נציב שירות המדינה או ניצב בשירות הממשלה?
מאת: מוטי שפירא
בימים אלו מסתמן מאבק פוליטי קשה, גלוי וסמוי, על מינוי נציב שירות המדינה הבא. קידומה של הרפורמה הזו, בהעדר נציב מכהן, ועל רקע התנגדותו של הנציב היוצא לרפורמה זו, הוא בבחינת מחטף
המטבע שמתחת לפנס
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם. נתונים אלו, מציגים כשל מדיניות, כמובן על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים שהצעירים שבהם מתקשים במציאת עבודה
עקרונות מוצעים לשחרור מחבלים לשם פדיון שבויים
הדיון הסוער והכאוב בנושא פדיון שבויים ושחרור אסירים משקף את המתח בין רגישות החברה בישראל לחיי כל אזרח וחייל לבין החשש משאלת ה"מחיר" יש לגבש עקרונות לחילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם
למה חייבים לשלב ערבים במוקדי קבלת החלטות?
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
בשבועות האחרונים, החל קמפיין במדיה בערבית הקורא לאזרחי ישראל הערבים להתעניין בזכויותיהם הסוציאליות ולמנוע ניצול שלהם במקום העבודה. אלא שהפלא ופלא, העובדים שנראים על המסך אינם רק פועלי בניין או מנקים. על המסך מופיעים בעיקר אנשים צעירים- נשים וגברים, בחולצות מכופתרות במהלכה של עבודה משרדית. זהו קמפיין חריג בנוף ולא טריוואלי.
בעקבות דוח המבקר: כשל מהותי במדיניות הממשלה
על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה על משרד התקשורת וההתייחסות לניגוד העניינים של ראש הממשלה בתקופת כהונתו כשר התקשורת, במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי מדובר בדו"ח חשוב החושף את הכשל המהותי שנוגע למדיניות בשוק התקשורת בישראל בשנתיים האחרונות
play
הבנאליות של השחיתות
העיסוק התקשורתי בהפחתת שליש מעונשו של אולמרט פוגע בסופו של דבר במאבק האמיתי בשחיתות. בלהט הדיון, נכרכות ביחד בטעות שתי שאלות- סוגית ההרתעה שבעונש ושאלת אמון הציבור במלחמה בשחיתות
פרץ וגבאי - עבר, הווה ועתיד
מאת: ד"ר עופר קניג
הסיבוב השני בפריימריז לראשות מפלגת העבודה מעמיד לבחירה שני מועמדים שונים בתכלית מבחינת הרקע- ח"כ עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת המכהנים שכיהן בעבר כיו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון ויו"ר ההסתדרות, ומולו השר לשעבר אבי גבאי שלא כיהן כחבר כנסת וצמח בשירות הציבורי ובמגזר העסקי, שם כיהן כמנכ"ל בזק
הפרטיות שבכיס שלנו
חוק הגנת הפרטיות בישראל תוקן בשנת 2007 ולא נראה שהמחוקקים צפו את תדירות הפגיעות בפרטיות והפיכת דרישת "ההסכמה" לפארסה. כך, למשל, מי שהתקין אפליקציית פנס חינמית בסלולרי, "הסכים" על הדרך להתקנת תוכנת ריגול על מכשיר הנייד שלו
רוב הישראלים: סבב נוסף בעזה בשנה הקרובה
3 שנים לצוק איתן- רוב הישראלים סבורים שיש סיכוי גבוה לסבב נוסף בעזה בשנה הקרובה; הישראלים נותנים אמון בצה"ל ובחוסן האזרחים בנוגע להתמודדות עם האתגרים הביטחוניים
לוויתנים, קרפיונים ושלטון החוק
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
איננו יכולים בלי הלוויתן. תומס הובס, שכינה כך את השלטון, הבהיר את נחיצותו של כוח מרכזי לשם תפקודה של חברה מתוקנת שמקיימת סדרים שמבטיחים לנו יציבות, יעילות ובטחון. גם חז"ל, מפי חנניא סגן הכהנים, מבטאים רעיון דומה: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו"
דמוקרטיה שברירית
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בית המשפט העליון, השירות המשפטי הציבורי, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית ואפילו צה"ל - כולם על המוקד. שלטון של הרוב שאינו מוגבל בצורה משמעותית, יוצר מערכת מעוותת ובלתי צודקת. הוא מאפשר לרוב לשלול את זכויות המיעוט, ומקטין את שוק הרעיונות, שהוא לב-לבו של הרעיון הדמוקרטי
מדינת הלאום של היהודים או מדינת החרדים?
מאת: יוחנן פלסנר
יד ימין של ממשלת ישראל עסוקה בימים אלה בניסוח וגיבוש חוק לאום שתכליתו הגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, תוך הדרת המיעוט הערבי. זאת בעוד שיד שמאל עוסקת בניתוק ובקריעה של קבוצות ומגזרים נרחבים השייכים לאותו לאום מבפנים ומבחוץ
מי לוחץ חזק יותר?
מאת: יאיר אטינגר
בכל הקשור לניהול ענייני הדת, מה שקובע הוא המציאות בשטח, ולא איומים בקרע חסר תקדים בין יהדות אמריקה וישראל. שינויים דה יורה בסטטוס קוו כמעט שלא קורים בידי הממשלה, שלרוב ממילא מעדיפה לא להחליט
התכנית: הרבנות הראשית העולמית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הרבנות הראשית לישראל הופכת להיות הרבנות הראשית העולמית. למהלך הזה שהולך ומתגבש לנגד עיננו יכולות להיות השלכות הרות גורל לשלמותו של העם היהודי. גם בתוך מדינת ישראל, הגישה ההלכתית המחמירה של הרבנות מפלגת ומדירה. להחלתה על כלל יהודי העולם תהינה השלכות קשות
70 שנה למכתב הסטטוס-קוו | סקר
על רקע המשבר האחרון בסוגיות דת ומדינה סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: 70% מהחילונים סבורים שבשנים האחרונות החיים במישור הציבורי נוטים יותר לטובת החרדים והדתיים; למעלה משליש מהדתיים ו- 80% מהמסורתיים הלא דתיים תומכים בהפרדת הדת מהמדינה או בהפחתת השפעתה על החיים בה
מיהודית ודמוקרטית לחרדית ודמוקרטית
מאת: פרופ' ידידיה שטרן , ד"ר שוקי פרידמן
מצד אחד חרדים וחרדים לאומיים פועלים לעיצוב הסדרי דת ומדינה על בסיס מדיניות הלכתית מחמירה. מהצד השני, דום שתיקה. הרוב היהודי, מנהיגיו הציבוריים ונציגיו בכנסת מגלים אדישות לא מובנת, חוסר עניין וחוסר נכונות להשקיע תשומות פוליטיות בנושאי דת ומדינה
המרוץ לפסגה
מאת: ד"ר עופר קניג
הבחירות להנהגת מפלגת העבודה יקבעו האם ימשיך יצחק הרצוג לכהן כיו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה או שמא ייכנס לתפקידים אלה אדם אחר. ניסיון העבר לא מבשר טובות לבוז'י: כל מנהיגי העבודה שהתמודדו על כהונה נוספת כשלו
חלם או סדום?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מדינת ישראל מסבה שוב כתף קרה לזרמים הדתיים הלא-אורתודוקסיים בניגוד לכל הגיון, היא החליטה לתקוע אצבעות בעיניה של הנהגת יהדות התפוצות כאשר "הקפיאה" את מתווה הכותל זאת לאחר שהצליחה להביא את הצדדים להסכמה על מתווה סביר
סחטנות פוליטית על חשבון האינטרס הלאומי
החלטת הממשלה להקפיא את מתווה הכותל מסכלת מימוש פתרון ראוי שהוצע בעבר ואשר היה בכוחו ליישב מחלוקת מעשית וסמלית עם הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים
עיוות חוקת הביטחון של ישראל
מאת: פרופ' עמיחי כהן
לאורך השבועות האחרונים ציינה ישראל חמישים שנה למלחמת ששת הימים. בין השאר, נידונו התוצאות של המלחמה ובעיקר היבטים שונים השליטה ביהודה ושומרון
יו"ר הרשות לני"ע: "בנושאי אכיפה אין הקלות, אין 'הנחת סלב'"
יו"ר הרשות לני"ע בהתייחסות ראשונה לפשיטה על חברת בזק: "בנושאי אכיפה אין הקלות, אין 'הנחת סלב'. מטריד אותי ומאכזב אותי כשבעלי שליטה שוכחים מכך שבחברות ציבוריות בעלי המניות מהציבור הם שותפים שלהם"
״ישנן התקפות חוזרות ונשנות על הלגיטימיות של עבודת הפקידים״
נאום ההגנה על הפקידות של המשנה ליועמ"ש ליכט: "ישנן התקפות חוזרות ונשנות על הלגיטימיות של עבודת הפקידים. אסור שהפחתת הרגולציה תפגע בציבור ובבסיס המשטר"; החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו: "יש אווירה אנטי עסקית בישראל"
play
מנכ"ל משרד רוה"מ: "99% מהציבור סובל מעורף הרגולציה"
"99% מהציבור סובל מעודף הרגולציה ורק 1% מרוויח ממנה הרבה. חוק ההסדרים השנה יתמקד בהפחתת עודף הרגולציה באמצעות חקיקה" כך אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה במסגרת מושב בנושא 'הפחתת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי'
נגידת בנק ישראל: "מדינה שנקראת סטארטאפ ניישן - בתחתית המדינות המפותחות"
במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, אמרה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל: "היעד שלנו צריך להיות חברה אחת וכלכלה אחת. המצב של שתי כלכלות (שהוא המצב כיום) לא מוביל אותנו לחברה אחת, אם נרצה לצמצם פערים צריך לעבור לכלכה אחת שבה כל חלקי המשק נהנים מצמיחה, עושים שימוש בחדשנות ומתאפיינים בפריון גבוהה ועובדים מיומנים - לא רק בהיי-טק"
כיצד נערכים הצדדים לשוק העבודה בשנת 2030?
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: "במדינת ישראל, שבה רוב האזרחים רוצים שוויון, צמצום פערים, וצדק חברתי, יש להפנים כי דרוש שינוי מחשבתי. ממשלת ישראל אומרת למיליון גמלאים ו-250 אלף נכים – אתם שקופים"
שוק העבודה העתידי- האם יהיה בו מקום לכולנו?
"אי השוויון הכלכלי והחינוך הגרוע יוצרים רמת פריון ורמת הכנסה נמוכה. ישראל בכל אלה בין הגרועות במדינות המפותחות" כך אמר פרופ' נתן זוסמן במסגרת מושב בנושא 'שוק העבודה העתידי- האם יהיה בו מקום לכולנו?'
שר החינוך בנט: "הקוד האתי באקדמיה הוא לא עשרת הדיברות"
הבוקר, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר שר החינוך נפתלי בנט, כי "הקו המנחה בשנתיים הקרובות במערכת החינוך יהיה חינוך ליזמות. קיים חוסר מתאם עמוק בין מה שאנחנו בונים בדמות הבוגר במערכת החינוך הישראלית לבין מה שבפועל צריך. זה לא סוד שילדה שנכנסת לכיתה א' היום - כשהיא תצא לשוק עבודה – רוב מקומות העבודה שקיימים היום כבר לא יהיו, ומקצועות חדשים ייוולדו
בשבחי הפריימריז בעבודה
מאת: פרופ' גדעון רהט
תהליך בחירת המועמדים של מפלגת העבודה יכול להשתפר אבל הניצול של הבעיות החשופות לאור השמש של מערכות בחירות פתוחות אלו כדי לטעון כאילו דיקטטורה מפלגתית עדיפה הוא בגבול האבסורד
בכירי המשק: הממשלה לא נערכת לשוק העבודה העתידי
סקר מיוחד שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת כנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה בקרב 200 מבכירי חברות ההיי-טק ויתר ענפי המשק המסורתיים, מצא כי ראשי המגזר העסקי מביעים חוסר שביעות רצון מפעילות משרדי הממשלה בהתמודדותם עם אתגרי המשק
play
70 לסטטוס קוו-לידתו ומותו
המפלגות החרדיות והדתיות מטילות וטו על כל שינוי בסטטוס-קוו, ומוכנות להפיל ממשלות בגלל זה. ולמפלגות האחרות פשוט לא אכפת
אפשר לתקן את יחסי החברה הערבית והמשטרה
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
ההתנגשות האחרונה בין המשטרה לחברה הערבית בכפר קאסם, היא עוד רגע של שפל ביחסי המיעוט הערבי עם השלטון. ההתנגשויות האלו, שחוזרות על עצמן בגלים אחת לכמה חודשים מציפות מעל לפני השטח את המציאות היומיומית בחברה הערבית
הדרך לשילוב עוברת (גם) בהפרדה
מאת: ד“ר גלעד מלאך, ד“ר לי כהנר
לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים
הקוד האתי לפגיעה והשתקת האקדמיה
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' ידידיה שטרן , פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' חנוך דגן, ד"ר גיא לוריא
הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג
הזדמנות למנות עוד שופט ערבי
מאת: ד"ר גיא לוריא
בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד
ביקורת בונה
נימוק ההגנה על הפרטיות אינו נותן לנו את הזכות לדכא ביקורת על השלטון. כשאנחנו משתיקים את מי שמנסים להסב את תשומת לבנו לדברים שאנו מעדיפים לא לראות, אנו בעיקר פוגעים בעצמנו כחברה
הקוד האתי לאקדמיה: פגיעה בעצמאות ההשכלה הגבוהה
"המהלך הוא דוגמא שלילית לאיך יוצרים קוד אתי- הוא נכתב על ידי אדם אחד ולא כשיח של חברי הסגל במוסדות השונים. כמו כן, מציינים במכון, כי המהלך מרוקן מתוכן את האוטונומיה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, דבר המנוגד לחוק המל"ג"
הממלכה בדרך להכרעה נוספת
מאת: אביטל פרידמן
תוצאות הבחירות בבריטניה הן בעלות השלכות נרחבות, בעיקר סביב הסכם היציאה מהברקזיט והשלכותיו
קבלני קולות - לא מה שחשבתם
מאת: ד"ר עופר קניג
המפתח להצלחה טמון בסדר הגודל של ההשתתפות: ככל שיותר אזרחים לוקחים חלק, כך נחלשת השפעת קבלני הקולות וקבוצות הכוח המאורגנות
הציונות הדתית - מ׳שפחה׳ ל׳גבירה׳
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הרוב הישראלי, כולל הימין הרך, מוכן לוותר על חלק גדול מהשטחים אם תקום אי-פעם מנהיגות פלסטינית אמינה, שתחתום על הסדר שלום בר-קיימא
הלקח הכפול של מלחמת ששת הימים
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
בשעה שאויבינו מתגוששים בשדות הקטל של סוריה, דומה שמצבנו הביטחוני מעולם לא היה טוב יותר. אבל ההיסטוריה מלמדת שמלחמות ישראל מתלקחות דווקא מתוך סכסוכים פנים-ערביים
הכלכלה של ההכחשה
מאת: טפת הכהן ביק, אוריה מבורך
הסימפטום שממנו סובל הציבור הדתי לאומי, סיפמטום שהוא לדעתנו תוצאה של הכחשה מתמדת של חבות אתית כלפי האחר הפלסטיני, והוא: אסתטיזציה
נקודת ציון לתולדה ולשקיעתה של יהדות רפורמית ציונית
מאת: אלעזר בן לולו
הרפורמים מוקמו ועדיין ממוקמים בשוליים, מיצוב זה מיקם את התנועה הרפורמית הישראלית כיום כשחקנית פוליטית דומיננטית ביחסי דת ומדינה, במאבק נגד הממסד הרבני ומצטלבות עם תפיסות של השמאל הפוליטי
האפקט הכפול של מלחמת ששת הימים
מאת: דוד סבתו
בתקופת הניתוק הארוכה מההיסטוריה הפוליטית הריבונית שנכפתה על העם היהודי, זכינו ב'פריוילגיה' מפוקפקת שלא להתמודד עם דילמות מוסריות הכרוכות בשלטון וכוח
היהדות בארץ ישראל במפנה 1967
מאת: ארז ניר
מלחמת ששת הימים היא נקודת המפנה העקרונית ביותר בדיאלקטיקה זו של הזהות היהודית במאות האחרונות
השליטה בשטחים תורמת לביטחון אבל פוגעת במעמדה הבינלאומי של ישראל
50 שנה לאחר מלחמת ששת הימים, רוב הציבור הישראלי רואה את השליטה בשטחים כתורמת לביטחון אך גם ככזו הפוגעת במעמדה הבינלאומי של ישראל ובכלכלתה
פורום משטרה - חברה
פורום משטרה-חברה של משטרת ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה התכנס השבוע ודן בסוגיות של ציות ואכיפה בקרב אזרחים נורמטיבים
מסע אל הזהות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הלומדים בטקסי תיקון ליל שבועות מנהלים שיחה עם העבר והעתיד באמצעות איגרת אוהבים - ה"תורה" במשמעותה הרחבה - המועברת מיד ליד במרוץ שליחים רב דודי
איך גורמים לחרדים לצאת לעבוד?
מאת: ד“ר גלעד מלאך
צעדים ריאליים של מתן גזרים יוכלו לייצב את מסלול העלייה בעבודת חרדים וליצור תשתית לצמיחתו בעתיד
דעת הקהל ערב מלחמת ששת הימים
סקרי דעת קהל ערב המלחמה ואחריה, שבוצעו על ידי מרכז גוטמן חקר דעת קהל, נחשפים ומעניקים לנו תמונת מצב על האמון בממשלה, התקשורת, היחס לאזרחי ישראל הערבים ועל התהליך המדיני
להוציא את המדינה מהצלחת
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הדרך היחידה לשנות מן היסוד את מערך הכשרות ולתת לצרכני הכשרות שירותי כשרות אפקטיביים, יעילים ואמינים יותר, היא לסגור את מערך הכשרות הקיים ולהפריט את שוק הכשרות בישראל
הממשלה נגד הרצל
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
פעמים רבות אני נשאלת, מה באמת יגרום לנו, אזרחי ישראל הערבים, להרגיש בישראל "כמו בבית". בחוק הלאום שעבר השבוע בוועדת שרים לענייני חקיקה טמונה התשובה האמיתית
סקר היועצים הפרלמנטריים
במסגרת מאמצי המכון לשיפור עבודת הכנסת ותמיכה ביוזמות השונות בנושא, ערכנו סקר בקרב היועצים הפרלמנטריים בכנסת, כדי לבחון מה הם חושבים על עבודת הכנסת ועל אפקטיביות הכלים העומדים לרשותם.
גאים ואופטימיים- תמונת מצב עצמאות 2017
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
סקר מדד השלום לחודש מאי חושף כי רוב הציבור גאה להיות ישראלי ומביע אופטימיות לגבי העתיד. עם זאת, רוב הישראלים חושבים שהפערים החברתיים גבוהים והשלטון לא מספיק קשוב לרצון העם
ישראל – לא מה שחשבתם
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בניגוד לכותרות הצעקניות ועל רקע המשבר הדמוקרטי המחריף בעולם המערבי אנחנו יכולים לנופף בגאווה בנתון הבא: כ – 85% מהישראלים סבורים שכדי להתמודד עם האתגרים העומדים לפנינו עלינו לשמור על האופי הדמוקרטי של המדינה
בחירות 2017 לנשיאות צרפת
מאת: ד"ר עופר קניג
הפעם הסקרים לא פספסו: שני "אאוטסיידרים" העפילו לסיבוב השני, והותירו, לראשונה בהיסטוריה, את שני מועמדי המפלגות הגדולות בחוץ
האם תכנית "נטו משפחה" תועיל גם לחרדים?
מאת: ד“ר גלעד מלאך
התכנית עשויה להגביר את הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לפנות ללימודים אקדמאיים ולהגביר את כניסתם למעגל התעסוקה
חג ללאומיות, לא ללאומנות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך מסוכן, הלאומיות היהודית, החילונית באופיה הולכת ונכבשת על ידי האגף הימני של הציונות הדתית
אין דבר כזה "חופש מימון"
מאת: ד"ר עמיר פוקס
האם כל תקציב שמוציא משרד ממשלתי, כמוהו כקופה הקטנה והמשפחתית של אותו שר, ורשאי הוא לחלקו לפי שיקול דעתו הבלעדי, במסגרת אותו "חופש מימון"?
בלי כיבודים
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
אם חוק בא לעולם, ואז מחוסל או משתנה לפי גחמת השליט ובתמיכת שריו וח"כיו, וכל זאת משיקולים פסולים, ללא הצדקה עניינית ותוך רמיסת טובת הציבור, מדוע ראויים חוקי המדינה בכלל לכבוד?
חג של חירות למיעוט
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
סיפור יציאת מצרים לימד עם ששועבד כיצד לנהוג בזר ובגר. עלינו להפנים את הלקח הזה גם כיום
נופלים בחקיקה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מושב החורף של הכנסת, שהסתיים לאחרונה, המשיך את המתקפה על הדמוקרטיה וערכיה. מכאן הדרך לעריצות הרוב והידרדרות למשטר לאומני אנטי-דמוקרטי היא קצרה
חירות היא אחריות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מעולם לא נהנו היהודים מחירות פיזית כמו כאן ועכשיו. גבנו הכפוף ממסע הגלות הזדקף, ונשמתנו הרצוצה השתקמה. אבל את המשימה הגדולה באמת - חירות הרוח - לא מימשנו
מה שבין ממשלה-חברה-וטכנולוגיה
אם ללמוד מהניסיון באסדרת טכנולוגיה בעבר, בעיקר סביב מהפיכת המידע והקישוריות בעשרים השנים האחרונות, קובעי מדיניות מתעוררים מאוחר מידי – בדרך כלל לתוך אופוריה שבינה לבין אוריינות דיגיטלית אין ולא כלום.
רוצים מדינה יהודית? תנו אוטונומיה לאומית!
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
עבור אזרחי ישראל הערבים הרואים עצמם כפלסטינים השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה או במתן זכויות לבניה. הוא מלווה אותם בכל צעד ומחלחל מאי הכרה בזכויות הלאומיות שלנו ועד לאפליה שיטתית בכול תחומי החיים.
