מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות

מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות שם לו למטרה לאסוף, לנתח, להציג ולהנגיש נתונים אמפיריים על עמדות הציבור בישראל בנושאים רלוונטיים לעבודת המכון; ולסייע לתוכניות השונות במכון לעצב ולהוציא לפועל מחקרים אמפיריים בנושאי חברה ומדינה.

מרכז ויטרבי, לשעבר מרכז גוטמן, הפועל במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז שנת 1998, הוא מרכז מחקר עצמאי ובלתי תלוי המתמקד באיסוף, ניתוח ושימור נתונים אמפיריים על החברה והפוליטיקה בישראל. המחקרים המתבצעים באמצעות ובשיתוף המרכז כוללים, בין היתר, את פרויקט מדד הדמוקרטיה, מדד קול הישראלימדד השלום, ומשאל עמים - הסקר המשותף לישראלים ופלסטינים, כמו גם סקרי בחירות. מאגר הנתונים המקיף והאיכותי של מרכז ויטרבי לסקרים כולל מידע ונתונים על דעת הקהל בישראל מ-1947 ועד היום.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' קרנית פלוג

    סגנית נשיא למחקר

    קראו עוד

    פרופ' פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועמיתה בכירה ע״ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית. פרופ' פלוג עוסקת באתגרי היסוד של מערכות הממשל והכלכלה בהתמקדות תחומי מחקר הקשורים לשגשוג וחוסן כלכלי, מוביליות כלכלית, פריון וצמיחה ארוכת טווח.

    במסגרת תפקידה כנגידת בנק ישראל, פרופ' פלוג הובילה בין היתר, את הייעוץ הכלכלי לממשלה הנסמך על ניתוח תהליכים כלכליים במגוון רחב של נושאים.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' תמר הרמן

    מנהלת אקדמית

    קראו עוד

    פרופ‘ הרמן היא עמיתת מחקר בכירה במכון והמנהלת המדעית של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, יחידת המחקר הכמותי של המכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת זו מאז 2010 היא עומדת בראש הצוות המתכנן ומבצע את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" השנתי ומאז 2018 את "מדד הקול הישראלי" החודשי (בשנים 1994-2018 ערכה את מדד השלום החודשי בשיתוף עם פרופ‘ אפרים יער מאוניברסיטת תל אביב). פרופ' הרמן היא פרופסור מן המניין בתחום מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. בעבר לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב והייתה מרצה אורחת באוניברסיטאות שונות, ביניהן פרינסטון (ארצות הברית), קווינס (בלפסט), WZB (ברלין), אוניברסיטת פאביה (פאביה, איטליה) ו-Sciences PO (פריז).

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר ליאור יוחנני

    מנהל מחקר כמותי

    קראו עוד

    liorh@idi.org.il

    ד"ר יוחנני הוא סוציולוג פוליטי שעוסק בנושאים של ביטחון, אתניות, והגירה. במסגרת עבודת הדוקטורט שכתב באוניברסיטת רטגרס, חקר מדוע חיילים בודדים מתגייסים לצה"ל ומדוע המדינה מגייסת חיילים מחו"ל.

    במסגרת השתלמות הפוסט-דוקטורט שערך באוניברסיטת תל אביב חקר ליאור יחסים בין סטודנטים יהודים וערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

    במקביל לעבודתו במכון, ליאור מלמד קורס בנושא "מלחמה וטרור בעידן הגלובלי" באוניברסיטת תל אביב.

  • תמונת ברירת מחדל

    אינה אורלי ספוז'ניקוב

    חוקרת

    קראו עוד

    InnaS@idi.org.il

    בוגרת תואר שני בכלכלה מאוניברסיטה במוסקבה ובעלת ניסיון רב במחקר כמותי יישומי (מחקרי שוק, דעת הקהל והערכה).

  • תמונת ברירת מחדל

    ירון קפלן

    חוקר

    קראו עוד

    Yaronk@idi.org.il

    בוגר תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במגמה לפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת בר אילן. בעל ניסיון רב בעריכת מחקרי שוק, סקרי דעת קהל וניתוחם. שימש בעבר כחוקר כמותי בחברות ייעוץ ומכוני מחקר.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

כמחצית מהישראלים סבורים כי על המגילה לשמש גם כיום מסמך בעל מעמד מיוחד. אך, רק 15% מהציבור החרדי, ו-26% מהציבור הערבי חושבים כך. בתוך כך, 38% חושבים שיש סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים, ואין הסכמה בציבור כיום על מטרות המחאה.

כמחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי מסמך הסכמות עם סעודיה יחזק את מעמדו של ראש הממשלה נתניהו • עמדת הרוב בכלל המדגם וגם במחנות הפוליטיים השונים היא שהמהלך לא ישפיע על המחאה נגד השינויים במערכת המשפט.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.

כמחצית מהציבור סבור שהממשלה ה-37 תשפיע באופן שלילי על מעמדה הבין-לאומי של ישראל. ירידה חלה בשיעור הישראלים האופטימיים ביחס לעתיד השלטון הדמוקרטי, בהשוואה לנובמבר 2022.

יותר ממחצית מהציבור תומך במתן סמכות לביהמ"ש העליון לבטל חוקים המנוגדים לחוקי היסוד. רק 28% בלבד מסכימים שהפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי לא תיחשב אפליה.

מחצית מהציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בהסכם הושפעה גם משיקולים פוליטיים, ורוב קטן בלבד בציבור היהודי נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד על תפקודם עם ניסיונות הפיגועים.

כמדי ערב ראש השנה, אנו שואלים את המרואיינים האם לדעתם מבחינת המדינה השנה החדשה תהיה טובה מקודמתה, דומה לה או גרועה ממנה. בדומה לשנה שעברה, גם השנה הציבור הישראלי חלוק בעמדותיו.

בקרב החברה הערבית, מעל מחצית תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם וכרבע אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כמעט מחצית מהמרואיינים היהודים השיבו כי חשוב להם אם בצמרת הרשימות להן יצביעו יוצבו קצינים בכירים בצה"ל.

הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.

רוב גדול אינם סומכים על ממשל ביידן כי ייקח בחשבון את האינטרסים הישראליים בעת המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין. בנוסף, הציבור חצוי האם הנשיא יכול להביא לפריצת דרך לחתימת הסכם עם ערב הסעודית. נתונים נוספים בסקר המלא.

מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.

פחות ממחצית המרואיינים הביעו שביעות רצון מתפקוד חברי הכנסת של המפלגה שעבורה הצביעו. בראש הסולם - יש עתיד ואחריה רע"מ, סוגרות את הרשימה - מרצ וימינה

הסיבה המרכזית לתמיכה: הוכחה לריבונותה של ישראל במקום ● רק שליש מהציבור נותנים לראש הממשלה ציון טוב על ההתמודדות עם האירועים הביטחוניים האחרונים ● רוב הציבור (60%) לא מאמין שהממשלה הנוכחית תשרוד עד סוף 2022 ● יום העצמאות ה-74: כמחצית מהישראלים מציינים כי למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות - ירידה של 16.5% בהשוואה ל-2020

כמדי שנה, לכבוד הפסח והרמדאן בוחן מדד הקול הישראלי את הסוגיות המרכזיות שנמצאות על ראש סדר היום הציבורי: האם במהלך חול המועד פסח יש להתיר הכנסת חמץ לבתי חולים ולבסיסי צה"ל? כיצד נראים השנה מחירי סל ההוצאות לקראת החג לעומת השנה שעברה, והאם הישראלים מחכים לארוחת החג?

עד כמה מגיפת הקורונה גרמה לישראלים לחשב מסלול מחדש והאם הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים. בנוסף, גיליון ציונים לתפקוד הממשלה המקבלת ציון בלתי מספיק גם ממצביעי הקואליציה

 

גם לאחר שמיעת חלק מהעדים במשפט, מצביעי מפלגות האופוזיציה ומצביעי מפלגות הקואליציה חלוקים בדעותיהם. לצד זאת, רוב הישראלים תומכים בהצעות החוק למניעת כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום וקציבת כהונה. וגם, כמה תומכים בתקיפה צבאית באיראן, ומה חושבים בישראל על חיסון ילדים?

הגורם שנתפס כעוין ביותר כלפי ישראל הוא האו"ם, והידידותית ביותר היא ארה"ב - ומה לגבי האיחוד האירופי ומרוקו? וגם, האם הציבור סבור כי מעמד ישראל השתפר תחת ממשלת בנט ולפיד או דווקא נחלש?

הישראלים ממשיכים להיות מודאגים ממצב התחלואה: יותר ממחצית מהציבור בעד הטלת סנקציות על הלא מחוסנים, כמו איסור כניסה למקומות ציבוריים, תשלום על טיפול רפואי – אבל יש להם קו אדום אחד

ערב ראש השנה החדשה - 60% מכלל הציבור מעריכים כי מצב הרוח הלאומי הוא פסימי, לעומת 32% המדווחים שלדעתם מצב הרוח הלאומי-אופטימי; 52% מהציבור היהודי ישקלו שלא להגיע לארוחת חג במידה ויהיו בה אנשים שלא התחסנו, לעומת 43% שענו שעניין זה לא ישפיע על החלטתם. עוד פרטים על מי אוהב ארוחות חג משפחתיות, תפקוד הממשלה ומידתיות הגבלת הקורונה במדד הקול הישראלי החודשי

מצב הכלכלה והמשק ומגפת הקורונה הם שני הנושאים המטרידים ביותר את הישראלים בימים אלה. המצב הביטחוני נמצא הרחק מאחור, ובתחתית ממוקם משבר האקלים

שיעור הישראלים הגבוה ביותר רואה בשר החוץ וראש הממשלה החילופי יאיר לפיד את ה"איש החזק" בממשלה. במקום השני ראש הממשלה נפתלי בנט ובמקום השלישי- ח"כ מנסור עבאס. בתוך כך, הציבור חצוי בדעתו בנוגע לסיכויי ההישרדות של הממשלה החדשה. וגם- על רקע התפשטות נוספת של נגיף הקורונה, כמה מתכננים לנפוש בחו"ל בקיץ הקרוב?

הישראלים מעניקים לראשי כל המפלגות ציון נמוך על מידת היושרה שלהם. המנהיג שזוכה לציון הגבוה ביותר הוא בני גנץ, אחריו יאיר לפיד. בתוך כך, הגברת האחדות בעם וסגירת הפערים החברתיים-כלכליים הם הנושאים הנתפסים כחשובים ביותר שהממשלה החדשה צריכה לטפל בהם

עם העברת המנדט להרכבת ממשלה לח"כ יאיר לפיד, שליש מהישראלים מעדיפים ממשלה בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע"ם, וכרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישיות. כך או כך, 70% מהציבור הישראלי סבורים כי אנו בדרך למערכת בחירות נוספת. ומה חושב הציבור על הבחירה הישירה?

כשליש מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, לעומת 17% בלבד שחושבים שהסיכוי של גוש מתנגדי נתניהו גבוה יותר. כך או כך, 80% מהישראלים צופים בחירות חמישיות בשנה הקרובה

שבועיים לבחירות, יותר משליש מהציבור היהודי תומך בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, לעומת כחמישית בלבד בספטמבר 2019, כשעיקר העלייה בימין ובמרכז. בנוסף, כשליש מהישראלים מפקפקים בכך שתוצאות הבחירות שיתפרסמו ישקפו את ההצבעה בקלפיות

שישה שבועות לבחירות, רק 42% מהערבים בטוחים או די בטוחים לאיזו מפלגה יצביעו. שיעור דומה גם במרכז ובשמאל, לעומת כמעט 70% בימין. כמו כן, לאחר ההתפרעויות ברחוב החרדי ופתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, רוב הישראלים תומכים בנקיטת צעדים משפטיים ותקציביים כנגד גורמים חרדיים המפרים הנחיות הקורונה, בהם גם 27% מהחרדים

חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין

רוב גדול בציבור הישראלי צופה בחירות בעתיד הקרוב, וכמחצית אף חושבים שזה המהלך הנכון בעת הזו. בתוך כך, השיעור הגבוה ביותר בציבור הערבי תומך בהתקרבות בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר רע"מ עבאס, בעוד השיעור הגבוה יותר בציבור היהודי מתנגד לכך. ומה חושבים מצביעי הליכוד וכחול לבן על אמינות מנהיגי שתי המפלגות?

בתום מערכת בחירות ארוכה ולקראת הכרעה, 42% מהיהודים חוששים כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב תחליש את מערכת היחסים בין המדינות. כשליש סבורים כי הדבר יחזק את יחסיה של וושינגטון עם הפלסטינים. בתוך כך, 1 מכל 5 ישראלים היה מעדיף להגר למדינה אחרת במערב, פי 3 בשמאל מאשר בימין​

אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה בחודשים האחרונים, מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. בתוך כך, הציבור הישראלי חלוק בדעותיו לגבי האשמים בעימותים בין המשטרה למפגינים - 33% סבורים שהמפגינים אחראים יותר לעימותים, 31% מצביעים דווקא על המשטרה

מנתוני הקול הישראלי של מרכז גוטמן עולה כי 60% מהציבור הישראלי מתנגד לבחירות. וגם: רוב הציבור מזדהה עם המחאה כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, וכמעט מחצית סבורים שהתנהלות המשטרה כלפי המוחים נוקשה מדי

60% מהישראלים חוששים לעתידם הכלכלי, כאשר העליה בחשש נרשמה בעיקר בקרב צעירים, חילונים ובעלי הכנסות גבוהות. בתוך כך, הציבור מעניק לממשלה ציון נמוך על טיפולה במשבר הקורונה

מחצית מהציבור הישראלי תומכים בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון והגדה המערבית; במקרה כזה- 58% מהישראלים צופים אינתיפאדה שלישית. וגם- כמה מהישראלים מעריכים שראש הממשלה נתניהו אכן יפנה את מקומו כאמור בהסכם הקואליציוני?

מחצית מהישראלים צופים שבקרוב יתחיל גל של מחאה ציבורית נגד הממשלה בדומה למחאה החברתית בקיץ של שנת 2011. בתוך כך, רק כשליש מהציבור נותן לממשלה ציון טוב על טיפולה בהיבטים הכלכליים של המשבר

משבר הקורונה פגע כלכלית במשקי בית רבים, ולא פסח גם על החברה החרדית. בעוד מרבית החרדים מתכננים לצמצם בהוצאות השוטפות, ישנם גם לא מעט משקי בית חרדיים שמתכוונים להגדיל את היקף המשרה של אחד מבני הזוג, ובכחמישית מהם- אחד מבני הזוג שלא עבד עד היום, מתכוון לצאת לעבוד

ארבעה ימים לבחירות: שאננות גוברת בקרב מצביעי השמאל- 67% מתעניינים פחות במערכת הבחירות; 30% מהישראלים סבורים שישראל בדרך לבחירות מועד ד'. וגם- משבר הקורונה וליצמן: שיעור המרוצים מטיפול משרד הבריאות בנושא גבוה יותר בהתאם לרמת הדתיות

רוב הציבור הישראלי תומך במתן שבתון ביום הבחירות רק למי שיוכיח שהצביע; חקירות נתניהו הן לדעת הישראלים הנושא העיקרי שישפיע על ההצבעה; בנושא המדיני- רוב במרכז ובשמאל לעומת מיעוט בימין סבורים שמועד פרסום עסקת המאה של טראמפ הוא בבחינת התערבות אמריקנית בבחירות בישראל

רוב הציבור מעריך שישראל מוכנה מבחינה צבאית-לחימתית; כ-40% מתושבי הדרום ויהודה ושומרון סבורים שהעורף מוכן מבחינת מיגון, לעומת 15% מתושבי הצפון

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש דצמבר עולה כי כמחצית מהציבור לא מסכימים עם טענת ראש הממשלה נתניהו בדבר רדיפה אישית מצד מערכת המשפט. בנוסף, רוב בקרב מצביעי הימין סבורים שגוש הימין יתחזק במקרה של איחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר עולה כי 43% מהציבור סבורים שרה"מ בנימין נתניהו אחראי לכך שבחודשיים האחרונים לא הוקמה ממשלה; 38% תולים את האשם בח"כ אביגדור ליברמן, ורק 7.5% מפנים אצבע מאשימה כלפי ח"כ בני גנץ; 37% ממצביעי הליכוד: על נתניהו לסיים את תפקידו בעקבות הגשת כתב האישום

על רקע המגעים להרכבת ממשלה, מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר מגלה כי כמחצית מבוחרי ימינה (49%) ומחצית מבוחרי הליכוד (48%) מעוניינים שמפלגתם תצטרף לקואליציה בראשות גנץ; ירידה בהערכת הישראלים את מחויבות נשיא ארה"ב לביטחון ישראל

מחצית מהציבור מתנגד לכך שהמדינה תציע לרה"מ נתניהו הסדר טיעון; הרוב גם לא מאמינים שהוא יחתום על הסכם כזה; התנגדות דומה גם לאופציה של חנינה; באשר לתוצאות הבחירות: רוב הציבור היהודי תומך בהקמת ממשלת אחדות, איך אינו מרוצה מתוצאות הבחירות

כמחצית (48.5%) מהציבור היהודי תומך בסיפוח שטחי C; אם השטחים הללו אכן יסופחו, 36.5% מהיהודים סבורים שיש להעביר את הפלסטינים החיים שם לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית; 40.5% מהיהודים גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו

לקראת הבחירות, מדד הקול הישראלי מצא כי הציבור הישראלי מרוצה מתפקודו של רה"מ ביחסי החוץ ובחיזוק העוצמה הצבאית של ישראל. מנגד, הישראלים לא מרוצים מניקיון הכפיים של רה"מ ומיכולתו לצמצם פערים בחברה

מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי כשליש מהציבור היהודי מעוניין בהקמת מערך גיור ממלכתי חדש, שיחליף את מערך הגיור האורתודוקסי של הרבנות הראשית, וכמעט מחצית מעוניינים בהרחבת מערך הגיוס המקל של צה"ל. מנגד, כמחצית מהיהודים (54%) לא היו מקבלים כבן זוג אדם שאינו יהודי על פי ההלכה

מדד הקול הישראלי לחודש מאי מגלה כי רוב הישראלים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם טוב, ואף סבורים שהוא השתפר בעשור האחרון. בין ידידותיה הטובות של ישראל - ארצות הברית במקום הראשון, הודו וגרמניה. חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים עשויה לשפר עוד יותר את מעמדנו בקרב שאר המדינות

סקר דעת קהל מיוחד על מהלך ההתגברות והחסינות: 18% בלבד מהציבור הישראלי תומכים בחוק החסינות, רק 30% סבורים שהחוק צריך לחול גם על תיקי ראש הממשלה, ו-41% מסכימים שהרשות השופטת חזקה מדי

רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד

חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.

 

בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.

68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

ما يقارب ثُلثيّ مواطنيّ إسرائيل العرب يشعرون جزءًا من دولة إسرائيل ومن إشكاليّاتها و 86.5% يدعمون عبر مساعدة المجهود المدنيّ خلال الحرب. إلى جانب ذلك، هناك ما يقارب 71% منهم لا يشعرون بالرّاحة في التّعبير بحريّة عبر شبكات التّواصل الاجتماعيّ، 84% يخشون على أمنهم الجسديّ، و – 86% يخافون على أمنهم الاقتصاديّ.

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

 

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

 

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

 

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

 

בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

כ-250 אלף איש אינם מקבלי אף קצבה מהמדינה, רובם מגיעים מאוכלוסיות חלשות יחסית. רובם הגדול הצהירו כי הם מעוניינים לעבוד, וחלק גדול מהם מחפשים עבודה באופן אקטיבי, אך רבים ממתינים למשרה שתתאים לציפיותיהם. הנתונים מעלים חשש שבהעדר פתרון אחר הם ייאלצו בקרוב לעבור להסתמך על הבטחת הכנסה או ייכנסו לחובות

ערב פרוץ גל האומיקרון, שוק העבודה התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים בגילאי 45-64. בעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה היה בקרב צעירים בגילאי 21-34, הרי שדווקא המבוגרים היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה

דוח חדש חושף תמונת מצב מדאיגה על מצבם הכלכלי של מובטלי הקורונה, ומספק גם הסבר על אי חזרתם לשוק העבודה. וכמה מהם החליפו עבודה?

על רקע הירידה העקבית בעבודה מהבית בהשוואה לתחילת הקורונה, מתברר שבעלי הכנסות גבוהות עובדים מהבית יותר מפי שניים לעומת בעלי הכנסות נמוכות. לצד זאת, קרוב ל-70% מהשכירים מעוניינים לעבוד מהבית, וכמה מהם מעריכים את העבודה מהבית כאפקטיבית ויעילה?

שיעור גבוה יותר של מובטלים או עובדים שיצאו לחל"ת ופגיעה עמוקה יותר בשכר ובהיקף המשרה, מעצימים את הבעיות שרווחו עוד קודם לכן בחברה הערבית. קיים חשש אמיתי שמשפחות רבות יתדרדרו לעוני, ושעובדים רבים שנפלטו משוק העבודה לא ימצאו את דרכם חזרה. לאלו עלולות להיות השלכות ארוכות טווח שליליות על החברה הישראלית כולה

כמחצית מהציבור הישראלי חוו פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, אולם סקר מיוחד שערכנו מגלה כי מידת הפגיעה הכלכלית כמעט שאינה משפיעה על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי. כך, רבים אמנם מבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, אך ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות, חרף אחריותו למצב

שבוע לתחילת מבצע החיסונים בישראל- עלייה של 8% בשיעור הישראלים שהביעו נכונות להתחסן בסבב החיסונים הראשון. עם זאת, כרבע מהציבור הישראלי העידו כי יסרבו להתחסן גם במחזור החיסונים השני, ביניהם בעיקר צעירים, חרדים וערבים - הקבוצות בהן שיעורי ההדבקות גבוהים במיוחד

רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד

הבשורות על ההתקדמות בפיתוח חיסון לקורונה מביאות עמן אמנם עלייה זהירה באופטימיות הציבורית, אך כמחצית מהציבור הישראלי העידו שלא ירצו להיות בין המתחסנים הראשונים כשיגיע. וגם- מה הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להנחיות- האם זה הפחד להידבק ולהדביק או שמא החשש שייתפסו ויקבלו קנס?

מעט יותר ממחצית מהציבור הישראלי סבור שהסגר השני הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים; רוב הציבור ממשיך להביע אמון בפרופ' גמזו; המשך עלייה בחשש הציבור מהמצב הכלכלי

שנת הלימודים האקדמית נפתחה, אולם כחמישית מהסטודנטים הערבים כלל לא בטוחים שימשיכו בלימודים, כפול משיעור הסטודנטים היהודים; 74% ממשקי הבית של הסטודנטים הערבים נפגעו כלכלית בעקבות המשבר, לעומת 43% ממשקי הבית של הסטודנטים היהודים. פערים קיימים גם בתשתיות האינטרנט ובהבנת התכנים המועברים באמצעות הזום

משבר הקורונה מערער את אמונם של החרדים בנבחריהם - 38% מהצעירים החרדים מעריכים כי אמון החרדים בנציגיהם בכנסת נפגע בעקבות המשבר, ו-53% סבורים שהאמון בממשלה נפגע גם הוא. בהנהגה הרבנית, לעומת זאת, רוב גדול מעריך כי האמון לא נפגע כלל, או נפגע במידה מועטה בלבד

בזמן שהאמון בראש הממשלה מגיע לשפל חדש ועל אף שרק שליש מהציבור מאמינים שהמגבלות שהטילה הממשלה אכן מוצדקות ותואמות למצב - רוב הישראלים סבורים כי יש לאסור קיומן של הפגנות בזמן הסגר

כ-60% מהישראלים נותנים אמון בפרויקטור הקורונה החדש, פרופ' רוני רמזו, לעומת 35% בלבד הסומכים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתוך כך, כמחצית מהישראלים מעריכים כי רוב הציבור או כולו יצייתו להנחיה להישאר בבתים במידה ויוכרז סגר מלא, אך שליש צופים כי רק מחצית מהאוכלוסייה תנהג כך

עם העלייה בתחלואה, האמון הציבורי בגורמים המובילים את ההתמודדות במשבר הקורונה, בהם רה"מ ושר הבריאות, צונח. בפילוח לפי מחנה פוליטי- 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה. וגם- 40% מהישראלים מעריכים ששר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוא האיש המתאים כיום להוביל את המאבק

בעקבות ריבוי מקרי הקורונה במספר בתי ספר בשבועות האחרונים, 42% מהציבור הישראלי תומכים בסגירה של בתי ספר שבהם נמצאו תלמידים או אנשי צוות חולי קורונה

40% מהציבור הישראלי חושבים שהפעולות שננקטו להשבת המשק לשגרה היו מהירות מדי. בתוך כך, ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה ובגורמים המקצועיים בממשלה בתחום האוצר והכלכלה על אופן הטיפול במשבר

ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה נתניהו, בעוד האמון בגורמים הרפואיים נותר יציב. כמו כן, רוב הישראלים נשארים אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

רוב הישראלים אינם חושבים שהממשלה מגזימה בתיאור המגפה, ונותנים אמון במידע המגיע דרך ראיונות עם מדענים אנשי מקצוע, הודעות משרד הבריאות והצהרות ראש הממשלה. בתחתית הרשימה- המידע המגיע מפוסטים ברשתות החברתיות

ירידה ברמת הלחץ ועליה באופטימיות: 57% הביעו חשש למצבם הכלכלי לעומת 67% בשבוע שעבר. כמו כן, 72% מהישראלים אופטימיים בנוגע להתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

הציבור הישראלי, ובכללם החרדים, מאבדים בהדרגתיות את אמונם בשר הבריאות, ומעדיפים ששר הבריאות הבא יהיה איש מקצוע. האמון בראש הממשלה נתניהו, לעומת זאת, נשאר יציב וגבוה יחסית

האמון בשר הבריאות ליצמן בירידה, ועומד כעת על 29%. זאת, בעוד האמון בראש הממשלה נתניהו ממשיך להיות גבוה למדי (57.5%). בנוסף, על אף הזינוק בתחלואה בקרב החברה החרדית, מידת הלחץ שלהם היא דווקא הנמוכה ביותר

63% מהישראלים סומכים על הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הרפואה, לעומת 48% שנותנים אמון בגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר. ולמרות הכל, רוב הישראלים אופטימיים וסבורים שהחברה הישראלית תצליח להתאושש מהמשבר

play

פרופ' הרמן שוחחה עם ד"ר חיים וייצמן בהסכת המכון לחירות ואחריות על סקרי דעת קהל ועל חשיבותם הן לציבור והן למקבלי ההחלטות.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

האמון הממוצע בטלוויזיה עומד על 49%, אולם גבוה יותר בפילוח לפי ערוצים: 60% נותנים אמון בכאן 11, 54% בחדשות 12 • 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות, 44% משתמשים לשם כך בטלגרם • 50.5% מהימין ציינו במצטבר את ערוצים 11,12,13 כערוץ העיקרי שהם צופים בו, ו-24% ציינו את ערוץ 14. לעומת זאת, במרכז ובשמאל לא נחשפים כמעט בכלל לערוץ 14 - 4% ו-3.5% בהתאמה – מה שיוצר "בועת מידע" • 56% מהציבור מאמינים ביכולתם להבחין בין פייק ניוז לבין דיווח חדשותי מבוסס עובדות • 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על ששיתפו מידע לא מבוסס בקבוצות או ברשתות חברתיות.

חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.

 

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

כמחצית (50.5%) מהנשאלים היהודים במדגם מרגישים שמדיניות רישוי כלי הירייה החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם, לעומת 23% שחשים שפגעה בה • בקרב הערבים 34% השיבו כי המדיניות החדשה פוגעת בתחושת הביטחון שלהם וכמעט חמישית (19%) השיבו כי היא משפרת את תחושת הביטחון שלהם. 36.5% השיבו שתחושת הביטחון האישי שלהם אינה מושפעת ממנה • פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה הבדלים גדולים: הרוב בימין השיבו כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם לעומת מיעוט בלבד בקרב המרכז והשמאל. רוב מקרב השמאל (58%) וחלק גדול מקרב המרכז (36%) חשים כי נפגע ביטחונם האישי • בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות, כמעט שלושה רבעים השיבו שהמהלך תרם לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.

בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה כי רוב הציבור תומך בסיוע תקציבי של המדינה למוסדות תרבות ולפעילות תרבות ומתנגד להתערבות בתכנים. רוב התומכים בסיוע תקציבי לפעילות תרבות ואמנות גם מתנגדים להתערבות המדינה בתכנים. לעומתם, רוב המתנגדים לסיוע התקציבי תומכים בהתערבות המדינה בתכנים. ממצאים אלה, לצד השינוי בעמדות ביחס למימון תרבות והתערבות המדינה בקרב אלה המגדירים עצמם מסורתיים, מחייבים מחשבה מעודכנת על הדרכים להבטיח תרבות ואומנות בנות-קיימא וחופש ביטוי תרבותי בישראל.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא רוב למצדדים במימון מוסדות תרבות ואומנות בשלושת המחנות — עם רוב מכריע בשמאל ורוב קטן יותר במרכז ובימין • בקרב המסורתיים הדתיים חלה הירידה החדה ביותר בשיעור התמיכה בתקצוב ציבורי לתרבות • 53% סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים אמנותיים, לעומת 42% התומכים בהתערבות • בימין קיים רוב קטן (53%) המצדד בהתערבות המדינה בתכנים שבהם היא תומכת. זאת לעומת המרכז והשמאל, שם רוב מכריע מתנגדים להתערבות.

כבעבר, איסוף הנתונים למדד הדמוקרטיה לשנת 2023 בוצע ביוני. בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, בדקנו שוב חלק מהעמדות שנמדדו בקיץ כדי להבין האם ניכרים בדעת הקהל שינויים מהותיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.

 

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

 

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.

גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.

יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

ما يقارب ثُلثيّ مواطنيّ إسرائيل العرب يشعرون جزءًا من دولة إسرائيل ومن إشكاليّاتها و 86.5% يدعمون عبر مساعدة المجهود المدنيّ خلال الحرب. إلى جانب ذلك، هناك ما يقارب 71% منهم لا يشعرون بالرّاحة في التّعبير بحريّة عبر شبكات التّواصل الاجتماعيّ، 84% يخشون على أمنهم الجسديّ، و – 86% يخافون على أمنهم الاقتصاديّ.

play

נשיא המכון מתייחס לתוצאות סקר הבזק השביעי שערך מרכז ויטרבי, אשר העלה ש-69% מהציבור תומך בקיום בחירות כלליות מיד לאחר מלחמת "חרבות ברזל".

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

 

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

 

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

 

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

 

הציבור הישראלי מגלה העדפה ברורה לרשויות המקומיות על פני הממשלה במגוון תחומים שנבדקו: אמון, מקצועיות, ניקיון כפיים וקשב לאזרח • יותר ממחצית מהציבור סבורים שהרשות המקומית שלהם פועלת ובמקצועיות וביעילות, לעומת חמישית בלבד שמייחסים זאת לממשלה • ההעדפה לרשויות ניכרת גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.

בשלוש השנים האחרונות הגיע מספר משרדי הממשלה בישראל לשיא מאז קום המדינה: יותר מ-30 משרדים שונים. ריבוי המשרדים פוגע קשות ביעילות הממשלה.

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

כמחצית מהישראלים סבורים כי על המגילה לשמש גם כיום מסמך בעל מעמד מיוחד. אך, רק 15% מהציבור החרדי, ו-26% מהציבור הערבי חושבים כך. בתוך כך, 38% חושבים שיש סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים, ואין הסכמה בציבור כיום על מטרות המחאה.

כמחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי מסמך הסכמות עם סעודיה יחזק את מעמדו של ראש הממשלה נתניהו • עמדת הרוב בכלל המדגם וגם במחנות הפוליטיים השונים היא שהמהלך לא ישפיע על המחאה נגד השינויים במערכת המשפט.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל בשנה האחרונה התבטא בין השאר בשורת צעדי חקיקה ותקצוב שתוצאתם פגיעה אנושה במערכת החינוך. צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בוחן את הצעדים במבט מקומי ובין-לאומי, תוך התייחסות לדעת הקהל ולהשלכות המהלכים על החינוך לדמוקרטיה בעתיד.

רוב המרואיינים הערבים (56.5%) לעומת מיעוט מהיהודים (39%) סבורים כי למורים יש היכולת והידע לדון בכיתה בנושאים שנויים במחלוקת, דבר המשקף אמון רב יותר במורים בציבור הערבי.

play

המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

play

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.

ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

ב-35% מהרשויות כוחה של האופוזיציה הוא נמוך מחמישית מחברי המועצה. סקר חדש מראה שרק כ-35% מהציבור מזהים את גורמי האופוזיציה ביישובם וכן ש-79.5% כלל אינם מכירים את פעילותם.

זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

 

כמחצית מהציבור סבור שהממשלה ה-37 תשפיע באופן שלילי על מעמדה הבין-לאומי של ישראל. ירידה חלה בשיעור הישראלים האופטימיים ביחס לעתיד השלטון הדמוקרטי, בהשוואה לנובמבר 2022.

• 40% אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל – ירידה של 6% מחודש שעבר
• 34% אופטימיים לגבי עתיד בטחון הפנים של ישראל. פילוח לפי מחנה פוליטי - 53% ממחנה הימין, 16% מהמרכז ו-10% מהשמאל
• 51% סבורים כי לממשלה החדשה תהיה השפעה שלילית על מעמדה הבינלאומי של ישראל
• 48% סבורים כי לממשלה החדשה תהיה השפעה שלילית על מעמדם האזרחי של ערבים בישראל
• 70% מהיהודים החילונים מוטרדים מיכולתם לשמר בעתיד את אורח חייהם, בעקבות התחזקות של קבוצות אחרות בחברה
• 75% סבורים כי השפעתם הפוליטית של החרדים גדולה מחלקם באוכלוסייה

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר אור ענבי על השותפות והאמון המוגבלים ביחסי יהודים וערבים בישראל. בשיח נעמוד על הדמיון בין מציאות ימינו ליעקב ועשיו הנעים בפרשת וישלח בין אחוות אחים לשנאה, בין נשיקה לנשיכה ולא יודעים אם המפגש ביניהם יוביל לאמון או למלחמה.

יותר ממחצית מהציבור תומך במתן סמכות לביהמ"ש העליון לבטל חוקים המנוגדים לחוקי היסוד. רק 28% בלבד מסכימים שהפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי לא תיחשב אפליה.

בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, ומכאן גם מידת השפעתן על התוצאות הסופיות, אך בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות האחרונות במרץ 2021, הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים במעטפות הכפולות, ומכאן עשויה להתגבר הסבירות בה התפלגות ההצבעה במעטפות אלה תשפיע גם על התוצאות הסופיות הפעם. מיהם אותם כחצי מיליון אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות?

מחצית מהציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בהסכם הושפעה גם משיקולים פוליטיים, ורוב קטן בלבד בציבור היהודי נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד על תפקודם עם ניסיונות הפיגועים.

כמדי ערב ראש השנה, אנו שואלים את המרואיינים האם לדעתם מבחינת המדינה השנה החדשה תהיה טובה מקודמתה, דומה לה או גרועה ממנה. בדומה לשנה שעברה, גם השנה הציבור הישראלי חלוק בעמדותיו.

בקרב החברה הערבית, מעל מחצית תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם וכרבע אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כמעט מחצית מהמרואיינים היהודים השיבו כי חשוב להם אם בצמרת הרשימות להן יצביעו יוצבו קצינים בכירים בצה"ל.

מרבית הישראלים סבורים כי התחייבות לשקט תעשייתי צריכה להוות תנאי להסכם. בנוסף, הציבור מעניק למערכת החינוך ציון נמוך, וגם שרת החינוך מקבלת ציון נכשל על התפקוד במשבר.

בעוד המרואיינים מדווחים על עלייה של כ-8.5% אחוזים במחירי סל הצריכה בשנה האחרונה, הרוב מעידים כי הכנסתם לא השתנה ורבע נוספים כי אף ירדה. ואיזו ממשלה תטפל בצורה טובה יותר ביוקר המחיה? בציבור חלוקים.

הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.

רוב גדול אינם סומכים על ממשל ביידן כי ייקח בחשבון את האינטרסים הישראליים בעת המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין. בנוסף, הציבור חצוי האם הנשיא יכול להביא לפריצת דרך לחתימת הסכם עם ערב הסעודית. נתונים נוספים בסקר המלא.

מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.

סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.

פחות ממחצית המרואיינים הביעו שביעות רצון מתפקוד חברי הכנסת של המפלגה שעבורה הצביעו. בראש הסולם - יש עתיד ואחריה רע"מ, סוגרות את הרשימה - מרצ וימינה

הסיבה המרכזית לתמיכה: הוכחה לריבונותה של ישראל במקום ● רק שליש מהציבור נותנים לראש הממשלה ציון טוב על ההתמודדות עם האירועים הביטחוניים האחרונים ● רוב הציבור (60%) לא מאמין שהממשלה הנוכחית תשרוד עד סוף 2022 ● יום העצמאות ה-74: כמחצית מהישראלים מציינים כי למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות - ירידה של 16.5% בהשוואה ל-2020

כמדי שנה, לכבוד הפסח והרמדאן בוחן מדד הקול הישראלי את הסוגיות המרכזיות שנמצאות על ראש סדר היום הציבורי: האם במהלך חול המועד פסח יש להתיר הכנסת חמץ לבתי חולים ולבסיסי צה"ל? כיצד נראים השנה מחירי סל ההוצאות לקראת החג לעומת השנה שעברה, והאם הישראלים מחכים לארוחת החג?

העימות המתחולל בימים אלה באוקראינה מעלה סוגיות אתיות ומעשיות רבות. אך האם יחסם של יוצאי חבר העמים אליהן זהה ליחסם של שאר הישראלים? בעוד שבנושאים מסוימים נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות, הרי שבנושאים מרכזיים הדמיון ביניהן קטן משניתן היה לשער, מה שמצביע על תהליך עמוק של הידמות תפיסתית

מבט על ציוני הדמוקרטיה הישראלית השנה בהשוואה לעשור האחרון מצביע על מגמת היחלשות של הדמוקרטיה בישראל, כאשר עיקר הירידה השנה נמצא בתפקוד הממשלה ושלטון החוק

עד כמה מגיפת הקורונה גרמה לישראלים לחשב מסלול מחדש והאם הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים. בנוסף, גיליון ציונים לתפקוד הממשלה המקבלת ציון בלתי מספיק גם ממצביעי הקואליציה

 

רוב גדול מהציבור גאים להיות ישראלים ומעדיפים לא לעבור למדינה אחרת; עם זאת, כשליש בלבד מעריכים את מצבה של ישראל כטוב – השיעור הנמוך בעשור האחרון; לראשונה מאז שנת 2016 בראש סולם המתחים ניצב המתח בין יהודים לערבים

במדד נכלל השנה פרק מיוחד על הערכת הציבור את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון, נייטרליות התביעה והשפיטה והליך בחירת השופטים: שיעורים גבוהים, בעיקר בקרב הציבור החרדי והדתי ובימין, סבורים שבחירת השופטים נעשית משיקולים פוליטיים; רוב בימין אך מיעוט בשמאל ובמרכז סבורים כי מערכת המשפט אינה פועלת באופן ניטרלי כלפי נבחרי הציבור

 

 

פרק מיוחד הוקדש השנה במדד לבחינת עמדות הציבור בנוגע לרפורמות במערכת הפוליטית, בשיטת הבחירות והממשל בישראל: כמחצית מהציבור תומכים בהעלאת הרוב הדרוש לשינוי חוק יסוד – כולל במחנה הימין; 42% תומכים במימון מפלגות גבוה יותר לאלה ששליש ממועמדיהם נשים, ומהחרדים – 20% בלבד; שני שלישים מהציבור תומכים בהעברת סמכויות לרשויות המקומיות​

גם לאחר שמיעת חלק מהעדים במשפט, מצביעי מפלגות האופוזיציה ומצביעי מפלגות הקואליציה חלוקים בדעותיהם. לצד זאת, רוב הישראלים תומכים בהצעות החוק למניעת כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום וקציבת כהונה. וגם, כמה תומכים בתקיפה צבאית באיראן, ומה חושבים בישראל על חיסון ילדים?

47% מהציבור היהודי סבורים שיש לבסס את צה"ל כצבא מקצועי; כ-80% מהיהודים נותנים לצה"ל ציון טוב על הכושר המבצעי וההתנהלות המוסרית בעת לחימה; פחות משליש מהציבור נותנים לצה"ל ציון טוב על התנהלותו הכלכלית

הגורם שנתפס כעוין ביותר כלפי ישראל הוא האו"ם, והידידותית ביותר היא ארה"ב - ומה לגבי האיחוד האירופי ומרוקו? וגם, האם הציבור סבור כי מעמד ישראל השתפר תחת ממשלת בנט ולפיד או דווקא נחלש?

הישראלים ממשיכים להיות מודאגים ממצב התחלואה: יותר ממחצית מהציבור בעד הטלת סנקציות על הלא מחוסנים, כמו איסור כניסה למקומות ציבוריים, תשלום על טיפול רפואי – אבל יש להם קו אדום אחד

ערב ראש השנה החדשה - 60% מכלל הציבור מעריכים כי מצב הרוח הלאומי הוא פסימי, לעומת 32% המדווחים שלדעתם מצב הרוח הלאומי-אופטימי; 52% מהציבור היהודי ישקלו שלא להגיע לארוחת חג במידה ויהיו בה אנשים שלא התחסנו, לעומת 43% שענו שעניין זה לא ישפיע על החלטתם. עוד פרטים על מי אוהב ארוחות חג משפחתיות, תפקוד הממשלה ומידתיות הגבלת הקורונה במדד הקול הישראלי החודשי

מצב הכלכלה והמשק ומגפת הקורונה הם שני הנושאים המטרידים ביותר את הישראלים בימים אלה. המצב הביטחוני נמצא הרחק מאחור, ובתחתית ממוקם משבר האקלים

שיעור הישראלים הגבוה ביותר רואה בשר החוץ וראש הממשלה החילופי יאיר לפיד את ה"איש החזק" בממשלה. במקום השני ראש הממשלה נפתלי בנט ובמקום השלישי- ח"כ מנסור עבאס. בתוך כך, הציבור חצוי בדעתו בנוגע לסיכויי ההישרדות של הממשלה החדשה. וגם- על רקע התפשטות נוספת של נגיף הקורונה, כמה מתכננים לנפוש בחו"ל בקיץ הקרוב?

עשור למחאה החברתית של 2011, רוב הישראלים חושבים שמחאת האוהלים נכשלה בהשגת מטרותיה, עם מחירי הדיור המאמירים ופערים שרק הולכים וגדלים בין עניים ועשירים. לעומת זאת, מרביתם סבורים כי מחאת בלפור מהשנה האחרונה דווקא הצליחה. ולמרות הכל, רוב גדול בציבור הישראלי עדיין מאמין שמחאות ציבוריות הן כלי יעיל להשפעה על מדיניות הממשלה

על אף שהייתה זו תקופה סוערת למדי במדינת ישראל פנימה, נראה שלפי המדדים הבינלאומיים דווקא לא נרשמו שינויים משמעותיים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, וישראל שמרה פחות או יותר על מקומה

הישראלים מעניקים לראשי כל המפלגות ציון נמוך על מידת היושרה שלהם. המנהיג שזוכה לציון הגבוה ביותר הוא בני גנץ, אחריו יאיר לפיד. בתוך כך, הגברת האחדות בעם וסגירת הפערים החברתיים-כלכליים הם הנושאים הנתפסים כחשובים ביותר שהממשלה החדשה צריכה לטפל בהם

רוב גדול בציבור הישראלי מעניק לממשלה ציון טוב על ניהולו הצבאי של המבצע, אך פחות משליש מעריכים בחיוב את תפקודה בהסברת מטרות המבצע לגורמים בינלאומיים. בתוך כך, 45% מהישראלים סבורים שהיה קשר ישיר בין המבצע בעזה לשיקולים פוליטיים של ראש הממשלה

עם העברת המנדט להרכבת ממשלה לח"כ יאיר לפיד, שליש מהישראלים מעדיפים ממשלה בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע"ם, וכרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישיות. כך או כך, 70% מהציבור הישראלי סבורים כי אנו בדרך למערכת בחירות נוספת. ומה חושב הציבור על הבחירה הישירה?

כשליש מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, לעומת 17% בלבד שחושבים שהסיכוי של גוש מתנגדי נתניהו גבוה יותר. כך או כך, 80% מהישראלים צופים בחירות חמישיות בשנה הקרובה

אז מה באמת מבדיל בין מצביעי תקווה חדשה לישראל ביתנו; בין מצביעי הימין החדש לליכוד; ובין מצביעי העבודה ומרצ? סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את עמדות הציבור בשורה של תחומים: דת ומדינה, הפרדת רשויות, שחיתות שלטונית, שיטת הבחירות, זכויות אדם וערכים דמוקרטיים. בסקר גם פילוח לפי הגדרה דתית וגיל לגבי הרצון שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא

שבועיים לבחירות, יותר משליש מהציבור היהודי תומך בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, לעומת כחמישית בלבד בספטמבר 2019, כשעיקר העלייה בימין ובמרכז. בנוסף, כשליש מהישראלים מפקפקים בכך שתוצאות הבחירות שיתפרסמו ישקפו את ההצבעה בקלפיות

כמחצית מהציבור הישראלי חוו פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, אולם סקר מיוחד שערכנו מגלה כי מידת הפגיעה הכלכלית כמעט שאינה משפיעה על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי. כך, רבים אמנם מבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, אך ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות, חרף אחריותו למצב

שישה שבועות לבחירות, רק 42% מהערבים בטוחים או די בטוחים לאיזו מפלגה יצביעו. שיעור דומה גם במרכז ובשמאל, לעומת כמעט 70% בימין. כמו כן, לאחר ההתפרעויות ברחוב החרדי ופתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, רוב הישראלים תומכים בנקיטת צעדים משפטיים ותקציביים כנגד גורמים חרדיים המפרים הנחיות הקורונה, בהם גם 27% מהחרדים

היחלשות רבה של תחושת הסולידריות החברתית – המדידה הנמוכה בעשור האחרון; כשני שליש מהציבור סבורים כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, אך שיעור דומה סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו; ירידה באמון הציבור בכל המוסדות

חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין

המכון הישראלי לדמוקרטיה משיק היום את "מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות" שימשיך, כמו מרכז גוטמן לפניו, לאסוף ולנתח נתוני דעת קהל על מדינת ישראל והחברה הישראלית מהיבטים שונים

שבוע לתחילת מבצע החיסונים בישראל- עלייה של 8% בשיעור הישראלים שהביעו נכונות להתחסן בסבב החיסונים הראשון. עם זאת, כרבע מהציבור הישראלי העידו כי יסרבו להתחסן גם במחזור החיסונים השני, ביניהם בעיקר צעירים, חרדים וערבים - הקבוצות בהן שיעורי ההדבקות גבוהים במיוחד

רוב גדול בציבור הישראלי צופה בחירות בעתיד הקרוב, וכמחצית אף חושבים שזה המהלך הנכון בעת הזו. בתוך כך, השיעור הגבוה ביותר בציבור הערבי תומך בהתקרבות בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר רע"מ עבאס, בעוד השיעור הגבוה יותר בציבור היהודי מתנגד לכך. ומה חושבים מצביעי הליכוד וכחול לבן על אמינות מנהיגי שתי המפלגות?

הקצנת השיח הציבורי והלימודים מרחוק לא מדלגים מעל ראשם של הצעירים: רוב בני הנוער סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, וכי החברה הישראלית אינה סובלנית לדעות שונות. בעוד הערך המרכזי לדמוקרטיה בקרב בני הנוער הערבים הוא שוויון וזכויות אזרח, בקרב יהודים יהיו אלה בחירות וחופש ביטוי. סקר מיוחד על מצב הדמוקרטיה בעיני הצעירים

הבשורות על ההתקדמות בפיתוח חיסון לקורונה מביאות עמן אמנם עלייה זהירה באופטימיות הציבורית, אך כמחצית מהציבור הישראלי העידו שלא ירצו להיות בין המתחסנים הראשונים כשיגיע. וגם- מה הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להנחיות- האם זה הפחד להידבק ולהדביק או שמא החשש שייתפסו ויקבלו קנס?

בתום מערכת בחירות ארוכה ולקראת הכרעה, 42% מהיהודים חוששים כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב תחליש את מערכת היחסים בין המדינות. כשליש סבורים כי הדבר יחזק את יחסיה של וושינגטון עם הפלסטינים. בתוך כך, 1 מכל 5 ישראלים היה מעדיף להגר למדינה אחרת במערב, פי 3 בשמאל מאשר בימין​

מעט יותר ממחצית מהציבור הישראלי סבור שהסגר השני הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים; רוב הציבור ממשיך להביע אמון בפרופ' גמזו; המשך עלייה בחשש הציבור מהמצב הכלכלי

ההסלמה בשיח הציבורי בתקופה האחרונה נותנת אותותיה - רוב בכל הקבוצות בחברה הישראלית מרגיש שמתקיימת נגדן הסתה, 70% מהציבור הישראלי חושבים שישנה הסתה כלפי ראש הממשלה ו-45% מהישראלים צופים היתכנות של רצח פוליטי נוסף

משבר הקורונה מערער את אמונם של החרדים בנבחריהם - 38% מהצעירים החרדים מעריכים כי אמון החרדים בנציגיהם בכנסת נפגע בעקבות המשבר, ו-53% סבורים שהאמון בממשלה נפגע גם הוא. בהנהגה הרבנית, לעומת זאת, רוב גדול מעריך כי האמון לא נפגע כלל, או נפגע במידה מועטה בלבד

בזמן שהאמון בראש הממשלה מגיע לשפל חדש ועל אף שרק שליש מהציבור מאמינים שהמגבלות שהטילה הממשלה אכן מוצדקות ותואמות למצב - רוב הישראלים סבורים כי יש לאסור קיומן של הפגנות בזמן הסגר

עם חתימת ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין, חזרנו לנתוני דעת הקהל ערב חתימת הסכמי השלום עם מצרים וירדן והסכם אוסלו

אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה בחודשים האחרונים, מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. בתוך כך, הציבור הישראלי חלוק בדעותיו לגבי האשמים בעימותים בין המשטרה למפגינים - 33% סבורים שהמפגינים אחראים יותר לעימותים, 31% מצביעים דווקא על המשטרה

סקר דעת קהל מיוחד של מרכז גוטמן בחן מיהם הגופים השומרים על הדמוקרטיה הישראלית, ועד כמה הציבור אופטימי לגבי עתיד הדמוקרטיה. בין התומכים למתנגדים אין כיום הסכמה על שאלות היסוד הנוגעות למהות הבסיסית של חיים בדמוקרטיה

כ-60% מהישראלים נותנים אמון בפרויקטור הקורונה החדש, פרופ' רוני רמזו, לעומת 35% בלבד הסומכים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתוך כך, כמחצית מהישראלים מעריכים כי רוב הציבור או כולו יצייתו להנחיה להישאר בבתים במידה ויוכרז סגר מלא, אך שליש צופים כי רק מחצית מהאוכלוסייה תנהג כך

גל המחאות שפוקד את מדינת ישראל רווי במסרים, זרמים וקריאות שונות – אך האם למחאה מרובת קולות כזו יש סיכוי להצליח? המפגינים יצליחו לסחוף אחריהם אנשים נוספים אם יתמקדו במסר מרכזי אחד, עמו מזדהים רוב אזרחי המדינה - ביקורת כלפי המדיניות הכלכלית של הממשלה

מנתוני הקול הישראלי של מרכז גוטמן עולה כי 60% מהציבור הישראלי מתנגד לבחירות. וגם: רוב הציבור מזדהה עם המחאה כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, וכמעט מחצית סבורים שהתנהלות המשטרה כלפי המוחים נוקשה מדי

עד כמה הפגנות ומחאות הן כלי אפקטיבי לשינוי עמדה? מטבע הדברים, הן מאפשרות להרחיב את מעגל המשוכנעים, כשהן סוחפות איתן את אלה ש"יושבים על הגדר". במקביל, הן גורמות ל"צד השני" לחשוב ולשקול מחדש את עמדותיו

בחינה של שתי ההפגנות במהלך סוף השבוע האחרון - בתל אביב ובירושלים, מגלה כי מדובר למעשה בשתי הפגנות שונות בתכלית - גם במוקד המחאה וגם במסר. המקום שבו כל אחת מהן התקיימה קבע במידה רבה את אופייה, הדימוי הציבורי שלה, תגובת השלטונות וכן, גם את הכיסוי התקשורתי

בלי אמון ציבורי שהנהגת המחאה היא אותנטית ומחויבת, ושאינה משרתת אינטרסים זרים, לא יעלה גל מחאה המוני בר קיימא. אין להוציא מכלל אפשרות שבימים הקרובים יהיו מופעי מחאה קטנים ובינוניים רבים, שחלקם עלולים להידרדר לאלימות, אולם השאלה האם הקבוצות השונות זו מזו בהרכבן וב"צבע" האידיאולוגי שלהן יצליחו ליצור לעצמן מצע ואסטרטגיה משותפים כבסיס לפעולה מתואמת ומתמשכת – נותרת כרגע בלא תשובה

משבר הקורונה, והסגר שבצדו, "הכניס" רבים מהגברים הביתה ומנע מרבים מהם לעבוד שעות ארוכות מחוץ לבית. כעת ישנה הזדמנות גדולה לשינוי חברתי: לדרוש ממקום העבודה לאפשר לאבות להיות מעורבים יותר במשפחתם

עם העלייה בתחלואה, האמון הציבורי בגורמים המובילים את ההתמודדות במשבר הקורונה, בהם רה"מ ושר הבריאות, צונח. בפילוח לפי מחנה פוליטי- 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה. וגם- 40% מהישראלים מעריכים ששר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוא האיש המתאים כיום להוביל את המאבק

60% מהישראלים חוששים לעתידם הכלכלי, כאשר העליה בחשש נרשמה בעיקר בקרב צעירים, חילונים ובעלי הכנסות גבוהות. בתוך כך, הציבור מעניק לממשלה ציון נמוך על טיפולה במשבר הקורונה

בעקבות ריבוי מקרי הקורונה במספר בתי ספר בשבועות האחרונים, 42% מהציבור הישראלי תומכים בסגירה של בתי ספר שבהם נמצאו תלמידים או אנשי צוות חולי קורונה

מחצית מהציבור הישראלי תומכים בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון והגדה המערבית; במקרה כזה- 58% מהישראלים צופים אינתיפאדה שלישית. וגם- כמה מהישראלים מעריכים שראש הממשלה נתניהו אכן יפנה את מקומו כאמור בהסכם הקואליציוני?

40% מהציבור הישראלי חושבים שהפעולות שננקטו להשבת המשק לשגרה היו מהירות מדי. בתוך כך, ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה ובגורמים המקצועיים בממשלה בתחום האוצר והכלכלה על אופן הטיפול במשבר

מחצית מהישראלים צופים שבקרוב יתחיל גל של מחאה ציבורית נגד הממשלה בדומה למחאה החברתית בקיץ של שנת 2011. בתוך כך, רק כשליש מהציבור נותן לממשלה ציון טוב על טיפולה בהיבטים הכלכליים של המשבר

ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה נתניהו, בעוד האמון בגורמים הרפואיים נותר יציב. כמו כן, רוב הישראלים נשארים אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

משבר הקורונה פגע כלכלית במשקי בית רבים, ולא פסח גם על החברה החרדית. בעוד מרבית החרדים מתכננים לצמצם בהוצאות השוטפות, ישנם גם לא מעט משקי בית חרדיים שמתכוונים להגדיל את היקף המשרה של אחד מבני הזוג, ובכחמישית מהם- אחד מבני הזוג שלא עבד עד היום, מתכוון לצאת לעבוד

רוב הישראלים אינם חושבים שהממשלה מגזימה בתיאור המגפה, ונותנים אמון במידע המגיע דרך ראיונות עם מדענים אנשי מקצוע, הודעות משרד הבריאות והצהרות ראש הממשלה. בתחתית הרשימה- המידע המגיע מפוסטים ברשתות החברתיות

ערב יום העצמאות ה-72, 90% מהציבור הישראלי מרגיש חלק מהמדינה ובעיותיה, עליה משמעותית ביחס לעשור האחרון. וגם- 63.5% מהישראלים סבורים כי שיעור ההצלחות של המדינה עולה על שיעור הכישלונות

ירידה ברמת הלחץ ועליה באופטימיות: 57% הביעו חשש למצבם הכלכלי לעומת 67% בשבוע שעבר. כמו כן, 72% מהישראלים אופטימיים בנוגע להתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

הציבור הישראלי, ובכללם החרדים, מאבדים בהדרגתיות את אמונם בשר הבריאות, ומעדיפים ששר הבריאות הבא יהיה איש מקצוע. האמון בראש הממשלה נתניהו, לעומת זאת, נשאר יציב וגבוה יחסית

האמון בשר הבריאות ליצמן בירידה, ועומד כעת על 29%. זאת, בעוד האמון בראש הממשלה נתניהו ממשיך להיות גבוה למדי (57.5%). בנוסף, על אף הזינוק בתחלואה בקרב החברה החרדית, מידת הלחץ שלהם היא דווקא הנמוכה ביותר

63% מהישראלים סומכים על הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הרפואה, לעומת 48% שנותנים אמון בגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר. ולמרות הכל, רוב הישראלים אופטימיים וסבורים שהחברה הישראלית תצליח להתאושש מהמשבר

כמו בתחומים אחרים, מסתבר שגם כשזה נוגע לטיפול והתמודדות עם משבר הקורונה - הציבור מעריך את תפקוד הממשלה בהתאם לעמדותיו והשקפותיו הפוליטיות

ארבעה ימים לבחירות: שאננות גוברת בקרב מצביעי השמאל- 67% מתעניינים פחות במערכת הבחירות; 30% מהישראלים סבורים שישראל בדרך לבחירות מועד ד'. וגם- משבר הקורונה וליצמן: שיעור המרוצים מטיפול משרד הבריאות בנושא גבוה יותר בהתאם לרמת הדתיות

רוב הציבור הישראלי תומך במתן שבתון ביום הבחירות רק למי שיוכיח שהצביע; חקירות נתניהו הן לדעת הישראלים הנושא העיקרי שישפיע על ההצבעה; בנושא המדיני- רוב במרכז ובשמאל לעומת מיעוט בימין סבורים שמועד פרסום עסקת המאה של טראמפ הוא בבחינת התערבות אמריקנית בבחירות בישראל

רוב הציבור מעריך שישראל מוכנה מבחינה צבאית-לחימתית; כ-40% מתושבי הדרום ויהודה ושומרון סבורים שהעורף מוכן מבחינת מיגון, לעומת 15% מתושבי הצפון

הממשלה, הכנסת והמפלגות נמצאות בתחתית טבלת האמון הציבורי? זה כנראה בגלל השקיפות. באופן פרדוקסלי, ככל רמת השקיפות של מוסד מסוים גבוהה יותר, כך האמון הציבורי בו נמוך יותר

האוכלוסיה החרדית נתפסת אמנם כגוף נפרד משאר החברה הישראלית, אך גם בתוכה מתרחשים שינויים בתפיסות ובעמדות לגבי נושאים שונים- גם בגישתם כלפי ערכים דמוקרטיים ותחושת השייכות למדינה

50% מהציבור סבור שמצבה של ישראל טוב עד טוב מאוד; 58% מהישראלים סבורים שהשלטון בישראל מושחת; 55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה; המתח בין ימין לשמאל מדיני- פוליטי הוא השסע החברתי החמור ביותר; אחריו המתח בין יהודים וערבים

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש דצמבר עולה כי כמחצית מהציבור לא מסכימים עם טענת ראש הממשלה נתניהו בדבר רדיפה אישית מצד מערכת המשפט. בנוסף, רוב בקרב מצביעי הימין סבורים שגוש הימין יתחזק במקרה של איחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר עולה כי 43% מהציבור סבורים שרה"מ בנימין נתניהו אחראי לכך שבחודשיים האחרונים לא הוקמה ממשלה; 38% תולים את האשם בח"כ אביגדור ליברמן, ורק 7.5% מפנים אצבע מאשימה כלפי ח"כ בני גנץ; 37% ממצביעי הליכוד: על נתניהו לסיים את תפקידו בעקבות הגשת כתב האישום

מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל היא מורכבת, רבת פנים ומשתנה עם הזמן. היא טעונה מאוד היסטורית, פוליטית, דתית, כלכלית, וחברתית ומשום כך רוויית רגשות. אבל שנאה, על פי הנתונים שבידינו, אינה הרכיב הדומיננטי בה

על רקע המגעים להרכבת ממשלה, מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר מגלה כי כמחצית מבוחרי ימינה (49%) ומחצית מבוחרי הליכוד (48%) מעוניינים שמפלגתם תצטרף לקואליציה בראשות גנץ; ירידה בהערכת הישראלים את מחויבות נשיא ארה"ב לביטחון ישראל

60% מכלל הציבור היהודי מתכוון לצום ביום כיפור, לעומת 27% שלא מתכוון לצום בכלל. 5% מהציבור מתכוונים לשתות אבל להימנע מאכילה. 7% טרם החליטו אם לצום

מחצית מהציבור מתנגד לכך שהמדינה תציע לרה"מ נתניהו הסדר טיעון; הרוב גם לא מאמינים שהוא יחתום על הסכם כזה; התנגדות דומה גם לאופציה של חנינה; באשר לתוצאות הבחירות: רוב הציבור היהודי תומך בהקמת ממשלת אחדות, איך אינו מרוצה מתוצאות הבחירות

play

מחקר חדש של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב הערבים במדינה גאים להיות ישראלים- השיעור הגבוה שנמדד מאז 2003; רוב גדול של הערבים בישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה, אך גם אינם מכירים בזכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי

כמחצית (48.5%) מהציבור היהודי תומך בסיפוח שטחי C; אם השטחים הללו אכן יסופחו, 36.5% מהיהודים סבורים שיש להעביר את הפלסטינים החיים שם לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית; 40.5% מהיהודים גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו

רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד

שני שליש מהמשתייכים למחנה הימין בישראל סבורים שרשויות אכיפת החוק רודפות אחר נתניהו; כמחציתם תומכים בפסקת ההתגברות אך מתנגדים לחוק החסינות; ומרביתם אינם מביעים אמון במוסדות המדינה. סקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את עמדות מצביעי הימין בנושאים שונים

רוב הציבור תומך בתחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת; על אף המשברים הקואליציוניים על רקע סוגיות דת ומדינה- זה לא הנושא שיכריע את הבחירות

לקראת הבחירות, מדד הקול הישראלי מצא כי הציבור הישראלי מרוצה מתפקודו של רה"מ ביחסי החוץ ובחיזוק העוצמה הצבאית של ישראל. מנגד, הישראלים לא מרוצים מניקיון הכפיים של רה"מ ומיכולתו לצמצם פערים בחברה

מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי כשליש מהציבור היהודי מעוניין בהקמת מערך גיור ממלכתי חדש, שיחליף את מערך הגיור האורתודוקסי של הרבנות הראשית, וכמעט מחצית מעוניינים בהרחבת מערך הגיוס המקל של צה"ל. מנגד, כמחצית מהיהודים (54%) לא היו מקבלים כבן זוג אדם שאינו יהודי על פי ההלכה

מדד הקול הישראלי לחודש מאי מגלה כי רוב הישראלים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם טוב, ואף סבורים שהוא השתפר בעשור האחרון. בין ידידותיה הטובות של ישראל - ארצות הברית במקום הראשון, הודו וגרמניה. חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים עשויה לשפר עוד יותר את מעמדנו בקרב שאר המדינות

סקר דעת קהל מיוחד על מהלך ההתגברות והחסינות: 18% בלבד מהציבור הישראלי תומכים בחוק החסינות, רק 30% סבורים שהחוק צריך לחול גם על תיקי ראש הממשלה, ו-41% מסכימים שהרשות השופטת חזקה מדי

רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד

מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

רוב הציבור היהודי סבור כי ישראל מתנהלת באופן מתון מדי בעימותים לאורך הגדר עם עזה; מיעוט מכלל הציבור מאמינים שנתניהו לא הרוויח מעסקת הצוללות; ליותר מרבע (27.5%) אין אמון בטוהר הבחירות; וכמחצית לא מאמינים לסקרי הבחירות. עוד נתונים על נאמנות למפלגות ועל דעת הקהל בנוגע להכרה האמריקאית ברמת הגולן בסקר המיוחד של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה

יותר משני שליש ממצביעי המרכז מדווחים כי הם מתקשים היום, יותר מבעבר, להחליט עבור איזו מפלגה להצביע; במפתיע מתברר כי עמדותיה החברתיות-כלכליות של המפלגה, יותר מעמדותיה הביטחוניות או מי שעומד בראשה - הן שגורמות למצביעים לבחור בה. עוד נתוני דעת קהל על היום שאחרי הבחירות ותכנית השלום של טראמפ, בסקר בחירות מיוחד

play

מה מניע אנשים בבחירות? מה החשיבות של מצעי מפלגות וכיצד זה קשור לתפיסה הביטחונית של ראשי המפלגות? קמפיין נגטיבי או פוזיטיבי- מה עדיף? 
האזינו לשיחה עם פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם משה דבי, בעלים ומנכ"ל של משרד דבי תקשורת לייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

הציבור הישראלי מעדיף את הפריימריז כשיטה להרכבת רשימת מועמדי המפלגות לכנסת; הדימוי הרווח ביותר של המרכז הפוליטי בעיני הימין, השמאל וכלפי עצמו הוא כשל מחנה 'חסר בסיס רעיוני מוצק'; הציבור היהודי חצוי בשאלה האם על ראש הממשלה להתפטר אם יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע

לקראת שנת הבחירות 2019, מהם הנושאים הבוערים מבחינת הציבור בישראל – האם נושאי פנים כגון אחדות העם, פערים חברתיים-כלכליים ושחיתות בהנהגה, או נושאים של מדיניות חוץ וביטחון כמו הגרעין האיראני, המצב בעוטף עזה או שמא נושא השלום? מאמר זה בוחן את חשיבותו היחסית של השלום בדעת הקהל היהודית-ישראלית ועוקב אחר מגמות בסדר היום הציבורי לאורך זמן

מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב הישראלים סבורים שהממשלה הבאה תהיה דומה לנוכחית ואינם מעוניינים בצירוף החרדים והערבים אליה"

play

הציבור היהודי בישראל מביע הסתייגות מקשר בין-אישי עם ערבים וחלקו אף מוטרד מריבוי הערבים המועסקים בתחום הרפואה

בבדיקת המדדים הבינלאומיים לאיכות הממשל ותפקוד המערכת השלטונית, מסתבר שמיקומה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם אינו גרוע. אבל כדאי לשים לב שאנחנו נמצאים במצב פחות טוב ביחס למדינות ה- OECD.

מוזמנים להאזין לשיחה עם פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועורכת מדד הדמוקרטיה השנתי, יחד עם נדב אייל, עורך חדשות החוץ של ערוץ עשר ומחבר הספר 'המרד נגד הגלובאליזציה'. בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

play

אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית

play

פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא

play

על רקע התפטרות שר הביטחון היוצא ליברמן, רוב הישראלים סבורים שנתניהו לא צריך לתפקד כשר הביטחון במקביל לתפקידו כראש הממשלה. בנוסף, לאור הבחירות הקרבות, שליש מהישראלים היו רוצים לראות את גנץ מכהן כראש הממשלה הבא

play

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. גם השנה ניכרת עליה בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד ורוב הישראלים גאים בישראליותם. ממצא מעניין וחדש קשור למתח שבין גוש הימין לגוש השמאל- שלראשונה מזה 16 שנה הפך להיות המתח החזק ביותר בחברה הישראלית

בעשורים האחרונים הציבורי הישראלי חלוק בעמדותיו כלפי הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים". ב-25 השנים שחלפו מאז נחתמו הסכמי אוסלו, אנו עדים לתנודות בתמיכת הציבורית בנוסחה זו. צפו בנתונים המלאים

play

מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב, בדק החודש מה חושב הציבור בנוגע לוויכוח הפומבי בין השר בנט והשר ליברמן בכל הנוגע למדיניות כלפי עזה; ומהי עמדת הישראלים כלפי קמפיין ה- "MeToo"?

play

למרות הטרוניות הנשמעות בנוגע לטקס המשפחתי בחגים, רוב הציבור היהודי מאוד או די אוהב את ארוחות החג המשפחתיות; על השנה שהסתיימה- רוב הציבור הישראלי סבור שהשנה הייתה טובה עבור מדינת ישראל ואופטימיים לגבי שנה הבאה

play

מדד השלום החודשי מצא, כי קרוב לשני שליש מהישראלים תומכים בהוספת המחויבות לשוויון מלא בין אזרחי המדינה. עוד נמצא, כי רוב הציבור היהודי סבור שהחוק לא ישפיע רבות על מחויבותה של העדה הדרוזית כלפי המדינה

play

סקר "מדד השלום" מצביע על תמיכה רחבה בציבור הכללי בגיוס חובה לחרדים. קרוב למחצית מהישראלים תומכים במתווה שיגייס את בני הישיבות בגיל 18, ויאפשר רק למספר מצומצם מהם להישאר וללמוד. וגם: מה חשבו על טענות שרה נתניהו בפרשת המעונות וטיפול צה"ל בטרור העפיפונים?

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37%

play

46% מהנשאלים במדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת ת"א חוששים לשלטון הדמוקרטי. 41% מהישראלים סבורים שיש להאריך את הקדנציה של המפכ"ל

מדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב, מוצא כי רוב היהודים מאמינים שהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, חרף מחאות הפלסטינים בנושא, היא צעד חיובי לאינטרס הישראלי. באשר לאיום האיראני- הציבור הישראלי אינו חושש שעתיד להתלקח בקרוב עימות בין ישראל לאיראן. במידה ויפרוץ הרוב גם מאמינים שישראל תנצח בו והציבור הישראלי יתמודד עם השלכותיו

לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות "חפרנו" במאגר המקוון החדש Data Israel, וגילינו שלמעלה ממחצית מהישראלים צפו בעבר וגם היום בטקס המשואות ולא פחות מעניין, שבניגוד לעבר בשנים האחרונות רובנו רוצים להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות

עדכון מיוחד של מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב: רוב היהודים בישראל מכשירים את הבית לקראת פסח ולא אוכלים חמץ מחוץ לבית אך מתנגדים לאיסור מכירת חמץ במסעדות ובתי קפה

play

בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה

רוב הציבור הישראלי חושש מהשלכות העברת השגרירות, אך לא חושב שזו סיבה מספקת לדחות את המהלך, כך עולה ממדד השלום החודשי. כמו כן, על רקע חקירות רה"מ, העידו 62.5% מהציבור כי אינם מאמינים לאמירתו של רה"מ כי "לא יהיה כלום כי אין כלום"

תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את מבקשי המקלט מסודן ואריתריאה למדינה שלישית באפריקה

play

לקראת שנת ה-70 למדינת ישראל מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה משיק את אתר דאטה-ישראל: מאגר מחקרי דעת הקהל המקיף והוותיק ביותר בישראל בלחיצת כפתור

על פי נתוני מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב חלק גדול בציבור סבור שמטרת ההפגנות בתל אביב היא הפלת שלטון נתניהו בעוד שהרוב הביעו אמון בעבודת המשטרה והיועמ"ש. בנוסף יותר ממחצית סבורים שהכרזת טראמפ על י-ם תרמה לאינטרס הישראלי

פרופ' תמר הרמן בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל על מדד הדמוקרטיה

play

"הרגילו אותנו לחשוב שהתקשורת צריכה להיות אובייקטיבית, אבל האובייקטיביות מתה. ככל שהתקשורת תהיה שקופה יותר, כך נוכל לחזור להאמין בה". ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חושבת שאובדן אמון הציבור בתקשורת הוא לא בהכרח דבר רע

play

מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שרוב הישראלים מרוצים ממצבה הכללי של ישראל ואופטימיים לגבי עתידה. מה עוד מספר לנו אותו מדד? פרופסור תמר הרמן מסבירה

play

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"

בשנה שעברה הצביע מדד הדמוקרטיה, על שפל של כל הזמנים באמון הציבור בתקשורת. לעומת זאת, בשנת 2017 נראה שהמגמה נבלמה ומתחילה מגמה הפוכה. האמון של הציבור הישראלי במוסד התקשורת עלה ב-4% ועומד השנה על 28% לעומת 24% בשנה החולפת

השיחה הישראלית רוויה ביקורת עצמית נוקבת על "המצב". מוסיקת הרקע לחיינו הציבוריים היא מהז'אנר הדיכאוני; סימפוניה מתמשכת של "תוגת הישראליות". על רקע זה, מפתיע לקרוא את מדד הדמוקרטיה 2017: מתברר, שבמענה לשאלה מהו מצבה של ישראל, רק מיעוט קטן סובר שהמצב "רע" או "רע מאד". כשליש משיבים "ככה ככה", וכמחצית האזרחים מעריכים כי המצב "טוב" או "טוב מאד"

