מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
רוב הציבור סבור כי הרשויות המקומיות תפקדו טוב ויעיל יותר מהממשלה במהלך מבצע "עם כלביא", כאשר העורף הישראלי התמודד עם נזקי מתקפת הטילים מאיראן.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר ערן שמיר-בורר
נושא הסיוע ההומניטרי על סדר היום של התקשורת בעולם, מהן המחויבויות של ישראל מבחינה משפטית? אם ישראל תחליט לכבוש את כל השטח, כיצד זה משפיע על המחויבויות שלנו ואיזה "שיניים" יש למוסדות הבינלאומיים? בפרק הזה אנחנו צוללים עם ד"ר (אל"מ במיל') ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ולשעבר מנהל מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל לעולם של דיני הלחימה: איך מבדילים בין חמאס לאזרחים? מה הנזק בפוסטים שמעלים החיילים לרשתות? מה ישראל מרוויחה (או מפסידה) משיתוף הפעולה עם מוסדות הדין הבינלאומיים בהאג והאם הגיע הזמן לשנות את דיני הלחימה?
27 ביולי 2025
מאת: ד"ר אסף מלחי
בהתאם להחלטת בג"ץ, הורתה היועצת המשפטית לממשלה על הפסקת התקצוב גם לישיבות "הנושרים". אם יוביל הצעד הזה לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדי תורה – יתכן שגם הם וגם ועולם התורה ירוויחו מכך.
מאת: אביטל פרידמן
בשל חשיבות תפקידו של יו"ר ועדה בכנסת, הדחתו דורשת הליך מורכב וחריג. למרות שמדובר בהליך חוקי, השימוש בצעד הזה נדיר ומחדד את המתח שבין משמעת קואליציונית לבין עצמאות הכנסת.
מאת: אילה גולדברג
פסק הדין של בג"ץ המחייב את הרבנות הראשית לאפשר לנשים להיבחן בבחינות הסמכה להלכה הוא הישג חשוב במאבק לשוויון, אך הוא גם חושף את הפערים העמוקים בין מעמד הלומדות למעמד לומדי התורה החרדים, ובין הציבור לבין מוסד הרבנות הראשית.
סקירה מספר 9: מושב הקיץ של הכנסת, אפריל-יולי 2025
ח"כ אביגדור ליברמן, לשעבר שר הביטחון; יו"ר ישראל ביתנו בשיחה עם יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ח"כ בני גנץ, לשעבר שר הביטחון; יו"ר כחול לבן | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ניצב (בדימוס) עמי אשד, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל בשיחה עם ד"ר ערן שמיר בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה | מתוך הכנס "זמן הכרעה: אתגרי החברה לקראת סיום מושב הכנסת" שהתקיים ב-22 ביולי 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' עמוס נדן
כשמלחמה נגמרת – הנרטיב רק מתחיל. ישראל מכריזה על ניצחון אדיר, ובמקביל אירן, חיזבאללה והחמאס טוענים שגם הם ניצחו. אז מה או מי קובע מי ניצח? בפרק הזה, פרופ' עמוס נדן מפרק איתנו את הדרך שבה נרטיבים של ניצחון נבנים, מי מרוויח מהם, ואיך הם ממשיכים לעצב את המציאות גם הרבה אחרי שהקרבות נגמרים.
20 ביולי 2025
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם
מה קורה עם חוק הגיוס, ולמה הוא שוב מתפוצץ לנו בפרצוף? בפרק הזה יוחנן ושירה נכנסים לסוגיית גיוס החרדים – אחת המחלוקות הכי טעונות בישראל – ובודקים איך אפשר אם בכלל לצאת מהפלונטר. בפרק מוזכרת סקירה השוואתית על חובת גיוס במדינות דמוקרטיות של פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא.
15 ביולי 2025
על רקע זימון היועצת המשפטית לממשלה לשימוע כחלק מהליך הדחתה, נבקש להסביר מהו הליך הפיטורים של יועץ משפטי לממשלה, כיצד הוא שונה לאחרונה, ומה הקושי בנסיבות הקיימות לקיים הליך זה.
