המרכז ללאום, דת ומדינה

קיומה של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית במזרח התיכון הוא אתגר - פנימי וחיצוני - מתמשך. האתגר הפנימי הוא בעיצוב מתמשך של מדינה, חברה ומרחב ציבורי שבהם מתקיימים זה בצד זה מאפייני זהות יהודיים פרטיקולאריים (לאום ודת) עם מאפייני זהות דמוקרטיים-ליבראליים, תוך איזון ביניהם. האתגר החיצוני הוא שימור הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית מול שיח ליבראלי ביקורתי שמנסה לקעקע אותה. שני האתגרים שלובים זה בזה.

לשם התמודדות עם אתגרים אלו פועל המרכז: להבנות את היחסים בין יהדות ודמוקרטיה (שהם מרכיבי ההגדרה החוקתית של מדינת ישראל); לרכך ולהסדיר את המתח הלא פתור בין הדת והמדינה בישראל ולתמוך בעיצוב מרחב ציבורי בעל מאפייני תרבות יהודיים; לחדש את התשתית הרעיונית לציונות יהודית-דמוקרטית בדורנו ולהתמודד עם קריאת התיגר על זהותה היהודית של המדינה מבית ומחוץ; לפתח דרכים לשילוב החרדים בחברה ובמשק, תוך הכרה בייחודם וטיפוח מכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית; וליצור תשתית אינטלקטואלית לעיצוב שיח זכויות האדם במדינת לאום יהודית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר שוקי פרידמן

    מנהל המרכז

    קראו עוד

    ד"ר פרידמן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס. שימש מזכיר ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, יו“ר ועדת הסנקציות נגד איראן בישראל וראש תחום משפט בינלאומי במשרד ראש הממשלה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' ידידיה שטרן

    סגן נשיא אחראי; מנהל אקדמי (שותף) של התכנית לזכויות אדם והיהדות

    קראו עוד

    ראש המרכז ללאום, דת ומדינה והמרכז לממשל וכלכלה
    תחומי מומחיות: דת ומדינה, משפט והלכה, משפט חוקתי, מערכת המשפט, דיני תאגידים, רכישת ומימון חברות, משטר ומבנה תאגידי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' חנוך דגן

    מנהל אקדמי (שותף) של התכנית לזכויות אדם והיהדות

    קראו עוד

    פרופ‘ דגן פרסם עד כה מעל 70 מאמרים ו־ 6 ספרים בתחומי המשפט הפרטי והתאוריה המשפטית, בין השאר בהוצאות אוקספורד וקיימברידג‘. הוא מופקד הקתדרה לחדשנות ותאוריה משפטית ע“ש סטיוארט וג‘ודי קולטון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחבר ב־ American Law Institute וב־ International Academy of Comparative Law . כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות ייל, קולומביה, מישיגן, UCLA , קורנל וטורונטולזכויו

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' שחר ליפשיץ

    מנהל אקדמי (שותף) של התכנית זכויות אדם והיהדות

    קראו עוד

    פרופ‘ ליפשיץ הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. נחשב חוקר מוביל בדיני המשפחה ומי שעיצב את החשיבה האזרחית בתחום זה. יוזם רעיון ברית הזוגיות, שאותו הגה במסגרת הפרויקט “חוקה בהסכמה“ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד“ר גלעד מלאך

    ראש התכנית לחרדים בישראל

    קראו עוד

    ד“ר מלאך הוא מחבר תכנית האב לתעסוקת חרדים (בשיתוף עם רו“ח דורון כהן וד“ר חיים זיכרמן).
    היה מנהל המטה ליישום אמנת גביזון־מדן ומנהל התוכן בוועדה לקידום השילוב והשוויון בנטל בכנסת ה־ 18.
    עבודת הדוקטור שלו בנושא מדיניות ציבורית לפי החרדים זכתה בפרס הדוקטורט המצטיין של האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת 2014.

  • תמונת ברירת מחדל

    יאיר שלג

    ראש התכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    שלג הוא חוקר, עיתונאי, סופר ופובליציסט ומלווה זה שנים את העולם הדתי־לאומי. שימש כתב בעיתון “נקודה“ והיה חבר מערכת עיתון “הארץ“.  
    היום הוא חבר מערכת עיתון “מקור ראשון“ ובעל טור שבועי קבוע. בשנת 2000 יצא לאור ספרו “הדתיים החדשים“ (בהוצאת כתר), המתעד תהליכים מרכזיים בחברה הדתית לגוניה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר איתן רגב

    עמית מחקר בתכנית חרדים בישראל

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: כלכלת עבודה, כלכלת המגזר החרדי, כלכלת בריאות, יוקר המחיה, מיסוי אופטימלי.

