מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות

מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות שם לו למטרה לאסוף, לנתח, להציג ולהנגיש נתונים אמפיריים על עמדות הציבור בישראל בנושאים רלוונטיים לעבודת המכון; ולסייע לתוכניות השונות במכון לעצב ולהוציא לפועל מחקרים אמפיריים בנושאי חברה ומדינה.

מרכז ויטרבי, לשעבר מרכז גוטמן, הפועל במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז שנת 1998, הוא מרכז מחקר עצמאי ובלתי תלוי המתמקד באיסוף, ניתוח ושימור נתונים אמפיריים על החברה והפוליטיקה בישראל. המחקרים המתבצעים באמצעות ובשיתוף המרכז כוללים, בין היתר, את פרויקט מדד הדמוקרטיה, מדד קול הישראלי, מדד השלום, ומשאל עמים - הסקר המשותף לישראלים ופלסטינים, כמו גם סקרי בחירות. מאגר הנתונים המקיף והאיכותי של מרכז ויטרבי לסקרים כולל מידע ונתונים על דעת הקהל בישראל מ-1947 ועד היום.

‎

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' תמר הרמן

    מנהלת אקדמית

    קראו עוד

    עומדת בראש הצוות העורך את סקרי "מדד הדמוקרטיה הישראלית" השנתיים ואת סקרי "הקול הישראלי" החודשיים וכן מחקרים ממוקדים בנושאים שבלב השיח הפוליטי בישראל.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר ליאור יוחנני

    מנהל מחקר כמותי

    קראו עוד

    [email protected]

    ד"ר יוחנני הוא סוציולוג פוליטי שעוסק בנושאים של ביטחון, אתניות, והגירה. במסגרת עבודת הדוקטורט שכתב באוניברסיטת רטגרס, חקר מדוע חיילים בודדים מתגייסים לצה"ל ומדוע המדינה מגייסת חיילים מחו"ל.

    במסגרת השתלמות הפוסט-דוקטורט שערך באוניברסיטת תל אביב חקר ליאור יחסים בין סטודנטים יהודים וערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

    במקביל לעבודתו במכון, ליאור מלמד קורס בנושא "מלחמה וטרור בעידן הגלובלי" באוניברסיטת תל אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמר שוורץ

    חוקר בכיר

    קראו עוד

    [email protected]

  • תמונת ברירת מחדל

    אינה אורלי ספוז'ניקוב

    חוקרת

    קראו עוד

    [email protected]

    שותפה בעבודת הצוות על סקרי "הקול הישראלי" החודשיים, "מדד הדמוקרטיה הישראלית" השנתיים ודוח "שותפות בעירבון מוגבל: יחסי יהודים-ערבים" הדו-שנתיים ועל סקרים אחרים שהמרכז עורך, בדגש על עיבודים סטטיסטיים וּויזואליזציה של נתונים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ירון קפלן

    חוקר

    קראו עוד

    [email protected]

    נמנה עם צוות כותבי "הקול הישראלי" המתפרסם מטעם המכון מדי חודש, "מדד הדמוקרטיה הישראלית" השנתי ו"שותפות בעירבון מוגבל: יחסי יהודים-ערבים" הדו- שנתי. בעבודתו הוא אחראי לביצוע עיבודים סטטיסטיים לסקרים ולהתקשרויות עם מכוני הסקרים.

  • תמונת ברירת מחדל

    עידו דולב

    עוזר מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

לממצאי ארבע השאלות הקבועות בסקרי הקול הישראלי:
אופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי, לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי, לגבי עתיד הלכידות החברתית ולגבי עתיד הכלכלה
(תרשים מתעדכן)

לחצו כאן

 

56% סבורים כי גורמים בצד המפסיד עלולים לסרב לקבל את תוצאות הבחירות ולהגיב בכוח כדי לשנותן, 34% חושבים כי הסיכויים לכך נמוכים ● השיקולים המרכזיים בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע: אצל היהודים - נושאי חוץ וביטחון ובמקום השני כלכלה ויוקר המחיה, אצל הערבים – הפשיעה בחברה הערבית ויוקר המחיה ● 68% מהיהודים אומרים שאירועי ה-7.10 יהיו מרכיב מרכזי בהחלטה למי להצביע בבחירות, בקרב הערבים – 32% בלבד.

08 בספטמבר 2026

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל חושבים 90.5% שקיימת סכנה כזו, במרכז 76% ובימין 66% ● יותר משליש מהציבור (השיעור הגבוה ביותר במדגם) חושבים שעל ישראל להימנע ממעורבות צבאית באיראן ולהגיב רק אם תותקף ● 72% מכלל הציבור מעריכים שגבוהים הסיכויים לאינתיפאדה בעתיד הנראה לעין ● 46% מהיהודים ו-54% מהערבים חושבים שכוחות הביטחון פועלים ביד רכה מדי כלפי מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים ● 56% מכלל הציבור חושבים שהדרך הטובה ביותר לבחור מועמדי רשימה לכנסת היא הפריימריז.

05 באוגוסט 2026

מנגד, כרבע סבורים שהיד שנוקטות המשטרה ורשויות האכיפה קשה מדי ● רק 28% סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל טראמפ, ירידה משמעותית מ- 44% שסברו כך בחודש שעבר ● 72% מכלל הציבור סבורים שעל ישראל לשמור על רצועת ביטחון קבועה בדרום לבנון, גם במחיר התנגשות עם ארה"ב ● 56% מהציבור היהודי תומכים בהצבעה חוזרת למבקר המדינה, 31% סבורים שאין בכך צורך ● כמחצית מהציבור מתנגדים לקידום חקיקה המשפיעה על מהות המשטר כאשר ישראל נמצאת בדרך לבחירות.

06 ביולי 2026

41% מהיהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור הנשיא טראמפ, ירידה חדה בשיעור המעריכים כך, שעמד בחודש מרץ על 64% ● רק 19.5% מהיהודים ו-8% מהערבים מעניקים לישראל ציון טוב בהתמודדות עם חיזבאללה ● 61% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה נתניהו לא צריך להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, ביניהם כרבע ממצביעי הליכוד ● כ-22% מהציבור סבורים שגוש הקואליציה ערוך ומוכן טוב יותר לבחירות בעת הזאת, 16% חושבים שגוש האופוזיציה, 19.5% חושבים ששניהם ערוכים באותה מידה וכ-26% חושבים שאף אחד מהגושים אינו מוכן.

*הסקר נערך לפני סבב הלחימה האחרון בין ישראל לאיראן ב-8-7 ביוני 2026

09 ביוני 2026

56.5% מהיהודים חושבים שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקרי על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, 15% חושבים שממשלת ישראל היא המשפיעה העיקרית. בציבור הערבי, השיעור הגבוה ביותר (40%) מאמינים ששני הממשלים משפיעים במידה שווה ● 48% מכלל הציבור מאמינים שהמניעים העיקריים מאחורי מינוי ראש השב"כ וראש המוסד היו קרבה אישית ונאמנות לרה"מ, 33% חושבים שהמניעים היו כישורי המועמדים ● 47% מהציבור חושבים שהעמדת חיילים לדין על הדלקת מנגל בשבת וענישת חיילות על לבוש לא צנוע מעידים על שינוי מהותי ולא רצוי באופיו של צה"ל.

05 במאי 2026

57% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה פתח במבצע נגד איראן ממניעים ביטחוניים-אסטרטגיים, 32% חושבים שמניעיו היו אישיים-פוליטיים ● 56% מהיהודים ו-51% מהערבים חושבים שכושר העמידה של איראן מתברר כחזק יותר ממה שצפו מתכנני המבצע ● יותר ממחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה/ההפיכה המשטרית בעת הזאת, רק שליש תומכים ● 55% מהציבור סבורים שההחלטה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים היא עסקה פוליטית שמעדיפה אינטרסים מגזריים על טובת הציבור.

30 במרץ 2026

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל 93% חושבים שמדובר בהתערבות לא לגיטימית, במרכז 75% ובימין 45% ● 64% מהציבור היהודי מאמינים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ, עלייה קלה לעומת אוקטובר 25'. בציבור הערבי, לעומת זאת, צנח שיעור החושבים כך מ-72% באוקטובר ל-43% ● רוב מכריע וחוצה מחנות פוליטיים (92%) חושב שיש לחקור את אירועי 7 באוקטובר, בלי קשר לדרך החקירה.

10 במרץ 2026

44% תומכים בפעולה צבאית מתואמת עם ארה"ב מראשית המהלך ● 51% מהציבור סבורים שנכון שראש הממשלה יצטרף למועצת השלום של טראמפ, אם כי שיעור זהה לא מאמינים שהמועצה תסייע בפתרון הבעיות בעזה ותשמור על ביטחון ישראל ● 48% מהיהודים ו-52% מהערבים מאמינים שצמצום הסיוע הביטחוני מארה"ב יפגע בביטחון המדינה ● כמחצית מהציבור מסכימים עם אהרן ברק בכך שישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית.