מאת: פרופ' עופר קניג
ממשלת ישראל ה-37 היא לא הראשונה המתמודדת עם טלטלות בתוך הקואליציה. ההיסטוריה הפוליטית של ישראל משופעת בהתפטרויות שרים ופרישת סיעות. אבל ניסיון העבר מלמד שברוב המקרים טלטלות כאלה לא מפילות ממשלות.
מאת: גלעד בארי
תובנות ראשונות מסקר עסקים ייחודי שערך הלמ"ס מצביעות על רמת אימוץ משמעותית של בינה מלאכותית במגזר העסקי בישראל. עם זאת, ישנו פער משמעותי בין ענף ההייטק לבין ענפים אחרים במשק, שקשור במידה רבה בפערי ידע. הסקר מלמד גם על החלפת משימות ועובדים בבינה מלאכותית, אם כי נכון לעכשיו באופן מתון יותר מאומדנים שהוצגו במחקרים קודמים.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם
בעולם שבו המלחמות חזרו לאופנה, הדמוקרטיות במשבר, מנהיג העולם החופשי הוא כוכב רשת ופני המזרח התיכון משתנים לנגד עיננו, נראה שהסדר הישן כבר לא בתוקף. ברוכים הבאים ל"סדר חדש" - פודקאסט מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם. יחד נחקור את אתגרי המדיניות של ישראל דרך מה שקורה בעולם, באזור ובעיקר בתוכנו. חפשו אותנו ביוטיוב, בספוטיפיי ובאפל פודקאסט. יאללה, תבואו!
14 ביולי 2025
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הליך ההדחה של ח"כ איימן עודה ממחיש את הסכנות המתעוררות כאשר חברי הכנסת מקיימים הליך מעין-שיפוטי שמונע משיקולים פוליטיים. תמיכה בהדחה היא גם תמיכה בהפיכה המשפטית, בשל ההתעלמות מעמדת הייעוץ המשפטי והעימות הבלתי נמנע עם בג"ץ במקרה שתאושר ההדחה.
חוק ההדחה, המעניק לחברי הכנסת סמכות להפסיק את כהונתו של ח"כ נבחר, חריג מאוד בעולם הדמוקרטי. גם בדמוקרטיות שבהן קיים כלי דומה – הוא מופעל לעיתים נדירות ולא נעשה בו שימוש פוליטי. המצב הקיים בישראל, לעומת זאת, עלול לפגוע קשות בזכות לבחור ולהיבחר ובזכותו של המיעוט לייצוג. בעייתיות זו ניכרת גם בהליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה.
מאת: ד״ר מוחמד ח'לאילה, עו"ד נדאל חאיק, עו"ד מוחמד קדח
ההחלטה להדיח את ראש עיריית נצרת ולמנות תחתיו ועדה קרואה, בשל הכשלים החמורים בתפקוד העירייה, מדגישה את נטייתה של המדינה שלא למהר ולהתערב כאשר רשויות ערביות נכשלות – עד לרגע שבו מגיעה קריסה מוחלטת.
כיצד קשורה קיימות לפעילותה של דמוקרטיה ליברלית, האם שני המושגים תלויים זה בזה ואיך אפשר לקדם את שניהם יחד? מחקר רחב היקף מחדד את המושגים ומציג שורה של המלצות.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.
כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
מנסחי הצעת החוק שתיתן לבתי דין דתיים סמכות להכריע בסכסוכים אזרחיים מבטיחים שכל הליך יתקיים רק בהסכמת שני הצדדים, אך בפועל נשים ועובדים מוחלשים עלולים להיגרר לדיונים במסגרות שאינן מגינות על זכויותיהם – ולעיתים אף פוגעות בהם.
מאת: ד"ר אסף שפירא, דפנה אבירם-ניצן, עילי גבאי, עו"ד נסרין אבו עסלה
כ-15% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד תחילת יולי 2025 – היו נשים (38 מתוך 246) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (4% מכל המינויים) • גם מאז פסיקת בג"ץ בחודש פברואר, שחייבה את הממשלה לקבוע כללים בעניין - מונו רק גברים למנכ"לים.