מאמרים

מאמר זה בוחן את מידת האי הלימה התעסוקתית בקרב משכילים ערבים בהשוואה למשכילים יהודים. המאמר מסתמך על נתונים של סקרי כוח אדם לשנים 2010-2000. 

בזמן בו הופכות הרשתות החברתיות לזירה חשובה מאי פעם לפעילות פוליטית, וקמפיין מתוזמר היטב בפייסבוק וביוטיוב יכול להשפיע אף יותר מאשר קמפיין בטלוויזיה. חוסר האיזון בין הרגולציה הקיימת על אמצעי התקשורת הממוסדת לבין היעדר ההסדרה של תכנים זהים הנמצאים ברשת, הינו לא פחות מאשר פצצת זמן.

קשה שלא לשמוע בזמן האחרון על הבחירות הקרבות לנשיאות ארצות הברית. אבל מה בעצם יודע האזרח הישראלי הממוצע על הבחירות הללו, על משמעותן ועל אופי התנהלותן? 

הכרזתם של נתניהו וליברמן על התמודדות ברשימה משותפת היא אבן דרך חשובה בתהלין־ ארוך, הכרחי, להבראת המערכת הפוליטית. תהליך שביסודו עומדת מגמת החזרה לגושים הגדולים.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מתכוון להגיש בקרוב בקשה לשדרוג מעמד הפלסטינים באו"ם מ"ישות משקיפה" ל"מדינה לא חברה משקיפה". מאמר זה מציג את משמעות המהלך ואת השלכותיו האפשריות במישורים השונים.

יום הזיכרון לרצח רבין צריך להיות מצוין כיום של חשבון נפש של הדמוקרטיה הישראלית – לא כיום זיכרון לאיש רבין, ואפילו לא לתהליך אוסלו. החברה הישראלית צריכה הייתה לציין ביום זה את הפגיעה הנוראה, חסרת התקדים, בחיים הדמוקרטיים, שמבטאים למעשה את עצם יכולתנו לקיים חברה משותפת. 

מחבר המאמר מתייחס לשתי סוגיות: האחת קשורה לתפקידו של המורה הערבי והשפעתו הבלתי-פורמלית; והאחרת קשורה לאופני ההתמודדות של הורים מסוימים לנוכח הקרטוע של מערכת החינוך הערבית.

הרוב השקט במגזר חייב לגבש עמדה רוחנית־דתית חלופית לעמדה החרד"לית. המאבק על אורח חייו של הדור הבא עדיין פתוח.

ארז תדמור תקף במאמרו את החוברת 'על דמוקרטיה, שוויון וזכויות הפרט: לפי משנת זאב ז'בוטינסקי' וטען שמדובר בחוברת עמוסת הטעיות וסילופים. המחברים משיבים לו.

חוק טל שימש בעיקר ככסות למדינה נגד ביקורתו של בג"ץ, עד שפקעה סבלנותה של מערכת המשפט. מאז ביטול החוק עסוק הצבא בגיבוש הצעותיו, ובינתיים לא השתנה דבר בדחייה הגורפת של גיוס חרדים. החברה הישראלית צריכה להחליט מה היא רוצה באמצעות שוק הרעיונות והכנסת, ורק אז להטיל את המימוש על אנשי הצבא והאוצר.

מפלגות רבות בישראל לא רואות בחוקות שלהן כמסמכים מחייבים ונוטות לשנות את העקרונות המוסדרים בהן לפי צרכי השעה הפוליטיים. 

הכנסת היוצאת תיזכר כאחת שהעניקה אמון לאחת הממשלות היציבות ביותר שידעה מדינת ישראל אך גם ככזו שנשחקו בה עד דק הסובלנות למיעוט, הכבוד לכללי המשחק וקוד ההתנהגות הפרלמנטרי.

המאמר סוקר את הדרכים לפיזור הכנסת ומראה כיצד הן שומרות על מנגנוני איזון, ייצוב ובלימת זעזועים פוליטיים, שמטרתם לנסות לייצב את המערכת הפוליטית טרם ההליכה לבחירות.

איך נתפסת הדמוקרטיה הישראלית בענייהם של מכוני מחקר בין-לאומיים שונים? לאילו ציונים זוכה ישראל במדדים הבין-לאומיים המשווים עשרות מדינות מדי שנה?

ב- 13.9.12 דנה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בטיוטת הצעת חוק מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. משמעות ההצעה היא שועדה זו מקדמת בחקיקה את הקמתו של גוף ביקורת על הפרקליטות ועל יתר רשויות התביעה, כמו גם על כלל מערך השירות המשפטי של מדינת ישראל. פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד גיא לוריא הגישו לוועדה נייר עמדה שבו הם מתנגדים למהלך הזה. 

הפעם הביעו אזרחי הממלכה אמון במפלגות הזרם המרכזי, אשר נחשבות תומכות בהמשך החברות באיחוד האירופי ותומכות בצעדי צנע החיוניים לייצוב המשק. 

"תהילה שוורץ-אלטשולר במכתב אישי למנכ"ל הנכנס של הרשות השנייה- שי באב"ד.

לאחרונה מתקיים דיון משפטי וציבורי בנושא פסיקת הוצאות משפט כבדות וחריגות ל"עותרים ציבוריים" בבג"ץ. במאמר זה נטען כי פסיקת ההוצאות המוגדלת אינה מבטאת בהכרח מסר של "סגירת שערי בג"ץ", אלא מקדמת שיקולים של יעילות שיביאו לידי שיפור בפעילות העותרים ואף לשיפור הנגישות לצדק בבג"ץ. 

לזכות הגישה לערכאות שיפוטיות מעמד חוקתי מיוחד במשפט הישראלי. הצעת החוק 'בוררות חובה' פוגעת בזכות הגישה לערכאות; היא מהווה הפרטה של שירות חיוני שמדינה אמורה לספק לאזרחיה. נדרש טיפול בעומס בבתי המשפט וזו אכן מטרת ההצעה, השאלה המרכזית היא האם בכל מחיר, גם בפגיעה בנגישות האזרח למערכת הצדק. קראו את מכתבם של פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד גיא לוריא ועו"ד עמיר פוקס, שנשלח ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

במהלך השנים בדקו סקרי מרכז גוטמן את עמדות הציבור הישראלי בסוגיית גיוס בני הישיבות לשירות צבאי. במסמך זה נציג את העמדות הללו, ונראה כיצד מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מסוימים של המשיבים משפיעים על נטייתם להתנגד לגיוס בני ישיבות או לתמוך בו. לבסוף גם נסקור את עמדות הציבור לגבי הפרדה בין חיילים לחיילות בצה"ל כחלק מדרישותיהם של גורמים דתיים וחרדיים.

בעקבות התבטאותו של הנשיא שמעון פרס בענין התקיפה באיראן, דנה בלאנדר מעלה שוב את שאלת מעמדו של נשיא המדינה וסמכויותיו.

הטייסים אינם אוטומטים מבצעיים, אלא אינדיבידואלים בעלי ערכים ועולם רגשי. ואולם, הם חיילים בצה"ל והאחריות על ביצוע המשימה מוטלת עליהם על פי חוק. את הוויכוח הלגיטימי על רציות המשימה אין לבצע על גבם. ידידיה שטרן ואבי שגיא בעקבות העצומה הקוראת לטייסי חיל האוויר לסרב לתקיפה באיראן.

בעוד עמדות הציבור ובני הנוער מקצינות לכיוון הלאומני-דתי, עד כדי תמיכה גוברת בשלילת זכותם של אזרחים ערבים להיבחר לכנסת, עוסק משרד החינוך בחיזוק הערכים הלאומיים- והחלשת לימודי האזרחות כמקצוע להקניית ערכים של דמוקרטיה ליברלית. עמיר פוקס בעקבות גילויי האלימות בירושלים השבוע.

בימים האחרונים מתרבים הפרסומים על כוונתם של ראש הממשלה ושר הביטחון להוביל בקרוב מהלך מנע צבאי באיראן במטרה לבלום את תכנית הגרעין שלה. במקרה או שלא במקרה, אישרה עתה הממשלה הצעה הכוללת שינויים בתקנון עבודתה. קרמניצר צור סבורים כי כמה מהתיקונים אינם ראויים.

במאמר זה בוחן נביל חטאב אם ישנם פערים בהשכלה הפורמלית הנדרשת מעובדי הוראה בבתי הספר היסודיים הערבים והיהודיים לעומת השכלתם הלכה למעשה ואם תוצאות בחינה זו מסייעות להבין את הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים בישראל.

פסק הדין מכיר בקיומם של הבדלי תרבות ופערי שפה, אך קובע כי "אין מדובר בקשיים שמערכת החינוך אינה יכולה להתמודד עמם". האם משרד החינוך יפתור את הבעיה על ידי חינוך נפרד לילדי העותרים? נותר רק לקוות שלא נגיע לשם.

אביגדור ליברמן מנסה להחיל כאן משטר נשיאותי, אלא שהתוכנית שלו לא רק מסוכנת לדמוקרטיה, אלא גם בלתי מעשית. לדעתו של ד"ר אריק כרמון מדובר באיום קיומי.

מי שעוקב אחר התנהלותו של משרד החינוך יכול היה לחזות שמפקח מקצוע בעל תפיסה ממלכתית, פלורליסטית וביקורתית כאדר כהן לא יאריך ימים במשרד. פיטוריו מבטאים גישת "תפוס ככל יכולתך" הפושה כיום בקרב העומדות בראש מוסדות השלטון.

המחאה החברתית של הקיץ מזכירה לכולנו את משמעותה האמיתית של דמוקרטיה. דווקא בימים אלה יש לדאוג בייחוד לאושיות הדמוקרטיה בישראל: חופש הביטוי, חופש המחאה והיכולת להשמיע ביקורת על השלטון.