המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים עוסק בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה הישראלית. מטרת התכניות השונות במרכז היא להתמודד עם השחיקה במחויבות כלפי דמוקרטיה מהותית וערכיה במדינת ישראל. מאמצי המרכז מכוונים לחיזוק המחויבות של מוסדות ומקבלי החלטות להגנה על זכויות האדם, לעקרונות החירות והשוויון במדינת ישראל ולעיקרון שלטון החוק. במקביל מתמקדת עבודת המחקר והיישום בכשלים ביחס למימוש עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות המוסדות השלטוניים המרכיבים את המשטר ובכללם בתי המשפט, הכנסת, הממשלה, רשויות רגולטוריות, רשויות התביעה והייעוץ המשפטי, השלטון המקומי וגם התקשורת.

לצורך קידום מטרות אלה נעשה שימוש במגוון כלים: כינונה של חוקה, יצירת חזון אזרחי משותף, מאבק בחקיקה ובהחלטות מנהליות אנטי דמוקרטיות, הטמעת מחויבות כלפי זכויות אדם בתהליכי קבלת החלטות שלטוניים ובמדיניות חינוך, מחקרי עומק של ערכי יסוד דמוקרטיים, מחקרי מדיניות, חוות דעת ונוכחות בשיח הציבורי והתקשורתי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

    מנהלת המרכז וראשת התכניות לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע

    קראו עוד

    בעלת תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשתה בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    סגן נשיא אחראי; ראש תכנית (שותף) וחוקר ראשי בתכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

    קראו עוד

    ראש המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים והמרכז לביטחון ודמוקרטיה 

    תחומי מומחיות:

    משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד אלי בכר

    קראו עוד

    בעל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למשפטים.
    שימש היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי (2011-2006).

  • תמונת ברירת מחדל

    נסרין חדאד חאג'-יחיא

    מנהלת (שותפה) בתכנית ליחסי יהודים-ערבים

    קראו עוד

    חדאד חאג‘־יחיא היא בעלת תואר שני בחינוך ובגאוגרפיה חברתית ודוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בהשפעה של חסמים במרחב החברתי על חוסר מעש בקרב צעירים ערבים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר רענן סוליציאנו קינן

    ראש התכנית (שותף) בתכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: פסיכולוגיה פוליטית, משפט ופוליטיקה, מינהל ציבורי, קבלת החלטות.

    מחקריו של ד“ר סוליציאנו־קינן עוסקים בפוליטיקה של ועדות חקירה, בהשפעת שיקולי מוניטין על סוכנויות ממשלתיות, בשיפוטי מידתיות של מומחים ובהשפעות של שחיתות ציבורית ובהתערבות השיפוטית בגינה על התנהגות בוחרים.
    מרצה בכיר למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר דוקטור מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    ראש התכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים

    קראו עוד

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד טליה שטיינר

    מנהלת וחוקרת בתכנית למידתיות בקבלת החלטות שלטוניות

    קראו עוד

    עו“ד שטיינר היא בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת הרווארד ודוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. 

​על פרשת נתניהו-מוזס יש להסתכל גם בעיניים ערכיות ולא רק בהיבט הפלילי. הפרשה מציגה בעיות מבניות בשוק התקשורת ולא פחות מכך, מטילה את האחריות גם לפתחו של הציבור.

הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.

"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.

ועדת שרים לענייני חקיקה אינה דנה בסודות מדינה. בדמוקרטיה במאה ה-21, חובה לאפשר לציבור לדעת כיצד הצביעו נבחריו.

חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.

הצעת חוק הפוגעת בארגוני זכויות אדם. בהצעה קריטריונים עמומים המעניקים לשר החינוך כוח כמעט בלתי מוגבל.

התגובה הציבורית ביחס להרשעת החייל אלאור אזריה חושפת שבר עמוק בחברה הישראלית. המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ולחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, ולבלום כל ניסיון להכניסו לשיח הפוליטי.

בפרשת אזריה התוודענו לשינוי בסיקור התקשורתי וביחס הפוליטיקאים למקרה בהתאם לרוח שנשבה ברשתות החברתיות.

מדוע במקום יחידות חדשנות, יש להגדיל את השקיפות ואת ההבנה הדיגיטלית של אנשי המגזר הציבורי.

