מאמרים

תמונת ברירת מחדל

חיפוש מאמרים

סינון

סגרו סינון
מכתבי האזהרה ששלחה ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות | שאלות ותשובות
מסבירון

מכתבי האזהרה ששלחה ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות | שאלות ותשובות

הוועדה פרסמה מכתבי אזהרה ביחס לחמישה נחקרים, ובהם רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר יעלון. הם רשאים להופיע בפניה ולהגיב לאזהרות, כך שהתמונה הסופית לגביהם עשויה להשתנות.

מינוי נציב שירות המדינה הבא: היועמ"שית ממלאת החלטת עבר רלוונטית מתמיד
מאמר דעה

מינוי נציב שירות המדינה הבא: היועמ"שית ממלאת החלטת עבר רלוונטית מתמיד

המעבר ממינוי שקובע רה"מ למינוי בוועדת איתור, כפי שכתבה היועמ"שית, מוצדק גם בשל מאפייניו הייחודיים של תפקידי הנציב, חובתו לפעול בממלכתיות והשפעתו העמוקה על דמותו של שירות המדינה. מהלך מינוי שכזה הוא קריטי לבחירת נציב מקצועי ועצמאי, שיוכל לעמוד באתגרים שניצבים בפני הנציבות, בעיקר בתקופה זו של ניסיונות להגביר פוליטיזציה בשירות הציבורי.

חוק הרבנים ואבותיו נושאים את שם הרב עובדיה לשווא
מאמר דעה

חוק הרבנים ואבותיו נושאים את שם הרב עובדיה לשווא

הרב עובדיה כתב בשעתו שאם מלכתחילה נקבע כי כהונת הרב המקומי קצובה לזמן מסוים, לא קיימת בעיה הלכתית בכך שהציבור יחליף אותו. הוא אף הוכיח ממקורות הלכתיים שונים שאפילו כשהציבור חתום עם הרב על חוזה מפורש או שכהונתו לא הוגבלה כלל, כשהציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו. ש"ס, שקידמה את חוק הרבנים שעשוי היה ליצור דווקא מצב הפוך, חרגה מדרכו של מנהיגה הרוחני.

סקר עמדות הציבור היהודי על הרבנות הראשית והבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים
סקירה

סקר עמדות הציבור היהודי על הרבנות הראשית והבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים

77% מהציבור סבורים שבמדינת ישראל צריכה להיות רבנות ראשית: 35% סבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית, לעומת 42% הסבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת • רוב הציבור (53%) מעידים על עצמם שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו • בכל קבוצות האוכלוסייה, מלבד החרדים, למעלה מ-70% מייחסים חשיבות לכך שהרבנים הראשיים יהיו ציוניים, ואילו לרוב החרדים אין עניין משמעותי בכך (19%).

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ ב"תיקון בן גביר" לפקודת המשטרה: עצמאות המשטרה וגבולות התערבות הדרג הפוליטי
פרויקט מיוחד

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ ב"תיקון בן גביר" לפקודת המשטרה: עצמאות המשטרה וגבולות התערבות הדרג הפוליטי

באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.

חוק הפטור שהממשלה מקדמת – חזרה לחוק (אי-) הגיוס משנת 2022
תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

חוק הפטור שהממשלה מקדמת – חזרה לחוק (אי-) הגיוס משנת 2022

החוק המוצע מתעלם מן השינוי הדרמטי במציאות הביטחונית של ישראל מאז ה-7.10 ואינו נותן מענה לצורך בלוחמים ולהכבדת הנטל על האוכלוסיות המשרתות בסדיר ובמילואים. חוק זה היה בעייתי גם לפני ה-7.10, וכיום אין בו לא רלוונטיות ולא בשורה.

מה הרפורמה הנחוצה במח"ש?
מאמר דעה

מה הרפורמה הנחוצה במח"ש?

הוצאת מח"ש מאחריות היועמ"שית בשל חשש מלחצים משטרתיים על המחלקה עלולה לחשוף אותה ללחצים פוליטיים שישבשו את שיקוליה המקצועיים, וזהו סיכון גדול במיוחד בתקופה זו של ניסיונות פוליטיזציה בשירות הציבורי. בנוסף, חשוב לבחון באופן מקיף את מערכת התלונות נגד שוטרים, כולל גופי הבדיקה המשטרתיים והממשק בין גופי הבדיקה.