רוב הציבור מאמין שנתניהו רוצה לשלוט בתקשורת
מדד השלום לחודש מרץ מראה כי הישראלים מתנגדים לשליטה פוליטית על השידור הציבורי, אינם חוששים מהשלכות המצב הבטחוני בסוריה על ישראל וגם בקרב היהודים יש רצון ללמוד על ההסטוריה מנקודת מבטם של אזרחי ישראל הערבים
הקצאת אג"ח מיועדות בקרנות הפנסיה- לדאוג קודם לחלשים
מאת: פרופ' איתן ששינסקי
החלטת האוצר לשנות את תמהיל האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה אמנם מצמצמת את הסיכון של פורשים לפנסיה, אך באה על חשבון הצעירים ומיטיבה בעיקר עם בעלי שכר גבוה
פשרת התאגיד: זה סוף החדשות?
כתב כניעה לגחמות שנועדו להשיג שליטה פוליטית על התקשורת בישראל, ספק אם התהליך העקום יעבור את מבחן בג"ץ.
על מה כן הולכים לבחירות
עם התאגיד, כבר לא נשאר מה להגיד. כבר לא נשאר מי שיגיד.
כנראה שאין גבול להתקרבנות
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
המדינה חייבת לנהוג בשוויון ובכבוד כלפי כל אזרחיה. ספק רב אם יכול להתקיים הלכה למעשה שוויון, כאשר שוללים את זהותו הפרטיקולרית- הדתית, התרבותית או הלאומית של ה"אחר".
מדינת הלאום המתגוננת
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בעיני רבים מערביי ישראל הוויכוח על זכויות על קרקע ומשאבים אינו שאלה של שוויון אזרחי אלא סוגיה לאומית
סוד האיזון בין האדם לאל - פרשיות ויקהל-פקודי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סיפורו של המשכן הוא סיפור של גבולות שיש למתוח; איזונים שיש לחוות; בקרה הדדית של כוחות מנוגדים.
פורום שרים לשעבר מתנגדים לשינויים בחוק התאגיד
על רקע המשבר בממשלה: 10 שרים לשעבר מהמפד"ל ועד מרצ קוראים להתנגד לשינויים בחוק התאגיד ולתמוך בניתוק בין הדרג הפוליטי לתקשורת.
רעלה, כיפה, צלב
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מסתבר שהליברליות המערבית היא ציפוי דק שממהר לקרוס בעתות מצוקה. האם אנחנו, הישראלים, שונים?
עצמאות השידור הציבורי כאן ועכשיו!
הצעת החוק החדשה שמקדמים רה״מ בנימין נתניהו ושר התקשורת צחי הנגבי, מסכנת את עצמאות התקשורת. יש להימנע לחלוטין מיצירת יחסי כפיפות בין הדרג הפוליטי, "מושא הסיקור", לבין העיתונאים.
חופש המידע- הדרך עוד ארוכה
ביום חופש המידע שמצוין היום (16 במרץ) חשוב להבין מדוע עלינו להמשיך ולהגן על השקיפות וחופש המידע, גם אם זה לא תמיד פשוט ונוח לנבחרי הציבור שלנו.
אין שום עניין קדוש בעולם - פרשת כי תשא
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מה פשר המהפך התודעתי שעבר העם, תוך ארבעים יום, מהמעמד נורא ההוד של הר סיני אל מעשה העגל? דומה שקיים קשר פנימי בין שני המאורעות, המהווים יחדיו מהלך פסיכולוגי-חינוכי אחד. במסגרת זו אציג שני סוגים של קשר: האחד, עוסק במתח שבין המוחשי למופשט; השני, במתח שבין כפיה לחינוך.
פריימריז פתוחים?
מאת: ד"ר עופר קניג
על ההליך הדמוקרטי השתלטו קבוצות מאורגנות וקבלני קולות. האם הגיע הזמן לעבור לפריימריז פתוחים?
בצלמו ובדמותו
מאת: פרופ' תמר הרמן
הרב יגאל לוינשטיין, הוא מסוג המנהיגים -נואמים הכריזמטיים ה"קלים לעיכול". הרקע הצבאי שלו, שפתו הילידית-צברית והופעתו הכללית ה"סחבקית" הופכים אותו כלי נוח להעברת מסרים, שמקורם ברבנים כבדי סבר.
חוק ההסדרה
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בעיה מרכזית בחוק היא שלמרות שמדינת ישראל טוענת כי יש לה טענת ריבונות ביהודה ושומרון, היא מעולם לא מימשה ריבונות זו. זאת על מנת להמנע מהעימות עם הקהילה הבינלאומית וגם ואולי בעיקר) על מנת להמנע מהצורך להעניק למיליוני פלסטינים תושבי יהודה ושומרון את מלוא זכויות האזרח, כפי שניתנו לתושבים הערבים בתוך מדינת ישראל.
דמוקרטיה פרוצדורלית נוסח מיקי זוהר
מאת: ד"ר עמיר פוקס
תפיסה שצמחה מתוך גימוד הדמוקרטיה ככזו המבטאת שלטון עם, ולא רק שלטון רוב.
הרב לוינשטיין - זה ממש לא רק הסגנון
מאת: יוחנן פלסנר
משהו רע עובר על המכינה בעלי בתקופה האחרונה, משהו שעלול להעיד על משבר ביחס בין כמה מקיצוני המנהיגים הרוחניים של הציונות הדתית ובין המדינה
משכן, אדם, אל - פרשת תצוה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
אנו רגילים לחשוב על המשכן כעל המקום שבו בא לידי ביטוי כוח היצירה האומנותי היהודי. הפסוקים בפרשה מלמדים אותנו אחרת.
נשים בפוליטיקה 2017
מאת: ד"ר עופר קניג
הילארי קלינטון כשלה להפוך לנשיאה הראשונה של ארה"ב. בברזיל ובדרום קוריאה הודחו נשיאות מתפקידיהן על רקע פרשיות שחיתות. לעומת זאת, שלוש מהמדינות המרכזיות באירופה מונהגות כיום על-ידי נשים
שנתיים לבחירות- גיליון הציונים של הציבור לממשלה
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מנתוני מדד השלום בחודש פברואר עולה כי רוב הציבור מרוצה מהמצב הביטחוני והכלכלי, אך יותר ממחצית מהציבור לא מרוצה מתפקוד ראש הממשלה.
תפקיד המשכן - פרשת תרומה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
עיקר עניינן של ארבע הפרשיות החותמות את ספר שמות הוא בתיאור המשכן והתפקוד בו. על פי המסורת, המשכן מלווה את בני ישראל לא רק במדבר, אלא גם עם כניסתם לארץ כנען, דרך גלגל, שילה, נוב וגבעון, משך תקופה ארוכה של כ – 440 שנים. מה תפקידו?
אין מקום לבהלה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
על בית המשפט העליון בישראל מוטל הנטל הכבד של עמידה מול השררה בתנאים לא פשוטים. עליו להגן על זכויות האדם והמיעוט בישראל כנגד רוב מזדמן בכנסת, כנגד מנגנון בירוקרטי דורסני, כנגד שאפתנות פוליטית פוגענית.
על משפט וחוויה דתית - פרשת משפטים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מדוע הוצב סיפור מתן תורה בין העיסוק בסדרי הדין שבפרשת יתרו ובין המשפטים המופיעים בפרשתנו? על המקור הכפול של משפט ההלכה היהודי
די להתקפה על השופטים
מאת: ד"ר גיא לוריא
האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים
טרור אסטרטגי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בשוכבו פצוע על הכביש הצליח המחבל שהרג אזריה לבצע ארוע טרור אסטרטגי ולחצוץ בין העם לצה"ל ולחשוף את שבריריות הלכידות שלנו
פורום שרים לשעבר לקראת מינוי השופטים לעליון
לקראת ההצבעה בוועדה לבחירת שופטים, פורום שרים לשעבר מהמפד"ל ועד מרצ קוראים לחברי הוועדה לשים בראש סדר העדיפויות את רמתם המקצועית של השופטים; לכבד את הנוהג לשיריון נציג אופוזיציה בוועדה
אזריה צריך להגיד: טעיתי
אסור ומסוכן למדינת ישראל לתת גיבוי לדרשת ההמון כי שערה משערות ראשו של חייל יהודי לא תיפול, ולעזאזל כל השאר
גזר דין אזריה: הצורך לשמור על צלם אנוש גם בעת לחימה
לגיטימי לבקר את המצב בשטחים ולגיטימי לחשוב הפוך, אולם בכל מצב, חשוב לדרוש מכל חיילת וחייל לפעול כחוק, באנושיות ובהגינות.
חובת היחיד ויצירת היחד - פרשת יתרו
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
עשרת הדיברות מממשים את הייעוד של הזהות היהודית, לכונן ממלכת כוהנים וגוי קדוש. אך מדוע הם מנוסחים בלשון יחיד?
עיר חרדית חדשה- טוב או רע?
מאת: ד“ר לי כהנר
אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.
יום הולדת לכנסת
מאת: ד"ר עופר קניג, אייר: ליאו אלטמן
הכּנסת, בית המחוקקים הישראלי, מציינת השבוע את יום ההולדת שלה, הזדמנות טובה בשבילנו להפנות את תשומת הלב לשני היבטים הקשורים בה: ההרכב החברתי של חבריה, וגודלה היחסי.
רפורמת החקיקה - מהלך קריטי להבראת הכנסת
מאת: יוחנן פלסנר
הכיוון הכללי של יוזמת אדלשטיין-שקד-לוין הוא נכון וחיוני לדמוקרטיה שלנו. טוב שהם הרימו הכפפה וחוללו את השיח בנושא. ואולם על הכדור לעבור למגרשם של חברי הכנסת
מן הנס אל ההתנסות - פרשת בשלח
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הניסיון במרה מנחית את עם ישראל מהגבהים של שירת הים אל השגרה היבשה, שבה החוק והמשפט הם ששולטים. בכך מתחיל תהליך הגמילה של העם מניסים
מה חושבים הישראלים על הנושאים הבוערים בחברה?
מאת: פרופ' אפרים יער-יוכטמן, פרופ' תמר הרמן
עמונה מבעד למשקפיים האידיאולוגים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בשמאל צריכים לחוש אמפתיה לסבל המתיישבים בעמונה ובימין צריכים לשמוח על ניצחון שלטון החוק שהוא ערך לאומי ראשון במעלה, המחזק את הממלכתיות.
הציונות הדתית והקפיטליזם
מאת: יאיר שלג
ערכי הציונות הדתית אינם מאפשרים לה להיות ריאליסטית ולהימנע מתהליך של "תיקון עולם". לכידות חברתית היא הדלק שמאפשר גישה לאומית וניצית. אנשים המרגישים זנוחים מבחינה חברתית וכלכלית, לא ילחמו למען החברה שזנחה אותם.
ערב רב - פרשת בא
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת "בא ערב רב"- על משמעות הביחד של עם ישראל והאחריות שבאה עם הזהות.
"לך לך מארצך" - פרשת שמות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן , קרן פרידמן-שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע. פרשת שמות- על ניסים ותפקידם.
זהות לאומית בראי המקרא
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשות השבוע
על ניסים ותפקידם - פרשת וארא
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת מאמרים של פרופ' ידידיה שטרן על פרשת השבוע מהעיתון מקור ראשון. פרשת וארא- על ניסים ותפקידם.
שילוב ערבים בוועדה המוניטרית והמועצה המנהלית של בנק ישראל
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד לילה מרגלית
ישנה חשיבות רבה בשילוב ערבים בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל, דווקא משום שהם כמעט ואינם מיוצגים בזרועות השלטון. הדבר גם יועיל לכלכלה וגם מחויב לפי חובת הייצוג ההולם.
מקלות בגלגלי המשילות
מאת: יוחנן פלסנר, ד"ר עופר קניג
העבודה כי בפחות משנתיים הוחלפו בישראל למעלה משליש משרי הממשלה וקיומן של בחירות מדי שנתיים וחצי בממוצע ב-20 השנים האחרונות, מחייבים יציבות בדרג הפקידותי במשרדי הממשלה וביצוע תיקונים בשיטת הממשל.
אחריות הרבנים בעמונה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מכתב הרבנים הקוראים לבוא לעמונה ולהתנגד לפינוי מחייב זהירות יתרה בשל תפקידם בחברה הדתית ואחריותם כלפי ציבור המאמינים.
ערים חכמות ופרטיות
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, שירה פטרק
האם מידע אישי על הרגלי הצריכה וההתנהגות שלנו יועבר על ידי הרשויות ויגיע לחברות מקצועיות? כשמדברים על ערים חכמות ומודרניות חובה לחשוב גם על הפרטיות שלנו האזרחים.
על משפט צדק והסדרת אום אלחירן
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
ישנם מקרים שבהם הצדק מנוגד למציאות המשפטית. השאיפה של בית המשפט חייבת להיות לצמצם מקרים אלו במיוחד במצבים שבהם המדינה היא שמביאה למחדל גדול ומתמשך כמו באום אלחירן.
לא להביא את השבת לבג"ץ
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
עיריית תל-אביב מבקשת לשנות את התקנות העירוניות ולאפשר לה לפתוח באופן חלקי 160 מרכולים בשבת. הממשלה מסרבת לקבל החלטה וכך שוב מתגלגלת השבת לפתחו של בג"ץ ולא להכרעת נבחרי הציבור.
יום הכיפורים של בתי הדין הרבניים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בית הדין הרבני הגדול שוקל לבטל גט שניתן לעגונה שבעלה הפך לצמח לפני 3 שנים. אם אכן יבוטל הגט, יהיה מדובר בקרע גדול בין הממסד הדתי לאזרחי המדינה.
לפייסבוק גישה של אפס סובלנות לטרור
אנשי המדיניות של פייסבוק סקרו והסבירו בשולחן העגול של המכון הישראל לדמוקרטיה היבטים שונים בעבודת החברה ומערכותיה.
פרשת נתניהו-מוזס בעיניים לא פליליות
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
על פרשת נתניהו-מוזס יש להסתכל גם בעיניים ערכיות ולא רק בהיבט הפלילי. הפרשה מציגה בעיות מבניות בשוק התקשורת ולא פחות מכך, מטילה את האחריות גם לפתחו של הציבור.
11 בתים וגעגוע לממלכתיות
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.
שר החינוך או קומיסר החינוך?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.
מהבטום זרהום ועד אלאור אזריה
מאת: יוחנן פלסנר
פרשת אלאור אזריה חידדה את הצורך לשמור על האמון בצה"ל ועל רוח צה"ל וטוהר הנשק. אין להתמקד במשפט עצמו אלא בתופעה החברתית הרחבה יותר שליוותה אותו
הבשורה לפי גבאי
מאת: יוחנן פלסנר
אמון הציבור במפלגות והשתתפות הציבור בדמוקרטיה המפלגתית נמצאים בירידה. עלינו להשתמש בטכנולוגיה בכדי לשנות את המצב.
לא לחנינה!
חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.
50% מהציבור: אובמה לא היה ידידותי לישראל
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מנתוני מדד השלום בינואר עולה, כי רוב הישראלים סבורים שיחסו של טראמפ יהיה הפוך, וכי הימנעות ארה"ב בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נבעה מיחסים עכורים בין רה"מ לאובמה.
הקרב על פתיחת עסקים בשבת
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הסטטוס קוו קרס. הגיע הזמן לחקיקה מחודשת בנושא השבת בישראל.
הסטטוס קוו- מורה נבוכים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
מהו מסמך הסטטוס קוו? מהי הרלוונטיות המשפטית שלו? ואיך הוא מיושם בפועל? סקירה נרחבת אודות המסמך המקורי והמצב החוקי כיום.
דרושה מנהיגות אחראית
התגובה הציבורית ביחס להרשעת החייל אלאור אזריה חושפת שבר עמוק בחברה הישראלית. המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ולחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, ולבלום כל ניסיון להכניסו לשיח הפוליטי.
המשימה של חברי הכנסת לשנה החדשה
מאת: יוחנן פלסנר
הירידה באמון בפוליטיקאים מחייבת אותם לעשות שינויים מבנים שישפרו את יעילות הממשלה והכנסת וישדרגו את המפלגות. זוהי המשימה של הח"כים לשנה החדשה.
מי הוביל את השיח בפרשת אזריה?
בפרשת אזריה התוודענו לשינוי בסיקור התקשורתי וביחס הפוליטיקאים למקרה בהתאם לרוח שנשבה ברשתות החברתיות.
השקופים החדשים
מאת: ד“ר גלעד מלאך
לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.
פרשת אזריה- ייחודית או כרוניקה ידועה מראש?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
האם מקרה אלאור אזריה הוא ייחודי? לקראת הכרעת הדין במשפט, מציג פרופ' עמיחי כהן את פסקי הדין המשמעותיים בנושא הריגה שנידונו בבתי הדין הצבאיים לאורך השנים.
רצח הוא רצח גם כשבוצע בשדה הקרב
מאת: פרופ' סטיוארט כהן, פרופ' עמיחי כהן
סיפורו של סמל אלכסנדר בלקמן מהצבא הבריטי שירה בטרוריסט אפגני ומה אפשר ללמוד ממנו על הסוגיות האתיות שהועלו סביב משפט אלאור אזריה.
לקראת הכרעת הדין בפרשת אלאור אזריה
מאמרים נבחרים של חוקרי המכון שהתפרסמו בשנה האחרונה בנוגע לפרשת אלאור אזריה
חדשנות במגזר הציבורי
מדוע במקום יחידות חדשנות, יש להגדיל את השקיפות ואת ההבנה הדיגיטלית של אנשי המגזר הציבורי.
לא על חשבון הערבים
הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.
חדשות בערוץ 20- הזדמנות לתקשורת הימנית
האישור שניתן לערוץ 20 לשדר חדשות הוא הזדמנות לתקשורת הימנית המשודרת לעלות מדרגה מתקשורת שמבקרת את התקשורת מהשמאל, ליצרנית תקשורת שמפיקה חדשות אמיתיות.
יחס של איפה ואיפה
האם יש בישראל שני סוגי אזרחים- על כריכת הריסת הבתים בעמונה בהגברת האכיפה נגד בניה ללא היתר במגזר הערבי.
מסלול התנגשות עם הקהילה הבינלאומית
מאת: פרופ' יובל שני
החלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות תעניק ״רוח גבית״ ליוזמות אחרות המיועדות להעניש את ישראל
קורסת או בריאה כשור?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.
מדד הדמוקרטיה הישראלית 2016
מדד הדמוקרטיה השנתי הוגש לנשיא המדינה ראובן ריבלין. קראו את המדד המלא, תייגו את עצמכם ביחס לתוצאות המדד וצפו בסרטון ראשון מתוך שלושה, העוסק בממצאים.
בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על רקע ההסלמה המסתמנת לקראת פינוי עמונה: "יש לאפשר מחאה חוקית, ועל מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולומר לא לאלימות!"
לקראת פינויו הצפוי של מאחז עמונה והדיווחים האחרונים על קריאה להתבצרות ביישוב, קוראים ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר, נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא במכון ופרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון למנהיגי המדינה: "יש לשמור על זכות המחאה וחופש הביטוי גם של מתיישבי עמונה המצויים בשעה לא פשוטה במישור האישי. מחאה וחופש הביטוי הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה ועלינו לכבד אותן, בדיוק כפי שעלינו לכבד החלטות בית המשפט". במכון מבהירים כי "מחאה הינה חוקית, כל עוד יש בה כדי להשפיע ולשכנע. היא פסולה כאשר היא כופה את רצונם של המוחים ומסכלת ביצוע של החלטה חוקית. על מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולוודא שאינה נגררת למחוזות אלימות או מנסה לסכל את החלטת בית המשפט".
עם ניסוח חוק ההסדרה הביע המכון הישראלי לדמוקרטיה התנגדות נחרצת להצעת החוק וקבע כי מדובר במהלך פסול שאף עלול לפורר את התשתית המשפטית של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לאורך השנים. במכתב שנשלח לראש הממשלה ושרי הקואליציה, ציינו במכון כי חוק ההסדרה מהווה "מהלך העומד בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל. הצעת החוק תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים, ובמקביל תקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים".
לחוות הדעת המלאה של המכון בנושא עמונה אותה חיבר פרופ' עמיחי כהן: לחצו כאן
בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על רקע ההסלמה המסתמנת לקראת פינוי עמונה: "יש לאפשר מחאה חוקית, ועל מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולומר לא לאלימות!"
לקראת פינויו הצפוי של מאחז עמונה והדיווחים האחרונים על קריאה להתבצרות ביישוב, קוראים ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר, נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא במכון ופרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון למנהיגי המדינה: "יש לשמור על זכות המחאה וחופש הביטוי גם של מתיישבי עמונה המצויים בשעה לא פשוטה במישור האישי. מחאה וחופש הביטוי הינן זכויות יסוד בדמוקרטיה ועלינו לכבד אותן, בדיוק כפי שעלינו לכבד החלטות בית המשפט". במכון מבהירים כי "מחאה הינה חוקית, כל עוד יש בה כדי להשפיע ולשכנע. היא פסולה כאשר היא כופה את רצונם של המוחים ומסכלת ביצוע של החלטה חוקית. על מנהיגי המחאה לשמור על גבולותיה ולוודא שאינה נגררת למחוזות אלימות או מנסה לסכל את החלטת בית המשפט".
עם ניסוח חוק ההסדרה הביע המכון הישראלי לדמוקרטיה התנגדות נחרצת להצעת החוק וקבע כי מדובר במהלך פסול שאף עלול לפורר את התשתית המשפטית של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון לאורך השנים. במכתב שנשלח לראש הממשלה ושרי הקואליציה, ציינו במכון כי חוק ההסדרה מהווה "מהלך העומד בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל. הצעת החוק תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים, ובמקביל תקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים".
לחוות הדעת המלאה של המכון בנושא עמונה אותה חיבר פרופ' עמיחי כהן: לחצו כאן.
