שילוב ערבים, גם בשירות המדינה
מאת: עו"ד עודד רון
פיתוח כלכלי איכותי של האוכלוסייה הערבית תלוי לא רק בהשקעה כספית, אלא גם בפיתוח המשאב האנושי. לצד התקציבים הייעודיים, חשוב גם להגדיל את ייצוג הערבים בשירות המדינה, ובפרט בסגל הבכיר, על מנת לסייע לשילובם במשק ובמדינה
רבנים ופוליטיקה - התנגשות חזיתית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
פוליטיקה ודת, הילכו שתיים יחדיו? אירועי השבוע האחרון הוכיחו שוב שמדובר בשני מגרשים עם חוקי משחק שונים לחלוטין, וכי יש השלכות לכניסתם של רבנים לפוליטיקה
שלטון המשפטנים? המציאות מוכיחה אחרת
מאת: נדיב מרדכי
האם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא כלי אנטי-דמוקרטי במהותו, שמגביל את פעולות הממשלה ואת יכולת המשילות שלה? פסק הדין ניתן לאחרונה בעניין מינוי שר הביטחון בתקופת ממשלת מעבר מספק תמונה אחרת לגמרי
מחוג הדקות מול מחוג השעות
מאת: יאיר שלג
אחרי לא מעט טלטלות פוליטיות, השבוע האחרון סימן כנראה את סוף דרכה הפוליטית המגזרית של הציונות הדתית. אולם כבר ברגע שהציבה לעצמה את יעד ההשתלבות בחברה הישראלית, אי אפשר היה להניח שהתהליך הזה יתקיים בכל התחומים, אך יפסח על המערכת הפוליטית
האם ישראל ערוכה למלחמה הבאה?
רוב הציבור מעריך שישראל מוכנה מבחינה צבאית-לחימתית; כ-40% מתושבי הדרום ויהודה ושומרון סבורים שהעורף מוכן מבחינת מיגון, לעומת 15% מתושבי הצפון
להיות יהודי זה לא רק עניין דתי
מאת: יאיר שלג
דבריו של הרב הראשי יצחק יוסף משקפים את עומק המתח שנפער בעידן המודרני בין שני פניה של הזהות היהודית - הלאומי והדתי
אז איך תראה הכנסת ה-23?
מאת: ד"ר עופר קניג
צפי למספר הנמוך ביותר של רשימות שייכנסו לכנסת הבאה; גוש המרכז שמאל התכווץ מ- 8 רשימות בבחירות 2013, ל-3 רשימות בלבד; הייצוג הנשי ימשיך כנראה לדשדש. בפעם השלישית בתוך פחות משנה, הסתיים אמש בכנסת הליך הגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-23. ד"ר עופר קניג עם תמונת המצב
"חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", האמנם?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה
עוד מפלגת אווירה התווספה לרשימה
מאת: ד"ר אסף שפירא
גם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון הצטרפה להגדרה של מפלגות אווירה- מפלגות מרכז שנעלמות מהמפה הפוליטית לאחר קדנציה אחת או שתיים, לכל היותר שלוש. סקירה על מפלגות המרכז מ- 1996 ועד היום
סטארט-אפ ניישן גם לחרדים
מאת: ד“ר גלעד מלאך
בחשיבה מחדש על מקומם של חרדים בתעסוקה, יש להציב את איכות התעסוקה במוקד המאמץ המדינתי. השתלבות חרדים בתעסוקה איכותית, קרי ההייטק, התעשייה המתקדמת והפיננסים, תגדיל את פריון העבודה ואת תוצר המשק הישראלי כולו
הרבנות הראשית נגד 1.2 מיליון יהודים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
התבטאותו של הרב הראשי יצחק יוסף נגד העולים מחבר העמים הם לא הבעיה, אלא רק סימפטום להתנכלות היום-יומית שעוברת האוכלוסייה הזו על ידי הרבנות הראשית בכל שלב בחייהם
עם אחד - גורל אחד?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
לאחריותה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות יש ביטוי כבר במגילת העצמאות, אך הקשר בין היהודים בישראל לבין יהדות התפוצות לא יכול להתמצות בהקשר המוסדי של מדינת ישראל. הוא חייב להיות קשר אמיתי וחם בין יהודים כאן ושם
ייצוא ביטחוני מסוכן
כללי הביטחון בישראל הנוגעים לייצוא ביטחוני דורשים עדכון. עכשיו זאת הצנזורית הצבאית, אבל הסיפור כאן הוא זה של הבכירים לשעבר במערכות הביטחון – בצבא, במשרד הביטחון, בשב"כ, במוסד ובמערך הסייבר - שבשם הניסיון הביטחוני שרכשו, מוכרים טכנולוגיות פוגעניות לאנשים רעים
לשקיפות יש גם חסרונות
הממשלה, הכנסת והמפלגות נמצאות בתחתית טבלת האמון הציבורי? זה כנראה בגלל השקיפות. באופן פרדוקסלי, ככל רמת השקיפות של מוסד מסוים גבוהה יותר, כך האמון הציבורי בו נמוך יותר
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי, ד"ר וויליאם קביסון , אלה הלר
50% מהציבור סבור שמצבה של ישראל טוב עד טוב מאוד; 58% מהישראלים סבורים שהשלטון בישראל מושחת; 55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה; המתח בין ימין לשמאל מדיני- פוליטי הוא השסע החברתי החמור ביותר; אחריו המתח בין יהודים וערבים
החברה החרדית בישראל - בין ניכור לשייכות
מאת: ד"ר אור ענבי
האוכלוסיה החרדית נתפסת אמנם כגוף נפרד משאר החברה הישראלית, אך גם בתוכה מתרחשים שינויים בתפיסות ובעמדות לגבי נושאים שונים- גם בגישתם כלפי ערכים דמוקרטיים ותחושת השייכות למדינה
הצבעת אמון בשלטון החוק
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ההכרעה האמיתית בשאלת החסינות של ראש הממשלה איננה בעד או נגד נתניהו כמנהיגה הפוליטי של ישראל - זו כבר תיערך ביום הבוחר, בחודש במרץ. ההצבעה על החסינות תהיה הצבעת אמון או אי אמון ברשויות אכיפת החוק בישראל
רוח צה"ל היא לא תעודת ביטוח מפני האג
שמירה על טוהר הנשק וזהירות בחיי אדם הם עקרונות מוסר שעל החיילים לדבוק בהם - לא משום שזו תעודת ביטוח מול בית הדין הבינלאומי, אלא כי זה הדבר הראוי והמוסרי לעשות
עשור של שחיתות שלטונית
העשור האחרון אופיין בהתעצמות תהליכים המערערים את מעמדם של עקרונות יסוד דמוקרטיים אולם הגישה הזו, לפיה הרשויות הן חלק מהמשחק הפוליטי וכי כל מי שנאבק בשחיתות במסגרת תפקידו עושה זאת ממניעים פוליטיים, סופה להשאיר את החברה הישראלית מרוסקת וללא אפשרות להבטיח את שלטון החוק
שתיקת המחנכים
מאת: ד"ר תמי הופמן
כמה מבין המחנכים או המחנכות בבתי הספר של חטיבות הביניים או התיכונים ידברו עם התלמידים על חסינות, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של בחירות על רקע כתבי אישום, ועל האפשרות שלא נגיע לבחירות רביעיות? שתיקתה של מערכת החינוך ברגעים חשובים אלה, רועמת
לו"ז חסינות לראש הממשלה
מהם השיקולים להקמת ועדת הכנסת לעניין החסינות; האם אפשר להתקדם עם דיוני החסינות ללא הקמת ועדת הכנסת וכיצד צפוי להתנהל הדיון מבחינת עדים וראיות?
רוב הישראלים: ישראל ערוכה למלחמה מבחינה צבאית, אך לא מבחינת מיגון העורף
מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש דצמבר עולה כי כמחצית מהציבור לא מסכימים עם טענת ראש הממשלה נתניהו בדבר רדיפה אישית מצד מערכת המשפט. בנוסף, רוב בקרב מצביעי הימין סבורים שגוש הימין יתחזק במקרה של איחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית
דת ומדינה - עשור של הדתה?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בהיעדר הכרעה של המערכת הפוליטית בשאלות דת ומדינה – בית המשפט, ארגוני חברה אזרחית ורשויות מקומיות לקחו בעשור האחרון את המושכות לידיים. התוצאה - שינויים משמעותיים בסוגיות הבוערות של דת ומדינה, והיד עוד נטויה
איך מתקנים את האינטרנט?
הדרך לתיקון האינטרנט עוברת בחקיקה, לאומית ובינלאומית, שתקבע שיש סוגי מידע פרטי שאסור לאסוף, שלא ניתן להסכים למכור אותו, ושיש שימושים שלא לגיטימי לעשות במידע אישי, גם לא בהסכמה
play
ברוכה הבאה, 2020!
עשור שלם בדקה וחצי. מוכנים? מתחילים!
תדירות פסילת הוראות חוק על ידי בית המשפט העליון
אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. כפי שיעלה מסקירה זו, אין בסיס לטענה זו
חסינות לראש הממשלה? כל התשובות לכל השאלות
מהי חסינות פרלמנטרית, מדוע היא איננה ניתנת לחברי כנסת באופן אוטומטי ומהן העילות להענקתה? עם שובה של החסינות לסדר היום, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה עושים סדר ומסבירים כל מה שצריך לדעת
שירות נשים בצה"ל- אתגר משותף
החברה הישראלית עברה שינויים רבים בעשור האחרון, כשאחד העיקריים בהם הוא נושא השוויון המגדרי, שמשתקף גם במאמציו של הצבא לשילוב נשים ביחידות השונות. אולם לצד ההישגים, ידע עשור זה גם אתגרים מורכבים הנוגעים לשירות הנשים בצה"ל
יחסי יהודים וערבים - אפשר גם אחרת
חוק הלאום, דה-לגיטימציה ואפליה - כך נראה העשור האחרון בראי החברה הערבית בישראל. האוכלוסייה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהמדינה, והגיע הזמן שתהיה לה גם נציגות ראויה בשירות הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות
גם אחרי שיפור הבקרה- מערכת התביעה אינה חפה מפגמים
מאת: ד"ר גיא לוריא
החשש מפני פגיעה של התביעה בזכויות חשודים ונאשמים הצטמצם בעשור האחרון בזכות הגברת הבקרה עליה, אולם החשש הזה עדיין קיים וניתן לצמצום באמצעות רפורמות מבניות, שיחזקו את נציבות התלונות ויאחדו את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות
עשור של חקיקה אנטי דמוקרטית
מאת: ד"ר עמיר פוקס
העשור האחרון בישראל אופיין על ידי גל של חקיקה הפוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת הרשויות. יש לקוות כי בעשור הבא נזכה לצמצום ואף בלימת הצעת אלה ושחברי הכנסת ישכילו למצוא את הדרך להסדיר את יחסי הרשויות ואת זכויות האדם בחקיקת יסוד יציבה ומשוריינת ברוב גדול
הכשלים המבניים בעבודת הכנסת
מאת: ד"ר חן פרידברג
העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר
פוליטיזציה של שירות המדינה
מאת: ד"ר אסף שפירא
האינטרס הציבורי הוא שמירה על שירות מדינה בלתי תלוי, עצמאי ומקצועי, אולם העשור האחרון אופיין לא פעם בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, ובמיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים
האם על בג"ץ להשאיר עצמו מחוץ לדיון על הרכבת הממשלה?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במאבק המתמשך בין המערכת המשפטית לבין המערכת הפוליטית - מערכת המשפט חייבת לשמור על מעמדה העצמאי ולשפוט ללא סייג וללא חשש מפגיעה במעמדה, אולם את ההכרעה בדבר שאלת הרכבת הממשלה על ידי אדם המואשם בפלילים, יש להשאיר בידי הציבור
שקיעת הפריימריז
מאת: ד"ר אסף שפירא
מספר חברי הכנסת שנבחרו במפלגות שקיימו פריימריז לבחירת הרשימה לכנסת ירד תוך עשור מ-68 ל-45. האם שיטת הפריימריז תיעלם בעשור הבא?
עושים סדר בבלגן: חקירה פלילית נגד ישראל בהאג
מה המשמעות של החלטת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה כנגד ישראל, ומהן ההשלכות? האם יש לבית הדין סמכות לחקור את הנעשה בשטחנו, והאם ישראל חייבת לשתף פעולה עם החקירה? כל מה שרציתם לדעת על בית הדין בהאג והחלטתו לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלמה
תלונות נגד שוטרים - לאן הן נעלמות?
מאת: ד"ר גיא לוריא
מה שברור הוא שהנתונים הללו מזמינים בדיקה מדוקדקת של מנגנון בדיקת התלונות נגד שוטרים. במיוחד על רקע הביקורת הציבורית בחודשים האחרונים על התנהלות המשטרה ומח"ש, לא ניתן להתעלם מהנתונים הללו. התעלמות מהנתונים – בניגוד למח"ש, המשטרה אף אינה טורחת לפרסם את מספר התלונות המוגשות לה – לא תעלימם
פייק משילות בדמות מ"מ פרקליטת המדינה
מאת: פרופ' יובל שני
בלי נימוק מיוחד שיסביר מדוע עו״ד בן ארי, שאינה מועמדת טבעית לתפקיד ממלא המקום בשל התפקיד הזוטר יחסית שלה והניסיון הניהולי המוגבל שלה, הועדפה על ידי השר על פני המשנה לפרקליט המדינה, שהוא המועמד הטבעי למלא את מקומו של פרקליט המדינה, לא ניתן לקבל את המינוי כסביר. לא כל שכן כאשר ההחלטה מנוגדת לעמדה המקצועית של נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בכל הקשור לניהול התקין של המערכת
היועץ המשפטי לממשלה חייב להתערב
מאת: פרופ' יובל שני
מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה
העבודה היא חיינו, אבל עד כמה?
מאת: דפנה אבירם-ניצן
רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה
לראשונה מאז 2005 - פייט אמיתי על ראשות הליכוד?
מאת: ד"ר עופר קניג
הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר, והנהגתו של בנימין נתניהו צפויה לעמוד למבחן רציני - לראשונה מזה 14 שנים. האם לאחר סדרת התמודדויות שלא עוררו עניין, הקרב הצפוי בין גדעון סער לנתניהו יביא להשתתפות רחבה של מתפקדי הליכוד?
כרטיס אדום - רק מהציבור
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
אקטיביזם משפטי יכול להיות מוצדק כשמטרתו היא הגנה על זכויות אדם ומיעוטים, אבל האם יש לו הצדקה לצורך סילוק ראש ממשלה נאשם בפלילים מהמערכת הפוליטית, ערב בחירות? כיוון שהחוק לא מספק מענה לסוגיה, ההכרעה מונחת על כתפי הציבור
מדד הדמוקרטיה 2019: תייגו את עצמכם
אז מה מצבה של הדמוקרטיה בישראל? עד כמה אתם מביעים אמון במוסדות המדינה? מה מצבה של מערכת השירות הציבורי? ועד כמה ההחלטות המקצועיות המתקבלות על ידי שופטי בית המשפט העליון מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות? ענו וגלו איפה אתם ביחס לשאר הישראלים!
על הקו הדק שבין קצב, נתניהו ושבס
תפקידו של בית המשפט הוא לשקף את השינויים החברתיים שגורמים להתנהגות פסולה להפוך נפוצה, ולהשפיע על החברה באמצעות פסיקה וענישה. יחסי קח־תן בין פוליטיקאים לאנשי תקשורת שהפכו בשני העשורים האחרונים לרעילים, לא נכללו בעבירות שוחד של סיקור חיובי ומסגור מלטף, אלא שעכשיו- הנסיבות מחייבות התייחסות משפטית
מה עומד מאחורי הצניחה במספר המתגייסים החרדים?
מאת: ד“ר גלעד מלאך
הירידה במספר החרדים המתגייסים לצה"ל מצביעה על המחיר של היעדר חוק גיוס הכולל יעדי גיוס לחרדים, יחד עם סנקציות כלכליות לישיבות במקרה של אי עמידה ביעדים. אלה יגבירו את המוטיבציה וההיערכות של צה"ל לגייס חרדים, כמו גם של הצעירים החרדים להתגייס לצבא
מה כוחו של שר בממשלת מעבר?
רצונו של שר חדש להטביע את חותמו ולערוך שינויים מובן, אולם בזמן ממשלת מעבר ובדרך למערכת בחירות נוספת - לא זו העת לרפורמות מרחיקות לכת. על שר הביטחון החדש, נפתלי בנט, לרסן עצמו ולא לקבל החלטות משמעותיות הנוגעות למדיניות הביטחון הישראלית
שתי כפות המאזניים
מאת: יאיר שלג
על כפות המאזניים עומדות בימים אלה שתי סכנות שונות לאובדן האמון הציבורי במי שאמורים לשרתו: מצד אחד- ראש הממשלה, ומהצד השני- מערכות אכיפת החוק. את נתניהו צריך להעמיד לדין, ללא מורא וללא משוא פנים, אך גם הפרקליטות ומערכת המשפט מצדן זקוקות לניעור
השנה האבודה של ישראל
מאת: יוחנן פלסנר
אחרי שתי מערכות בחירות לא מוצלחות, הגיע הזמן שנבין- הבעיה היא בשיטה. המחיר הכלכלי שגבה הפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו מצריך חשיבה מחדש על שינוי שיטת הבחירות, כך שראש המפלגה הגדולה יהיה באופן אוטומטי גם ראש הממשלה
אוטובוסים בשבת והמהפכה הדיגיטלית
תהליך הדיגיטציה שעובר השלטון המקומי יכול לייצר מרחב מרובה גוונים מבחינת משטר הרגולציה שלו, בעיקר מבחינת השמירה על זכויות הפרט. בהיעדר מדיניות ברורה בנוגע להקשרים טכנולוגיים שונים, בראשם מעקב המונים ברשות הרבים, הרשויות למעשה חופשיות לייצר עבור עצמן מדיניות באופן עצמאי
בעת הזו: נבצרות זמנית
מאת: פרופ' יובל שני
ראש הממשלה מנהל מכסאו קמפיין נגד רשויות אכיפת החוק, ונגד העדים המעידים נגדו. לכן, השאלה המשפטית הבוערת איננה אם ראש הממשלה חייב להתפטר, אלא האם עליו לצאת לנבצרות זמנית באופן מיידי
דרוש דגל חדש לציונות הדתית
מאת: יאיר שלג
כיצד איבדו מפלגות הציונות הדתית מכוחן? התשובה טמונה דווקא בהצלחתה של הציונות הדתית, שאנשיה חיים בדילמה זהותית תמידית: מחד, יצר השתלבות בחברה הישראלית, ומצד שני גאוות יחידה מגזרית, ורצון ליצור את ההשתלבות דווקא מתוך המגזר ובשמו
הגיע הזמן לנסח כללי עיתונות הוגנת
חופש העיתונות בישראל ספג פגיעה חמורה בעקבות כתבי האישום בתיקי 2000 ו-4000 - גם בשל הניסיון להשתמש במערכת העיתונאית כדי להשיג הטבות כלכליות, רגולטוריות ועסקיות עבור מוציאים לאור ובעלים, וגם בשל הפגיעה ביחסי מקורות פוליטיים ועיתונאים בישראל
מי אחראי לכך שעדיין לא הוקמה ממשלה?
מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר עולה כי 43% מהציבור סבורים שרה"מ בנימין נתניהו אחראי לכך שבחודשיים האחרונים לא הוקמה ממשלה; 38% תולים את האשם בח"כ אביגדור ליברמן, ורק 7.5% מפנים אצבע מאשימה כלפי ח"כ בני גנץ; 37% ממצביעי הליכוד: על נתניהו לסיים את תפקידו בעקבות הגשת כתב האישום
לא כל ביקורת היא הסתה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
נכון שהחלל הציבורי רווי גם בדברי הסתה, אך ההבדל בין ביקורת עניינית ודיון משמעותי לבין הסתה והשתלחות פרועה לא תמיד ברור, והשימוש בהאשמה בהסתה, בתגובה לכל סוג של ביקורת, הופך לכלי מסוכן לסתימת פיות
הכנסת היא לא עיר מקלט
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות
כ-45% מהלוחמים: "נמנענו מביצוע פעולה – מחשש להסתבכות משפטית"
מחצית מהלוחמים הדתיים ומחצית מהמשתייכים לימין טוענים כי טוהר הנשק ושמירה על צלם אנוש בלחימה פוגעת ביכולת המבצעית של צה"ל; רוב הלוחמים (62%) מרגישים שהפרקליטות הצבאית מגבילה את הפעילות שלהם; מחצית מהלוחמים חוששים שלא יקבלו גיבוי אם במהלך פעילות מבצעית יטעו בשיקול הדעת שלהם
צדק בבית המשפט, לא ברחוב
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
נאומו של נתניהו היה בבחינת בעיטה עזה בדלי המלא של הישגים שהוא צבר בשנות שירותו הציבורי הארוך. עליו להבין, ולהודיע לאומה, כי את הצדק המגיע לו הוא מבקש להשיג במהלך המקצועי, בבתי המשפט, ולא במהלך החתרני, ברחובות
דיון בחסינות ראש הממשלה מחייב הקמת ועדת כנסת
המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות
הנורמה הציבורית מחייבת התפטרות ראש הממשלה
תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה להחלטת היועמ"ש בענייני רה"מ נתניהו: המשך כהונת ראש ממשלה תחת צל כבד של כתב אישום, פוגע קשות באמון הציבור במערכות השלטון. הנורמה הציבורית המתבקשת היא שעל ראש הממשלה להתפטר מתפקידו ולהתרכז בהוכחת חפותו
ממשלת מיעוט - אולי השד לא כל כך נורא?
