עמית בכיר
פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו"ם.
ראשת התוכנית לשיטור וביטחון פנים; חוקרת בכירה
חוקרת את עולם המשטרה ומייעצת למשטרת ישראל בנושאי רפורמות ארגוניות, הכשרות שוטרים, שיטור הוגן ושיטור מבוסס ראיות. יעל מומחית בתחום השיטור בחברות שסועות והשפעותיו על החברה בישראל.
חוקרת בתוכנית לשיטור וביטחון פנים
עוסקת, בין היתר, בהתחמשות המואצת בחברה הישראלית, בסוגיות ליבה בשיטור וביטחון הפנים בישראל, בחובת הגיוס לצבא ובמצבה המשפטי של ישראל במישור הבין-לאומי.
חוקרת אורחת
פרופ' אלישבע רוסמן-סטולמן היא פרופסור חבר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, ועד לאחרונה ראש מרכז ארגוב לחקר העם היהודי ומדינת ישראל וסגן ראש המחלקה. פרופ' רוסמן-סטולמן משמשת גם כחוקרת בכירה במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א). לצד היותה חברה מייסדת באגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, מאז 2023 היא משמשת כעורכת הראשית של כתב העת 'צבא, חברה וביטחון לאומי' של אגודת חוקרי צבא-חברה. במקביל, פרופ' רוסמן-סטולמן חברה במספר קבוצות חשיבה ומחקר במערכת הצבאית.
מחקריה של פרופ' רוסמן-סטולמן עוסקים במגוון סוגיות צבא-חברה, נשים דת ומדינה, פמיניזם דתי, יחסי מדינות המפרץ וישראל, סוגיות של דת וצבא, כמו גם צבא וביטחון. בין הפרויקטים המחקריים שלה ניתן למנות את חקירת דמותו של החייל הקרבי בתקשורת הישראלית, צבא ככלי בגישור על פני שסעים חברתיים, חיילים וחיילות דתיים בצה"ל, חיילים במערכת הבריאות האזרחית, פמיניזם דתי ונישואין מחוץ לרבנות.
עוזר מחקר בתוכנית לשיטור וביטחון פנים
בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
כיום סטודנט לתואר שני במדע המדינה במגמת משפט, ממשל וחברה במסלול המחקרי באוניברסיטה העברית.
עוזרת מחקר
בעלת תואר ראשון ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה בעבר במחלקת ייעוץ וחקיקה ובפרקליטות המדינה במשרד המשפטים.
חוקרת, פרויקט ביטחון קהילתי בעיר רהט, התוכנית לשיטור וביטחון פנים
ד"ר מנאל חריב היא חוקרת מדיניות יישומית, המתמחה בפיתוח, עיצוב והערכת אימפקט של התערבויות חברתיות ומדיניות ציבורית, בדגש על אפקטיביות, צמצום פערים וקבלת החלטות מבוססת ראיות.
חוקרת, פרויקט ביטחון קהילתי בעיר רהט, התוכנית לשיטור וביטחון פנים
זוביידה עזירי, חוקרת ומובילת פרויקטים בתחום בריאות הציבור והסביבה, בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם קהילות בדואיות ובפיתוח אסטרטגיות בריאותיות וחברתיות. כיום מובילה הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב, לאחר ניהול תכניות אקטיביזם סביבתי ועשייה משמעותית בקרן החדשה לישראל. בעלת תואר שלישי לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, מתמחה בקידום בריאות, בריאות הציבור, ניהול צוותים ופיתוח תכניות התערבות קהילתיות.
עוזרת מחקר, פרויקט ביטחון קהילתי בעיר רהט, התוכנית לשיטור וביטחון פנים
בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת סנט פטרסבורג, ותואר שני באנתרופולוגיה מאוניברסיטת חיפה, במסגרתו כתבה עבודת תזה העוסקת בניהול גבולות אישיים ופיזיים על ידי נשים בתוך תעשיית המין בישראל.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, נעמי נוימן
נעמי נוימן, לשעבר ראש המחקר ועיצוב המדיניות בשב"כ וכיום עמיתת מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, מגיעה ל"סדר חדש" לריאיון ראשון ולשיחה על אחת השאלות שישראל הפסיקה לדבר עליהן: לאן הולך הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ולאחר שתפיסת "ניהול הסכסוך" קרסה בבוקר ההוא, ישראל עוד לא מציבה תפיסה חלופית, ולא אופק ביטחוני או מדיני ברור. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מנתחת נוימן את התפיסות שהובילו ל-7 באוקטובר ואת החלופות שנמצאות היום על השולחן. נוימן מסבירה מה קורה בצד הפלסטיני: על מצבה של הרשות הפלסטינית ומה עומד מאחורי הירידה בתמיכה בחמאס ובמאבק המזוין.
נוימן מנתחת את סיכויי ההתלקחות בגדה וסיכויי ההיפרדות מהפלסטינים לאור המחירים שמשלמת החברה בישראל על היעדר הכרעה בסכסוך המדמם.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר שירה עפרון
ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה וראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד, מגיעה ל"סדר חדש" לשיחה על ההסכם המתגבש בעזה, כאשר חמאס נותר שחקן מתעצם בשטח. הנשיא טראמפ חתם על שלב ב' של תוכנית 20 הנקודות לשלום בעזה, אך הסוגיות המרכזיות נותרו פתוחות: מהי המשמעות בפועל של פירוק חמאס מנשקו? עפרון מתייחסת גם לגישה הדוגלת בהמשך השליטה ב"רצועות ביטחון" בעזה ובלבנון ועד כמה מדובר בתפיסת ביטחון חדשה/ישנה.
בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, עפרון בוחנת את המחיר האזורי והבינלאומי של היעדר מהלך מדיני: האם הנורמליזציה עם סעודיה עדיין אפשרית; ומה מלמד הסכם הגרעין הסעודי-אמריקני על מקומה של ישראל באזור?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
צה"ל לא קיבל הוראה לאפשר את המצור בקוסרה, וגם לא קיבל גיבוי לפנותו. ממשלה שאינה אומרת דבר אינה ניטרלית: היא נמנעת מלתת הוראה מפורשת כדי לא לשאת באחריות, ומשאירה לצבא לנחש מה היא מצפה ממנו לעשות. כך נפגע האמון בצה"ל, מפנים ומחוץ, ונפגעת יכולתו למלא את תפקידו.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הודעת שר הביטחון על הדחת אלוף פיקוד מרכז במהלך שידור חי בערוץ 14 אינה רק חריגה מסמכות. כשהשר מציג עמדה לפיה מותר לו להדיח קצין בכיר משיקולים פוליטיים, הוא מסכן את האמון בצה"ל ואת יכולתו לתפקד כצבא העם, ומכאן גם את ביטחון המדינה.
מאת: יוחנן פלסנר
הדרך לגיוס חרדים לא עוברת דרך מעצרים המוניים, אבל גם אי אפשר להחליט שמגזר אחד, ורק הוא, פטור מעונש על אי-ציות לחוק. בינתיים, העלייה במספר המתגייסים החרדים בשנה האחרונה מלמדת שצעדי האכיפה והסנקציות הם הכלים היחידים שמייצרים היום שינוי.
מאת: השופט (בדימוס) אלוף (במיל') אילן שיף, ד"ר ערן שמיר-בורר
להצעת החוק שתסמיך את הממשלה לפעול בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי יהיו השלכות מרחיקות לכת גם על צה"ל. האם הטובים והראויים ביותר ימשיכו לשרת בסדיר ובמילואים אם יחששו שהם מונחים לפעול בניגוד לדין, או עלולים לעמוד בפני הליכים פליליים בחו"ל?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
יותר מאלף ימים אחרי 7 באוקטובר, ישראל עדיין לא החלה לחקור באופן אמתי ומקיף את המחדל הגדול בתולדותיה. כדי לברר את העובדות ולפתור את השאלות הבסיסיות: מה קרה, איך קרה ולמה קרה, דרושה ועדת חקירה ממלכתית. זו אינה משימה למבקר המדינה, כפי שהבהיר בג"ץ, וגם לא לוועדת חקירה פוליטית כמו זו שמבקשת הקואליציה להקים.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, רב ניצב משה קראדי
מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר, רב ניצב משה קראדי, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה נוקבת על מצבה של המשטרה ועל האתגרים העומדים בפניה תוך שינויים חסרי תקדים המתחוללים בה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, קראדי טוען כי המשטרה עברה בשנים האחרונות תהליך עמוק של פוליטיזציה ופגיעה בערכי הארגון, מתייחס ליחסים בין השר למפכ"ל, לעצמאות המשטרה, למינויים ולחששות לקראת מערכת הבחירות. עם טשטוש גבולות ההתערבות של הדרג הפוליטי בארגון עולה השאלה - לאן הולכת המשטרה?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, עופרה אש
עופרה אש, לשעבר מנכ"לית פורום "דבורה", מגיעה ל"סדר חדש" לשיחת עומק על שירות נשים בצה"ל, נשים לוחמות והוויכוח הציבורי סביב שילובן במערכי הלחימה. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, אש מתייחסת לפריצת הדרך של הלוחמת הראשונה שסיימה את מסלול סיירת מטכ"ל, לבג"ץ הלוחמות ולשינויים שחלו בצה"ל בעשורים האחרונים. עוד עוסק הפרק במחלוקת סביב פקודת השירות המשותף, ביחסי דת ומדינה בתוך צה"ל, ובשאלה האם הוויכוח על נשים לוחמות כבר הוכרע - או שהוא רק משנה צורה.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, תא"ל במיל' גיא חזות
תא"ל במיל' גיא חזות, לשעבר ראש מערך הלמידה המבצעית בזרוע היבשה, מחבר רב המכר "צבא ההיי-טק וצבא הפרשים" וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מגיע לפודקאסט "סדר חדש" לשיחת עומק על הכשלים שנחשפו ב-7 באוקטובר וכל מה שעדיין לא תוקן מאז. בראיון עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, חזות מנתח כיצד השתנתה תפיסת הביטחון של ישראל, על התהליך בו צבא היבשה איבד מכשירותו ומעמדו, ואיך תרבות ארגונית של ייפוי המציאות ופחד מעימות פנימי פגעה ביכולת של צה"ל ללמוד ולהיערך למלחמה רב-זירתית. חזות גם מנתח את ההתרחשויות כעת בדרום לבנון לאור התהליכים הללו.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, האלוף במיל' גדי שמני
האלוף במילואים גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד המרכז ומזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ואולמרט, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מי מושל בגדה, העלייה באלימות ובטרור היהודי ביהודה ושומרון והחשש מהידרדרות לאינתיפאדה שלישית. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמני מתאר כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בגדה, ומהם המחירים הביטחוניים, המדיניים והבינלאומיים שישראל עלולה לשלם אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
מאת: עו"ד מירית לביא
האירוע החמור בבאר שבע, במהלכו ירו אזרחים על מפגינים בכלי מסוג איירסופט, אינו הפעם הראשונה שבה המשטרה נכשלת בהגנה על מי שמממשים את זכותם הדמוקרטית. בעיקר לקראת הבחירות, המשטרה חייבת להיערך להגן על ביטחון המפגינים ועל ערכי הדמוקרטיה.
