מדד הדמוקרטיה הישראלית

מדד הדמוקרטיה הישראלית בודק מאז שנת 2003 ובתדירות קבועה אחת לשנה, היבטים מבניים, תהליכיים ותפיסתיים של הדמוקרטיה הישראלית. המדד מבוסס על סקר דעת קהל, ונועד להציג תמונה עכשווית רבת פנים, תוך אבחון מגמות של שינוי ורכיבים של יציבות בעמדות הציבור בישראל בזירות הפוליטיות והחברתיות. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי במצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.

play

מה מניע אנשים בבחירות? מה החשיבות של מצעי מפלגות וכיצד זה קשור לתפיסה הביטחונית של ראשי המפלגות? קמפיין נגטיבי או פוזיטיבי- מה עדיף? 
האזינו לשיחה עם פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם משה דבי, בעלים ומנכ"ל של משרד דבי תקשורת לייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

בבדיקת המדדים הבינלאומיים לאיכות הממשל ותפקוד המערכת השלטונית, מסתבר שמיקומה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם אינו גרוע. אבל כדאי לשים לב שאנחנו נמצאים במצב פחות טוב ביחס למדינות ה- OECD.

מוזמנים להאזין לשיחה עם פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועורכת מדד הדמוקרטיה השנתי, יחד עם נדב אייל, עורך חדשות החוץ של ערוץ עשר ומחבר הספר 'המרד נגד הגלובאליזציה'. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

מבין כל חלקי החברה הישראלית, נראה שהדתיים מרכיבים משקפיים שונים מהשאר, ורואים את המציאות הנשקפת מהם בהתאם: מצב הדמוקרטיה מצוין, חברי הכנסת ממלאים את תפקידם כראוי ואפילו השחיתות איננה משמעותית בעיניהם. בין אם זו אופטימיות הנובעת מאמונתם או מהבולטות ההולכת וגדלה שלהם בזירה הציבורית – יש לתעל אותה לכוח בונה ומאחד, ולא קיצוני ומפלג

ממדד הדמוקרטיה לשנת 2018 עולה תמונה מדאיגה, לפיה הדתיים והחרדים בישראל רואים בדמוקרטיה כאויב, ומעוניינים לחזק את הרכיב היהודי של המדינה על פני זה הדמוקרטי. דווקא בגלל זה, חשוב להבין ולזכור שעקרונות הדמוקרטיה מבוססים על ערכי היהדות, ואינם סותרים לה

play

אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית

play

פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא

play

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. גם השנה ניכרת עליה בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד ורוב הישראלים גאים בישראליותם. ממצא מעניין וחדש קשור למתח שבין גוש הימין לגוש השמאל- שלראשונה מזה 16 שנה הפך להיות המתח החזק ביותר בחברה הישראלית

פרופ' תמר הרמן בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל על מדד הדמוקרטיה

play

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע

play

מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שרוב הישראלים מרוצים ממצבה הכללי של ישראל ואופטימיים לגבי עתידה. מה עוד מספר לנו אותו מדד? פרופסור תמר הרמן מסבירה

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

השיחה הישראלית רוויה ביקורת עצמית נוקבת על "המצב". מוסיקת הרקע לחיינו הציבוריים היא מהז'אנר הדיכאוני; סימפוניה מתמשכת של "תוגת הישראליות". על רקע זה, מפתיע לקרוא את מדד הדמוקרטיה 2017: מתברר, שבמענה לשאלה מהו מצבה של ישראל, רק מיעוט קטן סובר שהמצב "רע" או "רע מאד". כשליש משיבים "ככה ככה", וכמחצית האזרחים מעריכים כי המצב "טוב" או "טוב מאד"

בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

רוב הישראלים מרוצים ואופטימיים לגבי מצב המדינה- אך כל קבוצה מתבצרת בעמדותיה; אמון הציבור במוסדות הפוליטיים בשפל ; רוב הישראלים סבורים שבכנסת מחוקקים חוקים אנטי דמוקרטים ומתנגדים ללקיחת הסמכות לפסילת חוקים מבג"ץ

במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2017 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 15 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

ביום שני 19.12.2016 הוגש מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. השנה עסק המדד בין השאר ביכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, באמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, יחסי יהודים-ערבים, וכיצד ישראל מתמודדת עם טרור. את המדד הגישו לנשיא המדינה נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.

  • למוזמנים בלבד

המדד הוגש בתאריך 10.11.2015, לנשיא המדינה מר ראובן ריבלין.

default

המדד הוגש ביום ראשון 4.1.15 לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין. השנה הנושא המרכזי שעמד במוקד המדד הוא עמדות הציבור בנוגע להיבטים שונים של המצב הכלכלי חברתי בישראל והשפעתו על הדמוקרטיה.

default

איזה מוסד ממוסדות המדינה זוכה לאמון הגבוה ביותר מצד הציבור? כיצד תופס הציבור את טיפול הממשלה בבעיות? האם הציבור הערבי רואה עצמו מקופח, ומה חושב הציבור היהודי על כך? נתונים חדשים ומרתקים אלה, המופיעים במדד הדמוקרטיה 2012, מבקשים לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי – על מגוון קבוצותיו – בכל הנוגע לשיטת השלטון, לתפקוד המערכת הפוליטית, לנבחרי הציבור ולערכים הדמוקרטיים העיקריים.

default

ביום שלישי, 30 בנובמבר 2010, כ"ג בכסלו תשע"א, הוגש מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2010 לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. בכנס הוצגו ממצאי המחקר שבחן במבט השוואתי, היסטורי ובין-לאומי את איכות הדמוקרטיה הישראלית, את תפקודה ואת מצבה היום.

default

מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש הבוקר לנשיא המדינה. המדד הוא סקר מסורתי המבקש לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי - על קבוצות המשנה שלו - בכל הנוגע לשיטת השלטון, תיפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים.

default
default