החלת דין הרציפות להצעת חוק שירות ביטחון
מסבירון

החלת דין הרציפות להצעת חוק שירות ביטחון

בלילה שבין 10 ל-11 ביוני 2024 הצביעה הכנסת על החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס של הממשלה. מהו דין רציפות? למה נערכה ההצבעה באמצע הלילה? האם הצעת החוק תועיל לגיוס חרדים? כל מה שחשוב לדעת.

החוב החקיקתי של ועדת החוץ והביטחון אחרי ההצבעה על רציפות חוק הגיוס
מאמר דעה

החוב החקיקתי של ועדת החוץ והביטחון אחרי ההצבעה על רציפות חוק הגיוס

יועמ"שית הכנסת הציבה שורת תנאים להליך חקיקת חוק הפטור מגיוס, ובהם קבלת נתונים עדכניים ממערכת הביטחון, שמיעת עמדות הציבור והתחשבות בעקרונות שקבעו שופטי העליון ביחס לגיוס תלמידי ישיבות. אי עמידה בהם יקל על בג"ץ לבטל את החוק ללא קשר לנוסחו העדכני.

מינוי נציב שירות המדינה הבא
הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה

מינוי נציב שירות המדינה הבא

נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, צפוי לסיים את תפקידו בספטמבר 2024. מינוי נציב או נציבה הוא מהלך משמעותי ומשפיע גם בזמני שגרה, ובמיוחד לנוכח האתגרים שעומדים כיום בפני שירות המדינה ומדינת ישראל.

אחרי פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה: מה מלמדות פרישות עבר?
סקירה

אחרי פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה: מה מלמדות פרישות עבר?

פרישת המפלגה תשפיע על הסולידריות החברתית במלחמה, על מרחב התמרון הפוליטי של רה"מ נתניהו וכן על הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. אך האם תגרור גם את הקדמת הבחירות?

ה"אחדות" ככלי למתקפה על מערכת המשפט
מאמר דעה

ה"אחדות" ככלי למתקפה על מערכת המשפט

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

המשמעות המשפטית של פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה
סקירה

המשמעות המשפטית של פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה

מה יעלה בגורל "קבינט ניהול המלחמה"? אילו מגבלות פוליטיות יתפוגגו מעתה? מה שחשוב לדעת.

תיק הגיוס: מי מייצג את מי?
מאמר דעה

תיק הגיוס: מי מייצג את מי?

בישראל, העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. בבג"ץ חוק הגיוס אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה. השופטים הבהירו שנושא הייצוג יהיה חלק מפסק הדין, ושהממשלה לא יכולה להרחיב את גבולות הייצוג שלה.

כך נראית "הרפורמה השקטה": תהליכי החלשת הדמוקרטיה נמשכים
סקירה

כך נראית "הרפורמה השקטה": תהליכי החלשת הדמוקרטיה נמשכים

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים: הפגם בהליך קבלת החלטת הממשלה בעניין הייצוג הנפרד בבג"ץ חוק הגיוס
מאמר דעה

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים: הפגם בהליך קבלת החלטת הממשלה בעניין הייצוג הנפרד בבג"ץ חוק הגיוס

החלטת הממשלה בנוגע לייצוג לא הופצה מראש למשרדי הממשלה ולא נתמכה בחות דעת משפטית, כנדרש בתקנון. מדוע? משום שהתקנון מסמיך את ראש הממשלה להורות למזכיר הממשלה להעמיד על סדר יומה של הממשלה הצעה שלא נכללו בה הפרטים הנדרשים "במקרים מיוחדים או בשל דחיפות העניין". אולם מתשובת היועמ"שית לעתירה בעניין הייצוג התברר כי כלל לא הוצגו טעמים כאלה, שמנעו מהממשלה להעביר את החלטתה בהתאם לתקנון, והדבר נעשה במכוון.

שעתה הגדולה של המועצה הישראלית לקולנוע
מאמר דעה

שעתה הגדולה של המועצה הישראלית לקולנוע

למרות התנהלות השר, על חברי המועצה לממש את אחריותם הציבורית ולגבש עמדה מקצועית וציבורית עצמאית שתבטיח את עידוד תחום הקולנוע, חופש הביטוי האמנותי ומגוון היצירה.