בשבועות האחרונים הגיע לשיא מאבק של שורת רבנים מהמיעוט החרד"לי נגד שירות נשים בצבא. במאבק הזה הרבנים 'לא לוקחים שבויים'. השפה חריפה והמתלהמת, וקריאות נחרצות ולא מותירות מקום לספק באזני המאזינים כי מדובר בסוגיה חמורה מאין כמוה.  עיון בדברי הרבנים מגלה שהצעקות נגד גיוס נשים לצבא הן רק מתלה לקידום אג'נדה עקרונית וכללית יותר, לפיה תפקידה של האישה בבית

במסגרת הקמפיין נגד פקודת השירות המשותף ירו רבנים ידועים בציונות הדתית כמעט לכל כיוון. מה לא שמענו? שמתרחשת פגיעה במבצעיות הצבא, שנשים לא יוכלו ללדת, שחיילים דתיים נאלצים לפעול בניגוד לאמונתם ונפשם נפגעת. הגיע הזמן שהרוב הדתי השפוי ישמיע את קולו, הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים המתונים ומאנשי הרוח הרבים בחברה הדתית ובחברה הישראלית. אחרי הכל, זה צבא העם ולא צבא הקיצונים 

העיסוק התקשורתי ההולך וגובר בחברה החרדית על גווניה מייצג מגמת שינוי שהולכת ומתחזקת במגזר זה בשנים האחרונות. עליה דרמטית במספר הסטודנטים החרדים, השתלבות הולכת וגדלה בשוק התעסוקה וגידול מהיר בגיוס לצה"ל הן כמה דוגמות לכך. אם פעם רק תושבי ירושלים ובני ברק נפגשו עם חרדים, היום יותר ויותר אנשים באים באינטראקציה עימם. צריך רק להיזהר מהאפקט הפופוליסטי של התקשורת 

מושג ה"עמיות" התפתח בשיח שבין הקהילות היהודיות בארץ ובחו"ל ויצר כמה כלים חדשים לשיח הנורמטיבי על היהדות, אבל ספק אם הוא הצליח לפרוץ את מעגל הפעילים והעסקנים בתחום אל היהודים שברחוב. כדי למסגר מחדש את היחסים בין הקהילות היהודיות ואת הזיקה בין בני העם יהודי, אני מבקש להציע את השימוש במושג הישן כחדש: אחווה

הרב אבינר קרא לא לשרת ביחידות שמשרתות בהן נשים, והרב אליהו הרהיב לקרוא לראש הממשלה לפטר את הרמטכ"ל בשל הרחבת השירות המשותף, והארץ רעדה. אבל ההתבטאות הזו, כמו עוד התבטאויות קשות, קיצוניות ולפעמים הזויות של רבנים ציוניים מדי פעם, מחדדת את השאלה - את מי מעניינים הרבנים? 

על פי התפיסה הנוצרית, שאמנם לא תמיד עומדת במבחן המציאות, צריך להפריד בין דת ומדינה. האפיפיור גלסיוס ה-I ניסח זאת במכתב 'שתי החרבות' שלו, בו הוא מציע הפרדה בין חרבו של האל, אותה אוחזים כהני הדת, וחרבו של הקיסר, אותה אוחז השלטון במדינה. לעומת הנצרות, היהדות שואפת להסדיר את מלא המציאות ולהתוותה בכלים משפטיים-הלכתיים את הנהגותיו של הפרט כמו גם את חיי המדינה

הממשלה הנוכחית הצליחה, בישיבה אחת בלבד, לפגוע בשבעה תחומים אסטרטגיים כבדי משקל. ההתנהלות חסרת הפלורזליזם בכותל המערבי בראשם, לצד ההתרפסות לחברה החרדית ועירוב דת ומדינה. דו"ח אמריקאי אף מגנה את התנהלות הממשלה, ומאחר ובוושינגטון יושב נשיא פרו-ישראלי מובהק - אין ספק שמדובר בשיא חדש

play

החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה תאפשר לחרדים להשתלב ביתר קלות בשירות המדינה. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה. בעקבות כך, הושמעו טענות לגבי אי-כשירותם של חרדים לשירות המדינה, לנוכח היעדר השכלת יסוד וכן עולה שוב הצורך "להגמיש" את הקריטריונים עבורם. זו תהיה טעות קשה

