מאמרים

כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו

התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם

בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה

רוב הציבור תומך בתחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת; על אף המשברים הקואליציוניים על רקע סוגיות דת ומדינה- זה לא הנושא שיכריע את הבחירות

רק לפני שלושה חודשים סערה המדינה בגלל הכוונה לחוקק פסקת התגברות שתרסק את כוחה של מערכת המשפט. שלושה חודשים אחרי, ופסקת ההתגברות נעלמה מהשיח הציבורי. האם זה מקרי, או שיש מי שמסתיר את כוונותיו עד ליום שאחרי הבחירות?

החלטת מחלקת הפרסומות ברשות השנייה להפסיק את תשדירי המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא האיזון בין הרשויות, מבוססת על פרשנות שגויה של החוקים המסדירים את שידורי טלוויזיה בתקופת בחירות ותוצאתה פגיעה קשה ולא מידתית בחופש הביטוי

תשעה באב הוא הזדמנות לקרוא לרוב בחברה הישראלית, הדומם בדרך כלל, לצאת נגד הקיצוניות ולהשמיע קול סביר, שמצביע על כך שאנחנו בסך הכל חיים ביחד, ולא נמצאים על סף מלחמת אחים - בכלל, וגם בתקופת הבחירות

חשוב לנצל את תשעה באב להתבוננות במשמעות החורבן והגלות בעידן שהוא כבר עידן של ריבונות, ולהבין שניסיון להשליט נורמות דתיות על ציבור שברובו לא מזדהה איתן, רק ירבה מחלוקת ושנאה, וסופו שיחליש את ה"יחד" הלאומי במקום לחזקו

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של ד"ר עופר קניג

השינוי שחל בחודשים האחרונים בתפיסה לגבי שילוב אנשי עוצמה יהודית ברשימת הימין המאוחד – מהסברים מצטדקים ומתנצלים לנחרצות והצדקה אסטרטגית, וכן ההחלטה על מתן פרס על מפעל חיים בספרות תורנית לרב יצחק גינזבורג, הם חלק מהתהליך ההדרגתי של שחיקת הנורמות הערכיות שעובר על חלקים בחברה הישראלית

מודל "צבא העם" עומד בפני אתגרים המערערים את המשך קיומו, בעוד מאפיינים של צבא מקצועי מחלחלים פנימה. כשפחות ממחצית מבני ה-18 בישראל (כולל המגזר הערבי) מתגייסים לצה"ל, הרעיון של צבאי מקצועי כבר לא נשמע כל כך מופרך

חוק הגנת הפרטיות המיושן לא מתייחס לאופן בו מעובד המידע הנאסף על כולנו. הצעת חוק חדשה של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם מומחים מהמגזר הפרטי, האקדמיה, החברה האזרחית והממשלה, מבקשת להתמודד עם האתגרים שמביאה עמה הטכנולוגיה

המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש

הדרך לשוויון בנטל עוברת לא רק בהגדלת מספר החרדים המתגייסים לצה"ל, אלא גם ברפורמה ביחס לכלל המשרתים. קיצור משך השירות ותקצוב נכון ויעיל יותר של המשרתים ביחידות השונות, יכולים להוביל לחוק גיוס חדש שייטיב עם כולם, גם עם הציבור החרדי

למרות שהתחושות בקרב הציבור הישראלי כלפי המשפט הבינלאומי לרוב שליליות, דווקא בעניין משלוחי הנשק הימיים שמפעילה איראן, המשפט הבינלאומי פועל לטובתה של ישראל

לקראת הבחירות, מדד הקול הישראלי מצא כי הציבור הישראלי מרוצה מתפקודו של רה"מ ביחסי החוץ ובחיזוק העוצמה הצבאית של ישראל. מנגד, הישראלים לא מרוצים מניקיון הכפיים של רה"מ ומיכולתו לצמצם פערים בחברה

רוב המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה הן מפלגות שלא מקיימות שום הליך דמוקרטי - לא פריימריז ולא בחירות במוסד מפלגתי נבחר, כמו מרכז המפלגה, אלא מנהיג אחד כל יכול שעל פיו יישק דבר, או לכל היותר ועדה מסדרת מצומצמת, שלא מייצגת את ציבור חברי ותומכי המפלגה. גם בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת הרחק מאחור

הגורמים לשפל באחוזי ההצבעה בקרב הציבור הערבי רבים, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם קמפיינים הממומנים על ידי המדינה, שהיו אמורים לעודד הצבעה בקרב הצעירים הערבים – לא תוקצבו כראוי ולא הותאמו לאוכלוסיית היעד

העובדה שכיום ממשיכי הרב כהנא יכולים להתמודד לכנסת והפכו ממוקצים שלא ראוי להקשיב לדבריהם במליאת הכנסת, לכאלה ששר בממשלת ישראל "מחזר אחריהם כבר חודש", היא תוצאה של תהליכי נורמליזציה שקרו פה בשנים האחרונות

את זה שכל תנועה שלנו ברחבי האינטרנט מתועדת, כולנו כבר יודעים. מה שאנחנו לא יודעים, זה שנעשה שימוש במידע הזה לא רק כדי למכור לנו מוצרים, אלא גם רעיונות ודעות, ובכך לנסות להשפיע על מערכת הבחירות

אולי קשה לנו היום לעשות את הקשר בין תמונת הסלפי האקראית שאנו מצלמים במכשירים הניידים שלנו, לסיסמה לחשבון הבנק העתידית שלנו, אך לא רחוק היום בו זו אכן תהיה הדרך לבצע פעולות כאלה. לכן, עלינו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו משתפים מידע אישי עם אפליקציות מזדמנות

האם אנחנו באמת יודעים מה עושים נבחרי הציבור שלנו, הממומנים מכספינו, ואיזה נושאים הם מקדמים? רק כשתהיה לציבור גישה מלאה למידע שישקף את פעילותם של חברי הכנסת, נוכל לבחור באופן אחראי ומושכל

ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בעוד הוויכוח על אופייה היהודי נמשך מאז הקמתה, מנגד, ולמרות קיומם של חוקים המתבססים על הדת שחלים על כלל אוכלוסיית המדינה, זוהי גם מדינה חופשית, בה ברוב הזמן רוב מוחלט של האזרחים חיים את חייהם על פי בחירתם, ללא כפייה דתית

לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות

חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת

ההכרזה על בחירות נוספות הביאה אותנו למצב בו ממשלת המעבר מכהנת כבר חצי שנה, וצפויה לה כהונה של לפחות שלושה חודשים נוספים. מה המנדט של ממשלה כזו, ומה המשמעויות הנגזרות מכך?

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב הציבור הערבי מאותת על תחושה בקרב הערבים כי הקול שלהם בקלפי אינו בעל השפעה. כדי לשנות את זה, יש ליצור מתווה לשיתוף פעולה פוליטי בין מפלגות יהודיות וערביות על בסיס מכנה משותף רחב. אגב, מתווה כזה כבר קיים עם קבוצה אחרת - החרדים

בסוף השבוע יעקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בן גוריון וירשום שיא במשך כהונתו המצטברת כראש ממשלה: 4,876 ימים. בהשוואה למדינות ה-OECD, הוא ממוקם שלישי, אחרי נשיא טורקיה ארדואן וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ומה בנוגע להשוואה בינלאומית והיסטורית?

אופן חלוקת המימון הממשלתי למפלגות לצורך מימון הבחירות משפיע השפעה ישירה על יכולתן להתמודד בהצלחה בבחירות, ולכן על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. סקירה זו דנה בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הציבורי הניתן למפלגות בישראל לצרכי בחירות

הירידה במספר התלונות שהתקבלו במח"ש מעלה סימני שאלה רבים, בעיקר על אמון הציבור ביעילות הטיפול בתלונות נגד שוטרים. על ממשלת ישראל לנצל את ההזדמנות שנוצרה לביצוע בדק בית עמוק ויסודי בנוגע למנגנון בדיקת התלונות נגד השוטרים, על מנת להבטיח לציבור שיטור ערכי ומקצועי

אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי

אחרי שלוש קדנציות ועשר שנים רצופות כראש ממשלה, נראה כי הבחירות הקרובות סובבות בעיקר סביב השאלה האם הציבור רוצה שנתניהו ימשיך לכהן, או לא. ואולם, גם מחנה הימין צריך לעשות חשבון נפש ולבחון האם הוא תומך בהרס הממלכתיות והדמוקרטיה הישראלית שאפיינו את הקדנציה האחרונה, או יוצא להגנתן

על המצדדים בהחלת יותר היבטים מההלכה על החיים המודרניים להבין, שעד שערכי העולם המודרני-ליברלי, חופש הפרט ושוויון הזכויות, לא יהיו חלק אינטגרלי מההלכה, כל אזכור שכזה עלול להיתקל בחשדנות וברתיעה

השימוש בטכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים כבר נעשה בשטחים, וכרגע אין מניעה שייעשה גם ברחובות ירושלים ותל אביב. לכן, יש לסגור את הפרצות בחוק הגנת הפרטיות כך שיתאים למאה ה-21 ויוכל להגן על פרטיותנו אל מול טכנולוגיות מתקדמות

כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל

בישראל חיים כ-400,000 אזרחים כישראלים-יהודים לכל דבר, אך אינם מוכרים מבחינת הלכתית כיהודים. שאלת מיהו יהודי היא אולי השאלה הסבוכה ביותר מבין סוגיות דת ומדינה, ויש לה השפעות מרחיקות לכת על עתידה ואופייה של מדינת ישראל

מאז הקמתה נמצאת מדינת ישראל במצב חירום תמידי, אך האם הוא באמת נחוץ? בעוד שהמצב הביטחוני לרוב לא מצריך זאת, לא מעט חוקים הקיימים כיום תלויים למעשה בתקנות שעת החירום

טכנולוגיה חדשה לוקחת את הפייק ניוז צעד אחד קדימה, ומאיימת לערער את האבחנה בין אמת לשקר ולשנות את האופן בו אנו תופסים את המציאות. איפה עובר הקו בין טכנולוגיה למוסר, ומי משרטט אותו?

הסיקור הבעייתי של מחאת הקהילה האתיופית העלה את הצורך בסיקור תקשורתי אחראי ומאוזן, בוודאי בסיטואציה מורכבת ונפיצה שנוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית

שופטים יוכלו להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם במקרים שבהם לא הייתה כוונה מפורשת ומתוכננת להמית את הקורבן טרם ביצוע המעשה

מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ

לא אחת היכולות הטכנולוגיות המתקדמות שישראל מייצאת למדינות אחרות נמצאות בתחום האפור של המוסר, ולעיתים השפעתן לא יורדת מזו של כלי נשק. כאשר לא מעט יוצאי מערכת הביטחון הישראלית הם אלה העומדים בראש החברות הללו, יש לתת על כך את הדעת

למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?

בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית

הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות

בשונה מהצהרותיו, החלטתו של מפעל הפיס לבטל את תמיכתו בפסטיבל דוקאביב מוכיחה כי הוא ארגון המונחה לפי עיקרון פוליטי ברור. על מנת להימנע משיקולים פוליטיים, יש להקים רשות ציבורית נפרדת ובלתי-תלויה שתופקד על חלוקת רווחי ההימורים של הגופים המקיימים הימורים חוקיים

האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל

מהן ההשלכות של היוזמה החדשה של פייסבוק להשקת מטבע דיגיטלי? לצד השאלות על ערעור עולם הבנקאות והפגיעה הקשה בפרטיות ובתחרות, יש לתהות גם כיצד ישפיע מהלך כזה על המוסדות הדמוקרטיים המוכרים לנו כיום, ואיך יכולות המדינות להיערך לכך?

הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"

המצדדים בפסקת ההתגברות בישראל מביאים את קנדה כדוגמה בה השימוש בפסקה מוגבל ומרוסן, אך ההבדלים בין ישראל לקנדה רבים, וגם שם נרמס עכשיו חופש הדת בחסותה. ההגנה על זכויות היסוד בישראל אינה חזקה גם ככה, ומתן כוח בלתי מוגבל לכנסת עלול להחלישה עוד יותר

"רוב הציבור הערבי מעוניין בשלושה דברים: חינוך, כלכלה וביטחון פנים", האמנם? משנתו של נתן אשל על הציבור הערבי שטחית ופטרונית, ומתעלמת מהצורך בצמצום פערים, החלת שוויון על פי ערכי מגילת העצמאות והפסקת הדמוניזציה כלפיו

שלושה אירועים שונים שהתרחשו בעת האחרונה במספר רשויות מקומיות, מאיימים על המרקם העדין של מגוון הזהויות המתקיימות במדינה. הכוח שלנו כחברה טמון ביכולת לפתור את הסוגיה על דרך רב תרבותיות, לפני שהאיזון יתפורר

האם צמצום מרחב הדיג בעזה נחשב לענישה קולקטיבית, ובכך לאמצעי פסול שנוקטת ישראל? כך או כך, יעילותו של העונש מוטלת בספק, בעוד הפגיעה בכלכלה בעזה פוגעת באזרחים חפים מפשע. על ישראל לשקול את התועלת הצפויה מצמצום מרחב הדייג מול נזקיו

איך מעבירים את ישראל ממסלול של עתיד מזוהם, צפוף ויקר - לעבר כלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת? שילוב כוחות ייחודי בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה, יחד עם ה-OECD, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון, בתכנית ישראל 2050. הצצה לתרחישים הסביבתיים שעשויים להתרחש בעתיד הנראה לעין, וכיצד ניתן להתמודד עמם

הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה

שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו

להחלטה לצאת לסבב בחירות נוסף יש חסרונות רבים, אך גם נקודת אור: כל הקלפים על השולחן. הציבור קיבל הצצה להתחייבות המועמדים באשר להבטחות הבחירות שפוזרו לאורך הקמפיין ויהיה למוד ניסיון בדרכו לקלפי. במקביל, ראשי המפלגות הבינו שיש גבול לסחטנות

בהיעדר רגולציה ופיקוח מספקים על תחומי הריגול העסקי והפיתוח הטכנולוגי, יוצאי מערכת הביטחון הישראלית משתלבים לא פעם בחברות "סייבר התקפי" שפועלות באזורים אתיים בעייתיים

אם ראש המפלגה הגדולה, שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, היה זה שבאופן אוטומטי מרכיב את הממשלה, היינו נמנעים ממצב בו הוא תלוי בהצבעת אמון בכנסת ומצמצמים משמעותית את סחטנות המפלגות הקטנות

ממשלת מעבר היא ממשלה ש'מתחם הסבירות' שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. על כן, ביטול הביקורת המינהלית על נבחרי הציבור, כפי שעמדה לעשות הקואליציה שלא הוקמה לבסוף, יותירו אותנו האזרחים חסרי הגנה מפני שרירות השלטון

מזה חצי שנה אנחנו נמצאים בסוג של ממשלת מעבר, ועד הבחירות בספטמבר נגיע למעשה ל-9 חודשים. חוקי היסוד בישראל כמעט ולא מטילים מגבלות על ממשלת מעבר. מעבר לפיטורי ומינויי שרים, למעשה לא ניתן כמעט בתקופה הזו למנות בכירים, ולפי הנחיות היועמ״ש עליה להימנע מ"הבטחות בחירות" או ביצוע רפורמות למעט פעולה דחופה וחיונית

האם גיור משמעותו הצטרפות לעם היהודי, או לדת? הרבנות הראשית מכתיבה הליכים נוקשים ומסורבלים לעולים המעוניינים להתגייר, אך כיצד זה משרת את האינטרסים של העם היהודי בעידן הנוכחי?

השימוש ההולך וגובר בערכות גנטיות למטרת בירור והוכחת יהדות מדאיג, ויוצר למעשה שני עמים נפרדים - זה הגנטי, וזה הרואה עצמו יהודי אבל לא מסוגל להוכיח זאת גנטית. הסכנה שבהפיכה מעם יהודי למאגר יהודי שנשלט בידי רבנים מוחשית, לכן יש לבלום אותה באיבה

כיצד מצליח זוג חרדי עם משכורת ממוצעת של 12,000 ש"ח לרכוש דירה? החרדים מוכנים להתפשר על דירות קטנות, ישנות ומרוחקות מהמרכז, ורובם נעזרים בהלוואות עד גובה הנכס כולו. ד"ר איתן רגב מסביר מהן הדרכים בהן ניתן להיערך ולמנוע את המשבר בשוק הדיור החרדי

הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה

המסורת היהודית פיתחה במשך השנים ריטואלים מורכבים שתכליתם להלום את מורכבות הנפש האנושית ואת מערכות היחסים החברתיות. עיסוק בטקסטים מסורתיים הנוגעים למרחבי החיים השונים מאפשרים העשרה של העולם הפנימי ושל מערכות היחסים החברתיות, ותכליתו אינה השלד של הסמל אלא תיבת תהודה להדיו של המסומל

עירובים בין הון לשלטון, מינויים אישיים ואינטרסים צרים - עם סיום תפקידו של רוברט מולר, החוקר המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, המסקנה המרכזית מהפרשה היא שטוהר הבחירות עומד בימינו בפני סכנות שלא ידענו בעבר

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי כשליש מהציבור היהודי מעוניין בהקמת מערך גיור ממלכתי חדש, שיחליף את מערך הגיור האורתודוקסי של הרבנות הראשית, וכמעט מחצית מעוניינים בהרחבת מערך הגיוס המקל של צה"ל. מנגד, כמחצית מהיהודים (54%) לא היו מקבלים כבן זוג אדם שאינו יהודי על פי ההלכה

הצורך המחודש להכרעה בין המדינה היהודית לבין הדמוקרטיה הליברלית, הוא שמציב לכאורה איום על עתיד היהדות כדת וכלאום, ומעודד קבוצות בעלות מסורת דמוקרטית וליברלית לתמוך בדרדור הדמוקרטיה. אחרי כל השנים, כשהתנאים החברתיים והפוליטיים הבשילו, נראה שקריאתו של כהנא להכרעה בעד היהדות סוף סוף נשמעה

ניתן להסביר את חוסר האמון של הציבור הדתי-לאומי בבית המשפט, אך החתירה והרצון לשלול ממנו את יכולת ההכרעה אינם בהכרח אסטרטגיים, ודומה שמשרתים אינטרסים קצרי טווח של המגזר, מבלי לקחת בחשבון תהפוכות ושינויים עתידיים

מפלגת כולנו מצטרפת לשורה ארוכה של מפלגות מרכז שקמו מאז שנות ה-90, זכו לעתים להצלחה נאה, אבל נעלמו מהמפה הפוליטית אחרי זמן קצר, לרוב קדנציה אחת או שתיים. עוד פרטים בסקירה על מפלגות המרכז מאז 1996

עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר

דרישת מפלגת איחוד מפלגות הימין לקיים מסלול ייחודי עבור חיילים בני הציונות הדתית, שיהיה נפרד לחלוטין מנשים, היא דרישה אחת יותר מדי. הגיע הזמן שבצה״ל יאזרו אומץ ויגידו לנציגי הציונות הדתית: עד כאן

הכוונה ללכת לבחירות נוספות היא רק פלסטר לפצע הפתוח שמלווה את המדינה כבר כמה עשורים. משבר חוק הגיוס, שהוביל להקדמת הבחירות ועלול לסחוב אותנו למערכת בחירות נוספת, הוא דוגמה לכשל הפוליטי בטיפול בבעיות היסוד של המדינה

דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו

נדירים מאד המקרים שהחסינות משמשת בפועל עיר מקלט מפני הגשת כתב אישום. גם במקומות בהם חסינות ניתנת כמו בצרפת, היא מוגבלת בהיקפה (לראש המדינה בלבד), והינה חלק מהסדר הכולל הגבלת קדנציות והשעיית תקופת ההתיישנות

רוב הציבור הישראלי סבור שהדמוקרטיה הישראלית תיפגע מביטול הפיקוח של הרשות השופטת, ורובו אף בעד הגבלת סמכויות הפוליטיקאים על ידי בג"ץ. כמו כן, 58% מסכימים כי חוק החסינות הוא חוק פרסונלי שיפגע בליכוד

על אף שהבחירות האחרונות לא שיקפו שינוי משמעותי ברצון הבוחר, וכמשתמע מכך – בהרכב הממשלה, אין זה אומר שהקואליציה קיבלה מנדט חופשי מהציבור לשינוי האיזון בין המשפטי לפוליטי באופן חד ובוטה. בעוד ההסכמים הקואליציוניים נרקמים בחופזה, סוגיית האיזון בין השניים צריכה להתדיין ולהיעשות בשום שכל ובאחריות

מדד הקול הישראלי לחודש מאי מגלה כי רוב הישראלים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם טוב, ואף סבורים שהוא השתפר בעשור האחרון. בין ידידותיה הטובות של ישראל - ארצות הברית במקום הראשון, הודו וגרמניה. חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים עשויה לשפר עוד יותר את מעמדנו בקרב שאר המדינות

שקיפות שלטונית היא אינטרס לאומי וככזו, חשוב לשמור ולהגן עליה. על כן, שר שיהיה אמון על כך וידאג לשים את נושא הנגשת המידע והשקיפות השלטונית בראש מעייניו, יסייע בחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריו

אילולא בג"ץ, לא היו לנו טייסות בחיל האוויר או בתי ספר ממוגנים בשדרות, ולא היה מי שידאג להשוואת השכר בין המינים, זכויות הקהילה הלהט"בית או יגביל את שכר הבכירים. הנה כמה דוגמאות למה חייבים לשמור על בג"ץ

האם במדינות אחרות בעולם עומדת לחברי הפרלמנט הזכות לחסינות? באילו מדינות היא אוטומטית, ומהי הפרוצדורה באלו שלא?

סקר דעת קהל מיוחד על מהלך ההתגברות והחסינות: 18% בלבד מהציבור הישראלי תומכים בחוק החסינות, רק 30% סבורים שהחוק צריך לחול גם על תיקי ראש הממשלה, ו-41% מסכימים שהרשות השופטת חזקה מדי

פסקת ההתגברות העולה לשיח הציבורי בימים אלה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, מיושמת ואף נכללת בחוקה של קנדה, ואולם גם שם מתנהל כיום דיון ער על השימוש בה. מה משמעות החוק, כיצד הוא מיושם ואילו לקחים ניתן להפיק כלפי החלתו בישראל?

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

מהו מקומו של בית המשפט כאשר הדבר נוגע לחוקי יסוד, בחינתם ופסילתם? במדינת ישראל, אשר חסרה בה חוקה וחוקי היסוד ניתנים לשינוי לפי כל גחמה, נקרא בית המשפט לדגל, ומתוקף תפקידו וסמכותו עליו להיענות לעתירות לפסילת חוק הלאום

במכתב שנשלח ליועמ"ש הוסיפו חוקרי המכון כי גם חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק החסינות היא חלק מעסקת שוחד

חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות

בחדר סגור נרקמת עסקה: חסינות לראש הממשלה מכתב אישום, תמורת ריסוק מערכת המשפט. כל מי שרואים עצמם מנהיגים בעתיד - הוכיחו שיש לכם אומץ פוליטי! ההיסטוריה מביטה לכם בעיניים, אל תתנו יד לעסקה המופקרת הזו! שינוי באיזון בין רשויות השלטון אפשרי רק לאחר דיון ציבורי וגיבוש הסכמות רחבות. אסור לקדם אותו בחדרים אפלים, מאחורי גבינו וממניעים אישיים

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

דו"ח המבקר הוא כתב אישום כנגד מערכת החקיקה במדינת ישראל. בכל מושב של הכנסת מוגשות מאות הצעות חוק לא חשובות ולא בשלות, אך אין מהלכי חקיקה להסדרת סוגיות טכנולוגיות קריטיות, שישמרו על פרטיותנו ועל המידע האישי שלנו

מה היה כל כך דחוף לנציגי הסיעות להפסיק את פעילותה של ועדת השקיפות, עוד לפני כינוסה של הכנסת החדשה? המסקנה העיקרית העולה מסגירת הוועדה היא רצונו של השלטון הנבחר לפעול במחשכים ולהימנע ממסירת דין וחשבון לציבור

הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים

החלטת בית המשפט העליון בדבר פסילת מפלגות ומועמדים, ומנגד - הפיכת החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין מפלגה ומועמד אחרים, עלולה להיתפס כפוליטית ומוטה, אך בפועל מדובר בהחלטה שקולה, המבוססת על ראיות שאינן משתמעות לשני פנים