מאת: אלוף (מיל') ניצן אלון, ד"ר ערן שמיר-בורר
מול הטיעונים כאילו בג"ץ כבל את ידי צה"ל בפעילות בגבול עזה ובכך נושא באחריות לאירועי 7 באוקטובר, צריך לומר בצורה ברורה: מדובר בטענות מופרכות לחלוטין שנעשה בהן שימוש כתירוץ כדי לא להקים ועדת חקירה ממלכתית.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' עמיחי כהן
פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מומחה למשפט בינלאומי וחוקר צבא וחברה, בשיחת עומק עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על השינוי בתפיסות המוסר והמשמעת בצה"ל ובחברה הישראלית. בין שחיקה, פוליטיזציה ולחצים מבצעיים, על הגבולות שנמתחים ועל אלה שכבר נחצו.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, עופר ורפל
בשבוע בו ישראל נעה בין כאב לתקווה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, פרק מיוחד של "סדר חדש" מבקש לעצור לרגע ולהביט קדימה. יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עופר ורפל, לוחם שייטת שנפצע קשה באינתיפאדה השנייה, לשיחה על שיקום, בחירה ומשמעות. דרך סיפורו האישי של עופר, מהרגע שהתבשר כי יהיה משותק, דרך ההחלטה “לא לעצור”, ועד להקמת מיזם "בית ארזים" על שמם של לוחמי השייטת ארז אשכנזי ואלי גינסברג ז"ל, נפרשת השקפת עולם שמבקשת לא רק להחלים, אלא לבנות מחדש.
השיחה נוגעת בפגועי גוף ונפש, בשאלות של זהות, ומשפחה שנוגעות במרקם האינטימי של החברה הישראלית. זוהי שיחה אופטימית על היכולת לראות עתיד תוך בנייה ותרומה הדדיות של אדם וקהילה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
מתווה הסכמות משודרג בין השר לבין היועמ"שית. לשם הולך כנראה תיק בן גביר. מתווה עם מנגנון אכיפה שבית המשפט יהיה מעורב בו. כי גם אם יש פגיעה בעצמאות המשטרה, העברת שר מכהונה הוא צעד קיצוני. ולכן, לפני שמגיעים לקצה – בוחרים בתחנות ביניים.
מאת: עו"ד מירית לביא
בית-המשפט העליון דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות שהוגשו נגד המשך כהונתו של חה"כ איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, על-רקע טענות למעורבותו הפסולה בפעילות משטרת ישראל ופגיעה בעצמאותה המקצועית. מה הייתה השתלשלות העניינים בהליך המשפטי עד כה, מהם הכללים החלים על מעורבותו של השר בעבודת המשטרה ומהן טענות שני הצדדים ביחס לעתירות?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, עמוס הראל
המלחמה עם איראן נכנסת לחודש השני, וסימני שאלה כבדים מרחפים מעל מטרות המלחמה ומהלכי ההכרעה שיביאו לסיומה המוצלח. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", לסיכום ביניים של המלחמה. האם חזינו במיסקלקולציה אמריקאית ביחס למיצרי הורמוז? מה המשמעות של התארכות המלחמה, והאם יש לישראל או ארה"ב אסטרטגיות הכרעה ויציאה יעילות?
הפרק מנתח את ההישגים והמחירים שבידי איראן, וגם בוחן את הזירות הבוערות בלבנון, יהודה ושומרון והיחסים עם ארצות הברית – ועל המחירים האסטרטגיים של ריבוי חזיתות. האם ישראל מצליחה למנף את עוצמתה הצבאית לכדי הישג מדיני, או שהיא נגררת למלחמת התשה יקרה וארוכה.
מאת: פרופ' יובל שני, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' עמיחי כהן, ד"ר עמיר פוקס
ההצעה, המבקשת לקבוע עונש מוות כ"ברירת המחדל" בבית המשפט הצבאי באזור יהודה ושומרון, נגועה באפליה על רקע לאומי וסותרת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא צפויה לגבות מישראל מחיר מדיני וספק אם תסייע למאבק בטרור.
