לעמוד בחירות 2026 >>

איך קולות הופכים למנדטים?

 

 

איך מחשבים את אחוז החסימה? כמה "שווה" כל מנדט? איך מגיעים ל-120 ומהי שיטת בדר-עופר לחישוב חלוקת המנדטים הנותרים? כל מה שצריך לדעת על המסע שמתחיל בפתק הצבעה ומסתיים במושב בכנסת.

12 ביולי 2026 | מאת: פרופ' עופר קניג

 

איך הופכים קולות למושבים בכנסת?
מילון מונחים

קולות כשרים

הקולות שנמצאו תקינים ונספרו במניין הקולות, לאחר ניכוי הקולות הפסולים. קולות פסולים: למשל פתקים לבנים, מעטפה שנמצאו בה פתקי הצבעה של יותר מרשימה אחת ועוד.

אחוז החסימה

הסף מינימלי של קולות שרשימה צריכה לקבל כדי להשתתף בחלוקת המושבים ("להיכנס לכנסת"). מאז בחירות 2015 עומד אחוז החסימה על 3.25% מהקולות הכשרים. מספר הקולות המינימלי הנדרש כדי "לעבור את אחוז החסימה" משתנה מבחירות לבחירות ותלוי במספר המצביעים בפועל ובכמות הקולות הפסולים. בבחירות 2022 מספר הקולות המינימלי שנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה עמד על  154,855.

המודד

המודד הוא מספר הקולות המזכה במושב אחד בכנסת. כדי לחשב אותו, מחלקים את סך הקולות הכשרים שניתנו לכלל הרשימות שעברו את אחוז החסימה ב-120. בבחירות 2022 עמד המודד על 36,227 קולות.

חלוקת המושבים הנותרים ("שיטת בדר-עופר")

לאחר חלוקת המנדטים הראשונית, בעזרת המודד, נותרים עוד מושבים שצריך לחלק. חלוקת המושבים הנותרים נעשית באמצעות שיטה הידועה בישראל כשיטת בדר-עופר. לפי הנוסחה מחשבים לכל רשימה מודד חדש עבור המושב הבא. החישוב הוא מספר הקולות שקיבלה המפלגה חלקי מספר המושבים שבהם זכתה עד כה, ועוד אחד. הרשימה בעלת המודד הגבוה ביותר זוכה במושב, וההליך נמשך עד חלוקת כל המושבים.

"הסכמי עודפים"

השם העממי להליך של התקשרות בין שתי רשימות לצורך חלוקת המושבים הנותרים. שיטת בדר-עופר מעניקה יתרון לרשימות גדולות ב"קרב" על המושבים הנותרים, והחוק הישראלי מאפשר לשתי רשימות לחתום ביניהן על הסכם שלפיו הקולות שקיבלו ייספרו במשותף בהליך הזה, כדי להגדיל את סיכוייהן לזכות במושבים נוספים. הסכם עודפים תקף רק במידה ששתי הרשימות עברו את אחוז החסימה.