בעולם גלובלי בו קיימת האופציה לחיות כמעט בכל מקום שנבחר, הבחירה לבסס את חיינו בישראל ולהילחם על ערכיה הדמוקרטיים והליברליים של המדינה - אינה מובנת מאליה. למעשה, זו מהות הציונות

חשיבותם של הערכים הדמוקרטיים לזיכרון הלאומי הם צו השעה. על אנשי החינוך מוטלת המשימה להנחיל ערכים אלה לדורות הבאים, ולקיים דיון במגוון המשמעויות והלקחים העולים בתקופה זו של השנה

חוק החסינות לחברי הכנסת שהונח פעם נוספת על שולחן הכנסת עלול לפגוע באופן בוטה בשלטון החוק ובאמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריה. מה בדיוק אומר החוק, על מי הוא חל ומה המשמעויות וההשלכות העולות ממנו? התשובות בסקירה שלפניכם

רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב האוכלוסייה הערבית עלול ליצור מצג לפיו זו מסרבת או נמנעת לקחת חלק ולהשפיע על עיצוב פניה של המדינה. זוהי תמונה לא מדויקת שאינה משקפת את רצון הערבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות בחברה הישראלית, בין היתר דרך שירות המדינה

הוויכוח בין ימין לשמאל במערכת הבחירות האחרונה התמקד בשאלת זהותה ואופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, אך מבט מעמיק יותר מוכיח שהוא סבב דווקא הגדרת היהדות. עד שרוב הציבור הישראלי יתפוס את היהדות כליברלית ומכילה, המחנה הדמוקרטי-ליברלי לא יוכל לנצח בבחירות

האם ככל שאנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה, הפרטיות שלנו הולכת ונעלמת? בשאיפה לייעל את השירות לציבור בגביית מסים, מעתה פרטינו האישיים יהיו חשופים לגורמים שלא קיבלו את הסכמתנו לכך, ואנו מסתכנים באיבוד שליטתנו על המידע האישי שלנו

'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת

לתשומת לב חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) - מלאכת החקיקה לא מסתכמת בכוונות טובות וביחסי ציבור, אלא משלבת ייעוץ, בחינת חלופות וניתוח עלויות והשלכות תקציביות. חשוב גם לבדוק שהחוק איננו סותר חוקי יסוד, לא נובע ממניעים פרסונליים ואינו בא לתת מענה על דבר מה שהתרחש בעבר. שיעור מזורז בחקיקה

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לראשי המפלגות המנהלות בימים אלה מו"מ קואליציוני עם הליכוד, להציב קווים אדומים לכניסתם לממשלה, במטרה לבלום יוזמות שיחלישו את שלטון החוק, המבקשות לשנות מהיסוד את האיזון בין שלוש הרשויות

שחרור האסירים הסורים הוא סוגיה נוספת בה הושאר הקבינט המדיני-ביטחוני מאחור ולא היה צד בתהליך קבלת ההחלטות, בזמן שראש הממשלה לקח לידיו את הסמכות. הדרת הקבינט עלולה להוות תקדים מסוכן, שמצריך עיגון סמכויות הקבינט בחוק והגבלת כוחו של ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם

אם שופטי בית המשפט העליון סבורים שקיים צורך בשינוי המדיניות למדיניות הריסת הבתים להביע את דעתם ולבקש דיון מורחב, עליהם לפעול לשינויה ולא להסתפק בהסתייגות ממנה

הבחירות הסתיימו, וכעת מתגבשת הכנסת ה-21 של מדינת ישראל. ואולם, סיכוייהם של חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) לתפקד כראוי אינם גבוהים, הרבה בגלל גודל הכנסת ודרך עבודתה. על מנת לייעל את עבודת הכנסת בתחומי החקיקה והפיקוח, דרושה רפורמה מקיפה בעבודתה

בדיקות הדנ"א הביתיות אמנם יכולות לספק לנו מידע רב אודות הקוד הגנטי שלנו – ובתוך כך על מוצאנו, עתידנו הרפואי והנפשי ומנת המשכל המקסימלית שלנו, אך המידע הזה עלול להיות כלי בידי גורמים חיצוניים ולשימושם. ישראל עוד לא מוכנה לזה, וחייבת לגבש מתווה ברור בחוק להבטחת הזכות לפרטיות ואבטחת המידע

האם ניתן היה לצפות את מפלת מפלגת הימין החדש בבחירות? העומדים בראש המפלגה פעלו באופן שהצדיק את אי האמון שנתן בהם הציבור ברגע האמת, בכמה מקרים שונים

בשום תסריט שנוכל לדמיין צה"ל, שנתפס ככור ההיתוך של החברה הישראלית, ידיר אוכלוסייה או מיעוט מסוים משיקולי תקציב. בשום תסריט, חוץ מזה הכולל נשים. החלטת צה"ל שלא לשבץ נשים בשריון משיקולים כלכליים מקוממת ומכעיסה, ובעיקר פוגעת בשוויון של כמחצית מהאוכלוסייה

הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם

הממשלה הבאה עוד לא הוקמה והאתגרים העומדים בפניה ניצבים בפתח. חוקרי המכון מסמנים מהן הרפורמות הדחופות בעבודת הממשלה הבאה

הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי

החלפת מדבקות התמחור על המוצרים בצגי מחיר אלקטרוניים נשמע אולי כמו צעד פשוט – אך עלולה להיות לו השפעה של ממש על התנהגות הצרכן. הכנסת טכנולוגיה למערכת האמון שבין הצרכן למשווק איננה פשוטה ויכולה להביא לניצול לרעה של היתרונות שהיא מביאה, אך טמונה בה גם הזדמנות להגברת האמון והשקיפות בין השניים

גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל

מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות

באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות

ישראל חוזרת לשתי רשימות גדולות, הפיצול המפלגתי קטן, אחוזי הצבעה נמוכים ופנים חדשות שעוד נכיר בכנסת ה- 21. 'אחרי הבחירות' כבר כאן, וכעת ניתן לראות כיצד השפיעו ועיצבו תוצאות הבחירות את הכנסת הבאה של מדינת ישראל

בין אם במטרה לשמור על טוהר הבחירות או לפגוע באחוזי ההצבעה של כ-20% מאזרחי המדינה - הצבת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות היא מעשה גזעני, חמור ואף פלילי

התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל

חוק v15 שעבר בכנסת היוצאת אמנם נועד לשמור על שוויון הבחירות ומטיל פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים שעוסקים בפעילות בחירות, אך נכשל בשמירת האיזון בין השוויון לחופש הביטוי – כאשר הוא מטיל מגבלות חריגות, עמומות ומוגזמות

המחשבה על כך שכרטיס הכניסה לקואליציה יהיה בדמות התחייבות לתמיכה בפסקת ההתגברות, מדאיגה. חקיקה כזו תוביל לשבירת כללי המשחק, וליצירה של מסלול העוקף לא רק את בית המשפט, אלא גם את רצון הציבור – שברובו איננו מעוניין בכך

הישגן של המפלגות החרדיות בבחירות יכול להיות מוסבר באמצעות הגידול הדמוגרפי הטבעי, אך גם פרישת אלי ישי מהמרוץ והמספר הגדול יחסית של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה תרמו לכך. יותר מכל, נראה כי הבוחר החרדי נשאר נאמן למפלגות החרדיות

חקיקת חוק הלאום אותתה לאזרחי המדינה הערבים שהם אינם שווים בין שווים, וכי מדינת ישראל אינה מדינתם. על כן, אין זה מפתיע שהם בחרו להדיר רגליהם מהקלפיות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי. בתור התחלה, יש לבטל, או לכל הפחות לשנות, את חוק הלאום, כך שיאפשר להם להרגיש אזרחים מן השורה

הציבור הערבי הולך ומדיר את רגליו מההליך הדמוקרטי, בין היתר בגלל שאיבד אמון במנהיגיו. המפלגות הערביות יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהיערך מחדש לקראת הבחירות הבאות ואולי, דווקא על רקע הכישלון המהדהד של המפלגות, בחירות 2019 עשויות לבשר על ראשיתה של תקופה חדשה בפוליטיקה הערבית בישראל

הפערים בנקודות הפתיחה בין יהודים לערבים ניכרים כבר ברגע שהם יוצאים מחדר הלידה – החל ממקום המגורים, דרך מערכות החינוך הנפרדות וכלה בשוק העבודה. ואולם, ישנן כמה אבני דרך בהן יכולים להתקיים מפגשים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, אך גם שם ישנו פער גדול בשל היעדר חלוקת תקציבים הוגנת ושוויונית

בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי

מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

עם שוך מערכת הבחירות הסוערת שפקדה אותנו, ניתן כעת להביט קדימה ולבחון אילו צעדים נדרשים על מנת להבריא את הדמוקרטיה הישראלית. קיבוע מעמדם של חוקי היסוד יחד עם שינוי הליך הרכבת הממשלה, יסייעו לשיפור היעילות השלטונית, ולביסוס המערכת הפוליטית המפולגת והמסוכסכת

בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות

תופעת הפאנלים המדמים בחירות בתיכונים ברחבי הארץ חשובה ומבורכת, אך איננה מספיקה על מנת לחנך את דור הבוחרים הבא על ערכי הדמוקרטיה הרבים והרחבים, ולמעשה מצמצמת את הדמוקרטיה לכדי פעולה אחת שנעשית אחת לארבע שנים

אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא - שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין - אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל - אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו

יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית

קרוב לשליש מחברי הכנסת הבאה צפויים להיות דתיים, אך הדבר אינו בהכרח מעיד על הדתה בשורות הכנסת. אם יירתמו הפוליטיקאים הדתיים הדוגלים בהשתלבות הציבור הדתי-ציוני בחברה להסדרת נושאי דת ומדינה בכנסת הקרובה – תהיה זו הצלחה

מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

רוב הציבור היהודי סבור כי ישראל מתנהלת באופן מתון מדי בעימותים לאורך הגדר עם עזה; מיעוט מכלל הציבור מאמינים שנתניהו לא הרוויח מעסקת הצוללות; ליותר מרבע (27.5%) אין אמון בטוהר הבחירות; וכמחצית לא מאמינים לסקרי הבחירות. עוד נתונים על נאמנות למפלגות ועל דעת הקהל בנוגע להכרה האמריקאית ברמת הגולן בסקר המיוחד של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה

גם הממשלה היוצאת, ממשלת ישראל ה-34, סבלה מבעיות של ממשלות קודמות: משברים קואליציוניים, מריבות, ויכוחים וסכסוכים בנושא דת ומדינה, אבל ברגע שיוצאים לבחירות – מי בכלל זוכר על מה התווכחו? אז כמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל ענייני דת ומדינה?

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

תשדירי הבחירות גוזלים זמן שידור יקר, אך האם הם באמת אפקטיביים, כשרוב הקמפיינים נעשים בכלל ברשתות החברתיות? חוק התעמולה, שמסדיר את תשדירי הבחירות ואת תעמולת המפלגות, חייב לעבור התאמה על מנת שיוכל להסדיר ולפקח גם על תעמולת הבחירות בעידן הדיגיטלי

ביום שאחרי הבחירות חייבים לתקן את חוקי הגנת הפרטיות ואת דרכי איסוף המידע עלינו. בינתיים, כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו כשהוא מקבל מסרון תעמולה: האם מדובר בתעמולה? ממי היא הגיעה? ולמה דווקא אליי?

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"

שימורה של התביעה המשטרתית עם הקמת המדינה נקבע בעקבות הסדר בין שתי אסכולות – הראשונה רצתה להפקיע מידי המשטרה את תפקידה כתובעת וליצור פרקליטות מדינה מונוליטית ואנרכית, והשנייה שאפה להותיר את התביעה המשטרתית על כנה. מאמר זה סוקר את הסיבות שהובילו לשימורה של התביעה המשטרתית במתכונתה הנוכחית

מדוע בחר ראש הממשלה, שאינו מרבה להתראיין לערוצי הטלוויזיה הישראליים, להגיע ולהתראיין דווקא לערוץ החדשות אותו הוא מרבה לתקוף? ייתכן כי הייתה זו ההבנה שעם כל הכבוד לקמפיינים שהוא מנהל במדיה החברתית ובדיגיטל, התקשורת הממוסדת עדיין נתפסת כבמה המרכזית והחשובה ביותר להעברת מסרים

על מנת לבצע את תפקידם כשומרי סף ולייצג את האינטרס הציבורי, מינוי היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים חייב להיעשות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא להיות נתון לגחמות השר לו הם כפופים. רק כך יוכלו לפעול במקצועיות ובעצמאיות

היום יצביעו נציגויות ישראל בחו"ל, אך עשרות אלפי ישראלים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בעידן הגלובלי, ניתן להציב קריטריונים אשר ייצרו אבחנה בין אזרחים שברור שמרכז חייהם בישראל ועל כן יכולים להצביע, לבין אלה שלא

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק

סימני שאלה רבים צצים נוכח אירועי הימים האחרונים והלחימה בדרום – כיצד עשויה להשפיע המתיחות הביטחונית על תוצאות הבחירות, והאם יש לבחון את האפשרות לדחיית הבחירות, במקרה של עימות ביטחוני מתמשך?

