מאמרים

הקמתה של ועדת טרכטנברג היתה צעד משמעותי וחיוני אולם ניכר כי המלצותיה מאכזבות. הוועדה הציגה ניתוח נכון של הבעיות אך בחרה לקדש את ההסדרים הישנים במקום לפרוץ דרך חדשה לחברה צודקת יותר. קראו את מאמרו של מומי דהן.

המלצות הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק שהוגשו לאחרונה והתגובות להן בעיתון מעריב מלמדות אותנו שיעור חשוב על חשיבותה של ההפרדה בין בעלות על עיתון ובין בעלות על תאגידים כלכליים.

הצוערים שהחרימו את שירת הנשים והעיתונאים שהתפטרו בגלל הטייקונים. יאיר שלג על שני סקנדלים מהשבוע שעבר שמאירים שתי סוגיות עקרוניות חשובות.

אפשרות הכרזתה של מדינה פלסטינית במסגרת עצרת האו"ם מעוררת אי נוחות הן בקרב מדינת ישראל והן בקרב תנועת חמאס. נדמה כי זו האחרונה אינה מתכחשת לצורך בהכרה בינלאומית אך באותה מידה מתקשה לחיות בשלום אם המהלך אותו מובילים אויביה הפוליטיים מבית. על הנימוקים העומדים מאחורי עמדה זו, קראו במאמרו של שלומי דסקל.

מצבים קיצוניים עלולים לעורר תגובות ממסדיות שנויות במחלוקת: כך, בקיץ 2011 ראינו שעקרונות יסוד מהותיים כגון זכויות של עצורים ונאשמים, מידתיות בענישה ושמירה על חופש הביטוי חשופים ופגיעים גם בדמוקרטיות ותיקות ויציבות כבריטניה. קראו את מאמרו של רובי ציגלר.

שאלת קבלתה של פלסטין כמדינה באו"ם מציבה לפני ישראל אתגרים לא פשוטים, אך גם טומנת בחובה כמה יתרונות ממשיים. קראו את מאמרו של יובל שני, העוסק בסיכונים ובסיכויים הנוגעים להתפתחויות האחרונות בזירת האו"ם.

פתיחת שנת הלימודים תשע"ב והמאבק החברתי המתחולל בשבועות האחרונים העלו את נושא החינוך הציבורי לראש סדר היום. ישראל אינה המדינה היחידה שמושמעות בה טענות נגד מגמות של הפרטה וסטנדרטיזציה בתחום זה. מהן התמורות המתרחשות במערכת החינוך האמריקנית, והאם הן רלוונטיות למערכת החינוך הישראלית? קראו את מאמרו של אביב כהן.

השיח החדש שנוצר, עקבות השיח המגזרי הישן, הוויכוח הפנימי בין המנהיגים והעימות התקשורתי סביבה. מבט על מה שכבר קרה למחאה החברתית בקיץ האחרון, ומה רצוי שיקרה לה.

הרשות הפלסטינית הכריזה כי היא עתידה לפנות לארגון האומות המאוחדות בבקשה להכריז על מדינה פלסטינית. מהי משמעותה של הכרזה כזו? האם יכול האו"ם להקים מדינה פלסטינית? האם יש בדבר כדי להשפיע על מדיניותה של ישראל? קראו את מאמרו של עמיחי כהן

מפלגת העבודה בוחרת ביום שני מנהיג חדש. אבל פעם נוספת, כמו בכל פריימריז אחרים שהתקיימו בעשור האחרון, כתם הוטל על הליך דמוקרטי זה. האם זו עילה מספקת לשקול את ביטול הבחירות המקדימות?

התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.

בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של חשודים ונאשמים בפלילים הנוקטים צעדים משפטיים נגד אנשי רשויות החקירה והתביעה בגין פרסום לשון הרע בעניינם. כיצד יכולים עובדי הרשויות להתגונן מפני תביעות אלו ומהו הדין הרצוי? קראו את מחקרו של אלעד פלד.

חשיבותה של מחאת האוהלים נעוצה בראש ובראשונה ברוח החיים שהפיחה ביסוד האזרחי המשותף לכולנו, ובבסיסו התביעה המוסרית לצדק חברתי. עוד בטרם שככה המחאה יש מקום לבחון את הישגיה ואת יעדיה העתידיים. קראו את מאמרו של מרדכי קרמניצר.

הוא היה הלוחם מספר אחת למען זכויות ניצולי השואה – ישיר, עממי, תמיד עם להט ותמיד ענייני. יאיר שלג על נח פלוג ז"ל, שהלך השבוע לעולמו.

בניסיון להימנע משיקולים פוליטיים מבקשת הצעת חוק חדשה למנות מבקר לפרקליטות שימונה על ידי הכנסת. מדובר בהצעה מסוכנת לשלטון החוק ולשוויון לפניו, שכן משמעותה עירוב שיקולים פוליטיים בניהול הליכים פליליים ופגיעה בעצמאותה המקצועית של הפרקליטות.

הצעת חוק חדשה מציעה להקים נציבות ביקורת על פרקליטות המדינה. למרות הצורך בביקורת על הפרקליטות, סבורים  מרדכי קרמניצר וגיא לוריא כי ההצעה הנוכחית  אינה יעילה, וכי היא יוצרת ביקורת פוליטית על הפרקליטות ולא מקצועית.

מדוע בישראל אין אלימות חברתית כמו בבריטניה, ומה עלול לגרום לכך שתתפרץ אלימות כזו. יאיר שלג על לקחי לונדון, שעלולים לחכות גם לנו.

יוני 1969, ימי מלחמת ההתשה, ארבעה חודשים לפני הבחירות לכנסת השביעית. בראשות הממשלה עמדה גולדה מאיר. המכון למחקר חברתי שימושי (מרכז גוטמן לסקרים) ערך סקר דעת קהל בנושא הדיור. השאלות שנשאלו אז נראות רלוונטיות ביותר גם כיום.

בחודש יולי התרחשו שני אירועים שהקשר בינם מקרי: דחיית עתירה בנושא נוהל החזרת מבקשי מקלט פוטנציאליים למצרים והקמת הרפובליקה של דרום סודן. עם זאת יש בין האירועים מן המשותף: שניהם עלולים להרחיק את היום שבו ישראל תאמץ מדיניות כוללת על יסוד אמנת הפליטים לטיפול בהסדרת מעמדם של מבקשי מקלט ופליטים.

מחאת האוהלים היא מחאתם של צעירים חדורי אמונה ותקווה. על הדור הוותיק להקשיב לקולות העולים מן הרחוב, לשפה החדשה שמשתמשים בה המוחים המדברים על אחווה, הכלה וקיום בכבוד. לדעתה של ראש פרויקט צוערי הדמוקרטיה - לדור הבוגר יש אולי מה ללמוד מן הצעירים.

מחאות חברתיות בישראל מוכרות לנו מן העבר, אך לרוב היו אלה קווי שבר אחרים: אמונה דתית, השתייכות עדתית וקיפוח מגזרי היו הגורמים שהוציאו המונים לרחובות. האם במחאה הנוכחית אנו עדים סוף סוף להתגבשותו של מעמד ביניים על בסיס כלכלי בישראל?

הצלחתו והיקפו של המאבק כנגד מחירי הדיור ויוקר המחייה מציב את הכלכלה הישראלית בצומת דרכים משמעותית. כדי להצליח ולהפוך את הסיסמאות על צדק חברתי למציאות מציע מומי דהן למקד את המאבק בשלושה תחומים: הגברת המיסוי הישיר על זה העקיף, צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות אמיתית ואכיפת תנאי העסקה הוגנים בשוק העבודה.

למה התפרצה המחאה החברתית דווקא עכשיו, מדוע מתנגד הימין הדתי למחאה ולמה הוא טועה בכך, ומהן הסכנות האורבות לפתחה של המחאה.יאיר שלג בנסיון לנתח כמה מהשאלות המרכזיות מסביב לתופעה הכי לוהטת בקיץ 2011.

שוויון לנשים בשוק העבודה הוא עקרון המשמש גם את התומכים בהעלאת גיל הפרישה לנשים וגם במתנגדים לשינוי זה. יו"ר נעמ"ת טליה לבני טוענת כי השימוש בשוויון בצד התומך בהצעה הוא עלה תאנה לחסכון תקציבי, כי האפליה המגדרית מובנית בשוק העבודה, וכי העלאת גיל הפרישה תפגע פגיעה קשה בציבור הנשים המוחלש.

חוקים האוסרים תרומות מגופים זרים לארגונים בתוך המדינה נחקקו בשנים האחרונות במדינות כמו ונצואלה ורוסיה. מדוע נחקקים חוקים כאלה והאם זהו הסטנדרט הדמוקרטי אליו שואפת כנסת ישראל? קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ושירי קרבס.

"מחאת האוהלים" צוברת תאוצה, ובין השיטין עולה בה קול מעניין: הדור הצעיר מוחה נגד דור ההורים – זה שנהנָה מפֵּרות של צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה ומשאיר לילדיו שוק עבודה אכזרי, נטול תנאי רווחה וללא אופק לחיים טובים.

אין עוררין על כך שקיימת אפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים. אך האם הדרך להיאבק באפליה זו הינה על ידי יצירת עיוות נוסף בתנאים הפנסיוניים ובגיל הפרישה? קראו את מאמרו של מומי דהן.

פרשת הרב ליאור מביאה לשיא את המתח בין הציבור החילוני לזה הדתי-לאומי בישראל. כדי ליצור מכנה משותף ובסיס ערכי איתן למדינה על הציבור החילוני לא לייחס את עמדות הקצה לכלל הציבור הדתי ועל החברה הדתית לקבל את הערכים ההומניסטיים האמורים להיות משותפים לכולנו, גם כאשר היא כועסת על העוינות כלפיה. 

ב-9 ביולי הכריזה דרום סודן על עצמאותה. בכך תם מאבק ארוך של יותר מחמישה עשורים, ונולדה המדינה ה-193 החברה באו"ם. בשורות הבאות נסקור בקצרה את קווי המתאר של המדינה הצעירה בעולם.