המרכז לביטחון ודמוקרטיה

המרכז בוחן וממפה את האתגרים המיוחדים שהמלחמה בטרור מציבה בפני חברות דמוקרטיות, ובעיקר מציאת איזונים נחוצים בין שמירה על זכויות אדם לבין צרכי הביטחון.

מטרת המרכז הנה להציג בפני מקבלי החלטות והציבור הרחב את הפגיעה בערכים דמוקרטיים, הגלומה באמצעים הננקטים במהלך המלחמה בטרור, על מנת שייבחנו חלופות אחרות, פוגעניות פחות, אשר יבטיחו את ההגנה על זכויות אדם גם במסגרת המלחמה בטרור.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    סגן נשיא אחראי וראש התכנית (שותף) לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק

    קראו עוד

    ראש המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים והמרכז לביטחון ודמוקרטיה 

    תחומי מומחיות:

    משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    אלוף (מיל') עמי אילון

    ראש התכנית (שותף) לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק

    קראו עוד

    אלוף (מיל') אילון היה ראש השב"כ, מפקד חיל הים, שר וחבר כנסת.
    הוא בעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן. יו"ר אקי"ם ויו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' עמיחי כהן

    ראש התכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק

    קראו עוד

    פרופ' כהן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל.

    מחבר הספר “ Israel‘s National Security Law “ (בשיתוף עם סטיוארט כהן). גרסה מעובדת לעברית של הספר יצאה לאור ב־ 2014 בכותרת “יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל“. 

    עבודותיו בנושא חקירת חשדות להפרת דיני הלחימה צוטטו בהרחבה בדוח ועדת טירקל וכן בדוח ועדת הבדיקה הבינלאומית של האו“ם שבדקה את מבצע “צוק איתן“.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה

    קראו עוד

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על פעולתם של בתי דין בינלאומיים, על תפקידן של זכויות האדם במאבק בטרור ועל היבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
    דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר בקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). מאז 2013 מכהן כחבר בוועדת זכויות האדם של האו“ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עידית שפרן גיטלמן

    חוקרת בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק

    קראו עוד

    פוסט דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בנושא העדפת קרובים במלחמה.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    אלוף משנה (מיל') עו"ד לירון ליבמן

    חוקר בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק

    קראו עוד

    עו"ד ליבמן שירת בפרקליטות הצבאית כתובע הצבאי הראשי וכראש מחלקת הדין הבינלאומי.
    בתפקידו האחרון התמודד, בין היתר, עם המערכה המשפטית הבינלאומית שלאחר מבצע "עופרת יצוקה" ודו"ח גולדסטון, כמו גם עם אירוע המשט לעזה (ה"מרמרה") והשלכותיו.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מתיתיהו (מתי) שטיינברג

    עמית מחקר בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה על שם אמנון ליפקין-שחק

    קראו עוד

    ד"ר שטיינברג שימש יועץ לראשי שירות הביטחון הכללי.
    כמזרחן לימד באוניברסיטאות פרינסטון והיידלברג ולאחר מכן בפקולטה למזרח תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.
    מחבר הספר “עומדים לגורלם“, העוסק בתודעה הלאומית הפלסטינית.

הצהרתו של טראמפ - בדבר היותה של ירושלים בירת ישראל - מספקת הזדמנות נוספת לברר מה כוחה של הכרה בינלאומית ומה חשיבותה לקיומה הריבוני של המדינה. טוב יהיה אם תשכיל מדינת ישראל ללמוד מאבני הדרך שאפשרו את כינונה, בין הצהרת בלפור לכ״ט בנובמבר, ולמרות חשדנותה התמידית, תגלה פתיחות כלפי הקהילייה הבינלאומית ותמלא את חלקה כחברה בה

כ-70 קצינים במילואים פנו לשר הביטחון וביקשו "לעצור שילוב בנות בתפקידי לחימה" ולבטל את פקודת השירות המשותף. הם מסבירים כי פתיחת תפקידי לחימה בפני נשים תפגע בתפקוד צה"ל. מאחורי המכתב לא עומדים אלו שדואגים לנשים או לצה"ל: ארגון אחים לנשק שארגן את המכתב שם לו למטרה להילחם בפקודת השירות המשותף ולעודד הפרדה בין נשים לגברים בצה"ל  

ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

החלטת כ"ט בנובמבר שהכירה בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, מהווה גם אבן יסוד בביסוס המדינה כחברה לגיטימית בקהילייה הבין לאומית. גם אם יש קולות המבקשים לערער על חיוניותה של עובדה זו, קשה להטיל ספק מרכזיותה להמשך קיומה של מדינה ישראל וביטחונה, במיוחד במציאות שבה האיום העיקרי על ביטחונה של המדינה הוא מצד ארגוני טרור בעידן של שקיפות וגלובליזציה.