בעוד שרוב בוחרי המפלגות החרדיות אומרים שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, מצביעי שאר המפלגות - חילונים ודתיים לאומיים כאחד - כמעט ואינם מייחסים לנושא חשיבות בבואם לקלפי. כדי להביא לשינוי במונופול החרדים בנושאי דת ומדינה, על הציבור לדרוש מנבחריו לשים את נושאי הדת והמדינה בראש מעייניהם, כבר במערכת הבחירות הנוכחית

פסילת מועמדים ומפלגות מלרוץ לכנסת, הנובעת מרצונה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מחבקת אותה לא פעם חיבוק דב - וחוטאת למטרה. במקום לשים את האחריות בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים, מוטב יהיה להסתמך על הנורמות של הגבלת חופש הביטוי ולסמוך על הדמוקרטיה הישראלית שתדע להתמודד עם קיצוניים ומסיתים

שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט

מערכת היחסים הסבוכה שבין דת ומדינה הייתה מאז ומתמיד איום ממשי על יציבותן של ממשלות ישראל. גם בתום שבעה עשורים מיום הקמתה, נראה שבמדינת ישראל עדיין לא נמצאה הנוסחה שתאפשר להפחית את המתחים המתמשכים בסוגיות כמו גיור, שבת ושוויון בנטל

האיחודים שקרו במערכת הפוליטית ממש לפני סגירת הרשימות תרמו להקטנת הפיצול בכנסת, וקידמו אותנו צעד נוסף לקראת כנסת עם שני גושים מרכזיים, אך זה עדיין לא מספיק. בכדי לוודא שהכנסת הבאה תוכל לתפקד באופן מיטבי, יש לקבוע שראש הרשימה הגדולה ביותר יהיה זה שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

כוונתה של השרה שקד להנהיג שימוע למועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדה פוליטית עלולה למנוע ממועמדים ראויים להכניס עצמם לקלחת הזו, לאלץ אותם להתאים את תשובותיהם לעמדותיהם של החברים בה ואולי אף לפסוק על פיהן בעתיד, ותפגע קשות באמון הציבור ברשות השופטת

במכון הישראלי לדמוקרטיה מגיבים לתכנית שהציגה הבוקר שרת המשפטים, איילת שקד, לרפורמה במערכת המשפט: "סותרת את עקרון הפרדת הרשויות המבוסס על איזונים ובלמים ותהפוך את השיטה הדמוקרטית לפורמלית בלבד, המקדשת כל רצון של הרוב"

בזמן שהזיקה של הציבור הדתי לישראל גדלה, אמונם בדמוקרטיה ובמוסדותיה המרכזיים הולך ונשחק. התוצאה: לאומיות גוברת עם פחות ופחות עכבות דמוקרטיים. על כן, נדרש טיפול שורש מעמיק להנחלת ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק בקרב ציבור זה, וחלחול המסר לפיו ערכי הדמוקרטיה אינם סותרים או מתנגשים עם היהדות

מערכת הבחירות הנוכחית מביאה את האתגרים של השפעה דיגיטלית על הבחירות למקומות חדשים ובעייתיים, אשר עלולים להוות סכנה על ההליך הדמוקרטי. על אף שהכתובת הייתה על הקיר וניתן היה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות – בישראל עוד לא השכילו לפתח אסטרטגיה להתמודדות עם המצב. כעת, נותר להגן על הדמוקרטיה הישראלית ככל הניתן עד לבחירות הקרובות, לעשות בדק בית ולטפל בנושאים הללו מיד לאחריהן

ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית

זיהיתם "בוט", חשבון מזויף או תעמולת בחירות אנונימית? מנגנון דיווח חדש יזרז את הטיפול מול הרשתות החברתיות

בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית ותתאים את חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

האיחוד בין מפלגת הבית היהודי לעוצמה יהודית מעיד, יותר מכל, על מגמה מדאיגה של התפוררות האמון במערכת המשפט ובדמוקרטיה שמתרחשת בקרב ציבור הציונות הדתית. התמיכה במינוי חבר עוצמה יהודית בוועדה לבחירת שופטים היא רק אבן דרך במה שנראה כמו הכיוון החדש אליה פונה המפלגה

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד

בזמן שהיועמ"ש פרסם את המלצותיו בעניין תיקי 1000, 2000 ו-4000, מתחת לאפנו חמק תיק גדול לא פחות – מאמציו של ראש הממשלה להצלת ערוץ 20 מפני סגירה. כאן, בניגוד לשאר התיקים, הכל נעשה בגלוי והדיונים עליו נכתבו ותועדו בפרוטוקולים

פרשת לוחמי "נצח יהודה" מעוררת חשש שמא תפיסה של "סגירת חשבון" מסתננת לצבא ההגנה לישראל. הרצון לנקמה אינו יכול לעמוד לנגד עיניהם של החיילים, ללא קשר לנסיבות, ואף עלול להיות הרסני

הקדמת הבחירות הביאה להקפאת פעילותה של הכנסת למשך כחמישה חודשים - תקופה בה חקיקה לא מקודמת ופיקוח פרלמנטרי לא מתבצע. אם לא יתבצע שינוי מעמיק ויסודי באופן בו הכנסת מתפקדת, היא לא תוכל לבצע את עבודתה נאמנה ולהיות אפקטיבית, אפילו לא בעתות שגרה

הפצת פייק ניוז אינה בהכרח קשורה לדעה פוליטית, השתייכות למפלגה מסוימת או לפעילות אינטנסיבית ברשת החברתית, אלא דווקא לגיל. היא נעשית על ידי קומץ אנשים, ולעיתים קרובות היא אפילו לא נעשית בזדון. האוכלוסייה הבוגרת מסתמנת כרגישה ביותר למניפולציות של בחירות ולהפצת פייק ניוז, בין היתר בשל היעדר אוריינות תקשורתית

יותר משני שליש ממצביעי המרכז מדווחים כי הם מתקשים היום, יותר מבעבר, להחליט עבור איזו מפלגה להצביע; במפתיע מתברר כי עמדותיה החברתיות-כלכליות של המפלגה, יותר מעמדותיה הביטחוניות או מי שעומד בראשה - הן שגורמות למצביעים לבחור בה. עוד נתוני דעת קהל על היום שאחרי הבחירות ותכנית השלום של טראמפ, בסקר בחירות מיוחד

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

מבין שורותיו של כתב החשדות של היועץ המשפטי לממשלה עולה תמונה מדאיגה, בה ראש הממשלה פעל בראש ובראשונה למען אינטרס אישי - השגת נקמה בתקשורת שהתנכלה לו, לטענתו, במשך עשרים שנים

באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא

החוק הנורווגי, המאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימתם, עלה לכותרות לא פעם במערכת הבחירות הנוכחית. על אף יתרונותיו, הוא לרוב נדון ככלי פוליטי למינוי חברי כנסת שלא היו נכנסים לכנסת אלמלא זה, מעין "פרס ניחומים", ולא ככלי לחיזוקה

על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, נאם אתמול בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואמר: "לאחרונה נשמעה גישה לפיה תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא רק אחד - קידום האינטרס של מדיניות הממשלה, וזה האינטרס היחידי שמותר לי לשקול. לפי הגישה הזאת אסור לי לשקול את קידום האינטרס הציבורי, וודאי שאסור לי לשקול שיקולים של שמירת סף". צפו בנאום המלא

השילוב של ריבוי הרשימות המתמודדות עם אחוז החסימה הנוכחי (3.25%) עלול להביא למצב בו קולות רבים ירדו לטמיון. ואולי, המשוכה הגבוהה הזו דווקא תשכנע את המצביעים שלא ליטול סיכון ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח, לפחות כפי שמשתקף בסקרי דעת הקהל

התיקון לחוק העישון, על אף חריגותו בנוף הרגולטורי בישראל, יכול להתפרש כחלק ממגמה כלל עולמית של שימוש בכלים של כלכלה התנהגותית על ידי ממשלות. בהקשר של חוק העישון, יש לזכור כי חברות הטבק היו אלו שבמשך עשרות שנים ניצלו עד תום את המניפולציות שעומדות לרשותן כדי להביא צרכנים לצרוך מוצר מזיק וממכר

במהלך קמפיין הבחירות שלהן, נוהגות המפלגות לבזבז מיליוני שקלים ולהיכנס לגירעונות גבוהים – שהן אחר כך מכסות באמצעות המימון שהן מקבלות מהמדינה לפעילות ציבורית ופנים-מפלגתית שוטפת. התוצאה: למפלגות לא נשאר מספיק כסף לניהול השוטף שלאחר הבחירות. על מנת למנוע זאת, יש להציב גבול ברור בין שני התקציבים, ולחייב את המפלגות להשתמש בכספי הציבור כראוי

כללי הדיווח החלים כיום על מפלגות לחשיפת אופן ניהול הכספים שלהן במהלך תקופת הבחירות אינם מספיקים. יש ליצור מנגנון שינגיש לציבור את כלל ההכנסות, ההוצאות והדוחות של המפלגות, וכן לייצר תמריצים שליליים לאלו שאינן עומדות בכך. הראשון שבהם: לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות

ועדת הבחירות המרכזית היא מהגופים החשובים ביותר בעתות של בחירות והיא זו האחראית על ביצוע הבחירות, אך הרכבה ואופן פעילותה אינם ידועים דיה לציבור הרחב. כשהיא מורכבת מחברי כנסת המשקפים את הרכב הכנסת היוצאת, החלטותיה והכרעותיה אינן יכולות להיות אובייקטיביות גרידא, ועל כן מוטות פוליטית

האיחוד בין הבית היהודי לעוצמה לישראל נועץ את המסמר האחרון בזיקה שבין הבית היהודי לציונות הדתית. הבית היהודי, שייצגה את הזרם המרכזי בציונות הדתית, כרתה ברית קיצונים עם נציגים ששוללים לא פעם את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית

למרות השאיפה לצמצום פערים חברתיים, המיזם לקורס הכנה חינמי לבחינה הפסיכומטרית של המשרד לשוויון חברתי מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה בישראל, ואינו כולל גרסה בשפה הערבית. הדבר רק מעמיק את הפערים, שממילא קיימים, ומרחיק את השוויון החברתי המיוחל

החלטת שר הרווחה להקל בתנאי האימוץ המפלים זוגות חד מיניים, לא יכולה הייתה להגיע בתזמון סמלי יותר מאשר בשבוע שבו התכסו שלטי ארצנו במודעות קמפיין מסיתות והומופוביות מהסוג הנמוך ביותר, כפי שהציגה מפלגת יחד בראשותו של אלי ישי על נספחיה בשבוע שעבר

לראשונה מאז 2009, בעקבות האיחוד בין יש עתיד וחוסן לישראל, מערכת הבחירות בישראל מתמקדת בתחרות אמיתית בין שני גושים. הצעד הבא לצמצום הפיצול במערכת המפלגתית הוא שינוי הליך הרכבת הממשלה כך שראש הרשימה הגדולה ביותר שנבחרה בבחירות הוא שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה

בעוד מועד ההכרעה בעניין תיקי נתניהו קרב, חשוב לוודא כי התהליך מתבצע באופן אחראי, שקול ונקי מלחצים. קמפיין מימון ההמונים שנועד לעזור לנתניהו עם מימון הוצאות המשפט אינו סותר זאת, להיפך – הוא מאפשר הליך משפטי איכותי, תקין וראוי, ודווקא סירוב המדינה לכך מעוות את שלטון החוק

אפליקציה תמימה בטלפון החכם שלנו יכולה לספר עלינו הרבה יותר משנדמה לנו, ולספק עלינו מידע שאם נאסף ומוצלב עם נתונים נוספים – יכול לספר על שגרת ואורח חיינו והרגלינו, ובכך לעזור לגופים חיצוניים להפעיל עלינו מניפולציות ולהשפיע על בחירותינו

