מאמרים

הגיע הזמן לתת לערך השיוויון גיבוי חוקתי מפורש ומעורר גאווה בספר החוקים. במדינת ישראל ישנה אפליה כנגד מיעוטים מסוגים שונים. כל אחד מאיתנו יכול להשתייך ברגע כזה או אחר לקבוצת מיעוט, ולחוש אפליה על בשרו. דווקא עם שידע אפליה יודע להעריך את חשיבות הצבת השוויון כאחד מערכי היסוד של החברה.

מחקר משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי אם קצבאות הזקנה היו מוצמדות למדד מחירים מותאם לאזרחים ותיקים, הן היו גדלות ביותר מ-500 שקלים. כיום, קצבת הזקנה מוצמדת למדד המחירים הנוגע לכלל האוכלוסייה, ובמסגרת המחקר פותח מדד מחירים לאזרחים ותיקים בהתאם לרכיבי הצריכה של אוכלוסייה זו.

חלפו חודשים מהחלטת הממשלה, אך התכנית הרב-שנתית ליישובים מעורבים טרם הובאה לאישור הממשלה. היו גורמים רבים לאירועי מאי, אך המצב החברתי-כלכלי הקשה בערים המעורבות מצמיח גם רגשות של עוינות. על הממשלה לאשר בהקדם האפשרי את התכנית מתוך ראיה לטווח רחוק, ומתוך דאגה לביטחונם של אזרחי ישראל היהודים והערבים כאחד.

לאחר שח"כ עופר כסיף תועד השבוע תוקף פיזית שוטר, וח"כ אחמד טיבי סייע לחשוד להימלט מהמשטרה, לא נפתחה חקירה נגד אף אחד מהם מאחר ויש להם חסינות, אך במשטרה ביקשו מהיועמ"שית לאשר בכל זאת את המהלך. מהם סוגי החסינות של חברי הכנסת, ובאיזה הליכים ניתן בכל זאת לנקוט נגדם כשביצעו עבירה? חוקרי המכון מסבירים

מדינת ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחוקתה או בחוקי היסוד שלה אין שום אזכור לזכות לשוויון. כעת, פרסום שמו של סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל הצית מחדש ויכוח סוער על החוק. ההתעלמות בחוקי היסוד מהמיעוטים, ואי אזכור הזכות לשוויון זועקים לשמיים,  ואת החסר ניתן לתקן במגוון דרכים

פרסום שמו של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל העלה על סדר היום דווקא את חוק יסוד: הלאום, שכן הנוסח שלו מדיר אותו ועוד רבים כמוהו – המיעוטים שישראל היא גם ביתם. אנחנו רוצים לחנך את אזרחי ישראל לאור מסמך שמבטא את ה"אני מאמין" של המדינה ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות איתו. חוק יסוד: הלאום מספק את התשתית למסמך כזה ולכן ההתעלמות מקיומם של מיעוטים טעונה תיקון

מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות 

לא הדאגה לזהות היהודית של המדינה מניעה את מתנגדיה, אלא דאגה לזהותה הפטריארכלית. מדינה החוגגת 74 שנות עצמאות לא יכולה להפנות עורך למאבק באלימות נגד נשים

השבוע דחה בג"ץ עתירה בעניין אפליית המיעוט הערבי בהקצאות לשימור ושיקום של אתרי מורשת, לפי תוכנית שמנוהלת על ידי המשרד לירושלים ומורשת. יש להצטער על כך שבמקום להגן על המיעוט ועל זכותו לשוויון וכבוד, בחר בית המשפט בדרך של הקטנת ראש ושל הפניית עורף למיעוט

אם החוק שאוסר על הפלות בארה"ב יעבור, ההגנה הפדרלית על הזכות של אישה להפסיק הריון לא תהא קיימת עוד וכל מדינה בארה"ב תוכל, באמצעות חקיקה מדינתית, לבטל את הזכות של נשים להפיל. כיצד מהלך כזה עשוי להשפיע זכותיהן של נשים על גופן במדינה, ואילו השלכות עלולות להיות לו בישראל?