מאת: ד"ר אסף שפירא
האפשרות להקמת ממשלת אחדות מסרבת לרדת מהשולחן. אילו תקדימים היו לכך, בארץ ובעולם, והאם היו מוצלחים? האם זו האופציה העדיפה בפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו?
הכדור בידי הציבור היהודי
אחוזי ההצבעה בציבור הערבי היו גבוהים מהמצופה, והערבים אזרחי ישראל הוכיחו שהם רוצים להיות חלק מהמשחק הפוליטי - והחברה הישראלית. אולם היעדר ההתנגדות דווקא מקרב היהודים להתבטאויות האחרונות של ראש הממשלה כלפי חברי הכנסת הערבים, מעבירה את הכדור הדמוקרטי לידיהם
משיתוק לשינוי
מאת: יוחנן פלסנר
הפלונטר הפוליטי שהגענו אליו יכול היה להימנע, אם ראש המפלגה הגדולה היה גם ראש הממשלה באופן אוטומטי. מהלך כזה היה מסייע ללכד את המערכת הפוליטית לכדי שני גושים גדולים, להפחית את יכולת הסחטנות של מפלגות קטנות וסקטוריאליות ולמנוע את חוסר הוודאות לגבי זהות ראש הממשלה
אנחנו לא במיעוט
מאת: ד"ר עופר קניג
אנחנו רגילים לחשוב שהמצב בישראל ייחודי ואין שני לו. בפועל, הפלונטר שנקלענו אליו, כמו גם הפתרונות היצירתיים שעולים לסדר היום, אינם בהכרח דבר חריג. ממשלות מיעוט, לדוגמה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות. אמנם לא מדובר בפתרון אידאלי אך במקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא לא רע מ"פלונטר" פוליטי
אחדות, מיעוט או בחירות- איך יוצאים מהפלונטר הפוליטי?
אחרי שלא בנימין נתניהו ולא בני גנץ צלחו במלאכת הרכבת הממשלה, אנו צפויים להיכנס לשלב שלא היה כמותו בישראל עד כה - 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. לו"ז פוליטי
האם יש להגביל את משך כהונת שופטי בית המשפט העליון?
מאת: ד"ר גיא לוריא
הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?
ממשלת המיעוט האמיתית
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הניסיון לעשות דה לגיטימציה לרעיון של ממשלת מיעוט, בטענה שזו מפרה את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה בכך שאיננה מבטאת את שלטון הרוב- צורם ואבסורד, על אחת כמה וכמה כאשר הדבר מגיע דווקא מצד אלה המכהנים בממשלת מעבר שלא קיבלה את אמון הכנסת
מי מוסמך להחליט על פעולות צבאיות?
זו אחת הסוגיות החשובות ביותר במדינת ישראל, המעורבת באופן תדיר בעימותים צבאיים, ועדיין - גבולות הסמכות של הקבינט המדיני-ביטחוני אינם ברורים, ותהליכי קבלת החלטות הרות גורל אינם מעוגנים כראוי בחוק. נדרשת הסדרה ועיגון בחקיקה של סמכויות הממשלה והקבינט, ויפה שעה אחת קודם
פגיעה בפרטיות בהסכמה?
האם יש חיה כזאת, חיפוש בטלפון הנייד ב"הסכמת" החשוד? גם כשחשוד נותן את הסכמתו לכך (וספק אם זו נובעת מרצונו החופשי), הוא לא מודע לכמות המידע האישי והרגיש שרשויות החוק יכולות לדלות מהמכשיר
בין קודש לחול
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
להחלטת מספר עיריות על הפעלת מערך תחבורה ציבורית בשבת ישנם אמנם יתרונות, אך היא מהווה צעד נוסף לעבר הפקעת סוגיות דת ומדינה לידי הרשויות המקומיות וברמה הארצית, זה יוצר בלגן אחד גדול. כדי לפתור אותו, יש לרענן את הסטטוס קוו ולהגיע לאיזון הנדרש בין רווחת התושבים לשמירה על השבת
מנגנון הריסון הדרוש לתביעה
מאת: ד"ר גיא לוריא
מנגנוני הבקרה על התביעה בישראל אינם מושלמים ומצריכים חיזוק, אך ניסיון העבר מלמד שהפרקליטות דווקא נוטה להקל עם חשודים נבחרי ציבור בשאלת ההעמדה לדין
מי משפיע על אמון הציבור במוסדות המדינה?
האם יכול להיות שמי שאשם באמון הקטן והולך של הציבור במוסדות הדמוקרטיים, הם לא המוסדות עצמם, אלא דווקא התקשורת? ייתכן גם כי מדובר בשילוב של הסיקור התקשורתי, כמו גם המחדלים האחרונים שקרו שם והאצבע המאשימה של הפוליטיקאים
כאן שובתים: נזקי השבתת הכנסת
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ההשלכות של סבב בחירות נוסף עלולות לעלות לנו ביוקר, ולא רק בפן הכלכלי: פעילות החקיקה והפיקוח של הכנסת נמצאת בהשבתה, וכתוצאה מכך - חוקים רבים אינם מקודמים, ורפורמות נחוצות אינן מקודמות
"שיח שנאה"? המציאות מוכיחה אחרת
מאת: פרופ' תמר הרמן
מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל היא מורכבת, רבת פנים ומשתנה עם הזמן. היא טעונה מאוד היסטורית, פוליטית, דתית, כלכלית, וחברתית ומשום כך רוויית רגשות. אבל שנאה, על פי הנתונים שבידינו, אינה הרכיב הדומיננטי בה
חשבתם שהמידע בטלפון הנייד שלכם מוגן? אז חשבתם
באילו מקרים ניתן להחרים טלפונים ניידים מאזרחים ולדלות מהם מידע אישי? מסתבר שחוק הגנת הפרטיות המיושן אינו בא לטובת האזרחים במקרה הזה, וכדי למנוע מצבים כאלה בעתיד - יש לעדכנו ולהתאימו למאה ה-21
קול (בן) דודי קורא
מאת: עו"ד עודד רון
בעוד רק שליש מהיהודים סבורים שהערבים מרגישים חלק מהחברה הישראלית, בפועל מעל למחצית מהערבים מדווחים שהם מרגישים שייכות. הפערים נובעים מתפיסות מוטעות של הציבור היהודי כלפי הערבים בישראל, וככל שנכיר בכך, ניתן יהיה לשקול מחדש את העמדות הישנות והסטראוטיפים, ובכך לתת גם רוח גבית לנבחרי הציבור לפעול יחד, גם בזירה הפוליטית
רעיון הבחירה הישירה חייב לרדת מסדר היום הפוליטי
מאת: ד"ר עופר קניג, פרופ' גדעון רהט, פרופ' ראובן חזן
על השיטה שריסקה בשנות ה-90 את הפוליטיקה הישראלית, החלישה את המפלגות הגדולות וחיזקה את המפלגות הסקטוריאליות; על התנהגות הבוחרים ועל המאבק לראשות הממשלה שדחק את ההתמודדות הפרלמנטרית לעדיפות משנית אצל שתי המפלגות הגדולות. הפתרון למבוי הסתום חייב לעבור בשינוי שיטת הבחירות, כך שראש המפלגה שיקבל את מירב הקולות בבחירות הבאות, יהיה אוטומטית ראש הממשלה, ללא צורך באמון הכנסת
שני ערכים וביניהם מחיצה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
אירוע ההתרמה של עמותת "עזרה למרפא" והדרת הזמרות מהבמה, הפגישו בין שני עולמות ערכיים: האחד דתי, השני ליברלי. בהיעדר תשתית חוקית שתסייע בפתרון הסוגיה, על שני הצדדים לכבד את בחירתו הערכית של האחר, ולפעול על פי אמות מידותיהם וצו מצפונם
נוער הגבעות - לא אידאולוגיים, מנותקים
מאת: יאיר שלג
נוער הגבעות איננו נוער אידאולוגי, אלא מנותק, שמביע את הניתוק הזה באמצעות אלימות פוליטית. לפיכך, ההתמודדות מולם במישור הפלילי חשובה, אך לא מספיקה, ולצדה נדרש גם היבט טיפולי, בכלים המקובלים בהתמודדות עם נוער מנותק בנסיבות אחרות
מדעי החברה
מאת: ד"ר אילן שדמה*
אמנם שיעור הסטודנטים הערבים עלה בשנים האחרונות, אולם עצם הלימודים בקמפוס אקדמי אינו מביא לשינוי של ממש ביחסים החברתיים או בעמדות הסטודנטים היהודים והערבים אלה כלפי אלה. דווקא התוכניות הפעילויות המתקיימות במסגרת הלימודים מוכחות כיותר אפקטיביות
העם רוצה אחדות
על רקע המגעים להרכבת ממשלה, מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר מגלה כי כמחצית מבוחרי ימינה (49%) ומחצית מבוחרי הליכוד (48%) מעוניינים שמפלגתם תצטרף לקואליציה בראשות גנץ; ירידה בהערכת הישראלים את מחויבות נשיא ארה"ב לביטחון ישראל
ברית הגנה או חיבוק דב: מה שווה ברית הגנה בין ישראל לארה"ב?
האם ארצות הברית עלולה לנטוש את מדינת ישראל, כפי שנטשה את הכורדים בסוריה? השלכות המבצע הטורקי בסוריה על ישראל רבות, ובקרב רבים בישראל מעלות סימני שאלה גם בנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב
בין הפוליטי למשפטי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
המאבק בין הפוליטי למשפטי הגיע לנקודת רתיחה. זוהי שעתם של הפוליטיקאים לנהוג בממלכתיות ולהישאר נאמנים למסורת הדמוקרטית ולשלטון החוק, ולא לערער על הלגיטימיות של החלטת היועץ המשפטי לממשלה, תהא אשר תהיה, בדבר גורלו המשפטי של ראש הממשלה
חוברת כהלכה
"חוברת הצניעות" שחיברו מספר רבנים צבאיים במיל', עומדת בניגוד לפקודת השירות המשותף ומעבירה מסר מסוכן המזיק לחיילים, פוגע בסמכות הצבא, ומערער על תהליכים מקובלים של הדברות וקבלת החלטות בהסכמה
בין שמגר לקרליץ
מאת: יאיר שלג
הלוויותיהם של שני אישים, השופט מאיר שמגר והרב נסים קרליץ, התקיימו באותו היום. לכל אחד מהם מורשת משלו, אך בעוד תפיסת העולם הליברלית, בה דגל שמגר, הייתה מאפשרת לכל אחד לחיות את חייו כרצונו, התפיסה בה דגל קרליץ הייתה נוטלת מחלקים גדולים מהאוכלוסייה את זכויותיהם הבסיסיות
המו"מ הקואליציוני - גם בהסדרי דת ומדינה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
המאבק על שאלות דת ומדינה בבחירות האחרונות המחיש את הצורך בשינוי הסטטוס קוו. על הפוליטיקאים שייכנסו לחדר המשא המתן בדרך להקמת ממשלה מוטלת החובה לשים לנגד עיניהם את האינטרס הממלכתי, ולהגיע לפתרונות בהסכמה
play
החינוך החרדי לבנים
לפני שש שנים נפתח החינוך הממלכתי חרדי – מוסדות חרדיים שפועלים בסטנדרט של החינוך הממלכתי הישראלי. זה עדיין בשוליים – אבל אלו ניצני שינוי
play
הכשרות מקצועיות - לאן?
בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית.
play
ועדות חקירה פרלמנטריות
זה מנגנון שנועד לחשוף כשלים בנבכי הרשות המבצעת, ולברר לעומק נושא בעל עניין ציבורי רחב. הבעיה היא שועדות חקירה כאלה בדרך כלל מוקמות בקול תרועה תקשורתית רמה אבל מסיימות בקול ענות חלושה
play
יהדות התפוצות
בכל הקשור להחלטות בסוגיות דת ומדינה שמתקבלות כאן אבל משפיעות על חיי חייהם של יהודים בתפוצות, כמו הכרה בטקסים לא אורתודוכסיים, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות בשיתוף ראשי הקהילות היהודיות
play
מהפכת הבינה המלאכותית
מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה עם תועלות אדירות – אבל גם עם סיכונים שמחייבים היערכות מוקפדת של קובעי המדיניות
חיים יותר, חוסכים פחות: מצבם של האזרחים הוותיקים בישראל
מאת: פרופ' איתן ששינסקי, חלי (רחל) זקן
להארכת תוחלת החיים יתרונות רבים, אך יש גם לתת את הדעת על השלכותיה. הדבר מגדיל את פרק הזמן שלאחר הפרישה, ובכך פורס את החיסכון הפנסיוני על פני תקופה ארוכה יותר. הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה
המהפכה הקפיטליסטית הבאה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
שורת הרווח ידועה כמנוע הראשי של הקפיטליזם, אך כעת נראה שהמגזר העסקי נע לעבר גישה שונה, שמתעדפת את האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים- ובהם העובדים, המדינה והציבור בכללותו. האם אנו צפויים להרגיש בהשלכות גם בישראל?
בחירות לנצח?
רוב הציבור תומך במערכת מפלגתית של שתי מפלגות גדולות; רק כמחצית מבוחרי ישראל ביתנו יצביעו שוב למפלגה, אם ייערכו בחירות נוספות; כמחצית ממצביעי הימין (47%) חושבים שעל נתניהו לפנות את מקומו במידה ויוחלט להגיש נגדו כתב אישום
איש שלטון החוק והדמוקרטיה המהותית
מאת: ד"ר עמיר פוקס
משנתו של השופט בדימוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, ראתה בהיותה של ישראל מדינה יהודית, כזו הדוגלת גם בערכים דמוקרטיים ומחויבת לשוויון מלא לכלל אזרחיה, ערך ראשון במעלה. תרומתו והישגיו בתחום שלטון החוק וזכויות האדם עיצבו את דמותה של המדינה, וראוי להוקירם ולשמרם
גם ממשלת מיעוט באה בחשבון
מאת: יוחנן פלסנר
אין ספק, מבין האופציות הקיימות להרכבת ממשלה, ממשלת מיעוט היא האחרונה שבהן, אך היא עדיפה על סבב בחירות נוסף. על נשיא המדינה לאפשר את מיצוי האפשרויות להקמת ממשלה, ולא לחשוש מהענקת המנדט למועמד הבא. דווקא ממשלה כזו תאלץ את חבריה לצאת מהקופסה ולמצוא מכנה משותף גם עם גורמים מחוץ לקואליציה
עונת החגים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
תקופת החגים המחישה את הביקוש הטבעי למסורת. כדי לאפשר ליהדות לפרוח, המדינה צריכה להרפות ולאפשר לישראלים לבחור את הגוון היהודי שלהם
נגד החלוקה
מאת: ד"ר אסף שפירא
הפיצול לשתי סיעות קטנות מזיק לתפקוד הכנסת והממשלה, והסתרת המכתב מהציבור הרחב פוגעת קשות באמון הציבור
נבצרות ללא הגבלה?
במקור, רעיון הנבצרות נועד לספק מענה למצב זמני בו ראש הממשלה אינו יכול לתפקד, למשל בשל מצב רפואי. שכן, אין זה מצב בריא או הגיוני שלאורך שנים, יהיו "שני ראשי ממשלה", אחד מהם שנמצא בנבצרות והשני הממלא את מקומו. אין ספק שכוונותיו של הנשיא טהורות וטובות, אך אנו סבורים שהפתרון שהוצע על ידו מצריך בחינה מחודשת
רוב הציבור היהודי מתכוון לצום ביום כיפור
60% מכלל הציבור היהודי מתכוון לצום ביום כיפור, לעומת 27% שלא מתכוון לצום בכלל. 5% מהציבור מתכוונים לשתות אבל להימנע מאכילה. 7% טרם החליטו אם לצום
הרפורמה הדרושה למערכת בתי המשפט בישראל
מאת: ד"ר גיא לוריא
חיזוק העצמאות המוסדית של בתי המשפט בישראל באמצעות העברת סמכויות ניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט היא רפורמה חיונית שתוביל להגברת אמון הציבור במערכת בתי המשפט תוך חיזוק שלטון החוק בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. הסדרה חוקית ברורה של מערכת היחסים בין שר המשפטים ובין הרשות השופטת, ובכללה הסדרת אמצעי הפיקוח שיעמדו לרשות השר, תצמצם את הסבירות של עימותים ביניהם
ברית הגנה הדדית עם ארצות הברית – טוב או רע לישראל?
קשה לזכור, אבל רק לפני כשבועיים צייץ הנשיא טראמפ, כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו לדון בברית הגנה הדדית בין ארה"ב לישראל לאחר הבחירות. מדובר ברעיון שעלה וירד במהלך השנים, בעיקר כחלק מהתמורה להסכם שלום שבו תיקח ישראל על עצמה סיכונים ביטחוניים. זו סוגייה חשובה, שצריך להתקיים בה דיון ציבורי ענייני, בנפרד ממערכת הבחירות
האם התערבות בית המשפט העליון בהגנה על זכויות חברתיות מרוסנת?
מאת: ד"ר גיא לוריא
עיקר הוויכוח בישראל על בית המשפט העליון קשור לפסיקותיו בהגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות. אולם הדיון הציבורי ביחס לפסיקות בית המשפט בהגנה על זכויות חברתיות מצומצם הרבה יותר.
בעוד שבקרב משפטנים נערך מזה שנים דיון ער בנושא זה, ואף הובעה ביקורת על בית המשפט העליון על כך שהוא לא מצליח למלא את תפקידו כמגן זכויות הפרט ושבפועל הוא משרת בפסיקה המגינה על זכות הקניין אינטרסים של בעלי הכוח הכלכלי בישראל, הציבור הרחב פחות עוסק בכך.
איזו ממשלת אחדות עדיפה - רחבה או צרה?
מאת: ד"ר אסף שפירא
ברור שההכרעה הסופית אם לצרף סיעות נוספות לממשלת הליכוד וכחול לבן (אם אכן תוקם) תושפע מגורמים רבים, לרבות אינטרסים פוליטיים ויחסים בין-אישיים. אבל כדאי לזכור שההנחה לפיה תמיד עדיף לצרף כמה שיותר סיעות לקואליציה - מוטעית
הליך השימוע
מאת: ד"ר גיא לוריא
הליך השימוע נועד לתת הזדמנות לחשוד להניא את הרשות התובעת מלהגיש כתב אישום בשל אינטרס ציבורי או בשל טעות שנפלה בייחוס האישום. אולם יש לוודא שהוא לא יהפוך להליך לא שוויוני שיהיה בו מסלול מיוחד לחשודים מיוחסים
מה חושב הציבור על עסקת טיעון וחנינה לרה"מ
מחצית מהציבור מתנגד לכך שהמדינה תציע לרה"מ נתניהו הסדר טיעון; הרוב גם לא מאמינים שהוא יחתום על הסכם כזה; התנגדות דומה גם לאופציה של חנינה; באשר לתוצאות הבחירות: רוב הציבור היהודי תומך בהקמת ממשלת אחדות, איך אינו מרוצה מתוצאות הבחירות
שנה אחת, שתי מערכות בחירות: כיצד הושפע אחוז ההצבעה?
מאת: ד"ר ניר אטמור, ד"ר אסף שפירא
על אף התחזיות, שיעור ההצבעה בבחירות בספטמבר עלה, גם אם לא באופן דרמטי. כמה אזרחים ניצלו את זכותם הדמוקרטית, אילו שעות הן הפופולריות ביותר בקלפי, כמה הצביעו ביישובים הערביים ובקרב החרדים, והיכן דווקא נרשמה ירידה בהשתתפות בבחירות?
ניצחון או כישלון? תלוי בעיני המתבונן
מאת: ד“ר גלעד מלאך
צעד קדימה, שניים אחורה: על אף ההישג בבחירות, ההתנהלות הפוליטית של המפלגות החרדיות וקשירת גורלן לזה של בנימין נתניהו והליכוד, תקעו לחרדים מקל בגלגלים. משקלן כבר אינו כזה של ממליכי מלכים, אלא יותר של גלגל חמישי
דת ומדינה: ממאבק להידברות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הבחירות האחרונות חידדו את ההבדלים בין התפיסות הזהותיות שמרכיבות את החברה בישראל. ברור לכל מי שחי כאן שבסוגיות מסוימות, מפרידה תהום בין הקבוצות. כדי להתמודד עם האתגר, יש להיעזר בהידברות ויצירת הסכמות
טובה עדשת המצלמה משיקול דעת?
סאגת המצלמות בבחירות האחרונות שיקפה תופעה רחבה הרבה יותר: בעשור האחרון רישתנו את עצמנו לדעת במצלמות. הן בכל מקום - בבתי הספר, המרכולים, בתי החולים, הגנים הציבוריים ונתיבי התחבורה. אולם האם הן אכן ערובה לגילוי האמת?
מיעוט לא בהכרח מעיד על איכות
מאת: ד"ר אסף שפירא
במהלך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל פעלו בה כמה ממשלות מיעוט, ואין מניעה שממשלות כאלה יקומו גם בעתיד. כינונה של ממשלת מיעוט כזו לא בהכרח יוביל לפגיעה ביציבות וביכולת המשילות שלה, ולמרות שהמודל הזה אינו חף מאתגרים, חשוב לזכור שגם המודל הנוכחי לא מבטיח יציבות חסרת פגמים
ביחד ולחוד
מאת: ד"ר אסף שפירא
עד לאחרונה פיצולי רשימות לאחר הבחירות היו סכנה תאורטית בלבד. פיצול מפלגת "ימינה" לשתי סיעות, כבר בערב הבחירות מזיק בטווח הארוך לתפקוד הכנסת והממשלה, ופוגע באמון הציבור שבחר במפלגה זו
בדרך הנורמליות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
נראה כי תוצאת הבחירות יצרה רגע של הזדמנות לשינוי שיטת הממשל בדרך שעשויה לייצב את המערכת הפוליטית בשנים הבאות ולשפר את תפקודה. לכן אי אפשר להתרווח ולהירגע וחובה לנקוט פעולה שתמשיך את תנופת הנורמליות
יהודית או דמוקרטית? אסור להכריע
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כדרכן של מערכות בחירות הן חידדו עד הקצנה את המתחים העזים גם כך הקיימים בשגרה בסוגיות הללו, והוכיחו שגם אחרי שבעים שנה, בישראל יש מאבק עז על אופיה של המדינה: ליבראלית ורחוקה מזהותה הדתית או מדינת כמעט הלכה
על משילות ושומרי סף
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
תפקידם החיוני של שומרי הסף הוא לייצג את האינטרס הכללי, ולא את רצונה של קבוצה אחת בלבד. מינוי אישי או פוליטי מעניק כוח לא פרופורציונלי לפוליטיקאים ופוגע בעיקרון המשילות, שזקוק לשומרי סף ממלכתיים, מקצועיים ועצמאיים, כאלה שאינם תלויים בגחמות של גוף פוליטי כזה או אחר
על משילות ודמוקרטיה
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
החלטות שלטוניות חייבות להיעשות במסגרת תפיסות ערכיות בסיסיות, שגם הרוב חייב בכיבודן. על מנת להבטיח זאת, וכדי למנוע התהוות של כוח בלתי מוגבל בידי גורם אחד, נבנתה מאז קום המדינה מערכת של איזונים וריסונים, ששירות ציבורי ממלכתי ורשות שופטת עצמאית הם ממרכיביה החיוניים ביותר. זו מהותה של דמוקרטיה
על משילות ושלטון החוק
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
התביעה להגברת המשילות הנשמעת מפי גורמים שונים במערכת הפוליטית, נועדה לאפשר לנבחרי הציבור לעשות ככל העולה על דעתם, גם בניגוד לדין ואף באופן מושחת. על כן, החותרים להגברת המשילות פועלים הלכה למעשה כנגד שלטון החוק
כיצד לצאת מהמשבר החוקתי בישראל?
מאת: רבקה ווייל*
הדרך ליציבות ומשילות שלטונית עוברת בחיזוק האופוזיציה, מוסד השאילתות ותפקידי הפיקוח של הכנסת על פעולת הממשלה. במקביל נדרשת גם התערבות הציבור באישור תוכן חוקי היסוד. כך נחזק גם את הלגיטימציה של בית המשפט כשומר הסף של החוקה
play
שותפות בעירבון מוגבל: יחסי יהודים וערבים בישראל 2019
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי, אלה הלר, פאדי עומר, ד"ר וויליאם קביסון
מחקר חדש של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב הערבים במדינה גאים להיות ישראלים- השיעור הגבוה שנמדד מאז 2003; רוב גדול של הערבים בישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה, אך גם אינם מכירים בזכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי
השבעת הכנסת ה-22
מאת: ד"ר עופר קניג
כיצד תראה הכנסת החדשה מבחינת חברי כנסת חדשים, נשים, גנרלים וכמות מפלגות?
ניתוח הצבעת האזרחים הערבים בבחירות ספטמבר 2019
מאת: אריק רודניצקי
אחרי שבבחירות באפריל האחרון הגיע אחוז ההצבעה בחברה הערבית לשפל, הפעם נרשמה עלייה של כ-10%. כמו כן, קולות הערבים העניקו לכחול לבן מנדט, עם למעלה מ-80% מהדרוזים שהצביעו למפלגות יהודיות. מרצ, לעומת זאת, איבדה כמעט שני שלישים מכוחה בקרב הציבור הערבי
להתראות בחירות 2019... שלום ממשלה
מאת: ד"ר עופר קניג
אחת ממערכות הבחירות המוזרות והמקוטבות ביותר שהתקיימו בישראל הסתיימה. כעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי: הרכבת הממשלה. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?
הציונות הדתית היא לא אויב העם
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
המתקפות שנשמעות בתקופה האחרונה, וביתר שאת במהלך מערכת הבחירות, כנגד הציונות הדתית, עושות עוול לקבוצה משמעותית, ויתר על כן – לחברה הישראלית כולה
דמוקרטיה: שלטון העם נטו או ברוטו
מאת: פרופ' יובל שני
הגבלת כוחו של הרוב לקבל הכרעות פוליטיות דורסניות ופופוליסטיות שיפגעו במיעוטים החיים במדינה, באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים, כמו גם פיזור הכוח בין נבחרי ציבור לבין משרתי ציבור לא נבחרים - חיוניים להגנה על הרעיון העומד בבסיסה של הדמוקרטיה - שלטון העם
תפקידו של היועץ לייעץ, ושל הממשלה - לכבד את החוק
מאת: פרופ' יובל שני
כשהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי ישנה מניעה משפטית לממשלה לפעול בצורה מסוימת, ושרי הממשלה מחליטים לפעול בניגוד לחוות דעתו המקצועית והמשפטית - הם בוחרים באופן מודע לפעול נגד שלטון החוק
שומר הסף של שלטון החוק
מאת: ד"ר גיא לוריא
החלטת הממשלה לקדם את חוק המצלמות בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא תוצאה של יוזמות רבות שעלו בשנים האחרונות, שמטרתן לפגוע במוסד היועמ"ש על רקע מעמדו העצמאי והבלתי תלוי. אולם אלו בדיוק המאפיינים בתפקידו המאפשרים לו לשמור על שלטון החוק וזכויות הפרט במדינה, במיוחד על רקע כוחה הרב של הממשלה בישראל ומיעוט הבלמים המאזנים
play
נאום יוחנן פלסנר, נשיא המכון בכנס בחירות מעריב והג'רוזלם פוסט
מה יקרה ביום שאחרי הבחירות? האופציות, כפי שמסתמן, הן ממשלה צרה והומוגנית שאינה משקפת את רצון הציבור הרחב; סבב בחירות נוסף, השלישי בשנה האחרונה; או ממשלת אחדות רחבה, שתייצג השקפת עולם רחבה ככל האפשר. כך או כך, העיניים נשואות לנבחרי הציבור, שישכילו לפעול יחד ולשמור על איתנות הדמוקרטיה הישראלית
play
מה באמת יכריע את הבחירות הקרובות?
שבוע לבחירות, מה באמת מעניין את ציבור הבוחרים? בזמן שהקמפיינים מעלים הילוך ומתמקדים בעיקר בנושאי ביטחון, מה שבאמת מעניין את הישראלים הוא דווקא עמדות המפלגות בסוגיות הכלכליות-חברתיות. הגיע הזמן שהמפלגות יציגו מדיניות כלכלית-חברתית ברורה ואפקטיבית
פחות סחטנות, יותר יציבות
מאת: ד"ר אסף שפירא
פרישת מפלגת זהות מהמירוץ וחבירתה לליכוד עשויה דווקא להיטיב עם בוחריה, ועם המערכת הפוליטית כולה, ותמנע בזבוז קולות בבחירות הקרובות וסחטנות מצד המפלגות הקטנות במהלך המשא ומתן הקואליציוני. השלב הבא: לקבוע כי ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה
הליך הבזק לחקיקת חוק המצלמות - חריג ופסול
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס, עו"ד עדנה הראל – פישר, פרופ' יובל שני
מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נחקק חוק הנוגע לבחירות, סמוך כל כך למועד קיומן. בחקיקת החוק המתיר הצבת מצלמות בקלפיות, ממשלת המעבר ביצעה מחטף והשתמשה לרעה בכוחה הפוליטי, תוך פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובשלטון החוק
שפת האם: טכנולוגיה
הפערים בין אלה שנולדו לתוך העולם הטכנולוגי שאנו חיים בו היום, לבין אלו שחוו את המציאות משתנה בזמן אמת, עצומים. כעת, על ה"ילידים הדיגיטליים" לקחת את האחריות על למידת השלכות הטכנולוגיה - הטובות והרעות, בכובד ראש, לכבד את הדור הקודם, שאינו מעורה בה כמוהם, ולהכין את הקרקע לבאים אחריהם
כמחצית מהיהודים תומכים בסיפוח שטחי הגדה המערבית ויו"ש
כמחצית (48.5%) מהציבור היהודי תומך בסיפוח שטחי C; אם השטחים הללו אכן יסופחו, 36.5% מהיהודים סבורים שיש להעביר את הפלסטינים החיים שם לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית; 40.5% מהיהודים גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו
שומרים על קדושת המחנה?
מכתב הרבנים ששוגר בדחיפות לרמטכ"ל נוכח העלייה בכמות ההפלות בצה"ל, חושפת את מטרתם האמיתית: לא כשירותו המבצעית או יכולותיו של הצבא, אלא העלמת הנשים מהנוף הצה"לי ושמירה על תפקידן המסורתי
שלטון החוק והניסיונות לחתור תחתיו בישראל
מאת: ד"ר עמיר פוקס
עיקרון שלטון החוק חל בישראל, אך יש לו גם סייגים מוגדרים ומוגבלים. בשנים האחרונות, ישנם לא מעט ניסיונות להתגבר עליו, שעלולים לפגוע קשות באמון הציבור בחוק ובמערכת המשפט
שירות משותף ודעה קדומה
מה שעומד בבסיס ההתבטאויות הקושרות בין שירות משותף לפגיעה בכשירותו המבצעית של צה"ל, היא תפיסת עולם שמרנית ופטריארכלית המבקשת לשמר את תפקידה המסורתי של האישה. לא בכדי נושאי דגל ההתנגדות לשירות המבצעי הם נציגי הציונות הדתית
סקר עמדות הציבור בנושאי מדיניות כלכלית
מאת: פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר
כרבע מהציבור הישראלי נותן ציון נכשל למדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת, בעיקר בגלל סדרי עדיפויות לא טובים וחוסר אכפתיות של ההנהגה. סקר מיוחד לקראת בחירות 2019 מועד ב', מגלה כי רוב הציבור מביע חשש שהעלאת מיסים לא באמת תופנה לטיוב השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ושלמעשה אין משמעות להצהרות או הבטחות כלכליות ללא כיסוי
הכל מתחיל בחינוך
מאת: פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר
רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד
צרת רבים, חצי נחמה?
מאת: ד"ר אסף מלחי
הסולידריות החברתית בציבור החרדי מסייעת להם לשמור על הלכידות בינם לבין עצמם, אך גם עושה להם שירות דב בכך שהיא מבדלת אותם משאר החברה הישראלית, מגביהה ומשמרת את החומות סביבה
5 צעדים למניעת זיופים בקלפי
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אסר, ובצדק, על הצבת מצלמות בשטחי הקלפיות. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת קיימות היום דרכים נוספות, יעילות יותר, למניעת זיופים ושמירה על טוהר הבחירות
דרכיה (אינן) דרכי נעם
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
להט"בים, רפורמים, ארגוני חברה אזרחית, חילונים, שמאלנים - כולם על הכוונת של אנשי מפלגת נעם, ונתפסים בעיניהם כאויבי העם היהודי והמדינה. השוויון היחיד שיש בקמפיין שלהם הוא שהם לא בוחלים בשנאת כל מי שהוא לא בדיוק, אבל ממש בדיוק, נורמלי כמוהם
כל מה שרציתם לדעת על הפרדת רשויות בישראל
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מה העיקרון העומד מאחורי הפרדת הרשויות, כיצד מיישמים אותו בפועל והאם יש מי שמפקח על פעולות בית המשפט העליון? כל התשובות לכל השאלות בסקירה שלפניכם
מסרבים לצאת מהקופסה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הפתרון למצוקת מסורבות הגט נמצא בידיהם של הרבנים, ובאומץ שלהם לעשות שימוש בכלים הלכתיים חדשים, שייטלו את הכוח מידי הבעלים וישחררו לחופשי מאות נשים
לימין, שור: עמדות בוחרי הימין בישראל
שני שליש מהמשתייכים למחנה הימין בישראל סבורים שרשויות אכיפת החוק רודפות אחר נתניהו; כמחציתם תומכים בפסקת ההתגברות אך מתנגדים לחוק החסינות; ומרביתם אינם מביעים אמון במוסדות המדינה. סקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את עמדות מצביעי הימין בנושאים שונים
חיצי הרדמה למערכת המשפט
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
פעם אחר פעם חובטים נבחרי הציבור בשלטון החוק, בכוונה להשיג יתרונות פוליטיים או אישיים. ההאשמות כלפי איילת שקד גם הן משחקות לידי המבקשים לפגוע בדימויו של שלטון החוק ובמעמדה של מערכת המשפט
שמירה על עיקרון השוויון או פגיעה בחופש הביטוי?
קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית
שקיפות היא לא רק סיסמה
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו
בג"ץ קושר את ידי זרועות הביטחון?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם
נקודת מפנה ביחסי בית המשפט והחברה החרדית?
מאת: פרופ' יובל שני
המאבקים המשפטיים סביב ההופעה בעפולה מבליטים כי בהקשרים מסוימים, גם החרדים, כמו קבוצות מיעוט אחרות, זקוקים להגנת מערכת המשפט - וייתכן שעוד יזדקקו לה יותר מבעבר בנסיבות פוליטיות כאלה ואחרות
התגברו על פסקת ההתגברות?
מאת: פרופ' יובל שני
רק לפני שלושה חודשים סערה המדינה בגלל הכוונה לחוקק פסקת התגברות שתרסק את כוחה של מערכת המשפט. שלושה חודשים אחרי, ופסקת ההתגברות נעלמה מהשיח הציבורי. האם זה מקרי, או שיש מי שמסתיר את כוונותיו עד ליום שאחרי הבחירות?
איך מפצחים את הלא מצביעים?
מאת: ד"ר אסף שפירא, ד"ר עופר ברנשטיין*
בניסיון לפצח את קהל היעד הזה ולגרום לו לצאת לקלפיות, חשוב לשנות את השיח - במקום לדבר על הצבעה כאקט פוליטי מוסרי או מימוש חובה אזרחית, כדאי דווקא לנסות ולגרום להם לחשוב על התועלת האישית שתצא להם מההצבעה
דת ומדינה חשובות, אך לא מספיק כדי להכריע את הבחירות
רוב הציבור תומך בתחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת; על אף המשברים הקואליציוניים על רקע סוגיות דת ומדינה- זה לא הנושא שיכריע את הבחירות
תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה להסרת תשדירי טלוויזיה בנושא האיזון בין הרשויות
החלטת מחלקת הפרסומות ברשות השנייה להפסיק את תשדירי המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא האיזון בין הרשויות, מבוססת על פרשנות שגויה של החוקים המסדירים את שידורי טלוויזיה בתקופת בחירות ותוצאתה פגיעה קשה ולא מידתית בחופש הביטוי
(עוד) לא קרובים למלחמת אחים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
תשעה באב הוא הזדמנות לקרוא לרוב בחברה הישראלית, הדומם בדרך כלל, לצאת נגד הקיצוניות ולהשמיע קול סביר, שמצביע על כך שאנחנו בסך הכל חיים ביחד, ולא נמצאים על סף מלחמת אחים - בכלל, וגם בתקופת הבחירות
כפייה היא לא הדרך
מאת: יאיר שלג
חשוב לנצל את תשעה באב להתבוננות במשמעות החורבן והגלות בעידן שהוא כבר עידן של ריבונות, ולהבין שניסיון להשליט נורמות דתיות על ציבור שברובו לא מזדהה איתן, רק ירבה מחלוקת ושנאה, וסופו שיחליש את ה"יחד" הלאומי במקום לחזקו
פיטורי שרים בממשלות ישראל
מאת: ד"ר עופר קניג
במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של ד"ר עופר קניג
שחיקת ערכים חברתית
מאת: יאיר שלג
השינוי שחל בחודשים האחרונים בתפיסה לגבי שילוב אנשי עוצמה יהודית ברשימת הימין המאוחד – מהסברים מצטדקים ומתנצלים לנחרצות והצדקה אסטרטגית, וכן ההחלטה על מתן פרס על מפעל חיים בספרות תורנית לרב יצחק גינזבורג, הם חלק מהתהליך ההדרגתי של שחיקת הנורמות הערכיות שעובר על חלקים בחברה הישראלית
מ"צבא העם" לצבא מקצועי, מי מחליט?
מאת: פרופ' עמיחי כהן
מודל "צבא העם" עומד בפני אתגרים המערערים את המשך קיומו, בעוד מאפיינים של צבא מקצועי מחלחלים פנימה. כשפחות ממחצית מבני ה-18 בישראל (כולל המגזר הערבי) מתגייסים לצה"ל, הרעיון של צבאי מקצועי כבר לא נשמע כל כך מופרך
ישראל צריכה חוק חדש שיגן על הפרטיות של כולנו
חוק הגנת הפרטיות המיושן לא מתייחס לאופן בו מעובד המידע הנאסף על כולנו. הצעת חוק חדשה של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם מומחים מהמגזר הפרטי, האקדמיה, החברה האזרחית והממשלה, מבקשת להתמודד עם האתגרים שמביאה עמה הטכנולוגיה
מאוחדים אל מול האתגרים
מאת: אריק רודניצקי
המפלגות הערביות החליטו להתאחד ולרוץ פעם נוספת תחת הרשימה המשותפת. אם בפעם הראשונה היה האיחוד מלווה בתחושת אופוריה, הפעם התלוותה למהלך הפוליטי של איחוי הקרעים תחושה של אנחת רווחה. כעת, היא ניצבת בפני אתגרים חדשים, כמו שחקנים חדשים בזירה ואמון הבוחר הערבי, שצנח בבחירות האחרונות והגיע לשפל חדש
שוויון אמיתי בנטל
הדרך לשוויון בנטל עוברת לא רק בהגדלת מספר החרדים המתגייסים לצה"ל, אלא גם ברפורמה ביחס לכלל המשרתים. קיצור משך השירות ותקצוב נכון ויעיל יותר של המשרתים ביחידות השונות, יכולים להוביל לחוק גיוס חדש שייטיב עם כולם, גם עם הציבור החרדי
האם ידי ישראל כבולות אל מול העברת נשק מאיראן לחיזבאללה דרך הים?
למרות שהתחושות בקרב הציבור הישראלי כלפי המשפט הבינלאומי לרוב שליליות, דווקא בעניין משלוחי הנשק הימיים שמפעילה איראן, המשפט הבינלאומי פועל לטובתה של ישראל
חזק בביטחון, חלש בצמצום פערים: גיליון ציונים לנתניהו
לקראת הבחירות, מדד הקול הישראלי מצא כי הציבור הישראלי מרוצה מתפקודו של רה"מ ביחסי החוץ ובחיזוק העוצמה הצבאית של ישראל. מנגד, הישראלים לא מרוצים מניקיון הכפיים של רה"מ ומיכולתו לצמצם פערים בחברה
תמונת מצב עגומה: מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית
מאת: ד"ר אסף שפירא, אביטל פרידמן
רוב המפלגות המתמודדות לכנסת הבאה הן מפלגות שלא מקיימות שום הליך דמוקרטי - לא פריימריז ולא בחירות במוסד מפלגתי נבחר, כמו מרכז המפלגה, אלא מנהיג אחד כל יכול שעל פיו יישק דבר, או לכל היותר ועדה מסדרת מצומצמת, שלא מייצגת את ציבור חברי ותומכי המפלגה. גם בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת הרחק מאחור
קמפיין לעידוד הצבעת יהודים
הגורמים לשפל באחוזי ההצבעה בקרב הציבור הערבי רבים, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם קמפיינים הממומנים על ידי המדינה, שהיו אמורים לעודד הצבעה בקרב הצעירים הערבים – לא תוקצבו כראוי ולא הותאמו לאוכלוסיית היעד
נורמליזציה של הרוע
העובדה שכיום ממשיכי הרב כהנא יכולים להתמודד לכנסת והפכו ממוקצים שלא ראוי להקשיב לדבריהם במליאת הכנסת, לכאלה ששר בממשלת ישראל "מחזר אחריהם כבר חודש", היא תוצאה של תהליכי נורמליזציה שקרו פה בשנים האחרונות
לייק אחד יותר מדי
את זה שכל תנועה שלנו ברחבי האינטרנט מתועדת, כולנו כבר יודעים. מה שאנחנו לא יודעים, זה שנעשה שימוש במידע הזה לא רק כדי למכור לנו מוצרים, אלא גם רעיונות ודעות, ובכך לנסות להשפיע על מערכת הבחירות
אזהרת מסע בזמן
אולי קשה לנו היום לעשות את הקשר בין תמונת הסלפי האקראית שאנו מצלמים במכשירים הניידים שלנו, לסיסמה לחשבון הבנק העתידית שלנו, אך לא רחוק היום בו זו אכן תהיה הדרך לבצע פעולות כאלה. לכן, עלינו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו משתפים מידע אישי עם אפליקציות מזדמנות
הגיע הזמן לדרוש דין וחשבון מנבחרי הציבור
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
האם אנחנו באמת יודעים מה עושים נבחרי הציבור שלנו, הממומנים מכספינו, ואיזה נושאים הם מקדמים? רק כשתהיה לציבור גישה מלאה למידע שישקף את פעילותם של חברי הכנסת, נוכל לבחור באופן אחראי ומושכל
איראן זה כאן? זה לא שחור או לבן
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בעוד הוויכוח על אופייה היהודי נמשך מאז הקמתה, מנגד, ולמרות קיומם של חוקים המתבססים על הדת שחלים על כלל אוכלוסיית המדינה, זוהי גם מדינה חופשית, בה ברוב הזמן רוב מוחלט של האזרחים חיים את חייהם על פי בחירתם, ללא כפייה דתית
שנה לחוק הלאום, מה נשתנה?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות
הכנסת לא מתפקדת, גם בימי שגרה
מאת: ד"ר חן פרידברג
חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת
ממשלת מעבר - סמכויות, מגבלות ואחריות
ההכרזה על בחירות נוספות הביאה אותנו למצב בו ממשלת המעבר מכהנת כבר חצי שנה, וצפויה לה כהונה של לפחות שלושה חודשים נוספים. מה המנדט של ממשלה כזו, ומה המשמעויות הנגזרות מכך?
כל קול קובע?
מאת: פרופ' יובל שני
שיעור ההצבעה הנמוך בקרב הציבור הערבי מאותת על תחושה בקרב הערבים כי הקול שלהם בקלפי אינו בעל השפעה. כדי לשנות את זה, יש ליצור מתווה לשיתוף פעולה פוליטי בין מפלגות יהודיות וערביות על בסיס מכנה משותף רחב. אגב, מתווה כזה כבר קיים עם קבוצה אחרת - החרדים
עושה היסטוריה: נתניהו עוקף את בן גוריון במשך הכהונה כראש ממשלה
מאת: ד"ר עופר קניג
בסוף השבוע יעקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בן גוריון וירשום שיא במשך כהונתו המצטברת כראש ממשלה: 4,876 ימים. בהשוואה למדינות ה-OECD, הוא ממוקם שלישי, אחרי נשיא טורקיה ארדואן וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ומה בנוגע להשוואה בינלאומית והיסטורית?
כך מממנים בחירות בישראל
מאת: ד"ר אסף שפירא
אופן חלוקת המימון הממשלתי למפלגות לצורך מימון הבחירות משפיע השפעה ישירה על יכולתן להתמודד בהצלחה בבחירות, ולכן על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. סקירה זו דנה בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הציבורי הניתן למפלגות בישראל לצרכי בחירות
דרושה בדיקה, אבל לא רק במח"ש
מאת: ד"ר גיא לוריא
הירידה במספר התלונות שהתקבלו במח"ש מעלה סימני שאלה רבים, בעיקר על אמון הציבור ביעילות הטיפול בתלונות נגד שוטרים. על ממשלת ישראל לנצל את ההזדמנות שנוצרה לביצוע בדק בית עמוק ויסודי בנוגע למנגנון בדיקת התלונות נגד השוטרים, על מנת להבטיח לציבור שיטור ערכי ומקצועי
פיקוח בעל השפעות שליליות
אסדרת פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים בבחירות היא מהלך חיוני המשרת ערכים דמוקרטיים כמו שוויון בבחירות ושקיפות. אולם, כפי שהוכח מעבר לכל ספק במערכת הבחירות האחרונה, האסדרה שאומצה בישראל מציבה חובות ותנאים מוגזמים הפוגעים בחופש הביטוי
לא על נתניהו לבדו
מאת: יאיר שלג
אחרי שלוש קדנציות ועשר שנים רצופות כראש ממשלה, נראה כי הבחירות הקרובות סובבות בעיקר סביב השאלה האם הציבור רוצה שנתניהו ימשיך לכהן, או לא. ואולם, גם מחנה הימין צריך לעשות חשבון נפש ולבחון האם הוא תומך בהרס הממלכתיות והדמוקרטיה הישראלית שאפיינו את הקדנציה האחרונה, או יוצא להגנתן
חובת ההוכחה על ההלכה
מאת: יאיר שלג
על המצדדים בהחלת יותר היבטים מההלכה על החיים המודרניים להבין, שעד שערכי העולם המודרני-ליברלי, חופש הפרט ושוויון הזכויות, לא יהיו חלק אינטגרלי מההלכה, כל אזכור שכזה עלול להיתקל בחשדנות וברתיעה
טכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים - בקרוב בירושלים?
השימוש בטכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים כבר נעשה בשטחים, וכרגע אין מניעה שייעשה גם ברחובות ירושלים ותל אביב. לכן, יש לסגור את הפרצות בחוק הגנת הפרטיות כך שיתאים למאה ה-21 ויוכל להגן על פרטיותנו אל מול טכנולוגיות מתקדמות
זהות יהודית כבדת משקל
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בישראל חיים כ-400,000 אזרחים כישראלים-יהודים לכל דבר, אך אינם מוכרים מבחינת הלכתית כיהודים. שאלת מיהו יהודי היא אולי השאלה הסבוכה ביותר מבין סוגיות דת ומדינה, ויש לה השפעות מרחיקות לכת על עתידה ואופייה של מדינת ישראל
שגרת חירום
מאת: עו"ד לילה מרגלית
מאז הקמתה נמצאת מדינת ישראל במצב חירום תמידי, אך האם הוא באמת נחוץ? בעוד שהמצב הביטחוני לרוב לא מצריך זאת, לא מעט חוקים הקיימים כיום תלויים למעשה בתקנות שעת החירום
המפלגות החרדיות בישראל- מה צופן העתיד?
מאת: ד“ר גלעד מלאך
כיצד השיגו המפלגות החרדיות את כוחן, ומה תהיה השפעתן בעשורים הקרובים? קצב הגידול הדמוגרפי אמנם משחק תפקיד חשוב, אך עם זאת, ישנם גם שינויים בדפוסי ההצבעה בקרב החרדים, שמעלים סימני שאלה רבים אודות עתידן וכוחן של המפלגות החרדיות בישראל
פייק ניוז: הדור הבא
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, תא"ל (מיל) איתי ברון*
טכנולוגיה חדשה לוקחת את הפייק ניוז צעד אחד קדימה, ומאיימת לערער את האבחנה בין אמת לשקר ולשנות את האופן בו אנו תופסים את המציאות. איפה עובר הקו בין טכנולוגיה למוסר, ומי משרטט אותו?
מחאת בני העדה האתיופית בראי התקשורת
הסיקור הבעייתי של מחאת הקהילה האתיופית העלה את הצורך בסיקור תקשורתי אחראי ומאוזן, בוודאי בסיטואציה מורכבת ונפיצה שנוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית
אחרי עשור, רפורמת ועדת קרמניצר לעבירות המתה יוצאת לדרך
שופטים יוכלו להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם במקרים שבהם לא הייתה כוונה מפורשת ומתוכננת להמית את הקורבן טרם ביצוע המעשה
רוב הציבור לא מעוניין בצנזורה של הרשתות החברתיות
מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ
עם הקדמה הטכנולוגית, באה האחריות המוסרית
לא אחת היכולות הטכנולוגיות המתקדמות שישראל מייצאת למדינות אחרות נמצאות בתחום האפור של המוסר, ולעיתים השפעתן לא יורדת מזו של כלי נשק. כאשר לא מעט יוצאי מערכת הביטחון הישראלית הם אלה העומדים בראש החברות הללו, יש לתת על כך את הדעת
חשיבותה של הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית
מאת: ד"ר עופר קניג
למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?
play
מערך ההכשרות המקצועיות - לאן?
בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית
תנו קרדיט גם לדמוקרטיה הפנימית
הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות
מפעל הפיס - לא מה שחשבתם
בשונה מהצהרותיו, החלטתו של מפעל הפיס לבטל את תמיכתו בפסטיבל דוקאביב מוכיחה כי הוא ארגון המונחה לפי עיקרון פוליטי ברור. על מנת להימנע משיקולים פוליטיים, יש להקים רשות ציבורית נפרדת ובלתי-תלויה שתופקד על חלוקת רווחי ההימורים של הגופים המקיימים הימורים חוקיים
מגדר ודעה קדומה
האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל
שני צדדים למטבע הדיגיטלי
מהן ההשלכות של היוזמה החדשה של פייסבוק להשקת מטבע דיגיטלי? לצד השאלות על ערעור עולם הבנקאות והפגיעה הקשה בפרטיות ובתחרות, יש לתהות גם כיצד ישפיע מהלך כזה על המוסדות הדמוקרטיים המוכרים לנו כיום, ואיך יכולות המדינות להיערך לכך?
ינהרו לקלפיות? ניתוח הקול הערבי
מאת: אריק רודניצקי
הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"
התגברות על חופש הדת
מאת: ד"ר עמיר פוקס
המצדדים בפסקת ההתגברות בישראל מביאים את קנדה כדוגמה בה השימוש בפסקה מוגבל ומרוסן, אך ההבדלים בין ישראל לקנדה רבים, וגם שם נרמס עכשיו חופש הדת בחסותה. ההגנה על זכויות היסוד בישראל אינה חזקה גם ככה, ומתן כוח בלתי מוגבל לכנסת עלול להחלישה עוד יותר
"תקציבים וביטחון" לא יחפו על הצורך בשוויון
"רוב הציבור הערבי מעוניין בשלושה דברים: חינוך, כלכלה וביטחון פנים", האמנם? משנתו של נתן אשל על הציבור הערבי שטחית ופטרונית, ומתעלמת מהצורך בצמצום פערים, החלת שוויון על פי ערכי מגילת העצמאות והפסקת הדמוניזציה כלפיו
בין נצרת, עפולה וירושלים
מאת: עו"ד עודד רון
שלושה אירועים שונים שהתרחשו בעת האחרונה במספר רשויות מקומיות, מאיימים על המרקם העדין של מגוון הזהויות המתקיימות במדינה. הכוח שלנו כחברה טמון ביכולת לפתור את הסוגיה על דרך רב תרבותיות, לפני שהאיזון יתפורר
גם אם הפגיעה בדייגי עזה חוקית, הנזק רב מהתועלת
האם צמצום מרחב הדיג בעזה נחשב לענישה קולקטיבית, ובכך לאמצעי פסול שנוקטת ישראל? כך או כך, יעילותו של העונש מוטלת בספק, בעוד הפגיעה בכלכלה בעזה פוגעת באזרחים חפים מפשע. על ישראל לשקול את התועלת הצפויה מצמצום מרחב הדייג מול נזקיו
הכדור בידיים של הממשלה הבאה- ישראל 2050
איך מעבירים את ישראל ממסלול של עתיד מזוהם, צפוף ויקר - לעבר כלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת? שילוב כוחות ייחודי בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה, יחד עם ה-OECD, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון, בתכנית ישראל 2050. הצצה לתרחישים הסביבתיים שעשויים להתרחש בעתיד הנראה לעין, וכיצד ניתן להתמודד עמם
אין לשנות את שיטת מינוי השופטים
מאת: ד"ר גיא לוריא
הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה
הזדמנות שנייה לפוליטיקאים הערבים
מאת: אריק רודניצקי
שיעורי ההצבעה הנמוכים בקרב הציבור הערבי הם תמרור אזהרה, ומסר פוליטי חד וברור לנציגיו בכנסת. כעת, הפוליטיקאים הערבים קיבלו הזדמנות נוספת להוכיח לציבור הערבי שהם כאן בשבילו, לאחר שזה איבד את אמונו במערכת הפוליטית ובנציגיו
יש גם יתרונות בבחירות נוספות
מאת: פרופ' עמיחי כהן
להחלטה לצאת לסבב בחירות נוסף יש חסרונות רבים, אך גם נקודת אור: כל הקלפים על השולחן. הציבור קיבל הצצה להתחייבות המועמדים באשר להבטחות הבחירות שפוזרו לאורך הקמפיין ויהיה למוד ניסיון בדרכו לקלפי. במקביל, ראשי המפלגות הבינו שיש גבול לסחטנות
הטובים לריגול התעשייתי?
בהיעדר רגולציה ופיקוח מספקים על תחומי הריגול העסקי והפיתוח הטכנולוגי, יוצאי מערכת הביטחון הישראלית משתלבים לא פעם בחברות "סייבר התקפי" שפועלות באזורים אתיים בעייתיים
הלקח מהבחירות הנוספות: שינוי שיטת הרכבת הממשלה
מאת: ד"ר אסף שפירא
אם ראש המפלגה הגדולה, שקיבלה את מספר המנדטים הגדול ביותר, היה זה שבאופן אוטומטי מרכיב את הממשלה, היינו נמנעים ממצב בו הוא תלוי בהצבעת אמון בכנסת ומצמצמים משמעותית את סחטנות המפלגות הקטנות
בזכות עילת הסבירות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ממשלת מעבר היא ממשלה ש'מתחם הסבירות' שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. על כן, ביטול הביקורת המינהלית על נבחרי הציבור, כפי שעמדה לעשות הקואליציה שלא הוקמה לבסוף, יותירו אותנו האזרחים חסרי הגנה מפני שרירות השלטון
ממשלה בהקפאה
מזה חצי שנה אנחנו נמצאים בסוג של ממשלת מעבר, ועד הבחירות בספטמבר נגיע למעשה ל-9 חודשים. חוקי היסוד בישראל כמעט ולא מטילים מגבלות על ממשלת מעבר. מעבר לפיטורי ומינויי שרים, למעשה לא ניתן כמעט בתקופה הזו למנות בכירים, ולפי הנחיות היועמ״ש עליה להימנע מ"הבטחות בחירות" או ביצוע רפורמות למעט פעולה דחופה וחיונית
גיור - הצטרפות לדת או ללאום?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האם גיור משמעותו הצטרפות לעם היהודי, או לדת? הרבנות הראשית מכתיבה הליכים נוקשים ומסורבלים לעולים המעוניינים להתגייר, אך כיצד זה משרת את האינטרסים של העם היהודי בעידן הנוכחי?
גנטיזציה מסוכנת של העם היהודי
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
השימוש ההולך וגובר בערכות גנטיות למטרת בירור והוכחת יהדות מדאיג, ויוצר למעשה שני עמים נפרדים - זה הגנטי, וזה הרואה עצמו יהודי אבל לא מסוגל להוכיח זאת גנטית. הסכנה שבהפיכה מעם יהודי למאגר יהודי שנשלט בידי רבנים מוחשית, לכן יש לבלום אותה באיבה
play
משבר הדיור מגיע גם לחרדים
כיצד מצליח זוג חרדי עם משכורת ממוצעת של 12,000 ש"ח לרכוש דירה? החרדים מוכנים להתפשר על דירות קטנות, ישנות ומרוחקות מהמרכז, ורובם נעזרים בהלוואות עד גובה הנכס כולו. ד"ר איתן רגב מסביר מהן הדרכים בהן ניתן להיערך ולמנוע את המשבר בשוק הדיור החרדי
מי ירסן את ההון והשלטון
הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה
מקומו של לימוד התורה
מאת: *ד"ר עדיאל זימרן
המסורת היהודית פיתחה במשך השנים ריטואלים מורכבים שתכליתם להלום את מורכבות הנפש האנושית ואת מערכות היחסים החברתיות. עיסוק בטקסטים מסורתיים הנוגעים למרחבי החיים השונים מאפשרים העשרה של העולם הפנימי ושל מערכות היחסים החברתיות, ותכליתו אינה השלד של הסמל אלא תיבת תהודה להדיו של המסומל
דוח מולר והקשר הישראלי
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
עירובים בין הון לשלטון, מינויים אישיים ואינטרסים צרים - עם סיום תפקידו של רוברט מולר, החוקר המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, המסקנה המרכזית מהפרשה היא שטוהר הבחירות עומד בימינו בפני סכנות שלא ידענו בעבר
כמחצית מהציבור היהודי תומך בהקלות בתהליך הגיור
סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי כשליש מהציבור היהודי מעוניין בהקמת מערך גיור ממלכתי חדש, שיחליף את מערך הגיור האורתודוקסי של הרבנות הראשית, וכמעט מחצית מעוניינים בהרחבת מערך הגיוס המקל של צה"ל. מנגד, כמחצית מהיהודים (54%) לא היו מקבלים כבן זוג אדם שאינו יהודי על פי ההלכה
כהנא חי? המתח היהודי-דמוקרטי בגסיסה
מאת: *בן בורנשטיין
הצורך המחודש להכרעה בין המדינה היהודית לבין הדמוקרטיה הליברלית, הוא שמציב לכאורה איום על עתיד היהדות כדת וכלאום, ומעודד קבוצות בעלות מסורת דמוקרטית וליברלית לתמוך בדרדור הדמוקרטיה. אחרי כל השנים, כשהתנאים החברתיים והפוליטיים הבשילו, נראה שקריאתו של כהנא להכרעה בעד היהדות סוף סוף נשמעה
לעצור את האיוולת
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ניתן להסביר את חוסר האמון של הציבור הדתי-לאומי בבית המשפט, אך החתירה והרצון לשלול ממנו את יכולת ההכרעה אינם בהכרח אסטרטגיים, ודומה שמשרתים אינטרסים קצרי טווח של המגזר, מבלי לקחת בחשבון תהפוכות ושינויים עתידיים
עוד מפלגת אווירה לרשימה
מאת: ד"ר אסף שפירא
מפלגת כולנו מצטרפת לשורה ארוכה של מפלגות מרכז שקמו מאז שנות ה-90, זכו לעתים להצלחה נאה, אבל נעלמו מהמפה הפוליטית אחרי זמן קצר, לרוב קדנציה אחת או שתיים. עוד פרטים בסקירה על מפלגות המרכז מאז 1996
לראשונה בישראל: בחירות לכנסת פעמיים בשנה
מאת: ד"ר עופר קניג
עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר
הגיע הזמן לומר לנציגי הציונות הדתית: עד כאן
דרישת מפלגת איחוד מפלגות הימין לקיים מסלול ייחודי עבור חיילים בני הציונות הדתית, שיהיה נפרד לחלוטין מנשים, היא דרישה אחת יותר מדי. הגיע הזמן שבצה״ל יאזרו אומץ ויגידו לנציגי הציונות הדתית: עד כאן
האנטומיה של הוויכוח על חוק הגיוס
מאת: יוחנן פלסנר
הכוונה ללכת לבחירות נוספות היא רק פלסטר לפצע הפתוח שמלווה את המדינה כבר כמה עשורים. משבר חוק הגיוס, שהוביל להקדמת הבחירות ועלול לסחוב אותנו למערכת בחירות נוספת, הוא דוגמה לכשל הפוליטי בטיפול בבעיות היסוד של המדינה
להדק את הפיקוח על התביעה המשטרתית
מאת: ד"ר גיא לוריא
דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית
מי יבלום את הממשלה הבאה?
מאת: ד"ר גיא לוריא
גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו
חסינות בהשוואה בינלאומית
מאת: ד"ר אסף שפירא
נדירים מאד המקרים שהחסינות משמשת בפועל עיר מקלט מפני הגשת כתב אישום. גם במקומות בהם חסינות ניתנת כמו בצרפת, היא מוגבלת בהיקפה (לראש המדינה בלבד), והינה חלק מהסדר הכולל הגבלת קדנציות והשעיית תקופת ההתיישנות
אקטיביזם שיפוטי? תלוי את מי שואלים
מאת: פרופ' יובל שני
בית המשפט אקטיביסט מדי? התשובה בעיני המתבונן. בעוד ראש הממשלה וראשי הקואליציה רואים בבג"ץ כמכשול שיש להסירו בדרך לחיזוק המשילות ולחקיקת חוקים פרסונליים כמו פסקת ההתגברות וחוק החסינות, ארגוני החברה האזרחית תופסים אותו דווקא כגוף חסר שיניים שנוטה לאמץ את עמדות הממשלה
60% מהישראלים חוששים לעתיד הדמוקרטיה
רוב הציבור הישראלי סבור שהדמוקרטיה הישראלית תיפגע מביטול הפיקוח של הרשות השופטת, ורובו אף בעד הגבלת סמכויות הפוליטיקאים על ידי בג"ץ. כמו כן, 58% מסכימים כי חוק החסינות הוא חוק פרסונלי שיפגע בליכוד
שינוי האיזון בין המשפטי לפוליטי מצריך משנה זהירות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
על אף שהבחירות האחרונות לא שיקפו שינוי משמעותי ברצון הבוחר, וכמשתמע מכך – בהרכב הממשלה, אין זה אומר שהקואליציה קיבלה מנדט חופשי מהציבור לשינוי האיזון בין המשפטי לפוליטי באופן חד ובוטה. בעוד ההסכמים הקואליציוניים נרקמים בחופזה, סוגיית האיזון בין השניים צריכה להתדיין ולהיעשות בשום שכל ובאחריות
שיפור במעמדה הבינלאומי של ישראל
מדד הקול הישראלי לחודש מאי מגלה כי רוב הישראלים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם טוב, ואף סבורים שהוא השתפר בעשור האחרון. בין ידידותיה הטובות של ישראל - ארצות הברית במקום הראשון, הודו וגרמניה. חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים עשויה לשפר עוד יותר את מעמדנו בקרב שאר המדינות
דרוש: שר לענייני שקיפות
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
שקיפות שלטונית היא אינטרס לאומי וככזו, חשוב לשמור ולהגן עליה. על כן, שר שיהיה אמון על כך וידאג לשים את נושא הנגשת המידע והשקיפות השלטונית בראש מעייניו, יסייע בחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריו
החלטות מנהליות שנפסלו על ידי בג"צ
אילולא בג"ץ, לא היו לנו טייסות בחיל האוויר או בתי ספר ממוגנים בשדרות, ולא היה מי שידאג להשוואת השכר בין המינים, זכויות הקהילה הלהט"בית או יגביל את שכר הבכירים. הנה כמה דוגמאות למה חייבים לשמור על בג"ץ
חסינות של חברי פרלמנט מפני העמדה לדין פלילי
האם במדינות אחרות בעולם עומדת לחברי הפרלמנט הזכות לחסינות? באילו מדינות היא אוטומטית, ומהי הפרוצדורה באלו שלא?
הציבור הישראלי מתנגד לחוק החסינות
סקר דעת קהל מיוחד על מהלך ההתגברות והחסינות: 18% בלבד מהציבור הישראלי תומכים בחוק החסינות, רק 30% סבורים שהחוק צריך לחול גם על תיקי ראש הממשלה, ו-41% מסכימים שהרשות השופטת חזקה מדי
כיצד מיושמת פסקת ההתגברות בקנדה, ומדוע עלתה שוב לדיון ציבורי?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
פסקת ההתגברות העולה לשיח הציבורי בימים אלה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, מיושמת ואף נכללת בחוקה של קנדה, ואולם גם שם מתנהל כיום דיון ער על השימוש בה. מה משמעות החוק, כיצד הוא מיושם ואילו לקחים ניתן להפיק כלפי החלתו בישראל?
שימוע למועמדים לבית המשפט העליון - פגיעה בעצמאותם ובאמון הציבור
מאת: ד"ר גיא לוריא
זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי
על בית המשפט להכריע בשאלת חוק הלאום
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מהו מקומו של בית המשפט כאשר הדבר נוגע לחוקי יסוד, בחינתם ופסילתם? במדינת ישראל, אשר חסרה בה חוקה וחוקי היסוד ניתנים לשינוי לפי כל גחמה, נקרא בית המשפט לדגל, ומתוקף תפקידו וסמכותו עליו להיענות לעתירות לפסילת חוק הלאום
העלאת נושא החסינות במו"מ הקואליציוני הוא שוחד
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' יובל שני, פרופ' ידידיה שטרן , ד"ר עמיר פוקס
במכתב שנשלח ליועמ"ש הוסיפו חוקרי המכון כי גם חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק החסינות היא חלק מעסקת שוחד
החוקה החלשה בעולם
מאת: פרופ' יובל שני
חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות
לא מוותרים על המדינה בשביל אינטרסים אישיים
בחדר סגור נרקמת עסקה: חסינות לראש הממשלה מכתב אישום, תמורת ריסוק מערכת המשפט. כל מי שרואים עצמם מנהיגים בעתיד - הוכיחו שיש לכם אומץ פוליטי! ההיסטוריה מביטה לכם בעיניים, אל תתנו יד לעסקה המופקרת הזו! שינוי באיזון בין רשויות השלטון אפשרי רק לאחר דיון ציבורי וגיבוש הסכמות רחבות. אסור לקדם אותו בחדרים אפלים, מאחורי גבינו וממניעים אישיים
רק מזכויות אדם הכנסת התרחקה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם
כתב אישום נגד הסטארט-אפ ניישן
דו"ח המבקר הוא כתב אישום כנגד מערכת החקיקה במדינת ישראל. בכל מושב של הכנסת מוגשות מאות הצעות חוק לא חשובות ולא בשלות, אך אין מהלכי חקיקה להסדרת סוגיות טכנולוגיות קריטיות, שישמרו על פרטיותנו ועל המידע האישי שלנו
שקוף שמנסים להסתיר
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
מה היה כל כך דחוף לנציגי הסיעות להפסיק את פעילותה של ועדת השקיפות, עוד לפני כינוסה של הכנסת החדשה? המסקנה העיקרית העולה מסגירת הוועדה היא רצונו של השלטון הנבחר לפעול במחשכים ולהימנע ממסירת דין וחשבון לציבור
מה עם האיזונים והבלמים?
מאת: פרופ' יובל שני
הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים
פסילת מועמדים ותפקיד בית המשפט העליון
מאת: פרופ' יובל שני
החלטת בית המשפט העליון בדבר פסילת מפלגות ומועמדים, ומנגד - הפיכת החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין מפלגה ומועמד אחרים, עלולה להיתפס כפוליטית ומוטה, אך בפועל מדובר בהחלטה שקולה, המבוססת על ראיות שאינן משתמעות לשני פנים
ישראלים מבחירה, לא מהכרח
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בעולם גלובלי בו קיימת האופציה לחיות כמעט בכל מקום שנבחר, הבחירה לבסס את חיינו בישראל ולהילחם על ערכיה הדמוקרטיים והליברליים של המדינה - אינה מובנת מאליה. למעשה, זו מהות הציונות
ערכים דמוקרטיים בזיכרון הקולקטיבי
מאת: ד"ר תמי הופמן
חשיבותם של הערכים הדמוקרטיים לזיכרון הלאומי הם צו השעה. על אנשי החינוך מוטלת המשימה להנחיל ערכים אלה לדורות הבאים, ולקיים דיון במגוון המשמעויות והלקחים העולים בתקופה זו של השנה
שינוי חוק החסינות
חוק החסינות לחברי הכנסת שהונח פעם נוספת על שולחן הכנסת עלול לפגוע באופן בוטה בשלטון החוק ובאמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריה. מה בדיוק אומר החוק, על מי הוא חל ומה המשמעויות וההשלכות העולות ממנו? התשובות בסקירה שלפניכם
יום העצמאות ה-71
רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד
הערבים נוהרים - לשירות המדינה
מאת: עו"ד עודד רון
שיעור ההצבעה הנמוך בקרב האוכלוסייה הערבית עלול ליצור מצג לפיו זו מסרבת או נמנעת לקחת חלק ולהשפיע על עיצוב פניה של המדינה. זוהי תמונה לא מדויקת שאינה משקפת את רצון הערבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות בחברה הישראלית, בין היתר דרך שירות המדינה
הפסד המחנה הדמוקרטי-ליברלי בבחירות ידוע מראש
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הוויכוח בין ימין לשמאל במערכת הבחירות האחרונה התמקד בשאלת זהותה ואופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, אך מבט מעמיק יותר מוכיח שהוא סבב דווקא הגדרת היהדות. עד שרוב הציבור הישראלי יתפוס את היהדות כליברלית ומכילה, המחנה הדמוקרטי-ליברלי לא יוכל לנצח בבחירות
החדשנות של רשות המיסים עשויה לעלות לנו ביוקר
האם ככל שאנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה, הפרטיות שלנו הולכת ונעלמת? בשאיפה לייעל את השירות לציבור בגביית מסים, מעתה פרטינו האישיים יהיו חשופים לגורמים שלא קיבלו את הסכמתנו לכך, ואנו מסתכנים באיבוד שליטתנו על המידע האישי שלנו
הכנסת ה-20 במספרים
מאת: ד"ר חן פרידברג, אביטל פרידמן , ניב שובל
'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת
play
איך חוק נולד?
לתשומת לב חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) - מלאכת החקיקה לא מסתכמת בכוונות טובות וביחסי ציבור, אלא משלבת ייעוץ, בחינת חלופות וניתוח עלויות והשלכות תקציביות. חשוב גם לבדוק שהחוק איננו סותר חוקי יסוד, לא נובע ממניעים פרסונליים ואינו בא לתת מענה על דבר מה שהתרחש בעבר. שיעור מזורז בחקיקה
קווים אדומים למשא ומתן הקואליציוני
מאת: יוחנן פלסנר
במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לראשי המפלגות המנהלות בימים אלה מו"מ קואליציוני עם הליכוד, להציב קווים אדומים לכניסתם לממשלה, במטרה לבלום יוזמות שיחלישו את שלטון החוק, המבקשות לשנות מהיסוד את האיזון בין שלוש הרשויות
סמכויות הקבינט צריכות להיות מעוגנות בחקיקה
שחרור האסירים הסורים הוא סוגיה נוספת בה הושאר הקבינט המדיני-ביטחוני מאחור ולא היה צד בתהליך קבלת ההחלטות, בזמן שראש הממשלה לקח לידיו את הסמכות. הדרת הקבינט עלולה להוות תקדים מסוכן, שמצריך עיגון סמכויות הקבינט בחוק והגבלת כוחו של ראש הממשלה בנושאי חוץ וביטחון
play
חוק הגיוס מסכן את ביטחון המדינה
חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם
שופט אינו צריך לשבת על הגדר
אם שופטי בית המשפט העליון סבורים שקיים צורך בשינוי המדיניות למדיניות הריסת הבתים להביע את דעתם ולבקש דיון מורחב, עליהם לפעול לשינויה ולא להסתפק בהסתייגות ממנה
כיצד ניתן לשפר את עבודת הכנסת?
מאת: ד"ר חן פרידברג
הבחירות הסתיימו, וכעת מתגבשת הכנסת ה-21 של מדינת ישראל. ואולם, סיכוייהם של חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) לתפקד כראוי אינם גבוהים, הרבה בגלל גודל הכנסת ודרך עבודתה. על מנת לייעל את עבודת הכנסת בתחומי החקיקה והפיקוח, דרושה רפורמה מקיפה בעבודתה
הדנ"א של הפרטיות
בדיקות הדנ"א הביתיות אמנם יכולות לספק לנו מידע רב אודות הקוד הגנטי שלנו – ובתוך כך על מוצאנו, עתידנו הרפואי והנפשי ומנת המשכל המקסימלית שלנו, אך המידע הזה עלול להיות כלי בידי גורמים חיצוניים ולשימושם. ישראל עוד לא מוכנה לזה, וחייבת לגבש מתווה ברור בחוק להבטחת הזכות לפרטיות ואבטחת המידע
על חטאים ותוצאתם הראויה
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
האם ניתן היה לצפות את מפלת מפלגת הימין החדש בבחירות? העומדים בראש המפלגה פעלו באופן שהצדיק את אי האמון שנתן בהם הציבור ברגע האמת, בכמה מקרים שונים
בצה"ל, רק הנשים נאלצות להתכופף
בשום תסריט שנוכל לדמיין צה"ל, שנתפס ככור ההיתוך של החברה הישראלית, ידיר אוכלוסייה או מיעוט מסוים משיקולי תקציב. בשום תסריט, חוץ מזה הכולל נשים. החלטת צה"ל שלא לשבץ נשים בשריון משיקולים כלכליים מקוממת ומכעיסה, ובעיקר פוגעת בשוויון של כמחצית מהאוכלוסייה
מינויים אישיים בשירות המדינה
מאת: ד"ר אסף שפירא
הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם
על שולחן הממשלה הבאה
הממשלה הבאה עוד לא הוקמה והאתגרים העומדים בפניה ניצבים בפתח. חוקרי המכון מסמנים מהן הרפורמות הדחופות בעבודת הממשלה הבאה
בחירות 2019 בראי הציבור הערבי
מאת: אריק רודניצקי
הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי
מחיר הטכנולוגיה
מאת: פרופ' יובל פלדמן
החלפת מדבקות התמחור על המוצרים בצגי מחיר אלקטרוניים נשמע אולי כמו צעד פשוט – אך עלולה להיות לו השפעה של ממש על התנהגות הצרכן. הכנסת טכנולוגיה למערכת האמון שבין הצרכן למשווק איננה פשוטה ויכולה להביא לניצול לרעה של היתרונות שהיא מביאה, אך טמונה בה גם הזדמנות להגברת האמון והשקיפות בין השניים
מסתמן: ממשלה מנופחת, בזבזנית ולא יעילה
מאת: ד"ר עופר קניג
גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל
המדריך המלא להסכמים קואליציוניים
מאת: ד"ר אסף שפירא, אביטל פרידמן
מלאכת הרכבת הממשלה החלה, ומבט מעמיק על ההסכמים הקואליציוניים חושף את סדרי העדיפויות של המפלגות, הפשרות שנאלצו לעשות והאתגרים עמם הממשלה הנכנסת תיאלץ להתמודד. לכן, ניתן להיעזר בהסכמים שייחתמו לפני כינון הממשלה החדשה כדי ללמוד על הצפוי לנו בארבע השנים הקרובות
השתתפות בבחירות 2019 - מגמות וניתוח ממצאים
מאת: ד"ר ניר אטמור, ד"ר אסף שפירא
באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות
בחירות 2019: תוצאות האמת
מאת: ד"ר עופר קניג
ישראל חוזרת לשתי רשימות גדולות, הפיצול המפלגתי קטן, אחוזי הצבעה נמוכים ופנים חדשות שעוד נכיר בכנסת ה- 21. 'אחרי הבחירות' כבר כאן, וכעת ניתן לראות כיצד השפיעו ועיצבו תוצאות הבחירות את הכנסת הבאה של מדינת ישראל
הצבת המצלמות בקלפיות - שיבוש ההליך הדמוקרטי
בין אם במטרה לשמור על טוהר הבחירות או לפגוע באחוזי ההצבעה של כ-20% מאזרחי המדינה - הצבת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי ביום הבחירות היא מעשה גזעני, חמור ואף פלילי
בדמוקרטיה, שלטון החוק אינו נתון לבחירות
מאת: ד"ר גיא לוריא
התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל
לא אבדה דרכנו?
חוק v15 שעבר בכנסת היוצאת אמנם נועד לשמור על שוויון הבחירות ומטיל פיקוח על גופים חוץ-מפלגתיים שעוסקים בפעילות בחירות, אך נכשל בשמירת האיזון בין השוויון לחופש הביטוי – כאשר הוא מטיל מגבלות חריגות, עמומות ומוגזמות
שובה של פסקת ההתגברות?
מאת: פרופ' יובל שני
המחשבה על כך שכרטיס הכניסה לקואליציה יהיה בדמות התחייבות לתמיכה בפסקת ההתגברות, מדאיגה. חקיקה כזו תוביל לשבירת כללי המשחק, וליצירה של מסלול העוקף לא רק את בית המשפט, אלא גם את רצון הציבור – שברובו איננו מעוניין בכך
קולות החרדים
מאת: ד“ר גלעד מלאך
הישגן של המפלגות החרדיות בבחירות יכול להיות מוסבר באמצעות הגידול הדמוגרפי הטבעי, אך גם פרישת אלי ישי מהמרוץ והמספר הגדול יחסית של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה תרמו לכך. יותר מכל, נראה כי הבוחר החרדי נשאר נאמן למפלגות החרדיות
הערבים מדירים עצמם מהקלפיות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
חקיקת חוק הלאום אותתה לאזרחי המדינה הערבים שהם אינם שווים בין שווים, וכי מדינת ישראל אינה מדינתם. על כן, אין זה מפתיע שהם בחרו להדיר רגליהם מהקלפיות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי. בתור התחלה, יש לבטל, או לכל הפחות לשנות, את חוק הלאום, כך שיאפשר להם להרגיש אזרחים מן השורה
האם תהיה זו ירידה לצורך עליה של המפלגות הערביות?
מאת: אריק רודניצקי
הציבור הערבי הולך ומדיר את רגליו מההליך הדמוקרטי, בין היתר בגלל שאיבד אמון במנהיגיו. המפלגות הערביות יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהיערך מחדש לקראת הבחירות הבאות ואולי, דווקא על רקע הכישלון המהדהד של המפלגות, בחירות 2019 עשויות לבשר על ראשיתה של תקופה חדשה בפוליטיקה הערבית בישראל
דו קיום מתחיל במפגשים, ובחלוקה שוויונית של תקציבים
הפערים בנקודות הפתיחה בין יהודים לערבים ניכרים כבר ברגע שהם יוצאים מחדר הלידה – החל ממקום המגורים, דרך מערכות החינוך הנפרדות וכלה בשוק העבודה. ואולם, ישנן כמה אבני דרך בהן יכולים להתקיים מפגשים משמעותיים בין שתי האוכלוסיות, אך גם שם ישנו פער גדול בשל היעדר חלוקת תקציבים הוגנת ושוויונית
חושבים כלכלה, מצביעים ביטחון
בעוד שבעבור חלק ניכר מהישראלים, הסוגיות החברתיות-כלכליות הן החשובות והקריטיות ביותר, רוב המפלגות כלל לא מציגות מדיניות ברורה בנושא, ומתמקדות בנושאים הביטחוניים. זה הזמן לדרוש מהנבחרים להציג עמדות ותוכניות כלכליות ברורות ולשים את הנושא החשוב ביותר בעיני הבוחרים במרכז השיח הפוליטי
להתראות בחירות... שלום ממשלה
מאת: ד"ר עופר קניג
מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?
ביום שאחרי
מאת: יוחנן פלסנר
עם שוך מערכת הבחירות הסוערת שפקדה אותנו, ניתן כעת להביט קדימה ולבחון אילו צעדים נדרשים על מנת להבריא את הדמוקרטיה הישראלית. קיבוע מעמדם של חוקי היסוד יחד עם שינוי הליך הרכבת הממשלה, יסייעו לשיפור היעילות השלטונית, ולביסוס המערכת הפוליטית המפולגת והמסוכסכת
מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית 2019
מאת: ד"ר אסף שפירא, אביטל פרידמן
בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות
זו התורה (של כהנא) וזו שכרה
מאת: עו"ד עודד רון
אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא - שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין - אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל - אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו
יום חג לדמוקרטיה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית
מופע חד פעמי של חינוך לדמוקרטיה
מאת: ד"ר תמי הופמן
תופעת הפאנלים המדמים בחירות בתיכונים ברחבי הארץ חשובה ומבורכת, אך איננה מספיקה על מנת לחנך את דור הבוחרים הבא על ערכי הדמוקרטיה הרבים והרחבים, ולמעשה מצמצמת את הדמוקרטיה לכדי פעולה אחת שנעשית אחת לארבע שנים
הדתה בכנסת או הזדמנות לשינוי?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
קרוב לשליש מחברי הכנסת הבאה צפויים להיות דתיים, אך הדבר אינו בהכרח מעיד על הדתה בשורות הכנסת. אם יירתמו הפוליטיקאים הדתיים הדוגלים בהשתלבות הציבור הדתי-ציוני בחברה להסדרת נושאי דת ומדינה בכנסת הקרובה – תהיה זו הצלחה
מועדון המצביעים
מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות
יש להגן על השיטה למינוי שופטים בישראל
מאת: ד"ר גיא לוריא
בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה
מחצית מהציבור לא מאמין לסקרי בחירות
רוב הציבור היהודי סבור כי ישראל מתנהלת באופן מתון מדי בעימותים לאורך הגדר עם עזה; מיעוט מכלל הציבור מאמינים שנתניהו לא הרוויח מעסקת הצוללות; ליותר מרבע (27.5%) אין אמון בטוהר הבחירות; וכמחצית לא מאמינים לסקרי הבחירות. עוד נתונים על נאמנות למפלגות ועל דעת הקהל בנוגע להכרה האמריקאית ברמת הגולן בסקר המיוחד של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה
play
בבחירות האלו מצביעים גם דת ומדינה
גם הממשלה היוצאת, ממשלת ישראל ה-34, סבלה מבעיות של ממשלות קודמות: משברים קואליציוניים, מריבות, ויכוחים וסכסוכים בנושא דת ומדינה, אבל ברגע שיוצאים לבחירות – מי בכלל זוכר על מה התווכחו? אז כמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל ענייני דת ומדינה?
play
הגיע הזמן לעדכן גרסה לחוק התעמולה!
תשדירי הבחירות גוזלים זמן שידור יקר, אך האם הם באמת אפקטיביים, כשרוב הקמפיינים נעשים בכלל ברשתות החברתיות? חוק התעמולה, שמסדיר את תשדירי הבחירות ואת תעמולת המפלגות, חייב לעבור התאמה על מנת שיוכל להסדיר ולפקח גם על תעמולת הבחירות בעידן הדיגיטלי
מי לא יוכל להצביע ביום הבחירות?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר, אביטל פרידמן
עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?
מתקפת הסמסים
ביום שאחרי הבחירות חייבים לתקן את חוקי הגנת הפרטיות ואת דרכי איסוף המידע עלינו. בינתיים, כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו כשהוא מקבל מסרון תעמולה: האם מדובר בתעמולה? ממי היא הגיעה? ולמה דווקא אליי?
ערנות דיגיטלית
במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לציבור להפגין ערנות דיגיטלית ולדווח על הודעות ומסרונים שהתקבלו ללא זיהוי השולח: "הציבור צריך לשאול ממי הוא מקבל מסרים ולמה"
"משטרה בשביל הנייטיב'ס": ההיסטוריה של הקמת התביעה המשטרתית
מאת: ד"ר גיא לוריא
שימורה של התביעה המשטרתית עם הקמת המדינה נקבע בעקבות הסדר בין שתי אסכולות – הראשונה רצתה להפקיע מידי המשטרה את תפקידה כתובעת וליצור פרקליטות מדינה מונוליטית ואנרכית, והשנייה שאפה להותיר את התביעה המשטרתית על כנה. מאמר זה סוקר את הסיבות שהובילו לשימורה של התביעה המשטרתית במתכונתה הנוכחית
התקשורת המסורתית היא עדיין מדורת השבט - ונתניהו יודע זאת
מדוע בחר ראש הממשלה, שאינו מרבה להתראיין לערוצי הטלוויזיה הישראליים, להגיע ולהתראיין דווקא לערוץ החדשות אותו הוא מרבה לתקוף? ייתכן כי הייתה זו ההבנה שעם כל הכבוד לקמפיינים שהוא מנהל במדיה החברתית ובדיגיטל, התקשורת הממוסדת עדיין נתפסת כבמה המרכזית והחשובה ביותר להעברת מסרים
האינטרס הציבורי הוא שומרי סף מקצועיים - לא פוליטיים
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
על מנת לבצע את תפקידם כשומרי סף ולייצג את האינטרס הציבורי, מינוי היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים חייב להיעשות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא להיות נתון לגחמות השר לו הם כפופים. רק כך יוכלו לפעול במקצועיות ובעצמאיות
פנקס הבוחרים - סכנה לשוויון בבחירות?
חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק
הזכות לבחור בעולם גלובלי
מאת: ד"ר עופר קניג
היום מתחילה ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל, אך תרמילאים, אנשי עסקים וסטודנטים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את הקריטריונים לעשרות אלפי ישראלים שמרכז חייהם בישראל
בחירות בצל מלחמה
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
סימני שאלה רבים צצים נוכח אירועי הימים האחרונים והלחימה בדרום – כיצד עשויה להשפיע המתיחות הביטחונית על תוצאות הבחירות, והאם יש לבחון את האפשרות לדחיית הבחירות, במקרה של עימות ביטחוני מתמשך?
התחזית לבחירות הקרובות: מונופול החרדים בדת ומדינה ינצח גם הפעם
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בעוד שרוב בוחרי המפלגות החרדיות אומרים שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, מצביעי שאר המפלגות - חילונים ודתיים לאומיים כאחד - כמעט ואינם מייחסים לנושא חשיבות בבואם לקלפי. כדי להביא לשינוי במונופול החרדים בנושאי דת ומדינה, על הציבור לדרוש מנבחריו לשים את נושאי הדת והמדינה בראש מעייניהם, כבר במערכת הבחירות הנוכחית
פסילת מועמדים ומפלגות - דמוקרטיה מתגוננת או חתול ששומר על השמנת?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
פסילת מועמדים ומפלגות מלרוץ לכנסת, הנובעת מרצונה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מחבקת אותה לא פעם חיבוק דב - וחוטאת למטרה. במקום לשים את האחריות בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים, מוטב יהיה להסתמך על הנורמות של הגבלת חופש הביטוי ולסמוך על הדמוקרטיה הישראלית שתדע להתמודד עם קיצוניים ומסיתים
הוועדה לבחירת שמרנים
מאת: ד"ר גיא לוריא
שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט
אזהרת מצע: אסור להתייאש מיחסי דת ומדינה
מאת: עו"ד גלעד וינר
מערכת היחסים הסבוכה שבין דת ומדינה הייתה מאז ומתמיד איום ממשי על יציבותן של ממשלות ישראל. גם בתום שבעה עשורים מיום הקמתה, נראה שבמדינת ישראל עדיין לא נמצאה הנוסחה שתאפשר להפחית את המתחים המתמשכים בסוגיות כמו גיור, שבת ושוויון בנטל
איחוד אינטרסים להקטנת הפיצול בכנסת
מאת: ד"ר אסף שפירא
האיחודים שקרו במערכת הפוליטית ממש לפני סגירת הרשימות תרמו להקטנת הפיצול בכנסת, וקידמו אותנו צעד נוסף לקראת כנסת עם שני גושים מרכזיים, אך זה עדיין לא מספיק. בכדי לוודא שהכנסת הבאה תוכל לתפקד באופן מיטבי, יש לקבוע שראש הרשימה הגדולה ביותר יהיה זה שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה
שימוע למועמדים לעליון - הצעה רעה שראוי לדחות
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
כוונתה של השרה שקד להנהיג שימוע למועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדה פוליטית עלולה למנוע ממועמדים ראויים להכניס עצמם לקלחת הזו, לאלץ אותם להתאים את תשובותיהם לעמדותיהם של החברים בה ואולי אף לפסוק על פיהן בעתיד, ותפגע קשות באמון הציבור ברשות השופטת
תוכנית שקד פסולה
במכון הישראלי לדמוקרטיה מגיבים לתכנית שהציגה הבוקר שרת המשפטים, איילת שקד, לרפורמה במערכת המשפט: "סותרת את עקרון הפרדת הרשויות המבוסס על איזונים ובלמים ותהפוך את השיטה הדמוקרטית לפורמלית בלבד, המקדשת כל רצון של הרוב"
למה הציבור הדתי לא מאמין למנדלבליט?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בזמן שהזיקה של הציבור הדתי לישראל גדלה, אמונם בדמוקרטיה ובמוסדותיה המרכזיים הולך ונשחק. התוצאה: לאומיות גוברת עם פחות ופחות עכבות דמוקרטיים. על כן, נדרש טיפול שורש מעמיק להנחלת ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק בקרב ציבור זה, וחלחול המסר לפיו ערכי הדמוקרטיה אינם סותרים או מתנגשים עם היהדות
פרצת אבטחה בדמוקרטיה
מערכת הבחירות הנוכחית מביאה את האתגרים של השפעה דיגיטלית על הבחירות למקומות חדשים ובעייתיים, אשר עלולים להוות סכנה על ההליך הדמוקרטי. על אף שהכתובת הייתה על הקיר וניתן היה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות – בישראל עוד לא השכילו לפתח אסטרטגיה להתמודדות עם המצב. כעת, נותר להגן על הדמוקרטיה הישראלית ככל הניתן עד לבחירות הקרובות, לעשות בדק בית ולטפל בנושאים הללו מיד לאחריהן
תמריץ למשילות
מאת: ד"ר אסף שפירא
ריבוי המפלגות בכנסת מקשה על מפלגת השלטון להרכיב קואליציה מבלי להיות נתונה לסחטנות מצד מפלגות אחרות, ובהמשך - לתפקד ולהציג מדיניות אחידה ואיתנה. שינוי אופן הרכבת הממשלה והעברת האחריות לידי ראש הרשימה הגדולה יתרום לשיפור המשילות והיעילות השלטונית
play
דווחו על חשבונות מזוייפים!
זיהיתם "בוט", חשבון מזויף או תעמולת בחירות אנונימית? מנגנון דיווח חדש יזרז את הטיפול מול הרשתות החברתיות
שידורי התעמולה מיושנים ולא רלוונטיים לעולם הדיגיטלי
מאת: ד"ר גיא לוריא
בעוד חוקי המשחק בשוק התקשורת והפוליטיקה עברו שינויים רבים בעשורים האחרונים, החוק המסדיר את תעמולת הבחירות לא שונה או עודכן שנים רבות. נדרשת רפורמה לביטול שידורי התעמולה במתכונתם הנוכחית ותתאים את חוק התעמולה למציאות בעידן הדיגיטלי
רשימה שאנחנו לא רוצים להשתייך אליה
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין
איחוד אסטרטגי או חיבור אידאולוגי?
האיחוד בין מפלגת הבית היהודי לעוצמה יהודית מעיד, יותר מכל, על מגמה מדאיגה של התפוררות האמון במערכת המשפט ובדמוקרטיה שמתרחשת בקרב ציבור הציונות הדתית. התמיכה במינוי חבר עוצמה יהודית בוועדה לבחירת שופטים היא רק אבן דרך במה שנראה כמו הכיוון החדש אליה פונה המפלגה
חיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו
מאת: ד"ר אסף שפירא
מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות
לאן נעלמו הערכים הליברליים בליכוד?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד
הצד האפל של הנקמה
פרשת לוחמי "נצח יהודה" מעוררת חשש שמא תפיסה של "סגירת חשבון" מסתננת לצבא ההגנה לישראל. הרצון לנקמה אינו יכול לעמוד לנגד עיניהם של החיילים, ללא קשר לנסיבות, ואף עלול להיות הרסני
תיק 5000, התיק שלא נחקר
היועמ"ש פרסם את החלטתו בעניין תיקי 1000, 2000 ו-4000, אך מתחת לאפנו חמק תיק גדול לא פחות - מאמציו של ראש הממשלה להצלת ערוץ 20 מפני סגירה. כאן, בניגוד לשאר התיקים, הכל נעשה בגלוי והדיונים עליו נכתבו ותועדו בפרוטוקולים
play
כנסת בפגרה כפויה
הקדמת הבחירות הביאה להקפאת פעילותה של הכנסת למשך כחמישה חודשים - תקופה בה חקיקה לא מקודמת ופיקוח פרלמנטרי לא מתבצע. אם לא יתבצע שינוי מעמיק ויסודי באופן בו הכנסת מתפקדת, היא לא תוכל לבצע את עבודתה נאמנה ולהיות אפקטיבית, אפילו לא בעתות שגרה
המאבק בפייק ניוז צריך לעבור דרך האוכלוסייה המבוגרת
הפצת פייק ניוז אינה בהכרח קשורה לדעה פוליטית, השתייכות למפלגה מסוימת או לפעילות אינטנסיבית ברשת החברתית, אלא דווקא לגיל. היא נעשית על ידי קומץ אנשים, ולעיתים קרובות היא אפילו לא נעשית בזדון. האוכלוסייה הבוגרת מסתמנת כרגישה ביותר למניפולציות של בחירות ולהפצת פייק ניוז, בין היתר בשל היעדר אוריינות תקשורתית
עמדותיהן החברתיות-כלכליות של המפלגות יכריעו את הבחירות
יותר משני שליש ממצביעי המרכז מדווחים כי הם מתקשים היום, יותר מבעבר, להחליט עבור איזו מפלגה להצביע; במפתיע מתברר כי עמדותיה החברתיות-כלכליות של המפלגה, יותר מעמדותיה הביטחוניות או מי שעומד בראשה - הן שגורמות למצביעים לבחור בה. עוד נתוני דעת קהל על היום שאחרי הבחירות ותכנית השלום של טראמפ, בסקר בחירות מיוחד
play
"פתק חצי פתוח" - בוחרים גם את הרשימות ביום הבחירות
המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"
ניגוד העניינים של נתניהו
מבין שורותיו של כתב החשדות של היועץ המשפטי לממשלה עולה תמונה מדאיגה, בה ראש הממשלה פעל בראש ובראשונה למען אינטרס אישי - השגת נקמה בתקשורת שהתנכלה לו, לטענתו, במשך עשרים שנים
נתניהו נגד מדינת ישראל?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא
החוק הנורווגי במציאות הישראלית
החוק הנורווגי, המאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימתם, עלה לכותרות לא פעם במערכת הבחירות הנוכחית. על אף יתרונותיו, הוא לרוב נדון ככלי פוליטי למינוי חברי כנסת שלא היו נכנסים לכנסת אלמלא זה, מעין "פרס ניחומים", ולא ככלי לחיזוקה
ניהול ענייני המדינה במקביל לניהול חפותו של ראש הממשלה - מצב לא ראוי
על ראש הממשלה, שמצהיר שטובת מדינת ישראל והבטחת בטחונה בראש מעייניו, לשקול היטב מה היא טובתה של המדינה: המשך ניהולה בידי מנהיג החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות המצביעות לכאורה על שחיתות שלטונית, או פרישה והתמקדות בניהול הגנתו. מצב בו ראש הממשלה, הממונה על מערכת אכיפת החוק נאבק מולה על חפותו הוא מצב לא רצוי, ויגרום בהכרח לפגיעה של ממש בניהול ענייני המדינה במקביל לניהול הגנתו
מנדלבליט: "ייצוג האינטרס הציבורי הוא הדבר הכי חשוב בעבודת היועמ"ש"
מאת: היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט
היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, נאם אתמול בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואמר: "לאחרונה נשמעה גישה לפיה תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא רק אחד - קידום האינטרס של מדיניות הממשלה, וזה האינטרס היחידי שמותר לי לשקול. לפי הגישה הזאת אסור לי לשקול את קידום האינטרס הציבורי, וודאי שאסור לי לשקול שיקולים של שמירת סף". צפו בנאום המלא
המצביעים שלא משפיעים
מאת: ד"ר עופר קניג
השילוב של ריבוי הרשימות המתמודדות עם אחוז החסימה הנוכחי (3.25%) עלול להביא למצב בו קולות רבים ירדו לטמיון. ואולי, המשוכה הגבוהה הזו דווקא תשכנע את המצביעים שלא ליטול סיכון ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח, לפחות כפי שמשתקף בסקרי דעת הקהל
נלחמים בחברות הטבק בנשק הסודי שלהן
מאת: פרופ' יובל פלדמן, פרופ' שמוליק בכר
התיקון לחוק העישון, על אף חריגותו בנוף הרגולטורי בישראל, יכול להתפרש כחלק ממגמה כלל עולמית של שימוש בכלים של כלכלה התנהגותית על ידי ממשלות. בהקשר של חוק העישון, יש לזכור כי חברות הטבק היו אלו שבמשך עשרות שנים ניצלו עד תום את המניפולציות שעומדות לרשותן כדי להביא צרכנים לצרוך מוצר מזיק וממכר
play
מימון הבחירות הפך למרוץ חימוש מפלגתי
במהלך קמפיין הבחירות שלהן, נוהגות המפלגות לבזבז מיליוני שקלים ולהיכנס לגירעונות גבוהים – שהן אחר כך מכסות באמצעות המימון שהן מקבלות מהמדינה לפעילות ציבורית ופנים-מפלגתית שוטפת. התוצאה: למפלגות לא נשאר מספיק כסף לניהול השוטף שלאחר הבחירות. על מנת למנוע זאת, יש להציב גבול ברור בין שני התקציבים, ולחייב את המפלגות להשתמש בכספי הציבור כראוי
גילוי מלא להתנהלות המפלגות
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
כללי הדיווח החלים כיום על מפלגות לחשיפת אופן ניהול הכספים שלהן במהלך תקופת הבחירות אינם מספיקים. יש ליצור מנגנון שינגיש לציבור את כלל ההכנסות, ההוצאות והדוחות של המפלגות, וכן לייצר תמריצים שליליים לאלו שאינן עומדות בכך. הראשון שבהם: לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות
האם ועדת הבחירות המרכזית יכולה להיות אובייקטיבית?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ועדת הבחירות המרכזית היא מהגופים החשובים ביותר בעתות של בחירות והיא זו האחראית על ביצוע הבחירות, אך הרכבה ואופן פעילותה אינם ידועים דיה לציבור הרחב. כשהיא מורכבת מחברי כנסת המשקפים את הרכב הכנסת היוצאת, החלטותיה והכרעותיה אינן יכולות להיות אובייקטיביות גרידא, ועל כן מוטות פוליטית
שכחו מה זה להיות יהודים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
האיחוד בין הבית היהודי לעוצמה לישראל נועץ את המסמר האחרון בזיקה שבין הבית היהודי לציונות הדתית. הבית היהודי, שייצגה את הזרם המרכזי בציונות הדתית, כרתה ברית קיצונים עם נציגים ששוללים לא פעם את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית
play
המשרד לאי שוויון חברתי
למרות השאיפה לצמצום פערים חברתיים, המיזם לקורס הכנה חינמי לבחינה הפסיכומטרית של המשרד לשוויון חברתי מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה בישראל, ואינו כולל גרסה בשפה הערבית. הדבר רק מעמיק את הפערים, שממילא קיימים, ומרחיק את השוויון החברתי המיוחל
אבא ואבא - לא ביחד
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
החלטת שר הרווחה להקל בתנאי האימוץ המפלים זוגות חד מיניים, לא יכולה הייתה להגיע בתזמון סמלי יותר מאשר בשבוע שבו התכסו שלטי ארצנו במודעות קמפיין מסיתות והומופוביות מהסוג הנמוך ביותר, כפי שהציגה מפלגת יחד בראשותו של אלי ישי על נספחיה בשבוע שעבר
ישראל חוזרת לשני גושים
מאת: ד"ר אסף שפירא
לראשונה מאז 2009, בעקבות האיחוד בין יש עתיד וחוסן לישראל, מערכת הבחירות בישראל מתמקדת בתחרות אמיתית בין שני גושים. הצעד הבא לצמצום הפיצול במערכת המפלגתית הוא שינוי הליך הרכבת הממשלה כך שראש הרשימה הגדולה ביותר שנבחרה בבחירות הוא שירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה
מבחן בוזגלו, במהופך
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בעוד מועד ההכרעה בעניין תיקי נתניהו קרב, חשוב לוודא כי התהליך מתבצע באופן אחראי, שקול ונקי מלחצים. קמפיין מימון ההמונים שנועד לעזור לנתניהו עם מימון הוצאות המשפט אינו סותר זאת, להיפך – הוא מאפשר הליך משפטי איכותי, תקין וראוי, ודווקא סירוב המדינה לכך מעוות את שלטון החוק
לפני שינוי בחקיקה, דרושה תודעה ציבורית
אפליקציה תמימה בטלפון החכם שלנו יכולה לספר עלינו הרבה יותר משנדמה לנו, ולספק עלינו מידע שאם נאסף ומוצלב עם נתונים נוספים – יכול לספר על שגרת ואורח חיינו והרגלינו, ובכך לעזור לגופים חיצוניים להפעיל עלינו מניפולציות ולהשפיע על בחירותינו
"שיטת מצליח" והפחתת הנטל הרגולטורי בישראל
מאת: פרופ' יובל פלדמן
אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור
כללי אתיקה בפוליטיקה? זה אפשרי
מאת: ד"ר גיא לוריא
ככל שמתקרבת שעת ההכרעה בעניין ראש הממשלה, הצורך בביצור שלטון החוק וסמכויות רשויות אכיפת החוק הולך ומתחזק. אימוץ כללי אתיקה בסיסיים על ידי חברי הממשלה יכול להיות צעד מהותי בהנחלת נורמת התנהגות, הצבת קווים אדומים והתוויית דרך מוסרית להתמודדות עם כתבי אישום ועבירות מצד פוליטיקאים
play
חמישה כללים להתנהלות חכמה וזהירה בבחירות בעידן הדיגיטלי
קשה לזהות אותם- הם סמויים, מחופשים, מתוחכמים ומהדהדים לנו את מה שהסביבה הקרובה שלנו חושבת. בתקופת מערכת הבחירות הם בשיא שלהם- בוטים, חשבונות מזויפים, סמסים לא מזוהים - הכל כדי להשפיע על דעת הקהל. חמישה טיפים להתנהלות חכמה ברשת, ובעיקר להתמודדות עם השטף שמטרגט אתכם בכל האמצעים הטכנולוגיים שיש בידיכם
מרחיבים את השתתפות האזרחים
מאת: פרופ' גדעון רהט
למרות היותה דמוקרטית יותר משאר השיטות הנהוגות כיום בישראל לבחירת המועמדים לכנסת, שיטת הפריימריז איננה נטולת פגמים. פיזור הכוח בין מספר גופים בוחרים יוכל לסייע בייעול התהליך, ובכך בהעצמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית והגדלת השתתפות הבוחרים
פרצת אבטחה
בעוד אנו מגנים על הציוד האישי שלנו בעזרת מנעולים ואמצעי אבטחה ייעודיים, דווקא על המידע האישי שלנו אנחנו לא מגוננים, ואפילו לא מודעים לכמות המידע שנאספת עלינו באמצעות אפליקציות ומכשירים שונים, ולשימוש שנעשה בו
play
מתחייבים לבחירות הוגנות ברשת
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוא הראשון שחתם על האמנה לבחירות הוגנות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבקשת מהמפלגות לסמן תעמולה באופן ברור ואחיד, לא לעשות שימוש בחשבונות מזויפים ברשת ולהקפיד על סימון בוטים; עוד מתחייבים חותמי האמנה לא לעשות שימוש במידע פרטי של אנשים כדי להשפיע עליהם בעזרת מניפולציה רגשית וכן לאבטח את מידע הקמפיין כולל הצפנת מסרים אישיים ואבטחת מאגרי מידע. בהמשך השבוע צפויים עוד ראשי מפלגות לחתום על האמנה
מינוי שופטים: עבר, הווה, עתיד
מאת: ד"ר גיא לוריא
לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת
רבנים בפוליטיקה- מתכון לקיפאון
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בעוד הפוליטיקה מצריכה מהעוסקים בה להתפשר ולהגמיש את עקרונותיהם מעת לעת, הדת וההלכה אינן מאפשרות גמישות שכזו. לכן, מעבר של רב מפסיקות הלכה לעמידה בראש מפלגה עלולה להיות טעות אסטרטגית שיכולה להתברר כמכשול בפני יכולתה של המפלגה להוביל במדינת ישראל
play
הרשימה המשותפת גדולה מסך חלקיה?
חודש לאחר פרישת תע"ל מהרשימה המשותפת, עתידה של הרשימה המשותפת עדיין לוט בערפל. אם לא תימנע התפרקותה של הרשימה המשותפת ברגע האחרון, 4 מפלגות ערביות שונות יתחרו על קולם של 950 אלף מצביעים. בשל החשש מירידה באחוז ההצבעה בקרב הערבים, על המפלגות הערביות לשלב כוחות ולפתור את המשבר כדי לזכות מחדש באמון הציבור הערבי
כאן כדי להישאר?
מאת: ד"ר אסף שפירא
מערכת הבחירות הנוכחית הביאה עמה מספר מפלגות מרכז חדשות. מניסיון עבר, נראה כי מפלגות מרכז אינן מצליחות לשרוד ברוב המקרים מעבר לקדנציה או שתיים, למרות שיש להן מקום בפוליטיקה הישראלית. אם המפלגות החדשות לא ילמדו מטעויות העבר של אלה שקדמו להן – הן עלולות למצוא את עצמן עם גורל דומה
ההלכה על פי בג"ץ
מאת: פרופ' בנימין בראון
פסיקת בית המשפט העליון בעניין מוריה שלי נגד צה"ל, לפיה אין סתירה בין ההלכה לשירות צבאי לבנות, בעייתית ומסוכנת. אם יש מספיק רבנים הסבורים ששירות צבאי אסור על פי ההלכה, דרישתה של החיילת לפטור לגיטימית. שום שופט עליון ככל שיהיה, אינו יכול להגיד לה כי "אין סתירה אינהרנטית" בין רצונה לשמור את ההלכה לבין השירות הצבאי
פריימריז ביום הבחירות
שינוי פתק ההצבעה ביום הבחירות הכלליות באופן שיפרט את שמות וסדר המועמדים בכל רשימה יחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים באמצעות פריימריז ביום הבחירות. להצעת המכון, יחד עם פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות
למה לנו פוליטיקה דתית?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האם המפלגות הציוניות-דתיות עדיין רלוונטיות? בשונה מהחרדים או מהערבים, ששואפים להתבדל מהחברה הישראלית ולתחזק את זהותם בנפרד, הציונות הדתית שואפת, ומצליחה, להשתלב. שילוב של מנהיגים ציונים-דתיים בכלל המפלגות, במקום במפלגות סקטוריאליות, ייטיב עם הציבור ויפתח לו אופקים חדשים
שיטת מימון הפריימריז: כשלים והמלצות לטיוב
מאת: ד"ר אסף שפירא
לפחות שלוש מפלגות יבחרו את מועמדיהן לכנסת ה-21 בשיטת הפריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. המועמדים במפלגות אלו יתחרו על קולותיהם של למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה. כדי לקיים מסע בחירות אפקטיבי ולהגביר את סיכוייהם להיבחר, המועמדים יצטרכו להשקיע סכומי כסף לא-מבוטלים – בין השאר לצורך הפעלת שירותי משרד ומטה בחירות, העסקת מומחים בתחומים שונים, תעמולה, קיום כנסים וחוגי בית והפעלת פעילים
קמפיין לא מייצג - לאן נעלמו הנשים?
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
לאן נעלמו הנשים משלטי החוצות של המפלגות? בישראל של שנת 2019, בה ישנן כבר 14 נשים המכהנות כראש עירייה, מועצה מקומית או אזורית, ראוי שמפלגות יתגאו בייצוג הנשי שלהן, ולא יסתירו או ידירו אותן מהקמפיינים שלהן
רוב הישראלים בעד פריימריז ובחירת נשים למקומות ריאליים
הציבור הישראלי מעדיף את הפריימריז כשיטה להרכבת רשימת מועמדי המפלגות לכנסת; הדימוי הרווח ביותר של המרכז הפוליטי בעיני הימין, השמאל וכלפי עצמו הוא כשל מחנה 'חסר בסיס רעיוני מוצק'; הציבור היהודי חצוי בשאלה האם על ראש הממשלה להתפטר אם יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע
לזכרו של פרופ' ירון אזרחי
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
חוקר והוגה בעל שם עולמי, שקידם בפועלו את חזון המדינה היהודית הדמוקרטית והליברלית. אדם בעל אומץ לב ציבורי והגינות יוצאת דופן, שהייתה לו השפעה מכרעת על עיצוב דרכו של המכון
השבת כראי ליחסי דת ומדינה בישראל
מאת: עו"ד גלעד וינר
סוגיות דת ומדינה היו תפוח האדמה הלוהט של הכנסת היוצאת, וסביר שיהיו כאלה גם במערכת הבחירות הקרובה. מאבקי השבת הם רק דוגמה אחת למה שעלול להתחולל בישראל אם לא יוסדרו הנושאים הללו, ויפה שעה אחת קודם. על הציבור הישראלי להפנים שסוגיות דת ומדינה הן מהותיות לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית, ולדרוש הסדרתן בחוק מנבחרי הציבור שלהם
כרטיס הכניסה לישראליות
מאת: ד"ר אסף מלחי
השירות הצבאי, שנתפס בעיני החרדים כאחד מהאיומים המרכזיים על אורח חייה, הופך בשנים האחרונות למסלול אטרקטיבי למדי, בעיקר משיקולים כלכליים ותעסוקתיים. ואולם, תוך כדי השירות הם מגלים גם את ההיבט החברתי, הזהותי, האזרחי והחשוב ביותר – הישראלי, שבו
מה קורה במסדרונות הפוליטיקה הערבית?
מאת: אריק רודניצקי
המבחן האמיתי של הפוליטיקה הערבית הוא חיזוק אמון הציבור בבחירות לכנסת בכלל וברשימות הפוליטיות הערביות בפרט. עם פרישתו של ח"כ אחמד טיבי, עתידה הפוליטי של 'הרשימה המשותפת' מותנה ביכולתה לשמור על לכידות פנימית ולשכנע את הציבור הערבי להשתתף בבחירות ולהביע במפלגה אמון מחודש
play
אסור להרוס את שיטת מינוי השופטים
הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד
שובם של הגנרלים?
מאת: ד"ר עופר קניג
בני גנץ הוא הרמטכ"ל ה-12 שנכנס לפוליטיקה. בחירתו הצפוייה לכנסת תסיים תקופה של כמעט שלוש שנים בהם לא היה אף רמטכ"ל במערכת הפוליטית. כמה רמטכ"לים ייכנסו לכנסת ה-21? האם נראה גם את יעלון וברק עושים קאמבק? האם גם אשכנזי ילך בעקבות גנץ וייכנס לפוליטיקה?
עונת הפריימריז
בעשור האחרון בולטת פריחתן של מפלגות מנהיג שהוא זה שמרכיב את רשימת המועמדים. התפתחות זו משקפת לא רק את הפרסונליזציה של הפוליטיקה אלא גם את המיאוס מהדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, ובעיקר משיטת הפריימריז. נראה כי פחות מ-40% מחברי הכנסת הבאה ייבחרו בהליכים דמוקרטיים פנימיים – לעומת קרוב לשני שליש מהם רק לפני 10 שנים
בין הכרעת האויב להכרעות מוסריות
כהונת הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט תיזכר לא מעט ככזו שהייתה מלווה במלחמות ערכיות סבוכות ובדילמות עקרוניות. בין פרשת אזריה, לפקודת השירות המשותף, נדרש צה"ל, והרמטכ"ל בראשו, להכריע ולנקוט צד בדילמות מוסריות וחברתיות, תוך שמירה על ממלכתיות ואתוס צבא העם. אם הדרג המדיני יכול להתקוטט בינו לבין עצמו, צה"ל מחויב ליישור קו מיידי וברור ולאמירה חד משמעית לגבי אמות המוסר המצופות מחייליו
בידי מי הסמכות לפסול את חוק הלאום?
מאת: פרופ' יובל שני
במציאות שבה חוקי היסוד אינם מבטאים הסכמה רחבה על העקרונות שלאורם פועלת מדינת ישראל ושבה הליך חקיקת חוקי יסוד אינו שונה למעשה מהליך חקיקת חוק רגיל, קיים חשש ממשי לשימוש לרעה בכלי של חקיקת חוק יסוד באופן שמהווה ביטוי של עריצות הרוב או אשר נועד לביצוע מניפולציה בכללי המשחק הדמוקרטי
לשנות את השיטה- פריימריז ביום הבחירות
מאת: ד"ר אסף שפירא
שיטת ה"פתק החצי פתוח", או "פריימריז ביום בחירות", תחזק את הקשר בין נבחרי הציבור לבוחרים, תתמרץ מפלגות להציב מועמדים איכותיים וייצוגיים יותר ברשימותיהן ותגביר את מעורבות הציבור בבחירת חברי הכנסת
הפוליטיקה החרדית - קווים לדמותה
מאת: פרופ' בנימין בראון
למרות היותם גוש עם לא מעט כוח בכנסת ובממשלה, מוצאים עצמם החרדים לא פעם בעימותים בין-מפלגתיים על בסיס זהות ושיוך לזרמים. איחוד פנים-חרדי לא נראה באופק ואף מתרחק ככל שהחברה החרדית הולכת ומשתנה, ובינתיים כל מפלגה בנפרד מנסה למשוך קולות שישאירו אותה מעל אחוז החסימה
מה קורה בתביעה המשטרתית?
מאת: ד"ר גיא לוריא
כפיפות התביעה המשטרתית למשטרה, אשר מקשה עליה לתפקד באובייקטיביות, היא רק אחד מהכשלים במבנה התביעה הפלילית בישראל. פרשת המצלמות מהדהדת את הצורך ברפורמה מבנית, שתנתק את התביעה המשטרתית מהמשטרה ותעבירה לפרקליטות המדינה
בחירות על שלטון החוק
מאת: ד"ר עמיר פוקס
בצל חקירות ראש הממשלה, שתופסות את עיקר השיח סביב מערכת הבחירות הנוכחית, נמצאת סוגיה חשובה לא פחות, שליוותה אותנו במהלך כל הקדנציה של הממשלה היוצאת – התערערות מעמדם וסמכותם של שומרי הסף ושלטון החוק בישראל. מפלגות המבקשות לשמור על שלטון החוק חייבות להתייצב בפירוש מאחורי עקרון זה, על כל היבטיו, ולהתחייב בפני הציבור לבצר אותו מפני המתקפות עליו
מימון הפריימריז מופרז וחוסם רענון השורות
מאת: ד"ר אסף שפירא
הבחירות לכנסת יכולות לעלות למועמדים לא מעט כסף. חוק שיזם ח"כ אמסלם מאפשר לחברי כנסת מכהנים לקבל מימון מהמדינה לתעמולת הפריימריז שלהם, בעוד מועמדים חדשים יסתפקו ב"הלוואה על תנאי", ואם לא ייבחרו לכנסת – הם עלולים להיכנס לחובות עתק. הדבר פוגע במוטיבציה של מועמדים חדשים להציע עצמם ולהזרים דם חדש למערכת, וגורם לבזבוז ענק של כספי ציבור
תוכנית החומש למגזר הערבי: בין ייצוג ליישום
מאת: עו"ד עודד רון
אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית
בין זהות ומגדר במגזר הערבי
מאת: פאדי עומר
האם יש הבדל במגזר הערבי בין מבוגרים לבין גילאי הביניים והצעירים בתחושת השייכות לזהות הישראלית? האם יש הבדל בין המוסלמים והנוצרים? נתונים מהעשור האחרון מציגים את השינויים במגזר הערבי
"כולם מדברים על שלום", האומנם?
מאת: אלה הלר
לקראת שנת הבחירות 2019, מהם הנושאים הבוערים מבחינת הציבור בישראל – האם נושאי פנים כגון אחדות העם, פערים חברתיים-כלכליים ושחיתות בהנהגה, או נושאים של מדיניות חוץ וביטחון כמו הגרעין האיראני, המצב בעוטף עזה או שמא נושא השלום? מאמר זה בוחן את חשיבותו היחסית של השלום בדעת הקהל היהודית-ישראלית ועוקב אחר מגמות בסדר היום הציבורי לאורך זמן
ראש ממשלה תחת חקירה: מורה נבוכים
מה המשמעות של הגשת טיוטת כתב אישום לפני שימוע? האם רה"מ יכול לכהן אחרי הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע? מה המשמעות של שימוע? ומהן ההשלכות על שלטון החוק? מורה נבוכים לתהליך המשפטי
שתי ההצלחות הגדולות של הממשלה היוצאת - בזכות שיתוף פעולה בין-משרדי
מאת: דפנה אבירם-ניצן
שיפור הסביבה העסקית בתוך שנה וחצי בלבד התאפשר הודות לעבודה רוחבית ושיתוף פעולה בין-משרדי. יש לאמץ מודל זה כדי להתמודד עם אתגרים נוספים הדורשים שיתוף פעולה בין גורמי ממשל, נציגים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ומכוני מחקר רלוונטיים, וכך לבנות אסטרטגיות אפקטיביות, מקיפות וארוכות טווח
האמון במערכת המשפט נסדק
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בעקבות פרשת השוחד שנחשפה בימים האחרונים, מערכת המשפט, שנתפסת כמערכת האמינה, המקצועית והישרה ביותר מבין שלוש הרשויות – מתגלה גם היא כנגועה. אמון הציבור בה מתערער, והפגיעה בלגיטימיות של שלטון החוק עלולה להיות קריטית
התערבות זרה בבחירות - סכנה לדמוקרטיה
מאת: עו"ד אלי בכר, רון שמיר
הנכס החשוב ביותר של הדמוקרטיות המערביות הוא אמון הציבור בתהליך הבחירות ותוצאותיו. מכאן, שכאשר מתבצעת התערבות או השפעה על תהליך הבחירות באמצעות תקיפה במרחב מקוון על ידי ישות זרה, מדינתית או תת-מדינתית, מה שנתון בסכנה הוא בראש ובראשונה אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו
תודה לכחלון
מאת: ד"ר עמיר פוקס
היה יכול להיות גרוע יותר: הכנסת היוצאת חוקקה לא מעט חוקים שפגעו בערכים הדמוקרטיים של המדינה וערערו את מעמדם של שומרי הסף. עם זאת, מפלגת כולנו והעומד בראשה בלמו לא מעט חוקים ומנעו פגיעות נוספות, יש שיאמרו אנושות, בדמוקרטיה הישראלית
חינוך לשקיפות
שיטת מבחני המיצ"ב אינה חפה מפגמים, ופרסומה לעיני כל יוצר לא פעם העדפה וקטלוג של בתי ספר שתלמידיהם מצליחים יותר במבחנים ואף מחליש את הפיקוח על מוסדות החינוך. ואולם, היעדר שקיפות יגרור היעדר פיקוח ויעכב פיתוח כלים שנועדו לשפר את מערכת החינוך
עידן הפריימריז מת?
מאת: ד"ר עופר קניג
על רקע הפרסונליזציה המואצת שמתרחשת בשנים האחרונות ועלייתן של "מפלגות מנהיג" בראשן עומדת דמות מוכרת, חשוב מתמיד לשמור על ההליך הדמוקרטי גם בתוך המפלגות עצמן על מנת לעודד ייצוג רחב ככל האפשר בתוכן, לחזק את הקשר עם הבוחר ולאפשר לו להשפיע
האטה בשילוב חרדים בחברה
מאת: ד“ר גלעד מלאך
הקואליציה בכנסת היוצאת לא תרמה רבות לשילוב חרדים בתעסוקה ועיקר ההישגים שאנו רואים הינם תוצאה של חקיקה ומדיניות קודמת. בלא שינוי מדיניות, נראה בעתיד הקרוב עלייה מחודשת בשיעורי העוני במגזר החרדי, פגיעה בשגשוג של כלל המשק והעמקת השסע החרדי-חילוני בחברה הישראלית. הגיע זמן בחירות
כשהחריג הופך לנורמה
יש להציב בפני השב"כ סטנדרטים ברורים אשר ישמרו על זכויותיהם הבסיסיות של הנחקרים, גם בחקירות של מעשים חמורים, ולפעול להפחתת השימוש באמצעים "מיוחדים" לאירועים חריגים בלבד, תוך צמצום הגדרתם ככל שניתן
play
ישראל מתפצלת
שיטת הבחירות הנהוגה כיום מעודדת פיצול וריבוי מפלגות הן בימין והן בשמאל, דבר שפוגע במשילות לטווח הארוך. תמריצים ייעודיים, ביניהם הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר, יתרמו לריכוז המפלגות לכדי שני גושים עיקריים, ויגבירו את יכולת המשילות של הממשלה הבאה
הממשלה הבאה - ללא חרדים?
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה: "רוב הישראלים סבורים שהממשלה הבאה תהיה דומה לנוכחית ואינם מעוניינים בצירוף החרדים והערבים אליה"
ערים מעורבות, אך ללא שוויון הזדמנויות
מגמת המעבר של משפחות ערביות לערים מעורבות בהן חיים יהודים וערבים התרחבה בשנים האחרונות, אך מה שהיה אמור להיטיב עם המשפחות הערביות בשל הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, בעיקר לנשים, נתקל בקשיים כאשר לצד מגוון עבודות רחב, העובדים הערבים משתכרים פחות מאלה היהודים. אם פערי השכר הללו לא יצומצמו, מגמת המעבר עלולה להיבלם, ואיתה גם הפוטנציאל הגלום בערים מעורבות
לזכרו של משה ארנס
מאת: ד"ר אריק כרמון
איש אציל, פוליטיקאי המונע על ידי ערכים, מי שלעולם תוכו כברו, צנוע, חבר אמיתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה
ראש ממשלה בהליך פלילי
גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים
הדילמה העיתונאית במתקפות הסייבר
פריצת הסייבר בגרמניה הציפה את השאלה על מקומן של העיתונות והתקשורת בסוגיות הדלפה ומידע שהגיע בדרכים מפוקפקות. בעידן הדיגיטלי בו ניתן להשיג מידע כמעט על כל אדם ולעשות בו שימוש לרעה, הדילמה העיתונאית נעה בין העניין הציבורי, שעשוי להצדיק פרסום מידע שכזה, לבין פגיעה באמון הציבור במוסדותיו ואף סיכון הדמוקרטיה
ישראל זקוקה ליום זכויות אדם
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי
חיסיון או ביזיון רפואי?
התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, שאמורה לתרום לניבוי, אבחון ומניעת מחלות, התקבלה הרחק מתשומת הלב הציבורית ואיננה מספקת פתרונות לפרצי האבטחה שעלולים לחשוף את המאגר הרפואי של כולנו לעיני ולשימוש כל. החוק להגנת הפרטיות שאמור לסייע במקרים כאלה, לא מותאם לעולם הדיגיטלי של היום, ומפקיר את החיסיון הרפואי שלנו
פקודת השירות המשותף - אינטרס חיוני לנשים ולדתיים
בעוד שצה"ל עשה כברת דרך לטובת שילוב נרחב של נשים ביחידות השונות, הוא עוד לא מצא את הדרך ליישם את פקודת השירות המשותף בדרך שתאפשר לחיילים הדתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם ובאמונתם, ובה בעת לשמור על עיקרון השוויון ועל כבודן של הנשים המשרתות
play
סיכום: האירועים המשמעותיים של ממשלת נתניהו הרביעית
מאישור מתווה הגז, דרך פרשת אלאור אזריה, ביקור הנשיא טראמפ בישראל, ועד סוגיות דת ומדינה שגרמו לא פעם למשברים והביאו חלק מהפוליטיקאים לשבור את הכלים- הכנסת היוצאת ידעה עליות וירידות רבות, עד ההכרזה על הקדמת הבחירות לאפריל 2019. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בסקירה על האירועים הבולטים במהלך כהונת הכנסת ה-20, שהחזיקה מעמד כמעט קדנציה שלמה
מה שווה פיתוח כלכלי ללא שוויון אזרחי?
קשה להאמין שהממשלה היוצאת, זו שאישרה תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים בתחילת דרכה, היא אותה ממשלה שבחודשים האחרונים חוקקה את חוק הלאום, שמפלה לרעה את הציבור הערבי בישראל. אמנם ההיבט הכלכלי חשוב, אך בבחירות הקרובות על הציבור לשאול - מה שווה פיתוח כלכלי ללא שוויון אזרחי?
דרוש שוויון בייצוג ועדת הפרס של משרד התרבות
מאת: עו"ד עודד רון
הייצוג החסר של האוכלוסייה הערבית בוועדות הפרס של משרד התרבות והספורט מצביע על בעיה רחבה הרבה יותר - הדרה ארגונית ומערכתית של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה מהמשרד שאמון על תקצוב ושימור התרבות של כלל אזרחי המדינה
האם יש גל נטישה מהכנסת?
מאת: ד"ר עופר קניג
מנואל טרכטנברג, בוגי יעלון, דני דנון, ינון מגל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, יגאל גואטה, שי פירון, שרון גל.... מה המשותף להם? כולם אנשים שנבחרו לכנסת בבחירות האחרונות, אך עזבו אותה מאז מסיבות שונות ומגוונות. וזוהי רק רשימה חלקית. האם הכּנסת הנוכחית מתאפיינת ברמות שיא של נטישה? האם רבים מנבחרי הציבור מאסו בה?
מהברית עם מפא"י לימין החדש
מאת: יאיר שלג
מפלגת הימין החדש מחזירה את השרים בנט ושקד לנקודת ההתחלה של מסעם הפוליטי: הקמת מפלגת ימין דתית-חילונית חדשה. מעניין יהיה לראות האם יבלטו אך ורק בניסיון לאגף מימין את הליכוד או שיציעו גם משנה ליברלית יותר בתחומי דת ומדינה. על גילגולה של תנועת המפד"ל, ודפוסי ההצבעה של הציונות הדתית
בחירות על זהותה היהודית של המדינה
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
הגיעה העת להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט של נושאי דת ומדינה בבחירות הקרובות, כדי להבטיח שנחייה במדינה יהודית ודמוקרטית, ולא חרדית ודמוקרטית
מדינה אחת, שני גושים מרכזיים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הצבעה בבחירות הקרובות לגושים, במקום לאישים, תרסן את הקולות הקיצוניים בכל צד, תחזק את הקול המושתק של המרכז ותתרום לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית
play
תביעות השתקה
בנימין נתניהו נגד בן כספית, אורן חזן נגד עמית סגל, אפי נווה נגד שרון שפורר - בשנים האחרונות הוגשו מאות תביעות מצד פוליטיקאים ובעלי כוח נגד עיתונאים ופעילים חברתיים. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מסבירה מדוע התביעות הללו פוגעות בחופש הביטוי, למה בתי המשפט חייבים לפעול לדחיית תביעות לא מוצדקות על הסף, וכיצד עיתונאים ומושאי הסיקור צריכים לנהוג קצת יותר בכבוד אחד כלפי השני
ייצוג נשים ברשויות המקומיות
עם פיזורה של הכנסת ה-20, עומד הייצוג הנשי בה על רמת שיא של כל הזמנים: 35 חברות כנסת (29%). עם זאת, ייצוג הנשים בזירות פוליטיות אחרות – בממשלה, במפלגות, ובשלטון המקומי – נותר נמוך מאוד. האם הבחירות המקומיות האחרונות תרמו לשיפור המצב?
ייצוג לא ראוי
מאת: ד"ר גיא לוריא
למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים
סמכויות הוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי
מאת: ד"ר אסף שפירא
בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה
מערכת החינוך הערבי בישראל: תמונת מצב ואתגרי העתיד
מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, אריק רודניצקי
לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל
המכשול הפוליטי בשירותי הדת
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כשהמדינה היא זו שקובעת את הסטנדרט ההלכתי של שירותי הדת, הדרך לפוליטיזציה של היהדות היא בלתי נמנעת. הקטנת מעורבות המדינה בנושאים אלו תתרום לצמצום החיכוך שבין יהדות לפוליטיקה, תשפר את תדמית הרבנות הראשית ותחזק את היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות
סקר מיוחד: שומרי הכשרות לא מתפשרים על חותמת הרבנות
רוב שומרי הכשרות לא מסתפקים בהשגחה פרטית ומעוניינים בתעודת הכשר של הרבנות או בד"ץ; רוב מהיהודים בישראל תומכים בהרחבת חופש הפעולה של הזרמים הלא אורתודוקסיים ורק 38% מהיהודים בישראל מקפידים על כשרות מחוץ לבית
בלימת מתווה הגיוס הנוכחי הוא צעד נכון
מאת: יוחנן פלסנר
המניעים האמתיים לתיקון המתווה צריכים להתבסס על שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים ולא על ניסיונות להשפעה על מועד הבחירות
שקד מנסרת את הענף שהיא ומשרדה יושבים עליו
מאת: ד"ר גיא לוריא
הוראת השרה שקד להדיח את המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מייצוג עמדת הממשלה בוועדות הכנסת, נעשתה ללא כל סמכות חוקית. מוטב ששרת המשפטים תתמקד בגיבוי והגנה על המערכת עליה היא אמונה, במקום להתבטא כנגדה כדי להשיג רווחים פוליטיים
רשת הביטחון של כולנו בסכנה
מאת: דפנה אבירם-ניצן, חלי (רחל) זקן
הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי
טובין ציבורי שיש לשמור עליו
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האוניברסיטה העברית בירושלים, בבחירתה לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית, פותחת פתח מסוכן למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומדירה את השפה העברית ממרכזיותה בתרבות הלאומית, כשהיא זונחת את אחריותה כלפי החברה הישראלית
אי-יציבות או אי של יציבות
מאת: ד"ר עופר קניג
מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועדן? כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית
הגברת האמון וטיוב עבודת הממשל
מאת: פרופ' יובל פלדמן, ד"ר אסף כהן, דפנה אבירם-ניצן, עומר זליבנסקי אדן
החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל
לאומיות נגד ממלכתיות
מאת: יאיר שלג
לא לחינם פחד דוד בן-גוריון, מייסד המדינה ומייסדו של צה"ל, מיחידות בעלות אופי הומוגני. יחידות כאלה מעוררות מיידית את שאלת הנאמנות הכפולה. ההתנגשות השבוע בין חיילי הנח"ל החרדי לחיילי מג"ב צריך לחדד שתי מסקנות: חידוד הזהירות מיחידות הומוגניות, וחידוד ההתנגדות הרעיונית ללאומיות שאיננה ממלכתית
play
כל מה שצריך לדעת על החברה החרדית בישראל
שנתון החברה החרדית 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה: עלייה של 21% בלומדים בישיבות בתוך 3 שנים; האטה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה; החרדים קונים דירות להשקעה ושוכרים דירות באזורי הביקוש החרדיים
טרפת חוקי היסוד
מאת: ד"ר עמיר פוקס
כללי משחק אינם ניתנים לשינוי לעיתים קרובות, בטח לא לשם הטבה עם שחקן אחד בלבד, אז איך זה שאת חוקי היסוד בישראל, עליהם מושתתים העקרונות הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה, ניתן לשנות בקלות רבה כל כך?
האתגר: יהדות ישראלית
מאת: יאיר שלג
החברה החרדית עוברת תהליך ישראליזציה, אך ההשפעה אינה יכולה להיות חד צדדית בלבד. על הדור שלנו מוטלת האחריות לאחד בין שני הציבורים הללו, זה הדתי וזה הישראלי, וליצור זהות אחידה – יהודית ישראלית
יום שישי השחור של הזכות לפרטיות
ייתכן ששואב האבק החכם שקניתם מרגל אחריכם. בעוד מוצרי האלקטרוניקה החכמים עוזרים לנו לייעל את הרגלינו ובחירותינו, המידע האישי הרב שנאסף באמצעותם נשמר ומועבר לידיים זרות ללא הסכמתנו או ידיעתנו. נתונים על אורח החיים, ההעדפות והרגלי הצריכה שלנו משמשים להתאמת פרסומות, מוצרים ואף תוכן פוליטי, באופן שרומס בבוטות את זכותנו לפרטיות
play
סקר הרתיעה- פה זה לא אירופה?
הציבור היהודי בישראל מביע הסתייגות מקשר בין-אישי עם ערבים וחלקו אף מוטרד מריבוי הערבים המועסקים בתחום הרפואה
הגיע הזמן להקמת נציבות זכויות אדם בישראל
מאת: פרופ' יובל שני
דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה
צריך ואפשר לחסום פורנו
אל מול שפע התכנים המוצעים ברשת האינטרנט – חלקם פוגעניים ומיניים – עומדים הורים נבוכים ומערכת חינוך שאינה יודעת לתת מענה מספק. בהצעת החוק החדשה של ח"כ מיקי זוהר מוצע פתרון לכך, אך יש לצמצם אותו ולהגביל את הגישה לפורנו באמצעות חובת אימות גיל לאתרים מסוימים, כדי להגן על ילדינו ועל זכותנו לפרטיות באופן אפקטיבי
חסכונות העתיד
מאת: פרופ' איתן ששינסקי
מדינת ישראל הובילה בעשורים האחרונים שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית והקמת קרנות ברירת מחדל. למרות זאת, הביטוח הלאומי נמצא היום בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב. כיצד אנחנו האזרחים צריכים לדאוג לעתיד שלנו?
השבט האופטימי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מבין כל חלקי החברה הישראלית, נראה שהדתיים מרכיבים משקפיים שונים מהשאר, ורואים את המציאות הנשקפת מהם בהתאם: מצב הדמוקרטיה מצוין, חברי הכנסת ממלאים את תפקידם כראוי ואפילו השחיתות איננה משמעותית בעיניהם. בין אם זו אופטימיות הנובעת מאמונתם או מהבולטות ההולכת וגדלה שלהם בזירה הציבורית – יש לתעל אותה לכוח בונה ומאחד, ולא קיצוני ומפלג
דמוקרטיה היא לא התיוונות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ממדד הדמוקרטיה לשנת 2018 עולה תמונה מדאיגה, לפיה הדתיים והחרדים בישראל רואים בדמוקרטיה כאויב, ומעוניינים לחזק את הרכיב היהודי של המדינה על פני זה הדמוקרטי. דווקא בגלל זה, חשוב להבין ולזכור שעקרונות הדמוקרטיה מבוססים על ערכי היהדות, ואינם סותרים לה
play
הוציאו את הפוליטיקה מן השחיתות
אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית
play
הצגת מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018
פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא
פסיקת בית המשפט העליון - מדרון חלקלק בדרך להתרת עינויים?
פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע
המצפן המוסרי של צה"ל
ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך
play
ראש ממשלה עמוס מדי
על רקע התפטרות שר הביטחון היוצא ליברמן, רוב הישראלים סבורים שנתניהו לא צריך לתפקד כשר הביטחון במקביל לתפקידו כראש הממשלה. בנוסף, לאור הבחירות הקרבות, שליש מהישראלים היו רוצים לראות את גנץ מכהן כראש הממשלה הבא
מה רוצים מעפולה?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
בסערה שקמה סביב הצהרת האמונים של חברי מועצת עפולה קיים מוסר כפול. אל לנו להיות מופתעים שהרשויות המקומיות מיישמות הלכה למעשה את מה שהתקבל כחוק יסוד בכנסת – אפליית מיעוטים והתחייבות לשמור על צביון יהודי
מעבר למסך הבערות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
התגובות להחלטתו של היועמ"ש מימין ומשמאל בעניין תיקי נתניהו הן בגדר תסריט ידוע מראש, אך על שני הצדדים להיזהר מהתבטאויות שעלולות לשלול את מהותו של מוסד היועמ"ש או לערער על הלגיטימיות שלו בעיני הציבור הישראלי לאכיפת דיני העונשין בישראל
שתי דמוקרטיות לשני עמים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כולנו יודעים על המתח הקיים בין אנשי השמאל-מרכז והימין, אך בזמן האחרון ולאור מאבקים שונים בין שני הגושים נפערה תהום נוספת שהולידה שסע חדש – השסע הדמוקרטי, בו כל קבוצה רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית באופן שונה לגמרי, בהתאם להשקפות העולם שלה והאופן בו היא תופסת ומגדירה מהי דמוקרטיה
קמצנות רגולטורית
העיכוב בהחלטה על המיזוג בין ערוץ 10 ל'רשת' הציף בעיה רחבה עוד יותר - הנטל הרגולטורי הנובע מהיעדר שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות בישראל, מקשה על תפקוד מהיר ויעיל שלהן ופוגע במשק. הסדרת תחומי הסמכות והאחריות של כל רשות בחוק וקיום שיח להעברת מידע ביניהן, יפתחו את התרבות הבין-ארגונית הנחוצה לשם כך
מחצית מהישראלים סבורים שההנהגה בישראל מושחתת
נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2018 חושפים כי כמחצית מהישראלים (47%) סבורים שההנהגה בישראל מושחתת ומאמינים (52%) שחקירות השחיתות הרבות בישראל הן עדות לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית. עוד על תפיסת השחיתות של הציבור בכל הנוגע למוסדות השלטון בפרק המלא מתוך מדד הדמוקרטיה העוסק בשחיתות שלטונית
play
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. גם השנה ניכרת עליה בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד ורוב הישראלים גאים בישראליותם. ממצא מעניין וחדש קשור למתח שבין גוש הימין לגוש השמאל- שלראשונה מזה 16 שנה הפך להיות המתח החזק ביותר בחברה הישראלית
זינוק בעלייה
העלייה באמון הציבור הישראלי בתקשורת אינה בהכרח תוצאה של בדק בית עצמאי בקרב התקשורת הישראלית, אלא חלק ממגמה עולמית שנקשרת בירידת האמון ברשתות החברתיות, עלייה במודעות על האופן בו הן משמשות כלי בידי הפוליטיקאים ובחזרה ל"מבוגר האחראי"
מעשה באזרחים ישראלים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
שני אזרחים ישראלים נחלו הישגים גדולים בזמן האחרון והביאו למדינה גאווה גדולה, אולם בעיני רבים מהציבור הישראלי הם עדיין נחשבים לאזרחים סוג ב'. למה? כי הם לא יהודים
דמוקרטיה נטולת ערכים דמוקרטיים
מאת: עו״ד אלונה וינוגרד
הממשלה הנוכחית אמנם כבר מריחה את הסוף, אבל מתעקשת לקדם יוזמות פרסונליות שישרתו את האינטרסים הצרים שלה ויבטיחו המשכיות לשלטון מסוים בלבד (של ציבור אחד בלבד), תוך השתקת מוסדות וארגונים שונים, שאמורים דווקא לייצג את המיעוט במדינה דמוקרטית תקינה, ויצירת תלות שלהם בה
סולם ערכי הלחימה בטרור של הישראלים
עם התגברות הביקורת על אופן דרכי הפעולה של צה"ל ומדיניות נקיטת היד הקשה כנגד הטרור, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בדקו מה חושב הציבור על סוגיות ביטחוניות וערכיות שונות, האם הוא מגבה את צה"ל ואת אופן תפקודו וכיצד הוא מושפע מהבעת עמדותיהם של נבחרי הציבור בנושאים אלה
ההכרעה הערכית בשילוב חרדים באקדמיה
מאת: ד"ר אסף מלחי
בעוד חלק מהקהילות החרדיות מאפשרות פתיחות מסוימת, חלקן האחר נשאר נאמן לערכים שמרניים. כשפחות ממחצית מהחרדים חשופים לאינטרנט – וברור שהם אלו המשתייכים לחלקים הליברליים יותר בקהילה – ההסתמכות על מדגם אינטרנטי לחקר יחסם להפרדה מגדרית במסגרות אקדמיות לוקה בחסר. ד"ר אסף מלחי משיב למאמרה של ד"ר נטע ברק-קורן, שביקרה את מחקרו על חרדים באקדמיה
כוחנו במחלוקותינו
מאת: עו"ד גלעד וינר
בימים בהם מי שלא מסכים עם דעת הרוב במדינה נחשב ל'בוגד' והמחלוקות הפוליטיות יוצרות שיח מתלהם ואף אלים לעיתים, דווקא החזרה למקורות יכולה ללמד אותנו שיעור בקבלת היריב ודעתו השונה, וביצירת שיח מפרה במקום מלבה
איפה אני ואיפה הדמוקרטיה הישראלית?
אז מה מצבה של הדמוקרטיה בישראל? עד כמה אתם גאים להיות ישראלים? האם חקירות נבחרי הציבור ישפיעו על עמדתך בקלפי? והאם חברי הכנסת עבדים קשה ומבצעים את תפקידם? מוזמנים להיות הראשונים לענות על סקר מדד הדמוקרטיה ולגלות איפה אתם ביחס לשאר הישראלים!
play
על תפקיד המדינאים ותפקיד הפרקליטים
הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת
