טראמפ, קלינטון ומלך מואב
לקראת שבועות ובעקבות יום הגיור בכנסת, עומד פרופ' ידידיה שטרן על אתגרי מערך הגיור הממלכתי בישראל והדרכים לפתרון מצוקתם של מאות אלפי ישראלים והבעיה הגדולה שיוצר תהליך הגיור בין היהודים בישראל ליהדות התפוצות
מה המשותף לשני המועמדים לנשיאות ארה"ב – קלינטון וטראמפ? מאומה, מלבד העובדה שילדיהם נשאו ליהודים. לפיכך, אף שלא ברור איזה אופי תישא הנהגת העולם החופשי בעתיד, ברור שעל מדשאת הבית הלבן יתרוצצו זאטוטים נושאי מטען גנטי יהודי שיכנו את נשיא/ת ארה"ב – סב(ת)א.
האם הנכדים הנשיאותיים הם יהודים? תלוי את מי שואלים. שארלוט קלינטון התינוקת מוכרת כיהודייה על-ידי הרפורמים והחילונים בארה"ב, כיוון שאביה יהודי. האורתודוקסים יטרקו בפניה את דלת הכניסה, כיוון שהאם, צ'לסי, לא-יהודייה, אך יקבלו את זאטוטי טראמפ, משום שאיוונקה (יעל), האם, התגיירה כהלכה האורתודוקסית. החרדים בישראל עלולים להתנגד אם יגלו שרמת שמירת המצוות של המודל לשעבר, יעל, איננה תואמת את הסטנדרט המקובל בבני-ברק. הגיור יבוטל ויעל תחזור להיות איוונקה, בניגוד לרצונה.
ומה עמדתה של מדינת ישראל? מצד אחד, הנכדים הנשיאותיים הם זכאי שבות. לא צריך להיות יהודי כדי לשוב ארצה; מספיקה קרבה משפחתית ליהודים. מצד שני, כיוון שהמונופול על גיור מסור לבתי דין אורתודוקסיים, ברור שהקלינטונית הקטנה לא תוכר כיהודייה, ואילו יהדותם של נכדי אייל הנדל"ן תלויה בהרכב בית הדין שידון בכך.
וממדשאת הבית הלבן אל החצר האחורית שלנו: בישראל 350,000 אזרחים שמוגדרים כ"חסרי דת". אלו עולים מחבר העמים, זכאי חוק השבות, שאינם מוכרים כיהודים משום שלא נולדו לאם יהודייה. כחסרי דת הם אינם רשאים להינשא בישראל ליהודים, אינם יכולים להיקבר בבית קברות יהודי, מתקשים באימוץ ילדים, וככלל, נתפסים כ"אחר". כאשר יהודי/ה תתאהב בהם - בצבא, באוניברסיטה, בשכונה – אפשר ששמחתם של ההורים שלו/ה תמהל בעצב, בשל ההתנגדות הרווחת ל"נישואי תערובת".
לפיכך, ממשלות ישראל קבעו בצדק כי גיור העולים הוא משימה לאומית חשובה. ואולם, העובדות טופחות על פנינו: קבוצת חסרי הדת הולכת וגדלה בכ – 10,000 אזרחים בשנה (עלייה נוספת וריבוי טבעי), בעוד שמספר הגרים הוא רק כ- 1,800. כנגד כל גר מתווספים חמישה אזרחים שאינם מוכרים כיהודים.
שאלת הגדרת גבולות הקולקטיב היהודי היא מרכזית ביותר לעתיד העם היהודי בישראל ובתפוצות: בארה"ב, כשני-שליש מהיהודים מתחתנים עם לא-יהודים, ומעל 90% מהילדים של הזוגות המעורבים נישאים ללא-יהודים. על פי ההגדרות המקובלות כיום בישראל, יהדות ארה"ב, למעט האורתודוקסים, הולכת ונכחדת. ובישראל, הגידול בהיקפה של קבוצת הלא-יהודים מדרבן את הדתיים והמסורתיים להכין מגילות יוחסין ואפשר שהעם יתפצל לשבטים שלא יתחתנו זה בזה לדורות. ועוד, הייאוש מהגיור ידרבן חילונים להחליף אותו בהליך אזרחי שיקבע מיהו יהודי. יש שיברכו על כך, אך חובה להבין כי זו תהיה מהפכה של ממש בתולדות עם ישראל, שקשה לעמוד מראש על משמעויותיה וסכנותיה מרובות.
על אף חשיבות העניין, הן הרבנות הראשית (המוסמכת לכך) והן כנסת ישראל (המסמיכה אותה) מזניחות את העיסוק בגיור. השמרנות הדתית מכאן והפחדנות הפוליטית משם מוליכות לכך שההחלטות של הדור הנוכחי – בעיקר במחדל – גודעות חלקים ניכרים מהעם (בחו"ל) ומובילות לפיצולו הטראגי (בארץ) לטווח ארוך.
שבועות בפתח. המקבילה המקראית לקלינטון ולטראמפ הוא עגלון מלך מואב, שבנותיו נישאו, על פי המסורת לזוג אחים מבית-לחם. אחת מהן, רות, הכריזה "עמך-עמי; אלוקיך-אלוקי" ודווקא מזרעה קמה מלכות דוד ועתיד לבוא המשיח.
רות המואבייה קבעה את סדר הדברים הנכון: ראשית, הצטרפות ללאום (עמך-עמי) ורק לאחר מכן, כתוצאה מכך, הצטרפות לדת (אלוקיך-אלוקי). העולים עשו את הצעד הראשון: הם שותפים למסע הלאומי של היהודים בדורנו – ילדיהם דוברי עברית ומשרתים בצה"ל. האם נאפשר להם לעשות גם את הצעד השני?
*המאמר פורסם לראשונה בידיעות אחרונות בתאריך 7.8.2016