מהי הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון קונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? על רקע המשבר הפוליטי של הימים האחרונים חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

יום העצמאות, היום שבו אנחנו חוגגים את יום הולדת למדינת ישראל, הוא הזדמנות מצוינת לבדוק מהם התיקונים הנחוצים לדמוקרטיה שלנו, או במילים אחרות, למשטר בישראל. פרופ' גדעון רהט וד"ר אסף שפירא מביאים 10 הצעות, חלקן מונחות על השולחן כבר כמה עשורים וחלקן חדשות יותר, שיכולות לחולל פלאים, לחזק את הקשר עם הבוחר ואף להביא ליותר יציבות ומשילות

על פי מדד הדמוקרטיה לשנת 2021, רוב הישראלים חשים גאווה ושייכות למדינה. למרות זאת, נדמה כי מידת הלכידות החברתית בקרב הקבוצות השונות באוכלוסייה רק הולכת ונשחקת. לכבוד יום ההולדת ה-74 של מדינת ישראל, עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, משרטטת את הצעדים הנדרשים לצמצום פערים, לחינוך לדמוקרטיה ולהגדרת כללי המשחק המשטריים-משפטיים, כדי שנוכל לצעוד בבטחה לעבר חגיגות יום ההולדת הבא

פלדמן מלעיג על בית המשפט העליון, שדחה עתירה כנגד ההחלטה לסגור את התיק בפרשת ארבעת ילדי משפחת בכר, שנהרגו מתקיפה אווירית של צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן", ומקביל בין אירוע זה לבין פשעי המלחמה הנעשים במלחמה באוקראינה. אין ספק שמדובר באירוע נורא, אבל כדי לשכנע את הקורא שמדובר בפשע מלחמה, פלדמן מתעלם מעובדות מסוימות וממציא אחרות

הסיבה המרכזית לתמיכה: הוכחה לריבונותה של ישראל במקום ● רק שליש מהציבור נותנים לראש הממשלה ציון טוב על ההתמודדות עם האירועים הביטחוניים האחרונים ● רוב הציבור (60%) לא מאמין שהממשלה הנוכחית תשרוד עד סוף 2022 ● יום העצמאות ה-74: כמחצית מהישראלים מציינים כי למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות - ירידה של 16.5% בהשוואה ל-2020

השבוע העמיד אלון מאסק, נביא הטכנולוגיה של זמננו, הון בגובה בלתי נתפס כדי להפוך לשליט הבלעדי של טוויטר. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון, מסבירה מדוע הוא עשה את זה, ואילו קשיים עלולים לעמוד בפניו בעקבות הרכישה השנויה במחלוקת

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו

בעקבות ההכרזה על ח"כ שיקלי כפורש, בחנו חוקרי המכון את כוחו של ח"כ יחיד אל מול הסיעה במבט השוואתי מול 29 דמוקרטיות. מסקירתם מצטייר כי בעוד שהסנקציות הפנים-פרלמנטריות על פורשים בארץ אינן חריגות בהשוואה לעולם, מבחינת הסנקציות הנוספות, הנוגעות לכהונה בממשלה והתמודדות בבחירות הבאות, לסיעות בישראל עוצמה רבה באופן יחסי מול חברי כנסת "סוררים"

הדיון בזכר השואה בישראל מתרחק מלימוד עמוק ומורכב של החשיבות הרבה של לקחיה היהודיים והאוניברסליים כאחד. יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא הזדמנות לחשוב על האופן שבו אנו מחנכים את דור העתיד בנושא זה, לשאול אחת ולתמיד מהי המטרה בטקסים, במסעות לפולין ובהפיכת השואה לציר מרכזי בזהות הלאומית בישראל, ולהטמיע בד בבד תפיסה אוניברסאלית

לקראת הדיון בוועדת הכנסת על ההכרזה על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש, בדקו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מהן ההשלכות שחלות על ח"כים פורשים: אילו איסורים יכולים לחול עליהם בכנסת הנוכחית, אילו כלים פרלמנטריים מותרים להם, וכיצד תיראה התמודדות של ח"כ פורש לכנסת הבאה?

