מאמרים

המחקר החדש של מרכז גוטמן מחדד שוב את הזיקה שבין עמדות דתיות לבין עמדות אנטי-דמוקרטיות. שורש הבעיה נעוץ בתפיסת הזהות היהודית באופן נגטיבי: את מי ואת מה היא מגבילה ולא אילו ערכים היא נועדה לשרת.

המתח בין זכויות הנשים לזכויות הדתיים לא צריך להיות מוגדר כמתח בין תפישת כור ההיתוך לתפישה רב-תרבותית, אלא כמתח בין שני ביטויים של ערך 'כבוד האדם'. רק כך אפשר יהיה לתבוע שגם כשמתקבלת הכרעה עקרונית לטובת זכותם של דתיים לשמור על זהותם, היא תוגבל בפועל לאופנים המצמצמים למינימום את הפגיעה בנשים. וחוץ מזה, צריך שכל צד יפעל לריסון הקצוות במחנהו לפני שהוא תובע זאת מהזולת.

ב 16.9.2013 בג"צ פסל את תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות שאפשר את החזקתם של מבקשי מקלט במעצר ממושך. בהרכב מורחב של 9 שופטים נקבע כי התיקון אינו חוקתי ובטל. הממשלה – והכנסת – בחרו לפסוע בדרך שאינה תואמת הן את ההגנה על חירות האדם הקבועה במשפט החוקתי הישראלי והן את מחויבויתיה הבינלאומיות של ישראל לפי אמנת הפליטים.

פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן: "אם הממשלה רוצה לתת הנחות שתעשה זאת מתקציבה ולא מתקציב הרשויות המקומיות".

סדר היום הישראלי מציג תמונה מעוותת של המציאות המתמקדת בקבוצות שוליים - סיקריקים, נערי גבעות ושמאל פוסט-ציוני. ידידיה שטרן סבור כי כדי שיהיה לנו עתיד משותף עלינו להרחיק את עצמנו משיח השנאה ולהוקיע את קבוצות השוליים.

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק המסתננים. רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים, טוענת כי נתניהו וישי סימנו את המטרה, וכי הם מונעים דיון ציבורי אמיתי בסוגיה ומבססים אותו על נתונים שקריים.

הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים ואילו במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה.

הדרת נשים היא פרקטיקה שכיחה בכל מקום: מהאקדמיה הליבראלית ועד לשוק העבודה הקפיטליסטי. ואולם, המדירים ה"רגילים" אינם גאים במעשיהם ומשתדלים להכחיש אותם. מנגד, הדרת נשים על רקע דתי גורסת הדרה לכתחילה. כביכול, נשים הן מכשול, דבר עבירה, ולכן יש לצמצם נוכחותן ברשות הרבים. טיעוני כזב אלו הפכו להיות תוקפניים במיוחד באחרונה. מדוע?

השבוע הודיע איש התקשורת יאיר לפיד על כוונתו להתמודד בבחירות הבאות לכנסת. לאחרונה עמד לפיד במוקד הדיון בהצעות חוק לתקופת צינון לאנשי תקשורת. בד בבד מקודמת בכנסת הצעת חוק לקיצור תקופת הצינון לבכירים במערכת הביטחון. קראו עוד במאמרה של דנה בלאנדר.

בתאריך 10.1.12, דנה ועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק בתי המשפט – בוררות חובה. מדובר בהצעה מסוכנת, המשקפת התנערות מוחלטת של המדינה מאחריותה לספק "חבילת שירותים" בסיסית לאזרחיה. הצעה זו פוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות. יוצא אפוא שעל מזבח החתירה להליך יעיל מוקרבות זכויות אדם בסיסיות. 

למרות הירידה באבטלה שחלה בעשור האחרון, שיעור העוני התרחב. כיצד אפשר ליישב שתי תופעות שלכאורה נראה  שהתרחשו בשתי מדינות שונות? מומי דהן משיב על השאלה.

התגברות נוכחותם של צעירים דתיים-לאומיים בצבא יצרה תהליך דה-לגיטימציה מתעצם על שירות נשים. המחבר מבקש להסביר תהליך זה כתגובת נגד להתמודדות של דתיים-לאומיים בזירות שונות מחוץ לצבא, המקרינה גם על גישתם המגדרית בתוך הצבא. 

הצעת החוק לשינוי בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים מהווה שינוי של כללי המשחק בצורה דרמטית. שינוי כזה חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.

בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ער בסוגיית הדרת נשים מתחומים שונים במרחב הציבורי. האם הדרה מסוג זה מתרחשת גם בזירה הפוליטית? האם נשים בישראל זוכות לייצוג הולם בכנסת ובממשלה? או אולי הן סובלות מתת-ייצוג חריג יותר מזה הקיים במדינות אחרות? עופר קניג מראה במאמר זה שבצד שיפור ניכר בייצוג הנשים בכנסת, הן סובלות עדיין מתת-ייצוג מחפיר סביב שולחן הממשלה.

שותפות ממשל פתוח (Open Government Partnership) היא יוזמה בינלאומית חדשה לקידום המחויבות של ממשלות לעקרונות של שקיפות, העצמה וחיזוק של מעורבות אזרחים ומאבק בשחיתות בעזרת טכנולוגיות חדשניות. ממשלת ישראל הצטרפה ליוזמה, והמכון הישראלי לדמוקרטיה מסייע לה בתמיכה מקצועית. בד בבד התקבל המכון לקבוצת ארגוני התמך של היוזמה הבינלאומית. 

מתברר שלמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על היחלשות ערכי הדמוקרטיה בישראל, הציבור מסרב להפנים את הטענה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב. בסקר שנערך לאחרונה עולה כי לציבור הבנה טובה יותר בדמוקרטיה משיש לכמה מן המחוקקים.

במאמר זה טוען ד"ר שאול שנהב שהבעיה העיקרית בשיבוץ דברי השבח לראש הממשלה בטקס הזיכרון לנספי אסון הכרמל נעוצה בכך שנוסח הדברים חרג מהמקובל בטקסי זיכרון ושנעשה שימוש לא מקובל ולא ראוי במרחב הציבורי לצורכי שכנוע. זהו מקרה של פוליטיזציה בעייתית של טקס זיכרון ממלכתי ושל דמות הקריין, העשויה להזכיר משטרים לא דמוקרטיים.

האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה ומדד השלום, מהם עולה במפתיע, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה, והיא נותרה בינונית כשהייתה.

יאיר שלג על הנסיבות שהביאו לאירועי השבוע שעבר בשומרון: התהליכים הפוליטיים והאידאולוגיים בקרב המתנחלים, וגם המשבר הכללי במעמד הסמכויות, וסמכות שלטון החוק בפרט, בחברה הישראלית.

הרב אלי בן דהן, יוצא כנגד הקריאה לביטול הסמכות הייחודית של הרבנות הראשית על טקסי הנישואין, לתפיסתו היתר להנהגת נישואים אזרחיים אינו מתאים למדינת ישראל ואף יגרור בעקבותיו נזקים גדולים.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה, וצוות הפרויקט משיקים בלוג חדש! הבלוג יעסוק הן בנושאים של מדיניות תקשורת, רגולציה ומדיה חדשה והן בתחומים משיקים. הפוסט הראשון בוחן כיצד ישפיעו ריבוי ערוצים ומגוון גדל והולך של ממשקי צפייה על ההעדפות, על הרגלי הצפייה בטלוויזיה ועל עיצוב פניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה, וצוות הפרויקט משיקים בלוג חדש! הבלוג יעסוק הן בנושאים של מדיניות תקשורת, רגולציה ומדיה חדשה והן בתחומים משיקים. הפוסט הראשון בוחן כיצד ישפיעו ריבוי ערוצים ומגוון גדל והולך של ממשקי צפייה על ההעדפות, על הרגלי הצפייה בטלוויזיה ועל עיצוב פניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית.

אם לא תהיינה הפתעות ודחיות של הרגע האחרון, בראשית שנת 2012 אמור להצטרף ערוץ טלוויזיה חדש לרשימת הערוצים הישראליים. אתגרים רבים רובצים לפתחו של הערוץ, וראוי להעלותם לדיון ציבורי עוד בזמן הישיבה אל שולחן הסרטוטים ולא כחוכמה לאחר מעשה אם הערוץ יקרוס. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

היועץ המשפטי לממשלה החליט לפני ימים ספורים כי אין לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת בגין הסתה לגזענות. לא רק שהנימוקים שהציג היועץ אינם משכנעים, הם מנוגדים לשכל הישר ואף מקוממים מהיותם מנוגדים לעקרונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק.

מאמר זה משווה את ההשפעה של מחזורי עסקים על מצבם של הערבים והיהודים בשוק העבודה הישראלי.

התיקון המוצע לחוק לשון הרע בעייתי מאוד, אבל כך גם אחדות מהתגובות נגדו; היועץ המשפטי לממשלה נותן לרב שמואל אליהו פטור מהעמדה לדין דווקא על התבטאותו החמורה ביותר; הנאבקים נגד הטרדות מיניות מרחיבים את הגדרת המושג באופן היוצר זילות לעצם העברה. יאיר שלג מבקש ראייה מורכבת קצת יותר על כמה מסערות הימים האחרונים.

ישראל היא המובילה מבין מדינות העולם בשיעור של העסקת עובדי קבלן. שיטת העסקה זו חצתה בישראל את הגבולות המצומצמים הנהוגים במדינות שונות בעולם. המצב במשק הישראלי משקף ניצול לרעה של הרעיון הבסיסי והוא מצטרף לסדרת עיוותים בשוק העבודה בישראל. קראו את המלצותיו של פרופ' ערן ישיב בנושא.

הצעת חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עוררה בשבועות האחרונים דיונים רבים. ביקשנו לברר מהן עמדות הציבור כלפי היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית? איזו משמעות מקנה הציבור למושגים "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית"?