מאמרים

יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

בשנים האחרונות התרבו מקרי ההתעללות הפיזית והנפשית בפעוטונים, לרוב במוסדות שבשכבת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 3, שרובם הם גנים פרטיים. מה עומד מאחורי תופעה זו וכיצד ניתן למנוע אותה?

השבוע בפודקאסט "פרשת הדמוקרטיה": פרשת בא. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם פרופ' דני סטטמן על שאלות של זיכרון ושל שייכות. לשם מה אנו זוכרים את יציאת מצרים? מהו הלקח הרודף אותנו לאורך כל הדורות? והאם אנו מצליחים להאזין לו?

ישראל כבר ידעה בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות. אף שחוק יסוד: הנשיא מקנה בעיקר סמכויות סמליות ולא ביצועיות, האם הנשיא הנוכחי יוכל לעמוד מנגד כשמתערערים יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה?

סקר המכון הראה כי כמחצית סבורים שעל המדינה להציע גיור מקל לישראלים שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה. רוב הנשאלים השיבו שיפריע להם אם בן או בת משפחתם יתחתנו עם לא יהודים.

סקר המכון הראה שרוב גדול בציבור תומך בקיומו של שידור ציבורי לצד שידור מסחרי. בקרב מצביעי ש"ס יש רוב גדול לתומכים בהתערבות הממשלה בתכני חדשות ואקטואליה בתאגיד לעומת מיעוט מקרב מצביעי שאר המפלגות.

לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.

רוב מוחץ של החרדים סבור שליהודים מגיעות יותר זכויות מלערבים וכן שיפריע לו לגור בשכנות קרובה אליהם ואל עובדים זרים. ההתחזקות המספרית והפוליטית של החרדים מאיימת על הדמוקרטיה ועל הסולידריות בין אזרחי המדינה.

יתרונו של גוף שידור ציבורי חזק נובע מעצם קיומו, כעוגן מרכזי בשוק התקשורת, ולא במשיכת קהל גדול. התאגיד לא שימש חסם בפני התחרות אלא השלים את שוק היצירה המקורית המבוקש כל כך, כשהכנסות מתחריו המסחריים הצטמצמו.

הונגריה, פולין וטורקיה סבלו בעשור האחרון מנסיגה בדמוקרטיה וניכרה בהן ירידה בהיקף ההשקעות הזרות, בפרט לאחר היחלשות מערכת המשפט. בישראל אין גוף בין-לאומי כמו האיחוד האירופי, שסנקציות מצדו יכולות לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה ולמתן את חששות המשקיעים מפני מדיניות הממשלה.

החלשת מערכת המשפט תצמצם את המוטיבציה של משקיעים זרים להשקיע בישראל ותגרור ירידה חדה בדירוג האשראי. די להתבונן בתקדימי הכלכלות בטורקיה, בהונגריה ובפולין כדי להבין את חומרת האיום.

השבוע בפודקאסט 'פרשה ודמוקרטיה', פרשת וארא, תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם נעה ברק-וושלר, מנהלת מערך התקשורת והשיווק במכון הישראלי לדמוקרטיה על אתגרי תקשורת ההמונים של משה רבנו. איך יוצר מנהיג קשב אצל קהל מוצף וקצר רוח? האם יש תחליף לכריזמה? באילו גימיקים תקשורתיים השתמשו לפני 3300 שנה? והאם הם רלוונטיים גם היום?

אחרי שהקואליציה – כל קואליציה – תקבל שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים, מערכת המשפט תפעל אך ורק מתוך אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

יוחנן פלסנר ורועי כ"ץ מסכמים את השבוע בתכנית על ממשל וכלכלה ומשוחחים עם חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדי יום חמישי בין 12:00-11:00.

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?

התחייבות הממשלה להקפיא את תעריפי הארנונה לא היתה ניתנת ברוב המדינות המערביות, שבהן יש לשלטון המקומי אוטונומיה על קביעת גובה המיסוי העירוני. הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות מחייבת גם את חיזוק מעמד השלטון המקומי.

התיקון הראשון לחוקה האמריקאית מגן במפורש על הזכות להפגין, והחוקה הגרמנית מכירה במעמד חופש האספה. עם זאת, גם במדינות דמוקרטיות השלטון ותומכיו מנסים לעיתים ליצור דה לגיטימציה לזכות להפגין תוך שימוש בטענות כמו סתירת רצון הבוחר.

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

השבוע בפודקאסט 'פרשת הדמוקרטיה', פרשת שמות, תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם החוקר איתמר יקיר על קריאת שמות ועל לכידות חברתית. האם יכולה בחירת שמות לילדים על שם רבנים או חיילים לשקף או לנבא תהליכים חברתיים?

תיקון חוק יסוד: הלאום, קיצור הליכים פליליים ואזרחיים ומעל לכל כינון חוק יסוד: החקיקה הם שיובילו לתיקון אמיתי במערכת המשפט וישמשו חלופות ראויות לתכנית לוין.

תכנית יריב לוין כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

הכוח המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ, היותו מינוי בלתי תלוי וכן הבלעדיות והעצמאות שלו בהצגת עמדת המדינה בבית המשפט הם מאפיינים קריטיים בפעילותו. יש לשמור עליהם מפני היוזמות לפגוע במעמדו.

מושג הקלון נוגע להתאמתו וכשירותו של אדם שהורשע בפלילים למלא תפקידים ציבוריים. אילו בעלי תפקידים נדרשים למבחן הקלון ומי מכריע בו? כל השאלות והתשובות.