2 בפברואר 2026

בקרב מצביעי הקואליציה 82% מתנגדים לכך ● 55% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ירידה של כ־10% לעומת מדידות קודמות, 22% תומכים בוועדת חקירה שהממשלה ממנה את חבריה ● 54% מהציבור סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר ● שלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל, לעומת כשליש בלבד בקרב הערבים ● הציבור אופטימי יותר לגבי עתידו האישי ב־2026 מאשר לגבי עתיד המדינה.

5 בינואר 2025

41% סבורים שיש להעניק לו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו בלי הפרעה ● מעל למחצית מהציבור סבורים שהנהגת המדינה מושחתת; פערים בין המחנות הפוליטיים: 93% בשמאל, 83% במרכז, 44% בימין ● 71% מהציבור צופים עימות צבאי עם חיזבאללה בשנה הקרובה, 69% צופים עימות עם איראן ו-53% מאמינים שתיפתח מערכה נוספת מול חמאס ● מחצית מכלל הציבור מעידים שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבם הנפשי, 45% מעידים שמצבם הכלכלי נפגע. בציבור הערבי: יותר מ-80% מדווחים על פגיעה נפשית או כלכלית, כמעט כפול מבציבור היהודי.

9 בדצמבר 2025

44% מהישראלים סבורים שהממשל האמריקני הוא הגורם המשפיע יותר על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, כמעט כפול משיעור הסבורים שזו ממשלת ישראל (23%). 41% בציבור היהודי תומכים בסיפוח יהודה ושומרון/הגדה המערבית לשטח ישראל לעומת כרבע התומכים בהגעה להסדר מדיני עם הפלסטינים. וכמחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בעת הנוכחית, רק שליש תומכים.

10 בנובמבר 2025

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב מוחלט בשמאל (94%) ובמרכז (75%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, בימין חושבים כך 48.5% ו-42% מתנגדים ● 43% מהציבור מעריכים שמצבה הביטחוני של ישראל טוב יותר היום בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר, 44% מעריכים שמצבה רע יותר ● כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. בקרב הערבים: 58% חושבים שיש לפלסטינים זכות למדינה, ו-30% אמרו שאינם יודעים – נתון שיתכן ומעיד על חשש להביע עמדה בנושא רגיש זה.

30 בספטמבר 2025

55% מכלל הציבור תומכים בעבודות בשבת, 24% מתנגדים, 16% מסכימים לביצוע עבודות בשבת רק אם העובדים יהיו לא יהודים.

25 בספטמבר 2025

71% מהציבור מגדירים את מצב הרוח הלאומי לקראת השנה הבאה כירוד או ירוד מאוד ● בקרב היהודים, שיעור החושבים כך גבוה במידה ניכרת מאשר בקרב הערבים (73% לעומת 58%) ● מבחינת מצב הרוח האישי, כמחצית מהציבור מגדירים אותו כדי טוב או טוב מאד ● החדשות הטובות: קיימת ירידה משמעותית בכלל המדגם בשיעור מי שצופים שהשנה הבאה תהיה גרועה מזו המסתיימת.

15 בספטמבר 2025

בימין מספר התומכים בעסקה כוללת גבוה ממספר המתנגדים לה, ובפילוח לפי הצבעה: רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, למעט הציונות הדתית, תומכים בעסקה כזו ● עם זאת, 49% מהיהודים, ומעל לשני שלישים בימין, תומכים בהחלטת הקבינט להרחיב את המלחמה בעזה, 42.5% המתנגדים לה. בציבור הערבי: 81.5% מתנגדים להחלטה ● כשליש מכלל הציבור סבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל הלחימה הממושכת עוד כמה חודשים בלבד, רק כרבע מאמינים שהיא תוכל לשאת בנטל כמה שיהיה צורך, ירידה חדה מהמדידות הקודמות.

03 בספטמבר 2025

קרוב למחצית מכלל הציבור חושבים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים יד רכה מדי בתגובה לאלימות מתנחלים נגד צה"ל ונגד פלסטינים בגדה המערבית/יו"ש, רק כרבע סבורים שמדובר ביד קשה מדי ● רוב גדול בציבור היהודי סבורים שבהתחשב בנסיבות הלחימה ישראל עושה מאמצים ניכרים למנוע סבל מיותר מהפלסטינים בעזה; בציבור הערבי הרוב סבורים שגם בנסיבות הנוכחיות ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים.

05 באוגוסט 2025

כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.

כשליש בימין חושבים גם הם שהמבצע לא ישיג אף אחת משתי המטרות ● 76.5% מקרב הציבור היהודי סבורים שאין להתחשב או שיש להתחשב במידה מעטה בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה בתכנון המשך הלחימה, 67% בקרב בציבורי הערבי חושבים שיש להתחשב בכך במידה רבה ● בקרב היהודים חלה ירידה ניכרת בשיעור הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ.

19% חושבים שלישראל היו דווקא יותר אי הצלחות מהצלחות ● 57.5% מכלל הציבור פסימיים לגבי הסיכויים להשיג עסקה לשחרור כל החטופים ● 51% חושבים שמפקד חיל האוויר פעל לא נכון כשהחליט להפסיק את שירותם הפעיל של החותמים על "מכתב הטייסים"; 39% סבורים שפעל נכון ● 52% מקרב הציבור היהודי תומכים בתקיפה ישראלית באיראן גם ללא גיבוי אמריקני.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): 96.5% בשמאל, 89.5% במרכז ו- 56.5% בימין חושבים שעל ראש הממשלה להתפטר מיידית או לאחר המלחמה ● 73% מכלל הציבור ו-56% מתומכי הימין סבורים שיש להמשיך לשלב ב' בעסקה עם חמאס הכולל סיום המלחמה והשבת החטופים ● בציבור היהודי: רוב גורף בשמאל ובמרכז וכמחצית מתומכי הימין סבורים שבן גביר לא ראוי לשוב לכהן כשר לביטחון לאומי ● רוב הציבור אופטימי ביחס לסיכויי הרמטכ"ל החדש לשקם את יכולות צה"ל, 50% חשים כך גם לגבי סיכוייו לשקם את היחסים בין הדרג הצבאי למדיני.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב גורף בשמאל ובמרכז ו-51% בימין תומכים במעבר לשלב הבא בעסקה, 40% מהמשייכים עצמם לימין מתנגדים לכך • 58% מכלל הציבור מאמינים שעל הדרג הצבאי להתפטר בלי קשר להתפטרות או אי-התפטרות הדרג המדיני • 42% מכלל הציבור תומכים בשמירת המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים, 29.5% תומכים בשינוי הוועדה לפי מתווה לוין-סער.

בפילוח מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת, בימין ישנו רוב (54%) התומכים בעסקה כלשהי (מלאה או חלקית) לעומת 39% בלבד התומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס ● 68% מכלל הציבור ו-60% ממצביעי הליכוד מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר הליכה לבחירות ● 66% מהישראלים מעריכים ששנת 2025 תהיה טובה עבורם במישור האישי, אך רק 43% מעריכים זאת גם במישור המדיני.

57% מהישראלים סבורים שההנהגה לא עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים ● הציבור חצוי בשאלה אם נתניהו יוכל להעיד במשפטו ובמקביל לתפקד כראוי כראש ממשלה ● 63% מהישראלים מאמינים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית.

כשני שלישים בציבור הישראלי מדווחים על הרעה בתחושת הביטחון האישי שלהם אחרי 7.10 • בציבור היהודי הרוב מדווחים כיום על חזרה לשגרת חייהם לעומת רוב בציבור הערבי שמדווחים שלא חזרו לשגרה • הציבור היהודי חצוי בשאלה האם הגיעה העת לסיים את המלחמה בעזה, בעוד שבציבור הערבי רוב גדול מאוד תומך בסיומה. הסיבה העיקרית לתמיכה בסיום – הסכנה לחיי החטופים • רוב הציבור (62%) רואים בהשבת החטופים את המטרה המרכזית ורק מיעוט (29%) את מיטוט החמאס • כל שרשרת ההנהגה, הפוליטית והצבאית מקבלת ציונים נמוכים על תפקודה מאז ה-7.10. השר לביטחון לאומי בן גביר, יו"ר האופוזיציה לפיד, ורה"מ נתניהו קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר • רוב בציבור היהודי (61%) סבורים כי לפלסטינים אין זכות למדינה משלהם. התמונה הפוכה בציבור הערבי • הציבור היהודי חצוי בין אופטימיים לפסימיים לגבי העתיד של מדינת ישראל. בציבור הערבי יש רוב לפסימיים בנושא זה.

כשלושה רבעים מהמשיבים מהשמאל סבורים שדרישת נתניהו לשלוט בציר פילדלפי היא פוליטית בעיקרה, בשעה ששיעור כמעט זהה מהמשיבים בימין סבורים שבעיקרה היא עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית. בקרב המשיבים מהמרכז, רוב קטן סבורים שמאחורי הדרישה עומדים בעיקר מניעים פוליטיים • רוב בציבור היהודי תומכים בהחרפת המהלכים הצבאיים בצפון ומיעוט מצדדים בהמשך הלחימה במתכונת הקיימת.

שפל של כשמינית בלבד מגדירים את המצב די טוב או טוב מאוד וכרבע מגדירים אותו "ככה-ככה" • שיעור המביעים תחושות שליליות כלפי הממשלה עולה משמעותית על שיעור המביעים תחושות חיוביות, ואלה המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש בולטות חד-משמעית לתסכול, כעס ואכזבה • בקרב היהודים נרשמו שיעורי תמיכה גבוהים של 80% ויותר בהקמת מנגנון חקירה לאירועי השבעה באוקטובר.

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

כמחצית מהישראלים סבורים כי על המגילה לשמש גם כיום מסמך בעל מעמד מיוחד. אך, רק 15% מהציבור החרדי, ו-26% מהציבור הערבי חושבים כך. בתוך כך, 38% חושבים שיש סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים, ואין הסכמה בציבור כיום על מטרות המחאה.

כמחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי מסמך הסכמות עם סעודיה יחזק את מעמדו של ראש הממשלה נתניהו • עמדת הרוב בכלל המדגם וגם במחנות הפוליטיים השונים היא שהמהלך לא ישפיע על המחאה נגד השינויים במערכת המשפט.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.

כמחצית מהציבור סבור שהממשלה ה-37 תשפיע באופן שלילי על מעמדה הבין-לאומי של ישראל. ירידה חלה בשיעור הישראלים האופטימיים ביחס לעתיד השלטון הדמוקרטי, בהשוואה לנובמבר 2022.

יותר ממחצית מהציבור תומך במתן סמכות לביהמ"ש העליון לבטל חוקים המנוגדים לחוקי היסוד. רק 28% בלבד מסכימים שהפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי לא תיחשב אפליה.

מחצית מהציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בהסכם הושפעה גם משיקולים פוליטיים, ורוב קטן בלבד בציבור היהודי נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד על תפקודם עם ניסיונות הפיגועים.

כמדי ערב ראש השנה, אנו שואלים את המרואיינים האם לדעתם מבחינת המדינה השנה החדשה תהיה טובה מקודמתה, דומה לה או גרועה ממנה. בדומה לשנה שעברה, גם השנה הציבור הישראלי חלוק בעמדותיו.

בקרב החברה הערבית, מעל מחצית תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם וכרבע אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כמעט מחצית מהמרואיינים היהודים השיבו כי חשוב להם אם בצמרת הרשימות להן יצביעו יוצבו קצינים בכירים בצה"ל.

הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.

רוב גדול אינם סומכים על ממשל ביידן כי ייקח בחשבון את האינטרסים הישראליים בעת המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין. בנוסף, הציבור חצוי האם הנשיא יכול להביא לפריצת דרך לחתימת הסכם עם ערב הסעודית. נתונים נוספים בסקר המלא.

מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.

פחות ממחצית המרואיינים הביעו שביעות רצון מתפקוד חברי הכנסת של המפלגה שעבורה הצביעו. בראש הסולם - יש עתיד ואחריה רע"מ, סוגרות את הרשימה - מרצ וימינה

הסיבה המרכזית לתמיכה: הוכחה לריבונותה של ישראל במקום ● רק שליש מהציבור נותנים לראש הממשלה ציון טוב על ההתמודדות עם האירועים הביטחוניים האחרונים ● רוב הציבור (60%) לא מאמין שהממשלה הנוכחית תשרוד עד סוף 2022 ● יום העצמאות ה-74: כמחצית מהישראלים מציינים כי למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות - ירידה של 16.5% בהשוואה ל-2020

כמדי שנה, לכבוד הפסח והרמדאן בוחן מדד הקול הישראלי את הסוגיות המרכזיות שנמצאות על ראש סדר היום הציבורי: האם במהלך חול המועד פסח יש להתיר הכנסת חמץ לבתי חולים ולבסיסי צה"ל? כיצד נראים השנה מחירי סל ההוצאות לקראת החג לעומת השנה שעברה, והאם הישראלים מחכים לארוחת החג?

עד כמה מגיפת הקורונה גרמה לישראלים לחשב מסלול מחדש והאם הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים. בנוסף, גיליון ציונים לתפקוד הממשלה המקבלת ציון בלתי מספיק גם ממצביעי הקואליציה

 

גם לאחר שמיעת חלק מהעדים במשפט, מצביעי מפלגות האופוזיציה ומצביעי מפלגות הקואליציה חלוקים בדעותיהם. לצד זאת, רוב הישראלים תומכים בהצעות החוק למניעת כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום וקציבת כהונה. וגם, כמה תומכים בתקיפה צבאית באיראן, ומה חושבים בישראל על חיסון ילדים?

הגורם שנתפס כעוין ביותר כלפי ישראל הוא האו"ם, והידידותית ביותר היא ארה"ב - ומה לגבי האיחוד האירופי ומרוקו? וגם, האם הציבור סבור כי מעמד ישראל השתפר תחת ממשלת בנט ולפיד או דווקא נחלש?

הישראלים ממשיכים להיות מודאגים ממצב התחלואה: יותר ממחצית מהציבור בעד הטלת סנקציות על הלא מחוסנים, כמו איסור כניסה למקומות ציבוריים, תשלום על טיפול רפואי – אבל יש להם קו אדום אחד

ערב ראש השנה החדשה - 60% מכלל הציבור מעריכים כי מצב הרוח הלאומי הוא פסימי, לעומת 32% המדווחים שלדעתם מצב הרוח הלאומי-אופטימי; 52% מהציבור היהודי ישקלו שלא להגיע לארוחת חג במידה ויהיו בה אנשים שלא התחסנו, לעומת 43% שענו שעניין זה לא ישפיע על החלטתם. עוד פרטים על מי אוהב ארוחות חג משפחתיות, תפקוד הממשלה ומידתיות הגבלת הקורונה במדד הקול הישראלי החודשי

מצב הכלכלה והמשק ומגפת הקורונה הם שני הנושאים המטרידים ביותר את הישראלים בימים אלה. המצב הביטחוני נמצא הרחק מאחור, ובתחתית ממוקם משבר האקלים

שיעור הישראלים הגבוה ביותר רואה בשר החוץ וראש הממשלה החילופי יאיר לפיד את ה"איש החזק" בממשלה. במקום השני ראש הממשלה נפתלי בנט ובמקום השלישי- ח"כ מנסור עבאס. בתוך כך, הציבור חצוי בדעתו בנוגע לסיכויי ההישרדות של הממשלה החדשה. וגם- על רקע התפשטות נוספת של נגיף הקורונה, כמה מתכננים לנפוש בחו"ל בקיץ הקרוב?

הישראלים מעניקים לראשי כל המפלגות ציון נמוך על מידת היושרה שלהם. המנהיג שזוכה לציון הגבוה ביותר הוא בני גנץ, אחריו יאיר לפיד. בתוך כך, הגברת האחדות בעם וסגירת הפערים החברתיים-כלכליים הם הנושאים הנתפסים כחשובים ביותר שהממשלה החדשה צריכה לטפל בהם

עם העברת המנדט להרכבת ממשלה לח"כ יאיר לפיד, שליש מהישראלים מעדיפים ממשלה בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע"ם, וכרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישיות. כך או כך, 70% מהציבור הישראלי סבורים כי אנו בדרך למערכת בחירות נוספת. ומה חושב הציבור על הבחירה הישירה?

כשליש מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, לעומת 17% בלבד שחושבים שהסיכוי של גוש מתנגדי נתניהו גבוה יותר. כך או כך, 80% מהישראלים צופים בחירות חמישיות בשנה הקרובה

שבועיים לבחירות, יותר משליש מהציבור היהודי תומך בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, לעומת כחמישית בלבד בספטמבר 2019, כשעיקר העלייה בימין ובמרכז. בנוסף, כשליש מהישראלים מפקפקים בכך שתוצאות הבחירות שיתפרסמו ישקפו את ההצבעה בקלפיות

שישה שבועות לבחירות, רק 42% מהערבים בטוחים או די בטוחים לאיזו מפלגה יצביעו. שיעור דומה גם במרכז ובשמאל, לעומת כמעט 70% בימין. כמו כן, לאחר ההתפרעויות ברחוב החרדי ופתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, רוב הישראלים תומכים בנקיטת צעדים משפטיים ותקציביים כנגד גורמים חרדיים המפרים הנחיות הקורונה, בהם גם 27% מהחרדים

חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין

רוב גדול בציבור הישראלי צופה בחירות בעתיד הקרוב, וכמחצית אף חושבים שזה המהלך הנכון בעת הזו. בתוך כך, השיעור הגבוה ביותר בציבור הערבי תומך בהתקרבות בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר רע"מ עבאס, בעוד השיעור הגבוה יותר בציבור היהודי מתנגד לכך. ומה חושבים מצביעי הליכוד וכחול לבן על אמינות מנהיגי שתי המפלגות?