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, חוות דעת של חוקרי המכון על הכשלים בהצעה לתיקון סעיף 7א בחוק יסוד: כנסת, המבקשת להרחיב את האפשרות ולהקל על פסילת רשימות לכנסת.

הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.

לקראת ההצבעה בוועדה המשותפת הדנה בחוק V-15, מכתב של חוקרי המכון המצביע על הכשלים בנוסח הנוכחי של ההצעה ומציע דרכים לתקנה. מצורפת גם טיוטה של מחקר נרחב בנושא מימון גופים לא מפלגתיים בתקופת בחירות.

מכתב תמיכה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לביטול פקודת העיתונות המנדטורית לקראת ישיבת ועדת שרים לחקיקה בנושא.

ההחלטה להשהות את נוהל השקיפות מהווה פתח לשחיתות ומערערת את מעמד כנסת בכסות יעילות כלכלית

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

חוות דעת חריפה נגד היוזמה של ח"כ ביטן לחסל את תאגיד השידור הציבורי החדש  "כאן", שנשלחה לחברי הכנסת וראשי סיעות הקואליציה.

במערכת הבחירות לכנסת ה-20 עלתה על סדר היום סוגיית פעילותם של ארגונים חוץ-מפלגתיים הפועלים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, כדוגמת ארגון V15. אף שהצעת החוק של ח"כ קיש כוללת רעיונות ראויים, אנו סבורים שיש לערוך בה תיקונים. 

בשבוע שעבר פורסם שראש הממשלה יוזם חקיקה שתתקן את ההגדרה של האזנת סתר.  לכאורה, מדובר במהלך שאמור לשמור על הפרטיות שלנו, אך יקשה בראש ובראשונה על אנשים פרטיים המבקשים להתגונן מפני כוחות חזקים מהם וכן על עבודת המשטרה. הכוונה של הצעת החוק היא בעיקר  להתעלל במוסדות הביקורת על השלטון, רשויות אכיפת החוק והתקשורת. מן ההדף, ייפגע גם הציבור הרחב. 

החינוך הממלכתי אמור לפי החוק להעניק שוויון הזדמנויות לכול ילד וילדה אולם הספר לאזרחות הוא דוגמה מביכה כיצד נמנעים מביקורת על השלטון ואף מטייחים את מעשיו הראויים לביקורת, במיוחד בכול הנוגע לאפלייתם לרעה של האזרחים הערבים או באשר לאופן קליטתם של היהודים המזרחיים בראשית שנותיה של המדינה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי ועדת חוקה לקראת ההצבעה על חוק נציבות הביקורת על התביעה: "החוק בנוסחו הנוכחי מאפשר מעורבות פוליטית בנציבות- אין להעביר אותו בכל מחיר".

הניסיון להצמיד בין המהפכה הטכנולוגית למהלכים פוליטיים אינו פועל בצורה חד ערכית. הרשתות החברתיות אינן אמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות- יש להן מגבלות הנובעות מעצם האלגוריתם שמפעיל אותם, מהאינטרסים המסחריים שעומדים מאחוריהן, ומטבעה של הפעילות האנושית. בעת הזו, חשובים יותר מתמיד ההגנה על חופש ביטוי, חופש עיתונות וההתנגדות לצנזורה – בתקשורת הממוסדת וברשת כאחת.  

בית המשפט העליון זיכה בשבוע שעבר את הבריונות עם קביעתו שאין לקיים את מצעד הגאווה בבאר שבע. הדיון העיקרי בדבר חשש מאלימות, איפשר לבריונות לרמוס את חופש ההפגנה. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק נציבות הביקורת על התביעה: בניגוד לנטען- אין כל סתירה בין קיומה של ביקורת מערכתית לבין פעילות מבקר המדינה.

שופט העליון מלצר אמר בדיון בביה"מ שלפי חוק יסוד: הממשלה, אין לראש הממשלה סמכות לכהן כשר. ד"ר עמיר פוקס מציע להתייחס ברצינות לפרשנותו של מלצר לחוק ומציע פרשנות שונה.

הצעה פופוליסטית, הפוגעת בעיקרון השוויון ובאוכלוסיות שהמדינה מנסה לשלב בשוק התעסוקה; תגמול למשרתים נדרש להיעשות באופן מערכתי ולא על ידי "מירוץ" חקיקה פרטית בלתי מנומקת לשם עשיית הון פוליטי.

לקראת הדיון הצפוי בוועדת הכנסת בהצעת החוק המבקשת למנוע מחברי כנסת לעתור לבג"ץ בנושאים ציבוריים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה המבקשת מהם לדחות את הרעיון על הסף.

פילוח ההצבעה לפי משתנה קריאת העיתונים מצביע כי העיתונות הטבלואידית הבריטית, עדיין משפיעה על דעת הקהל וסדר היום. יתרה על כך, הפיצול בין הדיעות כפי שהשתקף בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות בבריטניה, מסוכן לקיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת.

לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המבקשת לשנות את נוסח החוק, כך שגם מוסד הביקורת המערכתית ישאר בידי הנציבות ולא כחלק מביקורת פנים.

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

נתניהו מבין שהדבר הכי טוב שקרה לו זו המהפכה הדיגיטלית שם הוא מדבר ישירות אל הקהל, ללא תיווך וללא שאלות קשות. לא פחות מזה, בין ראש הממשלה וחלק מאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שדומה לקרב סכינים, שם הנפגע העיקרי הוא הציבור.  

ההשוואה שנעשתה על ידי גולן היא לא לשואה, אלא לתהליכים החברתיים שהתרחשו באירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה. אין איש רשאי להשתיק שומר ישראל מפני התרעה פומבית על סכנה חברתית לרוחו של הצבא.

אסור לשתוק לנוכח הצעות החוק האחרונות, שגם אם לא יתקבלו, מכרסמות בערכי השוויון והממלכתיות. 

שופטי בית המשפט העליון נקטו גישה מאכזבת בהתייחסותם לחוסר השקיפות של הממשלה בתהליך גיבוש מתווה הגז. מעבר לצורך הבסיסי במעורבות גבוהה של הציבור בגיבושם של חוזים רגולטוריים,ישנה הזדמנות לפתור כשלים בדמוקרטיה המודרנית שנידונו במהלך המשפט.

ערבובו של שיח המשילות בתוך הקלחת המשפטית, והצגת ההחלטה בעניין מתווה הגז כ"אקטיביזם שיפוטי" הפוגע במשילות - מטעים. זהו שיח שמוציא מתוך המשוואה את השחקן השלישי במערכת הפרדת הרשויות – הכנסת.

תקנות הצנזורה הצבאית בישראל הם ישנות ואנטי דמוקרטיות. מחקר זה ממליץ על שורה של רפורמות הכרחיות לפני שהצנזורה תהפוך לפוגענית יותר או שתאבד מכוחה בצורה משמעותית. 

חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

בעוד שאזרחי ישראל הזדעזעו מקמפיין הסרוגים בפרויקט כרמי גת, ממשיכה המדינה לתת גושפנקא לוועדות הקבלה שהם בגדר גזענות בחסות המדינה

חוות דעת שנשלחה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת דיון בנושא.

שנת לימודים חדשה עומדת בפתח אחרי קיץ רווי שנאה וגזענות שמלמד על פגיעה ב DNA הדמוקרטי שלנו. אחד האתגרים הגדולים הוא להחזיר את הדמוקרטיה במשמעותה המלאה ללב ההסכמה החברתית והחינוכית הישראלית. זהו תפקידה של ההנהגה המדינית ושל ההנהגה החינוכית להחזיר עטרה ליושנה. 

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת לבחירת שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מכתב חריף לשרים כחלון ושקד ולכלל חברי סיעת כולנו, בו הם מוחים על "הדיל" שבמסגרתו מבקשת הקואליציה להביא לבחירת נציג של מפלגת ישראל ביתנו מטעם האופוזיציה, באופן שיפר את האיזון החוקתי הנהוג. 

כאשר גינוי הפסקת עבודת הערבים באשקלון מגיע ממי שמקדמים במרץ שורה ארוכה של חוקים אנטי דמוקרטיים בכנסת, יש בו גם מידה מסוימת של צביעות.

זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית. מדובר בחוק יסוד משוריין, שייקבע זהותה של המדינה. הצעת החוק תדחוק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. ההצעה משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים.

מדובר בהצעת חוק פרסונלית הפוגעת קשות בחופש הביטוי והעיתונות והמכוונת, ישירות, להתמודד עם עיתון אחד מסוים – "ישראל היום". למעורבות של חברי כנסת ופוליטיקאים באסדרה ישירה של אמצעי תקשורת קונקרטי יש השפעה הרסנית על הזכות לחופש ביטוי ועיתונות, והיא מסוכנת לדמוקרטיה השברירית שלנו.

תשע עשרה שנים חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. מסיבות פוליטיות, ומתוך רצון שלא להעמיק את הקרע בעם, נמנעה החברה הישראלית מבירור ענייני ונוקב של הרקע לרצח, משמעותו והשלכותיו. לא ניתן לבנות אחדות על גבו של טיוח. גם לא על סימטרייה כוזבת בין שמאל לימין. 

גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונתו, תוך פגיעה קשה בזכותו להיבחר ובזכות בוחריו לבחור. ההחלטה מפרה את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי.

האם הפצ"ר, שהוא יועץ משפטי של הצבא, היה צריך לתפקד כיועץ משפטי של הרמטכ"ל (כקבוע בחוק שיפוט צבאי) או כמי ש"מפקח על השלטת המשפט בצבא" (כקבוע באותו חוק עצמו)?  על חלקו של אלוף במיל' אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז.

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

גזר הדין של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני מעורר שוב את השאלה מדוע ראשי רשויות בישראל נמצאים תדיר בחדרי חקירות בעיקר בעבירות של שחיתות?. מאז תחילת שנות האלפיים לא יורד המשבר הכלכלי והייצוגי ברשויות המקומיות מסדר היום הציבורי. 

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

על "הגנת העיתונאות האחראית", על אמת לשעתה, על עיתונאי לשעתו ועל מותה של האתיקה העיתונאית.

מפקדי הצבא והממשלה, שהצבא נתון למרותה, אינם רשאים להתעלם מן השינוי המתרחש בצבא לנגד עינינו. עצימת עיניים היא ההפך ממה שנדרש ממנהיגות. יש להפגין גם אומץ לב צבאי וגם אומץ לב אזרחי כדי להתמודד עם הבעיה.

המלצות המשטרה להעמיד לדין את גבי אשכנזי מעלות בין היתר שאלות קשות בנוגע לחקירות עיתונאים בכירים ולשאלת דריסת החיסיון העיתונאי על ידי רשויות השלטון. קראו את המאמר שהתפרסם בעת פרסום הפרשה בתקשורת. 

כיפת הברזל לא הצליחה לגונן על הישראלים מפני פגיעתו הרעה של טיל מדויק ויעיל - טיל שנאה בין יהודים וערבים אזרחי ישראל - שתוקע טריז משמעותי בין חלקי החברה. כיצד נתגונן – יהודים וערבים – מפני הזיהום הגזעני שהחל פושה בנו?

הבטן מסרבת להגן על חופש הביטוי של חברת הכנסת חנין זועבי. התייחסותה  לחטיפת הנערים מעידה על חוסר רגישות אנושית שראוי לגלות כלפי כל פגיעה במי שאינו מעורב בלחימה - תהא זהותו אשר תהא. אולם השכל מחייב להתנגד להחלטת וועדת האתיקה של הכנסת להטיל עליה את הסנקציה הכבדה ביותר שעומדת לרשות הוועדה.

בימים אלו מהלכים הישראלים כולם, ערבים ויהודים, עם עצבים חשופים. כל מילה, כל התבטאות, כל משפט, כל תמונה מעוררים תגובה לא מידתית. לשמור על הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו אין פירושו של דבר לא לנקוט עמדה או לגזור אלם, אך גם לא להתלהם ולהסית. דווקא בימים אלו, כשאנו עומדים בקצה הצוק, דרושה הפנמה של תרבות דמוקרטית מהותית , עלינו לשמור שהדמוקרטיה הישראלית לא תיפול לתהום.

מתחת לעימות הביטחוני המדאיג ומשבש את חיינו, מסתתר איום משמעותי לא פחות: גל של שנאה, אלימות גזענית מזעזעת. מה שהחל בהתבטאויות איומות ברשתות חברתיות, התגלגל לאלימות ברחובות, לרצח מזעזע ובימים האחרונים גם לאלימות בריונית כלפי מפגינים. למרבה הצער, הפתרון האמיתי היחיד שיוכל להתמודד עם התופעה מן השורש, ייקח שנים. הוא מתחיל ונגמר בחינוך אמיתי לדמוקרטיה מהותית.

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

 

דיון מיוחד בהשתתפות נציגי פייסבוק אירופה וישראל, נציגים מארגוני החברה האזרחית ואנשי אקדמיה על תפקידן של הרשתות החברתיות בהקשרים של צנזורה על מידע פוגעני, חסימת מידע, מנגנוני שקיפות ובקרה, אל מול החקיקה האמורה להגביל את התוכן ברשתות החברתיות.

כנס משותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה, לאוניברסיטה הפתוחה ולכלכליסט בחסות קרן רש"י ועיריית רעננה.

כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך

אנו שמחים להזמינכם למפגש ה-33 של פורום הדיונים בסוגיות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בנושא: מל"ג לאן?

השימוש ההולך וגובר במחשב בכל תחומי החיים משפיע על תחומים רבים. שכיחות השימוש במחשב מניע רשויות רגולציה בעלות סמכויות אכיפה לדרוש הרחבת סמכויותיהם גם לעריכת חיפוש במחשב (בכלל זה טלפוניים ניידים). דיון למוזמנים בלבד.

על רקע המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה ודרכי הטיפול בעבריינים בראשותה של כבוד השופטת (בדימוס) דליה דורנר והקמתם של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, יקיים המכון שולחן עגול שיעסוק בפיתוח מדיניות הענישה.

דיון משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוזמות קרן אברהם האירוע למוזמנים בלבד

שיח שולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח

כנס משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ול ynet. המכון השתתף בעלות הפקת ושידור הכנס.

default

יצירתה של רננה רז, המשחזרת באופן ייחודי באמצעות האזנה מחדש להקלטות מקוריות, את השימוע שנערך לאדם ורטה, מורה לשעבר בבית ספר אורט שפוטר עקב תלונה של תלמידתו על כך שלדבריה הוא משמיע דברים שמאלניים ויוצא נגד המדינה בשיעוריו.

כנס המשותף לקרן לאוטמן, למכון הישראלי לדמוקרטיה ולאוניברסיטה הפתוחה, אשר במהלכו יעניק נשיא המדינה אות הוקרה לבתי ספר ברחבי הארץ שבלטו בעשייתם למען ביסוס השותפות וההידברות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ולמען מיגור האלימות והגזענות.

ערב לקראת הבחירות ולכבוד השקת הספר: חקיקה אנטי דמוקרטית בכנסת ה-18. גולשי האתר מוזמנים בהרשמה מראש.

פאנל המשותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז מורשת מנחם בגין בהנחייתו של ד"ר עמיר פוקס.

default

יום עיון רב-תחומי בנושא הטיפול באסירים נשאי HIV ובאסירים המסרבים לקבל טיפול רפואי

מאז רצח הנערים איל יפרח, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ומוחמד אבו ח'דיר אנו עדים להסלמה חריפה בשיח הציבורי הישראלי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. על מנת למנוע המשך הידרדרות והחמרה, המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לדיון חירום שתכליתו הנחת מצע לחיים משותפים והבנה הדדית.

כיצד שומרים על האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה ומבטיחים את תרומתה למדינה ולחברה בישראל?

default

יום עיון של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים, בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון.

default
default

קשת והמכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו שיח יוצרים על עשייה קומית, קונפליקטים ונושאים שנויים במחלוקת; החברה הישראלית בראי עלילותיו של העיתונאי הערבי אמג'ד.

במלאת 25 שנה ל"הלכת ציטרין" ועם פרסום שתי החלטות של בית המשפט העליון לאחרונה, עולה הצורך לבחון את גבולות החיסיון העיתונאי בישראל.

default

בבוקר יום שני התכנס סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל בראשות מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יוחנן דנינו, לפורום משטרה וחברה במכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת הפורום, שנוסד לפני עשר שנים, מלובנות סוגיות הנמצאות בראש סדר היום החברתי-משטרתי.

default

ערב עיון לרגל השקת ספרו של ד"ר אריק כרמון באין חוקה, בהוצאה משותפת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד.

default

הערב יוקדש לעיון בסוגיות עכשוויות הקשורות בניסיון של המשטר הנוכחי לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון, וכן לסלק מדענית בכירה מפגישה בין־לאומית על שיתופי פעולה מדעיים.

default