מאת: פרופ' עופר קניג
לאחר חודשים רבים של חוסר ודאות במערכת הפוליטית נפל לבסוף הפור ונתקבלה ההחלטה להקדים את הבחירות לכנסת ה-18. התחושה השוררת בקרב הציבור היא שמדינת ישראל הולכת בעת האחרונה פעמים רבות מדי לבחירות ושקצב חילופי הממשלות בה מהיר מדי.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מאת: ראם שגב
מאת: ד"ר אריק כרמון
החלטת הממשלה-יום שחור לדמוקרטיה הישראלית הצעת השר פרדימן בנוגע למעמדו של בית המשפט העליון שהתקבלה היום בממשלה ברוב זעום, מערערת ומסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. כך אמר ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בתגובה לאישור הממשלה את הצעתו של השר פרידמן בדבר צמצום סמכויותיו של בית המשפט העליון.
מאת: אייל נווה, רותי גבע
לקראת פתיחת שנת הלימודים שטח לפנינו פרופ' אייל נווה את תפיסותיו בנושא חינוך. פרופ' נווה הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועמד בראש התכנית 'חינוך לתודעה פוליטית'.
בימים אלו מונחת על שולחן הכנסת הצעת חקיקה המבקשת לתקן את דיני ההתיישנות הפלילית בישראל. קראו על מהות הדין הקיים, עיקרי ההצעה לשינוי ומהותה וביקורת הצעת החקיקה והצעות לשיפורה.
מאת: רועי קונפינו, פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: יעל כהן-רימר, פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: יעל כהן-רימר, פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: יעל כהן-רימר, פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: עו“ד לינא סאבא־חבש, פרופ' מרדכי קרמניצר, ליאת לבנון
תיפקוד מח"ש במהלך האירועים ולאחריהם היה לקוי, ולא ניתן להסביר את הגיבוי שניתן לה; החלטת הפרקליטות להימנע מחקירה פלילית במקביל לעבודת ועדת החקירה הממלכתית אינה סבירה; והחלטת היועמ"ש להפקיד את הבדיקה המחודשת בידי צוות פרקליטים-תמוהה ביותר.
ביום ראשון, 20.07.2008, צפויה לעלות לדיון בועדת חוץ ובטחון של הכנסת הצעה ממשלתית לתיקון חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. תיקון זה אינו ראוי משתי סיבות עיקריות - ראשית, הוא מציע להתיר כליאה של אנשים לתקופה של עד 28 ימים ללא ביקורת שיפוטית, מה שעלול להביא לכליאת שווא של חפים מפשע לתקופות ארוכות מאוד. שנית, תקופת הכליאה הארוכה ללא ביקורת שיפוטית או אפשרות ליצירת קשר עם העולם החיצון מגדילה את הסיכוי כי יופעלו נגד הכלואים אמצעי חקירה לא כשרים כגון עינויים.
מאת: אפרת רחף, פרופ' מרדכי קרמניצר
בשבוע הבא תעלה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק המבקשת לשלול את אזרחותם של סייעני טרור. מחקר חדש של אפרת רחף מתנגד להצעת חוק זו וממליץ לבטל את הסמכות לבטל אזרחות בגין הפרת אמונים. קראו את תקציר המחקר ומסקנותיו.
מאת: לסלי סבה
מאת: אולריך אלמן
הרצאתו של פרופ' אולריך אלמן, דיקן הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, בעניין שחיתות ציבורית.
מאת: דנה בלאנדר
מפתיע לגלות שחקר דעת הקהל בישראל קדם להקמת המדינה, כאשר 'המכון לחקר דעת הקהל', ערך מחקרים המבוססים על סקרים בקרב אנשי ההגנה עוד בטרם ובימי מלחמת השחרור גם בקרב חיילי צה"ל.
מאת: שמואל הרשקוביץ
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: רועי קונפינו, פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: רועי קונפינו, פרופ' מרדכי קרמניצר
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מאת: מיכאל פיליפוב
הבחירות האחרונות לפרלמנט הרוסי (דומה) הביאו מדענים, עיתונאים ופרשנים מכל רחבי העולם לחזור לדבר על התרבות הפוליטית של האדם הפוסט-סובייטי – אדם שמחפש מנהיגות חזקה שתבטיח לו יציבות ותחושת גאווה במדינתו.
מאת:
בעידן הנוכחי, קמפיין פוליטי דרך האינטרנט הוא גורם מרכזי בהצלחה או בכישלון בבחירות. מה עשו המפלגות בישראל בבחירות 2006?, מה עשתה מר"צ שלא עשו מפלגות אחרות ואיזה קמפיין יצר סערה בליכוד ומדוע?
הסדרה שחיתות פוליטית מורכבת משלושה ספרים ובוחנת את המשמעות של תופעת השחיתות הפוליטית ואת דפוסי ההתנהלות שלה.
מאת: פרופ' עופר קניג
בשעה שהקרב במפלגה הרפובליקנית הסתיים זה כבר, המרוץ הדמוקרטי הוכרע רשמית רק בראשית יוני. מאמר זה, השלישי בסדרה, סוקר את ההתפתחויות בשני המרוצים מאז 'יום שלישי הגדול' בפברואר.
מאת: יעל הדר, נעמי הימיין רייש, אנה קנפלמן
עד כמה מרכזית סוגיית הביטחון בקרב הציבור הישראלי ועד כמה היא מרכזית בעיני המפלגות? מה שיעור האזרחים בישראל המשייכים את עצמם למחנה הימין ומה שיעורם של אלה המשייכים את עצמם למחנה השמאל?
מאת: פרופ' עופר קניג
ב-11 וב-12 באפריל הלכו אזרחי איטליה לבחירות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. לאחר שנתיים בשליטת גוש השמאל, חזר הגה השלטון לידי הימין ולידיו של סילביו ברלוסקוני, מנהיגו הבלתי מעורער ב-15 השנים האחרונות. לברלוסקוני זו תקופת הכהונה השלישית בתפקיד ראש ממשלה.
מאת: ראם שגב