מאמרים

עשרה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה-18, הטיל נשיא המדינה על מנהיג הליכוד בנימין תניהו את המשימה של הרכבת הממשלה. כיצד מתרחש תהליך ההרכבה בדמוקרטיות אחרות, מי ממנה את האדם שעליו תוטל המלאכה והאם הוא מוגבל בזמן?

בתחילת ינואר אישר הרכב של בג"ץ למדינה לשנות את מדיניותה בארבע השנים האחרונות ולפיה אין הורסים בתי מחבלים, ובכך אִפשר לאטום שתיים מתוך ארבע הקומות שבהן התגוררו בני משפחתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ברשימה זו נבחן את הלגיטימיות – או יותר נכון חוסר הלגיטימיות – של הריסת בתי מחבלים, מתוך שימוש בפסק דין אבו דהים כנקודת מוצא.

הכנסת החדשה שלאחר בחירות 2009 נותרה מרובת מפלגות, והרכבת ממשלה יציבה עודנה אתגר לא פשוט. ואולם לפחות מזווית ראייה אחת הכנסת החדשה רושמת לזכותה שיפור: ייצוג שיא של חברות כנסת.

ב-10 בפברואר 2009 נערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-18. תוצאותיהן כבר ידועות, וכך גם הרכב הסיעות בכנסת וכוחן היחסי. ובכל זאת עדיין לא ברור מה יהיה הרכב הממשלה, ומי יעמוד/תעמוד בראשה.

בימים רביעי עד שישי, 19-17 בדצמבר 2008, נערכה סדנה בינלאומית בנושא אנטי-פוליטיקה אשר עסקה בקשר בין האזרחים, הפוליטיקה, והעיסוק הפוליטי. לפניכם מאמרו של מר ג'ון לויד ובו מוצגת התרשמותו מן הסדנה, ונושאים נוספים העומדים במוקד הדיון הפוליטי. 

איך סופרים את הקולות, ולפי מה מחלקים את המושבים בכנסת? נוסחת הבחירות היא אופן תרגום הקולות למושבים ולה השלכות משמעותיות על תוצאות הבחירות ועל מפת המפלגות. מאמר זה סוקר את הנוסחאות הנהוגות ואת המשמעויות הנגזרות מהן.

ביום 12 בינואר 2009 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות. מרדכי קרמניצר רואה בכך הוכחה נוספת להידרדרותה של הפוליטיקה בישראל ותעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית. לפניכם שני מאמרי דעה היוצאים חוצץ כנגד החלטה זו וכן נייר עמדה בנושא.

ההחלטה על הקדמת הבחירות הארציות ל-10 בפברואר 2009 יצרה סמיכות זמנים, הפרש של שלושה חודשים בלבד, בין הבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו בנובמבר 2008, ובין הבחירות הארציות. סמיכות הזמנים מחדדת את שאלת הזיקה בין שתי מערכות הבחירות: האם הצלחה במישור המקומי מנבאת הצלחה במישור הארצי? האם העובדה שמועמד מטעם מפלגה מסוימת נבחר לראש רשות מקומית מלמדת על מידת התמיכה במפלגה? תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בנובמבר 2008 סיפקו עדות נוספת להתעצמותן של רשימות ומועמדים עצמאיים-מקומיים ולהיחלשות של המפלגות הארציות במישור המקומי. לראיה, ראשי ארבע הערים הגדולות שנבחרו (ניר ברקת בירושלים, רון חולדאי בתל אביב, יונה יהב בחיפה ורוביק דנילוביץ' בבאר שבע) הם מועמדים עצמאים שלא זוהו זיהוי רשמי עם שום מפלגה (אף שחלקם זכו לתמיכתן של מפלגות).

ריאיון עם ד"ר ראם שגב, מחבר הספר "חופש הביטוי: הצדקות וסייגים" לרגל פרסומו של הספר.

חוסר שביעות הרצון של הציבור הרחב בישראל מתפקודה של המדינה הוא עובדה ידועה. פחות ידועה העובדה שעל אף אי-שביעות הרצון הזאת, הציבור הישראלי מעדיף בבירור לקבל שירותים חברתיים-כלכליים, כגון רפואה וחינוך, מן המדינה ולא מנדבנים פרטיים, מגופים עסקיים או מארגוני החברה האזרחית.

בבחירות 2006 נרשם שיא שלילי בשיעור המצביעים בבחירות הכלליות. מאמר זה מבקש לצייר תמונה כוללת של המגמות שהתרחשו בישראל מִקום המדינה, לחשוף מגמות בשיעורי ההצבעה בקרב ערביי ישראל, להציג ממד משווה על המתרחש בארצות דמוקרטיות אחרות ולהרחיב על הסכנות הממשיות הטמונות במגמה זו של שיעורי הצבעה נמוכים.

לנוכח סיפורי השחיתות העולים מכל עבר, עולה השאלה כיצד זרוע אחת של מערכת השלטון נשארת מחוסנת מפני התופעה. אולי אם נבין את הרכיבים להיעדר השחיתות ברשות השופטת נוכל להקדים ולמנוע שחיתויות במערכות השלטון האחרות.

בימים אלו מרכיבות המפלגות השונות את רשימות המועמדים שלהן לכנסת. קיימות שיטות אחדות לבחירות מועמדים ולהן השפעות שונות על הרכב הרשימה והתהליך. קראו על השיטות השונות, השלכותיהן, המאפיין הרווח בישראל ועל המגמות המתפתחות בשנים האחרונות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו, ובעיקר על רקע חוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה (1996–2003), קרא לסדרה של הצעות לרפורמה בשיטת הבחירות הנהוגה בישראל. באפריל 2008 הגישו ארבעה חברי כנסת מסיעות קדימה, העבודה-מימד והליכוד הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות בישראל. 

מהו "חינוך לתודעה פוליטית"? מאמרו של פרופ' אייל נווה, שנכתב לרגל המפגש הרביעי בסדרת המגפשים חינוך לתודעה פוליטית

ב-18 בנובמבר התכנסה הוועידה של המפלגה הדתית-לאומית (מפד"ל) והצביעה בעד פירוק מוסדות המפלגה והתמזגותה של המפד"ל אל תוך מפלגת הימין החדשה שקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בכך נעלמה מהמערכת הפוליטית אחת המפלגות הוותיקות ביותר.

מה זה תוכנית הבראה? [...] לא צריך שום תוכנית הבראה. צריך תיקון בחשיבה של ממשלת ישראל לגבי עיריות. (שלמה להט [ציץ'], 1993)

בראשית השנה האזרחית, כאשר החל המרוץ הארוך לבחירת מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, היו רק בודדים שנתנו לברק אובמה סיכוי כלשהו לזכות במרוץ. עוד פחות מכך האמינו באפשרות הכמעט דמיונית שאובמה, מועמד שחור, ייבחר לנשיאה ה-44 של ארצות הברית. אך במהלך 11 החודשים שחלפו הצליח אובמה לסחוף אחריו אמריקנים רבים. בדרך הוא הצליח לגבור על הילרי קלינטון, על ג'ון מקיין אך אולי יותר מכול – הוא הצליח לגבור על דעות קדומות, לבטל פחדים קמאיים, לנטרל את נושא הגזע ולהיבחר לנשיא ארצות הברית בניצחון ברור ומשכנע.

תנועת 'המפקד הלאומי' ביקשה לשדר פרסומת ברדיו ובטלוויזיה. בפרסומת היא ביקשה להציג את עיקרי ההסכם שהגיעה אליו עם גורמים ברשות הפלסטינית ולהאיץ בצופים ובשומעים לצרף את קולם למפקד. רשות השידור והרשות השנייה פסלו לשידור את הפרסומת בטענה שהיא פרסומת פוליטית, ופרסומת פוליטית אסורה לשידור על פי הכללים הפנימיים של הרשויות.

'רוסים' צעירים ומשכילים עוזבים את הארץ יותר מצברים ומחפשים עתיד טוב יותר במדינות המערב ובמדינות ברית המועצות לשעבר. במדינה מתוקנת תופעה כזאת אמורה להדאיג את מקבלי ההחלטות ולחייב אותם בטיפול מידי ועמוק. לא כך בישראל. התעלמות מכוונת או הסתרת עובדות בנוסח הסובייטי?!