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

ככל שמתקרבת שעת ההכרעה בעניין ראש הממשלה, הצורך בביצור שלטון החוק וסמכויות רשויות אכיפת החוק הולך ומתחזק. אימוץ כללי אתיקה בסיסיים על ידי חברי הממשלה יכול להיות צעד מהותי בהנחלת נורמת התנהגות, הצבת קווים אדומים והתוויית דרך מוסרית להתמודדות עם כתבי אישום ועבירות מצד פוליטיקאים

קשה לזהות אותם- הם סמויים, מחופשים, מתוחכמים ומהדהדים לנו את מה שהסביבה הקרובה שלנו חושבת. בתקופת מערכת הבחירות הם בשיא שלהם- בוטים, חשבונות מזויפים, סמסים לא מזוהים - הכל כדי להשפיע על דעת הקהל. חמישה טיפים להתנהלות חכמה ברשת, ובעיקר להתמודדות עם השטף שמטרגט אתכם בכל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיכם

למרות היותה דמוקרטית יותר משאר השיטות הנהוגות כיום בישראל לבחירת המועמדים לכנסת, שיטת הפריימריז איננה נטולת פגמים. פיזור הכוח בין מספר גופים בוחרים יוכל לסייע בייעול התהליך, ובכך בהעצמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית והגדלת השתתפות הבוחרים

בעוד אנו מגנים על הציוד האישי שלנו בעזרת מנעולים ואמצעי אבטחה ייעודיים, דווקא על המידע האישי שלנו אנחנו לא מגוננים, ואפילו לא מודעים לכמות המידע שנאספת עלינו באמצעות אפליקציות ומכשירים שונים, ולשימוש שנעשה בו

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא הראשון שחתם על האמנה לבחירות הוגנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבקשת מהמפלגות לסמן תעמולה באופן ברור ואחיד, לא לעשות שימוש בחשבונות מזויפים ברשת ולהקפיד על סימון בוטים; עוד מתחייבים חותמי האמנה לא לעשות שימוש במידע פרטי של אנשים כדי להשפיע עליהם בעזרת מניפולציה רגשית וכן לאבטח את מידע הקמפיין כולל הצפנת מסרים אישיים ואבטחת מאגרי מידע. בהמשך השבוע צפויים עוד ראשי מפלגות לחתום על האמנה

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

בעוד הפוליטיקה מצריכה מהעוסקים בה להתפשר ולהגמיש את עקרונותיהם מעת לעת, הדת וההלכה אינן מאפשרות גמישות שכזו. לכן, מעבר של רב מפסיקות הלכה לעמידה בראש מפלגה עלולה להיות טעות אסטרטגית שיכולה להתברר כמכשול בפני יכולתה של המפלגה להוביל במדינת ישראל

חודש לאחר פרישת תע"ל מהרשימה המשותפת, עתידה של הרשימה המשותפת עדיין לוט בערפל. אם לא תימנע התפרקותה של הרשימה המשותפת ברגע האחרון, 4 מפלגות ערביות שונות יתחרו על קולם של 950 אלף מצביעים. בשל החשש מירידה באחוז ההצבעה בקרב הערבים, על המפלגות הערביות לשלב כוחות ולפתור את המשבר כדי לזכות מחדש באמון הציבור הערבי

מערכת הבחירות הנוכחית הביאה עמה מספר מפלגות מרכז חדשות. מניסיון עבר, נראה כי מפלגות מרכז אינן מצליחות לשרוד ברוב המקרים מעבר לקדנציה או שתיים, למרות שיש להן מקום בפוליטיקה הישראלית. אם המפלגות החדשות לא ילמדו מטעויות העבר של אלה שקדמו להן – הן עלולות למצוא את עצמן עם גורל דומה

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מוריה שלי נגד צה"ל, לפיה אין סתירה בין ההלכה לשירות צבאי לבנות, בעייתית ומסוכנת. אם יש מספיק רבנים הסבורים ששירות צבאי אסור על פי ההלכה, דרישתה של החיילת לפטור לגיטימית. שום שופט עליון ככל שיהיה, אינו יכול להגיד לה כי "אין סתירה אינהרנטית" בין רצונה לשמור את ההלכה לבין השירות הצבאי

שינוי פתק ההצבעה ביום הבחירות הכלליות באופן שיפרט את שמות וסדר המועמדים בכל רשימה יחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים באמצעות פריימריז ביום הבחירות. להצעת המכון, יחד עם פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות

האם המפלגות הציוניות-דתיות עדיין רלוונטיות? בשונה מהחרדים או מהערבים, ששואפים להתבדל מהחברה הישראלית ולתחזק את זהותם בנפרד, הציונות הדתית שואפת, ומצליחה, להשתלב. שילוב של מנהיגים ציונים-דתיים בכלל המפלגות, במקום במפלגות סקטוריאליות, ייטיב עם הציבור ויפתח לו אופקים חדשים

לפחות שלוש מפלגות יבחרו את מועמדיהן לכנסת ה-21 בשיטת הפריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. המועמדים במפלגות אלו יתחרו על קולותיהם של למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה. כדי לקיים מסע בחירות אפקטיבי ולהגביר את סיכוייהם להיבחר, המועמדים יצטרכו להשקיע סכומי כסף לא-מבוטלים – בין השאר לצורך הפעלת שירותי משרד ומטה בחירות, העסקת מומחים בתחומים שונים, תעמולה, קיום כנסים וחוגי בית והפעלת פעילים

לאן נעלמו הנשים משלטי החוצות של המפלגות? בישראל של שנת 2019, בה ישנן כבר 14 נשים המכהנות כראש עירייה, מועצה מקומית או אזורית, ראוי שמפלגות יתגאו בייצוג הנשי שלהן, ולא יסתירו או ידירו אותן מהקמפיינים שלהן

הציבור הישראלי מעדיף את הפריימריז כשיטה להרכבת רשימת מועמדי המפלגות לכנסת; הדימוי הרווח ביותר של המרכז הפוליטי בעיני הימין, השמאל וכלפי עצמו הוא כשל מחנה 'חסר בסיס רעיוני מוצק'; הציבור היהודי חצוי בשאלה האם על ראש הממשלה להתפטר אם יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע

חוקר והוגה בעל שם עולמי, שקידם בפועלו את חזון המדינה היהודית הדמוקרטית והליברלית. אדם בעל אומץ לב ציבורי והגינות יוצאת דופן, שהייתה לו השפעה מכרעת על עיצוב דרכו של המכון

סוגיות דת ומדינה היו תפוח האדמה הלוהט של הכנסת היוצאת, וסביר שיהיו כאלה גם במערכת הבחירות הקרובה. מאבקי השבת הם רק דוגמה אחת למה שעלול להתחולל בישראל אם לא יוסדרו הנושאים הללו, ויפה שעה אחת קודם. על הציבור הישראלי להפנים שסוגיות דת ומדינה הן מהותיות לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, ולדרוש הסדרתן בחוק מנבחרי הציבור שלהם

השירות הצבאי, שנתפס בעיני החרדים כאחד מהאיומים המרכזיים על אורח חייה, הופך בשנים האחרונות למסלול אטרקטיבי למדי, בעיקר משיקולים כלכליים ותעסוקתיים. ואולם, תוך כדי השירות הם מגלים גם את ההיבט החברתי, הזהותי, האזרחי והחשוב ביותר – הישראלי, שבו

המבחן האמיתי של הפוליטיקה הערבית הוא חיזוק אמון הציבור בבחירות לכנסת בכלל וברשימות הפוליטיות הערביות בפרט. עם פרישתו של ח"כ אחמד טיבי, עתידה הפוליטי של 'הרשימה המשותפת' מותנה ביכולתה לשמור על לכידות פנימית ולשכנע את הציבור הערבי להשתתף בבחירות ולהביע במפלגה אמון מחודש

'חוסן לישראל' 'גשר' ו'תל"מ' מפלגות מרכז חדשות שצפויות לעבור את אחוז החסימה אך ההיסטוריה מלמדת שככל הנראה הן יעלמו מהמפה הפוליטית לאחר קדנציה אחת או שתיים, לכל היותר שלוש

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

בני גנץ הוא הרמטכ"ל ה-12 שנכנס לפוליטיקה. בחירתו הצפוייה לכנסת תסיים תקופה של כמעט שלוש שנים בהם לא היה אף רמטכ"ל במערכת הפוליטית. כמה רמטכ"לים ייכנסו לכנסת ה-21? האם נראה גם את יעלון וברק עושים קאמבק? האם גם אשכנזי ילך בעקבות גנץ וייכנס לפוליטיקה?

בעשור האחרון בולטת פריחתן של מפלגות מנהיג שהוא זה שמרכיב את רשימת המועמדים. התפתחות זו משקפת לא רק את הפרסונליזציה של הפוליטיקה אלא גם את המיאוס מהדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, ובעיקר משיטת הפריימריז. נראה כי פחות מ-40% מחברי הכנסת הבאה ייבחרו בהליכים דמוקרטיים פנימיים – לעומת קרוב לשני שליש מהם רק לפני 10 שנים

כהונת הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט תיזכר לא מעט ככזו שהייתה מלווה במלחמות ערכיות סבוכות ובדילמות עקרוניות. בין פרשת אזריה, לפקודת השירות המשותף, נדרש צה"ל, והרמטכ"ל בראשו, להכריע ולנקוט צד בדילמות מוסריות וחברתיות, תוך שמירה על ממלכתיות ואתוס צבא העם. אם הדרג המדיני יכול להתקוטט בינו לבין עצמו, צה"ל מחויב ליישור קו מיידי וברור ולאמירה חד משמעית לגבי אמות המוסר המצופות מחייליו

במציאות שבה חוקי היסוד אינם מבטאים הסכמה רחבה על העקרונות שלאורם פועלת מדינת ישראל ושבה הליך חקיקת חוקי יסוד אינו שונה למעשה מהליך חקיקת חוק רגיל, קיים חשש ממשי לשימוש לרעה בכלי של חקיקת חוק יסוד באופן שמהווה ביטוי של עריצות הרוב או אשר נועד לביצוע מניפולציה בכללי המשחק הדמוקרטי

שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת

למרות היותם גוש עם לא מעט כוח בכנסת ובממשלה, מוצאים עצמם החרדים לא פעם בעימותים בין-מפלגתיים על בסיס זהות ושיוך לזרמים. איחוד פנים-חרדי לא נראה באופק ואף מתרחק ככל שהחברה החרדית הולכת ומשתנה, ובינתיים כל מפלגה בנפרד מנסה למשוך קולות שישאירו אותה מעל אחוז החסימה

כפיפות התביעה המשטרתית למשטרה, אשר מקשה עליה לתפקד באובייקטיביות, היא רק אחד מהכשלים במבנה התביעה הפלילית בישראל. פרשת המצלמות מהדהדת את הצורך ברפורמה מבנית, שתנתק את התביעה המשטרתית מהמשטרה ותעבירה לפרקליטות המדינה

בצל חקירות ראש הממשלה, שתופסות את עיקר השיח סביב מערכת הבחירות הנוכחית, נמצאת סוגיה חשובה לא פחות, שליוותה אותנו במהלך כל הקדנציה של הממשלה היוצאת – התערערות מעמדם וסמכותם של שומרי הסף ושלטון החוק בישראל. מפלגות המבקשות לשמור על שלטון החוק חייבות להתייצב בפירוש מאחורי עקרון זה, על כל היבטיו, ולהתחייב בפני הציבור לבצר אותו מפני המתקפות עליו

הבחירות לכנסת יכולות לעלות למועמדים לא מעט כסף. חוק שיזם ח"כ אמסלם מאפשר לחברי כנסת מכהנים לקבל מימון מהמדינה לתעמולת הפריימריז שלהם, בעוד מועמדים חדשים יסתפקו ב"הלוואה על תנאי", ואם לא ייבחרו לכנסת – הם עלולים להיכנס לחובות עתק. הדבר פוגע במוטיבציה של מועמדים חדשים להציע עצמם ולהזרים דם חדש למערכת, וגורם לבזבוז ענק של כספי ציבור

אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית

האם יש הבדל במגזר הערבי בין מבוגרים לבין גילאי הביניים והצעירים בתחושת השייכות לזהות הישראלית? האם יש הבדל בין המוסלמים והנוצרים? נתונים מהעשור האחרון מציגים את השינויים במגזר הערבי

