play
סדר חדש | פרק 32: קואליציה או אופוזיציה? הפוליטיקה הערבית בבחירות 2026
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר ת'אאר אבו ראס
הפוליטיקה הערבית בישראל עוברת שינויים משמעותיים, בין שאיפה להשתלבות והשפעה על קבלת ההחלטות לאור אתגרי החברה הדרמטיים לבין שמירה על זהות לאומית. שיעורי ההצבעה, האמון במוסדות והיחס להשתתפות בקואליציה בכנסת מעלים שאלות על כיווני ההתפתחות של המערכת הפוליטית בחברה הערבית ובישראל בכלל.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנצרת בשיתוף קבוצת "בוקרא", משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר מוחמד ח'לאילה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם ד"ר ת'אאר אבו ראס ממכון ון ליר על הגורמים שמעצבים את דרך ההצבעה של האזרחים הערבים בישראל. הפרק בוחן את השינויים בדעת הקהל ואת הכיוונים האפשריים של המצביעים הערבים בישראל בשנת בחירות.
16 בפברואר 2026
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים תפגע בכולנו, ובדרכים לא צפויות
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים גם לסכסוכים אזרחיים תפגע בזכויות יסוד ובשוויון. כל אחת ואחד מאתנו שימצא את עצמו בסכסוך עם אדם אחר בעמדת כוח, עלול יהיה להיגרר לדיון בבית דין דתי שלא יגן על זכויותיו ויפלה אותו לרעה. ההבטחה שכל הליך כזה ייעשה רק בהסכמת שני הצדדים, מתעלמת מאינספור מצבים שבהם "הסכמה חופשית" לכאורה תושג באמצעות לחץ גלוי או סמוי.
16 בפברואר 2026
"מחקר בשירות בג"ץ"? על הפער בין דעה לא מבוססת למחקר שיטתי מבוסס נתונים
מאת: פרופ' ניסים (נסי) כהן, עו"ד רון דול
טענותיו של אלחנן צווכר ב"מקור ראשון" לפיהן המחקר על פטורים ממכרז בשירות המדינה הוא מניפולציה שנועדה לשרת עתירות שהוגשו לבג"ץ, לא רק שאינן מבוססות אלא אף יוצרות את הרושם שהכותב לא קרא את המחקר לעומקו. המחקר הוא פרי עבודה אמפירית שיטתית, המבוססת על ניתוח כלל החלטות נציבות שירות המדינה מאז 1999, שהושלמה חודשים לפני העתירות לבג"ץ בנוגע להליך מינוי נציב שירות המדינה. בסופו של דבר, גם ויכוח ציבורי נוקב צריך להתבסס על עובדת. תגובה.
16 בפברואר 2026
אוריאל סיטרואן בערוץ הכלכלה על הרחבת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים
מאת: אוריאל סיטרואן
15 בפברואר 2026
ישראל ומדד השחיתות העולמי
מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי לשנת 2025 מצביע על ירידה בציון של ישראל ועל הידרדרות בדירוג העולמי. במקביל, רוב מובהק בציבור הישראלי סבור שהשחיתות גוברת ורואה אותה כתופעה רחבה במוסדות השלטון ובמערכת אכיפת החוק. לשחיתות כזו יש השלכות ממשיות: היא פוגעת באמון הציבור, מחלישה את היעילות וההוגנות של השלטון, ועלולה גם לערער את מעמדה הכלכלי והבינלאומי של ישראל.
15 בפברואר 2026
ד"ר ח'דר סואעד בכתבה של ערן זינגר בכאן ב עם ממצאי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שבוחן את עמדות הציבורי הערבי בישראל
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
ממצאי הסקר הוצגו ביום העיון של תוכנית החברה הערבית בישראל בשיתוף עם קבוצת "בוקרא": "החברה הערבית בישראל על פרשת דרכים – אתגרים והזדמנויות".
10 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 31: מהפכה של שנאה: הרגש שמניע את הפוליטיקה הישראלית
מה גורם לנו לשנוא? בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ' עירן הלפרין, פסיכולוג חברתי ופוליטי מהאוניברסיטה העברית ומייסד מרכז אקורד, לשיחה על הרגש שמעצב את הפוליטיקה הישראלית. פרופ' הלפרין מסביר למה ואיך הפכה השנאה לנורמלית ומתוגמלת, מה התפקיד המפתיע שהיא ממלאת עבור כולנו, למה כל צד חושב שהצד השני שונא אותו יותר ממה שהוא באמת שונא, ומה קרה למנגנונים שפעם ריסנו את הדחפים האלה.
09 בפברואר 2026
ראש הממשלה והמסמכים המסווגים
חשיפת מידע מסווג של דיונים ביטחוניים ודוחות מודיעין במסגרת מענה למבקר המדינה, מעלה שאלות על גבולות הסמכות של ראש הממשלה "להלבין" מידע חסוי. אף שהחוק הקיים מעניק לראש הממשלה סמכות זו, עקרונות המשפט המנהלי מחייבים שהחלטות מסוג זה יתקבלו בהליך סדור, על בסיס תשתית עובדתית מלאה ותוך התייעצות עם גורמי המקצוע.
09 בפברואר 2026
מינוי נציב שירות המדינה הבא
נציב שירות המדינה הקודם סיים את תפקידו בדצמבר 2024, ומאז מכהנים בתפקיד ממלאי מקום. לאחרונה פסק בג"ץ כי לא מוטלת על הממשלה חובה למנות נציב בהליך תחרותי. הנציב עצמו אמור לשמש שומר סף ששומר מפני מינויים פוליטיים לא ראויים – אך איך אפשר לצפות ממנו למלא תפקיד זה אם הוא עצמו ימונה בהליך לא שקוף, ללא אמות מידה מקצועיות ולא תחרותי?
במצב המורכב בו נתונה ישראל אחרי שנתיים של מלחמה ואתגרים רבים במערכות הציבוריות, חיזוק השירות הציבורי המקצועי הוא צורך לאומי דחוף של כולנו, ומינוי נציב מקצועי ואיכותי, בהקדם האפשרי, הוא צעד ראשון חשוב בכיוון זה. תפקיד זה מוטל כעת על הממשלה והעומד בראשה.
08 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 30: מלחמת תרבות: חופש היצירה תחת מתקפה
בשבועות האחרונים ניצבת תעשיית התרבות בלב עימות ציבורי, פוליטי וכלכלי מול שר התרבות מיקי זוהר. ביטול פרסים ותמיכות, ויכוחים סביב טקסי פרסים, ושיח ציבורי על "גיוון" ועל "הכפשת חיילי צה"ל" מעלים שאלה עמוקה יותר: מי מחליט אילו סיפורים יסופרו בישראל ועל ישראל בעולם. מה מלמד העימות הנוכחי על יחסי ממשלה ותרבות, והאם מדובר במלחמת תרבות רחבה הרבה יותר על גבולות חופש הביטוי בישראל. בפרק זה של "סדר חדש" משוחחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם עם ד"ר ליאור אלפנט, ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל, על המודל הכלכלי של הקולנוע המקומי, על המשמעות של שלילת תקציבים מאיגודים וקרנות, ועל הקשר שבין כסף ציבורי, פיקוח וחופש יצירה.
06 בפברואר 2026
יציאה מהסכם האקלים תפגע ביצוא, בהשקעות ובצמיחת הכלכלה הישראלית
מאת: דפנה אבירם-ניצן
בעוד ממשלת ישראל שוקלת לפרוש מהסכם האקלים של האו"ם, נתוני ה-OECD מגלים שרוב הציבור בישראל סבור שהממשלה לא עושה די בהתמודדות עם שינויי האקלים.
04 בפברואר 2026
הצעת חוק שירות ביטחון - מתווה הקואליציה
מאת: יוחנן פלסנר, עו"ד נעה גשן, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר גלעד מלאך, פרופ' עמיחי כהן
התייחסות המכון לסעיפי מתווה ביסמוט לחוק (אי-) הגיוס שפורסם בנובמבר 2025
03 בפברואר 2026
play
סדר חדש | פרק 29: סודות חמאס נחשפים: "צריך לדרוך על גופות החיילים"
מסמכי שלל שנתפסו במנהרות חמאס בעזה חושפים תמונה מטרידה: ארגון הטרור הכיר את ישראל לעומק, ניתח את תפיסת הביטחון בתחכום, עקב אחר המחלוקות הפנימיות וזיהה את נקודות התורפה טוב משחשבנו. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את שלמה מופז, מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת המודיעין, לשיחה על הממצאים שומטי הלסת ממסמכי השלל שהגיעו ממפקדות חמאס. מופז חושף בראיון כיצד הגה ארגון הטרור את אסטרטגיית ההשמדה שלו, מה כתב סינוואר בכתב ידו על טקטיקת ההלם והמורא, מדוע ההתרעות הגלויות זכו להתעלמות ישראלית וגם, על היוהרה, ההתמכרות לטכנולוגיה, והפער בהבנת רכיבי התרבות והדת של חמאס בהם לקתה ישראל.
02 בפברואר 2026
סקר ינואר 2026: כ־50% מהציבור סבורים שישראל צריכה להשתתף בתקיפה באיראן רק אם תותקף
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
44% תומכים בפעולה צבאית מתואמת עם ארה"ב מראשית המהלך ● 51% מהציבור סבורים שנכון שראש הממשלה יצטרף למועצת השלום של טראמפ, אם כי שיעור זהה לא מאמינים שהמועצה תסייע בפתרון הבעיות בעזה ותשמור על ביטחון ישראל ● 48% מהיהודים ו-52% מהערבים מאמינים שצמצום הסיוע הביטחוני מארה"ב יפגע בביטחון המדינה ● כמחצית מהציבור מסכימים עם אהרן ברק בכך שישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית.
2 בפברואר 2026
חרדים בישראל 2050: תחזית דמוגרפית ותרחישים כלכליים וביטחוניים
עד שנת 2050 תהיה החברה החרדית 24.4% מאוכלוסיית המדינה. ללא שינוי דרסטי במגמות ההשתלבות של החרדים בחינוך, בכלכלה, בהשכלה ובצבא, יהיה לגידול זה השלכות קשות על התוצר הלאומי, על היקף הנטל הביטחוני ועל יכולתה של המדינה לספק שירותים אזרחיים לכלל התושבים.
1 בפברואר 2026
שמירה על טוהר הבחירות לכנסת ה-26: מיפוי הסכנות ודרכי ההתמודדות עימן
31 בינואר 2026
מידעוני המרכז לממשל וכלכלה
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
29 בינואר 2026
ההפגנה בבית הספר חוף הכרמל: כשההסתה מגיעה למערכת החינוך
מאת: ד"ר תמי הופמן
האירוע בבית הספר חוף הכרמל, במהלכו הפגינו תלמידים נגד המנהל תוך שהם קוראים קריאות אלימות וגזעניות, ממחיש עד כמה בתי הספר אינם מנותקים מהסביבה. כשההסתה מגיעה מהמרחב הציבורי לתוך בית הספר, ובמקביל מצמצמים את הדיון בנושאים שנויים במחלוקת – אין שיח דמוקרטי, אין מקום למגוון דעות ואין יכולת להתמודדות עם אלימות.
29 בינואר 2026
ועדת החקירה בעניין הצוללות וכשלי קבלת ההחלטות
דוח ועדת החקירה על פרשת הצוללות חושף לא רק ליקויים ברכש הביטחוני, אלא כשל עמוק ומתמשך בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני. אך גם ההמלצות המקצועיות והמדויקות ביותר לא יובילו לשינוי, אם מקבלי ההחלטות עצמם לא יכירו בחשיבות של הליך סדור ומקצועי, ויתחייבו לפעול לפיו.
28 בינואר 2026
תקציב המדינה: מה חשוב שתדעו?
מאת: דפנה אבירם-ניצן
28 בינואר 2026
הקשר בין העברת התקציב לפיזור הכנסת
מאת: ד"ר אסף שפירא
מדוע מתפזרת הכנסת באופן אוטומטי אם לא מאשרים תקציב? מתי נקבע הכלל הזה, ומתי בפעם האחרונה הוקדמו הבחירות בשל אי-אישור תקציב המדינה? התשובות לכל השאלות.
27 בינואר 2026
התמונה המזויפת של בנט ולפיד: כך נראית תעמולת בחירות בעידן הפברוק
התמונות השתולות של נפתלי בנט ויאיר לפיד לצד ראשי המפלגות הערביות הן רק ההתחלה: כך תסייע הבינה המלאכותית ליצור מציאות פוליטית מדומה ולהשפיע על מערכת הבחירות. על ועדת הבחירות לקבוע כלל ברור: אסור לפרסם תמונות מפוברקות של יריבים פוליטיים מזוהים כחלק מתעמולת הבחירות.
