מאמרים

עם אישור חוק התפזרות הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – איך יתבצעו החילופים, כיצד תתנהל ממשלת המעבר ומה בנוגע לפעילות הכנסת? והאם מדובר בתקדים היסטורי?

הטענה כי אין לבית המשפט סמכות להחליט בנושאים מסויימים, כפי שנכתב בדעת הרוב בפרשת ההפלות, נשמעת גם בישראל. אלא שאצלנו אין "איזונים ובלמים" חזקים וחוקי היסוד יכולים להשתנות ברוב רגיל • לכן, חובה עלינו לשמר בית משפט עליון מקצועי ועצמאי.

הנפת דגל הגיוון בארגונים ובחברות חשובה, אך יש צורך לפעול באופן יזום ותוך נקיטה בצעדים אקטיביים. נדרשת גם התערבות מצד הכנסת.

שיעורי הצבעה נמוכים בבחירות הקרובות של הציבור הערבי, יפגעו לא רק בייצוגם בכנסת, אלא גם יסיגו את מעמדם בחברה ויהוו פתח להתבטאויות גזעניות וחוקים גזעניים.

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.

גם אם נתעלם מכך שיש רוב בציבור האמריקני התומך בזכות להפיל, תפיסה של בית משפט השואף לניטרליות חוטאת לתפקידו במשטר דמוקרטי.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?

סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.

עוד התייחס לכוונתו להמשיך עם הפחתת מס הבלו על הדלק מחצי שקל לשקל, וכן כי אין ויכוח על שכר המורים. "הוויכוח הוא על המצוינות והסנכרון בחופשים".

איזה רוב נדרש כדאי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

מחקר חדש שנערך לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה מלמד על מוביליות בין דורית נמוכה יחסית בדומה לארה"ב. אמנם, חל צמצום פערים בהכנסה לפי מוצא ולאום בין הדורות, אך עדיין קיים יתרון לטובת אשכנזים אל מול מזרחים בדור הצאצאים, המוביליות של ערבים חלקית וחלה הידרדרות בקרב חרדים.

ההגבלות הקיימות בפולין מעלות חשש כי הממשלה תעקוב אחר נשים שיעברו הפלה, ועלול לפגוע גם בפליטות מאוקראינה שביקשו למצוא מקלט. יש לקוות כי הרוחות הרעות של פופוליזם ושמרנות המתקרבות גם לישראל ייעצרו.

תנאי הסף הקשוחים שהציב הצבא למיון ליחידות לוחמה, מעלה חשש כי הפיילוט עוד עלול להסב יותר נזק למי שחפצים בקידום נשים. אפשר וכדאי היה להביא את המסע הזה לסופו ולפתוח את כלל היחידות לפי קריטריון מקצועי.

פקיעת חוק יהודה ושומרון תגרום להשלכות דרמטיות על כל תחומי החיים על ישראלים ועל פלסטינים, בשטחים ומחוץ להם. האם יש דרך לעקוף את פקיעת הסמכויות, האם ישראלים תושבי השטחים יוכלו להצביע בבחירות, ואילו הסדרים עלולים להתבטל?

לקראת ההצבעה בעניין הצעת חוק יהודה ושומרון, התשובות מאחורי השאלות. לשם מה נועד החוק, כיצד הוחל כדי למנוע התנגשות עם המשפט הבינ"ל, ועל המשמעויות אם לא יוארך.

פחות ממחצית המרואיינים הביעו שביעות רצון מתפקוד חברי הכנסת של המפלגה שעבורה הצביעו. בראש הסולם - יש עתיד ואחריה רע"מ, סוגרות את הרשימה - מרצ וימינה

החלטת בית המשפט היא מעניינת במיוחד דווקא בהיבטים היותר עקרוניים והיותר כלליים, היבטים שנעדרו כמעט כליל מן השיח הציבורי.

יש שתי דרכים למסגר את ההליך הפלילי: לפי האחת,  מדובר במאבק כוחות בין התביעה לבין ההגנה, מעין דו קרב או תחרות  מוחות ביניהם. לפי השנייה, מדובר בהליך שהמאפיין העיקרי שלו אינו צורתו אלא תכליתו, ותכליתו היא גילוי האמת לשם עשיית צדק. נראה כי גם מבחינה עניינית וגם מבחינת אמון הציבור בהליך הפלילי, מתחייבת העדפתה של הדרך השנייה.

