שלוש שנים אחרי הצהרת שר המשפטים לוין על הרפורמה המשפטית, החברה הישראלית עדיין מתמודדת עם השלכותיו של משבר עמוק ומתמשך. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מארחים את הרב ד"ר תמיר גרנות, מראשי ישיבת "אורות שאול", לשיחה ביקורתית מבפנים על הרפורמה, אופן קידומה והקרע שנחשף בין חלקי החברה הישראלית.
הרב גרנות אינו מתמקד רק בתוכן המהפכה המשטרית, אלא בדרך שבה נוהל שינוי משטרי בחברה מקוטבת. לקראת סיום, השיחה מקבלת ממד אישי: הרב גרנות הוא אב שכול, בנו, סרן אמתי צבי ז"ל, נהרג במלחמת חרבות ברזל, והוא מביא קול מפוכח וכואב, הנשען גם על ספר שנכתב ("חולם ולוחם") בעקבות האובדן והמלחמה.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
בדיון בבג"ץ בעתירות נגד העברות כספים למוסדות חינוך חרדיים שלא עומדים בחובת לימודי הליבה, התברר כי כמיליארד שקלים הועברו לרשתות ללא אישור וועדת הכספים, ובית המשפט הוציא צו ביניים האוסר על העברת כספים נוספים. מיהן הרשתות שאליהן הועבר הכסף? מה קובע החוק לגבי תקצוב ולימודי ליבה? ומה אמור לקרות עכשיו? התשובות לכל השאלות.
מה מצבו של חופש העיתונות בישראל?
ההחלטה על סגירת גל"צ, שהוקפאה בינתיים בצו ביניים של בג״ץ, מתקבלת על רקע חבילת חקיקה רחבה שמקדמת הממשלה במטרה לשנות מהיסוד את מפת התקשורת בישראל באמצעות פגיעה במודל הכלכלי של העיתונות וצמצום מרחב הפעולה של התקשורת החופשית, כולל השידור הציבורי.
אריה גולן, מבכירי העיתונאים בישראל ומגיש “יומן הבוקר” בכאן רשת ב’ כבר שלושה עשורים, מתארח לשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם על עתיד העיתונות בישראל בעידן של טלטלה פוליטית ודיגיטלית. כיצד נראית עיתונאות מנקודת מבטו של מי ששידר את החדשות עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 וגם ב-7 באוקטובר 2023? ומה ההשלכות של השינויים הללו על תפקוד העיתונאים ועל הדמוקרטיה הישראלית?
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
בקרב מצביעי הקואליציה 82% מתנגדים לכך ● 55% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ירידה של כ־10% לעומת מדידות קודמות, 22% תומכים בוועדת חקירה שהממשלה ממנה את חבריה ● 54% מהציבור סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר ● שלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל, לעומת כשליש בלבד בקרב הערבים ● הציבור אופטימי יותר לגבי עתידו האישי ב־2026 מאשר לגבי עתיד המדינה.
שימוש בכוח מופרז וענישה קולקטיבית לא מחזקים משילות אלא מחלישים אותה. את בעיית הפשיעה בנגב אי אפשר לפתור בכלים מעין־צבאיים, אלא באמצעות שיטור מקצועי ועצמאי שמבוסס על אמון ושיתוף פעולה עם הקהילה. התערבות השר לביטחון לאומי מכשילה את המשטרה ועלולה לגרום להתלקחות השטח.
במשך עשורים, המדינה ניסתה לשלב את החרדים בעזרת "גזרים" ואמפתיה, תוך הימנעות מוחלטת מכפייה. אבל האם "קונספציית השילוב" קרסה אל מול המציאות?
לרגל עשור ל"שנתון החברה החרדית", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומעורכי השנתון, לשיחה מבוססת נתונים על מה שבאמת קורה בשטח: מהתעסוקה והצבא ועד ליחסים המתוחים עם המדינה. מה השתנה, מה נתקע, ואיך ייראו יחסי חרדים-חילונים בשנת 2048?
באקלים שבו כל עמדה של אנשי מקצוע נתפסת כפוליטית וחדשנות מקצועית מתקבלת בעוינות, כדי לקדם רעיונות חדשים נדרשים מנהלים בשירות הציבורי למצוא דרכים מתוחכמות של מעקפים וקשרים לא פורמליים. האסטרטגיות האלה אמנם עוזרות להשיג תוצאות, אבל יש להן מחיר.
סקירה מספר 10
מאת: פרופ' סוזי נבות
קריאתו של השר סמוטריץ' "לדרוס" את נשיא בית המשפט העליון היא הרבה מעבר לסגנון דיבור בוטה, היא קריאה לעשות מעשה, וזהו המשך ישיר של הניסיונות לפגוע במעמדו כראש הרשות השופטת בישראל. כאשר שרי ממשלה מאמינים שדמוקרטיה פירושה שלטון הרוב ללא סייגים, לא פלא שהם מעוניינים לדרוס את מי שעומדים בינם לבין כוח שלטוני לא מוגבל.
מאת: עו"ד נעה גשן
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
מאת: עו"ד דפני בנבניסטי
הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים ולאפשר להם לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים. מה קובעת ההצעה, מה יהיו ההשלכות שלה על זכויות יסוד והאם אפשר לוודא שהפנייה לבית הדין תיעשה בהסכמה? התשובות לכל השאלות.
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
הדיון בוועדת הכספים על הסטת תקציבים מתוכנית החומש לחברה הערבית שבר שיא חדש של זלזול בייעוץ המשפטי, הימנעות מדיון מקצועי – למרות הפגיעה בחברה הערבית – ובריונות כלפי מי שעושים, ובעיקר עושות את תפקידן. הכול, במטרה לעקוף בלמים ולהשיג כוח בלתי מרוסן
כאן ניתן לצפות בכל קטעי הכנס!
הכנס, שהתקיים בתאריכים 28-29.12.2025, ח'-ט' בטבת תשפ"ו, עסק בתמורות שחלו בחברה החרדית ובחברה הערבית, ביחסים בין כל אחת מהן לבין המדינה, ובעתיד החברה המשותפת בישראל. ניתן דגש מיוחד לקיטוב בחברה הישראלית, ובדרכים להתמודד איתו ולמתן אותו.
השתתפו: נשיאה העשירי של מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נשיא המכון יוחנן פלסנר, העיתונאי עמית סגל, ח"כ אביגדור ליברמן, פרופ' נסים ליאון, ראש המחוז החרדי שי קלדרון, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר דלית שטאובר, פרופ' הרב יהודה ברנדס, ח"כ מנסור עבאס, פרופ' סוזי נבות, זהבה גלאון, אלקס ריף, העיתונאים שחר אילן, אביעד גליקמן ויהודה שלזינגר, הרב בצלאל כהן, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, חסאן טואפרה, ד"ר ספא אבו רביעה, חוקרי וחוקרות המכון, ועוד.
תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה אינה עוד מתווה להפסקת אש אלא ניסיון לעצב מחדש את המזרח התיכון.
בפרק מיוחד של "סדר חדש" מארחים יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם את השגריר דניס רוס לשיחה על המעבר מהפסקת לחימה להסדר אזורי: בינאום עזה, אופק למדינה פלסטינית, נוכחות ביטחונית בינלאומית, והקשר בין עזה, סעודיה ואיראן.
רוס מנתח את התנאים שאפשרו את המהלך, את מנופי הלחץ האמריקאיים ואת נקודות התורפה שלו, ומעריך כי נורמליזציה אזורית לא תקרה לפני הבחירות.
האם אנחנו בפתחו של סדר אזורי חדש או של מתווה שברירי התלוי בעיקר בנחישות ובקשב של הנשיא טראמפ לאורך זמן?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
למרות שמה, ועדת החקירה שאת הקמתה מקדמת הקואליציה תהיה גוף פוליטי שהממשלה שולטת בו ובסמכויותיו. במקום חקירה עצמאית נקבל טיוח, במקום בירור האמת – החרפת משבר האמון הציבורי.
גלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מדבר בוועדת המשנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. נושא הדיון: בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות - אתגרים והזדמנויות.
מאת: גלעד בארי
התייחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה לתזכיר החוק: התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק: תימרוץ פעילות מחקר ופיתוח.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
שיפור בהערכת מצבה הכללי של המדינה אבל ציונים נמוכים לאיכות הדמוקרטיה, האמון ברוב מוסדות המדינה ממשיך להיות נמוך, המתח בין הימין לשמאל נתפס החזק ביותר בחברה. למרות זאת רוב הישראלים מעדיפים להישאר בארץ.
צילום: עודד קרני
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
צילום: עודד קרני
המשטרה אינה גוף צנזורה, ואין לה סמכות לבדוק את חולצות האוהדים ולמנוע מהם כניסה לאצטדיונים כל עוד אינם מפירים את החוק. כאשר היא עושה זאת, היא לא רק חורגת מסמכויותיה ופוגעת פגיעה חמורה בחופש הביטוי, אלא גם מעמיקה את חוסר האמון של הציבור בה, שהוא קריטי להצלחתה.
מאת: ד"ר ח'דר סואעד
הסטת מאות מיליוני שקלים מתוכנית החומש לחברה הערבית לטובת אכיפה וביטחון תפגע גם במאמץ לצמצום פערים וגם בביטחון האישי. במקום לחזק גורמי עומק שמשפיעים על רמת האלימות, כמו חינוך, תעסוקה וחוסן קהילתי - הממשלה מחלישה את הכלים היחידים שהוכחו כיעילים לצמצום פשיעה בטווח הארוך.
מאת: ניר לוי
צוות החדשנות הפתוחה (Open Innovation Team - OIT) הוא יחידה בין-משרדית ייחודית בממשלת בריטניה, הפועלת מאז שנת 2016 כגוף ייעוץ פנימי תחת משרד הקבינט. הצוות, המונה כ-40 אנשי מקצוע, משמש גשר בין האקדמיה לממשל, מספק שירותי ניתוח וייעוץ מדיניות ומקדם חדשנות במגזר הציבורי.
על רקע הקיטוב החריף, גם הדיון באופן חקירת מחדל ה-7 באוקטובר הפך לפוליטי. בין ועדה ממלכתית לוועדה ממשלתית-לאומית: מה ההבדלים, מדוע נמנעים מועדה ממלכתית והאם ייתכן כי המחדל יטויח?
השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם מבררים עם ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שחוקרת שנים את הנושא, האם ועדת חקירה אחת היא הכלי הנכון לחקור מגה-אירוע שכזה והאם תוכל לעמוד בציפיות האדירות; מהם הלקחים מוועדות חקירה קודמות בישראל ובעולם; וכיצד ניתן ונכון לארגן מערך שלם של חקירה והפקת לקחים בפרק זמן סביר.