בתום מערכת בחירות ארוכה ולקראת הכרעה, 42% מהיהודים חוששים כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב תחליש את מערכת היחסים בין המדינות. כשליש סבורים כי הדבר יחזק את יחסיה של וושינגטון עם הפלסטינים. בתוך כך, 1 מכל 5 ישראלים היה מעדיף להגר למדינה אחרת במערב, פי 3 בשמאל מאשר בימין​

אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה בחודשים האחרונים, מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. בתוך כך, הציבור הישראלי חלוק בדעותיו לגבי האשמים בעימותים בין המשטרה למפגינים - 33% סבורים שהמפגינים אחראים יותר לעימותים, 31% מצביעים דווקא על המשטרה

מנתוני הקול הישראלי של מרכז גוטמן עולה כי 60% מהציבור הישראלי מתנגד לבחירות. וגם: רוב הציבור מזדהה עם המחאה כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, וכמעט מחצית סבורים שהתנהלות המשטרה כלפי המוחים נוקשה מדי

60% מהישראלים חוששים לעתידם הכלכלי, כאשר העליה בחשש נרשמה בעיקר בקרב צעירים, חילונים ובעלי הכנסות גבוהות. בתוך כך, הציבור מעניק לממשלה ציון נמוך על טיפולה במשבר הקורונה

מחצית מהציבור הישראלי תומכים בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון והגדה המערבית; במקרה כזה- 58% מהישראלים צופים אינתיפאדה שלישית. וגם- כמה מהישראלים מעריכים שראש הממשלה נתניהו אכן יפנה את מקומו כאמור בהסכם הקואליציוני?

מחצית מהישראלים צופים שבקרוב יתחיל גל של מחאה ציבורית נגד הממשלה בדומה למחאה החברתית בקיץ של שנת 2011. בתוך כך, רק כשליש מהציבור נותן לממשלה ציון טוב על טיפולה בהיבטים הכלכליים של המשבר

משבר הקורונה פגע כלכלית במשקי בית רבים, ולא פסח גם על החברה החרדית. בעוד מרבית החרדים מתכננים לצמצם בהוצאות השוטפות, ישנם גם לא מעט משקי בית חרדיים שמתכוונים להגדיל את היקף המשרה של אחד מבני הזוג, ובכחמישית מהם- אחד מבני הזוג שלא עבד עד היום, מתכוון לצאת לעבוד

ארבעה ימים לבחירות: שאננות גוברת בקרב מצביעי השמאל- 67% מתעניינים פחות במערכת הבחירות; 30% מהישראלים סבורים שישראל בדרך לבחירות מועד ד'. וגם- משבר הקורונה וליצמן: שיעור המרוצים מטיפול משרד הבריאות בנושא גבוה יותר בהתאם לרמת הדתיות

רוב הציבור הישראלי תומך במתן שבתון ביום הבחירות רק למי שיוכיח שהצביע; חקירות נתניהו הן לדעת הישראלים הנושא העיקרי שישפיע על ההצבעה; בנושא המדיני- רוב במרכז ובשמאל לעומת מיעוט בימין סבורים שמועד פרסום עסקת המאה של טראמפ הוא בבחינת התערבות אמריקנית בבחירות בישראל

רוב הציבור מעריך שישראל מוכנה מבחינה צבאית-לחימתית; כ-40% מתושבי הדרום ויהודה ושומרון סבורים שהעורף מוכן מבחינת מיגון, לעומת 15% מתושבי הצפון

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש דצמבר עולה כי כמחצית מהציבור לא מסכימים עם טענת ראש הממשלה נתניהו בדבר רדיפה אישית מצד מערכת המשפט. בנוסף, רוב בקרב מצביעי הימין סבורים שגוש הימין יתחזק במקרה של איחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר עולה כי 43% מהציבור סבורים שרה"מ בנימין נתניהו אחראי לכך שבחודשיים האחרונים לא הוקמה ממשלה; 38% תולים את האשם בח"כ אביגדור ליברמן, ורק 7.5% מפנים אצבע מאשימה כלפי ח"כ בני גנץ; 37% ממצביעי הליכוד: על נתניהו לסיים את תפקידו בעקבות הגשת כתב האישום

על רקע המגעים להרכבת ממשלה, מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר מגלה כי כמחצית מבוחרי ימינה (49%) ומחצית מבוחרי הליכוד (48%) מעוניינים שמפלגתם תצטרף לקואליציה בראשות גנץ; ירידה בהערכת הישראלים את מחויבות נשיא ארה"ב לביטחון ישראל

מחצית מהציבור מתנגד לכך שהמדינה תציע לרה"מ נתניהו הסדר טיעון; הרוב גם לא מאמינים שהוא יחתום על הסכם כזה; התנגדות דומה גם לאופציה של חנינה; באשר לתוצאות הבחירות: רוב הציבור היהודי תומך בהקמת ממשלת אחדות, איך אינו מרוצה מתוצאות הבחירות

כמחצית (48.5%) מהציבור היהודי תומך בסיפוח שטחי C; אם השטחים הללו אכן יסופחו, 36.5% מהיהודים סבורים שיש להעביר את הפלסטינים החיים שם לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית; 40.5% מהיהודים גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו

לקראת הבחירות, מדד הקול הישראלי מצא כי הציבור הישראלי מרוצה מתפקודו של רה"מ ביחסי החוץ ובחיזוק העוצמה הצבאית של ישראל. מנגד, הישראלים לא מרוצים מניקיון הכפיים של רה"מ ומיכולתו לצמצם פערים בחברה

מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי כשליש מהציבור היהודי מעוניין בהקמת מערך גיור ממלכתי חדש, שיחליף את מערך הגיור האורתודוקסי של הרבנות הראשית, וכמעט מחצית מעוניינים בהרחבת מערך הגיוס המקל של צה"ל. מנגד, כמחצית מהיהודים (54%) לא היו מקבלים כבן זוג אדם שאינו יהודי על פי ההלכה

מדד הקול הישראלי לחודש מאי מגלה כי רוב הישראלים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם טוב, ואף סבורים שהוא השתפר בעשור האחרון. בין ידידותיה הטובות של ישראל - ארצות הברית במקום הראשון, הודו וגרמניה. חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים עשויה לשפר עוד יותר את מעמדנו בקרב שאר המדינות

סקר דעת קהל מיוחד על מהלך ההתגברות והחסינות: 18% בלבד מהציבור הישראלי תומכים בחוק החסינות, רק 30% סבורים שהחוק צריך לחול גם על תיקי ראש הממשלה, ו-41% מסכימים שהרשות השופטת חזקה מדי

רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד

 

56% סבורים כי גורמים בצד המפסיד עלולים לסרב לקבל את תוצאות הבחירות ולהגיב בכוח כדי לשנותן, 34% חושבים כי הסיכויים לכך נמוכים ● השיקולים המרכזיים בהחלטה עבור איזו מפלגה להצביע: אצל היהודים - נושאי חוץ וביטחון ובמקום השני כלכלה ויוקר המחיה, אצל הערבים – הפשיעה בחברה הערבית ויוקר המחיה ● 68% מהיהודים אומרים שאירועי ה-7.10 יהיו מרכיב מרכזי בהחלטה למי להצביע בבחירות, בקרב הערבים – 32% בלבד.

08 בספטמבר 2026

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל חושבים 90.5% שקיימת סכנה כזו, במרכז 76% ובימין 66% ● יותר משליש מהציבור (השיעור הגבוה ביותר במדגם) חושבים שעל ישראל להימנע ממעורבות צבאית באיראן ולהגיב רק אם תותקף ● 72% מכלל הציבור מעריכים שגבוהים הסיכויים לאינתיפאדה בעתיד הנראה לעין ● 46% מהיהודים ו-54% מהערבים חושבים שכוחות הביטחון פועלים ביד רכה מדי כלפי מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים ● 56% מכלל הציבור חושבים שהדרך הטובה ביותר לבחור מועמדי רשימה לכנסת היא הפריימריז.

05 באוגוסט 2026

מנגד, כרבע סבורים שהיד שנוקטות המשטרה ורשויות האכיפה קשה מדי ● רק 28% סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל טראמפ, ירידה משמעותית מ- 44% שסברו כך בחודש שעבר ● 72% מכלל הציבור סבורים שעל ישראל לשמור על רצועת ביטחון קבועה בדרום לבנון, גם במחיר התנגשות עם ארה"ב ● 56% מהציבור היהודי תומכים בהצבעה חוזרת למבקר המדינה, 31% סבורים שאין בכך צורך ● כמחצית מהציבור מתנגדים לקידום חקיקה המשפיעה על מהות המשטר כאשר ישראל נמצאת בדרך לבחירות.

06 ביולי 2026

מהי שיטת הסיקור המדויקת ביותר? איך סוקרים אוכלוסיות ייחודיות כמו חרדים, ערבים ודוברי רוסית? ואיפה עובר הגבול בין נתונים לפרשנות? לקראת בחירות 2026, מפגש מיוחד של בכירי הסוקרים בארץ.

30 ביוני 2026

כ-640 אלף צעירים וצעירות יצטרפו לפנקס הבוחרים לקראת הבחירות לכנסת ה-26, כוח אלקטורלי משמעותי עם פוטנציאל להשפיע על התוצאות. בניגוד לתפיסה הרווחת הם אינם אדישים לפוליטיקה: רובם מתכוונים להצביע ומאמינים שלקול שלהם יש השפעה. מאיפה הם שואבים מידע ומהם הנושאים החשובים ביותר בעיניהם?

17 ביוני 2026

41% מהיהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור הנשיא טראמפ, ירידה חדה בשיעור המעריכים כך, שעמד בחודש מרץ על 64% ● רק 19.5% מהיהודים ו-8% מהערבים מעניקים לישראל ציון טוב בהתמודדות עם חיזבאללה ● 61% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה נתניהו לא צריך להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, ביניהם כרבע ממצביעי הליכוד ● כ-22% מהציבור סבורים שגוש הקואליציה ערוך ומוכן טוב יותר לבחירות בעת הזאת, 16% חושבים שגוש האופוזיציה, 19.5% חושבים ששניהם ערוכים באותה מידה וכ-26% חושבים שאף אחד מהגושים אינו מוכן.

*הסקר נערך לפני סבב הלחימה האחרון בין ישראל לאיראן ב-8-7 ביוני 2026

09 ביוני 2026

56.5% מהיהודים חושבים שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקרי על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, 15% חושבים שממשלת ישראל היא המשפיעה העיקרית. בציבור הערבי, השיעור הגבוה ביותר (40%) מאמינים ששני הממשלים משפיעים במידה שווה ● 48% מכלל הציבור מאמינים שהמניעים העיקריים מאחורי מינוי ראש השב"כ וראש המוסד היו קרבה אישית ונאמנות לרה"מ, 33% חושבים שהמניעים היו כישורי המועמדים ● 47% מהציבור חושבים שהעמדת חיילים לדין על הדלקת מנגל בשבת וענישת חיילות על לבוש לא צנוע מעידים על שינוי מהותי ולא רצוי באופיו של צה"ל.

05 במאי 2026

כמחצית מהיהודים חושבים שמצבה האסטרטגי-ביטחוני של ישראל טוב יותר לאחר המבצע, רבע חושבים שמצבה לא השתנה ושיעור דומה מאמינים שהוא הורע. בציבור הערבי: כמחצית מאמינים שמצבה של ישראל הורע, רק 16% חושבים שמצבה טוב יותר ● 92% מהיהודים נותנים ציון גבוה לצה"ל על ניהול המבצע, רק 38% מעריכים באופן דומה את תפקוד הממשלה ● 80% מהיהודים סבורים שיש להמשיך את הלחימה נגד חיזבאללה בלבנון, בלי קשר להתפתחויות באיראן. בציבור הערבי שני שלישים מתנגדים להמשך הלחימה שם.

14 באפריל 2026

57% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה פתח במבצע נגד איראן ממניעים ביטחוניים-אסטרטגיים, 32% חושבים שמניעיו היו אישיים-פוליטיים ● 56% מהיהודים ו-51% מהערבים חושבים שכושר העמידה של איראן מתברר כחזק יותר ממה שצפו מתכנני המבצע ● יותר ממחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה/ההפיכה המשטרית בעת הזאת, רק שליש תומכים ● 55% מהציבור סבורים שההחלטה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים היא עסקה פוליטית שמעדיפה אינטרסים מגזריים על טובת הציבור.

30 במרץ 2026

61% מהיהודים מאמינים שאפשר גם להפיל את משטר האייתולות, אך ישנם פערים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים ● גם במלאת 12 ימים למבצע, רוב הציבור (81%) עדיין תומכים בו ● 82% מהיהודים ו-52% מהערבים חושבים שיש כרגע התאמה בין האינטרסים של ישראל לאלו של ארה"ב סביב המבצע המשותף באיראן ● 68% מהיהודים ו-58.5% מהערבים מאמינים שהמבצע ימשך עוד שבועיים או חודש לכל היותר.

12 במרץ 2026

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל 93% חושבים שמדובר בהתערבות לא לגיטימית, במרכז 75% ובימין 45% ● 64% מהציבור היהודי מאמינים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ, עלייה קלה לעומת אוקטובר 25'. בציבור הערבי, לעומת זאת, צנח שיעור החושבים כך מ-72% באוקטובר ל-43% ● רוב מכריע וחוצה מחנות פוליטיים (92%) חושב שיש לחקור את אירועי 7 באוקטובר, בלי קשר לדרך החקירה.

10 במרץ 2026

בקרב היהודים: 93% תומכים במבצע, בקרב הערבים – 26% בלבד ● 64% מכלל הציבור סומכים על נתניהו שינהל טוב את המבצע. בחלוקה לפי מחנות פוליטיים: בימין סומכים עליו 85%, במרכז – 62% ובשמאל 40% ● 74% מהציבור היהודי מרגישים מוגנים בפני התקיפות מאיראן, לעומת 15% בלבד בציבור הערבי ● 57% מהיהודים חושבים שיש להמשיך במבצע עד להשגת המטרות הצבאיות והפוליטיות (הפלת המשטר), 36% חושבים שיש להפסיק אחרי השגת המטרות הצבאיות בלבד.

05 במרץ 2026

שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה, תושבי הצפון וביתר שאת אלו שלא פונו, עדיין מתמודדים עם הפגיעה הקשה בתעסוקה ובפרנסה. שיעורי הפגיעה בצפון בולטים הן בהשוואה לכלל האוכלוסייה והן ביחס למפוני הדרום: 43% מתושבי הצפון שלא פונו מדווחים על פגיעה בשכר, וקרוב למחציתם ספגו ירידה בהכנסות משק הבית.

05 במרץ 2026

אחוז גבוה מהעובדים עדיין מרגישים את הפגיעה במצבם הכלכלי בעקבות המלחמה. כמעט רבע מהשכירים וכמחצית מהעצמאים מדווחים שהכנסתם נפגעה, 54% מהערבים מדווחים שאיבדו את פרנסתם או שהכנסתם נפגעה.

26 בפברואר 2026

44% תומכים בפעולה צבאית מתואמת עם ארה"ב מראשית המהלך ● 51% מהציבור סבורים שנכון שראש הממשלה יצטרף למועצת השלום של טראמפ, אם כי שיעור זהה לא מאמינים שהמועצה תסייע בפתרון הבעיות בעזה ותשמור על ביטחון ישראל ● 48% מהיהודים ו-52% מהערבים מאמינים שצמצום הסיוע הביטחוני מארה"ב יפגע בביטחון המדינה ● כמחצית מהציבור מסכימים עם אהרן ברק בכך שישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית.

2 בפברואר 2026

play

מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג תמונה מדאיגה ומורכבת: ירידה מתמשכת באמון במוסדות המדינה, יותר ישראלים שחשים חוסר נוחות ואף פחד להביע את דעתם בנושאים שנויים במחלוקת, ושחיקה בנורמות דמוקרטיות בסיסיות בדעת הקהל. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מארחים את פרופ’ תמר הרמן, מעורכי "מדד הדמוקרטיה" והמנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי לדעת קהל ומדיניות, לשיחה על הנתונים שמאחורי התחושות, מה מלמדים הממצאים על אמון במוסדות המדינה, מה משמעות השחיקה באמון והאם ישראל ייחודית בתהליך, או חלק ממגמה רחבה המתרחשת בדמוקרטיות רבות בעולם.

26 בינואר 2026

15 בינואר 2026

בקרב מצביעי הקואליציה 82% מתנגדים לכך ● 55% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ירידה של כ־10% לעומת מדידות קודמות, 22% תומכים בוועדת חקירה שהממשלה ממנה את חבריה ● 54% מהציבור סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר ● שלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל, לעומת כשליש בלבד בקרב הערבים ● הציבור אופטימי יותר לגבי עתידו האישי ב־2026 מאשר לגבי עתיד המדינה.

5 בינואר 2025

שיפור בהערכת מצבה הכללי של המדינה אבל ציונים נמוכים לאיכות הדמוקרטיה, האמון ברוב מוסדות המדינה ממשיך להיות נמוך, המתח בין הימין לשמאל נתפס החזק ביותר בחברה. למרות זאת רוב הישראלים מעדיפים להישאר בארץ.

צילום: עודד קרני

22 בדצמבר 2025

 

צילום: עודד קרני

22 בדצמבר 2025

41% סבורים שיש להעניק לו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו בלי הפרעה ● מעל למחצית מהציבור סבורים שהנהגת המדינה מושחתת; פערים בין המחנות הפוליטיים: 93% בשמאל, 83% במרכז, 44% בימין ● 71% מהציבור צופים עימות צבאי עם חיזבאללה בשנה הקרובה, 69% צופים עימות עם איראן ו-53% מאמינים שתיפתח מערכה נוספת מול חמאס ● מחצית מכלל הציבור מעידים שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבם הנפשי, 45% מעידים שמצבם הכלכלי נפגע. בציבור הערבי: יותר מ-80% מדווחים על פגיעה נפשית או כלכלית, כמעט כפול מבציבור היהודי.

9 בדצמבר 2025

כרבע מהיהודים וכשליש מהערבים שוקלים לעזוב את ישראל ● אצל היהודים, שיעור השוקלים לעזוב גבוה במיוחד בקרב צעירים חילונים בעלי הכנסה גבוהה ● בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): יותר מ-40% בשמאל ו-35% במרכז שוקלים לעזוב, לעומת 19% בימין (ו-34.5% מבין החילונים בימין) ● יוקר המחיה, עתיד הילדים והמצב הביטחוני הם גורמי הדחיפה המרכזיים ● הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הרצון להישאר בארץ: קירבה למשפחה ● רוב הציבור רואים בעלייה במספר העוזבים סכנה לעתיד המדינה.

23 בנובמבר 2025

44% מהישראלים סבורים שהממשל האמריקני הוא הגורם המשפיע יותר על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, כמעט כפול משיעור הסבורים שזו ממשלת ישראל (23%). 41% בציבור היהודי תומכים בסיפוח יהודה ושומרון/הגדה המערבית לשטח ישראל לעומת כרבע התומכים בהגעה להסדר מדיני עם הפלסטינים. וכמחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בעת הנוכחית, רק שליש תומכים.

10 בנובמבר 2025

95% מכלל הציבור סבורים שנשיא ארה"ב די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם, 51% חושבים כך על ראש הממשלה ● 45% מהציבור היהודי תומכים בחזרה ללחימה אם חמאס לא יקיים את התחייבותו להשיב את החטופים החללים, 42% תומכים בהחמרת הסנקציות. בקרב הערבים, 56% תומכים בהמשך מימוש המתווה והימנעות מהסלמה גם במקרה של הפרה ● 61% מכלל הציבור סבורים שאפשר היה להגיע להסכם דומה מוקדם יותר ● כשני שלישים מכלל הציבור מעריכים שנמוכים הסיכויים למימוש השלב השני בהסכם, הכולל את הרחקת חמאס מהשליטה בעזה והקמת מערך שליטה רב לאומי.

27 באוקטובר 2025

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב מוחלט בשמאל (94%) ובמרכז (75%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, בימין חושבים כך 48.5% ו-42% מתנגדים ● 43% מהציבור מעריכים שמצבה הביטחוני של ישראל טוב יותר היום בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר, 44% מעריכים שמצבה רע יותר ● כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. בקרב הערבים: 58% חושבים שיש לפלסטינים זכות למדינה, ו-30% אמרו שאינם יודעים – נתון שיתכן ומעיד על חשש להביע עמדה בנושא רגיש זה.

30 בספטמבר 2025

55% מכלל הציבור תומכים בעבודות בשבת, 24% מתנגדים, 16% מסכימים לביצוע עבודות בשבת רק אם העובדים יהיו לא יהודים.

25 בספטמבר 2025

71% מהציבור מגדירים את מצב הרוח הלאומי לקראת השנה הבאה כירוד או ירוד מאוד ● בקרב היהודים, שיעור החושבים כך גבוה במידה ניכרת מאשר בקרב הערבים (73% לעומת 58%) ● מבחינת מצב הרוח האישי, כמחצית מהציבור מגדירים אותו כדי טוב או טוב מאד ● החדשות הטובות: קיימת ירידה משמעותית בכלל המדגם בשיעור מי שצופים שהשנה הבאה תהיה גרועה מזו המסתיימת.

15 בספטמבר 2025

בימין מספר התומכים בעסקה כוללת גבוה ממספר המתנגדים לה, ובפילוח לפי הצבעה: רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, למעט הציונות הדתית, תומכים בעסקה כזו ● עם זאת, 49% מהיהודים, ומעל לשני שלישים בימין, תומכים בהחלטת הקבינט להרחיב את המלחמה בעזה, 42.5% המתנגדים לה. בציבור הערבי: 81.5% מתנגדים להחלטה ● כשליש מכלל הציבור סבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל הלחימה הממושכת עוד כמה חודשים בלבד, רק כרבע מאמינים שהיא תוכל לשאת בנטל כמה שיהיה צורך, ירידה חדה מהמדידות הקודמות.

03 בספטמבר 2025

סקר דעת קהל מיוחד לרגל החזרה לבתי הספר: 50% מהציבור רואים במשבר ההוראה ובמחסור במורים את האתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך. אחוז הישראלים החושבים שיש לעסוק בכיתה בדרכים להשבת החטופים ירד באופן משמעותי בשנה האחרונה.

02 בספטמבר 2025

קרוב למחצית מכלל הציבור חושבים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים יד רכה מדי בתגובה לאלימות מתנחלים נגד צה"ל ונגד פלסטינים בגדה המערבית/יו"ש, רק כרבע סבורים שמדובר ביד קשה מדי ● רוב גדול בציבור היהודי סבורים שבהתחשב בנסיבות הלחימה ישראל עושה מאמצים ניכרים למנוע סבל מיותר מהפלסטינים בעזה; בציבור הערבי הרוב סבורים שגם בנסיבות הנוכחיות ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים.

05 באוגוסט 2025

סקר מיוחד מגלה כי בציבור הלא-חרדי קיימת תמיכה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בהטלת סנקציות על חייבי גיוס חרדיים ושלילת הטבות מהם. 7 מכל 10 יהודים לא-חרדים תומכים בסנקציות מיידיות, 61%, כולל רוב במחנה הימין, תומכים בשלילת זכות ההצבעה.

30 ביולי 2025

30 ביולי 2025

רוב הציבור סבור כי הרשויות המקומיות תפקדו טוב ויעיל יותר מהממשלה במהלך מבצע "עם כלביא", כאשר העורף הישראלי התמודד עם נזקי מתקפת הטילים מאיראן.

כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.

40% מכלל הציבור מביעים אמון בראש הממשלה; בימין – 64%, במרכז 22% ובשמאל 3% ● ראש המוסד והרמטכ"ל זוכים לשיעורי אמון גבוהים בקרב היהודים, אך בציבור הערבי האמון בהם נמוך משמעותית ● מבין גופי הביטחון וההצלה, שירותי הכבאות וההצלה נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר: 97% בציבור היהודי ו-65% בציבור הערבי; שיעור האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר: יהודים – 56%, ערבים – 22% ● תאגיד השידור הציבורי נהנה מאמון גבוה יותר משאר גופי התקשורת, אך קיימים פערים ניכרים בין המחנות הפוליטיים.

בקרב היהודים: בשלושת המחנות הפוליטיים הרוב תומכים בתקיפה ובעיתויה ● בציבור הערבי: רוב גדול מתנגדים לתקיפה וחושבים שהעיתוי אינו מתאים ● רוב גורף בציבור היהודי אך רק שליש בציבור ערבי מעריכים את יכולת העמידה של הציבור עד כה כגבוהה או גבוהה מאוד ● שני שלישים מהיהודים וכ-90% מהערבים מוטרדים מביטחונם הפיזי וביטחון משפחתם ● כשני שלישים מהציבור היהודי מאמינים ששיקולי ראש הממשלה לפתוח במתקפה היו בעיקר ביטחוניים אובייקטיבים, רק 18.5% בקרב הערבים חושבים כך.

כשליש בימין חושבים גם הם שהמבצע לא ישיג אף אחת משתי המטרות ● 76.5% מקרב הציבור היהודי סבורים שאין להתחשב או שיש להתחשב במידה מעטה בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה בתכנון המשך הלחימה, 67% בקרב בציבורי הערבי חושבים שיש להתחשב בכך במידה רבה ● בקרב היהודים חלה ירידה ניכרת בשיעור הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ.

לצד הפגיעה הכלכלית והתעסוקתית בכלל המפונים, ניכרת פגיעה עמוקה במיוחד במפוני הצפון ותושבי הצפון שלא פונו, מה שמחייב בדיקה מחודשת של מדיניות הסיוע בשעת חירום.

52% מהעצמאים דיווחו על ירידה בהכנסה האישית, יותר מכפול מהעובדים השכירים. את המחיר הכלכלי הכבד ביותר מהמלחמה משלמים גם עובדים צעירים וערבים.

26 במאי 2025

19% חושבים שלישראל היו דווקא יותר אי הצלחות מהצלחות ● 57.5% מכלל הציבור פסימיים לגבי הסיכויים להשיג עסקה לשחרור כל החטופים ● 51% חושבים שמפקד חיל האוויר פעל לא נכון כשהחליט להפסיק את שירותם הפעיל של החותמים על "מכתב הטייסים"; 39% סבורים שפעל נכון ● 52% מקרב הציבור היהודי תומכים בתקיפה ישראלית באיראן גם ללא גיבוי אמריקני.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: 55% מהציבור מתנגדים להצעת החוק שתאפשר הפרדה בין נשים לגברים במוסדות להשכלה גבוהה ללא כל מגבלה, רק כשליש מהציבור תומכים בה, ורק רבע תומכים בהפרדה מגדרית גם במרחב הציבורי במוסדות אקדמיים.

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): 96.5% בשמאל, 89.5% במרכז ו- 56.5% בימין חושבים שעל ראש הממשלה להתפטר מיידית או לאחר המלחמה ● 73% מכלל הציבור ו-56% מתומכי הימין סבורים שיש להמשיך לשלב ב' בעסקה עם חמאס הכולל סיום המלחמה והשבת החטופים ● בציבור היהודי: רוב גורף בשמאל ובמרכז וכמחצית מתומכי הימין סבורים שבן גביר לא ראוי לשוב לכהן כשר לביטחון לאומי ● רוב הציבור אופטימי ביחס לסיכויי הרמטכ"ל החדש לשקם את יכולות צה"ל, 50% חשים כך גם לגבי סיכוייו לשקם את היחסים בין הדרג הצבאי למדיני.

54% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות אומרים היום שיצביעו למפלגה שוב, אחרי שבאוגוסט אמרו כך רק 39% מהם ● שיעור מצביעי המחנה הממלכתי שמתכוונים להצביע שוב למפלגה ירד מ-70% באפריל ל-34% בדצמבר ● "הדמוקרטים" מושכת בעיקר את מצביעי מרצ והעבודה אך גם כ-10% ממצביעי יש עתיד.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב גורף בשמאל ובמרכז ו-51% בימין תומכים במעבר לשלב הבא בעסקה, 40% מהמשייכים עצמם לימין מתנגדים לכך • 58% מכלל הציבור מאמינים שעל הדרג הצבאי להתפטר בלי קשר להתפטרות או אי-התפטרות הדרג המדיני • 42% מכלל הציבור תומכים בשמירת המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים, 29.5% תומכים בשינוי הוועדה לפי מתווה לוין-סער.

בפילוח מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול תומכים בעסקה כוללת, בימין ישנו רוב (54%) התומכים בעסקה כלשהי (מלאה או חלקית) לעומת 39% בלבד התומכים בהמשך הלחץ הצבאי על חמאס ● 68% מכלל הציבור ו-60% ממצביעי הליכוד מתנגדים לחוק הפוטר חרדים משירות צבאי גם במחיר הליכה לבחירות ● 66% מהישראלים מעריכים ששנת 2025 תהיה טובה עבורם במישור האישי, אך רק 43% מעריכים זאת גם במישור המדיני.

רק מיעוט קטן (8%) סבור כי הרפורמה המשפטית/מהפכה המשטרית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום ● הרוב בכלל המדגם (61%) סבור שבמצב הנוכחי לא נכון לקדם את הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית ● בימין 40% מהמשיבים סבורים שאין לקדמה, בהשוואה ל-80% מהמרכז ו-92% בשמאל ● רוב המרואיינים (53%) תומכים בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. רק כרבע מהמדגם (27%) תומכים בהוספת פוליטיקאים לוועדה.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.

 

בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.

 

57% מהישראלים סבורים שההנהגה לא עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים ● הציבור חצוי בשאלה אם נתניהו יוכל להעיד במשפטו ובמקביל לתפקד כראוי כראש ממשלה ● 63% מהישראלים מאמינים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית.

כשני שלישים בציבור הישראלי מדווחים על הרעה בתחושת הביטחון האישי שלהם אחרי 7.10 • בציבור היהודי הרוב מדווחים כיום על חזרה לשגרת חייהם לעומת רוב בציבור הערבי שמדווחים שלא חזרו לשגרה • הציבור היהודי חצוי בשאלה האם הגיעה העת לסיים את המלחמה בעזה, בעוד שבציבור הערבי רוב גדול מאוד תומך בסיומה. הסיבה העיקרית לתמיכה בסיום – הסכנה לחיי החטופים • רוב הציבור (62%) רואים בהשבת החטופים את המטרה המרכזית ורק מיעוט (29%) את מיטוט החמאס • כל שרשרת ההנהגה, הפוליטית והצבאית מקבלת ציונים נמוכים על תפקודה מאז ה-7.10. השר לביטחון לאומי בן גביר, יו"ר האופוזיציה לפיד, ורה"מ נתניהו קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר • רוב בציבור היהודי (61%) סבורים כי לפלסטינים אין זכות למדינה משלהם. התמונה הפוכה בציבור הערבי • הציבור היהודי חצוי בין אופטימיים לפסימיים לגבי העתיד של מדינת ישראל. בציבור הערבי יש רוב לפסימיים בנושא זה.

רוב גדול בציבור הישראלי (80%) תומכים בהחלטה לפתוח במתקפת העומק נגד חיזבאללה • בקרב היהודים מעט יותר תומכים מאשר מתנגדים לכניסה קרקעית ללבנון; רוב הערבים מתנגדים • רוב בציבור סבורים שפיטורי שר הביטחון גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל • רוב בציבור סבורים שמיטוט חיזבאללה יבטיח טוב יותר את ביטחון יישובי הצפון מאשר הסכם מדיני • מחצית מהיהודים מאמינים שמצב המדינה בשנה הבאה יהיה יותר טוב; רוב הערבים חושבים שהוא יהיה יותר רע.

כמחצית מהציבור סבורים שהמורים צריכים לדון בכיתות בהשבת החטופים ולבחון את החשיבות המוסרית של התביעה להשבתם בכל מחיר, אולם רוב בקרב החרדים והמסורתיים-דתיים אינם מסכימים לכך • 51% סבורים שמערכת החינוך אינה יכולה לסייע בקידום סיפור משותף לכלל הקבוצות בחברה הישראלית לעומת 40.5% ב-2022.

כשלושה רבעים מהמשיבים מהשמאל סבורים שדרישת נתניהו לשלוט בציר פילדלפי היא פוליטית בעיקרה, בשעה ששיעור כמעט זהה מהמשיבים בימין סבורים שבעיקרה היא עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית. בקרב המשיבים מהמרכז, רוב קטן סבורים שמאחורי הדרישה עומדים בעיקר מניעים פוליטיים • רוב בציבור היהודי תומכים בהחרפת המהלכים הצבאיים בצפון ומיעוט מצדדים בהמשך הלחימה במתכונת הקיימת.

מאז אירועי שבעה באוקטובר נשמעות קריאות מכיוונים שונים לחקור את שאירע. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024, בחן את עמדות הציבור ביחס לצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, בשאלות מהו המנגנון המועדף לחקירה ומה צריך להיות עיתוי החקירה, וכן לאלו היבטים מן הראוי שהגוף החוקר יידרש.

שפל של כשמינית בלבד מגדירים את המצב די טוב או טוב מאוד וכרבע מגדירים אותו "ככה-ככה" • שיעור המביעים תחושות שליליות כלפי הממשלה עולה משמעותית על שיעור המביעים תחושות חיוביות, ואלה המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש בולטות חד-משמעית לתסכול, כעס ואכזבה • בקרב היהודים נרשמו שיעורי תמיכה גבוהים של 80% ויותר בהקמת מנגנון חקירה לאירועי השבעה באוקטובר.

אירועי ה-7/10 והמלחמה הרב-זירתית בעקבותיהם הפכו את גיוס החרדים מסוגייה עקרונית לסוגייה קיומית, המאיימת להביא לקריסת הממשלה. חשש זה עשוי לדחוף את מקבלי ההחלטות הפוליטיים לסיום המלחמה. זאת במטרה להוריד את הלחץ העצום עליהם הנובע מהסתירה שבין הצורך האקוטי בכוח אדם לוחם, דרישת הציבור הרחב לגיוס חרדים מחד גיסא וממיאון החרדים לשרת בצבא מאידך גיסא.

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

05 ביולי 2024

מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.

כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.

77% מהציבור סבורים שבמדינת ישראל צריכה להיות רבנות ראשית: 35% סבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית, לעומת 42% הסבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת • רוב הציבור (53%) מעידים על עצמם שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו • בכל קבוצות האוכלוסייה, מלבד החרדים, למעלה מ-70% מייחסים חשיבות לכך שהרבנים הראשיים יהיו ציוניים, ואילו לרוב החרדים אין עניין משמעותי בכך (19%).

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.

02 ביוני 2024

31 במאי 2024

play

פרופ' הרמן שוחחה עם ד"ר חיים וייצמן בהסכת המכון לחירות ואחריות על סקרי דעת קהל ועל חשיבותם הן לציבור והן למקבלי ההחלטות.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.

חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.

 

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

כמחצית (50.5%) מהנשאלים היהודים במדגם מרגישים שמדיניות רישוי כלי הירייה החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם, לעומת 23% שחשים שפגעה בה • בקרב הערבים 34% השיבו כי המדיניות החדשה פוגעת בתחושת הביטחון שלהם וכמעט חמישית (19%) השיבו כי היא משפרת את תחושת הביטחון שלהם. 36.5% השיבו שתחושת הביטחון האישי שלהם אינה מושפעת ממנה • פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה הבדלים גדולים: הרוב בימין השיבו כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם לעומת מיעוט בלבד בקרב המרכז והשמאל. רוב מקרב השמאל (58%) וחלק גדול מקרב המרכז (36%) חשים כי נפגע ביטחונם האישי • בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות, כמעט שלושה רבעים השיבו שהמהלך תרם לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.

בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה כי רוב הציבור תומך בסיוע תקציבי של המדינה למוסדות תרבות ולפעילות תרבות ומתנגד להתערבות בתכנים. רוב התומכים בסיוע תקציבי לפעילות תרבות ואמנות גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים. לעומתם, רוב המתנגדים לסיוע התקציבי תומכים בהתערבות המדינה בתכנים. ממצאים אלה, לצד השינוי בעמדות ביחס למימון תרבות והתערבות המדינה בקרב אלה המגדירים עצמם מסורתיים, מחייבים מחשבה מעודכנת על הדרכים להבטיח תרבות ואומנות בנות-קיימא וחופש ביטוי תרבותי בישראל.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא רוב למצדדים במימון מוסדות תרבות ואומנות בשלושת המחנות — עם רוב מכריע בשמאל ורוב קטן יותר במרכז ובימין • בקרב המסורתיים הדתיים חלה הירידה החדה ביותר בשיעור התמיכה בתקצוב ציבורי לתרבות • 53% סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים אמנותיים, לעומת 42% התומכים בהתערבות • בימין קיים רוב קטן (53%) המצדד בהתערבות המדינה בתכנים שבהם היא תומכת. זאת לעומת המרכז והשמאל, שם רוב מכריע מתנגדים להתערבות.

כבעבר, איסוף הנתונים למדד הדמוקרטיה לשנת 2023 בוצע ביוני. בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, בדקנו שוב חלק מהעמדות שנמדדו בקיץ כדי להבין האם ניכרים בדעת הקהל שינויים מהותיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.

 

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

 

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.

גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.

יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

22 בינואר 2024

כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

ما يقارب ثُلثيّ مواطنيّ إسرائيل العرب يشعرون جزءًا من دولة إسرائيل ومن إشكاليّاتها و 86.5% يدعمون عبر مساعدة المجهود المدنيّ خلال الحرب. إلى جانب ذلك، هناك ما يقارب 71% منهم لا يشعرون بالرّاحة في التّعبير بحريّة عبر شبكات التّواصل الاجتماعيّ، 84% يخشون على أمنهم الجسديّ، و – 86% يخافون على أمنهم الاقتصاديّ.

play

נשיא המכון מתייחס לתוצאות סקר הבזק השביעי שערך מרכז ויטרבי, אשר העלה ש-69% מהציבור תומך בקיום בחירות כלליות מיד לאחר מלחמת "חרבות ברזל".

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

 

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

 

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

 

 

רוב גדול בציבור הישראלי (80%) תומכים בהחלטה לפתוח במתקפת העומק נגד חיזבאללה • בקרב היהודים מעט יותר תומכים מאשר מתנגדים לכניסה קרקעית ללבנון; רוב הערבים מתנגדים • רוב בציבור סבורים שפיטורי שר הביטחון גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל • רוב בציבור סבורים שמיטוט חיזבאללה יבטיח טוב יותר את ביטחון יישובי הצפון מאשר הסכם מדיני • מחצית מהיהודים מאמינים שמצב המדינה בשנה הבאה יהיה יותר טוב; רוב הערבים חושבים שהוא יהיה יותר רע.

כמחצית מהציבור סבורים שהמורים צריכים לדון בכיתות בהשבת החטופים ולבחון את החשיבות המוסרית של התביעה להשבתם בכל מחיר, אולם רוב בקרב החרדים והמסורתיים-דתיים אינם מסכימים לכך • 51% סבורים שמערכת החינוך אינה יכולה לסייע בקידום סיפור משותף לכלל הקבוצות בחברה הישראלית לעומת 40.5% ב-2022.

מאז אירועי שבעה באוקטובר נשמעות קריאות מכיוונים שונים לחקור את שאירע. סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה באמצעות מרכז ויטרבי ביולי 2024, בחן את עמדות הציבור ביחס לצורך לחקור את אירועי שבעה באוקטובר, בשאלות מהו המנגנון המועדף לחקירה ומה צריך להיות עיתוי החקירה, וכן לאלו היבטים מן הראוי שהגוף החוקר יידרש.

05 ביולי 2024

31 במאי 2024

חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.

 

בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.

68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

ما يقارب ثُلثيّ مواطنيّ إسرائيل العرب يشعرون جزءًا من دولة إسرائيل ومن إشكاليّاتها و 86.5% يدعمون عبر مساعدة المجهود المدنيّ خلال الحرب. إلى جانب ذلك، هناك ما يقارب 71% منهم لا يشعرون بالرّاحة في التّعبير بحريّة عبر شبكات التّواصل الاجتماعيّ، 84% يخشون على أمنهم الجسديّ، و – 86% يخافون على أمنهم الاقتصاديّ.

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

 

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

 

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

 

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

 

בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

 

מהי שיטת הסיקור המדויקת ביותר? איך סוקרים אוכלוסיות ייחודיות כמו חרדים, ערבים ודוברי רוסית? ואיפה עובר הגבול בין נתונים לפרשנות? לקראת בחירות 2026, מפגש מיוחד של בכירי הסוקרים בארץ.

  • למוזמנים בלבד
  • משדר מקוון

משדר מיוחד במכון הישראלי לדמוקרטיה בו נסביר את המשמעויות של הדיונים ונענה על השאלות הכי בוערות.

  • משדר מקוון

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 יוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-19 על ידי צוות המחקר של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון

  • שידור חי

ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2020 יוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-18 על ידי צוות המחקר של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2019 יוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-17 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2017 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 15 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

ביום שני 19.12.2016 הוגש מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. השנה עסק המדד בין השאר ביכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, באמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, יחסי יהודים-ערבים, וכיצד ישראל מתמודדת עם טרור. את המדד הגישו לנשיא המדינה נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.

  • למוזמנים בלבד

המדד הוגש בתאריך 10.11.2015, לנשיא המדינה מר ראובן ריבלין.

default

אירוע השקת ספר העוסק בפועלו של לואי גוטמן, מייסד מרכז גוטמן לסקרים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

"החברה הישראלית היהודית חווה בעשורים האחרונים תהליך דינמי של חילופי אליטות וחילופי אידאולוגיות, הכולל, בין היתר, תנועה שיטתית ומתמשכת של הדתיוּת הלאומית מן השוליים אל המרכז החברתי־פוליטי.[...] לתמורה זו יש השלכות אסטרטגיות על אופייה של החברה הישראלית, על יחסי הכוחות בתוך המערכת המוסדית השלטונית, על סדר היום הלאומי ואף על מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל."

המדד הוגש ביום ראשון 4.1.15 לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין. השנה הנושא המרכזי שעמד במוקד המדד הוא עמדות הציבור בנוגע להיבטים שונים של המצב הכלכלי חברתי בישראל והשפעתו על הדמוקרטיה.

default

default

איזה מוסד ממוסדות המדינה זוכה לאמון הגבוה ביותר מצד הציבור? כיצד תופס הציבור את טיפול הממשלה בבעיות? האם הציבור הערבי רואה עצמו מקופח, ומה חושב הציבור היהודי על כך? נתונים חדשים ומרתקים אלה, המופיעים במדד הדמוקרטיה 2012, מבקשים לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי – על מגוון קבוצותיו – בכל הנוגע לשיטת השלטון, לתפקוד המערכת הפוליטית, לנבחרי הציבור ולערכים הדמוקרטיים העיקריים.

default

ביום שלישי, 30 בנובמבר 2010, כ"ג בכסלו תשע"א, הוגש מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2010 לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. בכנס הוצגו ממצאי המחקר שבחן במבט השוואתי, היסטורי ובין-לאומי את איכות הדמוקרטיה הישראלית, את תפקודה ואת מצבה היום.

default

מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש הבוקר לנשיא המדינה. המדד הוא סקר מסורתי המבקש לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי - על קבוצות המשנה שלו - בכל הנוגע לשיטת השלטון, תיפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים.

default

default

default

default

default

default

default

default