החלטת החלוקה מלמדת כי השאיפה ללגיטימציה בינלאומית אינה מנוגדת לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל, אלא היא מהווה חלק מרכזי ממנו. היא אף מלמדת כי לטענות בדבר צדק והגינות יכולה להיות השפעה מכרעת על מתן לגיטימציה בינלאומית.

בסוף החודש שעבר תקף צה"ל מנהרה התקפית שנחפרה על ידי הג'יהאד האסלאמי משטח עזה לשטח ישראל. לאחר התקיפה הודיע צה"ל כי הוא מחזיק בגופות חמישה פעילי טרור ששהו במנהרה. המדינה חזרה והבהירה כי הגופות תוחזרנה רק בתמורה להתקדמות בסוגיית החללים והאזרחים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
האם פעל צה"ל כדין? אילו חובות מטיל המשפט הבינלאומי במצב כזה ומה ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים?

לאחר היוודע דבר הפיגוע בהר אדר אמש, מיהר ראש הממשלה, מיד לאחר ששלח את תנחומיו למשפחות הנפגעים, לשלוח מסר לציבור, ולפיו כמה דברים אפשר לומר כעת: ״בית המחבל ייהרס, צה״ל כבר הטיל כתר על הכפר, ושוללים את כל היתרי העבודה של המשפחה המורחבת של אותו מחבל״.

פסילתו של ההסדר החוקי התבססה על פגיעתו בשוויון, המגיעה עד כדי פגיעה בכבוד האדם כזכות חוקתית, ועל אי עמידתו של ההסדר במבחן הראשון של המידתיות, שהוא קשר רציונלי בין תכלית התיקון, שעיקרה קידום השוויון, ובין האמצעים שהוא נוקט. קביעה זו התבססה על מספר נדבכים, שנבחנו בראייה כוללת

מי יכול להחליט על פתיחת מלחמה בישראל? זוהי רק אחת מכמה שאלות מהותיות הנוגעות לקבלת החלטות ביטחוניות בישראל, שהתשובה לה שנויה במחלוקת. הממשלה תפעל בחודשים הקרובים לקדם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שיסדיר את מעמד הקבינט כגוף המוסמך לקבל את ההחלטה על פתיחה במלחמה. השאלה היא האם תיקון זה הינו ראוי?

בהחלטה יוצאת דופן הורה בית המשפט המחוזי על שלילת האזרחות של עלאא זיוד, שהורשע בעבירת טרור. האם שלילת אזרחותו של אדם מהווה צעד התרעתי לגיטימי, או שמדובר בסנקציה עונשית קיצונית ופסולה? האם העובדה שמדובר בערבי היא מקרית? ומה ההשלכות של החלטה כזו? 

play

את הדיון בתיק אזריה ראוי לסגור, את הדיון ב"פרשת אזריה" ראוי לפתוח. הסיפור האמתי בפרשה הוא אינו השאלה משפטית - אלא הסוגיה הערכית. העובדה שגם היום, לאחר שבית הדין אמר פעם נוספת את דברו, העיקרון הבסיסי לפיו אין הורגים את מי שאינו מהווה סכנה, רחוק מלהיות מקובל על הציבור או על מנהיגיו - היא זו שצריכה להטריד את מי שביטחון מדינת ישראל יקר לו

בכל מספר שנים עולה שוב בישראל הדיון באשר להחלת עונש מוות למחבלים. הנושא עלה לשולחנה של ועדת השרים לעניני חקיקה של הממשלה הנוכחית (במאי 2016), ובשבוע האחרון אף התבטא לראשונה ראש הממשלה בעניין זה כשאמר כי יש להוציא אל הפועל את האפשרות לגזור עונש מוות על המחבל שדקר שלושה קרובי משפחה בפיגוע בחלמיש. יש לציין כי בדיון מעורבבות הצעות שונות: עונש מוות לרוצחים ממניע טרוריסטי, הצעות לעונש מוות לרוצחים גם במקרים נוספים (כגון רצח ילדים), וכן הצעות העוסקות ספציפית בדין בשטחים. אך חשוב מכך הוא הדיון העקרוני יותר על סוגיית עונש המוות בישראל.