צבא ההגנה לישראל מוסיף ללכת לקראת פקודיו הדתיים בשנים האחרונות. בשנים האחרונות נוסחו כמה וכמה גרסאות של 'פקודת השירות המשותף', שביקשו להסדיר את האופן שבו יוכלו נשים וגברים דתיים לשרת בכל זאת אלו לצד אלו. אולם זה לא מספיק לרבני הציונות הדתית, ולכן הוקדם הוקם במסגרת הרבנות הצבאית 'ענף תודעה יהודית'. יש לדאוג שאמונות אלה לא יכתיבו את הנורמה הכלל-צה"לית

בדיקתו ה"הלכתית" של אריה דרעי, האם ניתן לאלץ את חבר הכנסת יהודה גליק להצבעה על חוק המרכולים - שעות ספורות לאחר ששכל את אשתו, היא שפל חדש בפרקטיקות של שר הפנים המכהן. דרעי טען שזה למען מניעת חילול שבת, אך חוק המרכולים שלשמו המטרה מקדשת את כל האמצעים לא קשור בכלום לשמירת שבת. לעתים, כשפוליטיקאים דתיים פועלים 'לשם שמים' אין להם אלוהים

play

הנשים החרדיות מתחתנות בגיל צעיר, ומנהלות משק בית בתנאים כלכליים לא פשוטים. אך במקביל יותר ממחציתן ניגשות לבגרות ושיעורי התעסוקה שלהן זינק תוך קצת יותר מעשור. מגמת הפתיחות לצד השימור, חייבת להיתמך במדיניות עדכנית של הממשלה

הרב שטיינמן זצ"ל, שהובא לקבורה החודש בגיל 104, הנהיג קהילה מהצעירות בעולם: מחצית החרדים נולדו במאה העשרים ואחת. היחס כלפיהם הוא סטריאוטיפי, וסטריאוטיפים – חיוביים או שליליים - הם מכשלה לפיתוח שותפות בין החרדים לבין שאר הישראלים. לפיכך יש חשיבות גדולה לחשיפת העובדות על החרדים, כפי שנעשה בשנתון החברה החרדית בישראל 2017

החברה החרדית צועדת לעתיד ישראלי יותר, מודרני יותר, ובמקביל שומרת על המובלעת החרדית. תהליכי השילוב המהירים, הם תוצאה של עלייה במחירי הדיור וביוקר המחיה, חדירת האינטרנט ושינויים בשוק העבודה המחייבים התמקצעות ואקדמיזציה

play

השירות הצבאי של האוכלוסיה החרדית בישראל לא רק זירה המחברת בין החרדים לחברה הישראלית הוא גם משמש כמקפצה להשתלבות בשוק העבודה. אסף מלחי, חוקר בתכנית לחרדים בישראל, מספר על היחסים בין הצבא לבין האוכלוסיה החרדית

79% מהחילונים בארץ סבורים כי הדתיים כובשים את מדינת ישראל ממש עוד רגע. אין ספק כי אלו פירות הביאושים של קמפיין 'ההדתה' הצובע כל סממן יהודי במרחב הציבורי, בצבא ובמערכת החינוך בצבעים שחורים ומאיימים

לכתו של הרב שטיינמן מעלה תהייה לאן מועדות עתה פניה של ההנהגה החרדית בכלל והליטאית בפרט. הרב אדלשטיין צפוי להמשיך להוביל קו מתון ושמרני ממש בדומה לקודמו. התוצאה של הפיצול, היעדר הנהגה סוחפת ומותו של הרב שטיינמן הנה הנהגה ליטאית חלשה יותר, שלא מצליחה להשליט את מרותה על מאות אלפי בני הציבור הליטאי באופן אחיד

חוק המרכולים של דרעי הוא בלוף. במצב בו מאות אלפי יהודים עובדים בשבת, חלק ניכר מהם באופן לא חוקי, גם אם החוק הזה יעבור הוא לא ישנה כלום. הוא יהיה עוד חוק שגם אותו לא יאכפו, והמסחר והפעילות הכלכלית בשבת ימשיכו לפרוח. כפייה כוחנית של עוד חוק חסר תוחלת תשיג בדיוק את ההפך

החברה החרדית עוברת זה כ-20 שנה תהליכי מודרניזציה וישראליזציה מהירים. התעצמות החברה החרדית מגבירה את ביטחונה העצמי ביכולתה לשמור על ייחודיותה למרות תהליך ההתקרבות לכלל החברה הישראלית. הגברת הזיקה לחברה הכללית תוך שמירה על הייחודיות החרדית ניכרות היטב במגוון מסגרות חרדיות שהוקמו בשנים האחרונות לשילוב החרדים בצבא ובשירות האזרחי, בהכשרה אקדמית ומקצועית ובעולם התעסוקה

פרק ראשון מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שני מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שלישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק רביעי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק חמישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

פרק שישי מתוך שישה פרקים בשנתון החברה החרדית.

play

חוק המרכולים שהפך לסמל הנוכחי של המאבק בענייני דת ומדינה, מבקש לקבוע שרשות מקומית שתחוקק חוק עזר עירוני המאפשר הפעלת בתי עסק בשבת, תזדקק לאישורו של שר הפנים. סקירה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה כי כ 400,000 יהודים עובדים בכל שבת, רק כשליש מתוכם מרוויח פחות מעשרת אלפים שקלים בחודש

חרדים וערבים, שתי האוכלוסיות המובדלות ביותר בישראל, ימנו ע"פ התחזיות, בעוד 40 שנה, מחצית מאזרחי ישראל. במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי, "בניכוי ערבים וחרדים, מצבנו הכלכלי מצוין". האמנם? ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית חרדים בישראל ונסרין חדאד חאג'-יחיא, ראש התכנית ליחסי יהודים- ערבים- שניהם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצבם הכלכלי- חברתי של שני המגזרים.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן כלכלי של דה מרקר

רב יוצא כנגד הפלייה בין בנים. ההפליה זורעת קנאה ושנאה המובילה לתוצאות איומות המתרחבות הרבה מעבר ליחסים הפנימיים של האחים. למעשה, כל שיעבוד מצרים הוא תוצאה של הפלייה זו. ייתכן אף שתוצאה זו היא אינהרנטית להפלייה בכלל, שיוצרת קנאה, קנאה יוצאת שנאה, ושנאת אחים יוצרת מאבק של המופלים לרעה כנגד בעל זכויות היתר

הרב אהרן לייב שטיינמן היה מנהיג המגזר הליטאי מאז פטירת קודמו, הרב יוסף שלום אלישיב (2012-1910), כחמש שנים קודם לכן. בזמנו, ניתחתי את ההתמודדות בין הרב שטיינמן לבין הרב אלישיב. ויש בין השניים הבדל מכריע: הרב אלישיב היה האיש של "האליטות הישנות" במגזר הליטאי ואילו הרב שטיינמן היה האיש של "האליטות החדשות". מיד אבהיר מדוע זה אכן הבדל מכריע לדעתי

לפני כעשרים שנה פרש הרב טאו מישיבת מרכז הרב יחד והקים את ישיבת 'הר המור'. הישיבה חרטה על דגלה את המאבק הלא מתפשר בתרבות המערב וכל מופע שלה בציבוריות הציונית דתית והישראלית. הגטואיזציה הרוחנית, האינטלקטואלית והיומיומית מבית מדרשם של הרב טאו ותלמידיו, זרה לרוח היהודית בכלל ולציונות הדתית בפרט

הרב שטיינמן, מנהיג היהדות החרדית הליטאית, הלך לעולמו בגיל 104. בתקופת הנהגתו הקצרה, כשש שנים בלבד, עבר המגזר הליטאי תהליך מכאיב של פיצול ובו נטש הפלג המכונה "הירושלמי" את המחנה והקים עיתון ומוסדות משלו בראשות הרב אוירבך. עתה נשאלת השאלה - לאן מועדות פניו של הציבור הליטאי? 

השיחה הישראלית רוויה ביקורת עצמית נוקבת על "המצב". מוסיקת הרקע לחיינו הציבוריים היא מהז'אנר הדיכאוני; סימפוניה מתמשכת של "תוגת הישראליות". על רקע זה, מפתיע לקרוא את מדד הדמוקרטיה 2017: מתברר, שבמענה לשאלה מהו מצבה של ישראל, רק מיעוט קטן סובר שהמצב "רע" או "רע מאד". כשליש משיבים "ככה ככה", וכמחצית האזרחים מעריכים כי המצב "טוב" או "טוב מאד"

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

שמירת השבת במוסדות המדינה היא אחת השאלות ההלכתיות החשובות מאז הקמת המדינה. משבר עבודות הרכבת בשבת והתפטרותו של שר הבריאות, השמה את שלמות הקואליציה בסכנה, יעידו על כך. כשמדובר במוסדות כמו צה"ל והשב"כ, קל להתיר פעילות בנימוק הקלאסי של 'פיקוח נפש'. אבל מוסדות המדינה אחראים גם, למשל, לשירות חוץ בכל ימות השבוע ולשירותי תיירות עבור תיירים שאינם יהודים

הזירה הציבורית בישראל, הרוויה בקולות רמים ופופוליסטיים, זקוקה גם לקולות אינטלקטואלים ומעמיקים יותר. גם כיום נוכחים בשיח הציבורי כמה אינטלקטואלים מובילים, אך דומה שקולם נשמע פחות. בכנס זה נבחן את דמותו וייעודו של האינטלקטואל הציבורי בישראל, בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. נוסף על כך ייבחנו דרכים שונות להצמחת אינטלקטואלים ציבוריים.

  • פתוח לקהל

במרוצת השנתיים החולפות, התקיימה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנה בנושא מדינת הלאום היהודית, אשר בחנה את ההיבטים התאורטיים וכמה מההיבטים הפרקטיים של מדינת לאום יהודית במאה ה-21. בסדנה השתתפו חוקרים בכירים לצד אישי ציבור. בארבעת הסמסטרים שחלפו, עסקה הסדנה, בין השאר, בשאלות העקרוניות שמעלה מדינת לאום יהודית; בשאלת מדינת הלאום היהודית והמיעוט הערבי; ובשאלת מדינת הלאום היהודית והדת. כנס זה יסכם את דיוני הסמסטר האחרון שהעמיק בסוגיה מרכזית ואקטואלית: מדינת הלאום היהודית ויהדות התפוצות

  • שידור חי
  • פתוח לקהל

בעקבות הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה

  • פתוח לקהל

המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב מזמינים את הציבור למפגש מס' 6 בסדרה "יהדות במחלוקת" שיוקדש לנושא "הר הבית בידינו? ירושלים – חמישים שנה אחרי"

  • פתוח לקהל

כנס מיוחד על שחיקת הסטטוס קוו שהיווה ניסיון לעצב חברה יהודית- ישראלית בעלת מכנה משותף זהותי; האם ניתן לעצב, בעידן הנוכחי, הסדר חלופי להסדר הסטטוס קו; והלכה מעשה- מהם ההסדרים הרצויים בתחום שירותי הדת

  • שידור חי

על היוזמות והמרחבים בהם פועלים המנהיגים האזרחים החרדיים, בין ביקורת על פניה של החברה החרדית לבין רקימת חזון עתידי לקהילה וניסיונות להגשמתו

  • שידור חי

מהו יחסו של המיעוט הערבי למדינה? מהו מעמדו בה כפרטים וכקבוצת לאום? התשובות לשאלות אלו מושפעות, בין היתר, גם מפועלה של המנהיגות הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל. הכנס, בשיתוף מרכז אינג'אז, יבקש למקד מבט במנהיגות זו ולבחון את מרקם היחסים בינה ובין המדינה והאזרחים הערבים.

  • פתוח לקהל
  • שידור חי

יום עיון בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם, שיעסוק בסוגיות השונות הקשורות לזהות היהודי, כגון: שאלת דרכי ההצטרפות לעם היהודי, היחס לנישואים מעורבים, עידן ריבוי "הסוגים" השונים של היהדות ועוד.

קולאז' של מגן דוד

המכון הישראלי לדמוקרטיה וביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית מזמינים אותך ליום עיון משותף שיעסוק בהיבטים החברתיים והכלכליים של תכנית החומש ובסוגיות ההפרדה המגזרית והמגדרית הנגזרות ממנה.

אירוע השקת תכנית אב להעסקת חרדים, שנכתבה ע"י צוות מומחים והוגשה למשרדי הממשלה העוסקים בכך.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

דיון משותף למרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוני' ת"א ולמכון הישראלי לדמוקרטיה. הנכם מוזמנים!

  • פתוח לקהל

הכנס יעסוק במעמדה של האישה החרדית בתוך המכלול החברתי שמייצרות שלוש זירות אלו, כיצד תופסות הנשים החרדיות את תפקידן בשלוש הזירות הנתונות, כיצד בא לידי ביטוי מערך הדילמות, הקשיים והאתגרים בכל אחת מהזירות וכיצד משתנה בהן מעמדן.

כינוס לרגל צאת הספר "שְׁנַיִם יַחְדָּו: מורה דרך לחינוך יהודי ודמוקרטי" מאת אדר כהן.

לאחר 20 שנה, רצח רבין עדיין נתפס כפרשת דרכים לגבי מקומה ומעמדה של הציונות הדתית בחברה הישראלית. הכנס יבחן את ההשלכות האידאולוגיות והסוציולוגיות של הרצח בציבור הדתי-לאומי.

  • שידור חי

עשרים שנה לרצח רה"מ יצחק רבין | שת"פ של מרכז רבין, 'יסודות' והמכון הישראלי לדמוקרטיה | לקהילת מחנכי ומורי אזרחות בישראל

אנו מבקשים להציב את שיח זכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות במרכז הדיון הציבורי. זוהי חובתנו הדמוקרטית והיהודית.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל
default
default

ערב עיון ושיח לציון ערב תשעה באב, המשותף למינהל קהילתי גינות העיר, מכון שלום הרטמן והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • פתוח לקהל
default

מהו היחס של המקורות היהודיים, הדתיים והלאומיים, לאזרח שאיננו בן הלאום היהודי, הן כפרט הן כקבוצה? כנס מיוחד שמטרתו בחינה חיובית של האופן שבו התייחסו הוגים יהודים במהלך הדורות לסוגיה, בד בבד עם הערכה, או עם ביקורת נורמטיבית של העמדות הללו.

  • למוזמנים בלבד
default

בחוקי היסוד של 1992 הוגדרה ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק יסוד: "ישראל כמדינת הלאום היהודי" ו"מתן תוקף של חוק יסוד מגילת העצמאות". האם יש צורך בעיגון חוקתי שכזה? אם כן, איזה צביון הוא צריך ללבוש? אילו הסדרים צריכים להיכלל בו? הכנס פתוח לקהל הרחב.

  • פתוח לקהל
default

'לפי דעתו של בן אביו מלמדו'. ערב לימוד בנושא שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית במשפחה ובקהילה. בשיתוף ביה"כ רמב"ן וקרן משפחת רודרמן.

  • פתוח לקהל
default

על שולחן הכנסת הונחו לאחרונה הצעות חוק-יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והצעת חוק לתת תוקף של חוק-יסוד להכרזה על הקמת המדינה. האם יש צורך בעיגון חוקתי כזה? איזו צורה הוא צריך ללבוש? מה צריכים להיות ההסדרים הכלולים בו?

default

מה ההבדל בין בעיית העגונות ומסורבות הגט שבאחריות המדינה, לעומת מוסדות אחרים? מהם ההיבטים החוזיים, הקהילתיים, הפנים דתיים והבין-לאומיים, המובילים ליצירת הבעיה ולפתרונה? יום עיון בהשתתפות ארגוני נשים וזכויות אדם, אקדמאים, אנשי רוח, רבנים ואנשי שטח, העוסקים בתחום העגונות. המטרה: חיפוש אחר כלים הלכתיים לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט.

default

מנגנונים להבטחה והגנה על זכויות אנשים עם מוגבלויות במסגרות דיור ובמוסדות.

default

שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל

מפגש ייחודי, שבו אזרחים מכל קצוות החברה הישראלית יחברו יחדיו כדי להיות שותפים למהלך היסטורי שתכליתו הנחת היסודות לתשתית הערכית המשותפת לכלל החברה שבמרכזה יעמוד הערך של כבוד האדם.

  • למוזמנים בלבד

המקורות היהודיים עוסקים רבות ובפירוט בסוגיות חברתיות וכלכליות, אבל איזו תאוריה עומדת מאחוריהן? בכנס נבחן אם אפשר לסייע בהפיכת המקורות הללו לשותפים פעילים בדיון המתנהל על דמותו הרצויה של הצדק החלוקתי.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל
default

בליל הסדר מתכנס כל העם לחגוג את חירותו. האם אנשים בעלי מוגבלויות מוזמנים גם הם באותה מידה של חירות? כיצד עלינו לשלבם בחיים הפרטיים והציבוריים על פי תפיסת עולם יהודית־דמוקרטית?

  • פתוח לקהל
default

שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל
default