ג'האד עליך צה"ל
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הצבא הוא מיקרוקוסמוס של החברה והרכבו האנושי משתנה. השינויים הללו יוצרים אתגרים אבל הדרך להתמודד עם זה אינו מאבק על 'דמותו של הצבא'.
קבינט הפריון
מאת: דפנה אבירם-ניצן
הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.
דמוקרטיה ומוסר – מדמוקרטיה פורמלית לדמוקרטיה משתפת
מאת: פרץ סגל
האם יש מוצא למנוע את הפילוג המתרחב בחברה הישראלית כתוצאה מההתנגשות בין עקרון ההכרעה הדמוקרטית ברוב לבין כיבוד ערכי המוסר של המיעוט?
רוב מהומה על לא מאומה
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.
פשע השנאה בקהילה הרפורמית ברעננה אינו עוד תאונת "פגע וברח"
מאת: אלעזר בן לולו,
השארת הסכין וכתובות הנאצה ללא זיהוי בבית הכנסת הרפורמי ברעננה הן בעלות אפקט הדומה לתאונת "פגע וברח". הניסיון לברוח מאחריות ולא להזדהות, דומה לרצון להעלים את הרפורמים עצמם מהמרחב הציבורי.
תעודות זהות ביומטריות: החלטה מסוכנת
החלטת שר הפנים אריה דרעי לחייב את כלל תושבי ישראל בהנפקת תעודת זהות בעלות זיהוי ביומטרי, בעייתית וחושפת מידע פרטי ורגיש של אזרחי ישראל לסכנה.
הערות בעקבות הדיון על חוק ההסדרה
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה
בחירות 2017 בצרפת יוצאות לדרך
מאת: ד"ר עופר קניג
תהליך הבחירה יערך, לראשונה בימין הצרפתי, בפורמט של פריימריז פתוחים שבהם יוכל להשתתף כל אזרח, לאחר ששילם 2 אירו והצהיר על הזדהותו עם ערכי הגוש. למועמד שינצח סיכוי טוב לזכות בבחירות באביב ולהיבחר לנשיא החדש של צרפת.
עליית טראמפ - שקיעתן של המפלגות
מאת: פרופ' גדעון רהט
אם הפוליטיקה של המאה ה-20 התאפיינה במרכזיותה של המפלגה נראה כי בפוליטיקה של המאה 21 אנו נעים לכיוון של תהליך "פרסונליזציה של הפוליטיקה".
הסדרה? בלאגן
מאת: פרופ' עמיחי כהן
את חוק ההסדרה ראוי לבחון לא רק לאור ההשלכות במקרה הפרטי של עמונה. לכולנו צר על משפחות שאולי יצטרכו לפנות את ביתן. אבל יש להבין כי הצעת חוק ההסדרה במתכונתה הנוכחית היא מתכון לצרות. יש להפנות כל מאמץ לנסות למצוא פיתרון אחר.
טראמפ והברקזיט נוהרים לקלפיות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בין בחירת טראמפ, הברקזיט, ההפתעה בבחירת נתניהו וההתחזקות של הימין הקיצוני באירופה, עובר קו ישר אחד. קוראים לו השיבה ללאומיות.
לקראת הדיון על חוק ההסדרה, עשרה שרים לשעבר מימין ומשמאל קוראים שלא לאשרו
על רקע תחילת הדיונים בוועדה המיוחדת בנושא חוק ההסדרה, מפרסם הבוקר (ג') "פורום השרים לשעבר" המתכנס במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה הודעה התוקפת את הצעת החוק. חברי הפורום כותבים, כי: "ההצעה שמה לאל באופן רטרואקטיבי פסיקה קונקרטית וסופית של בית המשפט העליון. הצעה זו מאפשרת גזל של קרקע מבעליה, מנוגדת לכללי המשפט הישראלי, לדיני המשפט הבינלאומי המנהגי ולצדק".
רשימת חברי הפורום החתומים על ההצהרה הכוללת ארבעה שרים לשעבר מהליכוד: יורם ארידור, יוסי ביילין, דן מרידור, אברהם פורז, אילן שלגי, ראלב מג'אדלה, רן כהן, רוני מילוא, אופיר פינס ומיכאל איתן.
פורום שרים לשעבר מתכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה ודן בנושאים שעל סדר היום הלאומי, במטרה להמליץ בפני מערכות השלטון והחקיקה על דרכי פעולה. הפורום עוסק בסוגיות בעלות משמעות מיוחדת בזירה השלטונית והציבורית, תוך שימוש בניסיון שצברו חברי הפורום - במערכת קבלת ההחלטות החשובה ביותר בישראל. זאת מתוך כוונה ללמוד מניסיון העבר ולגבש המלצות מדיניוּת. הפורום נעזר בשירותיו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הן בניהולו השוטף והן בחומר מחקרי שמוצג לשרים לשעבר לקראת דיוניהם. חברי הפורום מעלים הצעות לסדר היום, אותם יאשרו יושבי הראש המשותפים: יורם ארידור, יוסי ביילין ודן מרידור. פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מלווה את תהליך העבודה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
נתניהו שובר את שיא הכהונה הרציפה כראש ממשלה
מאת: ד"ר עופר קניג
מבלי להתייחס לנתניהו כאל מקרה פרטי, כהונה ממושכת של ראש ממשלה היא לכשעצמה אינה פסולה ואין להסיק ממנה על צורך בשינויים מבניים.
יו"ר ועדה בכנסת - עם כח גדול באה אחריות גדולה
מאת: ערן מזרחי
מוטב יהיה אם ראשי הוועדות ימלאו את תפקידם בצורה עניינית ותכליתית תוך הימנעות משיקולים מגזריים ופוליטיים, ויעסקו בסוגיות חשובות שנופלות בגדר תפקידי הוועדה שהם עומדים בראשה.
לא לדלג על ועדות הכנסת
מאת: ד"ר חן פרידברג
מן הראוי לבטל כליל את חוק ההסדרים משום שהנסיבות שהביאו לחקיקתו לפני שלושה עשורים אינן תקפות מזה שנים, ונזקו עולה על תועלתו.
האקדח האמיתי
מאת: ד"ר עמיר פוקס
עצם היכולת של הרוב הפוליטי, ולו הזעום ביותר בישראל, לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, היא האקדח האמיתי המונח על שולחנה של כל קואליציה בישראל.
חוות דעת בדבר הצעת חוק להסדרת התיישבות ביהודה ושומרון התשע"ז 2016 (להלן: חוק ההסדרה)
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.
לא להליך פוליטי למינוי שופטים
פרופ' קרמניצר וד"ר לוריא משיבים למאמר של פרופ' מני מאוטנר, אשר טען לאחרונה כי יש להגביר את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, שוללים מתן כוח מכריע לפוליטיקאים בהליך מינוי השופטים, ומסבירים מדוע מוצדק להותיר כפי שהוא את משקל קולם של השופטים בהליך.
לקראת אזרחות משותפת
מאת: פרופ' ידידיה שטרן , מייקל לויטס
לקראת יום ההולדת השבעים של המדינה יש לפעול לעיצוב יום אזרחי מאחד ובו סדר היום הישראלי הסוער, רווי המחלוקות, יוחלף באותו יום בשיחה על המכנה המשותף. נחגוג בו את הצלחתנו לקיים דמוקרטיה חיונית, היחידה במזרח התיכון, תוך הדגשת המאמצים לתת תוכן מהותי לסולידאריות הכלל-ישראלית.
עושים רעש
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
מגישי הצעת "חוק המסגדים" לא באמת רוצים לשפר את איכות החיים או להוסיף חוק שנדרש לשם כך. הם רוצים לעשות סיבוב על גבה של החברה הערבית תוך קריצה לבוחריהם על חשבונה של החברה הישראלית המקוטבת כולה.
דתיים במשפט
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
חלקם של יוצאי הציונות הדתית בעילית המשפטית של ישראל גדול ממשקלם באוכלוסיה, אף שגדולי רבניה בזים לה בלבם ובפיהם.
הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – הצבת דגל באירוע ציבורי), התשע"ו–2016
לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.
הכרה בשינויים ההיסטוריים
מאת: יאיר שלג
השאלה "מיהו יהודי" – מי יוגדר "בפנים", כחבר במשפחה היהודית המורחבת, ומי יישאר בחוץ – לא יורדת מסדר היום הישראלי, במיוחד מאז החל גל העלייה מברה"מ לשעבר, במהלכו עלו לישראל כ-350 אלף איש. רובם המכריע מזדהה ותופס את עצמו כיהודים, אך הם אינם מוכרים ככאלה על-ידי ההלכה, ולפיכך גם לא על-ידי המדינה.
ישראל והיהודים - על סף פיצוץ
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
העימות בין מדינת ישראל לזרמים הלא אורתודוכסיים הגיע לשיא חדש באירועים האחרונים שראינו בכותל. פיצוץ העימות, שנראה קרוב מתמיד, יגרום לנזק חמור ואף אולי לא הפיך, ליחסיה של מדינת ישראל עם יהדות ארצות הברית הלא אורתודוכסית והאחריות לפתרון המשבר החריף מונחת על כתפי הממשלה.
רק עניין של פוליטיקה
ככל ששוק התקשורת המסחרית יהיה משוכלל יותר, כך יהיה תפקיד התקשורת הציבורית מהודק יותר וברור יותר מבחינת הצרכים שהוא בא לספק. לשם כך יש צורך בתקשורת ציבורית עצמאית ובלתי תלויה בשלטון, עד כמה שהדבר אפשרי כשמדובר בכספי ציבור. חוק תאגיד השידור הציבורי משקף איזון סביר מהסוג הזה.
הסדרת המימון הפוליטי
מאת: יוחנן פלסנר, ד"ר גיא לוריא
דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.
ארץ ההצבעות הבלתי מוגבלות?
מאת: ד"ר עופר קניג
מדינות בארה"ב פועלות במרץ להפוך את ההצבעה לנגישה יותר
שעשועי כאילו: התרחישים המטורפים של הבחירות בארה"ב
מאת: ד"ר עופר קניג
כשבוע לפני הבחירות בארצות הברית, היתרון הגדול ממנו נהנתה הילארי קלינטון הצטמצם. במצב כזה מעניין להשתעשע בתרחישים ה"מטורפים" שיכולים להיווצר בגלל שיטת הבחירות הייחודית של ארצות הברית.
אות קין
60 שנה עברו מטבח כפר קאסם, שהפך אירוע מכונן בגיבוש הזהות של המיעוט הערבי בישראל ונקודת מוצא בדרך הארוכה שבה הוא צועד לשם מימוש זכויותיו. ואולם, אזרחי ישראל הערבים עדיין נתפסים על ידי רבים, רבים מידי, כ"אחר" שיש להסתכל בו ממרחק, ובעין חשדנית, מיעוט שהאזרחות שלו היא על תנאי תמידי.
נייר עמדה בעניין הצעת חוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות)
מאת: Tina Saba
לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.
play
מי שומר על החירות?
אם אין מתארים צל הרים כהרים, אין הצדקה להתנפלות על בית המשפט. רק מי שרוממות החירות בגרונם, אולם מבקשים לעצמם יד חופשית להתנכל לה, צריכים לסלק מעל מסילתם את הביקורת השיפוטית.
אזריה אינו איש השנה
אלפי מילים נכתבו סביב הוויכוח שהמשפט הצית בשאלה האם ראוי להעמיד לדין חייל שירה במחבל מנוטרל גם אם ידע שאינו מהווה עוד סכנה. התבטאויות כמעט חסרות תקדים נשמעו מצד בכירי מערכת הביטחון והפוליטיקה ומעל לכל ריחפה שיחת טלפון אחת בין ראש הממשלה להורי החייל. זהו איננו סיפור על אלאור אזריה עצמו. זהו סיפורה של החברה הישראלית כולה.
יהודית וליברטריאנית
מאת: ד"ר עמיר פוקס
במשטר הפרלמנטי בישראל, בו הכנסת למעשה היא עושת-דברה של הממשלה יותר מאשר מפקחת עליה, מגן זכויות האדם (בכללן החירות) העיקרי בשיטת הממשל שלנו, הוא בית המשפט העליון, ועל כך יש לשמור מכל משמר.
סקר לציון 30 שנה לנפילתו של רון ארד בשבי
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפי יער
על רקע ציון 30 שנה לנפילתו של רון ארד בשבי, למעלה ממחצית מהישראלים סבורים שהמדינה לא עשתה די בכדי לשחררו;
ההגנה הטובה ביותר
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' עמיחי כהן
במקרה של חקירות בינלאומיות- ההגנה הטובה ביותר היא מנגנוני בקרה וחקירה עצמאיים המתפתחים כאן בישראל ומגנים עליה בעולם.
כשהוא נדחק לפינה, העליון מנהל את יחסי דת ומדינה בישראל
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
אקורד הסיום של השנה, מלחמות השבת הסוערות שחווינו, ממחישות שוב כי עצימת העיניים מול סוגיות דת ומדינה והצורך לבחון את ההסדרים הקיימים מסוכנת - לא רק לחברה אלא גם לבית המשפט העליון, שלפחות במידה מסוימת, נגרר על כרחו להכריע בסוגיות אלו, ובכך מוצא את עצמו בליבת הסכסוך הערכי בישראל, ותחת אש צולבת באשר יכריע.
שיקום כוחה המוסרי של התביעה
מאת: ד"ר גיא לוריא
ד"ר גיא לוריא על מהותה ומתכונתה (אם בכלל) של הביקורת על התביעה הכללית.
זהות השופטים בחברה רב-תרבותית
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
משה רבנו, בנאום הפרידה שלו מעם ישראל, ממליץ על בחירת השופטים הראויים במילים הבאות: "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם.." (דברים א, יג). החכמה – בקיאות במשפט, הבינה – הכושר האינטלקטואלי, אין בהם די. נדרשת תכונה שיפוטית נוספת: "ידועים לשבטיכם" – מקובלים ונתפסים כמייצגים בדעותיהם את המגוון הרחב של זהויות בחברה כולה.
הפרדת רשויות או חלוקה של סמכויות
בשנים האחרונות מתפשט שימוש שגוי במונח "הפרדת רשויות", שסותר את מהותו האמתית של המונח. ממונח המייצג עקרון יסוד בדמוקרטיה, שתכליתו לשרת את חירות האזרחים, הוא הפך לקרדום לחפור בו כדי לפגוע בדמוקרטיה.
שם הסרט: "שפורר"
תביעות השתקה - מטרתן האסטרטגית היא לטשטש את הגבולות שבין מרחב השיח הציבורי לבין כתלי בית המשפט והקושי להתמודד עמן נובע מהתיקו הערכי המבלבל שקיים במשפט הישראלי בין הזכות לחופש ביטוי והזכות לשם טוב.
לשבור את קשר השתיקה
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעת הפוליגמיה בחברה הערבית בישראל - פוליגמיה דור 2.0 שמתבטאת בכך שגברים לוקחים אישה נוספת. מצב זה אינו בריא ונשאלת השאלה מדוע דווקא כעת, בעשור השנים של המאה ה-21 אנו נחשפים לתופעה ולא רק בקרב דתיים ובדואים בדרום כפי שהיה נהוג לחשוב.
שמאל-ימין-יהדות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הפוליטיקה הישראלית של העשורים האחרונים עצבה משוואה לפיה דתיות, מסורתיות, וזיקה ליהדות ולערכיה שייכים לימין, וחילוניות, מנותקת, לפעמים באופן דווקני מכל אלו, מזוהה עם המרכז והשמאל. המשוואה הזו רעה לשמאל ולמרכז וטרגדיה ליהדות.
ישראל ויהודי ארה"ב - הזדמנות לקרבה מתוך הקשבה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בשנים האחרונות, שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם - היהודים בישראל והקהילה היהודית בארה"ב - מתרחקות זו מזו על אף שצריכות זו את זו. ראש השנה והימים הנוראיים הם הזדמנות נפלאה לחשבון נפש משני צדי האוקיינוס.
מי ברעש ומי במגפה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בראש השנה עלינו לחדש את מחויבותנו למדינה. נזכור כי היא האחראית על החרב ועל השלום והיא המכשיר החברתי היעיל ביותר להתמודדות עם חלק גדול מאי הוודאות בחיינו: "מי ברעב ומי בצמא; מי ברעש ומי במגפה".
שמעון פרס ז"ל - ד"ר אריק כרמון
מאת: ד"ר אריק כרמון
זיכרונות משמעון פרס
חזון דיגיטלי בשוק הביטוח
משרד האוצר פרסם מסמך מפורט בשם "חזון דיגיטלי", המעודד ומתמרץ גופים לעבור לעידן הדיגיטלי ומפרט פעולות רבות אשר טומנות בחובן פגיעה בפרטיות של כולנו. עד שהאיזון בין הזכות לפרטיות לחדשנות כלכלית לא יוסדר בחוק, נמצא את עצמנו שוב ושוב עם מופעים מביכים כמו זה.
שמעון פרס ז"ל - פרופ' ידידיה שטרן
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
פרס סבר כי עתידה של הזהות היהודית תלוי ביצירת האפשרות לכל אחד להיות פרשן של היהדות, בקולו שלו.
שמעון פרס ז"ל - פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
פרס הפגין אהבת אדם, דאגה למדינה ובעיקר אמונה ללא סייג באדם ובמדינת ישראל.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון, על שמעון פרס ז"ל
מאת: יוחנן פלסנר
לאחר שהושבעתי לראשונה כח"כ בשנת 2007, אמר לי פרס: "היכנס לזירה הציבורית ואל תצא ממנה. מי שטוב מחויב לעם ולעשייה". זהו מרכיב מרכזי בצוואתו: המחוייבות להמשיך ולפעול בעוצמה לשימור הלהט של דור המייסדים ולהביא לחידוש תנופת העשייה הציונית ברוח הדמוקרטית והיהודית שכה אפיינה אותו.
מצוות השמיטה והיובל - חוק יסוד?
מאת: ד"ר בני פורת
במשך שנים מתלבט המחוקק בישראל האם לעגן את הזכויות החברתיות בחוק יסוד. מה ניתן ללמוד על שאלה זו מעיון במקורות המשפט העברי?
החוטים הבלתי נראים
מאת: יוחנן פלסנר
חוק השדלנות נועד להסדיר את עבודת הלוביסטים במסדרונות השלטון. אבל כיום בישראל, לא די בחוק כדי למנוע השפעה פסולה על מקבלי ההחלטות.
מסטארט אפ ניישן לסטראט אפ "גברמנט"
מדינת ישראל נמצאת בחזית הפיתוח הטכנולוגי בתחומי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה על ידי מכונה וניתוח אלגוריתמי של ביג דאטא. עבור תעשיית ההיי טק, פתיחת מאגרי מידע היא צינור חמצן כלכלי. אולם, אי אפשר לחשוב על המהפכה הדיגיטלית רק במשקפי כלכלה, תעשיה וחדשנות.
מה היה אומר ז'בוטינסקי על הכנסת ה-20?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ז'בוטינסקי היה מגדולי הוגי הדעות הציונים. בעיניי - הגדול שבהם. מי ייתן וקברניטי המדינה, ואזרחיה, יעיינו בכתביו ויאמצו משם את משנתו הליברלית-דמוקרטית.
מה גורם לריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי?
מאת: פרופ' יובל פלדמן
ריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא. דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד.
יום הדמוקרטיה הבינלאומי- מבט על ישראל
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
חיזוק הדמוקרטיה שלנו מחייב מאמץ ציבורי מקיף. במסגרת מהלך יסודי וכולל כזה, הנחוץ לנו כאוויר לנשימה, ראוי יהיה לציין את יום הדמוקרטיה הבינלאומי. יום כזה יאפשר לציין ולהבליט את הערכים הבסיסיים המשותפים לרוב מניינה ובניינה של החברה הישראלית, שהם כה חיוניים לקיומה, ושכה מעט נעשה כדי לטפחם ולהטמיעם.
הכרזה אוניברסלית על הדמוקרטיה
יום הדמוקרטיה הבינלאומי יחול כמדי שנה ב-15 לספטמבר, בהמשך להכרזת האו"ם בנושא שאותה תרגמנו לצורך הנגשה לכלל הציבור. מסקירה המבוססת על מדדים בינלאומיים, נמצא שלנו בישראל יש סיבה להתגאות בדמוקרטיה שלנו אך כמובן אל לנו לנוח על זרי הדפנה.
מדרש חורבן, הגירסה ההיסטורית
מאת: יאיר שלג
הפער בין תנאי הגלות ותנאי הריבונות הוא כל-כך דרמטי, עד שנדרשות תכונות כמעט הפוכות לקיום רציף בשתי המציאויות הללו, אבל מסוכן מאוד לנסות ולשמר את הדגש הדתי גם בחזרה לתנאי ריבונות, הזקוקים דווקא את הדגשת המרכיב הלאומי.
מרוץ החקקת
מאת: יוחנן פלסנר
בסוף אוקטובר ייפתח המושב השלישי של הכנסת ה-20, וסביר שנהיה שוב עדים לסחרור הח"כים בענין החקיקה הפרטית.
חקיקת היתר לא מעידה על כוח עודף של הח"כים. להפך: הם מרבים להשתמש בה משום שחסרים להם כלים אפקטיביים להשפעה ופיקוח על מדיניות הממשלה.
הסתכלו לשבת בעיניים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הציבור הדתי-לאומי, התופס את עצמו כאליטה משרתת, חייב להוביל מהלך היסטורי של קואליציה כלל-ישראלית למען שבת ייחודית, גם אם לא הלכתית.
מותו של הסטטוס קוו?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
המשבר האחרון סביב עבודת הרכבת בשבת ממחיש עד כמה הסטטוס קוו בעניין השבת מת.
להתחייבות הכללית של בן גוריון מ- 1947 שהשבת תהיה יום מנוחה, נוצק תוכן רשמי דל, ועד היום אין חוק שמסדיר את שמירת השבת בישראל ברמה הלאומית.
אבל השבת לא אבודה. במדינת ישראל יש רוב שרוצה את השבת שלו אחרת. יהודית, אבל לא דתית-הלכתית, נשמרת, אבל מאפשרת.
המרכז החדש
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סקר פלסטיני-ישראלי משותף, של פרופ' הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר שקאקי מהמרכז הפלסטיני לחקר מדיניות ולסקרים, שהתפרסם השבוע, חושף עובדה מרתקת: ערביי ישראל, מבחינת עמדותיהם כלפי "הסכסוך" והיחסים בין ישראל והפלסטינים, מהווים קבוצת מרכז מובהקת. מהן השאיפות ארוכות הטווח של הפלסטינים כלפי ישראל? והפחד מהזולת באשר הוא?
טרגדיית הזרמים בחינוך בישראל
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
השבטיות במדינת ישראל של היום, הפיצול לזרמים ותתי זרמים אידיאולוגיים, השבר החברתי, שנאת האחר, וחוסר היכולת להסכים על שום דבר כמעט, מסכנת את החברה. חובה על קברניטי המדינה, ומערכת החינוך בפרט לפעול לצמצום מספר הזרמים ותתי הזרמים. לפעול להאחדה ולא לסגרגציה נוספת. ליצור מכנה משותף אם לא על ספסל הלימודים, לפחות בליבת תכניות הלימודים.
'משאל עמים': סקר ישראלי- פלסטיני משותף
למעלה מ-50% מהישראלים והפלסטינים תומכים בפתרון שתי המדינות - כך עולה מסקר מיוחד ומקיף שערכנו יחד עם מכון PSR הפלסטיני בקרב כ-1,200 פלסטינים ו-כ-1,200 ישראלים.
יוזמת השלום הערבית - בסיס ראוי למו"מ לשלום
מאת: שמואל ברקוביץ
ישראל כבר הודיעה על דחיית יוזמת השלום הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית להסדר שלום בין ישראל לבין הפלסטינים, בטענה שאין תחליף למו"מ ישיר. יוזמת השלום הערבית היא בסיס ראוי למו"מ כזה. אם ישראל תדחה גם את היוזמה הזאת, היא תצטייר גם בעיני תומכיה בעולם כסרבנית שלום, ותיפגע עוד יותר התמיכה בה.
חוק נגד האמת
בשבוע שעבר פורסם שראש הממשלה יוזם חקיקה שתתקן את ההגדרה של האזנת סתר. לכאורה, מדובר במהלך שאמור לשמור על הפרטיות שלנו, אך יקשה בראש ובראשונה על אנשים פרטיים המבקשים להתגונן מפני כוחות חזקים מהם וכן על עבודת המשטרה. הכוונה של הצעת החוק היא בעיקר להתעלל במוסדות הביקורת על השלטון, רשויות אכיפת החוק והתקשורת. מן ההדף, ייפגע גם הציבור הרחב.
חוק חינוך ממלכתי וספר האזרחות
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
החינוך הממלכתי אמור לפי החוק להעניק שוויון הזדמנויות לכול ילד וילדה אולם הספר לאזרחות הוא דוגמה מביכה כיצד נמנעים מביקורת על השלטון ואף מטייחים את מעשיו הראויים לביקורת, במיוחד בכול הנוגע לאפלייתם לרעה של האזרחים הערבים או באשר לאופן קליטתם של היהודים המזרחיים בראשית שנותיה של המדינה.
אחים למסע משותף
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
אנחנו משוחחים את עצמנו לדעת במונולוגים ללא דיאלוגים, בטיעונים מקבילים שלעולם לא ייפגשו, בפרצופים פעורי פה ונעדרי אוזניים. מחליקים מטה במדרון שסופו חורבן.
להדביק את הפער- כדי למנוע בורות דיגיטלית
הבעיה הפוליטית הכי חשובה של הזמן הזה איננה רק חופש העיתונות. עם כל חשיבותה, היא נגזרת משאלה רחבה יותר: איך להתאים את הדמוקרטיה הנכבדה שלנו לתאוצה של עידן המידע.
נציבות ביקורת על התביעה – לא בכל מחיר
מאת: ד"ר גיא לוריא
נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.
קמפיין לחיזוק חופש העיתונות: אין כזה דבר תקשורת חופשית מדי!
מאת: ד"ר עופר קניג
מדינה דמוקרטית מתאפיינת בתקשורת חופשית איכותית ועצמאית, בפלורליזם ובחופש הביטוי. זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. יחד, נאחד כוחות כדי שתישאר כזו.
ישראל כמודל ללאומיות אירופית מתחדשת
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
האירופים יכולים למצוא בישראל דרכים אפשריות לבניית האיזון בין זהות לאומית לערכים גלובאליים- דמוקרטיים. מדינות אירופה מגיעות לאתגר הזה לא מוכנות. קצת כמו מדינת ישראל לפני עשרות שנים, הן צריכות להגדיר מחדש את הלאומיות, לקבוע מחדש את גבולותיה ולכונן באופן אחר את יחסיהן (הערכיים) עם העולם.
פריימריז פתוחים או פריימריז פרוצים
מאת: ד"ר עופר קניג
פריימריז פתוחים מספקים לא מעט יתרונות מבטיחים כמו פתרון לשאלת זהות המנהיג ויצירת התלהבות ועניין ציבורי, לצד סיכונים אפשריים כהיבחרותו של מועמד רדיקלי שלא מייצג את קהל המצביעים הפוטנציאלי של המפלגה.
מלחמת דת על המדינה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
המאבק החרד"לי הופך למלחמת דת עם השלכות מרחיקות לכת. בזירה הפנימית מדובר במאבק על נפשה של המדינה. איזו מדינה תהיה מדינת ישראל? האם היא תהיה מדינה דמוקרטית ויהודית בעלת אופי ליברלי ופלורליסטי, או יהודית ודמוקרטית, שבה הדמוקרטיה פורמלית, שערכים ליברליים מוקצים בה מחמת מיאוס. שבציבוריות שלה שלטת שמרנות דתית, וגרסה חרדית של היהדות.
טורקיזציה תקשורתית
המהלכים הממשלתיים האחרונים בשוק התקשורת לא נועדו לשרת את הימין, אלא משהו אחר. התהליך ברשות השידור הוא חשוב והיסטורי. כישלון שלו ילמד לקח שהוא רחב עשרת מונים מהסיפור של השידור הציבורי.
מדוע ניסיון ההפיכה בטורקיה נכשל?
הניסיון להצמיד בין המהפכה הטכנולוגית למהלכים פוליטיים אינו פועל בצורה חד ערכית. הרשתות החברתיות אינן אמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות- יש להן מגבלות הנובעות מעצם האלגוריתם שמפעיל אותם, מהאינטרסים המסחריים שעומדים מאחוריהן, ומטבעה של הפעילות האנושית. בעת הזו, חשובים יותר מתמיד ההגנה על חופש ביטוי, חופש עיתונות וההתנגדות לצנזורה – בתקשורת הממוסדת וברשת כאחת.
תהום מוסרית
מאת: עידית שפרן גיטלמן
הצלחתו המסחררת של פרויקט ההדסטארט למען החייל אלאור אזריה, היא עדות נוספת לכך שהסיפור הוא כבר מזמן לא על "החייל היורה מחברון". זהו סיפור על חברה שאיננה מזדעזעת מפעולות שנמצאות הרחק מתחום השטח האפור, ושולחת מסר מטריד לציבור ולמנהיגיו.
ביטול מצעד הגאווה בב"ש: כניעה לבריונות
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
בית המשפט העליון זיכה בשבוע שעבר את הבריונות עם קביעתו שאין לקיים את מצעד הגאווה בבאר שבע. הדיון העיקרי בדבר חשש מאלימות, איפשר לבריונות לרמוס את חופש ההפגנה.
הסבה מקצועית
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
משרד החינוך צריך לתת אופק לצעירים הערבים בהיי-טק, בכלכלה, בסיעוד ובתעשיית הגז המתפתחת בצפון. בתקופה האחרונה, נעשו ניסיונות לשיבוץ מורים ערבים במגזר היהודי ואף הוגדרו יעדים בנושא שבהם עומד משרד החינוך באופן חלקי. צעד זה ללא תמיכה וקידום ראויים לא יצליח להביא לשיפור המצב ורק יגביר את התסכול בקרב הציבור הערבי.
פרשנות שונה לחוק יסוד הממשלה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
שופט העליון מלצר אמר בדיון בביה"מ שלפי חוק יסוד: הממשלה, אין לראש הממשלה סמכות לכהן כשר. ד"ר עמיר פוקס מציע להתייחס ברצינות לפרשנותו של מלצר לחוק ומציע פרשנות שונה.
מופע שנות ה-80
התפיסה שעומדת ביסוד האיסור לשדר את הכרעת הדין של נוחי דנקנר בפרט ומבית המשפט בכלל, היא החשש מפני המהירות, הישירות והמסר הלא מתווך שיגיע אל הציבור.
פקודת חניבעל
מאת: עידית שפרן גיטלמן
מרבית הטענות ביחס לפקודת "חניבעל" השנויה במחלוקת מצביעות על ההבנה הבלתי רשמית שהשתרשה בקרב החיילים ומפקדיהם ולפיה בכל מחיר יש לסכל חטיפת חייל.
פוליטיקה ללא מתווכים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מקרה הבריטי, הפוליטיקה הממסדית הובסה באמצעות מנגנון ההכרעה העתיק - הדמוקרטיה הישירה שמתווה דרך לקבלת החלטות פופוליסטיות. המענה לכך הוא הדמוקרטיה הייצוגית שמאפשרת לאזרח לבחור את המחליטים הטובים ביותר עבורו.
הסכם הפיוס עם טורקיה – האם משמעותו היא הגנה על חיילי צה"ל?
מאת: עו"ד טל מימרן, פרופ' עמיחי כהן
הסכם פיוס ישראלי-טורקי יכול לספק הגנה חלקית בלבד על חיילי צה"ל מפני תביעות כספיות ופליליות. הסיבה לכך היא שהקהילה הבינלאומית יצרה מנגנונים משפטיים רבים ומגוונים, אשר השליטה של מדינות בהן הולכת וקטנה. הפיתרון הראוי לעניין זה הוא הפיתרון המוצע על ידי המשפט הישראלי –ועדת טירקל.
מורמים מהעם?
בשבועות הקרובים יתנהלו בכנסת שני הליכי חקיקה שבהם חברי הכנסת נמצאים בניגוד עניינים ממשי בין העניינים הפרטיים שלהם לבין טובת הציבור - ובמה הם בחרו?
פורום השרים לשעבר בבית הנשיא
פורום השרים לשעבר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התכנס היום (ב') בבית הנשיא לדיון במעמד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. בפגישה הוצגה לנשיא פעילות הפורום בחצי השנה האחרונה מאז הקמתו והתקיים שיח אודות מטרותיו, חשיבותו לציבור הישראלי והסוגיות שנידונו עד כה.
הברקזיט והתקשורת
פילוח ההצבעה לפי משתנה קריאת העיתונים מצביע כי העיתונות הטבלואידית הבריטית, עדיין משפיעה על דעת הקהל וסדר היום. יתרה על כך, הפיצול בין הדיעות כפי שהשתקף בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות בבריטניה, מסוכן לקיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת.
משאל עם בבריטניה – דמוקרטיה במיטבה או פופוליזם?
מאת: דנה בלאנדר
בבריטניה עצמה, עריכת משאל עם ברמה הלאומית היא אירוע נדיר. הדבר מחדד את הסוגיה בה מתחבטות דמוקרטיות רבות כיום והוא המתח בין הדמוקרטיה הישירה ובין הדמוקרטיה הייצוגית. אולם האם מדובר בדוגמא מופתית למימוש הרעיון הדמוקרטי או שמא הדבר מעיד על התדרדרות לפופוליזם?
שבת של כו-לם
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כבר עשורים ארוכים השבת היא סלע מחלוקת מרכזי שבמקום לאחד מפלג את החברה בישראל. אנו מבקשים ליצור שבת אחרת, שבת שיש לה ניחוח יהודי-ישראלי מיוחד. שבת שלא תהיה כיום חול, אבל תאפשר לכל אחד ולכל קהילה לעצב לעצמו את שבתו.
לתשומת לב הוועדה לבחירת היועץ - מדדים להצלחת היועץ המשפטי הבא
שקיפות ומדדים להערכה ביצועית- שני נדבכים שלא קיימים היום בהערכת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. לתשומת לב וועדת האיתור לבחירת היועמ"ש הבא- קראו המאמר של קרמניצר ולוריא להבטחת הצלחתו של מי שיחליף את ויינשטיין.
ועדת חוק חוקה ותאטרון- על דיוני הכנסת בנוגע לחוק העמותות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.
סקר תפיסת המצב הכלכלי בישראל
סקר זה, שנערך לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2016 (לשעבר פורום קיסריה), ביקש לבחון כיצד תופס הציבור הישראלי את מצבו הכלכלי בהווה ומהן ציפיותיו לגבי עתידו הכלכלי ועתיד ילדיו.
הכשר הבג"ץ לא יחזיק מים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
אכיפת נורמות דתיות באמצעות שוט משפטי בלבד היא לכל היותר אייטיז או ניינטיז. היא לא מתאימה למדינת ישראל של היום, ולא תעבוד. אם הרבנות הראשית תמשיך להתעקש על מדיניות הלכתית מחמירה, ותפסיד גם את טיפות האמון האחרונות של רוב הציבור, לא תהיה לה תקנה.
השד ההדתי
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
איומים בעזרת השד ההדתי זו הדרך הקלה של פוליטיקאים ואנשי תקשורת לצעוק ולהתריע, לאחד שורות ולהסתתר יחדיו מאחוריו. המחיר הוא גבוה- ביטול כל יכולת לקיים דיון ציבורי מעמיק ופתוח במקומה של הדת במדינה וביחסים בין היהודית לדמוקרטית.
טראמפ, קלינטון ומלך מואב
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לקראת שבועות ובעקבות יום הגיור בכנסת, עומד פרופ' ידידיה שטרן על אתגרי מערך הגיור הממלכתי בישראל והדרכים לפתרון מצוקתם של מאות אלפי ישראלים והבעיה הגדולה שיוצר תהליך הגיור בין היהודים בישראל ליהדות התפוצות
חוק המועדונים- גרסת הפייסבוק
קבוצת פייסבוק שיש בה מאה אלף חברים, גם אם היא מכונה "פרטית", אינה שונה ממועדון, מסעדה או פארק מים. היכולת להפלות דווקא מתעצמת בעולמות דיגיטליים ועל כן יש להחיל את החקיקה האוסרת הסתה, פגיעה בזולת או אפליה בכניסה לקבוצות במרחב הציבורי הדיגיטלי.
אסטרטגיה לאומית לגיור
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
נדרשת אסטרטגיה לאומית לקידום נושא הגיור יחד עם הצבת יעדים ומסגרת זמנים ברורה. קיימים מספר צעדים נדרשים כדי לקדם הנושא תוך הבנה ושיתוף פעולה של מערך הגיור הממלכתי בתהליך.
לא עומדים באתגר
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת המאמרים "הלכה ציונית" - על הדיסוננס שבין העמדה ההלכתית לבין מציאות החיים במדינת ישראל הריבונית.
מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל - תקציר
במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת "משפט וממשל", עוסק גיא לוריא במחסור בשופטים ערבים בבתי המשפט בישראל (כ-7.7% בלבד). במאמר הוא מצביע באמצעות דוגמא היסטורית על הדרכים לקדם את עקרון השיקוף החברתי ברשות השופטת ולהביא למינוי יותר שופטים מן המיעוט הערבי.
הצורך בחקירה חיצונית של אירועי המשט בעזה
מאת: פרופ' יובל שני
החלטת מועצת הביטחון מ-1 ביוני קוראת מפורשות לחקירה מהירה וחסרת פניות של אירועי המשט בעזה. לטעמו של יובל שני פעולות הצבא הקשורות למשט מצדיקות בבירור חקירה עצמאית חוץ-צבאית: מדובר בפעולות שנויות במחלוקת שאזרחים נפגעו בהן וככל הנראה דרגים בכירים היו מעורבים בתכנונן ובאישורן. הימנעות מחקירה כזאת אינה רק מפרה לכאורה את הסטנדרט הבין-לאומי בעניינים כאלה, אלא גם מחמירה את הנזק התדמיתי שכבר נגרם לישראל.
יש עתיד לכולנו?
מחאת קיץ 2011 העלתה על ראש סדר היום את נושא יוקר המחיה, הפערים הכלכליים, הריכוזיות של המשק הישראלי ושליטת "הטייקונים" בו.
20 שנה לעליית בנימין נתניהו
נתניהו מבין שהדבר הכי טוב שקרה לו זו המהפכה הדיגיטלית שם הוא מדבר ישירות אל הקהל, ללא תיווך וללא שאלות קשות. לא פחות מזה, בין ראש הממשלה וחלק מאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שדומה לקרב סכינים, שם הנפגע העיקרי הוא הציבור.
צבא, עם ושלטון
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
ההשוואה שנעשתה על ידי גולן היא לא לשואה, אלא לתהליכים החברתיים שהתרחשו באירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה. אין איש רשאי להשתיק שומר ישראל מפני התרעה פומבית על סכנה חברתית לרוחו של הצבא.
שנה לממשלה
מאת: ד"ר עופר קניג
ממשלת נתניהו הרביעית מציינת בימים אלו שנה לכהונתה ונדמה שבפרק הזמן הזה היא שברה שיאים של חוסר יציבות פנימי. זאת בשל אחריות ציבורית לקויה והדומיננטיות של "כיבודים" אישיים ואגו על חשבון יעילות שלטונית וטובת המדינה.
על מדים וערכים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן , אבי שגיא
לצד פטריוטיותו העמוקה והאומץ הציבורי של האלוף גולן הוא שגה בהתבטאותו שגיאה קשה בכמה רבדים. כל קצין בכיר חייב להסס בטרם יתבטא בדרך שתקלע את הצבא, בעל כורחו, לתוך עין הסערה של המחלוקת הציבורית בישראל.
מדד האושר היהודי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום העצמאות ה-68 של המדינה משכיח את "תוגת הישראליות" ושם באור הזרקורים את המגמות החברתיות והכלכליות החיוביות שפוקדות את עמנו. אין ספק כי בימים אלו, ישראל מדורגת במקום הראשון במדד האושר היהודי של כל הדורות כולם.
ביד חזקה ומושטת
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
כשאלימות משטרתית תהיה נחלת העבר וכשבמוקד 100 ייתנו מענה מהיר ובערבית - תצליח המשטרה להוריד את הפשיעה בקרב אזרחי ישראל הערבים
עובדות, העדפות, ודוקטרינה: ניתוח אמפירי של שיפוטי מידתיות
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר רענן סוליציאנו קינן , שרון אלון
המידתיות המשפטית היא המסגרת המשפטית המובילה להכרעה שיפוטית במקרים של התנגשות בין ערכים. יחד עם זאת, מעט מאד ידוע אודות הגורמים המשפיעים על גיבוש שיפוטי מידתיות. המחקר הזה הוא בגדר המחקר האמפירי הראשון בהקשר הזה, והוא מבוסס על מדגם של 331 מומחים משפטיים (עורכי דין ומשפטנים אקדמיים).
הדרת נשים פוגעת בכולנו
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מביע במאמר בידיעות אחרונות עמדת נחרצת נגד ההחלטה שלא לאפשר שירת נשים במוסד בטקס יום השואה. לפי פרופ' שטרן: "הדרת נשים משפילה ומבזה אותן ופוגעת בכבוד האדם שלהן.
צבא א', צבא ב'
מודל התמריצים המדודים לחיילים החרדים כבר הוכיח את עצמו, ולראיה העלייה המשמעותית בהיקפי גיוס החרדים בעשור האחרון. יש לשמור על האיזון בין המוטיבציה החברתית-ערכית והחומרית שמוצעים בהסדרי גיוס החרדים וזאת אף יכול לייצר הזדמנות להגברת השוויון לכלל המשרתים בצה"ל.
להציל את ההשכלה הגבוהה
מאת: פרופ' חנוך דגן
כדי להבטיח את עצמאותה ומצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה ואת ממלכתיות המל"ג יש להימנע מעסקאות דוגמת זו שנרקמה בין השר בנט לראשי האוניברסיטאות. יש להבין כי הדרך לשרת מוסד חשוב זה לטווח הארוך ובצורה הטובה ביותר היא חוסר במעורבות הממשלתית ולא עם מעורבות יתר.
החרדים זקוקים למקומות עבודה איכותיים
מאת: ד“ר גלעד מלאך
אנו נמצאים בחלון הזדמנויות שבו מעצבי המדיניות רואים את החשיבות העליונה בקידום תעסוקה איכותית לחרדים. מנגד, צעירים ויזמים חרדים מסתערים על האפשרות לשילוב בין חרדיות וקריירה מוצלחת, תופעה שעד לאחרונה היתה נדירה. האם נדע לנצל את שעת הכושר?
דרמת הגיור ומהפכת ההפרטה של שירותי הדת
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
החלטת בג"ץ מחזקת משמעותית את האלטרנטיבות לגיור אל מול הרבנות הראשית ואפשר להגיד כי זו איבדה את המונופול שהיה ברשותה. רק שינוי דרמטי יצדיק את היערכות בתי הדין הרבניים ככוח הכלכלי והפוליטי שהיווה פעם.
החוק הנורווגי – סיבוב נוסף
שוב עולה הרעיון לאמץ בחקיקה את הכלל המכונה בארצנו "החוק הנורווגי", לפיו שר לא יכהן במקביל כחבר כנסת. הבעיה עם זה היא שזה עולה תמיד כשיש צורך לפתור בעיות פוליטיות נקודתיות ולספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו לכנסת.
ראש ממשלה ו/או שר
מאת: דנה בלאנדר, ד"ר עופר קניג
בג"צ דחה השבוע את עתירת יש עתיד בנוגע לכהונת ראש הממשלה גם כשר במספר משרדים במקביל.
גורל הדמוקרטיה בידינו
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
אסור לשתוק לנוכח הצעות החוק האחרונות, שגם אם לא יתקבלו, מכרסמות בערכי השוויון והממלכתיות.
מה אפשר ללמוד על שקיפות מבג"צ הגז?
שופטי בית המשפט העליון נקטו גישה מאכזבת בהתייחסותם לחוסר השקיפות של הממשלה בתהליך גיבוש מתווה הגז. מעבר לצורך הבסיסי במעורבות גבוהה של הציבור בגיבושם של חוזים רגולטוריים,ישנה הזדמנות לפתור כשלים בדמוקרטיה המודרנית שנידונו במהלך המשפט.
רסיס בישבן של הסמוטריצ'ים
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
ביטויי הגזענות של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בנושא הפרדת יולדות בבתי חולים מנסים לעקור את הסיכויים לדו קיום מהשורש. זו קריאת השכמה לא לתת יד לדבר ולפעול לחיים משותפים כל אחד במרחבו האישי.
עשרים וחמישה האירועים שעיצבו את פני הדמוקרטיה הישראלית
לכבוד יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל, פרויקט מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם ynet, מציינים את 25 האירועים המשמעותיים ביותר שתרמו לעיצובה של הדמוקרטיה הישראלית.
פורום שרים לשעבר על רקע פרשת עזריה: "מגנים את ההסתה כנגד שר הביטחון"
פורום שרים לשעבר המתכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה מתייצב לצד שר הביטחון: "הנורמה לפיה אין פוגעים באויב שנוטרל מבטאת ערכי מוסר ומשפט אוניברסליים ויהודים"
סוגיות בחופש העיתונות, ישראל 2015
סקירת סוגיות עיקריות שעלו בחופש העיתונות בישראל 2015
זווית נוספת לתקרית הירי בחברון
מאת: עו"ד טל מימרן
מקרה החייל היורה בחברון מעלה לדיון מורכבויות רבות איתם חיילים נפגשים בשדה הקרב. מקרים כגון אלו מלמדים כי יש לבחון האם אכן ניתנים לחיילים הכלים להתמודדות עם מצבים כאלה ובזווית רחבה יותר את מחויבות צה"ל לקיום ושמירה על תרבות של אחריות מוסרית ומקצועית.
האם הטרור ינצח?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האיום הסכינאי האמיתי טמון בשיבוש המצפן המוסרי שלנו. נדרשת מנהיגות אחראית שלא תיכנע לרוח הרעה אלא תכניע אותה. אסור להניח למושכלות יסוד הומניסטיות, שמבדילות אותנו מאויבינו, להפוך לשק חבטות של פחדים ושל אינטרסים פוליטיים.
האם מדינות חוקרות חשדות להפרת דיני לחימה על ידי חייליהן?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
מחויבותו של צבא לדיני המלחמה איננה נגזרת מאופי השלטון או במדידת מספר ההפרות, אלא בשאלה האם אלו שסרחו נחקרים ונענשים בצורה שתמנע מעבירות מסוג זה להישנות.
בין עניי עירך קודמים להקם להורגך השכם להורגו
מאת: עידית שפרן גיטלמן
לאחרונה בוטלה הקדימות שניתנה לאזרחים ישראלים בקבלת טיפול רפואי וכעת מיון הנפגעים נעשה על פי חומרת הפציעה בלבד. אישי הציבור שהתנגדו לשינוי מעודדים שיח המעמיק את הגזענות המוסוות וכן מעשים בלתי מוסריים של חיילים וצוותי רפואה שמתבלבלים בהבנת ההנחיות הרלוונטיות בשדה הקרב.
קווים אדומים להריסת בתי מחבלים
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן
על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.
מדינת פלנגות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
השבועות האחרונים מדגימים את בלבול המערכות שאנו חיים בו בשלוש זירות ענק: כלכלה, צבא ודת. כל אחת מהזירות מציפה שבר עומק, כרוני, בחברה הישראלית: השבר החוקתי, השבר המוסרי והשבר הדתי.
פסיקת שופטי בג"צ בענין מתווה הגז
ניתוח קצר וממצה של עו"ד נדיב מרדכי מציג את עמדות השופטים בנוגע לנושאים השונים שעלו בעתירה.
סכנה ברורה ומיידית
אין להתפלא על מגמות ההקצנה ורידוד הערכים הדמוקרטיים בציבור. חקיקה גזענית ושיח גזעני בכנסת ובציבוריות הישראלית מעודדים ומלבים גזענות, והשיח הטוקבקיסטי על חיסול מחבלים ועונש מוות, מעניק לגיטימציה להרג לא מוצדק ואף מאדיר אותו. כל אדם שערכים דמוקרטיים וליברליים הם נר לרגליו, צריך לחוש סכנה ברורה ומיידית.
חנינה לחייל תסתיים בהאג
מאת: פרופ' עמיחי כהן
משמעות של חנינה לחייל היורה בחברון, כפי שהציעו מספר חברי כנסת או טיוח החקירה, היא כרסום משמעותי ביכולתה של מדינת ישראל להגן על חייליה מהדין הבינלאומי
דרושה רפורמה בצנזורה הצבאית
תקנות הצנזורה הצבאית בישראל הם ישנות ואנטי דמוקרטיות. מחקר זה ממליץ על שורה של רפורמות הכרחיות לפני שהצנזורה תהפוך לפוגענית יותר או שתאבד מכוחה בצורה משמעותית.
מעמד הכנסת מוסיף להיות בשפל ציבורי
לקראת סיום מושב החורף, שדולה חדשה תנסה לשפר את מעמד הכנסת אחרי שהגיע לשפל חדש. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מטרתה של השדולה לשפר את כלי העבודה של חברי הכנסת בכדי לשנות את תדמיתה"
בין נס להתנסות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בימים בהם אין ניסים גלויים, אנו נדרשים להתמודד אל מול האתגרים המוצבים בפנינו בצורה אחראית ואוטונומית, כקבוצה וכפרט. סיפור יציאת מצרים טבע את חותמו בנפש האומה ומייצג את האיזון הנדרש בין ההבנה כי אנו מתקיימים במישור רחב יותר לבין הצורך לבחינת מציאות ריאלית, דבר המאפשר את המשך קיומנו כעם.
כיצד מדינות צריכות להתנהל בסכסוכים אסימטריים עם חשיפה תקשורתית גבוהה
מאת: מורן ירחי, אלוף (מיל') עמי אילון, אלעד פופוביץ
במציאות שבה המישור התדמיתי משחק תפקיד מהותי בניהול הקונפליקט המודרני, נוצרות זירות לחימה חדשות שמשנות את כללי המשחק
לא מעיד על הכלל
עמידת חד"ש ובל"ד לצד חיזבאללה מחבלת בקידום יחסי יהודים - ערבים בישראל. אך יש לזכור שמדובר בהצהרת פוליטקאים, ולא ברצון הציבור הערבי
מיקור חוץ למהדורת החדשות- אופציה גרועה לתאגיד השידור הציבורי החדש
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד אלעד מן
הצעת החוק מציגה כשל מהותי בנוגע לעקרונות היסוד של חוק תאגיד השידור הציבורי. זאת בא ליד ביטוי במעורבות משרד התקשורת בתהליך ובהתניית המיתוג החדש של מערך החדשות בהפסקת השידורים במתכונתם הנוכחית.
הצעת חוק-יסוד הכנסת - תיקון גיל הבוחר
מאת: ד"ר עופר קניג, פרופ' גדעון רהט
היום (א') תדון וועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק המציע להוריד את גיל הבוחר בישראל מ-18 ל-17. צוות התוכנית לרפורמות פוליטיות מסביר את ההשלכות למהלך.
הצעת חוק העונשין- פגיעה בכבוד האדם וקדושת החיים
חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.
"ירושלים המאוחדת" - לא כל מה ששורד הופך בהכרח לנכון וצודק
מאת: שאול אריאלי
חלוקת ירושלים ושלילת מעמד התושבות מתושביה הערבים, כצעד חד צדדי של ישראל, שלא במסגרת הסכם עם הרש"פ, הינן רעיון רע מכל הבחינות ובלתי חוקי בעליל
הטהרה שלי והטומאה שלך
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הצעת חוק המקוואות מבקשת לטהר את מקווה הטהרה מקונסרבטיבים, רפורמים ואורתודוקסים – בעיקר נשים – שמעוניינים לטבול בהתאם לאמונתם ורגשותיהם, גם אם דרכם איננה תואמת את הדרך החרדית.
טובלים ושרץ בידם
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ד"ר שוקי פרידמן סוקר את מגרעות "חוק המקוואות" אשר הועבר ע"י הממשלה. את החוק יזמה סיעת "יהדות התורה" כתגובה להחלטת בג"ץ שהורה לפתוח את שירותי המקוואות לכלל הציבור.
בדרך להיי-טק עוברים בטייבה!
מאת: נסרין חדאד חאג'-יחיא
נסרין חדאד חאג' יחיא קוראת לראש הממשל לשים לב שהדרך לפיתוח הכלכלה הישראלית עוברת בטייבה, בסח'נין ובנצר ולא במזרח הרחוק.
מעשה בלעם במהופך
מאת: פרופ' ידידיה שטרן , ד"ר בני פורת
לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט. הצעה זו עלולה להיות, שלא בכוונת מכוון, מעשה בלעם במהופך: המציעים, אשר באים לברך, עלולים לצאת מקללים.. כיצד?
הייצוג הנשי בזירות הפוליטיות בישראל: תמונת מצב
מאת: ד"ר עופר קניג
מספרן של הנשים בכנסת נמצא כיום ברמת שיא וחצה לראשונה את רף ה-25%. אולם על אף העלייה הרציפה והניכרת ברמת הייצוג הנשי בכנסת, היא עדיין נמוכה בהשוואה לרוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות. כך גם שילובן בזירות פוליטיות אחרות.
ההצעות לטרנספר של השכונות הערביות במזרח ירושלים
מאת: ד"ר עו"ד שמואל ברקוביץ
חלוקת ירושלים ושלילת מעמד התושבות מתושביה הערבים, כצעד חד צדדי של ישראל, שלא במסגרת הסכם עם הרש"פ, הינן רעיון רע מכל הבחינות ובלתי חוקי בעליל.
איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה- פגיעה בחופש הדת
לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.
על השוואת תפוחים לתפוזים
תומכי הצעת "חוק ההשעייה", המציע להשעות ח"כ ללא הגבלת זמן ברוב של 90 חברי כנסת, מתבססים בתמיכתם על מדינות אחרות בהן קיים הסדר של הדחה בידי חברי פרלמנט, אך שיטת המשטר בהן היא שונה. אסור לנו לאמץ אל שיטתנו ממציאות פוליטית אחרת לחלוטין הסדר שעלול להביא לתוצאות הרסניות.
מי היה כאן עוד לפני בן גוריון?
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד אלעד מן
תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן על החוק הארכאי שמעניק לצנזורה הצבאית את הסמכות לדרוש מכולנו להגיש לעיונה כל דבר אותו אנחנו מעוניינים לפרסם.
החרדים והמשפט
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
השבוע נפל דבר בישראל: מונה השופט החרדי הראשון. לא מדובר בהצנחה סמלית מלמעלה אלא במינוי "רגיל" של חרדי מוכשר כשופט בערכאה נמוכה. לכאורה, עוד מינוי שגרתי; בפועל, הנפת דגל נוסף במהפכה הדרמטית העוברת על הציבור החרדי בישראל.
עצמאות המל"ג חיונית לקידום ההשכלה הגבוהה
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' מרדכי קרמניצר, רבקה פלדחי, פרופ' חנוך דגן
על רקע התפטרותם של ששת חברי המועצה להשכלה גבוהה, שלחו חוקרי המכון לשר בנט מסמך המציע לשנות את דרכי המינוי למועצה להשכלה הגבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב. במסמך הצעה שמטרתה לקדם באופן קונסטרוקטיבי, שינוי שיעגן את עצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה וימנע משברים וזעזועים בעתיד.
אום אל חיראן-עתיר כמיקרוקוסמוס
מאת: עו"ד אלי בכר, תאבת אבו ראס
על אדמות שני היישובים הבדואים עתיר ואום אל-חיראן, החליטה המדינה להקים יישוב קהילתי יהודי. בכדי לפנות את השטח החליטה המדינה כי בתי הכפרים ייהרסו, והתושבים שהועברו למקום על ידי המדינה מלכתחילה, יועברו כעת ליישוב חורה. בשולחן עגול שקיימנו במכון עלו מספר פתרונות שיאפשרו גם את הקמת היישוב היהודי וגם את יישובם מחדש של תושבי אום אל חיראן המקובלים על התושבים הבדואים. לקראת דיון בוועדת הפנים, קראו מאמר בנושא.
חוק השעיית חבר כנסת- הזמנה למחול שדים
המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק ההשעיה: חוק פסול המזמין מחול שדים פוליטי
יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "הענקת סמכות שיפוטית לחברי הכנסת היא מופרכת"
זאת לא הדרך
יוזמת החקיקה המסתמנת, שנועדה לאפשר לחברי כנסת להדיח את עמיתיהם, היא שגויה מן היסוד. מדובר ביוזמה שמגובשת בחיפזון וכמענה לאירוע נקודתי. לא כך מתקנים חוקי יסוד.
מעורבות היתר בהשכלה הגבוהה
מאת: פרופ' חנוך דגן
פרופ' חנוך דגן פונה לשר החינוך בנט ומזהיר אותו ממעורבות יתר במערכת ההשכלה הגבוהה, מעורבות שעלולה לדכא את התפתחותה של החשיבה הביקורתית בלימודים האקדמיים.
מפלים את הציונים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן , סלי מרידור
נראה שבהתנהלותה התקציבית מתנערת המדינה מתקצוב ארגונים שמעוניינים להנגיש תרבות יהודית לחברה הישראלית ברוח ציונית של כלל ישראל. התנערות זו מבטאת העדפה סקטוריאלית לקידום תפישה אחת של "יהדות" בלבד ובכך פוגעת בערכי יסוד.
יוצאים מהכולל
מאת: יאיר אטינגר
בסוף 2015 נפל דבר בחברה החרדית: שיעור הגברים העובדים חצה את ה- 50% ואצל הנשים, המצב טוב עוד יותר: 73% נמצאות בשוק העבודה. מגמות אלה הן הרבה בזכות מהלכים ויוזמות שנקטו משרדי הממשלה, המתבססים על נתונים ומחקרים וביניהם תכנית אב לתעסוקת חרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
האמת על פי היועמ"ש לשעבר ויינשטיין
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
יש משהו סוריאליסטי בכך שמבחינת היועמ"ש לשעבר בכל פרשת ההתנהלות הבעייתית של המדינה בפרשת הסכין היפני במשפט זדורוב, הננזפת היחידה היא נציבת התלונות. לא ניתן להימנע מהרהורים נוגים על מידת המחויבות של הנוגעים בדבר לאמת, לצדק ולאינטרס הציבורי ועל קהות החושים שלהם בכול הנוגע לאמון הציבור בפרקליטות.
לקראת הפריימריז הנשיאותיים של 2016
ביום שני הקרוב ייפתח במדינת איווה התהליך הארוך והסבוך שבסופו יבחרו שתי המפלגות האמריקניות הגדולות את מועמדיהן לנשיאות. אחד משני המועמדים הללו יהיה הנשיא או הנשיאה ה-45 של ארצות הברית. מהם בדיוק הפריימריז הנשיאותיים? מה הופך אותם להליך כה ארוך ומורכב? מהו לוח הזמנים שלהם ומי, לעת עתה, המועמדים המרכזיים?
הח"כ ה-121
מאת: חיליק בר
קראו את מאמר התגובה של ח"כ חיליק בר, סגן יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפלגת העבודה למאמרו של פרופ' גדעון רהט: לשתף אחרת! המתייחס להצעת החוק המבקשת לאפשר לאזרחים שיחתימו 50,000 תומכים להגיש הצעת חוק.
לשתף אחרת!
מאת: פרופ' גדעון רהט
יוזמת חברי הכנסת לשיפור מעמד הכנסת על ידי שיתוף הציבור נובעת ממקום טוב ומבורך, אבל הכיוון שצריך להילקח הוא אחר.
האם כל האמצעים כשרים?
שני ממצאים מטרידים עולים מהתחקיר של עמית סגל על ניהול קמפיין הליכוד בבחירות האחרונות: מאות אלפי אזרחים קיבלו ב SMS מידע ללא פילטרים והקמפיינרים של הליכוד ניצלו לכאורה את ההפצה האישית וההמונית, בכדי לשקר לבוחרים תוך שימוש בביטויים גזעניים. מדובר בהשחתת ההליך הדמוקרטי וניצול המדיום ה"אישי" להטעיית הציבור, מבלי לאפשר כל פילטר או יכולת לקיים דיון.
למי שייכת מגה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
החברה העסקית היא משחק קבוצתי, מרובה משתתפים, שכל אחד מהם הוא שחקן וטו הכרחי. אין צורך לפנות לטיעונים של צדק חברתי כדי להצדיק התחשבות הוגנת באינטרסים של כל אחד מהשחקנים.
מה בין שקיפות וחוק העמותות?
לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.
עמדות הציבור היהודי כלפי טרור יהודי
מאת: דנה בובליל, אלה הלר
אתגרי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ודרכי פעולה לשיפור
מאת: עו"ד טליה שטיינר
תום הקדנציה של הנציבה הארצית הראשונה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, ותחילת הקדנציה של הנציבה החדשה, עו"ד מרים כבהא, הוא עיתוי מתאים ללמוד מן הניסיון שהצטבר עם פעילות הנציבות, ולבחון עריכת תיקונים בכדי לשדרג את מעמדה.
חינוך במדינת כל מיעוטיה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האינטרס לשמר את הממלכתיות מעבר לצורך של המדינה עצמה, הוא גם האינטרס העצמי של כל אחד מהמיעוטים בישראל, על מנת שיוכלו להבטיח כי חינוך הדור הבא לא יהיה מסור בידי מיעוט אחר. אז מה צריך לעשות?
תכנית מבורכת או ישראבלוף?
תכנית החומש לתקצוב המגזר הערבי בהיקף של 15 מיליארד שקלים, שאושרה בממשלה היא צעד מבורך בדרך לצמצום פערים ושילוב ופיתוח כלכלי במגזר הערבי. עם זאת בימים האחרונים עולים כמה סימני שאלה מטרידים בנוגע ליישום התכנית, כמו: האם התכנית בכלל תצא לפועל בעקבות ההודעה שהשרים לוין ואלקין יגבשו התניות למימושה? האם חלוקת המשאבים נעשתה בצורה המיטבית?
תזכיר החוק למניעת הסתננות- פגיעה בכבודם של מבקשי המקלט
המאמר מבקר את תזכיר החוק למניעת הסתננות שפרסם משרד המשפטים ושעתיד להידון על-ידי הכנסת. ד"ר ציגלר טוען כי ההסדר המוצע פוגעני מקודמו בכל הנוגע לזכויותיהם החוקתיות לחירות ולכבוד של מבקשי המקלט בשלושה היבטים מרכזיים.
המבחן של יורם כהן
מאת: עו"ד אלי בכר
פרשת חקירת החשודים בביצוע הפיגוע בכפר דומא העמידה את השב"כ במרכז השיח. מטבע הדברים, כאשר מדובר בארגון חשאי ככזה, העומד בראשו מקבל את כל האחריות עליו וההתמודדות היא שלו בלבד.
אף על פי כן- בתוך כללי המשחק
האוכלוסייה הערבית בישראל מוכיחה עד כה בגל האלימות, כי גם אם יש לה ביקורת קשה על מדיניות הממשלה, היא מוכנה לשחק בכללי המשחק הדמוקרטיים. בין אם יתברר כי האירוע בפאב "הסמטא" בת"א היה אירוע של אלימות פוליטית "רגיל" או אירוע של אדם הלוקה בנפשו, יש להסתכל על המכלול השלם ולפעול בהגינות כלפי הציבור הערבי.
תיקון חוק תעמולת הבחירות- יוזמה מבורכת
לקראת הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה על התיקון לחוק תעמולת הבחירות ביוזמת חברי הכנסת יואב קיש וחיליק בר, נשלחה חוות דעת בנושא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לתמוך בהצעה.
עינויים וגינויים
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
האמת חייבת להיאמר- הכרעת הטרור היהודי אינה בידי השב"כ. הוא צמח בזכות תמיכה ציבורית שהוא נהנה ממנה או לפחות מקבלה שלו, השלמה עמו והימנעות מסיוע לגורמי אכיפת החוק, מצד המעגל שמסביבו. יחס ציבורי כזה גם מכביד מאד על פעולתם של גורמי הסיכול והאכיפה. שינוי רדיקלי של היחס הזה הוא המפתח להכרעתו.
תפקידיו של היועץ המשפטי הבא
מאת: ד"ר גיא לוריא
היועץ המשפטי הבא, כמו קודמיו, יידרש לכישורי מנהיגות, ליכולות ארגון, לעצמאות מחשבתית, ליושרה, לנחישות, ליוזמה ובעיקר ליכולת עמידה על עקרונותיו, וזאת הן כאשר הוא יסייע לממשלה ביישום מדיניותה במסגרת החוק, והן כשהוא יקדם באופן אקטיבי את שלטון החוק ויגן על עקרונותיה החוקתיים של ישראל.
דו"ח העוני הערבי
למרות הירידה בשיעורי הילודה בקרב המגזר הערבי, מדובר במגזר שבו קיים העוני הרב ביותר בחברה הישראלית. דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2014 מצביע על עוד עליה בשיעורי העוני באופן ייחודי במגזר זה.
על פנסיה ומשילות
הקלישאה המקובלת, היא שספר התקציב הוא מסמך המשקף באופן ישיר את מארג הכוחות של השלטון ואת סדרי העדיפויות במדינה. לכן חשוב לשים לב להבדל בין הצעת התקציב המקורית ובין התקציב שאושר בפועל בנוגע לשתי הצעות שמשמען פגיעה בבעלי ההכנסות גבוהות.
המלצות לנוהל חדש עבור שקיפות ההעברות התקציביות בממשק שבין משרד האוצר וועדת כספים
על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.
חצי הכוס המלאה
מאת: ד"ר עופר קניג
דוח מבקר המדינה בעניין ההיבטים הכספיים של הבחירות המקדימות חשף מספר ממצאים מדאיגים שיש לתת עליהם על הדעת. אבל יש להביט גם על חצי הכוס המלאה: שיעור המתמודדים שהוטלו עליהם קנסות או שהוזהרו נמצא במגמת ירידה.
הסיפור המוזר של ד"ר פורמן והביקורת על התביעה
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
האם מרשה לעצמה הפרקליטות להטעות את הציבור בהסתמך על כך שהוא אינו נחשף לעובדות לאשורן?
שכנים כלבבם
מאת: ד"ר עמיר פוקס
בעוד שאזרחי ישראל הזדעזעו מקמפיין הסרוגים בפרויקט כרמי גת, ממשיכה המדינה לתת גושפנקא לוועדות הקבלה שהם בגדר גזענות בחסות המדינה
הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – מעמד החטיבה להתיישבות), התשע"ו–2015 (פ/1674/20)
לקראת הדיון היום (ג') בהצעת החוק להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת דחופה בה הוא מתריע, כי הצעת החוק הופכת דה-פקטו את החטיבה להתיישבות לרשות ממשלתית תוך האצלת סמכויות מהממשלה לחטיבה, מבלי לחייב אותה בכללי המשפט הציבורי.
יש לממשלה מנדט ציבורי לפעול לשיפור מצבם של אזרחי ישראל הערבים
בשאלות המדד שנגעו בנושאי ביטחון ונאמנות הביעו היהודים חשש וחשדנות רבה כלפי אזרחי ישראל הערבים. מיעוט לא מבוטל מן היהודים סבורים שהערבים תומכים בחיסולה של מדינת ישראל (42%), שהם מהווים סיכון ביטחוני למדינה (39%), ואפילו שהממשלה צריכה לעודד הגירה שלהם מן הארץ (37%).
להציל את עצמנו!
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
כאשר המדינה פועלת באופן בלתי צודק או בלתי מידתי, מצטמצם הפער המוסרי בינה לבין הטרוריסטים ונשחקת הלגיטימציה הבינלאומית וכך גם החוסן הפנימי ונוצר אפקט בומרנג שבו נפגעת יכולתנו לפעול בתבונה וביעילות נגד הטרור. מהי דרגת השפל אליה עלינו לרדת כחברה לפני שתחדור ההכרה שהדרך בה אנו מונהגים מתוך השלמה משחיתה את צלמנו האנושי?
כנסת בורחת מאחריות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת הפוליטית תפעל באופן חכם, שיאפשר לחרדים לבצע את השינוי ההיסטורי בקצב ובתנאים מתאימים. לכאורה התיקון הנוכחי לחוק מאפשר זאת, כיוון שהוא מקציב נצח של תשע שנים אך עם זאת הוא גם חדשות רעות.
הצעה לקוד אתי לגבי מופעים תקשורתיים של עבירות תקיפה מינית
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ליאת קליין
לפני כשנה וחצי, כתבה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש הפרויקט לרפורמות במדיה ביחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל ותא העיתונאיות, קוד אתי שמטרתו להתוות כללי הצגה של עבירות מין בתקשורת – ומאז הם פועלים להטמעתו באמצעי התקשורת השונים.
גם יהודים זקוקים להרתעה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הריסת בתים אינה הפרקטיקה המשפטית היחידה שמכוונת להרתעה, פרקטיקות כאלה נהוגות גם במשפט פלילי. אך האם יעלה על הדעת להחליט, לגבי מגזרים שסטטיסטית מעורבים יותר בפשיעה, או מכבדים פחות את שלטון החוק, שכלפיהם נדרשת יותר הרתעה?
תזכיר חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2015
בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק.
מרתון ירושלים
מאת: ד"ר חן פרידברג
תהליך אישור התקציב בישראל לקוי מיסודו והכנסת, שהיא השחקנית המרכזית בתהליך, מפגינה בו חולשה גדולה. בין הרעות החולות של תהליך אישור התקציב ניתן למצוא מחסור כרוני של סגל מקצוע, ואופוזיציה שהופכת את התהליך להזדמנות להביך ולהפיל את הממשלה. אז מה כן ניתן לעשות?
נפל עליו תיק
מאת: ד"ר עופר קניג
עם התפטרותו של דרעי ממשרד הכלכלה מחזיק ראש הממשלה נתניהו בארבעה תיקים ביצועיים. גם אם אין עילה חוקית לפסול את ההסדר שלפיו מחזיק ראש הממשלה במספר תיקים ביצועיים, יש מספיק סיבות טובות לצאת כנגדו.
הפרדיגמה שמרסקת את יסודות המדינה
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מאמרו של פרופ' קרמניצר מתוך ועידת ישראל לשלום של "הארץ" 2015
הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון) (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות) התשע"ה - 2015
ביום רביעי, 11.11.15 תעלה לדיון ההצעה שבנדון. פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מבקשים להתנגד להצעה ופירוט התנגדותם מופיע בחוות דעת זו שנשלחה לוועדת חוקה חוק ומשפט.
הריגת מחבלים מנוטרלים בזירות פיגוע
הנתונים שבמאמר שלפניכם מעידים על תמיכה ציבורית רחבה לביצוע מעשי לינץ' במחבלים. לפיכך, הם מהווים קריאת השכמה למנהיגות החברתית והפוליטית של כלל הקבוצות המרכיבות את הפסיפס הישראלי, ובמיוחד למי שמשתייכים לימין, לקבוצות הדתיות, ולקהילת יוצאי מדינות בריה"מ.
לקחי הארבעה בנובמבר או הסכנה: דיכוטומיה
מאת: אדר כהן
האם האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של ישראל הם שניים שמסוגלים ללכת יחדו? זו אחת משאלות העומק, שמרימה ראשה שוב בימים אלו, ומעסיקה במיוחד את אנשי החינוך שבקרבנו.
הכל כשר חוץ מתהליך מדיני
מאת: עידית שפרן גיטלמן
לצד המשכו של גל הטרור שהזכיר לנו השבוע כי הוא עדיין כאן, חי ודוקר, דווח כי ראש אגף המודיעין בצה"ל, האלוף הרצי הלוי, אמר בישיבת הממשלה כי אחת הסיבות לגל זה היא תחושת זעם ותסכול בקרב הפלסטינים, וכי צעירים פלסטינים רבים יצאו לבצע פיגועים היות שהם מיואשים מהמצב "וחשים שאין להם מה להפסיד".
בחזרה ל-1965 - שני עוגנים למערכת הפוליטית
מאת: ד"ר עופר קניג
השבוע לפני 50 שנים נערכו הבחירות לכנסת השישית. בחירות 1965 היוו נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה הפוליטית שלנו. הן הקטינו את רמת הפיצול בכנסת והתניעו מהלך שבסופו התחדדו שתי חלופות שלטוניות ברורות.
שבת בבוקר
מאת: יסמין עבוד-חלבי
כמה זמן תצטרך בת השישה חודשים להמתין עד שיהיה נעים פה? העניין שאף אחד לא אכפת לו משאלת הזמן, אנחנו נולדים בצל הסכסוך, מתבגרים בצל הסכסוך, נהיים הורים בצל הסכסוך ומזדקנים בצל הסכסוך. והצל הוא הנצחי.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ה 2015
המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הארכת הוראת השעה שתפגע בזכויותיהם של אנשים החשודים בעבירות ביטחון: "הצעה הפוגעת אנושות בזכות להליך הוגן ומנוגדת לרוח החלטת בג"ץ בנושא"
רק כדמוקרטיה ננצח
מאת: יוחנן פלסנר
אנו בעיצומה של מתקפת טרור וההסתה והשנאה מגיעות לשיאים חדשים. אנחנו נתגבר גם על גל הטרור הזה משום שאנו דמוקרטיה ורק כדמוקרטיה נוכל להכריע את הטרור. דבר זה מקבל חשיבות יתרה לאור ציון 20 שנה לשבר הגדול בדמוקרטיה הישראלית - רצח יצחק רבין ז"ל.
הריסת בתים - האם יש בזה טעם?
מאת: עו"ד טל מימרן
לעצור את האלימות ולהניע את התקווה
גל האלימות הנוכחי מזכיר את תחילת אירועי ספטמבר 2000 גם באופן בו החל וגם בתחושת המבוי הסתום והיעדר התקווה לשינוי כתוצאה מאי-אמון בשני הציבורים בתוחלת של פיוס בצורת פתרון מדיני ריאלי היוצרת את "אדי הדלק" המזינים את התבערה. כדי לצאת מן המעגל הזה אנו חייבים לפעול ליצירת תקווה לשני העמים.
האינסטיפאדה
ממש לנגד עינינו הופכות הרשתות החברתיות מאמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות לתשתית טרור עבור המון מוסת, לכלי להסלמת שנאה ורוע במקום לכלי להחלפת דעות וניהול ויכוח, לכלי למיצוי רווחים של חברות מסחריות וציניות במקום לנכס חברתי. יש כאן אינתיפאדה באינסטגרם. אולי בעתיד יקראו לה אינסטיפאדה.
גיור – הדור הבא
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יש להמשיך להחמיר עם אלה שזהותם הסובייקטיבית הקודמת אינה יהודית, ובאמצעות הגיור הם רוצים לשנות אותה. מנגד, ראוי להקל עם עם מי שזהותם הסובייקטיבית הקודמת היא של יהודים ואת הגיור הם מבקשים רק כדי לאפשר באופן חיצוני את תחושותיהם הפנימיות.
יועץ משפטי לממשלה עם "אג'נדה"
מאת: ד"ר גיא לוריא
מאמר מתוך גיליון 29 של כתב העת "עורך הדין"
דמוקרטיה במבחן
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ימים אלה הם ימי מבחן. מבחן לדמוקרטיה, מבחן לערכי המדינה – האם אלה ערכי שנאה או ערכי שוויון? האם אלה ערכי שלטון חוק או ערכי שלטון הרחוב? גם את המבחן הזה חייבת המדינה לעבור, משום שאין ברירה אחרת, אם רוצים שהיא תמשיך להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית.
'יהודית ודמוקרטית' - גם בזמנים קשים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
העימות על דת ומדינה מלווה אותנו מאז קום המדינה, אבל לא תמיד הוא נסוב על הדברים החשובים ביותר. על עקרונות היסוד המהותיים. דומה כי מבחן יהודיותה של המדינה אינו רק בהקפדה על אי מכירת חמץ בפסח או בשמירה על מערכת של נישואין וגירושין (עם כל חשיבותם). כדי שמדינת ישראל תישא אופי של מדינה יהודית, היא צריכה לשמור על מוסר יהודי גם בעתות מצוק.
על טיוב הדיאלוג בין בית המשפט העליון לכנסת לאור פסקי הדין בעניין המסתננים
מאת: עו"ד טליה שטיינר
מאמר מתוך גיליון 29, אוקטובר 2015, של כתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין בישראל.
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל), התשע"ה - 2015
חוות דעת חריפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשלחה לחברי ועדת השרים לחקיקה נגד התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות המבקש לשלול מימון ממפלגה הקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל. "נוסח ההצעה נועד להשתיק חברי כנסת ולמנוע ביקורת על מדיניות הממשלה; תמיכה בהצעה היא בגדר ציוד אויבי המדינה בתחמושת נגדה".
האינתיפאדה השלישית – גורמים, מאיצים ופתרונות
מאת: שמואל ברקוביץ
הכתוב במאמר הוא על דעת המחבר בלבד ואינו משקף את דעת המכון
הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל פרסם את דוח היישום, העוקב אחר יישום המלצות הוועדה
מאת: עו"ד טל מימרן
לאחרונה פורסם הדוח של הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל, אשר עסק בבדיקה ובחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי. יישום המלצותיהם של ועדת טירקל ושל של צוות הבחינה יקדם במידה רבה את מערכת החקירות בישראל לעבר מימוש מטרה זו.
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - הזכות להישכח) התשע"ה 2015
אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.
ריכוז המלצות נבחרות לשיפור עבודת הכנסת בתחומי עבודתה
מאת: ד"ר חן פרידברג
מבוסס על המחקר "פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה - המלצות עיקריות" מאת חן פרידברג וניר אטמור
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) תיקון מס' 75 : "ברית המועצות" בתחום רשויות רגולציית התקשורת
חוות דעת שנשלחה לראש הממשלה ושר התקשורת מר בנימין נתניהו, שרת המשפטים, הגב' איילת שקד וחברי וועדת השרים לחקיקה
הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ה-2015
חוות דעת שנשלחה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת דיון בנושא.
מוטי קירשנבאום ז"ל
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
הבוקר יובא למנוחות מוטי קירשנבאום- העיתונאי והיוצר אשר מילא באופן גאוני את התפקיד החשוב והקשה ביותר של התקשורת- ערעור על מוסכמות חברתיות ושבירת הקונסנזוס הישראלי. קראו דברים לזכרו מאת פרופ' מרדכי קרמניצר, שכיהן בעבר כנשיא מועצת העיתונות.
להתפלל עם העבריינים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
"על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", נאמר מחר בתפילת כל נדרי, הפותחת את תפילות יום הכיפורים. אבל מי הם אותם "עבריינים"?
מישאל חשין ז"ל
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
השופט מישאל חשין, מבכירי משפטניה של ישראל, נסתלק לבית עולמו.
לשמור על עצמאות השופטים
מאת: ד"ר עמיר פוקס
על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.
הבחירות בלייבור: "השתלטות עוינת" או חזרתו של השמאל האידאולוגי?
הבחירות להנהגת הלייבור בבריטניה עוררו עניין רב כיוון שהמנהיג החדש הוא מהאגף השמאלי-רדיקלי של המפלגה. האם בחירתו נבעה מ"השתלטות עוינת" על המפלגה או שהיא מבשרת תפנית רעיונית בקרב השמאל החברתי, כפי שקורה לאחרונה במקומות נוספים?
תשובה בנוסח ישראלי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במסורת היהודית נתפסים הימים שבין כסה לעשור כימים של רפלקסיה והתבוננות עצמית. זהו מסע אינטימי בו האדם מתעמת עם מעשיו, בוחן אותם באופן ביקורתי, מזהה את כשליו, מודה בהם, ומקבל על עצמו שלא לחזור עליהם. האם התשובה האישית והפרטית מספיקה לנו כקולקטיב?
מלחמות השבת: הפגנה של צביעות
מאת: יאיר שלג
סוגיית השבת לא יורדת מהפרק: בשעה שבירושלים מתקוטטים על פתיחת בתי קולנוע ומרכולים, ההתאחדות לכדורגל מאיימת להשבית את כל הליגות אם תאומץ הקביעה של בית הדין לעבודה, שלפיה אין הצדקה חוקית למשחקים בשבת בשל החוק הקובע את השבת כיום המנוחה ליהודים.
עלייתו ונפילתו של הקוקיזם
מאת: יאיר שלג
80 שנה למותו של הרב קוק, שתורתו התבססה על מתן משמעות וערך דתי לציונות, לצד הקפדה הלכתית שאינה נופלת מזו החרדית. גם מבחינה תרבותית כללית הרב קוק הביא עימו מהפך – מתרבות שעיקר המודל שלה היה המודל הישראלי-חילוני לתרבות שהמודל שלה היה במידה רבה המודל הדתי-חרדי. מדוע התרחש המהפך, ומה קרה ברבות השנים לתפיסת הרב קוק?
הימין האלים – דרוש שינוי תפיסתי ומבני
מאת: עו"ד אלי בכר
שנים של "אילוף" של הימין הפוליטי את המערכת המשפטית, שירותי הביטחון והמשטרה, הביאו לכך שהתגובות שלהם אל מול הימין האלים הן רופסות ואינן שוות ערך לאלה שכנגד טרור פלסטיני. המערכת חייבת לעבוד שינוי תפיסתי עמוק שצריך להתחיל בביטול החלוקה על בסיס לאום בשב"כ.
מסטאטוס קוו לשבת לאומית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ימי מלחמת השבת כימיה של מדינת ישראל ומאז הקמתה מתנהל מאבק על אופיה של שמירת השבת. המאבק מתנהל במישור הנורמטיבי, על הסדרת שמירת השבת בחוק, ובשטח, על שמירת השבת. אך המאבקים האלה לא צולחים. אך מה כן ניתן לעשות?
התקציב ומשבר המשילות
מאת: יוחנן פלסנר
מאז התקציב לשנת 2004, משק המדינה לא נוהל בהתאם לתקציב חד שנתי מאושר במשך יותר משנה אחת ברציפות. סאגת אישור התקציב היא סימפטום של מצב לא בריא ואפילו מסוכן לכלכלת ישראל, לחברה וגם לדמוקרטיה הישראלית ההופכת את אזרחי ישראל לקורבנות של משבר המשילות.
הערות על הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון) התשע"ה 2015
חוות דעת של ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר שנשלחה לוועדת המשנה לדיון בהצעת חוק תאגיד השידור הציבורי התשע"ד 2014, בראשות ח"כ צחי הנגבי ולחברי הוועדה על הכשלים המהותיים בנוסח החדש של חוק רשות השידור: לוח הזמנים המוצג ברפורמה לא ריאלי, לא מנתק את המעורבות הפוליטית ואינו נותן מענה לרשות השידור הזמנית ועובדיה.
תכלה שנה וקללותיה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
שנת לימודים חדשה עומדת בפתח אחרי קיץ רווי שנאה וגזענות שמלמד על פגיעה ב DNA הדמוקרטי שלנו. אחד האתגרים הגדולים הוא להחזיר את הדמוקרטיה במשמעותה המלאה ללב ההסכמה החברתית והחינוכית הישראלית. זהו תפקידה של ההנהגה המדינית ושל ההנהגה החינוכית להחזיר עטרה ליושנה.
הקטר החרדי עזב את התחנה
מאת: ד“ר גלעד מלאך
מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. זהו צעד סמלי המבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית שלה ובו תהליך מתקדם של שילובן בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.
צדק חברתי מתחיל באוכלוסיה הערבית
כשבוחנים את הצעת התקציב שהניח השר כחלון, ניכר שאין בה כל התייחסות קונקרטית ומקיפה למצוקה הגדולה של האוכלוסיה המוחלשת ביותר בישראל- המיעוט הערבי. הדרך היעילה ביותר לשילוב האזרחים הערבים היא לא בגיוס חובה ולא בהתניית אזרחות, אלא על ידי הקטנת הפערים ושיפור מצבם הסוציו-אקונומי.
מה הציגה הממשלה ב-100 הימים הראשונים לקיומה?
מאת: יוחנן פלסנר
נראה כי 100 הימים הראשונים של הממשלה, היו בעיקר זירת התגוששות תוך-קואליציונית, מבלי שהוצג בהם חזון כולל ואין זה פלא כאשר מדובר בקואליציה צרה שכזו. מעניין יהיה לבחון שוב כאשר תחגוג הממשלה שנה, אם הצליחה בכל זאת לקדם רפורמות משמעותיות כמו זאת לתיקון יכולת המשילות, אליה התחייב נתניהו בעת השבעת הממשלה.
מלחמה בשלוש חזיתות
מאת: יוחנן פלסנר
כדי להביס את הקיצוניים ואת תופעות האלימות במשטר הדמוקרטי שלנו, יש לפתוח בחזית תלת ראשית בזירה המשפטית, הביטחונית ובחינוך הדור הצעיר.
מסע בארץ התכליות הנסתרות: בעקבות בג"ץ 8665/14
ביום 11 באוגוסט 2015 ניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8665/15 דסטה ואח' נ' שר הפנים ואח'.
פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה
אף שפיצול מוסדי של משרת היועץ המשפטי לממשלה יביא לחיזוק שלטון החוק, תנאי לכך הוא שהפיצול ייעשה בשום שכל. מן הראוי שהפיצול יכלול הקמת רשות תביעה עצמאית שתהיה מנותקת מהזירה הפוליטית ושהיועמ"ש ימשיך להחזיק בסמכות הבלעדית לייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ובבג"ץ, וכך יישמר כוחו כשומר סף.
סוף הרבנות הראשית?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בירושלים יושבים הרבנים הראשיים לישראל, שעומדים בפני החלטה היסטורית. האם להשלים עם התהליך ולהיות קברניה של הרבנות הראשית, או להיות מציליה. האם לוותר, או לנצל את נשימותיה האחרונות, ובמהלך היסטורי, שמשמעותו גם הפניית עורף לציבור החרדי שממנו באו, לחולל מהפכה שתחזיר אותה לחיים וללבם של היהודים בישראל. ימים יגידו.
תיקון
מאת: פרופ' ידידיה שטרן , פרופ' חנוך דגן
ראוי לכל אחד מאתנו לשאול את עצמו בכנות: מהי האחריות שלי לטרור היהודי שמכה בנו? האם ידיי נקיות מדמה של הנערה הירושלמית ומדמו של התינוק מהשומרון? כיוון שמקרי הרצח המזוויעים האלה, המונעים כול כולם משנאת ה"אחר", נעשו במרחב הציבורי של כולנו, במשמרת הריבונית שלנו, איש איננו יכול להסתפק בגינוי ולפטור עצמו מחשבון נפש.
די למעצר המנהלי
מאת: ד"ר עמיר פוקס
אסור שהמעצר המנהלי ישמש תחליף למשפט הפלילי, ודרך לעקוף את דרישות ההליך ההוגן המאפיינות את המשפט הפלילי. אסור שהמעצר המנהלי יבוא במקום מאמץ חקירתי ומודיעיני בתחום האכיפה הפלילית, כקיצור דרך על רקע של אוזלת יד.
להוציא את הפגיעה ברשות החשמל מחוק ההסדרים
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' חנוך דגן, פרופ' יובל פלדמן, פרופ' יותם מרגלית
מכתבם של ארבעה פרופסורים למשפטים ליועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין, הממליץ למנוע את העברת רפורמת החשמל בחוק ההסדרים.
הרחקה למדינה שלישית: הצורך בשקיפות שתאפשר ביקורת משפטית וציבורית
אם ההסדרים החדשים אליהם הגיעה המדינה הם "כשרים" ועומדים בכללים הבינלאומיים המקובלים, מדוע סירבה המדינה בדיון שנערך בבית המשפט ב- 13 ביולי לחשוף פרטים על ההסדרים עם המדינות השלישיות ולהעמידם למבחן משפטי וציבורי, ומדוע בית המשפט אינו דורש ממנה לעשות כן?
מדינת ישראל חייבת שידוד מערכות כללי
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
השפל אליו הגענו מחייב שינוי עמוק בהתנהגות השלטונית, באכיפת החוק וברתימת מערכת החינוך למערכה נגד השנאה, הגזענות והאיבה לאחר, תוך הטמעת שוויון ערך האדם וקדושת חייו, באשר הוא אדם. כדאי שנזכור- היחלשות של שלטון החוק, מזמינה פריעת חוק. ובהעדר שלטון חוק, אין תקומה לחברה.
הנציבה הבאה לשוויון הזדמנויות בעבודה
מאת: עו"ד טליה שטיינר
בשבוע שעבר נפתח המרוץ לתפקיד נציב שוויון הזדמנויות בעבודה, אחרי שהנציבה הראשונה סיימה קדנציה של שש שנים. מהם הסיכויים שבסוף התהליך נחזה במינוי של נציב או נציבת שוויון ערביה?
הרפורמות מתעכבות, התקציב תקוע והשלטון לא יציב
מאת: יוחנן פלסנר
נשיא המכון יוחנן פלסנר, בריאיון בדה מרקר על התחלופה האדירה של השלטון המביאה את השרים להתמקד בפעולות בודדות וקצרות טווח. המשך המצב הקיים של חוסר יציבות פוליטית והעדר משילות מהווה פיגוע אסטרטגי למשק". הצטרפו אלינו למהלך הציבורי לשינוי השיטה, אשר יושק בקרוב.
החופש בא... נצא (שוב) לפגרה
מאת: ד"ר עופר קניג
מאז ראשית השנה האזרחית פעלה הכנסת שלושה חודשים בלבד, והנה היא כבר יוצאת לפגרה ארוכה של יותר מחודשיים. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות?
הקטרקט המוסרי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לרגל ט' באב מגיב ידידיה שטרן לפרופ' דוד אנוך שתקף התבטאות שלו בערב ההתנתקות: "מי שחושב שהיחסים בין בני אדם, החוט המקשר בני חברה אחת, יכולים להיות מבוססים רק על שורת הדין הפורמלי — החוק שקיבל הכשר שיפוטי — סופו שיחזה חורבן."
בחירת חברי כנסת לוועדה לבחירת שופטים
לקראת ההצבעה במליאת הכנסת לבחירת שני נציגיה בוועדה לבחירת שופטים, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא מכתב חריף לשרים כחלון ושקד ולכלל חברי סיעת כולנו, בו הם מוחים על "הדיל" שבמסגרתו מבקשת הקואליציה להביא לבחירת נציג של מפלגת ישראל ביתנו מטעם האופוזיציה, באופן שיפר את האיזון החוקתי הנהוג.
ערכאת קדם-המשפט של בית הדין הבינלאומי הפלילי קיבלה ערעור נגד החלטת תובעת בית הדין שלא לחקור את מאורעות המשט לעזה
"ב-14 במאי 2013 הוגשה לתובעת בית הדין הבינלאומי הפלילי בקשה מטעם איחוד איי קומורו לפתוח בחקירה על רקע חשד לביצוע פשעים בינלאומיים על ידי צה"ל במסגרת מאורעות המשט לעזה.
חוות דעת: "החוק הנורבגי"
הדרך הנכונה לחזק את עבודת הכנסת היא באמצעות שינוי שיטת הממשל ואגב כך, ניתן לשקול העברת חוק נורווגי רחב, מקיף ומאוזן אשר יעמיד לרשות ועדות הכנסת 120 חברי כנסת שמרצם יוקדש לקידום העבודה הפרלמנטרית והם יוכלו להתמקצע בנושאים הציבוריים השונים. מן הצד השני של המתרס, השרים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי.
אסור להזין בכפייה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
חוק ההזנה בכפייה אושר במליאת הכנסת. החוק, שסותר את כללי האתיקה הרפואית יפגע קשות בכבוד האדם של האסירים. סיטואציה שבה קושרים אדם ומזינים אותו בכח גורמת לו כאב וסבל, מפרה את האוטונומיה שלו עלולה לגרום לו נזק ולהביא למותו.
חינוך לערכים דמוקרטיים ומאבק בגזענות באמצעות חינוך
מאת: נועם לאוטמן,
הדמוקרטיה בישראל מפגינה סימני חולשה והחברה הישראלית שסועה ומסוכסכת בתוך עצמה. בין הגורמים לכך נמצאת מערכת החינוך המעצבת את אזרחי העתיד. כל עוד היא מעמידה את תלמידיה בפני שתי חלופות מתחרות - מדינת לאום או "מדינת כל אזרחיה" - אין סיכוי לחינוך דמוקרטי בישראל.
ההתמודדות המשפטית עם דו"ח ועדת האו"ם לחקירת מבצע צוק איתן
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן
ב-23 ביולי 2014, עוד בטרם הסתיים מבצע צוק איתן, החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת בדיקה בעניין החשדות להפרת המשפט הבינלאומי במהלך האירועים שקדמו למבצע צוק איתן ובמסגרתו.
10 עצות למפכ"ל החדש לשיפור האכיפה ושינוי בנורמות ההתנהגות הציבוריות
מאת: פרופ' יובל פלדמן
שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.
דרושה מדיניות ציונית
מאת: יאיר שלג
"רפורמת הגיור" שבוטלה השבוע ממילא לא הייתה מספקת. מה שנדרש הוא רוויזיה יסודית בכל שאלת הזהות היהודית, בהתחשב בתהליכי החילון והקמת המדינה.
ראש ממשלה ו/או שר?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר, ד"ר עופר קניג
על אף שהחוק אינו אוסר באופן מפורש על כהונתו של ראש הממשלה גם כשר במקביל, הדבר בעייתי לנוכח העומס הרב המוטל על ראש הממשלה והצורך בניהול תקין של משרדי הממשלה. המציאות לפיה מצד אחד ראש הממשלה – מהמנהיגים העסוקים ביותר בעולם– חולש במקביל גם על שלושה משרדים ביצועיים חשובים, ומצד שני חברים בממשלה שרים שאחראים על משרדים קיקיוניים שהוקמו לצרכים קואליציוניים, היא בלתי נסבלת מבחינה משטרית ומשילותית.
הצעת חוק הממשלה (תיקון - ועדת שרים לענייני חקיקה) התשע"ה - 2015
שקיפות של מעשי השלטון, בכל הדרגים, היא בלם הכרחי מפני שחיתות, ניגודי עניינים ושימוש לרעה במשאבי הציבור ובכסף שלטוני. שקיפות היא גם תנאי מוקדם והכרחי לאמון הציבור ביושרתן של מערכות השלטון.
כשרות – באמונה, לא באכיפה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
סיפור הכשרות הוא סימפטום. הבעיה המהותית היא תפיסתה של הרבנות הראשית את תפקידה. במקום לטייב את מערך הכשרות ולזכות באמון הציבור, היא מעדיפה לבצר את חומת האכיפה ולאנוס את האזרחים הנזקקים לשרותיה. כך בכשרות וכך גם בנושאים אחרים.
חוות דעת לוועדה הבינלאומית לחקירת מבצע צוק איתן
מאת: פרופ' עמיחי כהן
עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית.
חוות דעת לועדת חוקה, חוק ומשפט
ביום 23.6.2015, עלתה לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ההצעה שבנדון. מהטעמים שיפורטו להלן, אנו מתנגדים להצעת החוק. קראו את חוות הדעת שנשלחה ליו"ר הועדה.
יום הפליט הבינלאומי: עת למדיניות מקלט הוגנת בישראל
היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל.
מה ניתן לעשות לקידום תעסוקת חרדים?
מאת: ד“ר גלעד מלאך
קידום תעסוקה איכותית לחרדים מסמנת תפנית חשובה והיסטורית בתפיסת הפוליטיקאים החרדים להשתלבות החרדים בשוק העבודה. כדי לקדם מטרה זו, על הממשלה לקבוע יעדים לתעסוקת חרדים לעשור הקרוב, שיכללו התייחסות לא רק לעצם התעסוקה אלא גם לרמת ההכנסה.
סקר בקרב מנהלי בתי ספר: עיסוק בתכנים דמוקרטיים בבתי ספר
מאת: חנן כהן, פרופ' תמר הרמן
הדוח בדק עמדות בקרב מנהלי בתי הספר בישראל, במסגרת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה הפתוחה.
הליכוד הכריע נגד ביטול הפריימריז
מאת: ד"ר עופר קניג
מרכז הליכוד הצביע אמש (א') נגד ההצעה לבטל את הפריימריז ולהחזיר את בחירת מועמדי המפלגה לכנסת למרכז. ד"ר עופר קניג מחזיר אותנו לימים שבהם נבחרו מועמדי הליכוד במרכז המפלגה, וטוען שאף ששיטת הפריימריז רחוקה מלהיות מושלמת, בחירות במרכז הן חלופה גרועה יותר ממנה.
השטחים, המדינה או אברהם אבינו
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
כיצד ניתן לטפל בדה לגיטימציה ותופעות החרם? פרופ' ידידיה שטרן על המחויבות שלנו כמדינת ישראל לשמירה על זכויות האדם, והפגנת רגישות לערכים הומניסטיים.
בין יועץ לנועץ בשירות המדינה
פרשת מנדלבליט מבטאת את הצורך לעסוק בתיאום הציפיות בין יועץ למתייעץ בשירות הציבורי, אשר ככלל שונה במהותו מהייעוץ המשפטי הפרטי
על רגולציה ויחסי אמון
מאת: אסף כהן
הציבור אינו מאמין ברגולטורים. לתפישתו הם שבויים בידי הפירמות, נרפים, לא מקצועיים, פוליטיים, בעלי שיקולים זרים ופועלים במחשכים. טיפול שורש בבעיית חוסר האמון הוא אחת מהמשימות החשובות ביותר העומדות בפני הממשלה. עליה לנקוט יוזמה, ועל המגזר העסקי מוטלת החובה לשתף עמה פעולה, להרים את הכפפה ולהימנע מלפרש יוזמות אלה כאות לחולשה או להתפרקות הממשלה מסמכותה.
כמה עצות לדוד אזולאי, שר הדתות הנכנס
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז דת לאום ומדינה במכון, כותב לשר הדתות החדש כמה עצות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו.
שוויון מחורר
מאת: רונית לוין-שנור
בית המשפט העליון פסק לאחרונה בעניין הכפר הבדואי הלא מוכר עתיר/אום-אלחיראן. בית המשפט הכיר בכך שההתיישבות במקום נעשתה ברשות המדינה. למעשה, והמדינה בסופו של עניין לא חלקה על כך, בני השבט אבו-אלקיעאן התבקשו להתיישב במקום בהוראת המושל הצבאי בנגב בשנת 1956. עד לקום המדינה התגוררו בני השבט באדמות שנטען כי היו בבעלותן באזור "ואדי זובאלה" והם הועברו כמה פעמים על ידי המושל עד ליישובם לפני כששים שנה בשטח השנוי עתה במחלוקת.
חירן - מכילה את אום-אל חיראן או קמה על חורבנה?
בשנת 1956 עברו בני שבט אלקיעאן, בהוראת המושל הצבאי, לאזור המצוי בחבל יתיר והתיישבו בו בכפר- אום-אלחיראן, המורכב משתי שכונות.
להגדיל ל-150
מאת: ד"ר חן פרידברג
בחצי השנה היו ועדות הכנסת משותקות לחלוטין: חקיקה משמעותית לא קודמה ופיקוח פרלמנטרי לא בוצע. הסיבות לכך נעוצות בפגרת הבחירות הארוכה, ומשהושבעה כבר הממשלה – חודש וחצי לאחר הבחירות, התעכב איושן בשל מחלוקת בקרב חלק מהסיעות באשר לחלוקת התפקידים בתוכן.
לשמור על בית המשפט והדמוקרטיה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.
היועץ המשפטי לממשלה פרסם שתי הנחיות חדשות, המבהירות את הממשק בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי בעת מתן ייעוץ משפטי ובחקירות לאחר אירועים חריגים
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן
היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, פרסם לאחרונה שתי הנחיות חשובות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי, אשר מבקשות ליישם בצורה טובה יותר את מסקנות ועדת טירקל. במאמר זה אנו מציגים את הרקע לפרסום דוח ועדת טירקל ואת המסקנות הרלוונטיות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, אנו סוקרים את עיקרי ההנחיות במטרה לדון במשמעותן המשפטית והמעשית.
הממשלה ה-34: קווים לדמותה
מאת: ד"ר עופר קניג
ב-14 במאי 2015, הושבעה הממשלה ה-34 של מדינת ישראל, ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של חמש סיעות המחזיקות יחד ב-61 מושבים והיא מונה עם השבעתה 21 שרים. מהם מאפייניה?
קואליציה צרה, ממשלה מנופחת
מאת: ד"ר עופר קניג
ביטול המגבלה על מספר השרים אינה רק מיותרת, היא מעלה תחושת דז'ה וו של נבחרי ציבור המזלזלים בכללי המשחק.
בחירות 2015 בבריטניה: לקראת מבוי סתום?
מאת: ד"ר עופר קניג
אזרחי בריטניה הלכו ביום חמישי לבחירות שהיו צפויות להפיק, בפעם השנייה ברציפות, תוצאות לא החלטיות. אולם בניגוד לתחזיות, הצליחו השמרנים וראש הממשלה דיוויד קמרון להפתיע ולזכות ברוב מוחלט.
דיה ל(ממשלה) צרה בשעתה
מאת: דנה בלאנדר
השבוע תושבע בכנסת ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של 61 חברי כנסת. ד"ר דנה בלאנדר מסבירה מהי קואליציה צרה, מה מלמדת ההיסטוריה של ישראל בהקשר זה ומציגה תרחישים אפשריים באשר לעתידה.
יציאה "מרצון"?
נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.
בחירות 2015 - תרשימים ונתונים
מאת: ד"ר עופר קניג
לפניכם נתונים וגרפים הקשורים במערכת הבחירות הקרובה, שתתקיים במרץ 2015. את הנתונים אסף ועיבד ד"ר עופר קניג מצוות פרויקט תיקון שיטת הממשל בישראל.
הצבעת אזרחים השוהים מחוץ למדינה
מאת: ד"ר ניר אטמור, ד"ר עופר קניג
השותפות הקואליציוניות העתידיות הסכימו לבחון את קידומה של הצעת חוק שתאפשר הצבעה של אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. מהם הטיעונים המרכזיים בעד ונגד היוזמה הזו ומה קורה בעולם בהקשר הזה?
לחירות משמעות מיוחדת
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
אויביה הגדולים של החירות הם הפחד, העדר התקווה, השנאה, הסכסכנות והפלגנות, דעותינו הקדומות אודות ה"אחרים" והכניעה הבלתי ביקורתית למוסכמות. שחרור עצמנו מאחריות לגורלנו, כביכול אין ידינו משגבת לעצב את עתידנו, הוא ביטוי קיצוני של העדר חירות. מתחייב מאבק מתמיד במגמות שליליות אלה, על מנת שהחירות תגבר.
יום זיכרון של דור מאושר
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מדינה יהודית איננה רק סמלים, או שמות של אתרים – אלא גם, ובעיקר, מימוש של אורח חיים יהודי כקולקטיב שנושא באחריות לעצמו ולזולתו. רק במדינה יהודית יכול להתנהל דיאלוג, בעל אופי ציבורי, בין ערכים דמוקרטיים-ליבראליים לבין ערכים יהודיים-מסורתיים. מדינה יהודית היא מכשיר הכרחי לשם תיקון עם, כלפי פנים; ותיקון עולם, כלפי חוץ.
להגן, לחזק ולקדם – תפקידי שר המשפטים הבא
אנו נמצאים בתקופה רגישה, אולי גורלית, של מתקפה-רבתי על הדמוקרטיה בישראל. שר המשפטים הבא יאלץ לתפקד כשומר סף וכמגן מפני ניסיונות לפגוע בדמוקרטיה הישראלית – בחקיקה, בפגיעה במערכת המשפט, ובאופי המדינה. יהיה עליו להוביל רפורמות במערכת המשפט ולקדם שינויים נדרשים שיחזקו את שלטון החוק ואת זכויות האדם והמיעוט.
הציבור כבר הבין – הפוליטיקאים עדיין בדרך
מאת: יוחנן פלסנר
היציבות והמשילות לא נועדו רק כדי לחסוך הליכה אל הקלפי. מהלכים אלה הכרחיים על מנת ששרים ישלימו רפורמות ומשרדים יגבשו תכניות ארוכות טווח וכדי שמבחירות לבחירות נוכל לבחון את נבחרינו על סמך הישגים ולא רק על סמך הצהרות וכוונות.
משחקי הכסא: על קואליציות לאחר בחירות בישראל
רוב הקואליציות לאחר בחירות בישראל עד היום היו קואליציות עודפות, דהיינו שהיו שותפות בהן שותפות יותר מפלגות מהדרוש להבטחת רוב מזערי זוכה (61 חברי כנסת). מסתמן כי גם הקואליציה שעומדת לקום לאחר בחירות 2015 תהיה קואליציה עודפת, וכן שהיא תהיה קואליציה סגורה מבחינת הרצף האידיאולוגי. המאמר בוחן את הקואליציות שהוקמו בישראל אחרי בחירות לאור תיאוריות של קואליציות
לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל
הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה מקיפה בחוק תעמולת הבחירות, אשר בראשה תעמוד נשיאת בימ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש חייבת לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל, באופן שישמר את חופש הביטוי הפוליטי אבל גם ובעיקר יתמודד עם המציאות התקשורתית העדכנית.
מטאטא חדש – מטאטא טוב?
מאת: ד"ר חן פרידברג
מוכשרים וחרוצים ככל שיהיו חברי הכנסת החדשים בכנסת הנוכחית, נראה שסיכוייהם לתפקד בצורה מיטבית איננו גבוה. חברי הכנסת, נאלצים לכהן בו זמנית בשתיים עד שלוש ועדות, מצב המוביל לכך שהם נאלצים להיעדר ממרבית הדיונים. איך אפשר לבקר כך את פעילות הממשלה? כיצד הם – המשמשים כנציגינו – ישמרו על האינטרסים שלנו?
כיצד תיראה הכנסת הבאה?
מאת: ד"ר עופר קניג
חברי הכנסת ה-20 הושבעו לתפקידם. שליש מתוכם הם חברי כנסת חדשים, כמעט רבע הם נשים. כמה חברי כנסת הגיעו מפעילות בשלטון המקומי? כמה עיתונאים? ומהי הסיעה הכי "צעירה"?
שינוי קטן גדול
מאת: יוחנן פלסנר
מתוצאות בחירות 2015 עולה כי מספר המפלגות המיוצגות בכּנסת הצטצמם וכי שתי המפלגות הגדולות התחזקו. אלו הם סימנים מעודדים בכיוון הנכון, אך כעת יש לאמץ את השינוי לפיו ראש הסיעה הגדולה בבחירות מתמנה אוטומטית לראש הממשלה.
לאחר בחירות 2015: ניתוח ראשוני
מאת: ד"ר עופר קניג
תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 מציבות את ראש הממשלה נתניהו בעמדה כמעט ודאית לקראת כהונה רביעית כראש ממשלה, ושלישית ברציפות. נתניהו הוביל את אחד ה"קאמבקים" הגדולים שנראו אי פעם והתוצאות מהוות את הישג השיא של הליכוד תחת שלטונו. עיינו במצגת המנתחת את תוצאות הבחירות עד כה.
המפלגות הערביות: מחסימה להעצמה ולעוצמה פוליטית
מאת: דנה בלאנדר
המפלגות הערביות התאחדו לרשימה המשותפת, שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי עלה והרשימה המשותפת הייתה למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. האם יתורגם הייצוג לעוצמה פוליטית?
להתראות בחירות... שלום ממשלה
מאת: ד"ר עופר קניג
אבק הקמפיין שקע, העם אמר את דברו וכעת עוברת המערכת הפוליטית לתהליך של הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-34. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?
חשבון לא פשוט: איך הקולות הופכים למנדטים?
מאת: דנה בלאנדר
העדפות הבוחרים הן הגורם הקובע את כוחן היחסי של המפלגות בכנסת. אולם חלוקת המנדטים אינה תרגום ישיר של מספר הקולות שקיבלו המפלגות. קיימות נוסחאות שונות לתרגום קולות הבוחרים למושבים.
מדד הדמוקרטיה המפלגתית - ערב בחירות 2015
מאת: פרופ' גדעון רהט, אסף שפירא
לקראת הבחירות לכנסת ביקשנו להעריך את רמת הדמוקרטיה הפנימית במפלגות באמצעות "מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית". לתפיסתנו, לדמוקרטיה פנים רבות ומפלגות יכולות לבחור לאזן בין ממדיה השונים על פי השקפת עולמן ושיקול דעתן. לקיומה בתוך המפלגות יש כמובן חשיבות רבה.
חג בחירות שמח
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
יום הבחירות הוא יום שבתון בישראל, בשונה מרוב המדינות הדמוקרטיות האחרות. קיתונות של ביקורת נשפכו על על כך ונשמעים קולות הקוראים לבטלו בשל הנזק הכלכלי. יתכן שכדי להצדיק את יום השבתון מן הראוי להכריז עליו כיום חגהּ של הדמוקרטיה הישראלית.
חובת הצבעה בבחירות
מאת: ד"ר חן פרידברג
האם כדאי להחיל חובת הצבעה בישראל? מה הטיעונים נגד ומה בעד? ומה קורה בעולם בנושא זה?
זה לא משנה אם זה הוא או אנחנו: הבוחר הישראלי לא מחפש מנהיג אלא דרך
מאת: אלה הלר
רגע לפני הבחירות בדקנו בסקר מיוחד מהו הגורם שמשפיע עלינו בעיקר בבחירת הפתק אותו נשים בקלפי והאם יש הבדל בין הבחירות הקודמות לאלה?
הקרוקודיל בשמש - לאן נעלמו בבחירות סוגיות דת ומדינה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
במערכת הבחירות הזו יחסי יחסי דת ומדינה הם כמו קרוקודיל בשמש. אף אחד לא רוצה להעיר אותו מרבצו, אך באופן בלתי נמנע הוא בקרוב יפער את לועו ויטרוף.
נשים בכנסת: השיפור נמשך, הקצב לא משביע רצון
מאת: ד"ר עופר קניג
אם סקרי דעת הקהל חוזים נכונה את תוצאות הבחירות, אזי ייצוג הנשים בכנסת יישאר סביב רמת השיא שהוא נמצא בה מאז בחירות 2013. אולם, העלייה בנוכחות הנשית בכנסת אינה מדביקה את הקצב של שיפור הייצוג הנשי בפרלמנטים אחרים.
ייצוג תיאורי ומהותי של נשים בכנסת
מאת: ד"ר חן פרידברג
מאמר זה עוסק בשאלה האם ייצוג מספרי של נשים בפרלמנט מוביל גם לייצוג מהותי? האם נשים, בשבתן כמחוקקות בפרלמנט, אכן מייצגות נשים בחברה? האם נשים מחוקקות נוטות לקדם אינטרסים של נשים בחברה יותר מגברים מחוקקים? והאם נשים מחוקקות שמות את משימת קידום האינטרסים של נשים בחברה בראש סדר העדיפויות שלהן? מחקר שבחן את עבודת הנשים המחוקקות בכנסת מגלה תמונה מורכבת ומעניינת.
הנושא הסמוי
מאת: יאיר שלג
מערכת הבחירות הזו מתאפיינת בבריחה מהבעיות המהותיות של המדינה לטובת עיסוק אישי במועמדים. לעומת זאת, נושא אחד בולט בהיעדרו: סוגיות דת ומדינה, שלמעשה מזמן כבר הפכו לסוגיות דת וחברה. וזה פצצה מתקתקת.
כיצד ניתן לעודד את ההשתתפות בבחירות בישראל
מאת: ד"ר חן פרידברג, ד"ר ניר אטמור
חוק הבחירות במתכונתו הנוכחית אנכרוניסטי, בלתי מתאים לעידן הטכנולוגי והאלקטרוני בו אנו חיים, ומגביל ללא צורך את נגישות ההצבעה של אוכלוסיות שונות כמו סטודנטים והנוסעים לחו"ל.
מי לא מצביע?
מאמר זה יסקור מחקרים שבחנו את הגורמים האפשריים לירידה בשיעורי הצבעה המאפיינת את ישראל ויציג מיפוי של פרופיל ה"לא מצביעים" בבחירות 2013. סדרת המחקרים הזו מעלה תוצאות מדאיגות באשר לממד השוויון בהשתתפות הפוליטית בישראל.
איזו ממשלה מעדיפים מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות?
מאת: חנן כהן
מיהו ראש הממשלה המועדף על מצביעי המפלגות השונות, בפרט מצביעי מפלגות המרכז והמפלגות החרדיות? מי לדעת מצביעי המפלגות יטפל טוב יותר בבעיות הביטחון ובבעיות הכלכליות-חברתיות?
הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הבחירות לפסול רשימות ומועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת
מאת: דפנה סתרן
בית המשפט העליון אישר את התמודדותם של חנין זועבי ושל ברוך מרזל בבחירות לכנסת ה-20. למעשה, רובן המכריע של החלטות פסילת הרשימות והמועמדים שיצאו תחת ידי ועדות הבחירות המרכזיות בוטלו על ידי בית-המשפט העליון. המאמר מציג את עיקרי הביקורת השיפוטית של ביהמ"ש העליון על החלטות ועדות הבחירות המרכזיות לכנסת ה-18 וה-19 לפסול מועמדים ורשימות בגין העילות המנויות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.
שותפים חדשים במאבק בטרור
מאת: יוחנן פלסנר
עקב פיגועי הטרור בקופנהגן על ישראל להעביר מסר של שותפות בין המדינות הדמוקרטיות שהעמידו לנגד עיניהן את המלחמה בטרור - מבלי להקריב את הדמוקרטיה. זה מאבק הדורש איזון בין ערכים ונקיטת צעדים שממזערים את הפגיעה בזכויות יסוד אך גם מבטיחים את הביטחון הלאומי.
הפיל שבחדר: יחסי דת ומדינה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במערכת הבחירות הזו לא עוסקים בסוגיית דת ומדינה. המחיר שנשלם על כך הוא פגיעה בזכויות אדם, בערך השוויון, במעמדה של הדת במדינה ובעקיפין באופייה היהודי של מדינת ישראל.
ועדת הבחירות המרכזית – גוף פוליטי או בלתי תלוי?
מאת: דנה בלאנדר
ועדת הבחירות אינה שונה באופייה מועדות הכנסת והיא מוּטה פוליטית, ולכן גם ההחלטות המתקבלות בה נגועות באינטרסים מפלגתיים, למרות שעומד בראשה שופט בית המשפט העליון. הועדה ממלאת ערב-רב של תפקידים ארגוניים ומעין-שיפוטיים והרכבה אינו מתאים להם. לכן דרוש שינוי ארגוני במבנה הועדה, הרכבה ואופן פעולתה.
בחירות 2015: מפוליטיקה קורבּנית לפוליטיקה ריבונית
לקראת הבחירות הקרובות, אני מבקש להציע דרך התבוננות שונה בשיח הפוליטי: דרך המבקשת להצביע על הסכנות הטמונות באימוץ פוליטיקה קורבנית ועל הצורך לראות בפוליטיקה אמצעי מהותי במסע להמרת המשקפיים הקורבניים במשקפיים ריבוניים.
יותר נשים, יותר "צברים", יותר "סלבּס": כיצד תיראה הכנסת הבאה?
מאת: ד"ר עופר קניג
ב- 29 בינואר בערב נסגרו באופן סופי רשימות המועמדים בבחירות לכנסת ה-20. כעת מתאפשר לשרטט, תוך נקיטת הזהירות הראויה, כיצד תיראה הנבחרת הבאה של חברי הכנסת.
סקרי בחירות
מאת: ד"ר רפאל ונטורה
לנוכח ריבוי סקרי הבחירות ראוי לברר מה התועלת שבסקרי הבחירות? עד כמה סקרי הבחירות אמינים? באיזו מידה הם מאפשרים לחזות את תוצאות הבחירות? עד כמה מושפעים המצביעים מהתחזיות המתפרסמות? והאם נכון וראוי לפרסם נתונים של סקרי בחירות לפני ותוך כדי ההליכה אל הקלפיות? מאמר זה מנסה להשיב על שאלות אלה.
רפורמה בדיני תעמולת הבחירות - תקציר מחקר מדיניות
חוק הבחירות (דרכי תעמולה) הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של היום. המחברים מציעים שורה של המלצות לשינוי החוק לקראת הסדר חוצה מדיה.
תעמולת הבחירות בטלוויזיה: חבל על הזמן???
בקרוב יחלו שידורי התעמולה לקראת הבחירות לכנסת העשרים בטלוויזיה וברדיו. נתונים על ירידה בשיעורי הצפייה בתשדירים ולצד זאת התעצמות זירת האינטרנט, שהפכה לערוץ תעמולה מרכזי ודינמי, מעוררים את הויכוח בדבר נחיצותם. המאמר סוקר תחילה את חשיבותה של תעמולת בחירות בדמוקרטיה ואת השפעותיה האפשריות. לאחר מכן מציג בקצרה את חוק דרכי התעמולה ואת ההיסטוריה של שידורי התעמולה בטלוויזיה. ולבסוף מוצגים טיעונים בעד ונגד המשך שידור תעמולת הבחירות הממומנת מכספי ציבור ברדיו ובטלוויזיה.
חוקי מימון מפלגות בישראל ובמבט השוואתי
ישראל חריגה בהיקף המימון הציבורי המוקצה לבחירות – היא מקצה מקורות ציבוריים למימון בחירות יחסית למספר בוחריה יותר מכל מדינה אחרת.
מימון בחירות בישראל
מאת: אסף שפירא
כדי לממן את מערכת הבחירות, המפלגות בישראל מסתמכות בראש ובראשונה על מימון שמעניקה להן המדינה. בבחירות 2013 עמד מימון הבחירות על כ-195 מיליון ש"ח. לכן יש חשיבות רבה לשאלות איזו מפלגה זכאית למימון ומהו גובה המימון של כל מפלגה. אופן חלוקת המימון יכול להשפיע על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. מאמר זה דן בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הבחירות בישראל.
האם צריך לשנות את השיטה כדי לדעת מי יהיה ראש הממשלה?
המאמר סוקר את ההצעה להעניק לעומד בראש הסיעה הגדולה את זכות הראשונים לנסות ולהקים ממשלה, כפתרון אפשרי ליצירת ודאות ביחס לזהותו של ראש הממשלה מיד לאחר הבחירות.
עדכון בנושא קבלת בקשתה של הרשות הפלסטינית להצטרף לבית הדין הבינלאומי הפלילי
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן
ב-16 לינואר, 2015, קיבלה תובעת בית הדין את בקשתה של פלסטין להצטרף כמדינה חברה לבית הדין ובזאת למעשה קיבלה החלטה לבחון האם בוצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן.
מאופרה ועד תשובה
מאת: יוחנן פלסנר
מה המשותף למלכת הטלוויזיה אופרה ווינפרי, לבנקאי ג'ורג' סורוס, למעצב ראלף לורן ואפילו לאיש העסקים הישראלי יצחק תשובה?
אחוז החסימה, קולות מבוזבזים ורמת היחסיוּת של השיטה
מאת: ד"ר עופר קניג
בבחירות הקרובות יעמוד לראשונה אחוז החסימה על 3.25%. האם המשֹוכה הגבוהה הזו תרתיע בוחרים מלהצביע למפלגות קטנות? האם היא תקטין את שיעור הקולות המבוזבזים ואיזו השלכה תהיה לה על מידת היחסיוּת של שיטת הבחירות?
הרשות הפלסטינית ובית המשפט הפלילי הבינלאומי
מאת: פרופ' עמיחי כהן, עו"ד טל מימרן
המאמר סוקר את שתי הפניות של הרשות הפלסטינית לביהמ"ש הפלילי הבינלאומי, ואת הנסיבות שהשתנו ביניהן. בנוסף מתייחס לחשיבות החקירות של הצבא לאור עיקרון המשלימוּת של בית הדין.
מקום לדאגה
מי שעתיד הדמוקרטיה הישראלית יקר לליבו ימצא סיבות לדאגה בנתוני מדד הדמוקרטיה 2014. אזרחי ישראל נותנים אמון נמוך במוסדות, בפרט אלו שהם בוחרים בהם (רק 35% נותנים אמון בכנסת). האמון הנמוך הולך יד ביד עם התפיסה של 75% מהציבור שהפוליטיקאים דואגים לאינטרסים האישיים שלהם. תפישה זו קשורה גם לתחושה של 42.6% שהנהגת המדינה מושחתת.
נקודות התורפה והתרופה לפריימריז בישראל
הפריימריז יוצאים לדרך
מאת: ד"ר עופר קניג, אסף שפירא
הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי, אך כבר השבוע יגיע שלב מתקדם במערכת הבחירות, שבו המפלגות עסוקות בגיבוש רשימות מועמדים. במאמר זה נסקור את השיטות השונות שבהן בוחרות המפלגות את מועמדיהן לכנסת, תוך כדי התמקדות בשלוש המפלגות המקיימות בחירות מקדימות.
שיטת הפריימריז בישראל: מאזן ביניים
מאת: ד"ר עופר קניג
בשבועיים הקרובים יקיימו שלוש המפלגות הגדולות (לפי סקרי דעת הקהל האחרונים) פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן לכנסת ה-20. שיטת הפריימריז היא הכוללנית והדמוקרטית ביותר, אך יש לה נקודות תורפה לא מעטות.
היום עורך חדשות, מחר בחדשות
מאת: דנה בלאנדר
הצטרפותו של איש התקשורת ינון מגל לשורות הבית היהודי מעוררת מחדש את הויכוח בנוגע למעבר של אנשי תקשורת לזירה הפוליטית. המאמר בוחן את הרעיון לקבוע בחוק תקופת צינון לעיתונאים כדי למנוע טשטוש גבולות בין התקשורת והפוליטיקה מול העקרון הדמוקרטי של הזכות להיבחר. המסקנה היא שהנושא צריך להיות מוסדר במישור האתיקה העיתונאית ולא על ידי חקיקה של הכנסת.
"מפלגות מצב רוח" בישראל
מאת: אסף שפירא
מפלגות מצב רוח הן מפלגות עונתיות אשר מופיעות ונעלמות כהרף עין מהמפה הפוליטית ומשקפות הלך רוח מסוים בציבור. הצלחתן היא אחת התופעות הבולטות במערכות הבחירות האחרונות.
מחשבים מסלול מחדש
מאת: ד"ר עופר קניג
התפלגויות, פיצולים, "עריקות" – לא משנה איך קוראים לזה, התופעה של מעבר ממפלגה אחת לשנייה רווחת מאוד בפוליטיקה הישראלית. מבט על רשימת חברי הכנסת היוצאת חושף של-14 מהם יש "עבר" בתור חברי כנסת מטעם לפחות מפלגה אחת שונה מהנוכחית.
המפלגות הערביות – מחסימה להעצמה
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
קיימת אפשרות שהייצוג של המפלגות הערביות יצטמצם ורק מפלגה אחת או שתיים יעברו את אחוז החסימה החדש. אולם מבחינה תיאורטית, מפלגה ערבית מאוחדת יכולה להפוך לאחת המפלגות הגדולות בכנסת. אך שינוי בייצוג של מפלגות ערביות יהיה בעל משמעות פוליטית, רק אם ילווה בשינוי בתרבות הפוליטית הקיימת, כדי שמפלגות ערביות יתפסו כשותפות לגיטימיות לקואליציה.
הכנסת קצרה – והחקיקה הפרטית מרובה
מאת: ד"ר חן פרידברג
החסרונות הנובעים מהמצב הקיים בו מונחות אלפי הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת הם רבים. שימור המצב עלול לקבע את דימויה השלילי של הכנסת בעיני הציבור ואף להחמירו, וכך לפגוע עוד יותר בלגיטימציה של המערכת הפוליטית הישראלית.
חרדים לשירות המדינה
מאת: ד“ר גלעד מלאך, דורון כהן
נייר מדיניות זה דן בהעדפה מתקנת ככלי אפשרי לשילוב חרדים בשירות המדינה ובדרכי הפעולה הנגזרות מן השימוש בו. מחבריו ממליצים על העדפה מתקנת אך במישור המינהלי ולא בחקיקה ומציגים תוכנית מקיפה להרחבת הנגישות של אוכלוסיה חרדית לעבודה בשירות המדינה.
כיצד למנוע את התופעה החוזרת של פיזור הכנסת בטרם עת
מאת: יוחנן פלסנר
תופעת פיזור הכנסת לפני המועד החוקי מיוחסת, בצדק, לחולשת המערכת הפוליטית. אזרחי ישראל מעדיפים, כך על פי הסקרים, להימנע מבחירות, אולם הפוליטיקאים שמרגישים קושי אמיתי ליישם את מדיניותם – בוחרים לחזור אל העם.
תנועת העבודה: הרהורים על השלם וסכום חלקיו
מאת: ד"ר עופר קניג
האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה מהווה בשורה טובה לפוליטיקה הישראלית אפילו אם היא לא תביא למפלגות המתאחדות רווח אלקטורלי.
כרטיס אדום בזמן פציעות
מאת: ד"ר עופר קניג
אתמול פיטר נתניהו את השרים לפיד ולבני לאחר שבועות של משבר אמון בין נתניהו לביניהם. האם היו מקרים כאלה גם בעבר או ששֹרים פוטרו על רקע אחר?
הדמוקרטיה במוקד הבחירות
יש לקוות שמערכת הבחירות המתרגשת עלינו תהיה התמודדות של השקפות עולם ואג'נדות פוליטיות ברורות, וכי הציבור לא יאפשר למבקשים את אמונו לרקד בנשף מסכות. אין להסתפק בנושאים הקריטיים של מדיניות החוץ והפער החברתי הבלתי נסבל. חשובה כמותם שאלת זהותה של המדינה.
מה? עוד פעם בחירות?
מאת: ד"ר עופר קניג
מאז פתיחתו של כנס החורף של הכנסת רוחשת המערכת הפוליטית סביב השאלות האם הקיץ הקץ על הממשלה הנוכחית והאם אנו עומדים בפני בחירות חדשות. האמנם?
הר הבית: בין השתוקקות למימוש
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הר הבית היה מאז ומתמיד מקור של געגועים ומושא תפילותיהם של יהודים בכל רחבי העולם היהודי. סוגיית העלייה להר מורכבת מאד, הן לאור היסטוריית הפסיקה ההלכתית בנושא והן לאור הרגישויות שהנושא מעורר וההשלכות שלו על המצב באזור. סגן נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן מנתח את סוגיית עליית היהודים להר הבית.
שנת חילוץ ממעגל החובות
מאת: ד"ר בני פורת
ברכיב שמיטת הכספים שבשנת השמיטה טמון פוטנציאל כמקור השראה לחזון יהודי מודרני של התמודדות עם ההיבטים החברתיים הבעייתיים של עולם האשראי.
גינוי שיש בו מידה של צביעות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
כאשר גינוי הפסקת עבודת הערבים באשקלון מגיע ממי שמקדמים במרץ שורה ארוכה של חוקים אנטי דמוקרטיים בכנסת, יש בו גם מידה מסוימת של צביעות.
לכל אדם, גם לנכה, מגיע להיכנס לבית הכנסת
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
כתבה מיוחדת שנערכה עם הרב בני לאו העומד בראש פרויקט אנשים עם מוגבלויות על פעולות רבות של קירוב והנגשת התורה לבעלי מוגבלויות, ובניהן הנגשת הכותל לעיוורים בעלי כלבי נחייה, על עליית ילדים עם מוגבלויות לתורה ועל ביטול נוהל 'חופת חירש'.
הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית. מדובר בחוק יסוד משוריין, שייקבע זהותה של המדינה. הצעת החוק תדחוק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. ההצעה משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים.
הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל
מדובר בהצעת חוק פרסונלית הפוגעת קשות בחופש הביטוי והעיתונות והמכוונת, ישירות, להתמודד עם עיתון אחד מסוים – "ישראל היום". למעורבות של חברי כנסת ופוליטיקאים באסדרה ישירה של אמצעי תקשורת קונקרטי יש השפעה הרסנית על הזכות לחופש ביטוי ועיתונות, והיא מסוכנת לדמוקרטיה השברירית שלנו.
רצח רבין: בגנות הטיח, בזכות הבירור
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
תשע עשרה שנים חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. מסיבות פוליטיות, ומתוך רצון שלא להעמיק את הקרע בעם, נמנעה החברה הישראלית מבירור ענייני ונוקב של הרקע לרצח, משמעותו והשלכותיו. לא ניתן לבנות אחדות על גבו של טיוח. גם לא על סימטרייה כוזבת בין שמאל לימין.
הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון פקיעת כהונה בשל תמיכה במאבק מזוין נגד – מדינת ישראל)
גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונתו, תוך פגיעה קשה בזכותו להיבחר ובזכות בוחריו לבחור. ההחלטה מפרה את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי.
כש-4 בנובמבר פוגש את י"ב בחשוון
מאת: יצחק בן-דוד
תשע עשרה השנים שחלפו מאז רצח רבין – הרגע שבו בפעם הראשונה 4 בנובמבר פוגש את י"ב בחשוון – הם גם הרגע שבו עלינו לאתגר את עצמנו ולמצוא את הפיוס המחודש בין הדמוקרטיה הישראלית לבין הציביליזציה היהודית המונחת עמוק-עמוק בשורשיה. הפיוס הזה הוא בנפשנו, ואל לנו להניח לו לחמוק מאתנו.
לרגל יום הזיכרון ה-19 ליצחק רבין ז"ל
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
העצרת לזכרו מבשרת שאנו לא מתלכדים רק בגלל גורל משותף אלא גם ובעיקר במשא ליעד משותף של תיקון חברה. אנו באים לכיכר כדי להניף ביחד את הדגל הזה ולהמשיך את המסע הארוך של עם השב לארץ הצבי שלו לא כמוכי גורל אלא כמפלסי דרך.
יום הדמוקרטיה / רבין: עכשיו ולדורות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים.
בפעם הבאה לא נגיד "בתדהמה"
מאת: דביר קריב
ב-4 בנובמבר 1995 נרצח יצחק רבין ז"ל, אבל לא רק הוא. נרצח הרבה יותר מאדם. מסיבות רבות נמנענו עד היום כמעט לגמרי מלעסוק כראוי במה שנרצח עוד באותו מוצאי שבת, ולא שאלנו מדוע זה קרה. בעיקר לא עסקנו מספיק בשאלה כיצד לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב. העיסוק בכך אינו שיעור בהיסטוריה, הוא נחוץ לשרידותנו כחברה אחת, כאן ועכשיו, לקראת הבאות
יועץ או תובע?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האם הפצ"ר, שהוא יועץ משפטי של הצבא, היה צריך לתפקד כיועץ משפטי של הרמטכ"ל (כקבוע בחוק שיפוט צבאי) או כמי ש"מפקח על השלטת המשפט בצבא" (כקבוע באותו חוק עצמו)? על חלקו של אלוף במיל' אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז.
נבואה המגשימה את עצמה
מאת: יאיר שלג
ההתקפות הגורפות על עצם התגברות הנוכחות הדתית בצבא, או כנגד כל נוכחות של סממן דתי בזירה הציבורית, גורמות גם למתוני המחנה הדתי להגיב במגננה גורפת, שמתפרשת אצל התוקפים כהוכחה לטענתם המקורית. מחשבות בעקבות השולחן העגול על 'אתוס הלחימה של צה"ל'.