לקראת יום ירושלים תשפ"ד: אוסף נתונים דמוגרפיים
סקירה

לקראת יום ירושלים תשפ"ד: אוסף נתונים דמוגרפיים

באילו שכונות בעיר מתגוררת אוכלוסייה צעירה? מהו היחס בין גודל האוכלוסייה למספר הדירות בכל אזור בעיר? מי זוכה להנחות בארנונה?

חוק פיזור הכנסת | כל מה שחשוב לדעת
סקירה

חוק פיזור הכנסת | כל מה שחשוב לדעת

איזה רוב נדרש כדאי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ חוק הגיוס: השופטים רוצים להכריע
מאמר דעה

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ חוק הגיוס: השופטים רוצים להכריע

ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.

סקר מאי 2024: הערכה כללית נמוכה לביצועי הממשלה מאז ה-7.10 בניהול הלחימה בצפון ובדרום, בהסברה ובטיפול במפונים
מדד הקול הישראלי

סקר מאי 2024: הערכה כללית נמוכה לביצועי הממשלה מאז ה-7.10 בניהול הלחימה בצפון ובדרום, בהסברה ובטיפול במפונים

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

סקר מאי 2024: הערכה כללית נמוכה לביצועי הממשלה מאז ה-7.10 בניהול הלחימה בצפון ובדרום, בהסברה ובטיפול במפונים
סקרי "חרבות ברזל"

סקר מאי 2024: הערכה כללית נמוכה לביצועי הממשלה מאז ה-7.10 בניהול הלחימה בצפון ובדרום, בהסברה ובטיפול במפונים

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

מיליציות פוגעות בדמוקרטיה וביציבות המדינה
מאמר דעה

מיליציות פוגעות בדמוקרטיה וביציבות המדינה

מה שמאפשר לחבורות השוטרים מטעם עצמם, דוגמת אלה שפעלו בירושלים, לפעול בלי לעורר התנגדות ציבורית הוא קיומם של גורמי ביטחון פנים מרובים במרחב האזרחי. המשטרה נדרשת לפעול כלפיהם בנחישות ולהימנע מיצירת רושם שהיא נמנעת מכך ממניעים פוליטיים או בשל חשש מחוסר שביעות רצון של הדרג הפוליטי.

שותפות החברה החרדית בצל מלחמת "חרבות ברזל" - עמדות והתנהגויות הציבור החרדי והציבור הלא חרדי בישראל
דו"ח

שותפות החברה החרדית בצל מלחמת "חרבות ברזל" - עמדות והתנהגויות הציבור החרדי והציבור הלא חרדי בישראל

על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל
פרויקט מיוחד

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל

ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

גיוס לצבא: כרטיס הכניסה לחברה הישראלית
מאמר דעה

גיוס לצבא: כרטיס הכניסה לחברה הישראלית

הממסד החרדי מוכן להתפשר על החומרות התורניות המקובלות בעולם הישיבות, אך אינו מוכן לאפשר לצעירים החרדים שבשוליים ללמוד לימודי-יסוד ולרכוש מקצוע איכותי, להכין עצמם לשוק העבודה המתקדם או לשרת בצבא. התופעה פוגעת לא רק בהצדקתו המקורית של פטור 'תורתו-אומנותו', אלא גם בעתידם של הצעירים שאינם מממשים את כישוריהם ושאיפותיהם.

כשהחומה מזדעזעת
מאמר דעה

כשהחומה מזדעזעת

סיפורי הגבורה של הלוחמים, לצד רוח ההתנדבות ששטפה את העם כולו, ערערו את הדיכוטומיות שטיפחה החברה החרדית במשך שנים.

״רגשות האשם אינם מוצדקים״? חרדים וגיוס לצה״ל
מאמר דעה

״רגשות האשם אינם מוצדקים״? חרדים וגיוס לצה״ל

בחינה של מאמרי דעה בעיתונות החרדית מסבירה ממה באמת חוששת הנהגת המגזר בשאלת הגיוס, ואין הכוונה לחוק כזה או אחר או לכפייה כלשהי.

בחזרה לצבא-העם
מאמר דעה

בחזרה לצבא-העם

המודל שהחזיק את צה"ל והחברה הישראלית מאז קום המדינה ונשחק עם השנים קיבל במלחמה הנוכחית חיזוק מחודש. הימנעות החרדים מהשתתפות בו מעמידה אותו בסכנה מחודשת.