציה של השלטון המקומי ולצמצום הפערים הדיגיטליים בין הרשויות.

התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.

מספר התיקים האזרחיים לתושב בישראל כפול מהממוצע באירופה, בעוד שמספר השופטים המקצועיים לתושב הוא שליש מהממוצע באירופה. שר המשפטים מועל בתפקידו בכך שאינו מכנס את הוועדה ולמעשה לוקח את הציבור הנזקק לבתי המשפט ואת השופטים כבני ערובה.

הגברת ההתערבות בחדשות ובאותה נשימה ביטול עצמאות חברות החדשות, הקמת ועדת מדרוג חדשה בשליטתו, סגירת הרגולטורים הקיימים והקמת רגולטור חדש ופוליטי. שר התקשורת שב ומציג חלקי רפורמות שנהגו עוד בתקופת קודמו ועברו פוליטיזציה מזורזת.

play

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

אישור היועמ"שית להפגין בנתב"ג מתוקף היותו מרחב ציבורי והאור הירוק לפזר את ההפגנה רק אם יש הסתברות לפגיעה קשה בסדר הציבורי מיישמים נכונה את הדין הבין-לאומי, המחייב את ישראל לאפשר את מימוש הזכות להפגין בדרכים לא אלימות. השוואות שנעשו בתקשורת בין האכיפה במחאה הנוכחית לבין זו שננקטה בהפגנות אחרות ואלימות בהרבה אינן רלוונטיות.

45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.

play

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

אם תבוטל עילת הסבירות, השירות הציבורי יוצף במינויים שבינם ובין כישורים מקצועיים מיטביים עלול להיות מרחק רב ומקבלי ההחלטות יוכלו לקדם מהלכים לא סבירים תוך התעלמות מנתונים שונים. האם ישראל תהיה דומה לנורווגיה או לטורקיה? ימים יגידו.

הפיקוח השיפוטי על החלטות השלטון באמצעות עילת הסבירות חיוני בין השאר נוכח חולשת הכנסת בפיקוח על הממשלה ושיטת בחירות שלא מייצרת פיקוח ישיר של רוב הציבור על נבחריו. אם תבוטל, תיוותר ישראל דמוקרטית פחות ובעלת פוטנציאל גבוה בהרבה להיות מושחתת.

עילת המידתיות אינה מהווה תחליף הולם לעילת הסבירות, משום שהשימוש בעילת המידתיות מקובל כאשר יש פגיעה בזכויות יסוד. אלא שהחלטות רבות של רשויות המנהל מעוררות קשיים לא בשל פגיעה בזכות יסוד אלא מטעמים אחרים. כך, ללא עילת הסבירות, בית המשפט לא יוכל להתערב במינוי בעלי עבר פלילי לממשלה, בפיטורי שומרי סף ובמינוי בכירים בשירות המדינה שאינם עומדים בתנאי סף.

אין מקום להקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש במדינת ישראל. הקמה של גוף חדש כזה, לא רק שלא תקדם את התכליות לשמן החליטה הממשלה על הקמת המשמר הלאומי, אלא אף צפויה לסכל את הגשמתן של תכליות אלה ולגרום לקשיים נוספים. תחת ההקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש, יש לחזק את משטרת ישראל במשאבים וביכולות, ולחולל שיפור ניכר באופן ההתמודדות של משטרת ישראל עם אכיפת חוק כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, בדגש על החברה הערבית, לצד שמירה על עצמאותה, וחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח על פעולתה.

בעידן הנוכחי, דמוקרטיות לא מתות ביום אחד. הן נשחקות, לעיתים באיטיות, תוך שימוש בכלים חוקיים לכאורה כמו תיקונים לחוקה או חקיקה רגילה. הצלחה ברמיסת חובת הסבירות תגרור הצלחה נוספת ועוד אחת אחריה, עד שיום אחד נתעורר למדינה אחרת לגמרי.

שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.

רק שלטון שמכוון להחלטות קיצוניות ומושחתות חושש מעילת הסבירות, שעל גבולותיה ותחולתה ניתן לדון ויש גם מה לתקן. אולם החקיקה שעל הפרק חוסמת בצורה מוחלטת את סמכותו של בית המשפט לפסול החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ובכך מעניקה לשלטון כוח בלתי מוגבל.

נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.

הצעת החוק הופכת את מנהלת הרשות, תפקיד מקצועי וממלכתי, לתפקיד פוליטי שיתבסס על נאמנות לשר. היא לא צפויה לתרום לחיזוק זכויות נשים ולהגנה עליהן מפני אפליה ואלימות ואף תחסן החלטות מפני עילת הסבירות.

play

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

הטענות שביטול תחולת עילת הסבירות על החלטות דרג נבחר אינו דרמטי אינן משכנעות. לשרים תהיה האפשרות ״לחסן״ החלטות רבות של הדרג המקצועי במשרדם מביקורת שיפוטית על בסיסה באמצעות הצגת החלטותיו כהחלטה שלהם. המהלך גם יחליש משמעותית את ההגנות המשפטיות של האזרחים נגד פעולות שרירותיות של השלטון ויפתח צוהר נרחב להתגברות השחיתות השלטונית.

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

play

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

הצעת החוק המבקשת לבטל את מעמדה של לשכת עורכי הדין תעניק לממשלה שליטה מוחלטת בבחירת ובקידום שופטים לערכאות הנמוכות. היא תיראה כ"עונש" לצד שזכה בבחירות ותאותת כי הלשכה תפורק אם הנהגתה לא תשתף פעולה עם הממשלה.

הקואליציה מבקשת לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.

משטרת ישראל רוכשת מערכות טכנולוגיות מבלי שמתקיימים דיון ציבורי ומקצועי מספק לגביהן והדברים מתגלים רק בדיעבד. המצב מחייב חשיבה מחודשת על התהליך שנדרש באימוץ טכנולוגיות, שיש בהן חשיבות אבל גם סיכון להפוך לפוגעניות, בשירות המשטרה.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

play

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

אין הצדקה מיוחדת, למעט הכוח הפוליטי של החרדים בקואליציה, להפוך את הקבוצה החרדית לקבוצה הדתית היחידה המוגנת מפני הסתה, בפרט מבלי שמוסיפים קטגוריות כנטייה מינית ומגדר ומגנים על להט"בים ונשים הסובלים תדיר ממתקפות נגדם.

התיקון לחוק העונשין מבקש להרחיב את הגדרת ההסתה נגד גזענות כך שתכלול גם חרדים, בעבירה שעונשה חמש שנות מאסר. הוא מוצע כלאחר יד וללא חשיבה על היסודות העובדתיים והנפשיים של העבירה, באופן שיפגע בחופש הביטוי ומבלי להתייחס לקבוצות נוספות כגון להט"בים, נשים ורפורמים.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

התיקון לפקודת האגודות השיתופיות יפתח צוהר לחדירה לפרטיות בתהליך הקבלה, ליחס גזעני ולהדרת מיעוטים מיישובים קהילתיים.

המאבק הגאה בישראל טרם הגיע למנוחה ולנחלה, כשסוגיות כזכויות הקהילה הטרנסית, מחיקה של אפליה הקיימת בספר החוקים ומענה ראוי מצד מערכת החינוך עדיין כרוכות במאבקים. עצם היכולת להיאבק עליהן בהפגנות, מצעדים והתבטאויות פומביות הוא מנת חלקה של הדמוקרטיה הליברלית ושל הקהילה כולה.

הצעת החוק תסמן ארגונים מתחומים רבים כ"סוכנים" זרים, ובפרט תחליש את ארגוני זכויות האדם תוך הבחנה לא רלוונטית בין תרומות מחו"ל שהן פרטיות ובין תרומות של מדינות או האיחוד האירופי והאו"ם. תקדימי פולין והונגריה הראו כיצד פגיעה כלכלית ותדמיתית בארגונים מצד המדינה הצרה את צעדיהם ופגעה קשות בזכויות האדם.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

קביעת איסורים רחבים בתחומי הביטוי, מעבר למותר בדין הכללי וללא מגבלות בקרה ואיזון, אינה מוצדקת והיא בעייתית דווקא לגבי המוסדות להשכלה גבוהה, שבהם מקום מרכזי לחופש הביטוי ולחירות המחשבה.

ההסמכה הנדרשת לשימוש במערכת לניבוי פשיעה צריכה להיות ברורה ומפורשת. בצדה נדרשת שקיפות כלפי הציבור, המחוקקים ושומרי הסף בפרט ביחס להטיות השונות שבה.

כחלק ממירוץ החימוש בתחום הבינה המלאכותית היוצרת משחררת החברה מוצרים אפויים למחצה, שאינם מתיישרים עם הצהרות האתיקה שלה. אסור לטעות: למערכות האלה השלכות מרחיקות לכת ומיקרוסופט מצטרפת למעגל ענקיות הטק שלא נודעו באחריות גדולה כלפי ההשלכות החברתיות של הטכנולוגיה שלהן.

למנגנון תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות, להצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים או לשוויון מגדרי מוחלט ברשימה, יש פוטנציאל ממשי לתרום לייצוג הנשים ברשויות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

לאור מבנה שוק העבודה בישראל ושיקולי עלות-תועלת, אחוז גדול מהצעירים הערבים בוחרים להישאר מחוץ לשוק העבודה. דוח מבקר המדינה האחרון אף דיווח על "מתאם חיובי בין חוסר מעש לבין רמת פשיעה". יש להיאבק לשינויי מדיניות והקצאת משאבים, כך שכל צעיר וצעירה יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם.

התיקון מרחיב מאוד את עבירת ההזדהות עם ארגון טרור: הוא משמיט את היסוד הנפשי של הזדהות עם ארגון הטרור והופך כל מעשה של הנפת דגל של "ארגון טרור" או תמונות של מורשעים ברצח בנסיבות טרור לעבירה מנהלית. בעוד שכיום כל עבירת ביטוי עוברת אישור חקירה והגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות והיועמ"ש, התיקון יאפשר התעמרות שרירותית באזרחים על ידי המשטרה.

הטלת חובות דיווח מידע פיננסי, ללא חשד להעלמות מס, נועדה אמנם לצמצם את העלמות המס אך מעלה חשש לפגיעה חמורה בפרטיות האזרחים. הסמכת רשות המסים לדרוש מידע פיננסי על קבוצות אזרחים בעלי סממנים דומים מעוררת גם סכנת אפליה ופגיעה בשוויון. זאת עקב הפניית חשדות כלפי אזרחים רק מתוקף השתייכותם לקבוצת אוכלוסייה מסוימת, וללא חשד ספציפי לעבירה על חוקי המס.

נורווגיה, מחוז אונטריו בקנדה, גרמניה, ארה"ב והונגריה מנהיגות מדיניות חינוך נאו-ליברלית, בעוד שהונגריה מתמודדת עם תהליכים ואתגרים פופוליסטיים המערערים את יציבותה כדמוקרטיה. המחקר בוחן את האופן שבו נושא החינוך לדמוקרטיה הוא זירת מדיניות וכן את הדרכים להטמעה ולהנחלה של החינוך לדמוקרטיה במערכת חינוך ציבורית במאה ה-21.

נשיאת הונגריה החזירה לפרלמנט חוק שחושף משפחות להט"ביות להלשנה ונשיא פולין בלם רפורמה שמגדילה את תלות מערכת החינוך בשר. גם בישראל יש לשקול להעניק לנשיא סמכות להחזיר לעיון הכנסת חקיקה שעלולה לפגוע באופי המדינה.

יותר ויותר מדינות משלבות כלים מבוססי בינה מלאכותית במלאכת השפיטה. אפשר היה להניח ששימועים מול מכונות ייחשבו חסרי משמעות או חלולים, אולם ככל שהן משתכללות ומסוגלות לזהות שפה, תנועות גוף, הבעות פנים ואף רגשות, ולהגיב בהתאם – הן יקנו תחושה שביכולתן גם להקנות צדק.

דווקא חוק היסוד האוניברסלי והיהודי ביותר שלנו, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמבטא את ערכי החירות, הצדק והשלום ונשען על ההכרה שכל בני האדם נבראו בצלם, הפך לסלע מחלוקת. בפרט עכשיו חייבים שומרי הסף להגן על הערכים הללו. 

חקיקת תיקון קצר, וחלקי, לחוק הגנת הפרטיות, שיעגן את "ארבע הזכויות" ביחס לכלל המידע האישי המצוי במאגרי מידע בישראל, היא דרך המלך שתמנע את שלילת מעמד הנאותות מישראל מחד גיסא, ומאידך תבטיח שלא ייצא מהכנסת מסר בעייתי שלפיו אזרחי ישראל שווים פחות מאזרחי האיחוד האירופי.

העצמאות וחופש הפעולה שמהם נהנו בתי המשפט בשתי המדינות מאז נפילת הקומוניזם התחלפו בעשור האחרון בפוליטיזציה בשל העברת סמכות בחירת השופטים לפרלמנטים. הייתה זו יריית הפתיחה לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה: בתקשורת, באקדמיה ובארגונים האזרחיים.

למרות הרחבת החוק הנורווגי, רק כשני שלישים מהשרים התפטרו מהכנסת במסגרתו – פחות מבממשלה הקודמת. עם זאת, נחשף שוב חסרונו של החוק בהגברת חוסר היציבות בכנסת ובשיבוש עבודתה.

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

play

האם מתנות הכהונה הן שכר ראוי לעובדי ציבור שלא זכו לנחלה בארץ? האם יש חשש שהכהנים יתנו העדפה למקריבי הקרבנות הנדיבים? ומה רע בחוק המתנות המוצע כיום?
השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד עדנה הראל פישר, ראשת התכנית לאתיקה שלטונית ולמאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה' על הכהנים כעובדי ציבור ועל מתנות הכהונה.

הצעת החלטת הממשלה אינה מבהירה מה הצורך במשמר, כיצד יובטח שלא יופנה באופן בלתי ענייני כלפי מיעוטים ומה חלוקת העבודה בינו לבין המשטרה. משמעותה עלולה להיות גם הגברת המיליטריזציה של אכיפת החוק, שעשויה לגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם.

במרכז ההצעה לסדר שלהלן ניצב הרעיון לפיו נקיטת אמצעים הפוגעים בגרעין הקשה של כבוד האדם חייבת להביא לפסילת ההודאה. האפשרות לפסול הודאות היא אמצעי הרתעה מן המדרגה הראשונה, שאין טוב ממנו, על מנת להבטיח התנהגות כדין של חוקרים ומיגור של תופעת הרשעות השווא.

בזמן שהמחאה נגד תכנית לוין-רוטמן מתרחבת וכוללת נשות ואנשי חינוך, דרוש משרד חינוך שמבין שאין דבר כזה בית ספר סטרילי ושמעודד חינוך למעורבות חברתית ואזרחית וליבון מחלוקות.

"תוכנית קרעי לרפורמה בשוק התקשורת" היא חזון שמורכב ממהלכים ממוחזרים, משאיפה להפחית רגולציה ולהסיר את כללי הבעלות הצולבת. הערבוב המוזר בין רגולציה, תחרות, ריבוי דעות ואיכות עיתונאית לא יחולל את השינוי הנדרש בשוק.

בחינת שיטות המינוי ב-42 מדינות מראה שגם במדינות המעטות שבהן הקואליציה ממנה את השופטים קיימת התייעצות בגורמי מקצוע או בוועדות סינון מקצועיות. בעוד שבעשורים האחרונים מסתמנת מגמה עולמית של ביזור הכוח במינויים, תכנית לוין-רוטמן תוביל את ישראל בכיוון ההפוך והריכוזי.

play

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

השר בן גביר ביטל בהינף יד תכנית התמודדות חדשנית עם האלימות והפשיעה בחברה הערבית. ביום שאחרי ההפיכה, ללא ביקורת שיפוטית על החלטות מיניסטריאליות לא סבירות, ייפגעו עוד ועוד קבוצות מוחלשות בחברה.

בחירת שופטי עליון ונשיא בידי הממשלה תפגע אנושות באי-תלות השופטים ותזהה אותם פוליטית. היא מפרה את האיזונים והבלמים ומאיימת על אופי המדינה כיהודית ודמוקרטית.

יו"ר ועדת החוקה מציע שהקואליציה תמנה את שני המינויים הראשונים בקדנציה וגם את נשיא בית המשפט העליון – כולם "משלה". אולי קואליציות יתחלפו, אבל תוצאת מתווה ההטעיה הזה תהיה בית משפט פוליטי לחלוטין ובו שפוטים במקום שופטים.

בהונגריה קוצץ הפרלמנט בחצי כדי שיטיב עם מפלגתו של אורבן, פידס, ובפולין מילאה הממשלה את השידור הציבורי ובית המשפט החוקתי בנאמניה. שרי ממשלת נתניהו כבר צועדים בכיוון זה, שלא יאפשר חילופי שלטון.

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

באוסטריה ובגרמניה נהנים נשיאים מסמכות וטו עקיפה, באיטליה הנשיא יכול להחזיר את החוק לבחינה מחודשת בפרלמנט ובאירלנד - להפנות חוק לבית המשפט העליון לשם בחינת חוקתיותו. בישראל, לעומתן, מוסד הנשיאות חלש ונטול סמכויות של ממש.

על חברי הכנסת לקבל דיווחים מפורטים מהמשטרה ביחס להפעלת המעקבים. על החוק לכלול הוראות ביחס לתיעוד המידע שנאסף ולענישת בעלי תפקידים שהשתמשו בו שלא כדין.

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

כבר כיום יש לשרים ולח"כים אפשרות לבקש אישור לקבל מתנות ולתרומות, ככל שאינן מוענקות מתוקף היותם עובדי ציבור. הצעת החוק החדשה פרסונלית, לא מגבילה את סכום התרומות ולא קובעת מנגנון לאישור מראש ולפיקוח על השימוש בהן.

ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.

המתווה הופך את הביקורת השיפוטית לחסרת משמעות ויוצר אף הוא מצב שבו זכויות האדם יהיו תלויות ברצון השלטון. למעשה, זוהי תכנית לוין-רוטמן "לייט", שהריכוך בה הוא למראית עין בלבד.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, על רגעים של כינון חוקה.
בעקבות משה רבנו השובר את הלוחות הראשונים ועולה להר סיני לקבלת לוחות שניים, נשאל גם אנחנו על היכולת לשבור חוקה ראשונה ולכונן רגע חוקתי שני. האם ניתן לייצר רגע כזה? האם הוא מגיע רק על רקע של משבר עמוק כמו חטא העגל ומלחמת שבט לוי בשבטים האחים? ואילו עצות ניתן לתת למחוקקי חוקה בישראל 23?

עמדתו של ראש אמ"ן ערב המלחמה ב-1973 ידועה לכל, אבל כיצד מערכת מבוססת בינה מלאכותית שאינה מכירה את השחקניות באזורנו ייצרה הערכת מודיעין שמאפשרת בניית אסטרטגיה בתנאי אי-ודאות?

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

play

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

בהסכמים הקואליציוניים נזרעו הזרעים להפיכת הוועדה, שמלכתחילה מוטה פוליטית, לגורם הפוגע בייצוג מיעוטים. אם לא ניתן יהיה לעתור לבית המשפט כנגד פגיעה באופי הבחירות יהיה זה קץ הדמוקרטיה בישראל.

אם חופש הביטוי לא יזכה להגנה חוקתית מבית המשפט, יתקשו הצוותים החינוכיים להביע דעות ולחנך לסובלנות. גם איסור העסקת מורים "תומכי טרור", שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, יחריף את החששות מעיסוק באקטואליה בכיתות.

צמצום האפשרות לפסול חקיקה ויתר היוזמות יערערו עוד יותר את ההגנה על זכויות המיעוט הערבי בישראל, שאמונו במערכת המשפט יורד בשנים האחרונות בהתמדה – אך עדיין גבוה ביחס לאמון כלפי מוסדות אחרים.

מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.

זימונו של המורה עמיר קליגר לשימוע משום שדן בתכנית לוין בשיעור מוכיח שוב כי מימוש העידוד לחשיבה ביקורתית במערכת החינוך נתפס כפוליטי ומעורר אי נחת. לכן אסור לצוותים החינוכיים להשתיק דיונים בענייני השעה.

הצעת החוק מנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל, סותרת את האמנות הבין-לאומיות המחייבות אותה ותצמצם את היתרון המוסרי שלה מול המחבלים. היא תחשוף אותה לביקורת בין-לאומית קשה ותקשה, לא תקל, על המאבק בטרור.

ביום שאחרי יישום תכנית לוין, עם חוק הלאום ובלי הגנה חוקתית ובית משפט עליון חזק, ישראל תתקשה להשיב כראוי לטענות אנטי-ציוניות על כך שמדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית.

play

כדי לבחור שופטים חדשים לביהמ"ש העליון צריך רוב של שבעה חברים בוועדה והסכמה בין השופטים לפוליטיקאים. למה צריך להיות אכפת לנו מאופן הבחירה ומהשלכותיו? כל התשובות.

לא ראוי להחיל מיידית את הצעת החוק, כשראש הממשלה נאשם בפלילים. לצד זאת, היא עשויה ליצור מצב אבסורדי ומסוכן במקרה שראש הממשלה מחוסר הכרה, אלא אם כן 75% חברי הממשלה יביאו את העניין בפני הכנסת, הוא ימשיך בתפקידו.

פוליטיזציה מוחלטת ותת-ייצוג בהרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות שיפגע בזכות לשוויון וצמצום ביקורת שיפוטית על חוקים הם כמה ממהלכי תכנית לוין שיגבירו את ההפליה הקיימת בישראל כלפי נשים ויותירו אותן חסרות הגנה.

עמעומה של ה"הילה הדמוקרטית" של ישראל והחלשת מעמד המערכת המשפטית כחלק מתכנית יריב לוין תגביר את הסיכון להליכים פליליים בחו״ל נגד מפקדי צה"ל ובכירים ישראלים.

איומי השר המיועד דוד אמסלם לכלוא את מי שיעבור על החוק הם כנראה הדרך השגויה ביותר להשיג את שיתוף הפעולה של הציבור. מוטב בהרבה להימנע מניצול הכוח ולפנות להסכמות.

play

הגנה אפקטיבית על זכויות אדם, בחירות חופשיות, הפרדת רשויות, שלטון חוק ורשות שופטת עצמאית – אלה דרישות המינימום למשטר דמוקרטי. תכנית יריב לוין מערערת על רובן באופן שירסק את הדמוקרטיה.

הצעת החוק יוצרת כפל מטרות תמוה בין זיהוי וסיכול טרור לבין אבטחת נוסעים לישראל וממנה. יותר מכך, היא מסמיכה דווקא את רשות המיסים לעבד את הנתונים האישיים שייאספו.

ליבת הצעת החוק שנועדה למנוע פרסום הקלטות הנוגעות למידע רגיש כבר קיימת בחוק ויוצרת עירוב בין תכנים לנתונים שיקשה על אכיפתה.

תזכיר החוק אינו מתמקד בלוחיות רישוי אלא בזיהוי פנים אנושיות לצורך חקירת פשיעה וגם חיזוי פשיעה ודיכוי הפגנות. הוא מתייחס גם לעבירות שלא נעשות במרחב הציבורי, ולכן מקשה להבין מדוע יש צורך בהצבת מצלמות במרחב זה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה על פרשת "משפטים" ועל עקרון הכרעת הרוב. האם דעת הרוב היא ערובה לצדק 'אחרי רבים להטות', או דווקא סכנה? ואיך מציעה הפרשה להגן על החלשים בחברה?

הסדרים חוקתיים לא יכולים להיעשות "תוך זמן קצר", כפי שאמר הנשיא. כינון חוק יסוד: החקיקה לא מקודם במשך שנים ובפסקת התגברות אין לעסוק ללא הצבת מגילת זכויות אדם ראויה – הכל מצריך הליך מעמיק ורציני.

לוין ורוטמן צובעים את מאות המזהירים מפני ההפיכה המשטרית – כלכלנים, משפטנים וחוקרי מדיניות – כ"פועלים מפוזיציה". למעשה, הם פועלים בהשפעת אינטרס עצמי שהפתרון הנכון לו הוא דווקא הגברת עצמאות המוסדות וניתוקם מהאינטרסים של מקבלי ההחלטות.

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נדרשים לסייע ביישום מדיניות ולשמור על שלטון החוק. ההצעה שהמנכ"ל ימנה אותם כמשרות אמון תפגע בעצמאותם ותגרום נזקים לנורמות המקצועיות.

התיקון לפקודת המשטרה יקנה לשר את סמכות מינוי מנהל מח"ש ולמחלקה סמכות לחקור פרקליטים. הוא עלול לשמש אמצעי רדיפה אחר שוטרים ופרקליטים באופן שיסכל חקירות שחיתות שלטונית.

התיקון לחוק יסוד: הממשלה שימנע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים הוא פרסונלי במובהק ומהווה מופת של זילות כלפי שלטון החוק, פסיקות בית המשפט העליון והמאבק בשחיתות.

החלשת היועץ המשפטי לממשלה ובג״ץ כגורמים המפקחים על כיבוד דיני המלחמה תקרב את ישראל להתנגשות קשה ומהירה עם המשפט הפלילי הבין-לאומי ותקשה על יכולת הייצוג של חיילים ובכירים ישראלים בפורומים השונים.

המנגנון שבהצעת החוק החדשה קריטי לעידוד נשים להתמודד לראשות רשויות מוחלשות חברתית-כלכלית. אם תחול על הבחירות המקומיות הקרובות היא יכולה להשפיע על מועמדות פוטנציאליות להתמודד ולשפר את המצב הנוכחי שבו רק בראש 5% מהרשויות בישראל עומדת אישה.

גירוש ישראלים ופלסטינים בשל קרבה משפחתית למחבלים מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ופגיעה אנושה בזכויות יסוד, ויחשוף את ישראל ובכיריה לסיכונים מדיניים ומשפטיים במישור הבין-לאומי.

שר התקשורת שלמה קרעי מבטיח להכניס תחרות בשוק הטלוויזיה, אבל מתעלם מהמאפיינים הייחודיים של שוק קטן עם תהליכי ריכוזיות הכרחיים. ההנחה שהסרת הרגולציה תפתור את כל הבעיות כבר נכשלה במבחן המציאות.

ההסכם עם עוצמה יהודית כולל תיקון לחוק חינוך ממלכתי שלפיו לא תתאפשר העסקת מורה שמביע תמיכה בטרור. התיקון עלול להחריף את החשש הקיים בקרב מורים לעסוק בנושאים אקטואליים בכיתות בשל השיח הציבורי הסוער.

עו"ד גלי בהרב-מיארה פירקה בחוות דעתה את ההשוואות והנימוקים לתכנית יריב לוין, והראתה איך תחליש דרמטית את ההגנה על זכויות האדם ותפגע במאפיינים הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

המסמך לא מפרט כמה כסף מושקע בשוק היצירה המקורית או מה משמעות הירידה בהכנסות השחקנים המסחריים. הוא מעלה את הטיעון המופרך ש"הרייטינג יקבע את האיכות" ומותיר רושם שטובת הציבור לא מניעה את שר התקשורת.

43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.

טכנולוגיות ה-AI הרפואיות עשויות לאיים על הזכויות לשוויון, לפרטיות ואף לחיים ושלמות הגוף. על ישראל להציב סטנדרט רגולטורי גבוה ביחס אליהן, כדי שלא להפוך ל"חצר אחורית" שמפתחת מערכות אסורות בשימוש.

לרשות ישראל עומדים כיום מגוון כלים פליליים ומשפטיים נגד פעילי טרור, כולל שלילת אזרחות בהליך משפטי, ולכן אין צורך להוסיף סנקציה של שלילת אזרחות אוטומטית.

יתרונו של גוף שידור ציבורי חזק נובע מעצם קיומו, כעוגן מרכזי בשוק התקשורת, ולא במשיכת קהל גדול. התאגיד לא שימש חסם בפני התחרות אלא השלים את שוק היצירה המקורית המבוקש כל כך, כשהכנסות מתחריו המסחריים הצטמצמו.

play

לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.

אחרי שהקואליציה – כל קואליציה – תקבל שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים, מערכת המשפט תפעל אך ורק מתוך אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

play

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

על רקע הניסיונות לערער על הזכות להפגין, מסמך זה מציג בקצרה מושכלות יסוד הנוגעות לזכות זו מזווית תיאורטית והשוואתית. המאמר סוקר דוגמאות הממחישות את מרכזיותה של הזכות בישראל על רקע המורשת היהודית וההיסטוריה הישראלית ובוחן סוגיות קונקרטיות העומדות על סדר היום בראי הפסיקה.

play

כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהזהות החוקתית של ישראל. בזכות עצמאותו מקבלת עמדת הממשלה יחס מכבד מצד מערכת המשפט והאזרחים ולכן אסור לפגוע בה.

תיקון חוק יסוד: הלאום, קיצור הליכים פליליים ואזרחיים ומעל לכל כינון חוק יסוד: החקיקה הם שיובילו לתיקון אמיתי במערכת המשפט וישמשו חלופות ראויות לתכנית לוין.

תכנית לוין-רוטמן כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

play

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

הכוח המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ, היותו מינוי בלתי תלוי וכן הבלעדיות והעצמאות שלו בהצגת עמדת המדינה בבית המשפט הם מאפיינים קריטיים בפעילותו. יש לשמור עליהם מפני היוזמות לפגוע במעמדו.

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

מושג הקלון נוגע להתאמתו וכשירותו של אדם שהורשע בפלילים למלא תפקידים ציבוריים. אילו בעלי תפקידים נדרשים למבחן הקלון ומי מכריע בו? כל השאלות והתשובות.

אילו נזקים טמונים בהפרת נאמנות הנבחרים והפקידים כלפי הציבור? כיצד ניתן למדוד שחיתות שלטונית ולנהל את המאבק בה? ההסבר המלא.

החלטות הממשלה עוסקות בין השאר בתקציבים של מיליוני שקלים ובהקמת גופים לאומיים. כבר כיום הביקורת עליהן מכוח עילת הסבירות מצומצמת מאוד וכך השאיפה לבטל אותה מבטאת רצון למשול ללא מעצורים.

פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, חוק היועמ"שים ויתר היוזמות מבשרות את מות הממלכתיות וסוללות את הדרך לשחיתות שלטונית ולפגיעה בזכויות אזרח.

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית או מתוך ניגוד עניינים. ביטולה הוא מהלך קיצוני שיצמצם את יכולתו של בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות.

play

מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.

גיבוש רגולציה על בינה מלאכותית בנפרד מרגולציה על תחומים משיקים כפרטיות וסייבר היא בעייתית. מלבד זאת, האיסורים על פיתוח ושימוש במערכות נבונות נדרשים להתאים למקובל בעולם.

כניסות נפרדות למרפאות, הפרדה באתרי טבע, הימנעות מאספקת מוצר בשל אמונה דתית ויצירת אזורי מגורים דתיים סגורים הן רק חלק קטן מהפגיעות האפשריות בערכי השוויון וכבוד האדם בשל התיקון לחוק ההפליה. גם אם החקיקה תסוכל, האהדה שצברה בכנסת מדאיגה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' סוזי נבות על פרשת מקץ ועל יוסף המשנה לפרעה מלך מצרים. נשאל אם מעמד 'המשנה' למלך או לראש הממשלה הוא 'פרס' כדאי בהסכם קואליציוני, ומה בין בית המלוכה הפרעוני לימינו.

סקר המכון הוכיח שגם אם קיים מתח מסוים בין ערכיים יהודיים לערכים דמוקרטיים, הציבור הישראלי מאמין ביכולתה של מערכת החינוך לחנך לדמוקרטיה. לכן, על השיח בכיתות לגעת במחלוקות תוך מתן ביטוי לקבוצות השונות בחברה.

באנגליה ובוויילס העצמאות האופרטיבית של המשטרה היא עקרון יסוד, בניו זילנד השר מנוע מלעסוק בחקירות, בתביעות ואף בפריסת שוטרים. בישראל יש צורך בתיקון פקודת המשטרה כך שתשמור עליה מהתערבות פוליטית.

כל המפלגות הערביות פתחו את מערכת הבחירות במקומות שנחשבו מעוזי תמיכה מובהקים שלהן. בכנסת החדשה הן יתמודדו לא רק עם היותן אופוזיציה לקואליציה ימנית אלא גם עם אופוזיציה לאומית משלהן בזירה החוץ-פרלמנטרית.

סקירה זו עוסקת בדפוסי ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ה-25 שהתקיימו ב-1 בנובמבר 2022. התרשימים והלוחות המוצגים להלן מתבססים על ניתוח התוצאות הסופיות של הבחירות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת.

כיום יש לשר סמכות להנחות את המשטרה בשאלות עקרוניות, אך אין לו מנדט לתת הוראות ביחס לחקירות קונקרטיות או לאופני הפעלת השימוש בכוח. שליטה פוליטית תפגע בעצמאותה ותהיה הרת אסון.

play

השבוע בוידיאוקסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' מרדכי קרמניצר על מסעו של יוסף בפרשת וישב מבית אביו אל הבור, אל בית פוטיפר ואל הכלא המצרי, בראי סוגיות אקטואליות של אפליה, מי-טו ושרים היושבים בכלא.

הדה-לגיטימציה שעוברים ארגונים המייצגים להט"בקים, זרמים שונים ביהדות ואף ארגונים למען אנשים עם מוגבלות, לצד החשש מהפגיעה המסתמנת במרקם היחסים בינם לבין גורמי הממשל, יחלישו את חוסן החברה.

הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר על חבר כנסת חמורה בהרבה מההגבלה על כשירות לכהן כשר. בצד הסכנה שבחזרת מורשע בפלילים לחיים הפוליטיים, מדובר בתיקון פרסונלי ומבזה שעוקף חוק יסוד.

הממצאים הקשים שהופיעו בדו"ח המבקר על הגנת הסייבר מעידים על בורות קשה ביחס לחשיבות הסוגיה ומספקים תזכורת להיעדר תמריצים ומקלות ליצירת מנגנוני הגנה מפני המתקפות הבאות.

אם תתקבל הצעת החוק החדשה, הפוליטיזציה במשטרה תגבר ותישקף סכנה לזכויות האדם ולאיכות כוח האדם במשטרה. כך, הגוף כולו יהפוך ממקצועי-ממלכתי לפוליטי.

העברת היחידות הממשלתיות בין המשרדים בממשלה החדשה תקשה על קידום תהליכים אפקטיבי ותשבש את יחסי הדרג הנבחר והפקידות. הרעה החולה הזו חייבת להיפסק.

כל אחת ואחד מאיתנו הם לפעמים מיעוט שנזקק להגנת בית המשפט מפני רוב דורסני. פסקת ההתגברות תפקיר אותנו לחסדי הקבוצות הקטנות שבלעדיהן אין קואליציה.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" נעסוק בסוגיות של פרטיות בעקבות החיפוש שעורך לבן באהלים של יעקב, רחל ולאה בפרשת ויצא.

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז תשוחח עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר על פרטיות, טכנולוגיה ובדידות מן המקרא ועד ימינו.

מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? כל מה שחשוב לדעת.

הבעלים החדשים של טוויטר חייב להבין שהמציאות השתנתה: הרגולטורים מקשים, המפרסמים לוחצים והציבור כבר מתקשה לתת אמון בחזון שלו.

פסקת התגברות עלולה להתגבר על פסיקות עבר ששללו הפרדה במרחב הציבורי. בהיעדר בג"ץ שיוכל להתערב ולמנוע פגיעה בזכויות נשים, מה ימנע מהאידיאולוגיה להפוך לחקיקה - ולמציאות?

על אף העלות השנתית הגבוהה על כל ח"כ – כ-1.7 מיליון ש"ח – והכהונה של הח"כים הנורווגים "על תנאי", החוק קריטי להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית משמעותית.

play

אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים

אם היועצים המשפטיים יתמנו כמשרות אמון של השרים, כפי שדובר עתה במגעים הקואליציוניים, הם יהפכו לעושי דברם ותפקידם יישאר ללא תכלית.

אין סיבה להניח שהכוח המוחלט ישמש רק ליישום מדיניות שתפגע בשוויון, בחירות או בחופש הדת, אלא לזכור שהוא עלול לשמש נשק לפגיעה בהליך הדמוקרטי עצמו, כפי שקרה בהונגריה ובפולין.

כבר היום לא ניתן למנות שופט שהקואליציה אינה תומכת במינויו. ההצעות לשינוי שיטת המינוי מבקשות להעניק כוח מוחלט לפוליטיקאים, שאינם כשירים לבחינת האיכות המקצועית של מועמדים לשפיטה.

בבחירות האחרונות דרשו מפלגות שונות מכמה גופים להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה – דרישות שנדחו. כך, יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד להכריז כי ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות ועתירות דומות של הליכוד נגד "שוברים שתיקה", "זזים" ו"דרכנו" נדחו אף הן. זהו כישלונו החרוץ של חוק V-15.

play

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

play

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

ישראל היא מדינה חסרת חוקה משוריינת, רב-תרבותית, שסועה וסקטוריאלית. פסקת ההתגברות עלולה לדרדר אותה לכאוס חוקתי ולגרום לפגיעה במיעוטים. גם ההשוואה לקנדה אינה מבטיחה את קיום האיזונים והבלמים הנדרשים.

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. לטענה זו אין בסיס.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז המפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.

והשבוע פרשת "לך לך" עם ד"ר תמי הופמן, מנהלת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, על פתרון ההיפרדות של אברהם ולוט ועל מחיריו של פתרון זה גם בישראל של היום.

ההצעה לבטל את הוועדה לבחירת שופטים תביא לפוליטיזציה, תפגע באי תלות השופטים ובאיזון בין הרשויות. כך גם צמצום עצמאות מוסד היועץ המשפטי עלול להביא להימשכות הפרות חוק, מינויים פסולים ושחיתות ללא בקרה. מי שייפגע מביטול ההגנה על שלטון החוק בישראל יהיו כולנו.

למעלה מעשור שנים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בתיקון נוסח העבירה של מרמה והפרת אמונים ובהחלפתו בנוסח מעודכן יותר, אך לא בביטול העבירה ולא בביטול ההוראה המהותית הגלומה בה. התיקון הוא צעד חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית. ביטול העבירה הוא כניעה לה

האם ממשלת מעבר רשאית לערוך הסכם מסוג זה וגם האם הוא מחוייב באישור במשאל עם. כל התשובות מאחורי השאלות.

ההישגים הלימודיים הנמוכים בבתי הספר הערבים-בדואים בנגב הם גורם משמעותי, הפוגע בתדמיתו של בית הספר, הן בקרב ההורים והן בקרב התלמידים. מהו הקשר בין הישגים אלה לבין מדיניות משרד החינוך כלפי בתי הספר במהלך השנים האחרונות?

כל התשובות מאחורי קביעת אי הכשירות של ח"כ לשעבר שיקלי לרוץ במסגרת רשימת הליכוד על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

בחזרה למבנה המשולש: אחרי סגירת הרשימות, המערכת הפוליטית הערבית יוצאת לדרך עם שלוש אלטרנטיבות – האחת דוגלת בהשפעה ישירה מבפנים, השנייה בהשפעה מבחוץ והשלישית שואפת לאתגר את המיינסטרים הפוליטי בישראל. בהפוך על הפוך, דווקא הפיצול עשוי להפיח חיים ולעודד השתתפות בבחירות.

הפיצול ברשימה המשותפת יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה משלה, והציבור הערבי זכה לבחירה רבה יותר. מצד שני, הפירוק יכול אפילו לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה והשלכותיו יתבהרו בהמשך. כך או כך, הכתובת הייתה על הקיר.

הדיון סביב ביקורו של ח"כ בן גביר בבליך מחמיץ את העיקר: זהות הפוליטיקאי המגיע לבית הספר בעת בחירות אינה משנה, כי ברוב בתי הספר בישראל כבר שנים לא מתקיים חינוך לחיים בחברה דמוקרטית

נדרשת רפורמה של ממש במערכת החינוך, אשר שתכלול ביזור של ממש בסמכויות לידי המנהלים והמורים בשטח. כל זאת, על מנת שלא נגיע לאותה נקודת פתיחה פתיחה בשנה הבאה.

היעדר פתרונות הולמים להצבעה בכפרים הבלתי מוכרים פוגעת בייצוגם בכנסת ובסיכויים להעלות את הסוגיות הבוערות להם על סדר היום הציבורי. צריך להיאבק על מנת להסיר חסמים אלה מהאוכלוסייה הבדווית.

דוח מררי מוכיח כי נדרש היה פיקוח על המשטרה. בעוד שהיכולות הטכנולוגיות הפולשניות של מערכות המעקב לא נוונו, הפיקוח עליהן לא היה פולשני די הצורך.

פסיקת בית המשפט המחייבת נפגעת אלימות להיכנס בכפייה למקלט, כולאת דה פקטו נשים ועלולה להרתיע אחרות מלהתלונן. לנוכח היקף התופעה המדממת וכישלון המשטרה, יש לפעול מיידית למינוי פרוייקטור לאומי למאבק באלימות נגד נשים.

לראשונה עוגנה מחויבות משרד החינוך לקידום חינוך לשותפות ולמניעת גזענות, עם הגשת המלצות ועדת ההיגוי. עתה נדרש לעבור בהקדם לשלב היישום לטובת העתיד של כולנו.

הטענות השבוע בתקשורת של סגן מנהל מח"ש לשעבר משה סעדה על המערכת, שעד לא מכבר היה חלק ממנה, פוגעות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ודווקא על רקע זה, ברורה השגיאה של המערכת בכך שאינה מחזקת את הבקרה עליה. בעבר, ראשי הפרקליטות התנגדו להקמת נציבות הביקורת ונאבקו לקצץ את סמכויותיה בחוק, על ידי השמטת היכולת לערוך בדיקות מערכתיות יזומות ולא רק לברר תלונות המתקבלות מהציבור. כעת המסקנה ברורה הפרקליטות צריכה לשאוף לחזק את נציבות הביקורת עליה ולא להיפך.

מטאפורות של היום מעצבות את הדימיון שלנו לגבי העתיד. הן מספקות נרטיב עוצמתי לתעשייה ולמקבלי ההחלטות וקשה לחשוב על כל הספירה הטכנולוגית בלעדיהן. כשמטאפורה כמו "בינה מלאכותית" משווה מכונות לאנשים, היא לא מציעה מטרות שאינן ניתנות להשגה, אלא ממסגרת בעיות בדרכים שלא מובילות לפתרונות טובים ומצניעה בעיות חברתיות קריטיות.
מטאפורות הן פוליטיות במהותן ולכן חשוב לשאול: למי יש אינטרס בשימור המונח "בינה מלאכותית"? למי יש אינטרס ליצור את ההאנשה העמוקה של המערכות הטכנולוגיות?

לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.

הנפת דגל הגיוון בארגונים ובחברות חשובה, אך יש צורך לפעול באופן יזום ותוך נקיטה בצעדים אקטיביים. נדרשת גם התערבות מצד הכנסת.

הטענה כי אין לבית המשפט סמכות להחליט בנושאים מסויימים, כפי שנכתב בדעת הרוב בפרשת ההפלות, נשמעת גם בישראל. אלא שאצלנו אין "איזונים ובלמים" חזקים וחוקי היסוד יכולים להשתנות ברוב רגיל • לכן, חובה עלינו לשמר בית משפט עליון מקצועי ועצמאי.

שיעורי הצבעה נמוכים בבחירות הקרובות של הציבור הערבי, יפגעו לא רק בייצוגם בכנסת, אלא גם יסיגו את מעמדם בחברה ויהוו פתח להתבטאויות גזעניות וחוקים גזעניים.

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

גם אם נתעלם מכך שיש רוב בציבור האמריקני התומך בזכות להפיל, תפיסה של בית משפט השואף לניטרליות חוטאת לתפקידו במשטר דמוקרטי.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

ההגבלות הקיימות בפולין מעלות חשש כי הממשלה תעקוב אחר נשים שיעברו הפלה, ועלול לפגוע גם בפליטות מאוקראינה שביקשו למצוא מקלט. יש לקוות כי הרוחות הרעות של פופוליזם ושמרנות המתקרבות גם לישראל ייעצרו.

החלטת בית המשפט היא מעניינת במיוחד דווקא בהיבטים היותר עקרוניים והיותר כלליים, היבטים שנעדרו כמעט כליל מן השיח הציבורי.

יש שתי דרכים למסגר את ההליך הפלילי: לפי האחת,  מדובר במאבק כוחות בין התביעה לבין ההגנה, מעין דו קרב או תחרות  מוחות ביניהם. לפי השנייה, מדובר בהליך שהמאפיין העיקרי שלו אינו צורתו אלא תכליתו, ותכליתו היא גילוי האמת לשם עשיית צדק. נראה כי גם מבחינה עניינית וגם מבחינת אמון הציבור בהליך הפלילי, מתחייבת העדפתה של הדרך השנייה.

החקיקה המוצעת עלולה להוות פגיעה משמעותית בחופש הביטוי בישראל. הצעת החוק לא תגביר את ההזדהות על תושבי ישראל הערבים עם המדינה, אלא עלולה להוביל להתנגשויות ולמתחים מול המיעוט הערבי, לצד פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל.

חלפו חודשים מהחלטת הממשלה, אך התכנית הרב-שנתית ליישובים מעורבים טרם הובאה לאישור הממשלה. היו גורמים רבים לאירועי מאי, אך המצב החברתי-כלכלי הקשה בערים המעורבות מצמיח גם רגשות של עוינות. על הממשלה לאשר בהקדם האפשרי את התכנית מתוך ראיה לטווח רחוק, ומתוך דאגה לביטחונם של אזרחי ישראל היהודים והערבים כאחד.

פרסום שמו של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל העלה על סדר היום דווקא את חוק יסוד: הלאום, שכן הנוסח שלו מדיר אותו ועוד רבים כמוהו – המיעוטים שישראל היא גם ביתם. אנחנו רוצים לחנך את אזרחי ישראל לאור מסמך שמבטא את ה"אני מאמין" של המדינה ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות איתו. חוק יסוד: הלאום מספק את התשתית למסמך כזה ולכן ההתעלמות מקיומם של מיעוטים טעונה תיקון

מדינת ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחוקתה או בחוקי היסוד שלה אין שום אזכור לזכות לשוויון. כעת, פרסום שמו של סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל הצית מחדש ויכוח סוער על החוק. ההתעלמות בחוקי היסוד מהמיעוטים, ואי אזכור הזכות לשוויון זועקים לשמיים,  ואת החסר ניתן לתקן במגוון דרכים

לאחר שח"כ עופר כסיף תועד השבוע תוקף פיזית שוטר, וח"כ אחמד טיבי סייע לחשוד להימלט מהמשטרה, לא נפתחה חקירה נגד אף אחד מהם מאחר ויש להם חסינות, אך במשטרה ביקשו מהיועמ"שית לאשר בכל זאת את המהלך. מהם סוגי החסינות של חברי הכנסת, ובאיזה הליכים ניתן בכל זאת לנקוט נגדם כשביצעו עבירה? חוקרי המכון מסבירים

מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות 

אם החוק שאוסר על הפלות בארה"ב יעבור, ההגנה הפדרלית על הזכות של אישה להפסיק הריון לא תהא קיימת עוד וכל מדינה בארה"ב תוכל, באמצעות חקיקה מדינתית, לבטל את הזכות של נשים להפיל. כיצד מהלך כזה עשוי להשפיע זכותיהן של נשים על גופן במדינה, ואילו השלכות עלולות להיות לו בישראל?

השבוע דחה בג"ץ עתירה בעניין אפליית המיעוט הערבי בהקצאות לשימור ושיקום של אתרי מורשת, לפי תוכנית שמנוהלת על ידי המשרד לירושלים ומורשת. יש להצטער על כך שבמקום להגן על המיעוט ועל זכותו לשוויון וכבוד, בחר בית המשפט בדרך של הקטנת ראש ושל הפניית עורף למיעוט

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע, משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, החוקרים סבורים כי יש להעניק לזכויות המפורטות ב הצעת החוק הגנה חזקה יותר

על פי מדד הדמוקרטיה לשנת 2021, רוב הישראלים חשים גאווה ושייכות למדינה. למרות זאת, נדמה כי מידת הלכידות החברתית בקרב הקבוצות השונות באוכלוסייה רק הולכת ונשחקת. לכבוד יום ההולדת ה-74 של מדינת ישראל, עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, משרטטת את הצעדים הנדרשים לצמצום פערים, לחינוך לדמוקרטיה ולהגדרת כללי המשחק המשטריים-משפטיים, כדי שנוכל לצעוד בבטחה לעבר חגיגות יום ההולדת הבא

בעקבות ההכרזה על ח"כ שיקלי כפורש, בחנו חוקרי המכון את כוחו של ח"כ יחיד אל מול הסיעה במבט השוואתי מול 29 דמוקרטיות. מסקירתם מצטייר כי בעוד שהסנקציות הפנים-פרלמנטריות על פורשים בארץ אינן חריגות בהשוואה לעולם, מבחינת הסנקציות הנוספות, הנוגעות לכהונה בממשלה והתמודדות בבחירות הבאות, לסיעות בישראל עוצמה רבה באופן יחסי מול חברי כנסת "סוררים"

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.

הדיון בזכר השואה בישראל מתרחק מלימוד עמוק ומורכב של החשיבות הרבה של לקחיה היהודיים והאוניברסליים כאחד. יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא הזדמנות לחשוב על האופן שבו אנו מחנכים את דור העתיד בנושא זה, לשאול אחת ולתמיד מהי המטרה בטקסים, במסעות לפולין ובהפיכת השואה לציר מרכזי בזהות הלאומית בישראל, ולהטמיע בד בבד תפיסה אוניברסאלית

לקראת הדיון בוועדת הכנסת על ההכרזה על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש, בדקו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מהן ההשלכות שחלות על ח"כים פורשים: אילו איסורים יכולים לחול עליהם בכנסת הנוכחית, אילו כלים פרלמנטריים מותרים להם, וכיצד תיראה התמודדות של ח"כ פורש לכנסת הבאה?

גם לאחר שהנשיא מקרון נבחר לתקופת כהונה השנייה, הבחירות נחשבות להישג חסר תקדים לימין הקיצוני בצרפת ולמועמדת מטעמו מרין לה פן. בנוסף, הבחירות הנוכחיות הבליטו מגמות מדאיגות במערכת הפוליטית הצרפתית: שחיקה באמון בנבחרי הציבור, היעלמות כמעט מוחלטת של המפלגות המתונות הוותיקות והתחזקות המפלגות הקיצוניות

החוק הנורווגי מוביל להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית. חוקרי המכון ממליצים לשלב בו תיקונים ומנגנונים שיגבירו את יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה.

נוכח שורת הפיגועים הרצחניים, אזרחי ישראל הערבים נתבעים על בסיס שעתי להוכיח את נאמנותם הבלתי מסויגת למדינה ולמוסדותיה בשל מעשיהם המזוויעים של בודדים, אך המקרה האחרון מזכיר כי גם על מוסדות המדינה ובכלל זה הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל להוכיח שגם הן פועלות בנאמנות ובאופן שוויוני עבור תושביה ואזרחיה הערבים

תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה [נוסח חדש] (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ב-2022, העוסק בין השאר בנושא הרגיש של שימוש במערכות ביומטריות לזיהוי פנים על ידי משטרת ישראל, הוא פוגעני ובלתי מידתי, ומשקף היעדר עבודת הכנה מספקת. חוקרי המכון קוראים לחברי ועדת השרים לחקיקה שלא לאשר את החלק בהצעת החוק העוסק בזיהוי פנים אנושיות, אלא להתמקד בזיהוי לוחיות רישוי בלבד

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

הסירוב של ישראל לתת כתף למאמץ הבין-לאומי ולארח פליטים אוקראינים שנמלטו מהמלחמה, גם אם אינם זכאי חוק השבות, אינה עומדת בשום נורמה הומניטרית בסיסית. גם להחזיר פליטים למדינות שכבר מוצפות בהם עשוי לסכן אותם

הממשלה שהוקמה רחוקה מאוד מלהיות התגשמות החלומות של הציבור הערבי, אבל היא נקודת פתיחה טובה לצמצום הפערים בישראל. כעת, במקביל לתקוות הגדולות שתולה הציבור הערבי בפוליטיקה הארצית, הבשורה האמיתית לה אנו מחכים בישראל היא שותפות בכל המישורים האחרים של חיינו

יחד עם זאת, נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה למשק בית; תמותת תינוקות בחברה הערבית היא פי 2 בחברה היהודית, ובנגב מטפס לכ-1 מכל 100 תינוקות; פשיעה בחברה הערבית: גידול של 44% במספר אירועי הירי תוך 3 שנים

 

 

שנתון החברה הערבית בישראל 2021, שיוצא לאור זו השנה הראשונה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם חינוך, תעסוקה ואורח חיים

בהמשך לדיון המתנהל על מתווה משרד הפנים לכניסת מבקשי מקלט אוקראינים, המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע בחוות דעת כי ישראל מנועה מלגרש אזרחים אוקראינים בחזרה לשטח אוקראינה, כל עוד התנאים שם ממשיכים לסכן את חייהם וחירותם

לפי נתוני סקר שערך החודש המכון, הנשאלים מתקשים להצביע על האיש החזק בממשלה. המבקרים יגידו כמובן שהדבר מעיד על ממשלה שאין לה מנהיג, אך מנקודת מבט דמוקרטית מדובר בבשורות טובות, שמעידות על נסיגה מסוימת מתהליך הפרסונליזציה שמאפיין את הפוליטיקה המקומית

חוקר המכון פרופ' מוטה קרמניצר סופד למבקר המדינה ושופט בית המשפט העליון לשעבר אליעזר גולדברג: "היה שופט מקצועי לעילא ולעילא, שהוביל מהפכות חשובות ונודע בגישתו הבלתי מתפשרת בכל הנוגע להגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי ולמאבק בשחיתות השלטונית"

חוקרי המכון סבורים שהגיעה העת לשקול מחדש אם ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, המונעות מאלפי אזרחים ערבים לממש את זכותם לקיים חיי משפחה בישראל, ללא כל בדיקה פרטנית. מדובר בהסדר הפוגע קשות גם בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון, שכן הוא מכוון, הלכה למעשה, כמעט אך ורק נגד קבוצת אזרחים זו

בעולם מצוין השבוע יום האישה הבינלאומי, וזאת הזדמנות לסקור את רמת הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד הנתונים מעודדים - אנו נמצאים כרגע בנקודת שיא של ייצוג נשי בכנסת עם 35 ח"כיות, וגם בממשלה עם 9 שרות. מצד שני, הדרך לשוויון מגדרי בפוליטיקה עוד רחוקה - רק אישה אחת עומדת כיום בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה מופקדים בידי גברים

העימותים החריג בכנסת לאחרונה מחזקים את הצורך בוועדת אתיקה; אילו סנקציות ניתן לנקוט במסגרת הוועדה כנגד ח"כים (עד השעיה ושלילת שכר במקרים חריגים), כיצד פועלת ועדת האתיקה ומהו הרכבה, וגם מתי היא פעלה בפעם האחרונה?

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את הנוסח המוצע משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, אנו סבורים שיש להעניק לזכויות המפורטות בטיוטא הגנה חזקה יותר

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מסתמנת כמלחמת ארבעת הממדים הראשונה: היא מתנהלת ביבשה, בים, באוויר וגם - בסייבר. אחרי שבשנים האחרונות ראינו מתקפות סייבר על יחידים, חברות ומדינות, מה שונה במלחמה שמתנהלת בממד הסייבר? מיהם הנפגעים העיקריים ממנה ואיזה שחקן חדש וחזק במיוחד היא מכניסה לתמונה?

האם ניתן לנקוט בהליכים משפטיים כנגד רוסיה, אילו מחירים היא צפויה לשלם מול הקהילה הבינלאומית, וגם מה עומד מאחורי הסכסוך המדמם רב השנים שהוביל למלחמה הנוכחית?

חוק יסוד: החקיקה יעגן את מעמד חוקי היסוד, יגן עליהם משינויים תכופים לצרכים פוליטיים ויסדיר את היחסים בין בית המשפט העליון והכנסת. הקואליציה הנוכחית מייצגת את מגוון הדעות, העמדות והאוכלוסיות בישראל. אם חוק היסוד יוסדר במשמרת שלה, הוא ייהנה מקונצנזוס רחב ויהיה אבן דרך משמעותית בדרך להשלמת החוקה

פלישת רוסיה לאוקראינה מפרה את העקרונות הבסיסיים של המשפט הבינלאומי, כפי שהוא התפתח מאז מלחמת העולם השנייה. נטילת סיכונים משפטיים כל כך משמעותיים עשויה להצביע על על נכונותו לשבור את הכלים ולהתנתק הלכה למעשה ממוסדות המשפט הבינלאומי וממסגרות כלכליות ופוליטיות המבוססות עליהם

בעקבות ההצעה בתזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 7) (הכרזות על יחידים ותיקונים שונים), התשפ"ב-2022, להסמיך את שר הביטחון להכריז על פרטים זרים כפעילי טרור, חוקרי המכון מבקשים להדגיש כי מנגנון ההכרזה - המאפשר לרשות המבצעת לקבוע שאדם מעורב בטרור, בהליך מינהלי הנסמך לעתים קרובות על חומר חסוי – טומן בחובו פגיעה משמעותית בזכויות יסודיות של הפרט

האם הוועדה לבחירת שופטים תבחר לבית המשפט העליון שופטים שמרנים או ליברלים? החוקר גיא לוריא מסביר למה הסיווג הזה לא רלוונטי, אילו סכנות טמונות בו, ומהי השאלה שבאמת צריכה להישאל בבחירת השופטים החדשים

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. היה על הוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס מחר כדי למנות אליו ארבעה שופטים חדשים, למצוא מועמדים ערבים רבים לבית המשפט העליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

יש לברך על קידום חוק היסוד החדש שנועד להגן על זכויות חשודים, נחקרים ונאשמים, אך קיימות בו כמה בעיות משמעותיות, שאם לא ייפתרו במהלך חקיקתו, לא יושג חלק משמעותי מהתכליות שהוא אמור להשיג

הפיתוי לעשות שימוש יתר בתוכנות רוגלה וכישלון מנגנוני הפיקוח הקיימים, מצריכים חיזוק משמעותי של מנגנוני הפיקוח. על רקע זה, נדרשת נציבות מיוחדת לפיקוח על מעקבים מקוונים

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע בתזכיר משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: ראשית, תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; שנית, תחולתו על התחום הפלילי בלבד; ושלישית, יש בו גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. נוסף על כך, ההגנה החוקתית שמוצע להעניק לזכויות המפורטות היא הגנה חלשה יחסית להגנה החוקתית המוענקת לזכויות אחרות בדין הישראלי

על רקע הפרסום בכלכליסט, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון, מציינים כי אם אכן הפרסומים נכונים הפרשה מעידה על איבוד האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון שחובה שיתקיימו בכל מדינה דמוקרטית

מתי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות ראש הממשלה? מתי נבצרות זמנית הופכת לקבועה ומה נקבע בעבר בשאלת נבצרותו של בנימין נתניהו?

כהונת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אשר הגיעה לסיומה, הייתה אחת הקדנציות הסוערות שידעה ישראל. היא תיזכר, בראש ובראשונה, בשל סערת תיקי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, אך אילצה אותו לעמוד גם בפני מתקפות חוזרות ונשנות על מערכת אכיפת החוק. האתגר המרכזי שיעמוד בפני מי שצפוי או צפויה להחליפו יהיה כיצד לעצב מחדש את התפקיד מול המציאות הפוליטית המשתנה

כדי למנוע את פיצול התפקיד, יש להגביר את האחריות הציבורית של היועץ המשפטי לממשלה כלפי הציבור. בכך יתאפשר המשך ריכוז הסמכויות הנוכחי החיוני לשמירה על שלטון החוק

שיעור בעלי הדירות הערבים בערים המעורבות צלל בעשור האחרון, כאשר מדובר בירידה של כמעט פי עשרה מזאת שנרשמה בציבור היהודי, ופי כחמישה מהציבור הערבי הכללי. במקביל חלה נסיקה בשיעור שוכרי הדירה מקרב אותם תושבים

 

 

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות עשויה להיות הזדמנות אמיתית לבירור תהליכי קבלת החלטות בתחום הרכש הבטחוני, ולמיפוי הממשקים בין גופי הביטחון השונים והדרג המדיני. מהי בעצם ועדת חקירה ממלכתית, מהן סמכויותיה ומעמד המלצותיה, כיצד על הוועדה שתוקם לפעול וממה עליה להיזהר במיוחד? התשובות בסקירה שלפניכם

הסערה הגדולה שהתעוררה בעקבות פרשת השימוש של המשטרה ברוגלה של NSO מסתירה מאחוריה את העובדה שברור איך ניתן היה להימנע מהמקרה הזה: בעזרת חקיקה מקיפה שתעסוק בעולם הסייבר והמעקבים הדיגיטליים, לצד כלי פיקוח קשיחים – בדיוק כמו אלו שקיימים בגרמניה ובבריטניה

החלטה 675 של הממשלה מנובמבר האחרון הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. אחד הפרמטרים הבסיסיים לבחינת מידת האוטונומיה של גוף דמוקרטי הוא יכולתו לשלוט על הכנסותיו ועל השימוש בהן. בחוות דעת זו נביא המלצות לחיזוק האוטונומיה הפיננסית של הרשויות המקומיות במטרה להתאים את הנעשה בישראל לנורמות הנהוגות בעולם הדמוקרטי

האם החוק מאפשר שימוש בתוכנות ריגול נגד כל אזרח, ומי מפקח על כך? האם יש דרך לדעת שעוקבים אחרינו? כל התשובות לשאלות שמאחורי פרשת הריגול של משטרת ישראל

מתוך פרשת NSO עולה צורך אקוטי בפיקוח כולל על איסוף מידע דיגיטלי שמבצעות רשויות אכיפת החוק. לשם כך יש להקים נציבות עצמאית שתראה את התמונה הגדולה ותהווה חומת מגן

בתגובת המשטרה לפרשת NSO נכתב שהכל נעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, על סמך הפרסומים, אגף ייעוץ וחקיקה של היועמ"ש מאשר טכנולוגיות מעקב שאין הסמכה מפורשת להשתמש בהן, ללא שקיפות וללא ביקורת ציבורית. מעקב אחר אזרחי ישראל ללא הסמכה או צווי בית משפט צריך להיות יום הכיפורים של המשטרה

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

על הציבור צריך לדעת שהכנסת והממשלה מתנהלות כששיקולן המרכזי הוא טובתו. זהו תנאי ראשון ביצירת אמון. הצעד השני הוא מחויבות אמיתית לתיקון ליקויי המערכת. ירידה באמון היא אולי תופעה בינלאומית, אבל לא גזירת גורל

מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 מצביע על ירידה נוספת באמון הציבור בבית המשפט העליון, אך כשמסתכלים על הלגיטימציה הציבורית לתפקיד שממלא בית המשפט, התמונה נראית אחרת. אין לראות בממצאים הצדקה לצמצום סמכויות בית המשפט העליון או את עצמאותו

השתתפות פוליטית היא רכיב חשוב בחוסנה של הדמוקרטיה הליברלית. רמות גבוהות של השתתפות מחזקות את הלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי ושל מוסדותיו הפוליטיים הייצוגיים, ומאפשרות לבטא בצורה טובה את העדפות האזרחים. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשת ההשתתפות בבחירות – באופן שיתיישב עם העיקרון הכוללני של הזכות לבחור. חוקרי המכון תומכים בהצעה ורואים בה צעד נוסף בתהליך המבורך של הנגשת ההצבעה לציבורים רחבים, הנגשה אשר אף עשוייה לשפר את אחוזי ההשתתפות בבחירות

מחקר זה נועד לשרטט תמונת מצב עדכנית לצד מגמות ותמורות בערים המעורבות, בחמישה תחומים הקשורים זה לזה בעבותות: רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה ופשיעה, במטרה לסייע לקביעת כלי מדיניות

החוק מאפשר כיום ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה. כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או היותו שייך לאוכלוסייה מסוימת, כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. כאילו זה לא היה גרוע מספיק, החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגדים בחריפות להצעת התיקון להרחבת חוק ועדות הקבלה, שמרחיבה את הפגיעה הקשה של החוק בשוויון כלפי מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות, בזכות לפרטיות ובכבוד האדם: "הדרת אוכלוסיות מיישובים קהילתיים זהו לא המסר ש'ממשלת אחדות' אמורה לשלוח"

תעשיית הרכב האוטונומי נמצאת בצומת הדרכים שבין החזון לבין העיצוב והייצור ההמוני. מימוש האתגר של מציאת המרחב המשותף בין המשפטנים והמתמטיקאים, על מאפייניו הייחודיים, יהיה קריאת כיוון להבנת עולם הרגולציה על שימושים נוספים ורחבים של בינה מלאכותית

איכוני שב"כ אמנם נבלמו, אך מדינת המעקב ממשיכה להזדחל לתוך חיינו - ולא רק סביב מגפת הקורונה. בהעדר 

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על המהלך לעגן את הזכות לשוויון בהצעת חוק יסוד השוויון, ומציינים את הצורך הדחוף בעיגונה גם על רקע חוק יסוד הלאום. לצד זאת, ממליצים החוקרים על שורת תיקונים

השבוע התריע דוח המבקר מפני "הנדסת בחירות" בהיקפים נרחבים שמתבצעת בישראל. הדוח חושף כי מפלגות פרסמו תעמולה אנונימית ברשתות החברתיות במערכת הבחירות הראשונה ב-2019 (מועד א'), בניגוד גמור לצו יו"ר ועדת הבחירות. אך כל עוד הכנסת לא פועלת בנושא, אכיפת דיני תעמולת הבחירות במרחב הדיגיטלי נופלת בין הכיסאות – והכוח מוטה למפלגות במקום לבוחרים

המצוקות הקשות של החברה הערבית צפו לאחרונה על פני השטח עם גל פשיעה קשה ומדמם. תחילתו של הפתרון המיוחל עשויה להיות תכנית החומש החדשה לחברה הערבית, שמביאה איתה הבטחות גדולות מאי פעם. ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראשת התכנית לחברה הערבית בישראל של המכון, מתארחת בפודקאסט שלנו עם רועי כ"ץ ואדריאן פילוט ומסבירה במה התכנית החדשה שונה מאלו שקדמו לה, ומה חייב לקרות כדי לסגור סוף סוף את הפערים – אבל לגמרי התפספס עד היום

על רקע אישור הממשלה למינוי עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית והמתקפות על הוועדה המייעצת למינויים בכירים בחברות ממשלתיות, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שבים וקוראים לפעול לשיקום עצמאות השירות הציבורי שמעמדו רוסק בשנים האחרונות, ולהבטיח מינויים מקצועיים ועצמאיים.

ההתרחבות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בהיקף השימוש בפלטפורמות מקוונות הביאה עמה, לצד היתרונות הברורים שבקדמה הטכנולוגית, גם תופעות קשות של אלימות, הטרדה, והשפלה. על מנת לצמצם את היקפן באופן משמעותי, יש למזער את משך הזמן שבו פרסומים מסוג זה יישארו ברשת

הכירו את המטהוורס: עולם עתידי ומסעיר שבו נתקשר, נרכוש, נשחק וגם נעבוד בתוך מציאות מדומה ורבודה, שמתכננת לנו מטא – לשעבר פייסבוק. אפליקציית המטהוורס הראשונה שתצא לדרך היא Horizon Workrooms – גרסת מציאות מדומה של חדר ישיבות. במטא מבינים, ובצדק, שהמעבר לפגישות עבודה וירטואליות מייצר אפשרויות חדשות, אבל כדי לטלטל אותן טכנולוגית, כפי שראוי לעשות, נדרשת עוד לא מעט למידה

מערכת החינוך לא קיימה את משאלתו של המחוקק הן באשר לתלמידים יהודים הן באשר לתלמידים ערבים, מה שהוביל לעוינות ולניכור בין יהודים וערבים והערים קשיים על שילוב החברה הערבית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. כעת ייתכן שהתהוותה שעת כושר לשינוי פני הדברים, בין היתר בזכות זהותה של שרת החינוך הנוכחית

תזכיר החוק כולל שינויים לטובה בחוק, אך יש לשקול לוותר על שינוי תקופות הארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום, וכן יש לבצע חשיבה מחדש על מודל הפיקוח הפרלמנטרי על התקנת תקנות

דבריו המרגשים של הנשיא יצחק הרצוג בטקס הזיכרון לקורבנות הטבח בכפר קאסם הם צעד משמעותי להכרה ולקירוב, ותוכניות החומש והשותפות הפוליטית נוסכים תקווה, אך לפנינו עוד כברת דרך ארוכה עד שאזרחי ישראל הערבים יהפכו לשותפים שווים ולגיטימיים בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה הישראלית

הודעת שר הביטחון כי החליט להכריז על שישה ארגונים פלסטינים כ"ארגוני טרור" על רקע קשריהם עם החזית העממית עוררה סערה ציבורית ובינלאומית. להכרזה על ארגוני טרור תפקיד חשוב במאבק במימון טרור, אך מדובר בסמכות הדורשת זהירות מיוחדת. עו"ד לילה מרגלית מציעה מספר כדי להבטיח שימוש ראוי והוגן בסמכות הזאת

יש לקוות כי עבודת הכנסת תתנהל כסדרה מעתה. אנו ראויים לבית נבחרים מתפקד, כזה שיש בו אופוזיציה לוחמת אך ממלכתית, וכן קואליציה שמקדמת אג'נדות ומדיניות, תוך שמירה על ייצוג הולם לאופוזיציה. בעתיד, יש מקום לחוקק בחוק יסוד, באופן ברור וחד משמעי, את זכויותיה של האופוזיציה

לרגל כנס הדמוקרטיה השנתי ע"ש פרופ' ירון אזרחי שמתקיים השבוע במכון, חזרה עמיתת המכון הבכירה ד"ר דנה בלאנדר לדברים שפרסם לפני למעלה מעשרים שנה בנוגע למדיניות התקשורת בישראל, וגילתה שמשנתו הפילוסופית-פוליטית לא רק עמדה במבחן הזמן, אלא גם ניבאה את האתגרים שאנחנו מתמודדים עמם כיום

היתרונות בתזכיר החוק קשורים במניעת הסכנה בריכוז יתר של עוצמה בידי ראש הממשלה, ומנגד יש לשים לב שהצעה זו לא קיימת בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. וכל זה נאמר מבלי לנקוט עמדה חד-משמעית לגבי עצם הרעיון להגביל את כהונת ראש הממשלה

אז מה עלה בגורל הכופר שדרשו התוקפים שפרצו למערכת המחשוב של בית החולים 'הלל יפה'? עדיין לא ברור. מה שכן ברור הוא שישראל, אומת הסייבר, חייבת חיסוניות דיגיטלית. האזינו לפרק החדש של הפודקאסט #האינטרס_הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט. הפעם עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון ומומחית למשפט וטכנולוגיה שעושה לנו סדר בסבך של רגולציית סייבר, פרויקט הנימבוס- ענן המידע הממשלתי וההשלכות על הגבלת תכנים בפייסבוק

מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה התאפשרה כי לא יצרנו חיסוניות דיגיטלית – ולא רק שם. כדי שזה יקרה, ישראל זקוקה לחוק סייבר שיקבע מסגרת פיקוח ואכיפה, ויספק תמריץ מיידי לגופים וארגונים שמחזיקים מידע אישי ורגיש להשקיע באבטחת סייבר

מי מגן על הישראלים כשהם מהגרים בהמוניהם למרחב הדיגיטלי? מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה מבהירה פעם נוספת את מה שהפך ברור כבר מזמן – כדי שחברות וארגונים יתחילו להגן על עצמם ועלינו במרחב הווירטואלי ישראל חייבת חוק סייבר, עם מסגרת יעילה של פיקוח ואכיפה, ואולי הכי חשוב – פעולות משמעותיות לטובת חיזוק ההגנה על הפרטיות שלנו

מאז ומתמיד סבלה מערכת החינוך הערבית בישראל מאי-שווין ממסדי שקוף. האי-שווין כלפי מערכת החינוך הערבי מהווה משולש מערכתי שהזרוע הראשונה היא אי שוויון תקציבי, הזרוע השנייה היא אי-שוויון ייצוגי בפיקוח ובניהול מערכת החינוך והזרוע השלישית היא חוסר שוויון בתכנים הלימודים ובתכוניות הלימודים

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

רק 49% מהבנים הערבים בערים המעורבות זכאים לבגרות, לעומת 68% בקרב הבנים היהודים באותן ערים. מצבן של הבנות הערביות בערים המעורבות טוב יותר משל הבנים, אבל הפערים בין הבנות היהודיות בערים המעורבות לבין הערביות גדולים אף הם. סקירה מיוחדת על הפערים בחינוך בערים המעורבות

שש שעות של שיתוק מוחלט עשו לפייסבוק את מה ששלל שערוריות וסקנדלים לא עשו במשך שנים. לצד החשיפות של עובדת החברה לשעבר על מאחורי הקלעים של פייסבוק, נראה שהתביעה לאחריות הולכת ומתהדקת סביב צווארה. בישראל, עוד הרבה יותר מאשר בארה"ב, יש צורך דחוף בחקיקת רשתות חברתיות – וזאת הסיבה

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. על הוועדה לבחירת שופטים למצוא מועמדים ערבים לעליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

הדיון שהתקיים ב-FDA מלמד על הצורך ביצירת תחום ידע חדש שלטכנולוגיה יהיה בו ממד מרכזי: קבלת החלטות בדיוני ווידאו. אין הכוונה רק לכלים "טכניים" שמטרתם לייצר תקשורת נוחה, אמינה ומאובטחת, אלא למהפיכת עומק בדרך שבה מתנהלים דיונים ומתקבלות החלטות בדרך שאינה אפשרית בחדר הדיונים הפיסי

עברו מעל 73 שנים מאז הקמת המדינה, ועדיין אין חוק יסוד הקובע את המובן מאליו בדמוקרטיה: הכל שווים בפני החוק. אין מפלים בין אדם לאדם. מילים אלמנטריות שמופיעות בכל חוקה בעולם. יש לברך את ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת שהחלה השבוע בסדרת דיונים שיעסקו בשאלת עיגון ערך השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל

מלבד חשבון הנפש המתבקש על מעשינו בעולם האמיתי, האם כדאי שנתחיל לקחת בחשבון את החטאים שאנו מבצעים בעולם המקביל - זה שאנו מבלים בו שעות כל יום? השנה גילינו שזה יכול להביא לפגיעה של ממש בלכידות החברתית, וביכולת שלנו לחיות יחד. יום כיפורים תשפ"ב

עד כה ההישג המרכזי של ממשלת בנט - לפיד היה בעצם הקמתה ובשיקום היציבות והתפקוד של הממשלה ושל המערכת הפוליטית. בשנה הקרובה, תעמוד הממשלה במבחן הבגרות האמיתי שלה. הציבור כבר לא יסתפק בסיום המשבר הפוליטי כהישג היחיד שמצדיק את קיומה

למרות ההצהרות, מערך שלם של תפקידים במערכת בנוי על פיקוח, דיווח ווידוא ביצוע. שנתיים לתוך מגיפת הקורונה ושינוי סדרי עולם - הגיע הזמן לתת אמון במנהלים ובמורים

הבעיות במערכת החינוך מקשות על החברה הערבית-בדואית בנגב להשתלב בשוק העבודה הישראלי, ויש לפעול לפתרונן בטרם יגדלו הפערים עוד

פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה בא לעולם כחלק ממערכת פופוליסטית המבקשת לחסל את האיזונים והריסונים במשטר שלנו. קל מאד לאחד חלק גדול מהציבור כנגד האליטות והשירות הציבורי המשפטי. יש להימנע מפיצול המשרה שתכליתו או תוצאתו המעשית היא הצבת השלטון מעל לחוק

המשבר במערכת החינוך כולל בין היתר, מחסור של כ-10,000 מורים. אפשר לגייס מורים ללא תעודת הוראה, להגדיל את אחוזי המשרה. אבל צעד אחד, מתבקש במיוחד, לא נעשה: שילוב מורים ומורות מהחברה הערבית בבתי ספר יהודיים.

חוות דעת זו עוסקת בשאלה החוקתית: האם הורדת גיל הפטור פוגעת פגיעה בלתי מדתית בעיקרון השוויון, באופן שיכול להביא לפסילת החוק על ידי בית המשפט העליון.

הרפורמה המוצעת מורכבת ומחייבת איזונים הקשורים לזכויות אדם ואינטרסים ציבוריים אשר הרגולציה והרגולטורים מופקדים עליהם. בין היתר יש לוודא שהרשות אשר מוצע להקים לא תפעל כ"רגולטור על" ולא תפגע בסמכויות הרגולטורים המקצועיים. מסיבות אלה ועוד - יש להחריג את הרפורמה מחוק ההסדרים ולנהל דיון מקצועי ורחב, בהליך חקיקה סדור וראוי

אנו נמצאים על סיפה של קטסטרופה גלובלית של מעקב טכנולוגי, ומדינת ישראל הופכת להיות פניו של המשבר בשני מרחבים - מול ידידותיה של ישראל בעולם המערבי ובכללן האיחוד האירופי והאו''ם, וכן מול תעשיית הטכנולוגיה המקומית והגלובלית

החוק המגביל את אפשרותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה מתכתב עם מציאות לא נורמלית, בה פוליטיקאים רבים מדי מוצאים עצמם חשודים בפלילים ומתעקשים להמשיך לכהן בתפקידים שלטוניים בעת שהם נאבקים על חפותם

בעקבות פרסום תזכיר החוק המסדיר את מערכת המעקב "עין הנץ", חשוב להבין כי מדובר בניסיון להעביר מתחת לרדאר חקיקה העוסקת בזיהוי פנים לצרכי שיטור, במסווה של טיפול במעקב אחר לוחות רישוי של כלי רכב. לפיכך, יש להסיר מן התזכיר את ההתייחסות למערכות זיהוי פנים ולהתמקד במערכות זיהוי לוחיות רישוי וחפצים דוממים אחרים

תוצאת פסק הדין היא שאין חובה למנות ועדת חקירה ואין חובה להורות על חקירה משטרתית. זוהי תוצאה בלתי סבירה

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

הרגולציה הדרקונית על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות, יחד עם ההלימה בין רשימת המדינות שקיבלו לידיהן את תוכנת הריגול של NSO לבין ידידותיה החדשות של ישראל בשנים האחרונות, מלמדות שכל עסקאות המכירה של המערכת לדיקטטורות ולסמי-דמוקרטיות נעשו באישורה ובעידודה של מערכת הביטחון

הימים האחרונים מלמדים שהמשחק הכפול שמדינת ישראל משחקת – מצד אחד קידום האתוס של סטארט אפ ניישן, ומצד שני הכתמת תעשיית הטכנולוגיה של ישראל בגלל מכירת נשק לאנשים רעים – לא יוכל להימשך. מעתה, יש לכלול שיקולים של זכויות אדם ביצוא של טכנולוגיות ביטחוניות, ולפעול להסרת מסך ההסתרה מאחורי כל התעשייה הענקית של ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות

play

פרשת NSO הציפה לא מעט סימני שאלה סביב ייצוא הטכנולוגיות הביטחוניות שמספקת תעשיית הסייבר הישראלית למשטרים לא דמוקרטיים. האם השימוש בתוכנות מעקב הוא לגיטימי, עד כמה משרד הביטחון מעורב בעסקאות כאלה, ומהן ההשפעות ארוכות הטווח של הפרשה על תעשיית הסייבר המקומית?

על שרת החינוך החדשה להקים מינהל חינוך ערבי עצמאי ואוטונומי במשרד החינוך, שיעניק לחברה הערבית בישראל השפעה על תכני הלימוד וגיוס כוח ההוראה, ויתקן את המצב הנוכחי בו השליטה אינה בידיהם כלל

היעדרותו של הציבור הערבי ממוקדי ההנהגה הצעירה שקמה במחאה החברתית של 2011, בשילוב תת-הייצוג שלו במוקדי השלטון, הביאו לכך שגם הישגיה המוגבלים של המחאה כמעט שלא השפיעו על החברה הערבית. ייתכן שהמחאה החברתית של הציבור הערבי הגיעה בחלוף עשור, באירועי מאי 2021, וחשוב להקשיב לזעקה שעלתה ממנה

בעידן של פופוליזם גואה ומשבר פוליטי עמוק, נועד לריבלין התפקיד של המבוגר האחראי. כשרצף הניסיונות לפגיעה במוסדות הממלכתיים הפך לשיטפון, הבין שעליו לשמש כמגן הדמוקרטיה ולהוות מוסד ממלכתי העומד מעל ומעבר למחלוקות הפוליטיות

חוק האזרחות והכניסה לישראל אומץ בשנת 2003 כהוראת שעה זמנית. כעת יש לשקול מחדש אם אכן ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, ואם קיימות חלופות שבכוחן למזער את הפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהסדר

אין בעולם תקדים לשינויים חוקתיים תכופים ומהירים כל כך כמו במערכת החוקתית הישראלית. לכן, המאמצים לקידום עבודת הוועדה לניסוח חוק יסוד: חקיקה חשובים, ומאותתים שהדרך לייצוב המערכת הפוליטית עוברת דרך אשרור כללי המשחק הפוליטי

הריסת ביתו של הנאשם ברצח יהודה גואטה ז"ל מעלה שוב את שאלת החוקיות של הצו. ניתן להציע שני מבחנים לשאלה האם מדובר באמצעי קביל - הראשון, האם הוא בר יישום כאשר מדובר ביהודים, והשני, האם ניתן לדמות את שופטי בית המשפט המאשרים צווים אלה מסבירים את החלטתם למי שנפגעים על ידה

אימוץ מודל של חוק נורבגי מלא, המחייב את כל השרים וסגני השרים להתפטר מהכנסת, הכרחי כדי להגדיל את מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה פרלמנטרית מלאה ולהקל על עומס העבודה של חברי הכנסת

ההצעה לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת או יותר להתפלג מסיעתם, פסולה ונובעת משיקולים פוליטיים. במיוחד בימים אלה, חשוב לעודד יציבות פוליטית ולצמצם את ההתפלגויות בסיעות הכנסת

הסכמים פוליטיים יש לקיים על סמך אמון הדדי ותמריצים פוליטיים, ולא לאכפם באמצעות חקיקת יסוד. מדובר בהצעה שמשקפת את המשך התרבות הפוליטית של תיקוני חוקי יסוד תכופים שלא לצורך

חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי לא יוענקו היתרי שהייה בישראל לתושבי השטחים הפלסטינים או לאזרחים או תושבים של מספר מדינות עוינות. תוקפו הוארך מדי שנה, והוויכוח הנוכחי עוסק בהצעת הממשלה להאריכו בשנה נוספת. האם הוא נחוץ מבחינה ביטחונית ומה משמעות אי הארכת החוק?

בחינה של החלקים המרכיבים את הקואליציה החדשה מגלה כי הרכבה דומה לזה שבאופן מסורתי מאפיין אופוזיציה בישראל - משני קצוות המפה הפוליטית. באופן פרדוקסלי, ניסיונם של מנהיגים פופוליסטיים לקטב ולפלג מוביל כעת לתוצאה ההפוכה של איחוד המתנגדים להם

לצד השותפות הפוליטית המבורכת החדשה בממשלה, יש לחזק ולטפח שותפות מקצועית במשרדי הממשלה כדי לפעול למען הציבור הערבי והיהודי גם יחד

אחרי עשור כחברה בארגון ה-OECD, על מדינת ישראל לשאול עצמה האם היא בגרה מספיק כדי להבין שאיננה זקוקה לפטרון חזק וכל-יכול בדמות מזכ"ל ה-OECD כדי להוביל שינוי תפיסתי שיבטיח איכות חיים לתושביה ופיתוח כלכלי-חברתי בר-קיימא

זירת ההשפעה המרכזית עבור הציבור הערבי היא הרשות המקומית. עם זאת, התושבים הערבים בערים המעורבות משתתפים בבחירות המקומיות בשיעור נמוך בהרבה מאשר ברשויות הערביות. בבחירות לכנסת, לעומת זאת, שיעור הצבעתם דומה לממוצע הנמוך בקרב הציבור הערבי. על הממשלה החדשה והרשויות המקומיות לפעול להגברת האמון של התושבים הערבים בהן

ממשלות נתניהו רמסו את המיעוט הפוליטי בכנסת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בהתעלמות השיטתית מהמנהג החוקתי למנות חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. כעת, על הממשלה החדשה להגביל את כוחו של הרוב בכנסת כדי למנוע את איבוד הרסן

ממשלת השינוי נראית כמתיימרת להוביל לשינוי גם של מערכת הממשל והמסגרת החוקתית בישראל. בתקופה בה המערכת משוועת ליציבות, חשוב שהשינויים יהיו כאלה המקדמים חזרה למסגרת דמוקרטית בריאה של איזונים ובלמים וינסו לבצע עיגון לטווח ארוך של כללי משחק מוסכמים ויציבים

האחריות על קביעת גבולות חופש הביטוי במרחב הדיגיטלי צריכה להיות באחריות הרשתות עצמן, אבל גם באחריות הכנסת והממשלה, מתוך הבנה שהדינמיקה המסוכנת בקבוצות הסגורות ברשתות החברתיות עלולה להוביל ממילים לשכנוע ומשם- למעשים

כבר שנים שהאוכלוסייה הבדואית בנגב חשה שאין נכונות מצד המדינה לבוא לקראתה, דבר שבתורו מוביל לתחושות תסכול ומצוקה שרק הולכות וגוברות. על מנת למנוע עימות בין מדינת ישראל והבדואים בנגב, המדינה חייבת להכיר בזכות הבדואים על אדמתם, לשתפם בתכנון עתידם, ולהפסיק עם מדיניות מפלה רבת השנים

עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים

לפעמים נראה שבעוד שברחבי העולם כבר נוקטים צעדים נגד השפעת ענקיות האינטרנט על השווקים המקומיים, ממסים אותן ואף קונסים, בישראל מתנהגים כאילו אנחנו ב-2010: לומדים, בוחנים, מהססים ומהרהרים מהי השפעת ענקיות הדיגיטל על המשק הישראלי. לכן הודעת הרשות לתחרות על כך שהיא שוקלת לקבוע שפייסבוק היא מונופול בישראל, מפתיעה ומעניינת

שינויים בשיטת הבחירות בהחלט אפשריים, אך אלה צריכים להיעשות בזהירות ובהליך חקיקה ארוך ומחושב, וחייבים לחול אך ורק על הכנסת הבאה. היוזמה להחלת הבחירה הישירה באופן מיידי מאפיינת משטרים של דמוקרטיה מתפוררת, בה השלטון מתקן שוב ושוב את דיני הבחירות כך שיוכל להנציח את שלטונו

המסר של בית המשפט לכנסת בביטול פשרת האוזר הנו כי עליה לכבד את הכללים החוקתיים או לשנותם. האופציה השלישית - לבלף ולקרוא לחוקים המפרים את הכללים החוקתיים בשם "תיקוני חוק יסוד בהוראות שעה" אינה אופציה שדמוקרטיה המחויבת לרעיון של איזונים ובלמים צריכה לאפשר

המדינה השקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות כדי לקדם חלקים מן האוכלוסייה הערבית, אך הצעירים הערבים נפלו בין הכסאות, ורבים מהם נותרים חסרי מעש, ללא תעסוקה או פרנסה. תכנית של שנת מעבר תסייע לאותם צעירים לרכוש כלים ומיומנויות להשתלבות מיטבית בשוק העבודה הישראלי

מה משמעות ועדת החקירה שהחליטה להקים המועצה לזכויות אדם של האו״ם, ומה ההבדל בינה לבין החקירה שמתנהלת בבית הדין הבינ״ל בהאג? פרופ' יובל שני מסביר

האירועים האלימים, ההסתה והגזענות שחווינו בשבועות האחרונים ברחבי הארץ, הם תוצאה ישירה של היעדר מדיניות ברורה לחינוך לפלורליזם וערכי הדמוקרטיה במערכת החינוך. כעת נדרשת תכנית פעולה להנחלת ערכים לאזרחות משותפת, חוסן לאומי ורב תרבותיות

פשעי שנאה המבוצעים על ידי ערבים כנגד יהודים נמצאים ממילא "על הכוונת" של גורמי האכיפה ושירות הביטחון הכללי, ונדרש מאמץ מיוחד כדי שגם פשעי שנאה של יהודים יזכו ליחס דומה

המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון העיתונאים להנהלת פייסבוק ישראל והיועמ"ש: עצרו ההסתה הפרועה נגד עיתונאים ואנשי תקשורת לפני שיישפך דם. איומים מילוליים עלולים להפוך למעשי אלימות פוגעניים

עד כמה הלחץ הבינ"ל משפיע על ישראל ובפרט על צה"ל; אילו סמכויות נמצאות בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?

ההנהגה הלאומית חייבת ליצור הבחנה מברזל בין סבב הלחימה מול עזה לבין המהומות בערים המעורבות. עליה לקבוע אסטרטגיה לאומית מול עזה שאיננה מקבלת את מדיניות הסבבים כגזירת גורל ולפעול לפתרון אתגרי היסוד המטרידים את האזרחים הערבים וכך לתקוע טריז בינם לבין המנהיגים האסלאמיים בעזה

בשונה ממוסדות שלטון אחרים, מוסד הנשיאות נדרש להצדיק את עצם קיומו, ויש אפילו המערערים על נחיצותו. כדי להכריע אם מדובר במוסד המצדיק את קיומו, חשוב להבין את האופן שבו התגבש מעמדו, את תפקידיו הסמליים ואלה שעשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת, את הביקורת השיפוטית על החלטותיו ואת מעמדו בזירה הפוליטית והציבורית

כיצד נבחר נשיא בישראל; מדוע ההצבעה חשאית; באיזו מידה קיימת לנשיא חסינות מדין פלילי, והאם ניתן להתנות את בחירת הנשיא בהסכמתו מראש למתן חנינה לאדם כלשהו?

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. זו תצטרך להיכנס בעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

המגמה המסתמנת בישראל היא שוועדת חקירה מוקמת כדי לפצות על היעדר התרבות של אחריות מיניסטריאלית, היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה בעלי עוצמה בידי הכנסת, וכן היעדרה של מחאה ציבורית אפקטיבית. יחד עם זאת, עליה להתמקד לא רק במציאת אשמים אלא גם בניתוח דרכי קבלת ההחלטות ובכשלים המערכתיים

אמון הציבור בכל אמצעי התקשורת עלה ביחס ל-2019, כאשר הרשתות החברתיות נהנות מהעלייה הגדולה ביותר. הרדיו הציבורי ממשיך להיתפס כמקור החדשותי המהימן ביותר

ראש הממשלה רמס פעם נוספת את שלטון החוק, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל זה, בזמן שאין שר משפטים מכהן שיפעל להגנה על מערכת המשפט. בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק

יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה, אולם סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לחוסר נאמנות או לתמיכה במעשה שעשה. על כן סירובה של המדינה להעניק לכרים חשים אזרחות ישראלית, על רקע סירובו להתנער מאחותו, שמרצה עונש מאסר על רקע מעורבותה בפיגוע טרור - אינו מוצדק

שיעור העוני של האוכלוסייה הערבית בירושלים כפול מזה שבאוכלוסייה היהודית. גם תקציב החינוך למזרח העיר נופל משמעותי מזה שבמערבה. סדר העדיפויות כאן חייב להשתנות

בתי הספר הערביים הבדואיים בנגב נמצאים הרחק מאחור ביחס למערכת החינוך העברית - החל בתשתיות וכלה באיכות בתי הספר, מה שבא לידי ביטוי בהישגים הלימודיים. כל אלה מקשים על החברה הבדואית בנגב להשתלב באקדמיה, בשוק העבודה ובחברה הישראלית

את האלימות הנובעת מתוך גזענות יש לעקור מן השורש. מדובר בעברות החותרות תחת ערכי היסוד של הקהילה הבינלאומית, לכן נדרשת התגייסות של המדינות המחויבות לערכים אלה למאבק נחוש בתופעה

התפיסות והיחס כלפי הערבים תושבי הערים המעורבות, שנפלו בין הכסאות בכל התוכניות הממשלתיות, הם כמי שישפיעו לרעה על צביונן של הערים. האתגר עומד כעת לפתחה של הממשלה שתקום, שצריכה להשקיע ולכלול בתוכניותיה לצמצום הפערים גם את הערבים בערים המעורבות

ההצעה לבחירה ישירה לראשות הממשלה משנה באופן מהותי את שיטת הממשל בישראל. מדובר בשינוי רטרואקטיבי בחוקי המשחק, שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית, זוהי "המצאה" מקורית שאינה קיימת בשום דמוקרטיה אחרת

המצב בו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון מנוגד באופן בסיסי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה

ככל שמרוקנים את סמכותו מתוכן מהותי והופכים אותו לסופר קולות גרידא, כך אין שומרים על מעמדו הרם של הנשיא אלא דווקא מנמיכים את קומת התפקיד. לכן, אין מניעה שבג"ץ יעביר את החלטת הנשיא תחת שבט ביקורתו. לא את הנשיא שנהנה מחסינות אישית מהותית, אלא את החלטתו

מניעת תפקוד הוועדה מסכלת את תכלית חוק יסוד הכנסת ומשתקת את הכנסת. זוהי פעולה הפוגעת קשות במרקם החיים הפרלמנטרי. על יו"ר הועדה המסדרת לכנס את הוועדה באופן מיידי ולאפשר לרוב שבה להעלות הצעות שיאפשרו את קיומה התקין של הכנסת

ראשי הרשויות המקומיות הערביות התגלו במהלך משבר הקורונה כשותפים מלאים ליישום החלטות הממשלה. יחד עם זאת, המשבר חשף את חולשתן המבנית של הרשויות הערביות, אשר מוצאות עצמן במצב שברירי במיוחד ביחס לרשויות יהודיות

נתניהו ספק ביצע עבירה, אבל את הכרטיס האדום הוא יקבל לא על העבירה, שיתכן ואפילו לא הייתה מזכה אותו בכרטיס צהוב, אלא על ההשתלחות שלו בשופט. בדמוקרטיה, כמו בכדורגל, יש כללי משחק

רדיפתו של פרופ' גולדרייך והפגיעה בו הן תולדה ישירה של החלטת בג"ץ בעניין חוק החרם. כך מתגלגל לו עיוות חקיקתי שזוכה לגושפנקא שיפוטית להצמיח פירות באושים. כך מתרחק החוק הישראלי ממה שראוי לכבדו. כך מתרחק בית המשפט מתוארו בית המשפט הגבוה לצדק

הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, המואשם במעשים פליליים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משום שהיא מהווה פגיעה אנושה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון. המשך כהונתו יעמיד את ראש הממשלה נתניהו בניגוד עניינים מובהק, בין ענייניו המשפטיים האישיים ובין האינטרס הציבורי

אין דרך להבין את השיתוק בקבלת ההחלטות בממשלה, את השפל באמון הציבור בפוליטיקה וברשויות השלטון מבלי שנפנים כי כל עוד בנימין נתניהו לא יצליח לבלום את ההליך המשפטי באמצעות מהלכים שהוא מוביל במערכת הפוליטית מכס ראש הממשלה, המשבר לא יסתיים

דווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה, כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. שתי הרשימות הערביות אמנם הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולשמור על ייצוגן בכנסת, אולם הרשימה המשותפת תידרש לעשות חשבון נפש נוקב ולתהות מדוע דווקא היא שילמה את מחיר הפיצול בשורותיה ערב הבחירות

סירובו של ראש הממשלה למנות שר משפטים הוא חלק ממכלול של פעולות שנועדו להחליש את מערכת אכיפת החוק. בכך פועל ראש הממשלה בניגוד עניינים ואינו ממלא עוד את תפקידו

הסכנה לפגיעה באמון הציבור בתוצאות הבחירות יכולה להגיע דווקא מוועדת הבחירות המרכזית עצמה. כדי להימנע מתסריטים כאלה בעתיד, יש להקים "רשות בחירות לאומית" שתנהל את הבחירות לכנסת, ותהיה מקצועית

החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגד ח"כ מיקי זוהר בגין הצהרתו שיפרסם מידע מביך על היועמ"ש אם לא יבטל את כתבי האישום נגד ראש הממשלה, פותחת פתח למתקפות נוספות של חברי הכנסת על מערכת המשפט

שיעור גבוה יותר של מובטלים או עובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, מעצימים את הבעיות שרווחו עוד קודם לכן בחברה הערבית. קיים חשש אמיתי שמשפחות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לא ימצאו את דרכם חזרה. לאלו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח שליליות על החברה הישראלית כולה

גם אם לעיתים נדמה שהממשלה ויתרה על הערבים, הערבים לא ויתרו על רצונם להפוך לשחקן פוליטי משמעותי. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, את חשיבות הקול הערבי נראה שכולם כבר הפנימו

עקב כשלים מבניים וחוסר טיפול הולם מצד רשויות המדינה, צעירים רבים בחברה הערבית אינם מוצאים את מקומם. כדי למנוע את הידרדרותם לאלימות ופשיעה, יש להקים גוף ייחודי שיציע לצעירים וצעירות הכוונה וסיוע ברכישת כלים בצמתי קבלת ההחלטות בכניסתם לאקדמיה ולשוק העבודה

כאשר האלימות והפשע הם חלק בלתי נפרד מהמרחב, אלו מחלחלים גם אל הילדים, אפילו במערכת החינוך. התחושה שאין דין ואין דין ביישובים בערביים מפחידה את כולנו, במיוחד הנשים, האמהות

החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות לסווג קידום של תוכן שיזם גורם פוליטי כתעמולת בחירות ולסמן מי עומד מאחוריו, תגן קודם כל עלינו, הבוחרים, ומלמדת עד כמה הכרחי להוסיף לחוק דרכי תעמולה איסור פלילי על הטעיה בתעמולה

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שמונעת מאזרחיה לשוב אליה. התנערותה מאחריות על חייהם ובריאותם של אזרחיה בחו״ל מצביעה על שבריריות מעמדן של זכויות ותפיסות היסוד שמרכיבות את האמנה החברתית הישראלית. שיקומן יהיה לפתחנו ביום שאחרי הקורונה

פסק הדין בעניין איכוני השב"כ אינו נוגע רק לזכות לפרטיות, אלא מראה כיצד פרשת האיכונים היא מיקרו-קוסמוס לתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בתקופת הקורונה

מאמצים לעידוד התחסנות הם ראויים וחשובים, על כך אין כל מחלוקת. השאלה היא מה יוביל אותנו לשם ומה, לעומת זאת, יפגע באופן לא מידתי בזכות של כל אחד מאתנו שהמידע הרפואי לגבי עצמו יישאר שלו ובשליטתו

פעולות הממשלה להגבלת כניסת ויציאת אזרחים ותושבי קבע ישראלים חורגות מגבולות המידתיות, וננקטו על רקע חוסר היכולת של המדינה לאכוף מגבלות בידוד לחוזרים לישראל באפקטיביות. גם בהשוואה בינלאומית, לא נמצאו הגבלות כה גורפות על הזכות של אזרחים להיכנס למדינה

אמנם האזיק האלקטרוני הוא חלופה עדיפה לחיוב אדם בבידוד מחוץ לביתו במלונית, אך חשוב לקבוע במפורש את התכלית שלשמה נועד השימוש באזיקים, להגדיר ולהגביל את הגישה למידע, וכל זאת תוך אבטחת המידע האישי הרגיש

למי שעקב אחר התנהלותה של משטרת ישראל לאורך השנים, מופעים של אלימות משטרתית אינם מפתיעים, ומבטאים בעיות יסוד מערכתיות שהמשטרה מתמודדת איתן מזה עשורים, העיקרית שבהן היא היעדר אפקטיביות של מנגנוני הבקרה הפנימיים והחיצוניים לה

העברת פרטי מתחסנים לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך תפגע קשות בליבת הזכות לפרטיות. מניסיון העבר, הגופים הללו אינם מצטיינים באבטחת מאגרי המידע המצויים כבר עתה ברשותם

עידוד התחסנות באמצעים התנהגותיים ובאמצעות שכנוע הוא בעל תכלית ראויה, אולם ישנם אמצעים שעשויים להיות אסורים ופוגעניים. לפיכך, על המדינה למצות ככל האפשר אמצעי הסברה ושכנוע שאין בהם פגיעה בזכויות כלל ולהיזהר בהפעלת אמצעים, בעיקרם מתן תמריצים, כך שהפגיעה בזכויות תהיה מינימלית

פסילת מועמדים ורשימות לכנסת פוגעת באחת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר, הזכות לבחור ולהיבחר. על כן, עליה להיעשות תוך נקיטת משנה זהירות, שיקול דעת ואובייקטיביות. מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

עם פתיחתה של מערכת החינוך בהדרגה, נראה ששוב לא הופקו שום לקחים, ופעם נוספת לא נלקחה בחשבון דעתם של אנשי החינוך. משרד החינוך מתעקש שלא להתייעץ ולהקשיב לאנשים בשטח, פשוט כי הוא לא סומך עליהם. כעת עליו לבזר סמכויות לידי הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, ויותר מכל- לבנות אמון מחודש עם הצוות החינוכי

על מערכת החינוך לספק לבני הנוער את היכולת והכלים לפענח את משמעות המילים המנוקדות המעטרות את הקמפיינים הפוליטיים, תוך הקניית אוריינטציה פוליטית ואזרחית. אחרת, המילים הללו ימשיכו להיות סיסמאות ריקות מתוכן

משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

פסק דין של בית המשפט העליון בעתירת עמותת טבקה, האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד משטרת ישראל, עורר שוב את השאלה, כיצד צריך בית המשפט להתייחס להוראות חוק 'ישנות' ובעייתיות מבחינה חוקתית. בימים בהם דגל הליברליזם נישא ברמה, ואין פוליטיקאי שאינו מנפנף בו, יש מקום לדרוש התחייבות למהלך חקיקתי ומינהלי גדול של התאמת החקיקה הישנה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם השלמת המהלך, ניתן יהיה וצריך יהיה לבטל את הוראת שמירת הדינים

ניסיונות החיזור של לפיד אחר הציבור הערבי הם בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי וגם- מזויף מדי. אולם הסכנה האמתית טמונה בתחושת המיאוס הכללית שתחלחל בציבור הערבי בעקבותיהם, אלא אם יאמינו בכנות המאמצים וביכולתם של מנהיגי המפלגות הציוניות לשתף פעולה עם נציגיהם בכנסת

הדינמיקה בקבוצות הפייסבוק הסגורות היא מצע להפצת קונספירציות וחדשות כזב. יכולת השכנוע בהן עצומה, והן הופכות לפצצה מתקתקת בידי גורמים המבקשים לזרוע חוסר אמון במוסדות הדמוקרטיים

בקלות בלתי נסבלת, יכולה הכנסת לתקן את חוקי היסוד, לבטלם, או לחוקק חוקי יסוד חדשים. לכן יש צורך בחקיקת חוק יסוד חקיקה שישריין את חוקי היסוד הקיימים ברוב גדול

כל עוד מנהלים יעריכו, ובצדק, שהסיכון מפני תביעות או סנקציות עקב דליפת מידע אישי הוא נמוך, המוטיבציה שלהם לבצע שיפור במתווה ההגנה בסייבר בארגון, תישאר נמוכה

בעקבות דחיית בג"ץ את עתירת התושבים הפלסטינים, שהוגשה על ידי "יש דין" ו"עמותת רופאים למען זכויות אדם", נגד ההסדרה המשפטית של חיפושים בבתי פלסטינים ביהודה ושומרון

רשויות המודיעין והאכיפה בארה"ב לא הפיקו לקחים מבחירות 2016 וכשלו באיתור הקנוניה הווירטואלית שהתפתחה בין טראמפ לבוחריו. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" כזה אצלנו, עלינו להשקיע כבר עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו

זהו מדרון חלקלק שיסייע לקונצרן של פייסבוק לאסוף עוד ועוד מידע על כולנו, שיעובד וישמש להתאמת תכנים שיווקיים וגרוע מכך- לשלול כל עצמאות מחשבתית פוליטית אינדיבידואלית. הפתרון הוא התערבות ממשלתית ועדכון חוק הגנת הפרטיות המיושן יחד עם מחאה צרכנית רחבה

על ראש הממשלה ויתר המועמדים המבקשים לרכוש את אמונו של הציבור הערבי, להבין את המצוקות מהן הוא סובל, בראשן הפשיעה המשתוללת ברחובות, ולהבטיח לטפל בהן ללא קשר להצבעה למפלגה כזו או אחרת

הגל הפופוליסטי ששטף את הדמוקרטיות בעשור האחרון הוא לא מקרי. הוא מהווה קריאת השכמה לדמוקרטיה הליברלית. הפופוליזם על אף מגרעותיו והשלכותיו ההרסניות מביא איתו משהו אחד חשוב - מראה, שבה משתקפת דמותה של הדמוקרטיה הליברלית בת זמננו. ומה שנגלה במראה הזו הוא עיוות קיצוני של הרעיון הדמוקרטי הליברלי

במקום שמנהיג שיש לו אוהדים רבים טוען שהבחירות נגנבו, כמעט בהכרח יהיו מי שיפעלו באלימות או באיומים כדי למנוע העברה של השלטון לאלה שבאמת זכו בו. את המעשים הנעשים על ידם ואת ההסתה למעשים אלה, יש לראות לא כסתם מעשים של אלימות ואיומים אלא כהתקפה נגד המשטר הדמוקרטי. התקפה כזו חייבת להיות מוגדרת כעברה פלילית חמורה

תשתיות רעועות וקושי בהבנת התכנים הנלמדים בזום: הקורונה העצימה את הפערים בין סטודנטים יהודים לערבים. החשש הוא שבשנה הקרובה תהיה נשירה מסיבית של סטודנטים ערבים, דווקא בעידן שבו השכלה גבוהה היא הכלי המשמעותי ביותר למוביליות חברתית וכלכלית

מגמה של אי אמון ציבורי בבית המשפט העליון משמאל או מצד הציבור הערבי, לא פחות מסוכנת פחות מזו שמגיעה מימין. אכזבה ציבורית מנפילת המבצר מסוכנת בדיוק כמו אכזבות מהתרחבות גבולותיו

ההיענות לחיסונים כמובן משמחת, אלא שאיש לא ביקש את הסכמתנו להשתתף במחקר שעושה פייזר, ובכך יש הפרה של שרשרת האחריות כלפינו, הציבור. מקבלי ההחלטות בממשלה, במשרד הבריאות ובקופות החולים ממשיכים לחשוב שהבריאות והדאטה שלנו הוא רכושם שלהם. הדבר הזה חייב להשתנות

play

אכיפת מגבלות הקורונה, יחד עם היעדר מפכ"ל קבוע ולחצים פוליטיים מצד השר לביטחון פנים, הזיקו לתדמיתה כגוף מקצועי וא-פוליטי והביאו למשבר אמון חמור בה. על המפכ"ל הבא לוודא שהמשטרה תפעל משיקולים ענייניים בלבד, ובמקביל תהדק את שיתוף הפעולה עם מנגנוני הבקרה להם היא כפופה

סקירת כמה מהזיכויים הבולטים משנות ה-90 המוזכרים כהוכחות ל"תפירת תיקים", הם למעשה ההיפך הגמור. הזיכוי אינו ראשית ראיה אפילו לתפירת תיק, והפרקליטות אינה קבלן של הרשעות, ואבוי לנו אם כל אישום היה מסתיים בהרשעה. תפקידו של בית המשפט לבחון אם האשמה הוכחה מעל לספק סביר, ואם לא- לזכות

במדינה דמוקרטית המחויבת להפרדת רשויות ושלטון החוק - הגורם האחראי על פרשנות החוק במקרים בהם הוא אינו ברור הוא בית המשפט. גם אם יבחר בית המשפט שלא להכריע בשאלה המקדמית בדבר סמכותו לבקר חוקי יסוד, הטענה כי הוא מנוע מלדון בשאלה משוללת כל תוקף

המזומנים אינם אלא צינור החמצן של ארגוני הפשע, ואת מכונת ההנשמה הזו, צריך לנתק ויפה שעה אחת קודם

ברקע הדרמות הפוליטיות, חשוב להצביע גם על הסכנה החברתית הטמונה בהתעלמות מפציעותיהם החוזרות של פועלי הבניין – שכבר מזמן הפכו למכת מדינה. על כלי התקשורת לקחת אחריות ולהאיר זרקור על התופעה הזו, בטרם נקרוס כולנו כחברה

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ממעטות שתיים מרשויות השלטון בישראל, הממשלה והכנסת, להפעיל את סמכויותיהן. למעשה, למעט בנושאים הקשורים למגפת הקורונה, הממשלה מונעת כמעט כל חקיקה, ובכך "משתקת" את פעילות הכנסת. השיתוק הזה גובה מחיר יקר בטווח הקצר והארוך

הרצון לקדם תיקונים מקיפים בדיני הגנת הפרטיות מבורך וחשוב, אולם יש צורך בגיבוש מתווה חקיקה שלם, אחיד וברור על מנת לתת מענה יעיל ומקיף ככל הניתן לפערים החמורים בהגנת הפרטיות במדינת ישראל לעומת שאר העולם

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק

המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף הובילו למגבלות חסרות תקדים, שהובילו לשיח ציבורי חשוב ומבורך בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, אולם משבר הקורונה הוביל להתפתחויות מדאיגות שצריכות להדליק נורות אזהרה לכולנו

בין הסיבות העומדות מאחורי התנגדותם העזה של שלושת חברי הוועדה - השרה מירי רגב, ח"כ אוסנת מארק וח"כ צבי האוזר לקידום השופט עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בירושלים, ישנו מניע אישי, מניעים פוליטיים ואף חשד כבד לאפליה

אנו סבורים כי התקנת תקנות הקובעות "סגר לילי" ארצי, וזאת בניגוד להמלצת מומחי משרד הבריאות ומומחים נוספים, תעמוד בניגוד לחוק סמכויות הקורונה, המסמיך את הממשלה להטיל מגבלות מכוחו רק כאשר שוכנעה שיש בכך כדי למנוע הדבקות, וכן לאחר ששקלה את הפגיעה בזכויות ובמשק. כמו כן, תקנות כאלה יעמדו בניגוד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.  לכן לטענתנו התקנת התקנות הינה בחוסר סמכות, ואם יותקנו התקנות לא יוכלו לעמוד בביקורת שיפוטית

הקצנת השיח הציבורי והלימודים מרחוק לא מדלגים מעל ראשם של הצעירים: רוב בני הנוער סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, וכי החברה הישראלית אינה סובלנית לדעות שונות. בעוד הערך המרכזי לדמוקרטיה בקרב בני הנוער הערבים הוא שוויון וזכויות אזרח, בקרב יהודים יהיו אלה בחירות וחופש ביטוי. סקר מיוחד על מצב הדמוקרטיה בעיני הצעירים

הנזק האמיתי והעיקרי של חוק הלאום הוא שכל כולו אך ורק הצהרתי. זהו החוק המגדיר את המדינה, וכאשר הגדרה כזו היא חסרה ומדירה, וכשאין בה את המובן מאליו, שבד בבד עם היותה של המדינה מדינת לאום יהודית, היא גם מדינתם של כל האזרחים החיים בתוכה, והם זכאים לשוויון זכויות גמור - יש לה השלכות חמורות


נאומו של יו"ר הרשימה המשותפת על דוכן הכנסת המחיש את כישלונה של המדינה להעניק לרבים מאזרחיה הערבים את תחושת הביטחון וההגנה לה זקוק כל אזרח. על המדינה להילחם בארגוני הפשיעה הערבים כפי שעשתה בהצלחה עם אלה שנוהלו בידי יהודים, ולייעל את פעולות המשטרה להחרמת נשק לא חוקי בחברה הערבית

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה

הכישלון הקולוסלי בהטמעת אפליקציית "המגן" והשימוש הפסול והמתמשך באיכוני השב"כ, מצריכים שינוי פרדיגמה וקידום יוזמות שיספקו מענה לקבוצות ואוכלוסיות קטנות - במקומות עבודה, בתי ספר ובתי חולים. תפקיד המדינה הוא לפעול כרגולטור בתחום יישומוני מעקב המגעים, ולא כספק בעצמה

מספר גדול של תפקידים בכירים בשירות המדינה מכהנים שלא במינויי קבע אלא על ידי ממלאי מקום, שלא נהנים מהעצמאות המוסדית הנדרשת ומהלגיטימציה לה זוכים נושאי התפקיד הקבועים. כאשר מספר תפקידים, הקשורים האחד בשני, מאוישים בידי ממלאי מקום - הבעיה עלולה להפוך למערכתית, והנפגעים העיקריים הם האזרחים

הציפייה שהסדר ניגוד העניינים של היועמ"ש יפתור את הבעיה הנובעת מהמצב בו רה"מ מכהן כראש הרשות המבצעת, במקביל למשפט שמנהלת נגדו מערכת אכיפת החוק, היא חסרת בסיס. סירובו של נתניהו, אם כן, לכבד הלכה למעשה את המגבלות המשפטיות המוטלות עליו, מהווה הפרה לכאורה של חובת האמונים שלו, ואף מצדיקה הוצאתו לנבצרות

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

ההצעה למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, מעידה בעיקר על חוסר הבקיאות של הח"כים והציבור באשר להליכי הקמתה וסמכויותיה. אם היו מכירים את הסמכויות שבידיה, וגם את אלה שאינן - לא היו תולים בה את יהבם

תיקון שוק העיתונות הוא מטרה הדורשת שינוי עסקי, רגולטורי ותרבותי. כדי להטות מחדש את ספינת העיתונות שעלתה על שרטון, יש לייצר מודל פעילות כלכלי בר קיימא, שמעניק לעיתונים וגופי חדשות יציבות לטווח ארוך, וכן הגנה מפני השחתה, הן מצד בעלי הון הן מצד גורמים פוליטיים