מאמרים

מאמצים לעידוד התחסנות הם ראויים וחשובים, על כך אין כל מחלוקת. השאלה היא מה יוביל אותנו לשם ומה, לעומת זאת, יפגע באופן לא מידתי בזכות של כל אחד מאתנו שהמידע הרפואי לגבי עצמו יישאר שלו ובשליטתו

זוכרים למה התפזרה הכנסת אי שם ב-2018? וב-2019? וב-2020? קבלו סיכום קצר שמסביר איך נקלענו ללופ הזה של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, ואיך לעזאזל יוצאים ממנו.

מקבץ הדוחות שפורסם לאחרונה על ידי מבקר המדינה בעניין מימון מפלגות, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. בעיצומה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים וקריסת מוסד המפלגה, זה הזמן לנהוג באחריות בכספי הציבור של כולנו בכל הקשור למימון מפלגות והתנהלותן הפיננסית

אמנם האזיק האלקטרוני הוא חלופה עדיפה לחיוב אדם בבידוד מחוץ לביתו במלונית, אך חשוב לקבוע במפורש את התכלית שלשמה נועד השימוש באזיקים, להגדיר ולהגביל את הגישה למידע, וכל זאת תוך אבטחת המידע האישי הרגיש

אחרי שממשלת האחדות הביאה לאחת הממשלות המנופחות בתולדות המדינה ולקראת הקמת הממשלה ה-36, הנה מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים באמצעות ביטול משרדים שנחיצותם מוטלת בספק, איחודם ומיזוגם אל משרדים אחרים

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

למי שעקב אחר התנהלותה של משטרת ישראל לאורך השנים, מופעים של אלימות משטרתית אינם מפתיעים, ומבטאים בעיות יסוד מערכתיות שהמשטרה מתמודדת איתן מזה עשורים, העיקרית שבהן היא היעדר אפקטיביות של מנגנוני הבקרה הפנימיים והחיצוניים לה

מה המשמעות של הסכם עודפים, איך מחליטים מי מהמפלגות תקבל את המנדט הנוסף ומה קורה אם אחת המפלגות שחתמה על הסכם עודפים לא עוברת את אחוז החסימה? כל התשובות בסקירה שלפניכם

פתקים כפולים, מסומנים ואפילו לבנים: לקולות הפסולים אין כל השפעה על תוצאות הבחירות. גם הפתק הלבן, שנתפס פעמים רבות כמחאה פוליטית, אינו נספר כלל. כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות, ואיפה ישראל ביחס לעולם? התשובות בסקירה שלפניכם

פסילת מועמדים ורשימות לכנסת פוגעת באחת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר, הזכות לבחור ולהיבחר. על כן, עליה להיעשות תוך נקיטת משנה זהירות, שיקול דעת ואובייקטיביות. מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

עקיבא נוביק בשיחה עם מספרי חמש ברשימת המפלגות המתמודדות לכנסת

על מערכת החינוך לספק לבני הנוער את היכולת והכלים לפענח את משמעות המילים המנוקדות המעטרות את הקמפיינים הפוליטיים, תוך הקניית אוריינטציה פוליטית ואזרחית. אחרת, המילים הללו ימשיכו להיות סיסמאות ריקות מתוכן

עם פתיחתה של מערכת החינוך בהדרגה, נראה ששוב לא הופקו שום לקחים, ופעם נוספת לא נלקחה בחשבון דעתם של אנשי החינוך. משרד החינוך מתעקש שלא להתייעץ ולהקשיב לאנשים בשטח, פשוט כי הוא לא סומך עליהם. כעת עליו לבזר סמכויות לידי הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, ויותר מכל- לבנות אמון מחודש עם הצוות החינוכי

משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי כי לתובעת של בית הדין נתונה הסמכות להמשיך בחקירת החשדות בדבר הפרות של חוקתו בשטחים שמעבר לקו הירוק אינה אלא תחילתו של הליך החקירה, שצפוי להימשך שנים רבות. מה בדיוק היא עתידה לחקור, באילו קשיים היא עלולה להיתקל ומהן ההשלכות האפשריות מבחינת מדינת ישראל?

פסק דין של בית המשפט העליון בעתירת עמותת טבקה נגד משטרת ישראל, עורר שוב את השאלה, כיצד צריך בית המשפט להתייחס להוראות חוק 'ישנות' ובעייתיות מבחינה חוקתית. בימים בהם דגל הליברליזם נישא ברמה, ואין פוליטיקאי שאינו מנפנף בו, יש מקום לדרוש התחייבות למהלך חקיקתי ומינהלי גדול של התאמת החקיקה הישנה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם השלמת המהלך, ניתן יהיה וצריך יהיה לבטל את הוראת שמירת הדינים

אריק כרמון, מייסד ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה לשעבר, נפרד מג'ורג' שולץ, מדינאי דגול, ידיד אמת של מדינת ישראל, מאישי המסד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושותף להקמת המכון

שישה שבועות לבחירות, רק 42% מהערבים בטוחים או די בטוחים לאיזו מפלגה יצביעו. שיעור דומה גם במרכז ובשמאל, לעומת כמעט 70% בימין. כמו כן, לאחר ההתפרעויות ברחוב החרדי ופתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, רוב הישראלים תומכים בנקיטת צעדים משפטיים ותקציביים כנגד גורמים חרדיים המפרים הנחיות הקורונה, בהם גם 27% מהחרדים

מקבץ הדוחות שפורסמו לאחרונה על ידי מבקר המדינה בנוגע להתנהלות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות על תפקיד היו"ר, התנהלות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22, התנהלותן השוטפת של המפלגות במהלך שנת 2018 והתנהלותן במהלך הבחירות המקומיות ב-2018, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. להלן יפורטו כמה כשלים בולטים - והצעות לשיפור המצב

המכון הישראלי לדמוקרטיה מרכין ראש עם לכתו של ג'ורג' שולץ, ממייסדי המכון הישראלי לדמוקרטיה, יו"ר של כבוד של המכון, ויו"ר המועצה הבינלאומית של המכון בשנים 2008-2014

אחת התופעות הבולטות בפוליטיקה הישראלית, בעיקר מאז שנות ה-90, היא התמודדות והיבחרות של רשימות משותפות רבות לכנסת. תופעה זו הגיעה לשיא חסר תקדים במערכות הבחירות של 2019 ו-2020, וכעת היא מתמנת לקראת בחירות 2021

ניסיונות החיזור של לפיד אחר הציבור הערבי הם בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי וגם- מזויף מדי. אולם הסכנה האמתית טמונה בתחושת המיאוס הכללית שתחלחל בציבור הערבי בעקבותיהם, אלא אם יאמינו בכנות המאמצים וביכולתם של מנהיגי המפלגות הציוניות לשתף פעולה עם נציגיהם בכנסת

מספר הרשימות שייכנסו הפעם לכנסת צפוי לגדול, ירידה במספר הגנרלים, אך התייצבות של אחוז הנשים בכנסת. פרופ' עופר קניג מעריך - כך תיראה הכנסת לאחר הבחירות

פחות ופחות מפלגות בוחרות את המנהיג והמועמדים בשיטות דמוקרטיות, במיוחד בפריימריז, ויותר ויותר מפלגות הן "מפלגות מנהיג" – מועמדיהן נקבעים באופן בלעדי על ידי מנהיג המפלגה, שמעמדו בלתי מעורער. כך החליטו המפלגות השונות מי יהיו מועמדיהן לבחירות.

קבוצות הפייסבוק הסגורות ישפיעו על הבחירות הקרבות אצלנו בעוצמה שקשה לצפות עדיין. אם ללמוד מהניסיון האמריקני, מדובר בפצצה מתקתקת והאחריות לטפל בה איננה רק על חברת פייסבוק, אלא גם על המתמודדים עצמם ובעיקר על ועדת הבחירות המרכזית

בקלות בלתי נסבלת, יכולה הכנסת לתקן את חוקי היסוד, לבטלם, או לחוקק חוקי יסוד חדשים. לכן יש צורך בחקיקת חוק יסוד חקיקה שישריין את חוקי היסוד הקיימים ברוב גדול

כל עוד מנהלים יעריכו, ובצדק, שהסיכון מפני תביעות או סנקציות עקב דליפת מידע אישי הוא נמוך, המוטיבציה שלהם לבצע שיפור במתווה ההגנה בסייבר בארגון, תישאר נמוכה

ההתפרעויות ברחוב החרדי, לצד פתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, הוכיחו לכולנו שתופעת נוער השוליים החרדי כבר מזמן איננה עניין פנים-חרדי, אלא סוגיה מורכבת שנוגעת לכלל החברה הישראלית. כדי לטפל בבעיה מהשורש, יש להקים עבורו מסגרות חינוכיות המתאימות לצרכיו, שיפעלו לשילובו בחברה ובכלכלה הישראלית

רשויות המודיעין והאכיפה בארה"ב לא הפיקו לקחים מבחירות 2016 וכשלו באיתור הקנוניה הווירטואלית שהתפתחה בין טראמפ לבוחריו. אם אנחנו רוצים למנוע "יום כיפור סייברי" כזה אצלנו, עלינו להשקיע כבר עכשיו מאמץ תפיסתי בהבנה של מה שהתרחש בארצות הברית ומה ניתן ללמוד ממנו לגבינו

זהו מדרון חלקלק שיסייע לקונצרן של פייסבוק לאסוף עוד ועוד מידע על כולנו, שיעובד וישמש להתאמת תכנים שיווקיים וגרוע מכך- לשלול כל עצמאות מחשבתית פוליטית אינדיבידואלית. הפתרון הוא התערבות ממשלתית ועדכון חוק הגנת הפרטיות המיושן יחד עם מחאה צרכנית רחבה