מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

מרכז גוטמן לסקרים, הפועל במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז שנת 1998, הוא מרכז מחקר עצמאי ובלתי תלוי המתמקד באיסוף, ניתוח ושימור נתונים אמפיריים על החברה והפוליטיקה בישראל. המחקרים המתבצעים באמצעות ובשיתוף המרכז כוללים, בין היתר, את פרויקט "מדד הדמוקרטיה", "מדד השלום", ומשאל עמים - הסקר המשותף לישראלים ופלסטינים, כמו גם סקרי בחירות. מאגר הנתונים המקיף והאיכותי של מרכז גוטמן לסקרים כולל מידע ונתונים על דעת הקהל בישראל מ-1947 ועד היום.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' תמר הרמן

    מנהלת אקדמית

    קראו עוד

    פרופ‘ הרמן עורכת מאז 1994 את מדד השלום החודשי (בשיתוף עם פרופ‘ אפרים יער) ומאז 2010 את מדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי. חברת סגל בכיר בתחום מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. בעבר לימדה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב והייתה מרצה אורחת באוניברסיטאות פרינסטון (ארצות הברית), קווינס (בלפסט) ו־ WZB (ברלין).

  • תמונת ברירת מחדל

    אלה הלר

    אחראית סקרים

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר רפאל ונטורה

    מנהל מאגר הנתונים

    קראו עוד

    ד"ר ונטורה הוא מנהל מאגר הנתונים של מרכז גוטמן. בוגר המסלול הישיר לדוקטורט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. משמש חוקר בפרויקט הבחירות הלאומי של ישראל (INED) ומרצה בביה“ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

  • תמונת ברירת מחדל

    חנן כהן

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    ציפי לזר-שואף

    עובדת מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    פאדי עומר

    עוזר מחקר

מנתוני מדד השלום החודשיים עולה כי רוב הציבור מרוצה מהמצב הביטחוני והכלכלי, אך יותר ממחצית מהציבור לא מרוצה מתפקוד ראש הממשלה.

מנתוני מדד השלום החודשי עולה, כי רוב הישראלים סבורים שיחסו של טראמפ יהיה הפוך, וכי הימנעות ארה"ב בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נבעה מיחסים עכורים בין רה"מ לאובמה.

במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.

הדוח בדק עמדות בקרב מנהלי בתי הספר בישראל, במסגרת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר שנתי, שמטרתו לאבחן את "מצבה הבריאותי" של הדמוקרטיה הישראלית. מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש לנשיא המדינה ב-06.10.2013.

מהו שיעורם של הרפורמים והקונסרבטיבים באוכלוסיית ישראל? מה מוצאם העדתי והאם הרפורמים מגדירים את עצמם דתיים? צוהר לזרם ידוע ומוכר בחברה הישראלית שכמעט שאי-אפשר למצוא עליו נתונים עדכניים.

מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?

בעיות של רדיפה אחר עיתונאים או חוקים מגבילי ביטוי הן רק חלק מהבעיות של התקשורת בישראל. סוגיות לא פחות מהותיות הן: שמירה על איכות העיתונות והסטנדרטים המקצועיים כשהבעלות על גופי התקשורת נמצאת בידי בעלי הון, התפקוד האתי והמקצועי של העיתונות הישראלית וסוגיית מעמדם של גופי אכיפת האתיקה העיתונאית. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה ומדד השלום, מהם עולה במפתיע, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה, והיא נותרה בינונית כשהייתה.

הדמוקרטיה הישראלית ידעה בשנה החולפת נקודות שפל ושיאים קיצוניים: מכתבי הרבנים והפגנות שנאה נגד עובדים זרים מחד גיסא ומחאת האוהלים מאידך גיסא; חקיקה אנטי-דמוקרטית, כגון חוק הנכבה ופסיקת בג"ץ שחייבה את היישוב רקפת לקלוט משפחה ערבית. תערובת זו מקשה להשיב חד-משמעית על השאלה: "הדמוקרטיה הישראלית – לאן?".

יוני 1969, ימי מלחמת ההתשה, ארבעה חודשים לפני הבחירות לכנסת השביעית. בראשות הממשלה עמדה גולדה מאיר. המכון למחקר חברתי שימושי (מרכז גוטמן לסקרים) ערך סקר דעת קהל בנושא הדיור. השאלות שנשאלו אז נראות רלוונטיות ביותר גם כיום.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

 

 

ביום שני 19.12.2016 הוגש מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. השנה עסק המדד בין השאר ביכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, באמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, יחסי יהודים-ערבים, וכיצד ישראל מתמודדת עם טרור. את המדד הגישו לנשיא המדינה נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.

  • למוזמנים בלבד

המדד הוגש בתאריך 10.11.2015, לנשיא המדינה מר ראובן ריבלין.

default

אירוע השקת ספר העוסק בפועלו של לואי גוטמן, מייסד מרכז גוטמן לסקרים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל הרחב
default

"החברה הישראלית היהודית חווה בעשורים האחרונים תהליך דינמי של חילופי אליטות וחילופי אידאולוגיות, הכולל, בין היתר, תנועה שיטתית ומתמשכת של הדתיוּת הלאומית מן השוליים אל המרכז החברתי־פוליטי.[...] לתמורה זו יש השלכות אסטרטגיות על אופייה של החברה הישראלית, על יחסי הכוחות בתוך המערכת המוסדית השלטונית, על סדר היום הלאומי ואף על מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל."

המדד הוגש ביום ראשון 4.1.15 לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין. השנה הנושא המרכזי שעמד במוקד המדד הוא עמדות הציבור בנוגע להיבטים שונים של המצב הכלכלי חברתי בישראל והשפעתו על הדמוקרטיה.

default

איזה מוסד ממוסדות המדינה זוכה לאמון הגבוה ביותר מצד הציבור? כיצד תופס הציבור את טיפול הממשלה בבעיות? האם הציבור הערבי רואה עצמו מקופח, ומה חושב הציבור היהודי על כך? נתונים חדשים ומרתקים אלה, המופיעים במדד הדמוקרטיה 2012, מבקשים לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי – על מגוון קבוצותיו – בכל הנוגע לשיטת השלטון, לתפקוד המערכת הפוליטית, לנבחרי הציבור ולערכים הדמוקרטיים העיקריים.

default

ביום שלישי, 30 בנובמבר 2010, כ"ג בכסלו תשע"א, הוגש מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2010 לנשיא המדינה, מר שמעון פרס. בכנס הוצגו ממצאי המחקר שבחן במבט השוואתי, היסטורי ובין-לאומי את איכות הדמוקרטיה הישראלית, את תפקודה ואת מצבה היום.

default

מדד הדמוקרטיה 2013 הוגש הבוקר לנשיא המדינה. המדד הוא סקר מסורתי המבקש לצייר תמונה מפורטת של עמדות הציבור הישראלי - על קבוצות המשנה שלו - בכל הנוגע לשיטת השלטון, תיפקוד המערכת הפוליטית, נבחרי הציבור והערכים הדמוקרטיים המרכזיים.

default
default