המרכז ללאום, דת ומדינה

קיומה של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית במזרח התיכון הוא אתגר - פנימי וחיצוני - מתמשך. האתגר הפנימי הוא בעיצוב מתמשך של מדינה, חברה ומרחב ציבורי שבהם מתקיימים זה בצד זה מאפייני זהות יהודיים פרטיקולאריים (לאום ודת) עם מאפייני זהות דמוקרטיים-ליבראליים, תוך איזון ביניהם. האתגר החיצוני הוא שימור הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית מול שיח ליבראלי ביקורתי שמנסה לקעקע אותה. שני האתגרים שלובים זה בזה.

לשם התמודדות עם אתגרים אלו פועל המרכז: להבנות את היחסים בין יהדות ודמוקרטיה (שהם מרכיבי ההגדרה החוקתית של מדינת ישראל); לרכך ולהסדיר את המתח הלא פתור בין הדת והמדינה בישראל ולתמוך בעיצוב מרחב ציבורי בעל מאפייני תרבות יהודיים; לחדש את התשתית הרעיונית לציונות יהודית-דמוקרטית בדורנו ולהתמודד עם קריאת התיגר על זהותה היהודית של המדינה מבית ומחוץ; לפתח דרכים לשילוב החרדים בחברה ובמשק, תוך הכרה בייחודם וטיפוח מכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית; וליצור תשתית אינטלקטואלית לעיצוב שיח זכויות האדם במדינת לאום יהודית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר שוקי פרידמן

    מנהל המרכז

    קראו עוד

    ד"ר פרידמן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס. שימש מזכיר ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, יו“ר ועדת הסנקציות נגד איראן בישראל וראש תחום משפט בינלאומי במשרד ראש הממשלה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' ידידיה שטרן

    סגן נשיא אחראי; מנהל אקדמי (שותף) של התכנית לזכויות אדם והיהדות

    קראו עוד

    ראש המרכז ללאום, דת ומדינה והמרכז לממשל וכלכלה
    תחומי מומחיות: דת ומדינה, משפט והלכה, משפט חוקתי, מערכת המשפט, דיני תאגידים, רכישת ומימון חברות, משטר ומבנה תאגידי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' חנוך דגן

    מנהל אקדמי (שותף) של התכנית לזכויות אדם והיהדות

    קראו עוד

    פרופ‘ דגן פרסם עד כה מעל 70 מאמרים ו־ 6 ספרים בתחומי המשפט הפרטי והתאוריה המשפטית, בין השאר בהוצאות אוקספורד וקיימברידג‘. הוא מופקד הקתדרה לחדשנות ותאוריה משפטית ע“ש סטיוארט וג‘ודי קולטון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחבר ב־ American Law Institute וב־ International Academy of Comparative Law . כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות ייל, קולומביה, מישיגן, UCLA , קורנל וטורונטולזכויו

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' שחר ליפשיץ

    מנהל אקדמי (שותף) של התכנית זכויות אדם והיהדות

    קראו עוד

    פרופ‘ ליפשיץ הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. נחשב חוקר מוביל בדיני המשפחה ומי שעיצב את החשיבה האזרחית בתחום זה. יוזם רעיון ברית הזוגיות, שאותו הגה במסגרת הפרויקט “חוקה בהסכמה“ של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד“ר גלעד מלאך

    ראש התכנית לחרדים בישראל

    קראו עוד

    ד“ר מלאך הוא מחבר תכנית האב לתעסוקת חרדים (בשיתוף עם רו“ח דורון כהן וד“ר חיים זיכרמן).
    היה מנהל המטה ליישום אמנת גביזון־מדן ומנהל התוכן בוועדה לקידום השילוב והשוויון בנטל בכנסת ה־ 18.
    עבודת הדוקטור שלו בנושא מדיניות ציבורית לפי החרדים זכתה בפרס הדוקטורט המצטיין של האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת 2014.

  • תמונת ברירת מחדל

    יאיר שלג

    ראש התכנית לדת ומדינה

    קראו עוד

    שלג הוא חוקר, עיתונאי, סופר ופובליציסט ומלווה זה שנים את העולם הדתי־לאומי. שימש כתב בעיתון “נקודה“ והיה חבר מערכת עיתון “הארץ“.  
    היום הוא חבר מערכת עיתון “מקור ראשון“ ובעל טור שבועי קבוע. בשנת 2000 יצא לאור ספרו “הדתיים החדשים“ (בהוצאת כתר), המתעד תהליכים מרכזיים בחברה הדתית לגוניה.

התכנית עשויה להגביר את הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לפנות ללימודים אקדמאיים ולהגביר את כניסתם למעגל התעסוקה

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך מסוכן, הלאומיות היהודית, החילונית באופיה הולכת ונכבשת על ידי האגף הימני של הציונות הדתית

סיפור יציאת מצרים לימד עם ששועבד כיצד לנהוג בזר ובגר. עלינו להפנים את הלקח הזה גם כיום

בעיני רבים מערביי ישראל הוויכוח על זכויות על קרקע ומשאבים אינו שאלה של שוויון אזרחי אלא סוגיה לאומית

סיפורו של המשכן הוא סיפור של גבולות שיש למתוח; איזונים שיש לחוות; בקרה הדדית של כוחות מנוגדים.

מסתבר שהליברליות המערבית היא ציפוי דק שממהר לקרוס בעתות מצוקה. האם אנחנו, הישראלים, שונים?

מה פשר המהפך התודעתי שעבר העם, תוך ארבעים יום, מהמעמד נורא ההוד של הר סיני אל מעשה העגל? דומה שקיים קשר פנימי בין שני המאורעות, המהווים יחדיו מהלך פסיכולוגי-חינוכי אחד. במסגרת זו אציג שני סוגים של קשר: האחד, עוסק במתח שבין המוחשי למופשט; השני, במתח שבין כפיה לחינוך.

אנו רגילים לחשוב על המשכן כעל המקום שבו בא לידי ביטוי כוח היצירה האומנותי היהודי. הפסוקים בפרשה מלמדים אותנו אחרת.

מה הדרך שתאפשר לציבור הדתי להיות מחויב לחוקי וערכי המדינה מבלי לפגוע בתפיסתו הדתית וההלכתית?

עשרת הדיברות מממשים את הייעוד של הזהות היהודית, לכונן ממלכת כוהנים וגוי קדוש. אך מדוע הם מנוסחים בלשון יחיד?

אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.

הניסיון במרה מנחית את עם ישראל מהגבהים של שירת הים אל השגרה היבשה, שבה החוק והמשפט הם ששולטים. בכך מתחיל תהליך הגמילה של העם מניסים

 

בשמאל צריכים לחוש אמפתיה לסבל המתיישבים בעמונה ובימין צריכים לשמוח על ניצחון שלטון החוק שהוא ערך לאומי ראשון במעלה, המחזק את הממלכתיות.

ערכי הציונות הדתית אינם מאפשרים לה להיות ריאליסטית ולהימנע מתהליך של "תיקון עולם". לכידות חברתית היא הדלק שמאפשר גישה לאומית וניצית. אנשים המרגישים זנוחים מבחינה חברתית וכלכלית, לא ילחמו למען החברה שזנחה אותם.

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת "בא ערב רב"- על משמעות הביחד של עם ישראל והאחריות שבאה עם הזהות.

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת שמות- על ניסים ותפקידם.

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע

סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשת השבוע מהעיתון מקור ראשון. פרשת וארא- על ניסים ותפקידם.

מכתב הרבנים הקוראים לבוא לעמונה ולהתנגד לפינוי מחייב זהירות יתרה בשל תפקידם בחברה הדתית ואחריותם כלפי ציבור המאמינים.

הצעת החוק היא טובה ומאזנת בין מעמדה העליון של הרשות השופטת בכל הנוגע לסכסוכי ממון, אך מאפשרת למעוניינים בכך גם בוררות בבתי הדין הרבניים, כפי שמתקיים כבר אצל בעלי מקצוע נוספים. עם זאת, יש לערוך בה מספר תיקונים טרם אישורה.

עיריית תל-אביב מבקשת לשנות את התקנות העירוניות ולאפשר לה לפתוח באופן חלקי 160 מרכולים בשבת. הממשלה מסרבת לקבל החלטה וכך שוב מתגלגלת השבת לפתחו של בג"ץ ולא להכרעת נבחרי הציבור.

בית הדין הרבני הגדול שוקל לבטל גט שניתן לעגונה שבעלה הפך לצמח לפני 3 שנים. אם אכן יבוטל הגט, יהיה מדובר בקרע גדול בין הממסד הדתי לאזרחי המדינה.

הסטטוס קוו קרס. הגיע הזמן לחקיקה מחודשת בנושא השבת בישראל.

מהו מסמך הסטטוס קוו? מהי הרלוונטיות המשפטית שלו? ואיך הוא מיושם בפועל? סקירה נרחבת אודות המסמך המקורי והמצב החוקי כיום.

לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.

 

הצבא הוא מיקרוקוסמוס של החברה והרכבו האנושי משתנה. השינויים הללו יוצרים אתגרים אבל הדרך להתמודד עם זה אינו מאבק על 'דמותו של הצבא'.

בין בחירת טראמפ, הברקזיט, ההפתעה בבחירת נתניהו וההתחזקות של הימין הקיצוני באירופה, עובר קו ישר אחד. קוראים לו השיבה ללאומיות.

במשך שנים מתלבט המחוקק בישראל האם לעגן את הזכויות החברתיות בחוק יסוד. מה ניתן ללמוד על שאלה זו מעיון במקורות המשפט העברי? 

הציבור הדתי-לאומי, התופס את עצמו כאליטה משרתת, חייב להוביל מהלך היסטורי של קואליציה כלל-ישראלית למען שבת ייחודית, גם אם לא הלכתית. 

המשבר האחרון סביב עבודת הרכבת בשבת ממחיש עד כמה הסטטוס קוו בעניין השבת מת.
להתחייבות הכללית של בן גוריון מ- 1947 שהשבת תהיה יום מנוחה, נוצק תוכן רשמי דל, ועד היום אין חוק שמסדיר את שמירת השבת בישראל ברמה הלאומית.
אבל השבת לא אבודה. במדינת ישראל יש רוב שרוצה את השבת שלו אחרת. יהודית, אבל לא דתית-הלכתית, נשמרת, אבל מאפשרת.

השבטיות במדינת ישראל של היום, הפיצול לזרמים ותתי זרמים אידיאולוגיים, השבר החברתי, שנאת האחר, וחוסר היכולת להסכים על שום דבר כמעט, מסכנת את החברה. חובה על קברניטי המדינה, ומערכת החינוך בפרט לפעול לצמצום מספר הזרמים ותתי הזרמים. לפעול להאחדה ולא לסגרגציה נוספת. ליצור מכנה משותף אם לא על ספסל הלימודים, לפחות בליבת תכניות הלימודים. 

אנחנו משוחחים את עצמנו לדעת במונולוגים ללא דיאלוגים, בטיעונים מקבילים שלעולם לא ייפגשו, בפרצופים פעורי פה ונעדרי אוזניים. מחליקים מטה במדרון שסופו חורבן. 

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.

האירופים יכולים למצוא בישראל דרכים אפשריות לבניית האיזון בין זהות לאומית לערכים גלובאליים- דמוקרטיים. מדינות אירופה מגיעות לאתגר הזה לא מוכנות. קצת כמו מדינת ישראל לפני עשרות שנים, הן צריכות להגדיר מחדש את הלאומיות, לקבוע מחדש את גבולותיה ולכונן באופן אחר את יחסיהן (הערכיים) עם העולם.  

כבר עשורים ארוכים השבת היא סלע מחלוקת מרכזי שבמקום לאחד מפלג את החברה בישראל. אנו מבקשים ליצור שבת אחרת, שבת שיש לה ניחוח יהודי-ישראלי מיוחד. שבת שלא תהיה כיום חול, אבל תאפשר לכל אחד ולכל קהילה לעצב לעצמו את שבתו.

אכיפת נורמות דתיות באמצעות שוט משפטי בלבד היא לכל היותר אייטיז או ניינטיז. היא לא מתאימה למדינת ישראל של היום, ולא תעבוד. אם הרבנות הראשית תמשיך להתעקש על מדיניות הלכתית מחמירה, ותפסיד גם את טיפות האמון האחרונות של רוב הציבור, לא תהיה לה תקנה.

איומים בעזרת השד ההדתי זו הדרך הקלה של פוליטיקאים ואנשי תקשורת לצעוק ולהתריע, לאחד שורות ולהסתתר יחדיו מאחוריו. המחיר הוא גבוה- ביטול כל יכולת לקיים דיון ציבורי מעמיק ופתוח במקומה של הדת במדינה וביחסים בין היהודית לדמוקרטית.

לקראת שבועות ובעקבות יום הגיור בכנסת, עומד פרופ' ידידיה שטרן על אתגרי מערך הגיור הממלכתי בישראל והדרכים לפתרון מצוקתם של מאות אלפי ישראלים והבעיה הגדולה שיוצר תהליך הגיור בין היהודים בישראל ליהדות התפוצות

נדרשת אסטרטגיה לאומית לקידום נושא הגיור יחד עם הצבת יעדים ומסגרת זמנים ברורה. קיימים מספר צעדים נדרשים כדי לקדם הנושא תוך הבנה ושיתוף פעולה של מערך הגיור הממלכתי בתהליך. 

סדרת המאמרים "הלכה ציונית" - על הדיסוננס שבין העמדה ההלכתית לבין מציאות החיים במדינת ישראל הריבונית. 

לצד פטריוטיותו העמוקה והאומץ הציבורי של האלוף גולן הוא שגה בהתבטאותו שגיאה קשה בכמה רבדים. כל קצין בכיר חייב להסס בטרם יתבטא בדרך שתקלע את הצבא, בעל כורחו, לתוך עין הסערה של המחלוקת הציבורית בישראל.

יום העצמאות ה-68 של המדינה משכיח את "תוגת הישראליות" ושם באור הזרקורים את המגמות החברתיות והכלכליות החיוביות שפוקדות את עמנו. אין ספק כי בימים אלו, ישראל מדורגת במקום הראשון במדד האושר היהודי של כל הדורות כולם.

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מביע במאמר בידיעות אחרונות עמדת נחרצת נגד ההחלטה שלא לאפשר שירת נשים במוסד בטקס יום השואה. לפי פרופ' שטרן: "הדרת נשים משפילה ומבזה אותן ופוגעת בכבוד האדם שלהן. 

החלטת בג"ץ מחזקת משמעותית את האלטרנטיבות לגיור אל מול הרבנות הראשית ואפשר להגיד כי זו איבדה את המונופול שהיה ברשותה. רק שינוי דרמטי יצדיק את היערכות בתי הדין הרבניים ככוח הכלכלי והפוליטי שהיווה פעם.

האיום הסכינאי האמיתי טמון בשיבוש המצפן המוסרי שלנו. נדרשת מנהיגות אחראית שלא תיכנע לרוח הרעה אלא תכניע אותה. אסור להניח למושכלות יסוד הומניסטיות, שמבדילות אותנו מאויבינו, להפוך לשק חבטות של פחדים ושל אינטרסים פוליטיים.

השבועות האחרונים מדגימים את בלבול המערכות שאנו חיים בו בשלוש זירות ענק: כלכלה, צבא ודת. כל אחת מהזירות מציפה שבר עומק, כרוני, בחברה הישראלית: השבר החוקתי, השבר המוסרי והשבר הדתי. 

ד"ר שוקי פרידמן סוקר את מגרעות "חוק המקוואות" אשר הועבר ע"י הממשלה. את החוק יזמה סיעת "יהדות התורה" כתגובה להחלטת בג"ץ שהורה לפתוח את שירותי המקוואות לכלל הציבור.  

80 שנה למותו של הרב קוק, שתורתו התבססה על מתן משמעות וערך דתי לציונות, לצד הקפדה הלכתית שאינה נופלת מזו החרדית. גם מבחינה תרבותית כללית הרב קוק הביא עימו מהפך – מתרבות שעיקר המודל שלה היה המודל הישראלי-חילוני לתרבות שהמודל שלה היה במידה רבה המודל הדתי-חרדי. מדוע התרחש המהפך, ומה קרה ברבות השנים לתפיסת הרב קוק?

ימי מלחמת השבת כימיה של מדינת ישראל ומאז הקמתה מתנהל מאבק על אופיה של שמירת השבת. המאבק מתנהל במישור הנורמטיבי, על הסדרת שמירת השבת בחוק, ובשטח, על שמירת השבת. אך המאבקים האלה לא צולחים. אך מה כן ניתן לעשות? 

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. זהו צעד סמלי המבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית שלה ובו תהליך מתקדם של שילובן בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.

בירושלים יושבים הרבנים הראשיים לישראל, שעומדים בפני החלטה היסטורית. האם להשלים עם התהליך ולהיות קברניה של הרבנות הראשית, או להיות מציליה. האם לוותר, או לנצל את נשימותיה האחרונות, ובמהלך היסטורי, שמשמעותו גם הפניית עורף לציבור החרדי שממנו באו, לחולל מהפכה שתחזיר אותה לחיים וללבם של היהודים בישראל. ימים יגידו.

"רפורמת הגיור" שבוטלה השבוע ממילא לא הייתה מספקת. מה שנדרש הוא רוויזיה יסודית בכל שאלת הזהות היהודית, בהתחשב בתהליכי החילון והקמת המדינה. 

סיפור הכשרות הוא סימפטום. הבעיה המהותית היא תפיסתה של הרבנות הראשית את תפקידה. במקום לטייב את מערך הכשרות ולזכות באמון הציבור, היא מעדיפה לבצר את חומת האכיפה ולאנוס את האזרחים הנזקקים לשרותיה. כך בכשרות וכך גם בנושאים אחרים.

נייר מדיניות זה דן בהעדפה מתקנת ככלי אפשרי לשילוב חרדים בשירות המדינה ובדרכי הפעולה הנגזרות מן השימוש בו. מחבריו ממליצים על העדפה מתקנת אך במישור המינהלי ולא בחקיקה ומציגים תוכנית מקיפה להרחבת הנגישות של אוכלוסיה חרדית לעבודה בשירות המדינה. 

הר הבית היה מאז ומתמיד מקור של געגועים ומושא תפילותיהם של יהודים בכל רחבי העולם היהודי. סוגיית העלייה להר מורכבת מאד, הן לאור היסטוריית הפסיקה ההלכתית בנושא והן לאור הרגישויות שהנושא מעורר וההשלכות שלו על המצב באזור. סגן נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן מנתח את סוגיית עליית היהודים להר הבית. 

ברכיב שמיטת הכספים שבשנת השמיטה טמון פוטנציאל כמקור השראה לחזון יהודי מודרני של התמודדות עם ההיבטים החברתיים הבעייתיים של עולם האשראי. 

יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים.

ההתקפות הגורפות על עצם התגברות הנוכחות הדתית בצבא, או כנגד כל נוכחות של סממן דתי בזירה הציבורית, גורמות גם למתוני המחנה הדתי להגיב במגננה גורפת, שמתפרשת אצל התוקפים כהוכחה לטענתם המקורית. מחשבות בעקבות השולחן העגול על 'אתוס הלחימה של צה"ל'.  

כיצד נקיים צבא ממלכתי שחייליו מגיעים מחברה רב-תרבותית, מרובת מחלוקות וחזונות מתחרים? בן-גוריון פירק את הפלמ"ח וטיבע את אלטלנה כדי לבסס את ממלכתיות הצבא. מהו המעשה המקביל עבור דורנו?

עיקר העניין בהצעת חוק הגיור הוא ברצון להבטיח אחדות בהליכי הגיור בישראל, אך לא אחידות. האחדות מבטאת את הממלכתיות הישראלית ואת הרגישות להשלכות הלאומיות של הגיור, ואילו אי-האחידות מבטאת את התבלין החריף, העשיר והמעשיר של ההלכה היהודית: כבוד הדדי בין בעלי מחלוקת שהיא לשם שמים.

מהו יחסו של המיעוט הערבי למדינה? מהו מעמדו בה כפרטים וכקבוצת לאום? התשובות לשאלות אלו מושפעות, בין היתר, גם מפועלה של המנהיגות הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל. הכנס, בשיתוף מרכז אינג'אז, יבקש למקד מבט במנהיגות זו ולבחון את מרקם היחסים בינה ובין המדינה והאזרחים הערבים.

  • פתוח לקהל הרחב
  • שידור חי

יום עיון בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם, שיעסוק בסוגיות השונות הקשורות לזהות היהודי, כגון: שאלת דרכי ההצטרפות לעם היהודי, היחס לנישואים מעורבים, עידן ריבוי "הסוגים" השונים של היהדות ועוד.

קולאז' של מגן דוד

המכון הישראלי לדמוקרטיה וביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית מזמינים אותך ליום עיון משותף שיעסוק בהיבטים החברתיים והכלכליים של תכנית החומש ובסוגיות ההפרדה המגזרית והמגדרית הנגזרות ממנה.

אירוע השקת תכנית אב להעסקת חרדים, שנכתבה ע"י צוות מומחים והוגשה למשרדי הממשלה העוסקים בכך.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

דיון משותף למרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוני' ת"א ולמכון הישראלי לדמוקרטיה. הנכם מוזמנים!

  • פתוח לקהל הרחב

הכנס יעסוק במעמדה של האישה החרדית בתוך המכלול החברתי שמייצרות שלוש זירות אלו, כיצד תופסות הנשים החרדיות את תפקידן בשלוש הזירות הנתונות, כיצד בא לידי ביטוי מערך הדילמות, הקשיים והאתגרים בכל אחת מהזירות וכיצד משתנה בהן מעמדן.

כינוס לרגל צאת הספר "שְׁנַיִם יַחְדָּו: מורה דרך לחינוך יהודי ודמוקרטי" מאת אדר כהן.

לאחר 20 שנה, רצח רבין עדיין נתפס כפרשת דרכים לגבי מקומה ומעמדה של הציונות הדתית בחברה הישראלית. הכנס יבחן את ההשלכות האידאולוגיות והסוציולוגיות של הרצח בציבור הדתי-לאומי.

  • שידור חי

עשרים שנה לרצח רה"מ יצחק רבין | שת"פ של מרכז רבין, 'יסודות' והמכון הישראלי לדמוקרטיה | לקהילת מחנכי ומורי אזרחות בישראל

אנו מבקשים להציב את שיח זכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות במרכז הדיון הציבורי. זוהי חובתנו הדמוקרטית והיהודית.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל הרחב
default
default

ערב עיון ושיח לציון ערב תשעה באב, המשותף למינהל קהילתי גינות העיר, מכון שלום הרטמן והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

  • פתוח לקהל הרחב
default

מהו היחס של המקורות היהודיים, הדתיים והלאומיים, לאזרח שאיננו בן הלאום היהודי, הן כפרט הן כקבוצה? כנס מיוחד שמטרתו בחינה חיובית של האופן שבו התייחסו הוגים יהודים במהלך הדורות לסוגיה, בד בבד עם הערכה, או עם ביקורת נורמטיבית של העמדות הללו.

  • למוזמנים בלבד
default

בחוקי היסוד של 1992 הוגדרה ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק יסוד: "ישראל כמדינת הלאום היהודי" ו"מתן תוקף של חוק יסוד מגילת העצמאות". האם יש צורך בעיגון חוקתי שכזה? אם כן, איזה צביון הוא צריך ללבוש? אילו הסדרים צריכים להיכלל בו? הכנס פתוח לקהל הרחב.

  • פתוח לקהל הרחב
default

'לפי דעתו של בן אביו מלמדו'. ערב לימוד בנושא שילוב ילדים עם מוגבלות שכלית במשפחה ובקהילה. בשיתוף ביה"כ רמב"ן וקרן משפחת רודרמן.

  • פתוח לקהל הרחב
default

על שולחן הכנסת הונחו לאחרונה הצעות חוק-יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והצעת חוק לתת תוקף של חוק-יסוד להכרזה על הקמת המדינה. האם יש צורך בעיגון חוקתי כזה? איזו צורה הוא צריך ללבוש? מה צריכים להיות ההסדרים הכלולים בו?

default

מה ההבדל בין בעיית העגונות ומסורבות הגט שבאחריות המדינה, לעומת מוסדות אחרים? מהם ההיבטים החוזיים, הקהילתיים, הפנים דתיים והבין-לאומיים, המובילים ליצירת הבעיה ולפתרונה? יום עיון בהשתתפות ארגוני נשים וזכויות אדם, אקדמאים, אנשי רוח, רבנים ואנשי שטח, העוסקים בתחום העגונות. המטרה: חיפוש אחר כלים הלכתיים לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט.

default

מנגנונים להבטחה והגנה על זכויות אנשים עם מוגבלויות במסגרות דיור ובמוסדות.

default

שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל הרחב

מפגש ייחודי, שבו אזרחים מכל קצוות החברה הישראלית יחברו יחדיו כדי להיות שותפים למהלך היסטורי שתכליתו הנחת היסודות לתשתית הערכית המשותפת לכלל החברה שבמרכזה יעמוד הערך של כבוד האדם.

  • למוזמנים בלבד

המקורות היהודיים עוסקים רבות ובפירוט בסוגיות חברתיות וכלכליות, אבל איזו תאוריה עומדת מאחוריהן? בכנס נבחן אם אפשר לסייע בהפיכת המקורות הללו לשותפים פעילים בדיון המתנהל על דמותו הרצויה של הצדק החלוקתי.

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל הרחב
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל הרחב
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל הרחב
default

סדרת מפגשים שבועיים של הרב ד"ר בנימין לאו, במסגרת הפרויקט "זכויות אדם והיהדות בשטח".

  • פתוח לקהל הרחב
default

בליל הסדר מתכנס כל העם לחגוג את חירותו. האם אנשים בעלי מוגבלויות מוזמנים גם הם באותה מידה של חירות? כיצד עלינו לשלבם בחיים הפרטיים והציבוריים על פי תפיסת עולם יהודית־דמוקרטית?

  • פתוח לקהל הרחב
default

שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל הרחב
default