גם לאחר שהנשיא מקרון נבחר לתקופת כהונה השנייה, הבחירות נחשבות להישג חסר תקדים לימין הקיצוני בצרפת ולמועמדת מטעמו מרין לה פן. בנוסף, הבחירות הנוכחיות הבליטו מגמות מדאיגות במערכת הפוליטית הצרפתית: שחיקה באמון בנבחרי הציבור, היעלמות כמעט מוחלטת של המפלגות המתונות הוותיקות והתחזקות המפלגות הקיצוניות

פיגועי הטרור האחרונים העלו ציפייה טבעית של הציבור שהממשלה תפעל בנושא. אך בעוד שחלק מהאמצעים שמשמשים כיום לסיכול הטרור ראויים, אחרים עלולים דווקא להזיק

גם אם החוק הנורבגי אומץ בעיקר במטרה להגדיל את עוגת התגמולים הפוליטיים, הוא תורם לחיזוק הכנסת והדמוקרטיה בזכות הגדלת מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה פרלמנטרית. חוקרי המכון ממליצים לבצע בחוק תיקונים שיהפכו אותו ל"חוק נורבגי מלא" ולאמץ מגנונים שיגבירו את יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה ואת הקשר הישיר בין חברי הכנסת לחברי הממשלה

נוכח שורת הפיגועים הרצחניים, אזרחי ישראל הערבים נתבעים על בסיס שעתי להוכיח את נאמנותם הבלתי מסויגת למדינה ולמוסדותיה בשל מעשיהם המזוויעים של בודדים, אך המקרה האחרון מזכיר כי גם על מוסדות המדינה ובכלל זה הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל להוכיח שגם הן פועלות בנאמנות ובאופן שוויוני עבור תושביה ואזרחיה הערבים

לאחר הכרזתה של ח"כ עדית סילמן מימינה כי היא אינה תומכת עוד בממשלה הנוכחית (כפי שעשה גם ח"כ עמיחי שיקלי מימינה בסמוך להקמת הממשלה), הקואליציה נתמכת על ידי 60 ח"כים בלבד. מה ההשלכות של הכרזה זו ומה צפוי לממשלה ולכנסת בעתיד הקרוב?

כמדי שנה, לכבוד הפסח והרמדאן בוחן מדד הקול הישראלי את הסוגיות המרכזיות שנמצאות על ראש סדר היום הציבורי: האם במהלך חול המועד פסח יש להתיר הכנסת חמץ לבתי חולים ולבסיסי צה"ל? כיצד נראים השנה מחירי סל ההוצאות לקראת החג לעומת השנה שעברה, והאם הישראלים מחכים לארוחת החג?

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

סוגיית הממזרות שנדונה השבוע בכנס של המכון לדמוקרטיה ומרכז צדק לנשים היא אמנם סוגיה שמעטים נולדים לתוכה, אך מוטת ההשפעה שלה עצומה. בעניין הממזרות, אימצו קהילות ישראל את הכלל לפיו "משפחה שנטמעה – נטמעה", כלומר מי שמעמדו הבעייתי נשכח או לא נודע, גם ההלכה 'שוכחת'. אך בעידן הדיגיטציה והענן, שבו לזיכרון כבר אין גבול של זמן ומקום, נדרשת שכחה מסוג אחר

מחקר חדש בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי-טק בישראל, את הפערים בינם לבין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות, במטרה לאמוד את פוטנציאל השתלבותם ואת החסמים המקשים על מימושו

מחקר חדש בוחן לראשונה מבחינה מחקרית את דפוסי התעסוקה של המגזר החרדי ודפוסי הפריון והשלכותיו על הדמוגרפיה של ישראל, גיל הנישואין וגיל לידת הילדים במגזר החרדי. המחקר עומד לראשונה על ההבדלים בסוגיות אלו בין הזרמים השונים במגזר, וכן בינו לבין מגזרים אחרים בישראל