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

רוב הישראלים מרוצים ואופטימיים לגבי מצב המדינה- אך כל קבוצה מתבצרת בעמדותיה; אמון הציבור במוסדות הפוליטיים בשפל ; רוב הישראלים סבורים שבכנסת מחוקקים חוקים אנטי דמוקרטים ומתנגדים ללקיחת הסמכות לפסילת חוקים מבג"ץ

מדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב המתפרסם היום מצא, כי רוב משמעותי בציבור סבור שאין לאשר את חוק ההמלצות, וכי יש להמשיך לאפשר למשטרה להגיש לפרקליטות גם את ממצאי החקירה וגם את חוות דעתה לגבי ההעמדה לדין של הנחקר. עוד עולה, כי הישראלים מתנגדים למעורבות של הקהילה היהודית בארה"ב בעניינה הפנימיים של ישראל וכי חלק משמעותי בציבור, סבור שראש הממשלה נכשל בטיפול באיום האיראני

שנת 2017 מסתמנת כשנה לא פשוטה ביחסים שבין הציבור הערבי למדינה. מחקר חדש של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, 43% מהאזרחים הערבים מעידים כי הרגשתם כלפי מדינת ישראל הפכה שלילית יותר בשנים האחרונות

מדד השלום מוצא, כי האמון בצה"ל ובצבא העם עדיין גבוה בקרב החברה היהודית. עם זאת, בנושאים שאינם קשורים לתפקודו של צה"ל בשדה הקרב, ניכר כי הציבור הישראלי אינו מעניק לצבא אשראי בלתי מוגבל

למרות ה"מתקפה" הפוליטית על בית המשפט העליון, האמון בו בקרב הציבור הישראלי נותר בשנה האחרונה יציב. רה"מ נתניהו זוכה לפחות אמון ממנו - אך יו"ר העבודה גבאי מדורג בתחתית. תוצאות מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב

לכבוד תחילת שנת הלימודים בדקנו על קצה המזלג את עמדות הציבור באשר להבטים שונים של החינוך בישראל. מי מרוצה משר החינוך ומי חושב שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי? למי דחוף ליישם את החוק המורה על קיצור החופשות ומדוע? ומה דעת הציבור על האופן בו מערכת החינוך מכינה את תלמידיה להתמודדות עם אתגרי החיים? אנחנו שאלנו, התשובות לפניכם

מנתוני מדד השלום בחודש פברואר עולה כי רוב הציבור מרוצה מהמצב הביטחוני והכלכלי, אך יותר ממחצית מהציבור לא מרוצה מתפקוד ראש הממשלה.

מנתוני מדד השלום בינואר עולה, כי רוב הישראלים סבורים שיחסו של טראמפ יהיה הפוך, וכי הימנעות ארה"ב בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נבעה מיחסים עכורים בין רה"מ לאובמה.

במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.

הדוח בדק עמדות בקרב מנהלי בתי הספר בישראל, במסגרת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה.

מיהו ראש הממשלה המועדף על מצביעי המפלגות השונות, בפרט מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות? מי לדעת מצביעי המפלגות יטפל טוב יותר בבעיות הביטחון ובבעיות הכלכליות-חברתיות?

כחודשיים לפני הבחירות לתפקיד נשיא המדינה טרם ידוע מי יהיו המועמדים הסופיים לתפקיד, דהיינו אלה שמועמדותם תוגש על ידי לפחות עשרה חברי כנסת. עם זאת, מספר אישים כבר הביעו את רצונם להיות מועמדים לתפקיד. למרות שנשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת, מעניין לבחון מי מהמועמדים מתאים ביותר בעיני הציבור להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל.

יום העצמאות הוא יום חג לאומי. חוק יום העצמאות התש"ט – 1949 קובע כי "יום ה' באייר ...יוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.". אך במדינה מקוטבת ומשוסעת כמו מדינת ישראל, היחס המורכב למדינה משתקף גם באופן בו נתפס ומצוין יום ההכרזה על הקמת המדינה. יש מי שעבורם הוא יום חג, עבור אחרים יום חול ולגבי אחרים הוא אף נתפס כיום אבל.

חוק הנכבה כוון במיוחד למניעה של מימון אירועי יום הנכבה על ידי גופים במגזר הערבי הממומנים מתקציב המדינה. מה חושבים אזרחי ישראל על החוק? האם הרוב תומך בו? האם יש קשר בין תמיכה לאוריינטציה פוליטית?

בימי קום המדינה היה מכון סקרים אחד שביצע סקרים בישראל. לרגל חג הפסח הוצאנו נתונים ממחקר משנת 1949 אודות מדיניות הצנע בישראל. על תפיסת תפקידם של נשים מול גברים, על תפיסות אתניות ומגדריות תוכלו לקרוא ואולי אף לחייך.

המרוץ לנשיאות המדינה מתחמם, אך הציבור הישראלי אינו מגלה בו עניין. מה יודעים האזרחים על המרוץ ובמי הם תומכים? סקר חדש בסדרת סקרים של מרכז גוטמן מציג נתונים מעניינים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש לנשיא המדינה ב-06.10.2013.

מהו שיעורם של הרפורמים והקונסרבטיבים באוכלוסיית ישראל? מה מוצאם העדתי והאם הרפורמים מגדירים את עצמם דתיים? צוהר לזרם ידוע ומוכר בחברה הישראלית שכמעט שאי-אפשר למצוא עליו נתונים עדכניים.

מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?

במהלך השנים בדקו סקרי מרכז גוטמן את עמדות הציבור הישראלי בסוגיית גיוס בני הישיבות לשירות צבאי. במסמך זה נציג את העמדות הללו, ונראה כיצד מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מסוימים של המשיבים משפיעים על נטייתם להתנגד לגיוס בני ישיבות או לתמוך בו. לבסוף גם נסקור את עמדות הציבור לגבי הפרדה בין חיילים לחיילות בצה"ל כחלק מדרישותיהם של גורמים דתיים וחרדיים.

בעיות של רדיפה אחר עיתונאים או חוקים מגבילי ביטוי הן רק חלק מהבעיות של התקשורת בישראל. סוגיות לא פחות מהותיות הן: שמירה על איכות העיתונות והסטנדרטים המקצועיים כשהבעלות על גופי התקשורת נמצאת בידי בעלי הון, התפקוד האתי והמקצועי של העיתונות הישראלית וסוגיית מעמדם של גופי אכיפת האתיקה העיתונאית. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה ומדד השלום, מהם עולה במפתיע, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה, והיא נותרה בינונית כשהייתה.

הצעת חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עוררה בשבועות האחרונים דיונים רבים. ביקשנו לברר מהן עמדות הציבור כלפי היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית? איזו משמעות מקנה הציבור למושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית"?

מהן עמדות הציבור כלפי לערבים אזרחי ישראל בנושאים כדוגמת מתן שוויון זכויות קבלת החלטות גורליות במדינה, סיכוי הצלחה בחיים בישראל? 

הדמוקרטיה הישראלית ידעה בשנה החולפת נקודות שפל ושיאים קיצוניים: מכתבי הרבנים והפגנות שנאה נגד עובדים זרים מחד גיסא ומחאת האוהלים מאידך גיסא; חקיקה אנטי-דמוקרטית, כגון חוק הנכבה ופסיקת בג"ץ שחייבה את היישוב רקפת לקלוט משפחה ערבית. תערובת זו מקשה להשיב חד-משמעית על השאלה: "הדמוקרטיה הישראלית – לאן?".

יוני 1969, ימי מלחמת ההתשה, ארבעה חודשים לפני הבחירות לכנסת השביעית. בראשות הממשלה עמדה גולדה מאיר. המכון למחקר חברתי שימושי (מרכז גוטמן לסקרים) ערך סקר דעת קהל בנושא הדיור. השאלות שנשאלו אז נראות רלוונטיות ביותר גם כיום.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

 

 

משדר מיוחד במכון הישראלי לדמוקרטיה בו נסביר את המשמעויות של הדיונים ונענה על השאלות הכי בוערות.

  • משדר מקוון

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 יוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-19 על ידי צוות המחקר של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון

  • שידור חי

ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2020 יוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-18 על ידי צוות המחקר של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2019 יוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-17 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה נערך זו השנה ה-16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2017 מוגש כעת לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 15 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

ביום שני 19.12.2016 הוגש מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. השנה עסק המדד בין השאר ביכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, באמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, יחסי יהודים-ערבים, וכיצד ישראל מתמודדת עם טרור. את המדד הגישו לנשיא המדינה נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.

  • למוזמנים בלבד

המדד הוגש בתאריך 10.11.2015, לנשיא המדינה מר ראובן ריבלין.

default

אירוע השקת ספר העוסק בפועלו של לואי גוטמן, מייסד מרכז גוטמן לסקרים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

"החברה הישראלית היהודית חווה בעשורים האחרונים תהליך דינמי של חילופי אליטות וחילופי אידאולוגיות, הכולל, בין היתר, תנועה שיטתית ומתמשכת של הדתיוּת הלאומית מן השוליים אל המרכז החברתי־פוליטי.[...] לתמורה זו יש השלכות אסטרטגיות על אופייה של החברה הישראלית, על יחסי הכוחות בתוך המערכת המוסדית השלטונית, על סדר היום הלאומי ואף על מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל."

המדד הוגש ביום ראשון 4.1.15 לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין. השנה הנושא המרכזי שעמד במוקד המדד הוא עמדות הציבור בנוגע להיבטים שונים של המצב הכלכלי חברתי בישראל והשפעתו על הדמוקרטיה.

default

איזה מוסד ממוסדות המדינה זוכה לאמון הגבוה ביותר מצד הציבור? כיצד תופס הציבור את טיפול הממשלה בבעיות? האם הציבור הערבי רואה עצמו מקופח, ומה חושב הציבור היהודי על כך? נתונים חדשים ומרתקים אלה, המופיעים במדד הדמוקרטיה 2012, מבקשים לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי – על מגוון קבוצותיו – בכל הנוגע לשיטת השלטון, לתפקוד המערכת הפוליטית, לנבחרי הציבור ולערכים הדמוקרטיים העיקריים.

default

ביום שלישי, 30 בנובמבר 2010, כ"ג בכסלו תשע"א, הוגש מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2010 לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. בכנס הוצגו ממצאי המחקר שבחן במבט השוואתי, היסטורי ובין-לאומי את איכות הדמוקרטיה הישראלית, את תפקודה ואת מצבה היום.

default

מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש הבוקר לנשיא המדינה. המדד הוא סקר מסורתי המבקש לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי - על קבוצות המשנה שלו - בכל הנוגע לשיטת השלטון, תיפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים.

default
default