לקראת שנת הבחירות 2019, מהם הנושאים הבוערים מבחינת הציבור בישראל – האם נושאי פנים כגון אחדות העם, פערים חברתיים-כלכליים ושחיתות בהנהגה, או נושאים של מדיניות חוץ וביטחון כמו הגרעין האיראני, המצב בעוטף עזה או שמא נושא השלום? מאמר זה בוחן את חשיבותו היחסית של השלום בדעת הקהל היהודית-ישראלית ועוקב אחר מגמות בסדר היום הציבורי לאורך זמן

מה המשמעות של הגשת טיוטת כתב אישום לפני שימוע? האם רה"מ יכול לכהן אחרי הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע? מה המשמעות של שימוע? ומהן ההשלכות על שלטון החוק? מורה נבוכים לתהליך המשפטי

שיפור הסביבה העסקית בתוך שנה וחצי בלבד התאפשר הודות לעבודה רוחבית ושיתוף פעולה בין-משרדי. יש לאמץ מודל זה כדי להתמודד עם אתגרים נוספים הדורשים שיתוף פעולה בין גורמי ממשל, נציגים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ומכוני מחקר רלוונטיים, וכך לבנות אסטרטגיות אפקטיביות, מקיפות וארוכות טווח

בעקבות פרשת השוחד שנחשפה בימים האחרונים, מערכת המשפט, שנתפסת כמערכת האמינה, המקצועית והישרה ביותר מבין שלוש הרשויות – מתגלה גם היא כנגועה. אמון הציבור בה מתערער, והפגיעה בלגיטימיות של שלטון החוק עלולה להיות קריטית

הנכס החשוב ביותר של הדמוקרטיות המערביות הוא אמון הציבור בתהליך הבחירות ותוצאותיו. מכאן, שכאשר מתבצעת התערבות או השפעה על תהליך הבחירות באמצעות תקיפה במרחב מקוון על ידי ישות זרה, מדינתית או תת-מדינתית, מה שנתון בסכנה הוא בראש ובראשונה אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו

היה יכול להיות גרוע יותר: הכנסת היוצאת חוקקה לא מעט חוקים שפגעו בערכים הדמוקרטיים של המדינה וערערו את מעמדם של שומרי הסף. עם זאת, מפלגת כולנו והעומד בראשה בלמו לא מעט חוקים ומנעו פגיעות נוספות, יש שיאמרו אנושות, בדמוקרטיה הישראלית

שיטת מבחני המיצ"ב אינה חפה מפגמים, ופרסומה לעיני כל יוצר לא פעם העדפה וקטלוג של בתי ספר שתלמידיהם מצליחים יותר במבחנים ואף מחליש את הפיקוח על מוסדות החינוך. ואולם, היעדר שקיפות יגרור היעדר פיקוח ויעכב פיתוח כלים שנועדו לשפר את מערכת החינוך

על רקע הפרסונליזציה המואצת שמתרחשת בשנים האחרונות ועלייתן של "מפלגות מנהיג" בראשן עומדת דמות מוכרת, חשוב מתמיד לשמור על ההליך הדמוקרטי גם בתוך המפלגות עצמן על מנת לעודד ייצוג רחב ככל האפשר בתוכן, לחזק את הקשר עם הבוחר ולאפשר לו להשפיע

הקואליציה בכנסת היוצאת לא תרמה רבות לשילוב חרדים בתעסוקה ועיקר ההישגים שאנו רואים הינם תוצאה של חקיקה ומדיניות קודמת. בלא שינוי מדיניות, נראה בעתיד הקרוב עלייה מחודשת בשיעורי העוני במגזר החרדי, פגיעה בשגשוג של כלל המשק והעמקת השסע החרדי-חילוני בחברה הישראלית. הגיע זמן בחירות

יש להציב בפני השב"כ סטנדרטים ברורים אשר ישמרו על זכויותיהם הבסיסיות של הנחקרים, גם בחקירות של מעשים חמורים, ולפעול להפחתת השימוש באמצעים "מיוחדים" לאירועים חריגים בלבד, תוך צמצום הגדרתם ככל שניתן

שיטת הבחירות הנהוגה כיום מעודדת פיצול וריבוי מפלגות הן בימין והן בשמאל, דבר שפוגע במשילות לטווח הארוך. תמריצים ייעודיים, ביניהם הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר, יתרמו לריכוז המפלגות לכדי שני גושים עיקריים, ויגבירו את יכולת המשילות של הממשלה הבאה

מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב הישראלים סבורים שהממשלה הבאה תהיה דומה לנוכחית ואינם מעוניינים בצירוף החרדים והערבים אליה"

מגמת המעבר של משפחות ערביות לערים מעורבות בהן חיים יהודים וערבים התרחבה בשנים האחרונות, אך מה שהיה אמור להיטיב עם המשפחות הערביות בשל הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, בעיקר לנשים, נתקל בקשיים כאשר לצד מגוון עבודות רחב, העובדים הערבים משתכרים פחות מאלה היהודים. אם פערי השכר הללו לא יצומצמו, מגמת המעבר עלולה להיבלם, ואיתה גם הפוטנציאל הגלום בערים מעורבות

איש אציל, פוליטיקאי המונע על ידי ערכים, מי שלעולם תוכו כברו, צנוע, חבר אמיתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

פריצת הסייבר בגרמניה הציפה את השאלה על מקומן של העיתונות והתקשורת בסוגיות הדלפה ומידע שהגיע בדרכים מפוקפקות. בעידן הדיגיטלי בו ניתן להשיג מידע כמעט על כל אדם ולעשות בו שימוש לרעה, הדילמה העיתונאית נעה בין העניין הציבורי, שעשוי להצדיק פרסום מידע שכזה, לבין פגיעה באמון הציבור במוסדותיו ואף סיכון הדמוקרטיה

כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי

התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, שאמורה לתרום לניבוי, אבחון ומניעת מחלות, התקבלה הרחק מתשומת הלב הציבורית ואיננה מספקת פתרונות לפרצי האבטחה שעלולים לחשוף את המאגר הרפואי של כולנו לעיני ולשימוש כל. החוק להגנת הפרטיות שאמור לסייע במקרים כאלה, לא מותאם לעולם הדיגיטלי של היום, ומפקיר את החיסיון הרפואי שלנו

בעוד שצה"ל עשה כברת דרך לטובת שילוב נרחב של נשים ביחידות השונות, הוא עוד לא מצא את הדרך ליישם את פקודת השירות המשותף בדרך שתאפשר לחיילים הדתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם ובאמונתם, ובה בעת לשמור על עיקרון השוויון ועל כבודן של הנשים המשרתות

מאישור מתווה הגז, דרך פרשת אלאור אזריה, ביקור הנשיא טראמפ בישראל, ועד סוגיות דת ומדינה שגרמו לא פעם למשברים והביאו חלק מהפוליטיקאים לשבור את הכלים- הכנסת היוצאת ידעה עליות וירידות רבות, עד ההכרזה על הקדמת הבחירות לאפריל 2019. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בסקירה על האירועים הבולטים במהלך כהונת הכנסת ה-20, שהחזיקה מעמד כמעט קדנציה שלמה

קשה להאמין שהממשלה היוצאת, זו שאישרה תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים בתחילת דרכה, היא אותה ממשלה שבחודשים האחרונים חוקקה את חוק הלאום, שמפלה לרעה את הציבור הערבי בישראל. אמנם ההיבט הכלכלי חשוב, אך בבחירות הקרובות על הציבור לשאול - מה שווה פיתוח כלכלי ללא שוויון אזרחי?

הייצוג החסר של האוכלוסייה הערבית בוועדות הפרס של משרד התרבות והספורט מצביע על בעיה רחבה הרבה יותר - הדרה ארגונית ומערכתית של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה מהמשרד שאמון על תקצוב ושימור התרבות של כלל אזרחי המדינה

מנואל טרכטנברג, בוגי יעלון, דני דנון, ינון מגל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, יגאל גואטה, שי פירון, שרון גל.... מה המשותף להם? כולם אנשים שנבחרו לכנסת בבחירות האחרונות, אך עזבו אותה מאז מסיבות שונות ומגוונות. וזוהי רק רשימה חלקית. האם הכּנסת הנוכחית מתאפיינת ברמות שיא של נטישה? האם רבים מנבחרי הציבור מאסו בה? 

מפלגת הימין החדש מחזירה את השרים בנט ושקד לנקודת ההתחלה של מסעם הפוליטי: הקמת מפלגת ימין דתית-חילונית חדשה. מעניין יהיה לראות האם יבלטו אך ורק בניסיון לאגף מימין את הליכוד או שיציעו גם משנה ליברלית יותר בתחומי דת ומדינה. על גילגולה של תנועת המפד"ל, ודפוסי ההצבעה של הציונות הדתית

הגיעה העת להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט של נושאי דת ומדינה בבחירות הקרובות, כדי להבטיח שנחייה במדינה יהודית ודמוקרטית, ולא חרדית ודמוקרטית

הצבעה בבחירות הקרובות לגושים, במקום לאישים, תרסן את הקולות הקיצוניים בכל צד, תחזק את הקול המושתק של המרכז ותתרום לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית

עם פיזורה של הכנסת ה-20, עומד הייצוג הנשי בה על רמת שיא של כל הזמנים: 35 חברות כנסת (29%). עם זאת, ייצוג הנשים בזירות פוליטיות אחרות – בממשלה, במפלגות, ובשלטון המקומי – נותר נמוך מאוד. האם הבחירות המקומיות האחרונות תרמו לשיפור המצב?

לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה

כשהמדינה היא זו שקובעת את הסטנדרט ההלכתי של שירותי הדת, הדרך לפוליטיזציה של היהדות היא בלתי נמנעת. הקטנת מעורבות המדינה בנושאים אלו תתרום לצמצום החיכוך שבין יהדות לפוליטיקה, תשפר את תדמית הרבנות הראשית ותחזק את היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות

רוב שומרי הכשרות לא מסתפקים בהשגחה פרטית ומעוניינים בתעודת הכשר של הרבנות או בד"ץ; רוב מהיהודים בישראל תומכים בהרחבת חופש הפעולה של הזרמים הלא אורתודוקסיים ורק 38% מהיהודים בישראל מקפידים על כשרות מחוץ לבית

המניעים האמתיים לתיקון המתווה צריכים להתבסס על שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים ולא על ניסיונות להשפעה על מועד הבחירות

הוראת השרה שקד להדיח את המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מייצוג עמדת הממשלה בוועדות הכנסת, נעשתה ללא כל סמכות חוקית. מוטב ששרת המשפטים תתמקד בגיבוי והגנה על המערכת עליה היא אמונה, במקום להתבטא כנגדה כדי להשיג רווחים פוליטיים

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

האוניברסיטה העברית בירושלים, בבחירתה לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית, פותחת פתח מסוכן למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומדירה את השפה העברית ממרכזיותה בתרבות הלאומית, כשהיא זונחת את אחריותה כלפי החברה הישראלית

מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועדן? כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

לא לחינם פחד דוד בן-גוריון, מייסד המדינה ומייסדו של צה"ל, מיחידות בעלות אופי הומוגני. יחידות כאלה מעוררות מיידית את שאלת הנאמנות הכפולה. ההתנגשות השבוע בין חיילי הנח"ל החרדי לחיילי מג"ב צריך לחדד שתי מסקנות: חידוד הזהירות מיחידות הומוגניות, וחידוד ההתנגדות הרעיונית ללאומיות שאיננה ממלכתית

שנתון החברה החרדית 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה: עלייה של 21% בלומדים בישיבות בתוך 3 שנים; האטה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה; החרדים קונים דירות להשקעה ושוכרים דירות באזורי הביקוש החרדיים

כללי משחק אינם ניתנים לשינוי לעיתים קרובות, בטח לא לשם הטבה עם שחקן אחד בלבד, אז איך זה שאת חוקי היסוד בישראל, עליהם מושתתים העקרונות הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה, ניתן לשנות בקלות רבה כל כך?

החברה החרדית עוברת תהליך ישראליזציה, אך ההשפעה אינה יכולה להיות חד צדדית בלבד. על הדור שלנו מוטלת האחריות לאחד בין שני הציבורים הללו, זה הדתי וזה הישראלי, וליצור זהות אחידה – יהודית ישראלית

ייתכן ששואב האבק החכם שקניתם מרגל אחריכם. בעוד מוצרי האלקטרוניקה החכמים עוזרים לנו לייעל את הרגלינו ובחירותינו, המידע האישי הרב שנאסף באמצעותם נשמר ומועבר לידיים זרות ללא הסכמתנו או ידיעתנו. נתונים על אורח החיים, ההעדפות והרגלי הצריכה שלנו משמשים להתאמת פרסומות, מוצרים ואף תוכן פוליטי, באופן שרומס בבוטות את זכותנו לפרטיות

הציבור היהודי בישראל מביע הסתייגות מקשר בין-אישי עם ערבים וחלקו אף מוטרד מריבוי הערבים המועסקים בתחום הרפואה

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

אל מול שפע התכנים המוצעים ברשת האינטרנט – חלקם פוגעניים ומיניים – עומדים הורים נבוכים ומערכת חינוך שאינה יודעת לתת מענה מספק. בהצעת החוק החדשה של ח"כ מיקי זוהר מוצע פתרון לכך, אך יש לצמצם אותו ולהגביל את הגישה לפורנו באמצעות חובת אימות גיל לאתרים מסוימים, כדי להגן על ילדינו ועל זכותנו לפרטיות באופן אפקטיבי

מדינת ישראל הובילה בעשורים האחרונים שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית והקמת קרנות ברירת מחדל. למרות זאת, הביטוח הלאומי נמצא היום בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב. כיצד אנחנו האזרחים צריכים לדאוג לעתיד שלנו?

מבין כל חלקי החברה הישראלית, נראה שהדתיים מרכיבים משקפיים שונים מהשאר, ורואים את המציאות הנשקפת מהם בהתאם: מצב הדמוקרטיה מצוין, חברי הכנסת ממלאים את תפקידם כראוי ואפילו השחיתות איננה משמעותית בעיניהם. בין אם זו אופטימיות הנובעת מאמונתם או מהבולטות ההולכת וגדלה שלהם בזירה הציבורית – יש לתעל אותה לכוח בונה ומאחד, ולא קיצוני ומפלג

ממדד הדמוקרטיה לשנת 2018 עולה תמונה מדאיגה, לפיה הדתיים והחרדים בישראל רואים בדמוקרטיה כאויב, ומעוניינים לחזק את הרכיב היהודי של המדינה על פני זה הדמוקרטי. דווקא בגלל זה, חשוב להבין ולזכור שעקרונות הדמוקרטיה מבוססים על ערכי היהדות, ואינם סותרים לה

אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית

פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך

על רקע התפטרות שר הביטחון היוצא ליברמן, רוב הישראלים סבורים שנתניהו לא צריך לתפקד כשר הביטחון במקביל לתפקידו כראש הממשלה. בנוסף, לאור הבחירות הקרבות, שליש מהישראלים היו רוצים לראות את גנץ מכהן כראש הממשלה הבא

בסערה שקמה סביב הצהרת האמונים של חברי מועצת עפולה קיים מוסר כפול. אל לנו להיות מופתעים שהרשויות המקומיות מיישמות הלכה למעשה את מה שהתקבל כחוק יסוד בכנסת – אפליית מיעוטים והתחייבות לשמור על צביון יהודי

התגובות להחלטתו של היועמ"ש מימין ומשמאל בעניין תיקי נתניהו הן בגדר תסריט ידוע מראש, אך על שני הצדדים להיזהר מהתבטאויות שעלולות לשלול את מהותו של מוסד היועמ"ש או לערער על הלגיטימיות שלו בעיני הציבור הישראלי לאכיפת דיני העונשין בישראל

כולנו יודעים על המתח הקיים בין אנשי השמאל-מרכז והימין, אך בזמן האחרון ולאור מאבקים שונים בין שני הגושים נפערה תהום נוספת שהולידה שסע חדש – השסע הדמוקרטי, בו כל קבוצה רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית באופן שונה לגמרי, בהתאם להשקפות העולם שלה והאופן בו היא תופסת ומגדירה מהי דמוקרטיה

העיכוב בהחלטה על המיזוג בין ערוץ 10 ל'רשת' הציף בעיה רחבה עוד יותר - הנטל הרגולטורי הנובע מהיעדר שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות בישראל, מקשה על תפקוד מהיר ויעיל שלהן ופוגע במשק. הסדרת תחומי הסמכות והאחריות של כל רשות בחוק וקיום שיח להעברת מידע ביניהן, יפתחו את התרבות הבין-ארגונית הנחוצה לשם כך

נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2018 חושפים כי כמחצית מהישראלים (47%) סבורים שההנהגה בישראל מושחתת ומאמינים (52%) שחקירות השחיתות הרבות בישראל הן עדות לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית. עוד על תפיסת השחיתות של הציבור בכל הנוגע למוסדות השלטון בפרק המלא מתוך מדד הדמוקרטיה העוסק בשחיתות שלטונית

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. גם השנה ניכרת עליה בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד ורוב הישראלים גאים בישראליותם. ממצא מעניין וחדש קשור למתח שבין גוש הימין לגוש השמאל- שלראשונה מזה 16 שנה הפך להיות המתח החזק ביותר בחברה הישראלית

העלייה באמון הציבור הישראלי בתקשורת אינה בהכרח תוצאה של בדק בית עצמאי בקרב התקשורת הישראלית, אלא חלק ממגמה עולמית שנקשרת בירידת האמון ברשתות החברתיות, עלייה במודעות על האופן בו הן משמשות כלי בידי הפוליטיקאים ובחזרה ל"מבוגר האחראי"

שני אזרחים ישראלים נחלו הישגים גדולים בזמן האחרון והביאו למדינה גאווה גדולה, אולם בעיני רבים מהציבור הישראלי הם עדיין נחשבים לאזרחים סוג ב'. למה? כי הם לא יהודים

הממשלה הנוכחית אמנם כבר מריחה את הסוף, אבל מתעקשת לקדם יוזמות פרסונליות שישרתו את האינטרסים הצרים שלה ויבטיחו המשכיות לשלטון מסוים בלבד (של ציבור אחד בלבד), תוך השתקת מוסדות וארגונים שונים, שאמורים דווקא לייצג את המיעוט במדינה דמוקרטית תקינה, ויצירת תלות שלהם בה

עם התגברות הביקורת על אופן דרכי הפעולה של צה"ל ומדיניות נקיטת היד הקשה כנגד הטרור, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בדקו מה חושב הציבור על סוגיות ביטחוניות וערכיות שונות, האם הוא מגבה את צה"ל ואת אופן תפקודו וכיצד הוא מושפע מהבעת עמדותיהם של נבחרי הציבור בנושאים אלה

בעוד חלק מהקהילות החרדיות מאפשרות פתיחות מסוימת, חלקן האחר נשאר נאמן לערכים שמרניים. כשפחות ממחצית מהחרדים חשופים לאינטרנט – וברור שהם אלו המשתייכים לחלקים הליברליים יותר בקהילה – ההסתמכות על מדגם אינטרנטי לחקר יחסם להפרדה מגדרית במסגרות אקדמיות לוקה בחסר. ד"ר אסף מלחי משיב למאמרה של ד"ר נטע ברק-קורן, שביקרה את מחקרו על חרדים באקדמיה

בימים בהם מי שלא מסכים עם דעת הרוב במדינה נחשב ל'בוגד' והמחלוקות הפוליטיות יוצרות שיח מתלהם ואף אלים לעיתים, דווקא החזרה למקורות יכולה ללמד אותנו שיעור בקבלת היריב ודעתו השונה, וביצירת שיח מפרה במקום מלבה

אז מה מצבה של הדמוקרטיה בישראל? עד כמה אתם גאים להיות ישראלים? האם חקירות נבחרי הציבור ישפיעו על עמדתך בקלפי? והאם חברי הכנסת עבדים קשה ומבצעים את תפקידם? מוזמנים להיות הראשונים לענות על סקר מדד הדמוקרטיה ולגלות איפה אתם ביחס לשאר הישראלים!

הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת

כל אחד מבין אמנות בצורה שונה וזה היופי שבה. לתת לגורם פוליטי, שר תרבות – משמאל או ימין – לפרש מה זו הסתה, מה פוגע ביהדות, מה פוגע בדמוקרטיה, זה קצת מגוחך ובטח שלא רציני. אבל זה מה שהולך לקרות אם יעבור חוק נאמנות בתרבות. וזה כבר לא מצחיק. זה מפחיד!

ירושלים היא המיקרוקוסמוס העתידי של ישראל, כשטיב היחסים בין ארבע האוכלוסיות המרכזיות שבה, ובעיקר בין חרדים ללא-חרדים, עתיד לשקף את טיב היחסים ביניהן בכל המדינה. לכן, קיום מפגשים חיוביים להמעטת העוינות והגברת הסובלנות בין קבוצות אלו, חיוני להמשך שגשוגה של החברה הישראלית כולה

כבר כמה עשורים שיש פה בעיית משילות חמורה, שנובעת בעיקר מריבוי מפלגות סקטוריאליות, מימין ומשמאל, שמחלישות את המערכת הפוליטית והופכות אותה לשדה קרב של מלחמות אינטרסים, שרים מתחלפים כמו גרביים וקואליציה שמכילה בתוכה אופוזיציה, שדואגת ל"בייס" של עצמה בלי שום התחשבות באינטרס הציבורי הרחב. ככה אי אפשר לנהל מדינה

מערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית, לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים. מדובר בפיצול הפוגע ביכולת המשילות ומערער את היציבות השלטונית. מערכת עם שתי מפלגות גדולות, נוסף על מספר מפלגות קטנות יותר, תעודד את המפלגות הגדולות להתמתן ולהתכנס למרכז המפה הפוליטית, ולמנוע הקצנה

הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים

בעשורים האחרונים הציבורי הישראלי חלוק בעמדותיו כלפי הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים". ב-25 השנים שחלפו מאז נחתמו הסכמי אוסלו, אנו עדים לתנודות בתמיכת הציבורית בנוסחה זו. צפו בנתונים המלאים

בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במספר הנשים הערביות שיוצאות לעבוד וללמוד באקדמיה, אך ייצוגן בפוליטיקה המקומית נשאר מאחור. החברה הערבית צריכה לעבור עוד דרך ארוכה בטרם נוכל לראות ראש עיר ערבייה

בזכות קביעת בג"ץ, ובניגוד לשיקולי התקציב ועמדתה של ממשלת ישראל, מוגנו כל הכיתות בעיר שדרות. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

מתוקף תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לממלכתיות ולהתנהלות תקשורתית מושכלת ומאופקת. עם זאת, עליו לספק דין וחשבון לציבור ולהפוך את פעילותו ופעילות המוסד בראשו הוא עומד לשקופה יותר, וכפועל יוצא - גם לאמינה יותר

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

עשור להקמת השירות האזרחי לציבור החרדי, הגיע הזמן לשאול: האם שילוב החרדים בשירות האזרחי יעיל? עם פחות ממחצית מבוגרי השירות האזרחי שמשתלבים לאחר מכן בשוק העבודה, נראה כי התוכנית אינה משיגה את מטרותיה

הממונה על משאבי אנוש בארגון הגדול ביותר במדינה, אחראי על למעלה מ- 70,000 איש. מהו התהליך הנכון והראוי למינויו?

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

בעוד שכ-85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, גופים אזרחיים מנסים להשפיע על תהליך הגיוס של נשים לצה"ל, ועל סוגיות הלכתיות אחרות. על הגופים האמונים על כך בצבא לקחת את המושכבות לידיים ולתת מענה הולם לצורכי החיילים הדתיים

תנועת ש"ס התחילה כסיפור הצלחה כשסחפה אחריה רבים ואיחדה תחת מפלגה אחת חרדים, דתיים ומזרחים. לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף נראה כי התנועה איבדה את דרכה, אך מתוך משבר זה עשויה לצמוח בעתיד תנועת ש"ס חדשה

צריך לומר את אמת, הצעת החוק "נאמנות בתרבות" נועדה לסרס יוצרים ואמנים ולייצר צנזורה עצמית שתמנע כל ביקורת שהיא על המדינה או מוסדותיה, בניגוד למדינות דמוקרטיות אחרות, המחילות חוקים שנועדו למנוע את ביזוי סמלי וערכי המדינה

העצרת לזכר יצחק רבין ז"ל בתל אביב חשפה בפנינו את פרצופה הצבוע של מעוז הליברליות הישראלית, וחוסר יכולת להקשיב למי שהגיע לייצג את הצד האחר של המפה הפוליטית. מסתבר שתל אביב יכולה לקבל שיעור בפלורליזם דווקא מבית שמש

בעקבות דרישת שרת המשפטים להדיח את המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר על דברי הביקורת שהשמיעה נגד חוק הנאמנות בתרבות, מגיבים במכון הישראלי לדמוקרטיה ומציינים כי: "בקשת שקד חורגת ממסורת ארוכת שנים, שעל פיה נהגו שרים בעבר, שכללה מתן כבוד למומחים ולמשרתי הציבור המקצועיים. במקום לנסות להשתיק פקידי ציבור, על ניסיונם הרב, עדיף שתתעמת עם תוכן הביקורת לגופה"

אם צריך לסכם את הר התובנות וההמלצות בדו"ח המנסה להסביר את ההצלחה הצרפתית בהתמודדות עם הפצה המונית של מניפולציית מידע מוכוונת פוליטית, אלה יהיו ארבעה דברים – מודעות, שיתוף פעולה, שקיפות ואומץ כלכלי-פוליטי

בכמה סוגיות מרכזיות, יחסי דת ומדינה הפכו ליחסי דת ועיר. כך, בעיקר בסוגיות הנוגעות לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית, אבל גם בסוגיות נוספות כמו טיב הכשרות, דרך רישום הנישואין, הפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, תקצוב שירותי דת ועוד. בכל הסוגיות הללו, ההשפעה של הרשות המקומית על הנעשה בעיר משמעותית, ולעתים רבה יותר מאשר השפעתם של חוקי המדינה

מחאות חברתיות שמתעוררות ברשתות החברתיות נמדדות בהצלחה שלהן לעבור לעולם האמיתי

ייתכן שיש לשקול בכובד ראש את ביטולו של השירות האזרחי לחרדים במתכונתו הנוכחית. לחלופין יש לאפשר לחרדים המעוניינים בכך, שירות אזרחי-ביטחוני בלבד במסגרת המשטרה, בכבאות, בשב"ס, במד"א ובאיחוד הצלה. אפשרות זו תוביל להגדלת 'השוויון בנטל', שכן מדובר בשירות בעל ערך סמלי וחברתי גבוה שיאפשר למשרתים (ובני קהילתם) להפיק תועלות אזרחיות, חברתיות וכלכליות-תעסוקתיות

הכותרות החוזרות ומדווחות על ראש עיר שקיבל סכומי כסף גדולים בעבור קידום מיזמי נדל"ן, או שנטל הלוואות מגורמים בעיר שהובילו לניגוד עניינים חמור. בית המשפט העליון, כמו גם גורמים שונים בפוליטיקה ובתקשורת, מדגישים בהקשר זה את ההכרח בענישה מחמירה ומרתיעה למען "יראו ויראו". אבל ענישה לא צריכה להיות כלי ההתמודדות היחיד וספק גם אם העיקרי

השבוע עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם

כשרב פועל בזירה הציבורית, מתבטא בענייני ציבור או נוקט עמדה פוליטית ותומך במועמד או ברשימה, הוא לא מדבר בשם עצמו. בעיני הציבור הוא מדבר בשם תורתו ובשם שמים. רבנים הם מנהיגי ציבור, וככאלו, יש מקום שיבטאו עמדות בענייני ציבור. אך כאשר מדובר בפוליטיקה כמו הבחירות המקומיות, ראוי שאת דבריהם יסייגו ככאלו שבאים בשם עצמם ולא בשם התורה או שמים

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא

מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב, בדק החודש מה חושב הציבור בנוגע לוויכוח הפומבי בין השר בנט והשר ליברמן בכל הנוגע למדיניות כלפי עזה; ומהי עמדת הישראלים כלפי קמפיין ה- "MeToo"?

פיחות במעמד הרבנים, מודל כלכלי רעוע וחדירה של הטכנולוגיה מובילים לשינויים בחברה החרדית ולצמיחתן של יוזמות אזרחיות הנוגעות לתעסוקה, השכלה וסיוע לאוכלוסיות חלשות • מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג את המאפיינים שלהן ושואל: איך ישפיעו על החברה החרדית והאם הן יצמיחו את המנהיגות העתידית שלה ● ישראל 2048

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה שמתקדמים בקצב מסחרר ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון- רכישת השכלה אקדמית

החתונה המתוקשרת של העיתונאית לוסי אהריש והשחקן צחי הלוי עוררה מחדש את שאלת הנישואים המעורבים, בין יהודים ולא יהודים, ואת האפשרות שהנה, גם בישראל, כמו בארה"ב ובשאר התפוצות, יתחיל תהליך התבוללות

על רקע סאגת חוק הלאום נדמה שחוקי היסוד לא נועדו לקבוע ערכים וכללי משחק מוסכמים, אלא לענות על צרכים פוליטיים צרים של רוב זעום. דרוש "חוק יסוד: חקיקה" שיסדיר את ההליך ויאזן בין הטיעונים (הצודקים) של הצדדים

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

על רקע מערכת הבחירות המוניציפליות, מצאו עצמם אזרחי המדינה, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשונה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדים. לצד הטלת הרפש הבין - אישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כנגד קבוצות באוכלוסייה. חוט השני המקשר בין הקמפיינים הגזעניים הוא ניסיון לסמן את קבוצת המיעוט כאיום קיומי על שאר תושבי העיר

בעוד כשבועיים יתקיימו בישראל בחירות לרשויות המקומיות. בחירות אלו זוכות, על פי רוב, לתשומת לב ציבורית פחותה בהרבה מהבחירות הכלליות לכנסת, זאת על אף שהשפעתן על חיי היומיום של רובנו עשויה להיות משמעותית לא פחות. סיפור דור הפלגה שבפרשת נח מספק הזדמנות טובה לחשיבה מחודשת על תפקידו של המרחב המוניציפלי במדינה יהודית.

בינואר 2018 דווח בדה-מרקר כי חרף הדחיפות והחשיבות בגיוס מחליף שיכנס לנעליו הגדולות של מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית איימן סייף "במשרד לשוויון חברתי לא ממהרים למצוא מנהל חדש". מאז חלפו שמונה חודשים, "אחרי החגים" תכף אחרינו וקברניט לרשות לפיתוח כלכלי שינווט את ספינת התקציבים וסדרי העדיפויות עבור האוכלוסייה הערבית- יוק

ראש הממשלה מוביל בימים אלה מהלך להוריד את אחוז החסימה לקראת הבחירות הקרבות ובאות. אחוז החסימה הועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים וכיום עומד על 3.25%. אם תבשיל היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, ידובר בתקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שרק לפני שנים אחדות הצדיקו את העלאת אחוז החסימה כחלק מחבילה של חיזוק המשילות

אחד מן הסיפורים המכוננים של פרשת בראשית, המוקדשים לשאלת ראשית העולם והאדם, הוא בריאת האדם בצלם אלוהים: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א, כז). מי שמורגל בתורה משחר ימיו עלול לקרוא פסוק זה כדבר המובן מאליו, ולהחמיץ את עוצמת החידוש הגלום בו. אולם על רקע תרבויות העת העתיקה, תפיסה זו היא מהפיכה של ממש

זה שני עשורים החברה הישראלית עסוקה בערעור אמינותו של המערכת המשפט. בעבר, היה זה בעיקר הימין שנשב צינה כלפי בית המשפט. כיום, במהלך שאין לטעות בזיהויו, השמאל פועל בצורה דומה

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה

לקראת הבחירות המתקרבות, על הבוחרים לדרוש מהמועמדים להתחייב לשקיפות

לא החוק יושיע בפרשת חאן אל אחמר. גם לא הצדק, שרוב המעורבים חשים שהוא מצוי בכיסם. הטלת ספק, דיאלוג, ראיית האחר וצרכיו, גישה פרגמטית, הם המפתח לפתרון במקרה הזה וכנראה גם בסוגיות אחרות, כלליות יותר, במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני

אחריותה של המדינה לרווחת תושביה יכולה להיות מעוגנת בשתי שפות. בעולם של דוברי שפת הזכויות, דנים בזכותם של מעוטי יכולת כלפי המדינה לקבלת התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בזכות לדיור בר-השגה, בזכות לחינוך חינם וכדומה. לעומת זאת, בעולם של דוברי שפת החובות, עוסקים בחובתה של המדינה להבטיח כי למעוטי היכולת יהיו התנאים הדרושים לקיום בכבוד, בחובת המדינה להבטיח קורת גג לכל אזרח, בחובת המדינה לספק חינוך שוויוני לכל וכדומה

בניגוד למשפט הפלילי, שתכליתו להכריע בין קוטב האשמה לקוטב החפות, יום הכיפורים מציג אפשרות שלישית: אחריות

החטאים הדיגיטליים, שהכניסו לחיינו האינטרנט והרשתות החברתיות, ידרשו מאיתנו בשנה החדשה לטפל בהן ולהעניק להם פתרונות כציבור, ולא רק כפרטים

במסורת היהודית מקובל כי תהליך התשובה עשוי שלבים: ראשיתו בהכרת החטא, הבנת הכשל ההתנהגותי; המשכו בנטילת אחריות, שמשמעה חרטה; וסופו בקבלה לעתיד. זהו מסע פסיכולוגי שראוי ליישמו גם בהקשר הכלל ישראלי

עם פרוץ השנה החדשה, קיבצנו עבורכם את האירועים שהשפיעו על הדמוקרטיה הישראלית בשנה החולפת. מהו האירוע המשמעותי ביותר מבחינתכם?

למרות הטרוניות הנשמעות בנוגע לטקס המשפחתי בחגים, רוב הציבור היהודי מאוד או די אוהב את ארוחות החג המשפחתיות; על השנה שהסתיימה- רוב הציבור הישראלי סבור שהשנה הייתה טובה עבור מדינת ישראל ואופטימיים לגבי שנה הבאה

בחגים הקרובים, כשבבית הכנסת שלנו (כך יש לקוות) יעמדו לצדנו, לתקיעות של ראש השנה, לתפילת נעילה, או בהקפות של שמחת תורה, אותם מסורתיים ישראלים, מלבד מקום לתפילה, ראוי שנתן להם מקום של כבוד בלב

עוד שבוע עד הבחירות, ובהינתן גודלו של הגוף הבוחר, זה מספיק זמן להשפיע. זו ההזדמנות לכל אלו שמצווחים על עוולותיה של הרבנות הראשית השכם והערב לשנס מותניים ולהתערב ולהשפיעו על הרכב המועצה, שיכול להיות פתוח ורלבנטי יותר, או קפוא, ולא רלבנטי או אפילו מזיק

דליפת פרטי המועמדים לשירות ביטחון, שנעשתה לכאורה, על פי הפרסומים באמצעות כנופית אזרחים וחיילים שהייתה להם גישה למידע, נעשתה ככל הנראה למטרות מסחריות. מה אפשר וצריך לעשות? קודם כל, חייבים לצמצם למינימום את המידע שלנו שנאסף על ידי גורמים פרטיים ועל ידי הרשויות. בכל פעם שמבקשים מכם מידע שיקלו זאת בכובד ראש ואל תהססו לסרב למסור מידע שנראה לכם שאינו הכרחי

בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

שיטת הבחירות הישירה הנהוגה ברשויות המקומיות לראשות העיר המחייבת רוב של למעלה מ-40% מביאה לבזבוז משאבים ולסחר-מכר פוליטי. שיטה מדורגת שבה כל מצביע יוכל לדרג גם את המועמד השני והשלישי המועדפים עליו, יכולה לפתור את הבעיה

הענישה נתפסת תמיד כאילוץ שבלית ברירה. בפרשת "כי תצא", מופיעה לכאורה ההצדקה למקרים בהם יש להעניש בהלקאה אדם, אך למעשה, בין הפסוקים מתגלות מגבלות הענישה, והצורך לעשותה רק כשהדבר הוא הכרח 

בשנים האחרונות המדינה לוקחת לעצמה עוד ועוד סמכויות ניטור, מעקב ואיסוף חומרים על האזרחים. לעיתים יש בכך צורך ביטחוני, אך לעיתים פוטנציאל הנזק לפרטיות עולה על התועלת, בייחוד כשניתן להגדיל את הפיקוח ולהקטין את היקפי השימוש בסמכויות אלו.