מאת: יוחנן פלסנר
צה"ל מתוח עד לקצה, אותם חיילים ומילואימניקים נשלחים שוב ושוב לאותן זירות, אבל גם כאשר הרמטכ"ל מזהיר שהצבא עלול לקרוס, הממשלה נמנעת מלהתמודד באמת עם משבר כוח האדם החמור. במקום פתרון אמיתי, מתכוונים לקדם שוב את "חוק הגיוס" שלא יביא חרדי אחד לצה"ל ובמקביל להאריך את משך השירות הסדיר ולהגדיל את העומס על המשרתים.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר ישי (ג'סי) פרס
האם התקיפות של ישראל וארה"ב על מתקני הגרעין באיראן באמת עוצרות את התוכנית או רק קונות זמן? ומה יותר מסוכן לישראל - הפצצה הגרעינית או המשטר שמבקש להחזיק בה?
בפרק מיוחד של "סדר חדש" שמוקלט בעיצומה של מלחמת איראן השנייה, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח-תיכון גרעיני". יחד הם נכנסים לשאלות שהשיח הציבורי נוטה להימנע מהן: מה המשמעות של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר שנותרים בידי איראן; מה אפשר ללמוד מהמקרה של צפון קוריאה; האם העולם בכלל יודע לעצור מדינה שנחושה להגיע לפצצה; מה עושים אם למרות הכול איראן הופכת למדינה גרעינית; או אולי השאלה מי מחזיק בפצצה חשובה יותר מהפצצה עצמה?
מאת: עו"ד מירית לביא
"נשק מציל חיים" הצהיר השר בן גביר כשהודיע על הוספת עוד שכונות בירושלים לרשימת אזורי זכאות לנשק ברישיון אישי. אלא שהליך הוספת יישוב לרשימה מעלה את החשש לפוליטיזציה של מדיניות הרישוי, אשר נעדרת פיקוח מספק ולמעשה מתעלמת ממקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בנשק אישי ברישיון. כך, מדיניות שמוצגת כהגנה על הציבור עלולה דווקא לסכן אותו.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם
כשבועיים וחצי אחרי פתיחת המערכה הצבאית של ישראל וארצות הברית נגד איראן, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפרק מיוחד בצל הלחימה. לצד ההישגים הצבאיים מעוררי הגאווה, מתגבשת תמונה מורכבת יותר של המלחמה: המטרות אינן חד-משמעיות, אסטרטגיית היציאה אינה ברורה, והאיום הגרעיני, גם לאור הישגי שני חילות האוויר, עשוי להישאר נתון להחלטתה של הרפובליקה האיסלאמית.
עם מחירי נפט מאמירים ואזהרות מפני מיתון עולמי, סגירת מיצרי הורמוז מוסיפה ממד כלכלי גלובלי למשבר ומאיימת לקצר את חלון הזמנים להשגת היעדים. בזירה האמריקאית, שתיקתו של סגן הנשיא ואנס, לצד קולות ביקורתיים ואף ארסיים בצד הרפובליקני, מצביעות על שסע פנימי שעשוי להשפיע על איתנות הברית האסטרטגית עם ישראל לשנים קדימה. ובישראל, נגלה פער עמוק בין יכולות צבאיות מופלאות ובין היעדרו הכמעט מוחלט של מעשה מדיני שיוכל למנף הישגים בשדה הקרב לביטחון ארוך טווח.
מאת: יוחנן פלסנר
הקפאת החוק היא צעד חיוני, גם אם נבע משיקולים פוליטיים של הישרדות הקואליציה ולא מהכרה בנזק הביטחוני והכלכלי שהחוק יחולל. כעת המבחן הוא כפול: לוודא שהממשלה לא עוקפת את הסנקציות דרך תקציבים קואליציוניים "מפצים", ולמנוע מהחוק לחזור לשולחן בעיתוי נוח יותר.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, שלמה מופז
מסמכי שלל שנתפסו במנהרות חמאס בעזה חושפים תמונה מטרידה: ארגון הטרור הכיר את ישראל לעומק, ניתח את תפיסת הביטחון בתחכום, עקב אחר המחלוקות הפנימיות וזיהה את נקודות התורפה טוב משחשבנו. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את שלמה מופז, מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת המודיעין, לשיחה על הממצאים שומטי הלסת ממסמכי השלל שהגיעו ממפקדות חמאס. מופז חושף בראיון כיצד הגה ארגון הטרור את אסטרטגיית ההשמדה שלו, מה כתב סינוואר בכתב ידו על טקטיקת ההלם והמורא, מדוע ההתרעות הגלויות זכו להתעלמות ישראלית וגם, על היוהרה, ההתמכרות לטכנולוגיה, והפער בהבנת רכיבי התרבות והדת של חמאס בהם לקתה ישראל.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
סירוב הממשלה לגבש תוכנית אכיפה לגיוס חרדים בניגוד לפסיקת בג"ץ מציבה את מדינת ישראל בפני משבר חוקתי חסר תקדים. בפני בית המשפט עומדות רק אפשרויות גרועות, אך יתכן שלא תהיה לו ברירה אלא להיכנס לנעלי הרשות המבצעת ולעבור לאכיפה אקטיבית.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
הצעת החוק שאישרה הממשלה, המבקשת להכפיף את הפצ"ר לרמטכ"ל לא רק מבחינה פיקודית, כנהוג היום, אלא גם מקצועית, ולבטל את כפיפותו המקצועית ליועמ"ש, תחסל את עצמאותו כשומר סף האמון על שלטון החוק בצה"ל. המהלך יוביל לפגיעה בזכויות היסוד של המשרתים, יערער את אמון הציבור במודל צבא העם ויחשוף את חיילי הצבא ומפקדיו לסיכונים משפטיים בחו"ל.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, השגריר דניס רוס
תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה אינה עוד מתווה להפסקת אש אלא ניסיון לעצב מחדש את המזרח התיכון.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מארחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם את השגריר דניס רוס לשיחה על המעבר מהפסקת לחימה להסדר אזורי: בינאום עזה, אופק למדינה פלסטינית, נוכחות ביטחונית בינלאומית, והקשר בין עזה, סעודיה ואיראן.
רוס מנתח את התנאים שאפשרו את המהלך, את מנופי הלחץ האמריקאיים ואת נקודות התורפה שלו, ומעריך כי נורמליזציה אזורית לא תקרה לפני הבחירות.
האם אנחנו בפתחו של סדר אזורי חדש או של מתווה שברירי התלוי בעיקר בנחישות ובקשב של הנשיא טראמפ לאורך זמן?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
חלפו יותר משנתיים מאז השבעה באוקטובר, ועדיין לא הוקמה ועדה לחקירת האירועים שהובילו למחדל. על רקע הוויכוח סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הממשלה מקדמת הצעת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית. מה כוללת ההצעה, במה שונה ועדה כזו מוועדת חקירה ממלכתית, ומהן ההשלכות של הקמת מנגנון חקירה פוליטי? כל השאלות והתשובות.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
הצעת החוק מבקשת לעקוף את המנגנון הקבוע בחוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולהחליפו בוועדה פוליטית שהרכבה ואופן פעולתה נקבעים בזירה הפוליטית. בפועל, מדובר בגוף שאינו עצמאי ואינו מקצועי, שאינו מסוגל לברר את האמת, ועלול להעמיק את הקיטוב הציבורי ולפגוע באמון במוסדות המדינה.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, עלאא איוב
כמעט מדי יום אנחנו קמים לדיווח על עוד מקרה רצח בחברה הערבית, בהם גם ילדים ונשים. האם האלימות כבר מתפשטת למרחבים נוספים? והאם מיליוני אזרחים מופקרים לגורלם אל מול אוזלת היד של המדינה?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם שוחחו עם עלאא איוב, הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות המדינה, במטרה להבין מה היקף התופעה של הפשיעה בחברה הערבית ומהם מחוללי האלימות ודפוסי הפעולה של הארגונים. דיברנו על כלכלת הפשיעה, מאיפה זורם הכסף, לאן הוא הולך ועל מה נשענת ההתבססות הכלכלית של הארגונים. שאלנו גם מהי המדיניות הנדרשת על מנת להתמודד עם גל הפשיעה. אילו כלים קיימים ואלו מוסדות ואמצעים עדיין לא נכנסו לפעולה?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר יעל ליטמנוביץ
בשלוש השנים האחרונות הפכו רחובות ישראל לזירת מחאה מתמשכת והמתח בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי מגיע לשיא חדש כשהעימותים בין המשטרה למפגינים גוברים. כיצד מתנהלות הפגנות במדינה בה המשטרה נתפסת כפוליטית יותר מאי פעם ואמון הציבור בה מצוי בשפל? השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית לשיטור, על השינוי העמוק שעוברת המשטרה, בין מקצועיות לצמצום עצמאות שנויים במחלוקת. האם יש שיטור יתר בהפגנות? מה הקשר של ועדת אור לאופן השיטור במחאות, והכי חשוב: האם בטוח להפגין היום בישראל?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי היחיד שיכול לברר את האמת, להפיק לקחים מערכתיים ולשקם את אמון הציבור. אך כדי שתמלא את ייעודה, עליה לקבל מנדט עצמאי וברור, רק כך תוכל הוועדה להיות צעד ראשון בדרך לשינוי ולהחזרת השליטה והסדר אחרי האובדן והכאוס.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
מהו הרקע להתפטרותה של הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית) ומהן הטענות העולות נגדה ונגד אחרים בפרקליטות הצבאית בהקשר של הדלפת סרטון ההתעללות בעציר במתקן "שדה תימן" והאירועים שבאו בעקבות כך? מהו ההליך למינוי פצ"ר חדש ולמינוי ממלא מקום פצ"ר? אילו אתגרים לשלטון החוק מעוררת פרשייה זו? ומה עשויות להיות ההשלכות של כל אלה על היכולת להגן על חיילי צה"ל ומפקדיו מפני הסיכונים המשפטיים הנשקפים להם במישור הבינלאומי?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, א', לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד
א', לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד, מספר על המפה החדשה של המזרח התיכון: הפגיעה באיראן ובחיזבאללה שהובילה לטלטלה בסוריה ובלבנון, מדוע ישראל צריכה להושיט שתי ידיים לאחמד א-שרע, ומה צפוי לקרות לחיזבאללה. וגם – מי הן שתי האויבות החדשות של ישראל שמאיימות לא רק עליה, אלא על העולם החופשי כולו. הצצה נדירה אל קהילת המודיעין הישראלי – על השינוי התפיסתי שהוביל למבצע הביפרים, לשבירת רוחו של חיזבאללה ולחשיבה מחודשת על מקומה של ישראל במזרח התיכון. פרק מסעיר על המזרח התיכון של 2025 – כפי שהוא נראה מעיניהם של אנשי הצללים.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, מיכאל רימל
ברית הדוקה של עשרות שנים בין ישראל לגרמניה מגיעה לרגע מבחן דרמטי שנתיים אחרי השבעה באוקטובר: מה המשמעות של הצהרת קנצלר גרמניה על אמברגו נשק לישראל? מה באמת מעניין את דעת הקהל בגרמניה ומביא לעליה המטאורית של מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל? לנוכח המלחמה המתמשכת בעזה, כיצד ומדוע מושפעים היחסים באופן כה עמוק? ואיך זה להיות יהודי בגרמניה של 2025? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם מיכאל רימל, מנכ"ל קרן קונרד אדנאואר ישראל, המזוהה עם מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית, על הסדקים בברית, על ההיסטוריה שמלווה כל צעד והחלטה, ועל השאלה הגדולה – עד כמה הברית הזו חזקה ומה צריכות ישראל וגרמניה לעשות על מנת לשמר אותה גם בעתיד?
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' יובל שני
149 מדינות כבר מכירות במדינה פלסטינית, והשבוע צפויות להצטרף אליהן מדינות נוספות במהלך עצרת האו"ם בניו-יורק. אבל בפועל למדינה הפלסטינית יש מעמד של משקיפה באו"ם כבר משנת 2012 – אז מה שונה הפעם? האם לכמות יש משמעות? האם מדובר רק במילים וסמליות דיפלומטית או בצעד שיכול לשנות את המציאות? בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ יובל שני, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' למשפטים מהאוניברסיטה העברית ולשעבר חבר בוועדת זכויות האדם של האו"ם, על גל ההכרה הבינלאומי, על כוחו (וגבולותיו) של הווטו האמריקאי, ועל ההשלכות האפשריות לישראל, לפלסטינים ולזירה הבינלאומית.
מאת: ד"ר גיא לוריא, ד"ר עמיר פוקס, עו"ד מירית לביא, ד"ר יעל ליטמנוביץ
טיוטת המסמך שהפיץ השר, שבה ניסח עקרונות מנחים לפעילות המשטרה ביחס להפגנות, מבטאת חריגה של השר מסמכותו, פגיעה בזכות להפגין ופגיעה בעצמאות המשטרה. עצם פרסום הטיוטה הוא בלתי חוקי, ועלול לגרום לשוטרים בשטח לפעול בניגוד לדין.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, אמירה אורון
עבור מצרים, המתווכת ההיסטורית בין ישראל לפלסטינים וחמאס, המלחמה בעזה קריטית לשמירה על גבולותיה, ריבונותה ומעמדה האזורי. במוקד נמצאים מעבר רפיח, תמיכתה ההומניטרית בפלסטינים תוך מניעת פליטי מלחמה בסיני, וכמובן המאבק מול קטאר המתווכת השנייה על הבכורה באזור. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם אמירה אורון, שגרירת ישראל בקהיר לשעבר, על תפקידה המשמעותי של מצרים במלחמה, על דעת הקהל בקהיר שלא רואה עין בעין עם השלטון, על אתגרי הכלכלה המצרית, על הסכם השלום בין ישראל למצרים שנמצא בסכנה, על תוכניות מצרים ליום שאחרי וגם - שיחה על התרבות המצרית העשירה: מפאריד אל אטרש ועד לסרט הערבי של יום שישי כשהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה הישראלית.
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
הניסיון האמריקני ביפן מלמד שפירוז צבאי לבדו אינו ערובה לשלום יציב. כמו שיפן נולדה מחדש אחרי מלחמת העולם בזכות מהפכה פוליטית וחברתית עמוקה, כך גם עזה תזדקק לשינוי יסודי במבנה השלטון ובחברה כדי להבטיח עתיד אחר.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם
במלחמת חרבות ברזל כבר אין שאלה, הנשים בחזית והן חלק בלתי נפרד ממנה. היום, חמישית מהמערך הלוחם הסדיר בצה"ל הן נשים, נתון שנשמע טבעי אך היה דמיוני בעבר עד בג"צ אליס מילר. במלחמת לבנון השנייה רק 3% ממערך המילואים היו נשים, היום זה 18%. לרגל מחזור גיוס אוגוסט, חודש הגיוס הקרבי לצה"ל, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים על המאבק הארוך בעזרת בג"ץ שהביא נשים לחזית הלחימה, על השינוי שעובר צה"ל ובעקבותיו החברה הישראלית, וגם שואלים את שאלת השאלות: האם נראה אישה רמטכ"לית או ראשת שב"כ בקרוב?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ההכרה של מדינות שונות בעולם במדינה פלסטינית לא תביא באופן מיידי להקמת מדינה כזו, אבל היא עדות למעמדה המדרדר של ישראל בזירה הבין-לאומית ועלולה להציב את ישראל מול בידוד מדיני, צעדים משפטיים וסנקציות ברמה שלא חוותה עד היום.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר ערן שמיר-בורר
נושא הסיוע ההומניטרי על סדר היום של התקשורת בעולם, מהן המחויבויות של ישראל מבחינה משפטית? אם ישראל תחליט לכבוש את כל השטח, כיצד זה משפיע על המחויבויות שלנו ואיזה "שיניים" יש למוסדות הבינלאומיים? בפרק הזה אנחנו צוללים עם ד"ר (אל"מ במיל') ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ולשעבר מנהל מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל לעולם של דיני הלחימה: איך מבדילים בין חמאס לאזרחים? מה הנזק בפוסטים שמעלים החיילים לרשתות? מה ישראל מרוויחה (או מפסידה) משיתוף הפעולה עם מוסדות הדין הבינלאומיים בהאג והאם הגיע הזמן לשנות את דיני הלחימה?
מאת: ניצב (בדימוס) עמי אשד, ד"ר ערן שמיר-בורר
ניצב (בדימוס) עמי אשד, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל בשיחה עם ד"ר ערן שמיר בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, תומר לוטן
בעוד הדרג המדיני והצבאי אישר את תוכניות הלחימה של צה"ל – לא היה אף אחד שיתכלל את החזית האזרחית. בלי מטכ"ל אזרחי, בלי פיקוד מרכזי, ובעיקר בלי הפקת לקחים מהשבעה באוקטובר, מדינת ישראל נכנסה שוב למלחמה כשהעורף מופקר. בפרק הזה של שיחת מלחמה, שירה ברביבאי שחם ויוחנן פלסנר משוחחים עם תומר לוטן, עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, על מדינה שפועלת בלי ניהול ובלי תיאום, בעוד הרשויות המקומיות מנסות להחזיק את המערכת לבד, ועל הפערים בין המרכז לפריפריה שנחשפים במלוא עוצמתם.
29 ביוני 2025
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, תא"ל (במיל.) איתי ברון
אחרי 11 ימי לחימה, ישראל ואיראן נכנסות להפסקת אש. אבל עד כמה היא יציבה – והאם זה באמת סיום המערכה, או רק הפוגה לקראת הסיבוב הבא? בפרק הזה תא"ל (במיל.) איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מצטרף לשירה שחם-ברביבאי וליוחנן פלסנר כדי לנתח את הישגי המלחמה ולהבין האם הסכנה הגרעינית הוסרה – או רק נדחתה?
26 ביוני 2025
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר איל חולתא
לאחר תקיפה אמריקנית ישירה בלב תוכנית הגרעין האיראנית – המערכה מקבלת תפנית חדה. איך תיראה תגובת טהראן? האם זה תחילת הסוף או מדרון להסלמה איזורית? שאלנו את ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר, על מנגנוני הסיום האפשריים, אסטרטגיות התגובה, הדילמות בארצות הברית ועל המבט העולמי למתרחש במזרח התיכון.
23 ביוני 2025
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר תמר עילם-גינדין
בזמן שישראל בעיצומה של מלחמה מול איראן – בטהראן ובערי השדה, מתחילים להישמע קולות אחרים: של עייפות, של התנגדות פנימית, של חשש מהתפוררות השלטון וקריאות להפסקת אש. האם חמינאי עדיין מחזיק בכוחו? מה חושבים האיראנים עצמם על התקיפות, על המשטר, ועל הדרך לסיום המלחמה? יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בשיחה עם ד"ר תמר עילם-גינדין, מומחית לאיראן מאוניברסיטת חיפה: על הזעם, הפחד, והעתיד של איראן מבפנים.
22 ביוני 2025
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' יותם מרגלית
בעיצומו של העימות בין ישראל לאיראן, טראמפ ניצב בפני הכרעה – להצטרף למתקפה או להימנע מהתערבות.יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מפרקים את הדינמיקה האמריקאית עם פרופ’ יותם מרגלית – על הפוליטיקה הפנימית, השתיקה הדמוקרטית, ותפקידה של סין במערכה.
19 ביוני 2025
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר רונית מרזן
במלחמת חרבות ברזל קטאר התגלתה כשחקן מפתח בתיווך בין המערב לעולם המוסלמי, וכגורם מפתח בביסוס עסקאות החטופים. אבל מתחת לפני השטח, קטאר מובילה את אחת ממלחמות התודעה המתוחכמות במזרח התיכון. בפרק הזה אנחנו משוחחים עם ד"ר רונית מרזן, מזרחנית וחוקרת קטאר והחברה הפלסטינית, על הכוח השקט של קטאר בעימות של ישראל מול איראן ומה שהיא באמת מתכננת למערב.
18 ביוני 2025
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר אריאל לויטה
כמה באמת איראן הייתה קרובה לגרעין, ומהו "מבחן פורדו"? שירה ברביבאי-שחם ויוחנן פלסנר בשיחה מיוחדת עם ד"ר אריאל (אלי) לויטה – לשעבר המשנה למנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית – על מתקני ההעשרה, יכולת "הקימום" של איראן, תרחישים ריאליים להסרת האיום הגרעיני, והאם ניתן לנצח בלי ארה"ב.