המציאות של המאה ה-21 מתבטאת בטשטוש גבולות בין מלחמה ושלום. רוב הסכסוכים המזוינים בעולם היום אינם בין מדינות בלבד, אלא מערבים ארגונים חמושים שאינם מדינתיים. הגבול בין מלחמת אזרחים לעימות בינלאומי ובין מלחמת אזרחים למהומות והפרות סדר נרחבות אינו תמיד חד. המאבק בטרור הבינלאומי מתנהל לעיתים בו זמנית בכלים של משפט פלילי, מנהלי ובינלאומי. היום לא תמיד ברור מתי מתחילה המלחמה ומתי היא מסתיימת: אין מכריזים על מלחמה ואין היא מסתיימת בהסכם שלום או כניעה. לא ברור היכן מתנהלת הלחימה: שדה הקרב מזמן כבר אינו שדה של ממש מחוץ לעיר ולחימה מתנהלת גם בממדים חדשים, כגון בסייבר. גם האבחנה בין לוחמים לאזרחים מסובכת יותר.

הדיון הסוער והכאוב בנושא פדיון שבויים ושחרור אסירים משקף את המתח בין רגישות החברה בישראל לחיי כל אזרח וחייל לבין החשש משאלת ה"מחיר" יש לגבש עקרונות לחילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם

החוק והמוסר מכירים בכך ופגיעה באזרחים עשויה להיחשב מותרת אם היא מתרחשת כתוצר לוואי של התקפה לעבר מטרה צבאית לגיטימית. אולם על מנת שתיחשב כזו, עליה לציית לעקרונות נוספים כמו מידתיות והכרחיות במסגרתם נדרשת המדינה לבחור בפעולה הגוררת את הפגיעה המינימאלית באזרחים, גם אם זו כרוכה בהטלת סיכון על חייליה

כיצד המדינה עושה שימוש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים וכלפי פעילי ימין ומהו זמן מעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק? האזינו לפודקאסט בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני ובהנחיית עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

הסכמים לפדיון שבויים ושחרור אסירים הם סוגיות סוערות וכואבות שמשקפת במידה רבה את הדילמה שבין הסולידריות בחברה בישראל ובין שאלת המחיר. מה ניתן לעשות ואיך זה יחזק את ישראל במשא ומתן עתידי? האזינו לפודקאסט בהשתתפות עו"ד אל"מ (במיל.) לירון ליבמן, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל ובהנחיית עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

כיצד למעשה חקירה של חיילים מסייעת לנו מול בית הדין הבינלאומי והאם הפעולה הזו הכרחית בישראל שבה החיילים הופכים "לילדים של כולנו" מרגע ששמים עליהם מדים?

בשבועות האחרונים שבה ועלתה לדיון הציבורי שאלת המחיר שהמדינה צריכה לשלם על מנת להחזיר מהשבי את חייליה, לרבות אלה המוכרזים כחללים. הדיון הפך סוער במיוחד עם ציון שלוש שנים לצוק איתן ולנוכח טענותיהם של משפחות הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה, על כך שהממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב את גופות בניהם ולהביאם לקבורה בישראל.

מציאות שבה מדינת ישראל מורה על הריסת בתי מחבלים פלסטינים ודוחה על הסף את דרישת בני משפחתו של מי שנשרף למוות על ידי יהודים לעשות כן לקרובי רוצחיו, היא בלתי נסבלת, והיא זו שראוי שתעמוד לנגד עיניהם של השופטים הדנים בעתירה

במקום לקבוע כי הסנקציה הריסת הבתים של מחבלים חלה גם כלפי טרוריסטים יהודים, ולבסס הבחנה לא משכנעת של הצורך בהרתעה במגזרי אוכלוסייה שונים, ראוי כי בית המשפט העליון יקיים דיון מעמיק בעצם חוקיות הסנקציה ויורה על ביטולה

בית המשפט העליון, השירות המשפטי הציבורי, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית ואפילו צה"ל - כולם על המוקד. שלטון של הרוב שאינו מוגבל בצורה משמעותית, יוצר מערכת מעוותת ובלתי צודקת. הוא מאפשר לרוב לשלול את זכויות המיעוט, ומקטין את שוק הרעיונות, שהוא לב-לבו של הרעיון הדמוקרטי

נדמה לי שהמחלוקת העיקרית ביני לבין עו"ד לופט היא אכן בשאלה אם ישראל היא עדיין "המעצמה הכובשת" בעזה ובשל כך חלים עליה דיני הכיבוש של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, שתים עשרה שנה לאחר ההתנתקות.

 

הערבות ההדדית היא 'אבן הרישא' עליה בנוי החוסן של החברה הישראלית והידיעה שממשלה בישראל תעשה את כל שניתן על מנת להחזיר חייל שנפל בשבי היא מקרה מבחן על פיה אנחנו בוחנים אותה

האם אנחנו רוצים שזוהי תהיה נקודת המבט של מקבלי ההחלטות? שהטעמים שינחו אותם יהיו זהים לאלה המנחים הורים ששום שיקול לא נכנס למערכת השיקולים שלהם פרט לטובת בנם? האם אנו באמת מעוניינים שהשופט ידון בתיק שלפניו כאילו היה זה בנו על דוכן הנאשמים?

עקרונות לניהול משא ומתן על חילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם. היתרון האפשרי בכך הוא האפשרות להשפיע על התנהגות הצד שכנגד

לאורך השבועות האחרונים ציינה ישראל חמישים שנה למלחמת ששת הימים. בין השאר, נידונו התוצאות של המלחמה ובעיקר היבטים שונים השליטה ביהודה ושומרון

ישראל מחויבת לאפשר אספקת חשמל, אין היא מחויבת לממן את אספקת החשמל. מאז השתלטות החמאס על הרצועה, הרשות הפלסטינית המשיכה לממן את תשלומי החשמל לחברת החשמל בישראל ואת אספקת הדלק לתחנת הכוח. החמאס, לעומת זאת, גובה כנראה תשלומים בגין חשמל מתושבי הרצועה ואולם אינו מעביר אותם לרשות הפלסטינית

הידיעה על המידע המודיעיני הרגיש שהעביר הנשיא טראמפ לשר החוץ הרוסי, שלפי דיווחים שונים, מסכן את חיי הסוכן שסיפק אותו, עוררה השבוע מהומה תקשורתית. אולם, לצד חוסר הנוחות שידיעה כזו מעוררת באופן אינטואיטיבי, ראוי ראשית להבין מה בעצם קרה, והאם אמנם כל כך ברור שכצעקתה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק של ח"כ סמוטריץ' למינוי עורך דין מיוחד לעצירים ביטחוניים: "שמירה על זכויות הפרט ללא פגיעה בביטחון המדינה"

ללא שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ, ובלא פיתוח מסגרת משפטית בינלאומית אפקטיבית, יכולתה של מדינה כלשהי להתמודד בצורה יעילה עם האתגר הנובע ממתקפות סייבר, כמו זו שהחלה ביום שישי האחרון היא מוגבלת ביותר

מרכיב חשוב של עוצמה לאומית היא לכידות פנימית, לעומת זאת הפניית משאבים ביטחוניים ומודיעיניים ל"ציד מכשפות" פנימי, פוגע בעוצמה הלאומית

רמת הביטחון כפי שהיא משתקפת בדיון הציבורי בישראל מראה חברה ישראלית חסרת ביטחון ומפוחדת המציבה סימן שאלה על עתידה. זאת, שעה שישראל בשנת 2017 מוגנת יותר מאי פעם בעבר

הביטחון הלאומי אמור להבטיח את העצמאות. גם העצמאות, עם כל חשיבותה אינה יעד סופי. היא הבסיס החיוני לבנייתה של חברת מופת

העימות בסוריה אינו נטול התערבות בינלאומית. טורקיה, איראן, ובעיקר רוסיה התערבו ברמות שונות במלחמת האזרחים בסוריה. אך המלחמה בסוריה מהווה את הדוגמה המובהקת ביותר בשנים האחרונות לכישלונו של מנגנון הביטחון הקולקטיבי שבמרכזו מועצת הבטחון של ארגון האו"ם.

כיצד ניתן לשפר את ההגנה על זכותם של אזרחי ישראל לפרטיות, מבלי לפגוע בבטחון המדינה?

אסור ומסוכן למדינת ישראל לתת גיבוי לדרשת ההמון כי שערה משערות ראשו של חייל יהודי לא תיפול, ולעזאזל כל השאר

לגיטימי לבקר את המצב בשטחים ולגיטימי לחשוב הפוך, אולם בכל מצב, חשוב לדרוש מכל חיילת וחייל לפעול כחוק, באנושיות ובהגינות.

לאחר פסק הדין במשפט אזריה, מהן האופציות המשפטיות העומדות בפני החייל ומשפחתו? מי רשאי להמתיק את עונשו? וכיצד מתבצע תהליך קבלת החנינה מהנשיא?

האם יש בישראל שני סוגי אזרחים- על כריכת הריסת הבתים בעמונה בהגברת האכיפה נגד בניה ללא היתר במגזר הערבי.

הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

הסכם פיוס ישראלי-טורקי יכול לספק הגנה חלקית בלבד על חיילי צה"ל מפני תביעות כספיות ופליליות. הסיבה לכך היא שהקהילה הבינלאומית יצרה מנגנונים משפטיים רבים ומגוונים, אשר השליטה של מדינות בהן הולכת וקטנה. הפיתרון הראוי לעניין זה הוא הפיתרון המוצע על ידי המשפט הישראלי –ועדת טירקל.  

על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

פרשת חקירת החשודים בביצוע הפיגוע בכפר דומא העמידה את השב"כ במרכז השיח. מטבע הדברים, כאשר מדובר בארגון חשאי ככזה, העומד בראשו מקבל את כל האחריות עליו וההתמודדות היא שלו בלבד. 

שנים של "אילוף" של הימין הפוליטי את המערכת המשפטית, שירותי הביטחון והמשטרה, הביאו לכך שהתגובות שלהם אל מול הימין האלים הן רופסות ואינן שוות ערך לאלה שכנגד טרור פלסטיני. המערכת חייבת לעבוד שינוי תפיסתי עמוק שצריך להתחיל בביטול החלוקה על בסיס לאום בשב"כ.

ב-23 ביולי 2014, עוד בטרם הסתיים מבצע צוק איתן, החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת בדיקה בעניין החשדות להפרת המשפט הבינלאומי במהלך האירועים שקדמו למבצע צוק איתן ובמסגרתו. 

"דף המפקד" שפירסם מפקד חטיבת גבעתי בעיצומו של מבצע "צוק איתן", היווה חריגה מסוכנת מגבולות ההסכמה. לא משום שאסור לדבר בשם ערכים ואמונות – אלא דווקא בשל החובה לדבר בשמם – אך קודם עלינו לברר מה הם. 

בהחלטתה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מאבק בטרור בכלל ומאבק במדינה במדינה האסלאמית של דאע"ש בפרט, חסרים שני היבטים חשובים אשר מנותחים במאמר שלפניכם.

מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה. 

פעולותיו של דאע"ש הן עליית מדרגה באכזריותם של ארגוני טרור ובמידת האיום על מדינות דמוקרטיות. באילו תנאים צריכה לעמוד הח'ליפות שהקימה דאע"ש כדי להיחשב מדינה בהתאם למשפט הבינלאומי?

יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?

בעיני כישראלי, מערכת "צוק איתן" היא מלחמה צודקת מתוקף הזכות להגנה עצמית והלחימה נעשית תוך הקפדה על כללי הדין הבין לאומי, מול טרור אכזרי. אבל, שעון החול של הצדק הישראלי הולך ואוזל. בכל מתווה של סיום לחימה בעזה, לצד דרישה לפירוז מנשק ומעורבות עמוקה של הרשות הפלסטינאית והקהילייה הבין לאומית במעברים, אנו חייבים ליצור אופק מדיני המספר לעולם את סיפורה של ישראל היהודית דמוקרטית לצד מדינת פלסטין.

במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.

על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.

מהן ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית במציאות של תרחיש המדינה האחת או שתי המדינות; מהם השיקולים של מקבלי ההחלטות בבואם להחליט ״מה הצדדים רוצים״?

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

ערב עיון בשיתוף חבריו לקורס הטיס של רון ארד, בהנחיית ד"ר אילנה דיין, מגישת "עובדה".

כיצד להגביר את המעורבות של קבוצות אוכלוסייה מגוונות בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל?

  • למוזמנים בלבד
default

דיון בעקבות הספר "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל", מאת פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן. משתתפים מוזמנים בלבד

  • למוזמנים בלבד

הרצאה ודיון עם מר בריאן ג'נקינס ממכון המחקר האמריקני RAND. משתתפים מוזמנים בלבד.

default

השינויים החברתיים, התרבותיים, הדמוגרפיים והאידיאולוגיים שעוברת החברה הישראלית משפיעים על כל היבטי הקיום הישראלי, ובכלל זה גם על הצבא ועל האתוס שמכוחו ולאורו הוא מתפקד. מבצע 'צוק איתן', שחזר והעמיד את צה"ל במרכז תשומת הלב הלאומית, חידד נקודה זו.

  • שידור חי
  • Open to the Public

הבלוג ״סיווג ביטחוני״ פועל בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה ומהווה פורום מקוון לניתוח סוגיות העומדות בתפר שבין ביטחון לאומי ודמוקרטיה, ומטרתו לתרום לדיון האקדמי-ציבורי בתחום הביטחון הלאומי מנקודות מבט שונות, ביניהן: משפט, אתיקה ומדעי החברה.

עורכי הבלוג הינם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אך הבלוג פתוח למגוון דעות וכותבים מכל התחומים המשיקים לבטחון הלאומי המבקשים ליטול חלק בדיון ענייני, פתוח ופורה בתחום. הדעות המובעות בבלוג הינן של כותביהן בלבד. הן אינן מייצגות את המוסד או הארגון אליו שייכים הכותבים והכותבות או את עמדת עורכי הבלוג או המכון הישראלי לדמוקרטיה. 

 

לבלוג המלא

 

החלטת כ"ט בנובמבר שהכירה בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, מהווה גם אבן יסוד בביסוס המדינה כחברה לגיטימית בקהילייה הבין לאומית. גם אם יש קולות המבקשים לערער על חיוניותה של עובדה זו, קשה להטיל ספק מרכזיותה להמשך קיומה של מדינה ישראל וביטחונה, במיוחד במציאות שבה האיום העיקרי על ביטחונה של המדינה הוא מצד ארגוני טרור בעידן של שקיפות וגלובליזציה.

החלטת החלוקה מלמדת כי השאיפה ללגיטימציה בינלאומית אינה מנוגדת לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל, אלא היא מהווה חלק מרכזי ממנו. היא אף מלמדת כי לטענות בדבר צדק והגינות יכולה להיות השפעה מכרעת על מתן לגיטימציה בינלאומית.

בסוף החודש שעבר תקף צה"ל מנהרה התקפית שנחפרה על ידי הג'יהאד האסלאמי משטח עזה לשטח ישראל. לאחר התקיפה הודיע צה"ל כי הוא מחזיק בגופות חמישה פעילי טרור ששהו במנהרה. המדינה חזרה והבהירה כי הגופות תוחזרנה רק בתמורה להתקדמות בסוגיית החללים והאזרחים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
האם פעל צה"ל כדין? אילו חובות מטיל המשפט הבינלאומי במצב כזה ומה ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים?

נשאלת השאלה, האם האמצעים עליהם הכריז ראש הממשלה הם בגדר ענישה קולקטיבית והאם ניתן להצדיקם. על הריסת בתי מחבלים כבר נכתב רבות ואמצעי זה מעורר קשיים נוספים, מעבר לסוגיית הענישה הקולקטיבית. על כן, אתמקד בשני האמצעים האחרים: הטלת כתר על הכפר ממנו יצא המחבל ושלילת היתרי העבודה של בני משפחתו המורחבת

לאחר היוודע דבר הפיגוע בהר אדר אמש, מיהר ראש הממשלה, מיד לאחר ששלח את תנחומיו למשפחות הנפגעים, לשלוח מסר לציבור, ולפיו כמה דברים אפשר לומר כעת: ״בית המחבל ייהרס, צה״ל כבר הטיל כתר על הכפר, ושוללים את כל היתרי העבודה של המשפחה המורחבת של אותו מחבל״.

פסילתו של ההסדר החוקי התבססה על פגיעתו בשוויון, המגיעה עד כדי פגיעה בכבוד האדם כזכות חוקתית, ועל אי עמידתו של ההסדר במבחן הראשון של המידתיות, שהוא קשר רציונלי בין תכלית התיקון, שעיקרה קידום השוויון, ובין האמצעים שהוא נוקט. קביעה זו התבססה על מספר נדבכים, שנבחנו בראייה כוללת

בכל מספר שנים עולה שוב בישראל הדיון באשר להחלת עונש מוות למחבלים. הנושא עלה לשולחנה של ועדת השרים לעניני חקיקה של הממשלה הנוכחית (במאי 2016), ובשבוע האחרון אף התבטא לראשונה ראש הממשלה בעניין זה כשאמר כי יש להוציא אל הפועל את האפשרות לגזור עונש מוות על המחבל שדקר שלושה קרובי משפחה בפיגוע בחלמיש. יש לציין כי בדיון מעורבבות הצעות שונות: עונש מוות לרוצחים ממניע טרוריסטי, הצעות לעונש מוות לרוצחים גם במקרים נוספים (כגון רצח ילדים), וכן הצעות העוסקות ספציפית בדין בשטחים. אך חשוב מכך הוא הדיון העקרוני יותר על סוגיית עונש המוות בישראל.

המציאות של המאה ה-21 מתבטאת בטשטוש גבולות בין מלחמה ושלום. רוב הסכסוכים המזוינים בעולם היום אינם בין מדינות בלבד, אלא מערבים ארגונים חמושים שאינם מדינתיים. הגבול בין מלחמת אזרחים לעימות בינלאומי ובין מלחמת אזרחים למהומות והפרות סדר נרחבות אינו תמיד חד. המאבק בטרור הבינלאומי מתנהל לעיתים בו זמנית בכלים של משפט פלילי, מנהלי ובינלאומי. היום לא תמיד ברור מתי מתחילה המלחמה ומתי היא מסתיימת: אין מכריזים על מלחמה ואין היא מסתיימת בהסכם שלום או כניעה. לא ברור היכן מתנהלת הלחימה: שדה הקרב מזמן כבר אינו שדה של ממש מחוץ לעיר ולחימה מתנהלת גם בממדים חדשים, כגון בסייבר. גם האבחנה בין לוחמים לאזרחים מסובכת יותר.

החוק והמוסר מכירים בכך ופגיעה באזרחים עשויה להיחשב מותרת אם היא מתרחשת כתוצר לוואי של התקפה לעבר מטרה צבאית לגיטימית. אולם על מנת שתיחשב כזו, עליה לציית לעקרונות נוספים כמו מידתיות והכרחיות במסגרתם נדרשת המדינה לבחור בפעולה הגוררת את הפגיעה המינימאלית באזרחים, גם אם זו כרוכה בהטלת סיכון על חייליה

כיצד למעשה חקירה של חיילים מסייעת לנו מול בית הדין הבינלאומי והאם הפעולה הזו הכרחית בישראל שבה החיילים הופכים "לילדים של כולנו" מרגע ששמים עליהם מדים?

בשבועות האחרונים שבה ועלתה לדיון הציבורי שאלת המחיר שהמדינה צריכה לשלם על מנת להחזיר מהשבי את חייליה, לרבות אלה המוכרזים כחללים. הדיון הפך סוער במיוחד עם ציון שלוש שנים לצוק איתן ולנוכח טענותיהם של משפחות הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה, על כך שהממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב את גופות בניהם ולהביאם לקבורה בישראל.

מציאות שבה מדינת ישראל מורה על הריסת בתי מחבלים פלסטינים ודוחה על הסף את דרישת בני משפחתו של מי שנשרף למוות על ידי יהודים לעשות כן לקרובי רוצחיו, היא בלתי נסבלת, והיא זו שראוי שתעמוד לנגד עיניהם של השופטים הדנים בעתירה

במקום לקבוע כי הסנקציה הריסת הבתים של מחבלים חלה גם כלפי טרוריסטים יהודים, ולבסס הבחנה לא משכנעת של הצורך בהרתעה במגזרי אוכלוסייה שונים, ראוי כי בית המשפט העליון יקיים דיון מעמיק בעצם חוקיות הסנקציה ויורה על ביטולה

נדמה לי שהמחלוקת העיקרית ביני לבין עו"ד לופט היא אכן בשאלה אם ישראל היא עדיין "המעצמה הכובשת" בעזה ובשל כך חלים עליה דיני הכיבוש של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, שתים עשרה שנה לאחר ההתנתקות.

 

האם אנחנו רוצים שזוהי תהיה נקודת המבט של מקבלי ההחלטות? שהטעמים שינחו אותם יהיו זהים לאלה המנחים הורים ששום שיקול לא נכנס למערכת השיקולים שלהם פרט לטובת בנם? האם אנו באמת מעוניינים שהשופט ידון בתיק שלפניו כאילו היה זה בנו על דוכן הנאשמים?

עקרונות לניהול משא ומתן על חילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם. היתרון האפשרי בכך הוא האפשרות להשפיע על התנהגות הצד שכנגד

ישראל מחויבת לאפשר אספקת חשמל, אין היא מחויבת לממן את אספקת החשמל. מאז השתלטות החמאס על הרצועה, הרשות הפלסטינית המשיכה לממן את תשלומי החשמל לחברת החשמל בישראל ואת אספקת הדלק לתחנת הכוח. החמאס, לעומת זאת, גובה כנראה תשלומים בגין חשמל מתושבי הרצועה ואולם אינו מעביר אותם לרשות הפלסטינית

שני אירועים שהתרחשו החודש הציפו בעוצמה את אחת הדילמות הבסיסיות הנוגעות לגישת המדינה, בוודאי המדינות המפותחות, לנושא הסייבר: עיקרה - המתח המובנה בין מערכי הגנה לכלי תקיפה והצורך בגיבוש תפיסה עקרונית שעל מדינות דמוקרטיות לאמץ על מנת שיוכלו לפעול בצורה נכונה בסביבה דינאמית ומאתגרת זו

הידיעה על המידע המודיעיני הרגיש שהעביר הנשיא טראמפ לשר החוץ הרוסי, שלפי דיווחים שונים, מסכן את חיי הסוכן שסיפק אותו, עוררה השבוע מהומה תקשורתית. אולם, לצד חוסר הנוחות שידיעה כזו מעוררת באופן אינטואיטיבי, ראוי ראשית להבין מה בעצם קרה, והאם אמנם כל כך ברור שכצעקתה.

ללא שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ, ובלא פיתוח מסגרת משפטית בינלאומית אפקטיבית, יכולתה של מדינה כלשהי להתמודד בצורה יעילה עם האתגר הנובע ממתקפות סייבר, כמו זו שהחלה ביום שישי האחרון היא מוגבלת ביותר

מרכיב חשוב של עוצמה לאומית היא לכידות פנימית, לעומת זאת הפניית משאבים ביטחוניים ומודיעיניים ל"ציד מכשפות" פנימי, פוגע בעוצמה הלאומית

רמת הביטחון כפי שהיא משתקפת בדיון הציבורי בישראל מראה חברה ישראלית חסרת ביטחון ומפוחדת המציבה סימן שאלה על עתידה. זאת, שעה שישראל בשנת 2017 מוגנת יותר מאי פעם בעבר

הביטחון הלאומי אמור להבטיח את העצמאות. גם העצמאות, עם כל חשיבותה אינה יעד סופי. היא הבסיס החיוני לבנייתה של חברת מופת

בישיבת וועדת החוץ והביטחון שנערכה בחודש יולי האחרון אמר הרמטכ״ל גדי אייזנקוט כי: ״האיום הגדול ביותר על צה״ל, הוא אובדן אמון הציבור״. אייזנקוט לא הסתפק באמירה כללית והפנה אצבע ברורה אל אישי ציבור אשר בהתבטאויותיהם משתלחים בצה"ל ופוגעים בערכיו.

העימות בסוריה אינו נטול התערבות בינלאומית. טורקיה, איראן, ובעיקר רוסיה התערבו ברמות שונות במלחמת האזרחים בסוריה. אך המלחמה בסוריה מהווה את הדוגמה המובהקת ביותר בשנים האחרונות לכישלונו של מנגנון הביטחון הקולקטיבי שבמרכזו מועצת הבטחון של ארגון האו"ם.

כיצד ניתן לשפר את ההגנה על זכותם של אזרחי ישראל לפרטיות, מבלי לפגוע בבטחון המדינה?

אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם.