מאמרים

בימים אלו רואה אור האנציקלופדיה 'זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי'. יאיר שלג, חוקר בכיר במכון, חיבר את הערך הסתגלות החברה הדתית בישראל למודרניזציה כאחת משש נקודות מבט שנתנו לערך זה באנציקלופדיה. הערך ניתן באדיבות זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי, עורך ראשי: ירמיהו יובל, יוזם מנהל ועורך: יאיר צבן, עורך כללי: דוד שחם. כתר הוצאה לאור, 2007.

לאחרונה אישרה ועדת שרים לחקיקה את הצעת חוק פקודת העיתונות שהגיש השר מאיר שיטרית. המאמר שלפניכם מבקר ומעריך את הצעת החוק החדשה על פי שלושת העקרונות המרכזיים בהצעה: סגירת עיתון, הדחת עורך או בעל שליטה בעיתון רב תפוצה שהורשע בפלילים, הטלת חובת שקיפות על תאגידי עיתונים.

פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, ובכך לעקוף את בית המשפט. כיצד היא מיושמת בקנדה והאם היא מתאימה למערכת הישראלית?

כיצד מעריך הציבור בישראל את המוסדות המרכזיים; הכנסת, התקשורת, מוסד ראש הממשלה ומוסד בית המשפט העליון? מי מהמוסדות שומר על יציבות ומי נתפס כשומר הדמוקרטיה הטוב ביותר?

בשבועות האחרונים מתנהלת חקירה נגד נשיא המדינה בגין חשדות לביצוע עברות, על פי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, ובגין חשד לביצוע עברות מין בכפייה

לאחרונה הגיעו שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה להסכמה על דרך המינוי של פרקליט המדינה הבא. להלן נדון בדרך מינוי זו, ברקע לעיצובה ובהשלכותיה. נראה שהשיטה שנבחרה רחוקה מן השיטה ששימשה השראה לעיצובה – דרך המינוי שהמליצה עליה בזמנו ועדת שמגר – והיא מעוררת קשיים מדאיגים.

לאחר משבר פוליטי חוקתי שנמשך למעלה משלושה חודשים, הלכו ב-22 ביולי אזרחי טורקיה לקלפיות כדי לבחור פרלמנט חדש. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי ביוזמת ראש הממשלה, בתגובה לקשיים שהתגלו בבחירת נשיא חדש לרפובליקה. הבחירות נתפסו כמבחן חשוב לחברה ולדמוקרטיה בטורקיה וכמאבק איתנים בין המצדדים בשימור אופייה החילוני של הרפובליקה לבין הכוחות השמרניים האִסלאמיסטים, בראשותו של ראש הממשלה רֶצֶ'פּ טַייפ אֶרדואן, שמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות.

מי נתפס בעיני הציבור בישראל כראש הממשלה האהוד ביותר –  שמיר, פרס, שרון? ואולי נתניהו או ברק? אנו פותחים בסדרת מאמרים שמטרתה להעמיק בממצאי הסקרים שערך מרכז גוטמן. עניינו של המאמר הראשון הוא רמת האהדה שרחש הציבור לראשי הממשלה שכיהנו בישראל בשנים 1984–2006.

אירועי חודש יוני 2007 ברשות הפלסטינית הם הזדמנות להבהיר מהי שיטת המשטר הנהוגה בה ומהן הסמכויות של יושב ראש הרשות וראש הממשלה על פי החוקה שהתקבלה ב-2002 ותוקנה ב-2003. (ראו החוקה הפלסטינית)

מי הם הישראלים שרוצים לחיות בארץ גם בעתיד? באילו קבוצות הרצון לחיות במדינה חלש? מי בטוח נשאר: מצביעי ש"ס או מצביעי מרצ? אלה השאלות הנדונות במאמר זה, המבוסס על סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007.

כ-16 שנה ישראל מחכה להצטרף לארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD, ולהיחשב רשמית לאחת המדינות המתועשות בעולם, והנה זה קרה.

הבחירות לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה נערכו ב-28 במאי. תוצאות הבחירות ישליכו לא רק על הזירה הפנים-מפלגתית, אלא גם על הרכב הממשלה ועל יציבותה. זו הפעם השישית מאז 1992 שבה נבחר יושב ראש בשיטת פריימריז – כלומר על ידי חברי המפלגה. לפני כן נבחרו מנהיגי המפלגה על ידי גופים בוחרים מצומצמים יותר.

'הממשלה בישראל מעולם לא הייתה ראויה יותר לביקורת ולהערכה שלילית מן הציבור' - מתברר שאפשר היה לומר את המשפט הזה כבר לפני 35 שנים. נתוני הסקרים של מרכז גוטמן מלמדים שבכל תקופה ההתפתחות השלילית המתחוללת בה נראית הגרועה ביותר. סקר העוסק בהערכת הציבור את ביצועי הממשלה מובא במאמר זה.

סוגיות שקשורות ביחסי הגומלין בין מבקר המדינה, בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה עולות מדי יום ביומו על סדר היום הציבורי באופן שמלווה לעתים בטונים צורמים. כזכור, מחלוקת זו הגיעה לשיאה בפרשת האזנות הסתר במשפטו של השר חיים רמון.

גובהו של אחוז החסימה בישראל נמצא מאז 1992 בתהליך העלאה הדרגתי, והוא עומד היום על 2%. במסדרונות הכנסת נשמעות היום יזמות להעלאתו לרמות גבוהות יותר, של בין 2.5% ל-4%.

מנגנון ההתגברות כדגם להסדרת היחסים בין בית המשפט העליון לכנסת, בימים אלו מגבש משרד המשפטים הצעת חוק ממשלתית המבקשת להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון מלקיים ביקורת על חקיקה של הכנסת.

החוק הנורווגי – אמצעי לחיזוק הכנסת דיונים במטרה לקדם הצעה לחוקה בהסכמה רחבה. אתר המכון ירחיב מעת לעת, אודות הנושאים הנדונים בוועדת חוקה.

מכתב מאת ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם תום שנתה הראשונה של הכנסת ה-17.

האם מוסד נשיא המדינה נחוץ? מי אמון על בחירת הנשיא? מהן דרכי הבחירה האפשריות? האם הצבעה גלויה היא בגדר הליך מקובל?

הליך אישור החוק לווה בביקורת מצד חלק מחברי הכנסת, והם אף פעלו לצמצום חוק ההסדרים ולהוצאת סעיפים אחדים מחוצה לו לדיון בוועדות הכנסת. הוויכוח סביב חוק ההסדרים מספק הזדמנות לבחון מהו חוק ההסדרים, מה תכליתו, מה ייחודו בהשוואה לחקיקה אחרת, מדוע הוא מעורר ביקורת וכיצד אפשר לשנות את מתכונתו.

רפורמה פרלמנטרית לדמוקרטיה יציבה – ההצעות העיקריות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאחר הבחירות הנשיא מזמן אליו את נציגי הסיעות בכנסת, ועל פי המלצתן הוא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.

בחירות 2006 בארצות הברית - ניצחון סוחף לדמוקרטים, הבחירות שנערכו ב-7 בנובמבר 2006 בארצות הברית הביאו לשינוי מהותי בנוף הפוליטי שלה.

בימים אלה מתנהל ויכוח ער בשאלה אם יש לשנות את שיטת המשטר בישראל או לשפר בה את המשטר הקיים. הצעת החוק של חבר הכנסת אביגדור ליברמן אושרה בממשלה, והיא מציעה להנהיג בישראל משטר נשיאותי. המאמר יבחן את הצעת החוק, יבהיר את עיקריה ויצביע על חסרונות אפשריים של השיטה הנשיאותית בכלל ושל הצעת החוק בפרט. הקושי המרכזי בהצעת החוק הוא שלמעשה אין מדובר כלל במשטר נשיאותי, אלא במשטר כלאיים המשלב מרכיבים מהשיטה הפרלמנטרית ומרכיבים משיטת הבחירה הישירה (שהייתה נהוגה בישראל בשנים 2001-1996 על פי חוק יסוד: הממשלה, 1992). לפיכך הצעת החוק מלאה סתירות פנימיות ואף טעויות מהותיות. יש לתמוה על שהמציעים הצעה כה מרחיקת לכת בשיטת המשטר הישראלית עושים זאת באופן מרושל ביותר, המעיד על חוסר רצינות.

המשפט הנוהג בישראל הוא ברובו מערבי, חילוני וליברלי, אבל הנישואים והגירושים נערכים בה על פי הדין הדתי. האם רעיון ברית הזוגיות יכול לפתור את המצוקות המתעוררות בשל מצב עניינים זה? מהם ההבדלים בין ברית זוגיות לבין נישואים אזרחיים? ברית הזוגיות– מחקר מדיניות חדש מאת ד"ר שחר ליפשיץ, מיוזמיו הראשונים של רעיון ברית הזוגיות.

הקריאה לשינוי שיטת הממשל בישראל מתעוררת בכל פעם שמתגלע משבר פוליטי. היזמה הנוכחית קוראת להנהגת משטר נשיאותי בישראל. המצדדים במשטר זה רואים בו תרופת פלא לחוליי המערכת הפוליטית בישראל, כפי שטענו בעבר באשר לשיטת הבחירה הישירה. דיון ציבורי מעמיק ומפוכח בשאלת הרפורמה הדרושה למערכת הפוליטית בישראל מצריך עיון בשאלות מהו משטר נשיאותי, מהו משטר פרלמנטרי, ומה ההבדל ביניהם? מהן הסיבות לכך שמשטר נשיאותי אינו מתאים למערכת הפוליטית ולחברה בישראל? כיצד אפשר לשפר את המשטר הפרלמנטרי הקיים היום בישראל?

סקירת מאמרו של ידידיה צ' שטרן 'בין שופט לשיפוט', בעקבות צאת ספרו של אהרן ברק שופט בחברה הדמוקרטית*