17 ביוני 2025
הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2025, המתקיים על-רקע תמורות משמעותיות בביטחון הפנים והחוץ, יעסוק בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הציבורי המצויות בתפר שבין ביטחון ודמוקרטיה. היום הראשון של הכנס יוקדש לעיסוק בעולמות של ביטחון פנים ושיטור, במסגרתו נדון, בין היתר, בהתמודדות עם משבר הפשיעה החמורה בישראל, בשיטור הפגנות, בתמורות במדיניות רישוי הנשק הפרטי בישראל, ובתפקיד המשטרה בהבטחת תקינות וטוהר הבחירות בואנו שנת הבחירות לכנסת ה-26. היום השני יוקדש לעיסוק בעולמות של צבא וביטחון חוץ, במסגרתו נדון, בין היתר, במערך המילואים לאחר שנתיים של לחימה, בביקורת שיפוטית על פעילות מבצעית, ובאתגרים עמם מתמודדת מדינת ישראל במישור הבינלאומי. בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק. הכנס יתקיים ב-26-25 בנובמבר 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים. הכנס למוזמנים בלבד וישודר בשידור חי באתר המכון. ייתכנו שינויים בתוכנית הכנס. לפרטים נוספים: ריטה רוסין, 02-5300849.
יום שלישי, 19.11.2024 משטרה וביטחון פנים: אתגרים ודילמות בשיטור הפגנות, התמודדות עם משבר הפשיעה החמורה, עצמאות משטרת ישראל | יום רביעי, 20.11.2024 צבא וביטחון חוץ: צבא העם אחרי 7 באוקטובר, תהליכי קבלת החלטות בזמן מלחמה, אתגרים משפטיים במישור הבין-לאומי | בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק | פתוח לקהל בהרשמה מראש | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
דיון מיוחד שיעסוק בחלוקת האחריות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי; הגדרת סמכויות הטיפול; קווי יסוד לאופן הטיפול באירועי שבי; רלוונטיות מסקנות ועדת שמגר; ההבדל בין חיילים שבויים לאזרחים שבויים; ומקומם של הציבור, התקשורת וההנהגות הציבוריות השונות
משדר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומאקו על הצעדים הנדרשים ליציאה מהמשבר הכלכלי ואיך משיבים את היציבות למערכת הפוליטית. בהשתתפות יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון ופרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון
ח"כ יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד; גדעון סער, יו"ר מפלגת תקווה חדשה; ח"כ נפתלי בנט, יו"ר ימינה; ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה; וח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ - לוקחים סיכון ועונים לשאלות הקשות של הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה. שידור מיוחד של מאקו והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
דיון מיוחד על השלכות הסיפוח על זכויות האזרח ועל יחסי יהודים ערבים. בין המשתתפים: חוקרי המכון; אל"מ (מיל.) ד"ר שאול אריאלי; אלוף (מיל.) גרשון הכהן; אלוף (מיל.) עמי אילון; ועו"ד עודד רביבי, ראש מועצת אפרת
הכנס מתקיים במסגרת הפעילות של התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון לפקין-שחק שבמכון הישראלי לדמוקרטיה ובשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר בישראל
בשנים האחרונות אנו עדים לסדרה של תקיפות סייבר המכוונות למערכת הבחירות במדינות דמוקרטיות שונות. הכנס יעסוק במיפוי וזיהוי האיומים המרכזיים על תהליך הבחירות מצד ישויות זרות ועל אמון הציבור בתוצאות הבחירות בהיבטי תקיפות סייבר.
המשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי, דרג צבאי, דרג מדיני והחברה האזרחית בישראל, מודל הגיוס - בין צבא העם לצבא מקצועי, נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות - הקוד האתי במציאות משתנה, פקודת השירות המשותף - דתיים ונשים בצבא העם, מודל הגיוס למגזר החרדי ועתידו של השירות האזרחי. בהשתתפות אנשי ונשות צבא בעבר ובהווה, חוקרים ואקדמאים, מקבלי החלטות ונציגי החברה האזרחית
מתי בפעם האחרונה ישבתם לשיחה אינטימית עם הפוליטיקאים, העיתונאים ומובילי הדעה הבכירים בישראל? הירשמו למפגש בנושא שלישיית הטלגרם מסכמים את מושב הקיץ של הכנסת עם עקיבא נוביק (ערוץ 10), חיים לווינסון (הארץ) ועמיחי אתאלי (ידיעות אחרונות) ביום חמישי הקרוב בשעה 20:00 בשער הדמוקרטיה הישראלית. לאחר המפגש תוכלו להנות מסיור לילי מודרך בשביל העצמאות.
מהן ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית במציאות של תרחיש המדינה האחת או שתי המדינות; מהם השיקולים של מקבלי ההחלטות בבואם להחליט ״מה הצדדים רוצים״?
ערב עיון בשיתוף חבריו לקורס הטיס של רון ארד, בהנחיית ד"ר אילנה דיין, מגישת "עובדה".
כיצד להגביר את המעורבות של קבוצות אוכלוסייה מגוונות בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל?
דיון בעקבות הספר "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל", מאת פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן. משתתפים מוזמנים בלבד
הרצאה ודיון עם מר בריאן ג'נקינס ממכון המחקר האמריקני RAND. משתתפים מוזמנים בלבד.
השינויים החברתיים, התרבותיים, הדמוגרפיים והאידיאולוגיים שעוברת החברה הישראלית משפיעים על כל היבטי הקיום הישראלי, ובכלל זה גם על הצבא ועל האתוס שמכוחו ולאורו הוא מתפקד. מבצע 'צוק איתן', שחזר והעמיד את צה"ל במרכז תשומת הלב הלאומית, חידד נקודה זו.
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
