מאת: ד"ר תמי הופמן
המעבר של זיכרון השואה למרחב הדיגיטלי הופך אותו לנגיש יותר, אך גם פגיע לעיוות ולהשוואות מנותקות מהקשר היסטורי. כשהתוכן הופך קצר ומהיר, עומק ומורכבות נדחקים לשוליים, וכאשר הרשתות הן מקור הידע העיקרי של צעירים – היכולת לשמר זיכרון אחראי ומשמעותי נמצאת בסכנה.
כמחצית מהיהודים חושבים שמצבה האסטרטגי-ביטחוני של ישראל טוב יותר לאחר המבצע, רבע חושבים שמצבה לא השתנה ושיעור דומה מאמינים שהוא הורע. בציבור הערבי: כמחצית מאמינים שמצבה של ישראל הורע, רק 16% חושבים שמצבה טוב יותר ● 92% מהיהודים נותנים ציון גבוה לצה"ל על ניהול המבצע, רק 38% מעריכים באופן דומה את תפקוד הממשלה ● 80% מהיהודים סבורים שיש להמשיך את הלחימה נגד חיזבאללה בלבנון, בלי קשר להתפתחויות באיראן. בציבור הערבי שני שלישים מתנגדים להמשך הלחימה שם.
מאת: עו"ד מירית לביא
בית-המשפט העליון דן היום, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירות שהוגשו נגד המשך כהונתו של חה"כ איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, על-רקע טענות למעורבותו הפסולה בפעילות משטרת ישראל ופגיעה בעצמאותה המקצועית. מה הייתה השתלשלות העניינים בהליך המשפטי עד כה, מהם הכללים החלים על מעורבותו של השר בעבודת המשטרה ומהן טענות שני הצדדים ביחס לעתירות?
תצלום ישן יכול להפוך לסרטון חי, קול שאבד יכול להישמע שוב. מפתה להשתמש בבינה המלאכותית כדי להתקרב למי שאיבדנו, אבל במיוחד ביום השואה כדאי לשאול מה יקרה אם לא נוכל עוד להבחין בין זיכרון היסטורי לבין החיקוי המלאכותי שלו.
יום השואה 2026 מגיע על רקע מציאות משתנה שבה האנטישמיות אינה רק זיכרון היסטורי, אלא תופעה דיגיטלית מתפתחת במהירות חסרת תקדים. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, מומחית לאנטישמיות ולרדיקליזציה בעידן הדיגיטלי, לשיחת עומק על פניה החדשים של השנאה.
כיצד השתנתה האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר? מה תפקיד הרשתות החברתיות בהפצת שנאה, תיאוריות קונספירציה ורדיקליזציה - לעיתים במסווה של ביקורת פוליטית לגיטימית? והאם מדובר בתופעה חדשה, או באותם דפוסים היסטוריים בלבוש טכנולוגי עדכני?
השיחה בוחנת את הגבול המיטשטש בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, את המנגנונים שמובילים אנשים "רגילים" לאמץ רעיונות קיצוניים, ואת הדרך שבה שיח שנאה מחלחל מהשוליים הדיגיטליים אל המיינסטרים ולעיתים גם לאלימות ממשית.
ההצעות המכונות "פיצול תפקיד היועמ"ש" מבקשות למעשה לקדם מהלך רחב הרבה יותר: להחליש את עצמאות התביעה והייעוץ המשפטי באמצעות מינוי והדחה פוליטיים של מי שאמור לוודא שהממשלה פועלת על-פי החוק, ולהפוך את חוות הדעת המשפטיות של הייעוץ ללא מחייבות. מהלך כזה יפגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, יסיר בלמים מדרכה של הממשלה ויערער את שמירת שלטון החוק וזכויות האדם.
מאת: פרופ' עופר קניג
ויקטור אורבן לא לבד: התנועה הפופוליסטית באירופה נתקלת בתקופה האחרונה בתגובת נגד ומתקשה לשמר את המומנטום שלה. עם זאת, עדיין מוקדם להספיד את הפופוליזם.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, שגריר דנמרק בישראל תומאס וינקלר
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וטראמפ שלוטש עיניו לטריטוריה בשליטה אירופית, גורמים לאירופה לארגן מחדש את הבריתות שלה. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים באולפן את שגריר דנמרק בישראל, תומאס וינקלר, לשאלה מה רוצה טראמפ מגרינלנד הדנית, האם אלו צרכי ביטחון, מלחמת האנרגיה או מאבק בין מעצמתי? השיחה, שהוקלטה לפני תחילת המערכה עם איראן, נמשכת לנושאי ביטחון, בריתות ועתיד נאט"ו על רקע הטלטלות הגלובליות.
השגריר, שגם שימש בעבר כממונה מטעם דנמרק על הקשר עם הטריטוריה של גרינלנד, מתאר כיצד שינתה הפלישה הרוסית את תפיסת הביטחון של מדינות סקנדינביה, ומדוע מדינות כמו דנמרק חשות כיום איום קיומי לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה?
סקירה מספר 11
המלחמה עם איראן נכנסת לחודש השני, וסימני שאלה כבדים מרחפים מעל מטרות המלחמה ומהלכי ההכרעה שיביאו לסיומה המוצלח. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", לסיכום ביניים של המלחמה. האם חזינו במיסקלקולציה אמריקאית ביחס למיצרי הורמוז? מה המשמעות של התארכות המלחמה, והאם יש לישראל או ארה"ב אסטרטגיות הכרעה ויציאה יעילות?
הפרק מנתח את ההישגים והמחירים שבידי איראן, וגם בוחן את הזירות הבוערות בלבנון, יהודה ושומרון והיחסים עם ארצות הברית – ועל המחירים האסטרטגיים של ריבוי חזיתות. האם ישראל מצליחה למנף את עוצמתה הצבאית לכדי הישג מדיני, או שהיא נגררת למלחמת התשה יקרה וארוכה.
מאת: פרופ' בני פורת
מנהיגות, כך מלמדת אותנו דמותו של משה, מתחילה בתחושת אחווה עמוקה עם הציבור, וראיית האזרחים כ"אחים" היא שמניעה את תחושת האחריות והמחויבות. מתוך אותה תפיסה נגזר גם עקרון יסודי: המנהיג כפוף לשלטון החוק ואינו ניצב מעליו. בהתאם לכך, המסורת היהודית מטילה ספק בעצם סמכות החנינה, משום שהיא מנוגדת לרעיון שלפיו איש – גם לא שליט – אינו רשאי לעקוף את הדין.
פסח, חג החירות, מזכיר לנו שעם החירות באה גם אחריות משותפת. רק הבן הרשע הוא זה שדואג לעצמו ולא שותף עם הכלל. התקציב שאושר השבוע בכנסת מפצה משתמטים ומעדיף שיקולים מגזריים על חשבון הנושאים בנטל. לתמימי הדרך לא נותר אלא לחרוק שיניים וכששוב יגיע צו 8, לקום וללכת, בלי לדעת לשאול.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
החוק החדש קובע עונש מוות כברירת מחדל, מצמצם מאוד את שיקול הדעת השיפוטי ובעיקר – מעגן אפליה על בסיס לאום. הוא מהווה תקדים מסוכן, משום שאם אפשר להפלות כאשר מדובר בעונש החמור ביותר, מדוע לא להפלות גם בהטלת עונשים אחרים?
57% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה פתח במבצע נגד איראן ממניעים ביטחוניים-אסטרטגיים, 32% חושבים שמניעיו היו אישיים-פוליטיים ● 56% מהיהודים ו-51% מהערבים חושבים שכושר העמידה של איראן מתברר כחזק יותר ממה שצפו מתכנני המבצע ● יותר ממחצית מהציבור מתנגדים לקידום הרפורמה/ההפיכה המשטרית בעת הזאת, רק שליש תומכים ● 55% מהציבור סבורים שההחלטה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים היא עסקה פוליטית שמעדיפה אינטרסים מגזריים על טובת הציבור.
מאת: יוחנן פלסנר
צה"ל מתוח עד לקצה, אותם חיילים ומילואימניקים נשלחים שוב ושוב לאותן זירות, אבל גם כאשר הרמטכ"ל מזהיר שהצבא עלול לקרוס, הממשלה נמנעת מלהתמודד באמת עם משבר כוח האדם החמור. במקום פתרון אמיתי, מתכוונים לקדם שוב את "חוק הגיוס" שלא יביא חרדי אחד לצה"ל ובמקביל להאריך את משך השירות הסדיר ולהגדיל את העומס על המשרתים.
מאת: אליהו ברקוביץ
בחברה החרדית, התשובה לשאלה האם להישמע להנחיות פיקוד העורף עלולה להיות לעתים מורכבת. במציאות הזאת, נדרשת ההנהגה החרדית להשמיע קול ברור, אחיד ומחייב שיקרא לציית באופן מלא להנחיות.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
המתווה, שנועד לתת רשת ביטחון לעובדים ולמעסיקים שנפגעו במלחמה, מותיר מאחור דווקא את העובדים החלשים ביותר: אלה המועסקים לפי שעה. במקום להוציאם לחל"ת, המעסיקים פשוט מצמצמים או מבטלים משמרות והעובדים נותרים ללא שכר. כדי לתקן את העיוות הזה, יש לעדכן את מתווה החל"ת כך שיבטיח גם להם לפיצוי.
האם התקיפות של ישראל וארה"ב על מתקני הגרעין באיראן באמת עוצרות את התוכנית או רק קונות זמן? ומה יותר מסוכן לישראל - הפצצה הגרעינית או המשטר שמבקש להחזיק בה?
בפרק מיוחד של "סדר חדש" שמוקלט בעיצומה של מלחמת איראן השנייה, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח-תיכון גרעיני". יחד הם נכנסים לשאלות שהשיח הציבורי נוטה להימנע מהן: מה המשמעות של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר שנותרים בידי איראן; מה אפשר ללמוד מהמקרה של צפון קוריאה; האם העולם בכלל יודע לעצור מדינה שנחושה להגיע לפצצה; מה עושים אם למרות הכול איראן הופכת למדינה גרעינית; או אולי השאלה מי מחזיק בפצצה חשובה יותר מהפצצה עצמה?
ד"ר יפעת בן חי שגב, שמונתה לעמוד בראש מועצת רשות השנייה, לא תוכל למלא את תפקידה במשך 3 עד 6 חודשים בשל ניגוד העניינים שבו היא נמצאת. מינויה נועד ליצור כאוס במקום רצף תפקודי ולהשאיר את שוק התקשורת במצב של חוסר ודאות, כאשר על שולחנה של הרשות השנייה ההחלטה הבוערת של אישור העברת הבעלות בערוץ 13.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
מינויה של ד"ר בן חי שגב מעורר קשיים של ניגוד עניינים שימנעו ממנה לעסוק בליבת תפקידה למשך כמה חודשים לפחות, ויחייבו מינוי ממלאי מקום זמניים. החלטת הוועדה לאישור מינויים בכירים לסטות מהמלצות הייעוץ המשפטי אינה מנומקת, והמינוי עלול לפגוע ברציפות התפקודית, באיכות קבלת ההחלטות ובאינטרס הציבורי.
האיסור הגורף בחוק על עובדי ציבור לגלות מידע שהגיע אליהם, גם כזה שלציבור יש אינטרס לדעת עליו, עלול להפוך לכלי פוליטי בידי השלטון להשתקת ביקורת והכתבת נרטיבים נוחים. הגיעה העת לעגן בחוק את סמכות עובדי הציבור לחשוף מידע.
מאת: עו"ד מירית לביא
"נשק מציל חיים" הצהיר השר בן גביר כשהודיע על הוספת עוד שכונות בירושלים לרשימת אזורי זכאות לנשק ברישיון אישי. אלא שהליך הוספת יישוב לרשימה מעלה את החשש לפוליטיזציה של מדיניות הרישוי, אשר נעדרת פיקוח מספק ולמעשה מתעלמת ממקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בנשק אישי ברישיון. כך, מדיניות שמוצגת כהגנה על הציבור עלולה דווקא לסכן אותו.
מאת: ד"ר גיא לוריא
מהו "מצב חירום מיוחד" בבתי המשפט, מי רשאי להכריז עליו, ואיך קובעים איזה דיונים ממשיכים להתקיים גם במצב זה? התשובות לכל השאלות
מתקפות סייבר נגד חברות ישראליות עלולות לשתק פעילות עסקית, לחשוף מידע רגיש של אזרחים ולזרוע פחד ובהלה, אלא שחלק גדול מהמגזר העסקי בארץ כלל אינו כפוף לרגולציה בתחום הגנת הסייבר. בניגוד לטענות, תזכיר חוק הסייבר שפורסם ערב המלחמה לא מבקש לפגוע בעצמאותן של חברות אלא לספק למשק הגנה קריטית, לפני שיהיה מאוחר מדי.
מאת: פרופ' קרנית פלוג
תקציב המדינה לשנת 2026 נשען על תחזיות אופטימיות מדי בתקופה של אי־ודאות ביטחונית וכלכלית וכולל צעדים המגדילים את הסיכון לגירעון גבוה מהמתוכנן ולפגיעה בצמיחה במשק. למרות העלייה בהוצאות על ביטחון ולמרות הצרכים האזרחיים הרבים הנגזרים מהמלחמה, הוא כולל גם כ-5 מיליארד ש״ח של כספים קואליציוניים מגזריים לצד קיצוץ בתקציבים חיוניים המשרתים את כלל הציבור.
כשבועיים וחצי אחרי פתיחת המערכה הצבאית של ישראל וארצות הברית נגד איראן, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפרק מיוחד בצל הלחימה. לצד ההישגים הצבאיים מעוררי הגאווה, מתגבשת תמונה מורכבת יותר של המלחמה: המטרות אינן חד-משמעיות, אסטרטגיית היציאה אינה ברורה, והאיום הגרעיני, גם לאור הישגי שני חילות האוויר, עשוי להישאר נתון להחלטתה של הרפובליקה האיסלאמית.
עם מחירי נפט מאמירים ואזהרות מפני מיתון עולמי, סגירת מיצרי הורמוז מוסיפה ממד כלכלי גלובלי למשבר ומאיימת לקצר את חלון הזמנים להשגת היעדים. בזירה האמריקאית, שתיקתו של סגן הנשיא ואנס, לצד קולות ביקורתיים ואף ארסיים בצד הרפובליקני, מצביעות על שסע פנימי שעשוי להשפיע על איתנות הברית האסטרטגית עם ישראל לשנים קדימה. ובישראל, נגלה פער עמוק בין יכולות צבאיות מופלאות ובין היעדרו הכמעט מוחלט של מעשה מדיני שיוכל למנף הישגים בשדה הקרב לביטחון ארוך טווח.
קידום מהלכים שנויים במחלוקת ובעלי השלכות כבדות משקל על הדמוקרטיה הישראלית, בתקופת מלחמה ומצב מיוחד בעורף – עלול לפגוע קשות בהליכי החקיקה התקינים וביכולתה של הכנסת לייצג את צרכי הציבור בעניינים הדחופים הקשורים למלחמה. הוא גם יעמיק את השסעים בציבור בתקופה רגישה במיוחד.
מאת: פרופ' סוזי נבות
חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים קובעת כי בקשת החנינה של ראש הממשלה חריגה ביותר ועלולה לפגוע בעיקרון השוויון, בהפרדת הרשויות ובאמון הציבור. גם התנאים שהתקיימו בפרשת קו 300 אינם חלים כאן, ולכן אין בסיס חוקי להענקת חנינה.
פוסט שעלה לחשבון ה-X של המנהיג העליון לאחר חיסולו מזכיר לנו שנוכחותו הציבורית של אדם אינה תלויה היום רק בקיומו הפיזי. לא צריך נאומים מוקלטים מראש – בזכות הבינה המלאכותית החיים נמשכים עד אין סוף, והישרדותה של דיקטטורה כבר אינה תלויה במנהיג חי.