ההחלטה שקיבלה לאחרונה ועדת השרים בעניין מתווה הגיור עושה צעד חשוב, גם אם אינו מספק, בדרך לאימוץ דרכה של רות - ההולכת אחרי חמותה נעמי, גם כשזו מנסה להרחיקה מעליה. אם יאומץ המתווה בחקיקה, תורחב סמכות הגיור הרשמית של מדינת ישראל גם לרבני ערים, ותאפשר למתגיירים לבחור את ההרכב שיגייר אותם. כולם הרכבים שיפוקחו על ידי הרבנות, אולם רבים מהם דמותה של רות לנגד עיניהם.

פתיחת היחידה המובחרת לשירות נשים עלולה להיגרר, עקב המלצת הצוות הצה"לי על הקמת פיילוט בשלב הראשון. זאת ראינו כבר בפיילוט השריון. חתירה לשוויון מהותי, איננה פוזיציה, אלא פשוט הדבר הנכון לעשות.

נתונים מיוחדים על היקף האכיפה והקנסות של משרד החינוך מצביעים על אכיפת חסר בגין אי לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך היסודי החרדי. במרבית המקרים מתבצעים קיזוזים חוזרים לאותם מוסדות, המגיעים בממוצע רק ל-8% מתקציב בית הספר

לא יכול להיות שהשאלה האם ישרתו נשים באגוז תיכרך בשאלה "כיצד שילוב נשים משפיע על חיילים דתיים". צבא המסוגל למבצעים עליהם חתום צה"ל, אמור להיות מסוגל לקיים שוויון מגדרי מהותי בתוך בסיסיו. זה אפשרי, וזה הדבר הראוי לעשות.

הגיע הזמן לתת לערך השיוויון גיבוי חוקתי מפורש ומעורר גאווה בספר החוקים. במדינת ישראל ישנה אפליה כנגד מיעוטים מסוגים שונים. כל אחד מאיתנו יכול להשתייך ברגע כזה או אחר לקבוצת מיעוט, ולחוש אפליה על בשרו. דווקא עם שידע אפליה יודע להעריך את חשיבות הצבת השוויון כאחד מערכי היסוד של החברה.

מחקר משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי אם קצבאות הזקנה היו מוצמדות למדד מחירים מותאם לאזרחים ותיקים, הן היו גדלות ביותר מ-500 שקלים. כיום, קצבת הזקנה מוצמדת למדד המחירים הנוגע לכלל האוכלוסייה, ובמסגרת המחקר פותח מדד מחירים לאזרחים ותיקים בהתאם לרכיבי הצריכה של אוכלוסייה זו.

חלפו חודשים מהחלטת הממשלה, אך התכנית הרב-שנתית ליישובים מעורבים טרם הובאה לאישור הממשלה. היו גורמים רבים לאירועי מאי, אך המצב החברתי-כלכלי הקשה בערים המעורבות מצמיח גם רגשות של עוינות. על הממשלה לאשר בהקדם האפשרי את התכנית מתוך ראיה לטווח רחוק, ומתוך דאגה לביטחונם של אזרחי ישראל היהודים והערבים כאחד.

לא הדאגה לזהות היהודית של המדינה מניעה את מתנגדיה, אלא דאגה לזהותה הפטריארכלית. מדינה החוגגת 74 שנות עצמאות לא יכולה להפנות עורך למאבק באלימות נגד נשים

מדינת ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחוקתה או בחוקי היסוד שלה אין שום אזכור לזכות לשוויון. כעת, פרסום שמו של סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל הצית מחדש ויכוח סוער על החוק. ההתעלמות בחוקי היסוד מהמיעוטים, ואי אזכור הזכות לשוויון זועקים לשמיים,  ואת החסר ניתן לתקן במגוון דרכים

פרסום שמו של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל העלה על סדר היום דווקא את חוק יסוד: הלאום, שכן הנוסח שלו מדיר אותו ועוד רבים כמוהו – המיעוטים שישראל היא גם ביתם. אנחנו רוצים לחנך את אזרחי ישראל לאור מסמך שמבטא את ה"אני מאמין" של המדינה ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות איתו. חוק יסוד: הלאום מספק את התשתית למסמך כזה ולכן ההתעלמות מקיומם של מיעוטים טעונה תיקון

מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות