מאת: יוחנן פלסנר
ניצחון מועמד אנטי-ישראלי בעיר עם הקהילה היהודית הגדולה בעולם משקף שינוי עומק בחברה האמריקאית וביחסי הציבור הדמוקרטי עם ישראל. על ישראל להיערך לאתגר החדש ולבנות מחדש את מעמדה בדעת הקהל בארצות הברית.
מאת: יוחנן פלסנר
שלושים שנה חלפו מאז הרצח שהרעיד את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, אך נדמה שהחברה הישראלית עדיין מתקשה להפנים את הלקח. הקיטוב, ההסתה וההיעדר של שיח ממלכתי ממשיכים לאיים על המרקם המשותף שלנו. ובכל זאת, הרגעים של סולידריות לאומית שנגלו מאז השבעה באוקטובר מוכיחים שיש תקווה – אם רק נבחר להקשיב, לשתף פעולה ולבנות יחד שפה דמוקרטית חדשה.
הפרשייה העוסקת בהדלפה ובחשדות לשיבוש חקירה, מטלטלת את צה"ל ואת מערכת המשפט וחשוב שתיחקר עד תום. פעולות טיוח ושיבוש עלולות להיות חמורות מהמעשה עצמו. נדרשת פעולה נחושה מצד שר הביטחון, הרמטכ"ל והיועצת המשפטית לממשלה על מנת לייצב את מערכת המשפט הצבאית ולשקם את האמון בה, בדרך של מינוי פצ"ר חדש בהקדם האפשרי, בהליך מינוי ראוי של מועמד ראוי. הדלפת הסרטון והחשדות לטיוח ולהטעיה אינם יכולים לשמש תירוץ שלא לחקור ולמצות את הדין בכל הנוגע להפרה של דיני הלחימה ופקודות הצבא על-ידי חיילי צה"ל, וגם לא בכל הנוגע לפריצה לבסיסי צה"ל. השמירה על שלטון החוק חשובה במיוחד בימים אלה.
מאת: ד"ר ערן שמיר-בורר
מהו הרקע להתפטרותה של הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית) ומהן הטענות העולות נגדה ונגד אחרים בפרקליטות הצבאית בהקשר של הדלפת סרטון ההתעללות בעציר במתקן "שדה תימן" והאירועים שבאו בעקבות כך? מהו ההליך למינוי פצ"ר חדש ולמינוי ממלא מקום פצ"ר? אילו אתגרים לשלטון החוק מעוררת פרשייה זו? ומה עשויות להיות ההשלכות של כל אלה על היכולת להגן על חיילי צה"ל ומפקדיו מפני הסיכונים המשפטיים הנשקפים להם במישור הבינלאומי?
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
מאת: אליהו ברקוביץ
מאחורי הקריאה נגד "רדיפת לומדי התורה" מסתתר מאבק אחר: ניסיון של החברה החרדית ללכד את שורותיה ולחזק זהות קהילתית שנשחקה נוכח הלחצים הגוברים להשתלבות בחברה הישראלית בפרט אחרי שנתיים של מלחמה.
מאת: יוחנן פלסנר
המתווה של חבר הכנסת ביסמוט הוא לא חוק גיוס, אלא מתווה של כניעה פוליטית שמנציח את הפערים במקום לצמצם אותם. הסנקציות המשמעותיות שכבר היו בתוקף מבוטלות ובמקומן בעתיד יחולו סנקציות חלשות במיוחד.
מתווה ביסמוט אינו קובע חובת גיוס שוויונית. הוא מציע סנקציות חלשות ולא מיידיות ויעדים נמוכים, שיש מהם דרכי מילוט חוקיות, ומאפשר לכל חרדי שמעוניין בכך להמשיך ולקבל דחיית שירות שהופכת לפטור קבוע בגיל 26. ההצעה גם קובעת שוב גיל פטור גבוה ומונעת הכשרות מקצועיות בזמן הלימודים ובכך פוגעת לא רק בצבא העם, בביטחון ובשוויון, אלא גם בכלכלת ישראל.
האם פרוגרסיביות מערכת המס בישראל הלכה רחוק מדי? משפחות אמידות מרובות ילדים משלמות פחות בזכות נקודות זיכוי. דפנה אבירם-ניצן מתארחת בתוכנית "כללי המשחק" בערוץ הכלכלה ומציגה את תוצאות המחקר שערכה.
מאת: פרופ' סוזי נבות
הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, המבקשת לתת לשלטון את הסמכות לעכב הליכים נגד ראש הממשלה, היא הצעה פסולה שנועדה לאפשר לקואליציה להשתלט על מערכת אכיפת החוק ולראש הממשלה להימלט מן המשפט.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
החלטה 1325 של מועצת הביטחון קראה לשלב נשים במוקדי קבלת החלטות גם בנושאי שלום וביטחון, מתוך הבנה שייצוג שוויוני של נשים תורם להתמודדות טובה יותר עם מלחמות ועם שחיתות. רבע מאה אחר כך, בישראל עדיין לא פורסמה תוכנית פעולה לאומית, והחקיקה – נשארה בעיקר על הנייר.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
95% מכלל הציבור סבורים שנשיא ארה"ב די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם, 51% חושבים כך על ראש הממשלה ● 45% מהציבור היהודי תומכים בחזרה ללחימה אם חמאס לא יקיים את התחייבותו להשיב את החטופים החללים, 42% תומכים בהחמרת הסנקציות. בקרב הערבים, 56% תומכים בהמשך מימוש המתווה והימנעות מהסלמה גם במקרה של הפרה ● 61% מכלל הציבור סבורים שאפשר היה להגיע להסכם דומה מוקדם יותר ● כשני שלישים מכלל הציבור מעריכים שנמוכים הסיכויים למימוש השלב השני בהסכם, הכולל את הרחקת חמאס מהשליטה בעזה והקמת מערך שליטה רב לאומי.
95% מכלל הציבור סבורים שנשיא ארה"ב די תרם או תרם מאוד למימוש ההסכם, 51% חושבים כך על ראש הממשלה ● 45% מהציבור היהודי תומכים בחזרה ללחימה אם חמאס לא יקיים את התחייבותו להשיב את החטופים החללים, 42% תומכים בהחמרת הסנקציות. בקרב הערבים, 56% תומכים בהמשך מימוש המתווה והימנעות מהסלמה גם במקרה של הפרה ● 61% מכלל הציבור סבורים שאפשר היה להגיע להסכם דומה מוקדם יותר ● כשני שלישים מכלל הציבור מעריכים שנמוכים הסיכויים למימוש השלב השני בהסכם, הכולל את הרחקת חמאס מהשליטה בעזה והקמת מערך שליטה רב לאומי.
יפן עשתה היסטוריה השבוע, כאשר בחרה לראשונה באישה לראשות הממשלה. בינתיים אצלנו, ייצוג נשים בפוליטיקה נמצא דווקא בנסיגה, שלא לדבר על ביזוי נבחרות ציבור בידי שרי ממשלה. מה קידם את יפן, ולמה ישראל נותרה מאחור?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
האירוע בפתיחת כנס החורף של הכנסת, שבו מחה נשיא המדינה על ביזוי נשיא בית המשפט העליון, הזכיר לכולנו שהממלכתיות הישראלית כבר כמעט שאינה קיימת. האם תפקידו של נשיא המדינה בתקופה כזו הוא לשמור על ניטרליות ולפשר, או להתייצב בחזית ההגנה על ערכי היסוד של הדמוקרטיה?
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מאת: אסף הימן
הורדת אחוז החסימה לא תביא קולות חדשים לפוליטיקה אלא רק תשמר כנסת מגזרית ומקוטבת. במקום לשנות את הכללים מטעמים פוליטיים, עדיף לקדם רפורמה כמו "פתק פתוח למחצה", שתחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים ותעודד אחריותיות במערכת הפוליטית.
סקר של ה-OECD חושף אתגר מהותי במימוש החזון הטכנולוגי של מדינת ישראל: הישראלים רוצים שימוש ממשלתי בבינה מלאכותית, אבל לא סומכים על הממשלה שתנהג בזהירות במידע שהיא אוספת עליהם. הפרדוקס הזה, יחד עם השקעה מוגבלת של המדינה במשאבים, עלולים להוביל לכך שבסופו של דבר התוכניות המתקדמות יישארו על הנייר.
מאת: תהילה גאדו
שוק ארבעת המינים נראה כמו אירוע מסחרי בלבד, אבל מאחורי הקלעים מתקיימת בו זירה בה נקבעים מעמדות, סטטוס והכרה חברתית. לעתים קרובות, האדם הפרטי משתתף במערכה הזאת מבלי שיהיה מודע לכך.
בין בקשות המחילה ביום הזה, גם ההנהגה החרדית הרוחנית והפוליטית-עסקנית נדרשת לבקש סליחה ולהביע חרטה על חטאים שנעשו בזדון ובשגגה, בגלוי ובסתר, ולהתעשת לטובת הכרעות כואבות אך הכרחיות, חדשניות ואמיצות לשיקום האמון בין כלל השבטים והמגזרים הישראליים.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב מוחלט בשמאל (94%) ובמרכז (75%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, בימין חושבים כך 48.5% ו-42% מתנגדים ● 43% מהציבור מעריכים שמצבה הביטחוני של ישראל טוב יותר היום בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר, 44% מעריכים שמצבה רע יותר ● כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. בקרב הערבים: 58% חושבים שיש לפלסטינים זכות למדינה, ו-30% אמרו שאינם יודעים – נתון שיתכן ומעיד על חשש להביע עמדה בנושא רגיש זה.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב מוחלט בשמאל (94%) ובמרכז (75%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, בימין חושבים כך 48.5% ו-42% מתנגדים ● 43% מהציבור מעריכים שמצבה הביטחוני של ישראל טוב יותר היום בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר, 44% מעריכים שמצבה רע יותר ● כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. בקרב הערבים: 58% חושבים שיש לפלסטינים זכות למדינה, ו-30% אמרו שאינם יודעים – נתון שיתכן ומעיד על חשש להביע עמדה בנושא רגיש זה.
החלטת חברת מיקרוסופט להגביל את השימוש שעושה יחידת 8200 בשירותי הענן שלה עלולה להיות רק השלב הראשון. בהמשך, חברות הטכנולוגיה מסוגלות לנתק מהענן שלל מערכות חיוניות צבאיות ואזרחיות אם האינטרס העסקי שלהן יצדיק זאת, וישראל יכולה וחייבת להיערך לכך.
מאת: אילה גולדברג
61% מן הציבור היהודי משתתפים בתפילות ובטקסים בבתי כנסת אורתודוקסי לפחות פעם-פעמיים בשנה: יותר מ-95% מהחרדים והדתיים, 76% מהמסורתיים ו-31% מהחילונים. 14% עושים כך בבתי כנסת רפורמים או קונסרבטיבים.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
55% מכלל הציבור תומכים בעבודות בשבת, 24% מתנגדים, 16% מסכימים לביצוע עבודות בשבת רק אם העובדים יהיו לא יהודים.
מאת: דפנה אבירם-ניצן
למרות ניסיונות ההרגעה של ראש הממשלה, ההתבטאות שלו, לפיה ישראל נכנסת לבידוד מדיני ותצטרך "להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", יצרה טלטלה בשווקים. מחיר הבידוד המדיני והכלכלי יכלול עליית מחירים, מחסור בחומרי גלם ובמוצרים, וצניחה ברמת החיים. תפקידו של ראש הממשלה להיות "המנהיג" וככזה להציג פתרונות, לא לקבל את המציאות כנתון.