המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים עוסק בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה הישראלית. מטרת התכניות השונות במרכז היא להתמודד עם השחיקה במחויבות כלפי דמוקרטיה מהותית וערכיה במדינת ישראל. מאמצי המרכז מכוונים לחיזוק המחויבות של מוסדות ומקבלי החלטות להגנה על זכויות האדם, לעקרונות החירות והשוויון במדינת ישראל ולעיקרון שלטון החוק. במקביל מתמקדת עבודת המחקר והיישום בכשלים ביחס למימוש עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות המוסדות השלטוניים המרכיבים את המשטר ובכללם בתי המשפט, הכנסת, הממשלה, רשויות רגולטוריות, רשויות התביעה והייעוץ המשפטי, השלטון המקומי וגם התקשורת.

לצורך קידום מטרות אלה נעשה שימוש במגוון כלים: כינונה של חוקה, יצירת חזון אזרחי משותף, מאבק בחקיקה ובהחלטות מנהליות אנטי דמוקרטיות, הטמעת מחויבות כלפי זכויות אדם בתהליכי קבלת החלטות שלטוניים ובמדיניות חינוך, מחקרי עומק של ערכי יסוד דמוקרטיים, מחקרי מדיניות, חוות דעת ונוכחות בשיח הציבורי והתקשורתי.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו״ד אלונה וינוגרד

    מנהלת המרכז

    קראו עוד

    עו"ד וינוגרד שימשה כמנכ"לית התנועה לחופש המידע בין השנים 2015 -2011, בהן העלתה את נושא חופש המידע לראש סדר היום הציבורי. וינוגרד הובילה מאבקים משפטיים להגברת השקיפות הציבורית, כמו גם את המאבק בשחיתות בתחום החינוך, הבריאות, התחבורה ועוד. בעלת ניסיון רב של למעלה מעשור במגזר החברתי, ובשנת 2015 אף זכתה בפרס רפפורט לעשיה נשית פורצת.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    ראשת התכניות לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע

    קראו עוד

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    סגן נשיא למחקר

    קראו עוד

    ראש המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים והמרכז לביטחון ודמוקרטיה 

    תחומי מומחיות:

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על פעולתם של בתי דין בינלאומיים, על תפקידן של זכויות האדם במאבק בטרור ועל היבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
    דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר בקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). מאז 2013 מכהן כחבר בוועדת זכויות האדם של האו“ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    ראש תכנית (שותף) וחוקר ראשי בתכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

    קראו עוד

    ראש המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים והמרכז לביטחון ודמוקרטיה 

    תחומי מומחיות:

    משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    נסרין חדאד חאג'-יחיא

    מנהלת (שותפה) בתכנית ליחסי יהודים-ערבים

    קראו עוד

    חדאד חאג‘־יחיא היא בעלת תואר שני בחינוך ובגאוגרפיה חברתית ודוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בהשפעה של חסמים במרחב החברתי על חוסר מעש בקרב צעירים ערבים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר רענן סוליציאנו קינן

    ראש התכנית (שותף) בתכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: פסיכולוגיה פוליטית, משפט ופוליטיקה, מינהל ציבורי, קבלת החלטות.

    מרצה בכיר למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר דוקטור מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד.
    מחקריו של ד“ר סוליציאנו־קינן עוסקים בפוליטיקה של ועדות חקירה, בהשפעת שיקולי מוניטין על סוכנויות ממשלתיות, בשיפוטי מידתיות של מומחים ובהשפעות של שחיתות ציבורית ובהתערבות השיפוטית בגינה על התנהגות בוחרים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    ראש התכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים

    קראו עוד

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד טליה שטיינר

    מנהלת וחוקרת בתכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

    קראו עוד

    עו“ד שטיינר היא בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת הרווארד ודוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

מבקר המדינה כבר התריע על שורת ליקויים באבטחת המאגר הביומטרי המתעתד להצטרף לחיינו. ספק אם המדינה והאזרחים, התומכים כמו גם המתנגדים, ירדו לחקר הסכנות הטמונות בכל היבטיו של מאגר ביומטרי שיכיל כמות מידע שלא תסולא בפז לאינספור גורמים שונים. צריך לעצור את יזומת המאגר הביומטרי - לפני שיהיה מאוחר מדי 

יש הבדל מהותי בין פרשת מוזס לבין ענייני ערוץ 10 ואפילו חוק ישראל היום - ההבדל בין עניינים הנדונים מתחת לשולחן לבין אלה הנדונים מעליו. שוק העיתונות המודפסת הוא שוק שאין עליו רגולציה. אין צורך ברישיון כדי להקים עיתון. דווקא ללא רגולציה, השוק הופך להיות יותר מושפע מאינטרסים פוליטיים ויותר מושחת

נתניהו צריך ללכת. לאחר פרסום הסיכום של משטרת ישראל, הוא אינו יכול להמשיך בכהונתו כראש ממשלה. עליו לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה לטובת טיהור שמו ציבורית ופלילית

מיפוי מצלמות במרחב הציבורי, צילומי וידיאו "שתי וערב", שימוש בחיישני קול ומפות חום, כל אלו האמצעיים שהמשטרה משתמשת לצורך מעקב ומלחמה בפשיעה. אך זו רק ההתחלה, שימוש במערכות בינה מלאכותית תהיה לבצע ניתוח רב ממדי של כמויות המידע האדירות שהמשטרה צוברת כל העת באמצעות המצלמות והחיישנים, וליצור מהן תובנות חדשות ובהמשך אפילו לחזות פשעים

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

האופן בו בנויה החברה בישראל כיום מקדם הלכה למעשה את המשך השנאה, הפחד והדעות הקדומות בין יהודים וערבים בישראל. במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2017, נמצא שרוב מוחץ בקרב היהודים והערבים רוצים שמערכת החינוך תלמד על היסטורית הסכסוך האחד של השני. אמפתיה והכרה בכאב של האחר הן לעתיד משותף טוב יותר 

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" לקראת הדיון על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "חקיקה המתנהלת בהליך לא תקין וללא עבודה רצינית"

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

בפרשות שחיתות בולטות שהתעוררו בשנים האחרונות בישראל נשמעו תכופות טענות, לפיהן לא היה כלל מקום לפתיחה בחקירה; ומכאן גם, לשיטתם של הטוענים, כי אין דופי בהתנהגות שהיא מושא החקירה. אולם לנו, לאזרחיות ולאזרחים, אין כל סיבה לאמץ את הגישה הצינית והמינימליסטית, הנוחה לפוליטיקאים ולמי שמבקשים לשאת חן בעיניהם, לפיה ניתן לפעול באופן "כשר אבל מסריח"

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

לפי דברים שהביא לידיעת הציבור עמית סגל, בחדשות 2, זיכוי ראש הממשלה נתניהו יהיה חורבן מערכת החוק בישראל ויהיו מי שקראו למנדלבליט, במקרה כזה, להתאבד. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מקורביו או הפועלים על דעתו ישמיע את החזון האפוקליפטי של התמוטטות מערכת המשפט במקרה שנתניהו יואשם ויזוכה

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "תהליך חקיקה חפוז שיביא ל"פייק ניוז" ופגיעה בפלורליזם התקשורתי"

play

כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה

הצעת החוק שעלתה אתמול בכנסת, לפיה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, היא חלק ממגמה כוללת של יוזמות ממשלתיות שמבקשות לכרסם בשלטון החוק. מדובר ב"שינוי טכני קטן", לכאורה, אך למעשה בצעד משמעותי נוסף המצטרף למגמה הכוללת, ובפרט לניסיון המתמשך לפגוע בעצמאות השירות הציבורי

מדינה בת 70 צריכה להחליט מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה, ועליה להבין שהשליטה על גורלה בידיה וכי ההכרעות שיקבלו אזרחי המדינה יקבעו את עתידה הקצר וארוך הטווח. תפקידה של המערכת הדמוקרטית הוא לספק לחברה כלים מתאימים לקבל החלטות כאלה בצורה מושכלת ויעילה, ובאופן אשר יבטיח שמירה על ערכיה של החברה

אנו בתקופה מבלבלת לדמוקרטיה. האם הדמוקרטיה חזקה מתמיד ועומדת מול כל מאתגריה? האם היא במגמת נסיגה? יש שיגידו, שבמדינת ישראל של 2018 שכחנו בכלל מה היא דמוקרטיה. נדמה, שיותר מתמיד השלטון ובעלי הכוח מנכסים לעצמם את הדמוקרטיה ומנסחים את ערכיה מחדש לטובתם ולטובת מקורביהם בלבד

לקראת ההצבעה הצפויה בממשלה על חוק ההסדרים, חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה, קוראת לנתק את הרפורמה בתקשורת מנוסח החוק

 

"מהלך חפוז שלא מבוסס על מודל כלכלי, הנועד לדרוס את הרגולטור; במקום פלורליזם בתקשורת נקבל שוק שבו הרבה שחקנים חלשים שאינם יכולים למלא את תפקידם"

 "מדובר בפגיעה בחופש הביטוי. נכון ונאות שהשידור ציבורי יתבצע לפי כללי חוק ואתיקה, וכי במסגרתם יתקיים שיח הגון ומכבד באופן כללי, ובפרט כלפי נשיא המדינה שהוא סמל לממלכתיות הישראלית"

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ואלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיחה על שיפור השירות הציבורי, הטמעת יעדים ומדדים למשרדי הממשלה, הפחתת רגולציה ושורת ההצעות שעומדות על הפרק בכל הנוגע למינויים פוליטיים בשירות המדינה.
בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר.

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת לא לאשר את "חוק ההמלצות" המרוכך: "החוק מבדיל בין בכירים לאנשים מן היישוב ומחבל בעבודת המשטרה והפרקליטות"

חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות המובדלות ביותר בישראל, ימנו ע"פ התחזיות, בעוד 40 שנה, מחצית מאזרחי ישראל. במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי, "בניכוי ערבים וחרדים, מצבנו הכלכלי מצוין". האמנם? ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית חרדים בישראל ונסרין חדאד חאג'-יחיא, ראש התכנית ליחסי יהודים- ערבים- שניהם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצבם הכלכלי- חברתי של שני המגזרים.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן כלכלי של דה מרקר

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

play

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

עם פרסום הצעת "חוק יסוד החקיקה" של השרים בנט ושקד, הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראת לחברי הכנסת ולשרים להסיר מסדר היום אחת ולתמיד את הרעיון של פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לשוב ולחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מטעמים של היעדר חוקתיות.

בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

 

איך מיישמים היום, כעבור 70 שנה, את עקרונות מגילת העצמאות ובמה נתגאה בחגיגות ה-100 למדינה?

  • פתוח לקהל

סדרת מפגשים חודשית בנושא מגילת העצמאות וערכיה בתרבות ובחברה הישראלית כיום. והפעם מעמדה של המגילה: חזון, חוק או חוקה? לציון המעבר מאסיפה מכוננת לכנסת ישראל – פברואר 1949

  • פתוח לקהל

הכנס לציון עשור להקמתה של הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים של התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי.

  • למוזמנים בלבד

דיון מיוחד בהשתתפות נציגי פייסבוק אירופה וישראל, נציגים מארגוני החברה האזרחית ואנשי אקדמיה על תפקידן של הרשתות החברתיות בהקשרים של צנזורה על מידע פוגעני, חסימת מידע, מנגנוני שקיפות ובקרה, אל מול החקיקה האמורה להגביל את התוכן ברשתות החברתיות.

  • למוזמנים בלבד

כנס משותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה, לאוניברסיטה הפתוחה ולכלכליסט בחסות קרן רש"י ועיריית רעננה.

כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך

אנו שמחים להזמינכם למפגש ה-33 של פורום הדיונים בסוגיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בנושא: מל"ג לאן?

השימוש ההולך וגובר במחשב בכל תחומי החיים משפיע על תחומים רבים. שכיחות השימוש במחשב מניע רשויות רגולציה בעלות סמכויות אכיפה לדרוש הרחבת סמכויותיהם גם לעריכת חיפוש במחשב (בכלל זה טלפוניים ניידים). דיון למוזמנים בלבד.

  • למוזמנים בלבד

על רקע המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה ודרכי הטיפול בעבריינים בראשותה של כבוד השופטת (בדימוס) דליה דורנר והקמתם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, יקיים המכון שולחן עגול שיעסוק בפיתוח מדיניות הענישה.

  • שידור חי

דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם האירוע למוזמנים בלבד

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

שיח שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח

איך מנחילים לדורות הבאים את משמעויות הרצח ואת ההכרח בהפנמת ערכים דמוקרטיים? האם חזון אזרחי משותף לחברה הישראלית אפשרי? כנס משותף ל- ynet ולמכון הישראלי לדמוקרטיה לציון עשרים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. נאומים: ח"כ יצחק הרצוג, מר גדעון סער, מר יוחנן פלסנר.

שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורום קהלת למדיניות

  • שידור חי
default

יצירתה של רננה רז, המשחזרת באופן ייחודי באמצעות האזנה מחדש להקלטות מקוריות, את השימוע שנערך לאדם ורטה, מורה לשעבר בבית ספר אורט שפוטר עקב תלונה של תלמידתו על כך שלדבריה הוא משמיע דברים שמאלניים ויוצא נגד המדינה בשיעוריו.

כנס המשותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה ולאוניברסיטה הפתוחה, אשר במהלכו יעניק נשיא המדינה אות הוקרה לבתי ספר ברחבי הארץ שבלטו בעשייתם למען ביסוס השותפות וההידברות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ולמען מיגור האלימות והגזענות.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

ערב לקראת הבחירות ולכבוד השקת הספר: חקיקה אנטי דמוקרטית בכנסת ה-18. גולשי האתר מוזמנים בהרשמה מראש.

פאנל המשותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז מורשת מנחם בגין בהנחייתו של ד"ר עמיר פוקס.

default
  • שידור חי
  • פתוח לקהל
default

יום עיון רב-תחומי בנושא הטיפול באסירים נשאי HIV ובאסירים המסרבים לקבל טיפול רפואי

מאז רצח הנערים איל יפרח, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ומוחמד אבו ח'דיר אנו עדים להסלמה חריפה בשיח הציבורי הישראלי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. על מנת למנוע המשך הידרדרות והחמרה, המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לדיון חירום שתכליתו הנחת מצע לחיים משותפים והבנה הדדית.

  • למוזמנים בלבד

כיצד שומרים על האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ומבטיחים את תרומתה למדינה ולחברה בישראל?

default

יום עיון של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים, בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון.

  • פתוח לקהל
default
default
default

קשת והמכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו שיח יוצרים על עשייה קומית, קונפליקטים ונושאים שנויים במחלוקת; החברה הישראלית בראי עלילותיו של העיתונאי הערבי אמג'ד.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל
default

במלאת 25 שנה ל"הלכת ציטרין" ועם פרסום שתי החלטות של בית המשפט העליון לאחרונה, עולה הצורך לבחון את גבולות החיסיון העיתונאי בישראל.

  • פתוח לקהל
default

בבוקר יום שני התכנס סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל בראשות מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, לפורום משטרה וחברה במכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת הפורום, שנוסד לפני עשר שנים, מלובנות סוגיות הנמצאות בראש סדר היום החברתי-משטרתי.

default

ערב עיון לרגל השקת ספרו של ד"ר אריק כרמון באין חוקה, בהוצאה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד.

  • פתוח לקהל
default

הערב יוקדש לעיון בסוגיות עכשוויות הקשורות בניסיון של המשטר הנוכחי לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון, וכן לסלק מדענית בכירה מפגישה בין־לאומית על שיתופי פעולה מדעיים.

  • פתוח לקהל
default

בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה מתמדת ברמת הענישה, והיא מביאה לידי ריבוי אסירים וצפיפות בבתי הסוהר - כולם מקשים על שיקום העבריינים הכלואים. מהם כיווני ההתפתחות הרצויים במדיניות הטיפול בעבריינים ובעיצוב מדיניות הענישה? ומה תפקידו ומעמדו של עונש המאסר - גמול, הרתעה או שיקום?

  • למוזמנים בלבד
default