27 בינואר 2026
play
סדר חדש | פרק 28: מדד הדמוקרטיה: בין תחושות למציאות
מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג תמונה מדאיגה ומורכבת: ירידה מתמשכת באמון במוסדות המדינה, יותר ישראלים שחשים חוסר נוחות ואף פחד להביע את דעתם בנושאים שנויים במחלוקת, ושחיקה בנורמות דמוקרטיות בסיסיות בדעת הקהל. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מארחים את פרופ’ תמר הרמן, מעורכי "מדד הדמוקרטיה" והמנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי לדעת קהל ומדיניות, לשיחה על הנתונים שמאחורי התחושות, מה מלמדים הממצאים על אמון במוסדות המדינה, מה משמעות השחיקה באמון והאם ישראל ייחודית בתהליך, או חלק ממגמה רחבה המתרחשת בדמוקרטיות רבות בעולם.
26 בינואר 2026
הסכמה רחבה בציבור הישראלי לגבי הצורך בפעולה ממשלתית בסוגיית האקלים
בעוד הממשלה שוקלת לפרוש מאמנת האקלים של האו"ם, נתונים מגלים שרוב הציבור בישראל סבור שהממשלה לא עושה די בהתמודדות עם שינויי האקלים וקורא למקבלי ההחלטות לפעול בנושא. יתרה מכך, ניתוח השוואתי של 3 סקרים שונים שנערך על ידי חוקרי המכון מצביע על כך שבניגוד למדינות אחרות, בישראל תחום האקלים נותר מחוץ לקיטוב הפוליטי, וישנה הסכמה רחבה חוצת מחנות פוליטיים לגבי הצורך בפעולה ממשלתית בנושא.
26 בינואר 2026
הקלטות הרבנים מוכיחות: מתווה "בהסכמה רחבה" הוא אחיזת עיניים במסווה של חוק גיוס
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.
22 בינואר 2026
הרוגלות הן רק דוגמה: כך מפעילה המשטרה טכנולוגיות מתקדמות ללא פיקוח
דוח המבקר החושף את השימוש הבלתי חוקי של המשטרה בתוכנות ריגול הוא רק קצה הקרחון. המשטרה מאמצת ומפעילה בשיטתיות שורה ארוכה של טכנולוגיות מעקב חודרניות ללא הסדרה חקיקתית, ללא פיקוח וללא שקיפות. כאשר מדובר באמצעים המעניקים לרשות אחת כוח רב כל כך, הטכנולוגיה לא יכולה להקדים דיון עקרוני בזכויות יסוד ושינויי חקיקה.
22 בינואר 2026
מדידת השירות הציבורי בישראל ובעולם
מאת: ד"ר ליבי ממן
22 בינואר 2026
play
סדר חדש | פרק 27: מאזן ההגירה השלילי: נורת אזהרה לישראל
בשנתיים האחרונות נרשם בישראל מאזן הגירה שלילי, תופעה חריגה המעוררת שאלות עמוקות על עתיד החברה והמדינה. בפרק זה של “סדר חדש”, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את פרופ’ סרג’יו דלה פרגולה, מבכירי הדמוגרפים בארץ ובעולם, לשיחה מבוססת נתונים על גל העזיבה מישראל. מי הם העוזבים, מה מניע אותם, וכיצד משפיעים המלחמה, חוסר היציבות הפוליטית והמהפכה המשטרית על תחושת הביטחון והעתיד. הדיון בוחן גם את הסיכון שבעזיבת צעירים משכילים ואת ההשלכות על הכלכלה, ועל החוסן הלאומי. דלה פרגולה מזהיר מהנתונים אך לא נבהל מהם ומציע מדיניות נכונה, לבלום את המגמה.
19 בינואר 2026
איך תיראה מערכת הבחירות הראשונה בעידן ה-AI?
תכנים מג'ונרטים, הצפת מידע ושימוש בצ'אטבוטים ככלי שכנוע: מערכת הבחירות הראשונה בעידן הבינה המלאכותית תתקיים במציאות שבה האמת קשה מאוד לזיהוי. בזמן שהטכנולוגיה דוהרת קדימה, חוקי הבחירות המיושנים לא מספקים הגנה מפני מניפולציות והנדסת תודעה. כדי ש"טוהר הבחירות" לא יהפוך לסיסמה ריקה, חייבים לעדכן את החוק ולהתאים אותו לאיומים הטכנולוגיים החדשים.
19 בינואר 2026
