התוכנית לרפורמות בשוק העבודה

חזון התוכנית לרפורמות בשוק העבודה - לקדם מחקר יישומי שתכליתו התמודדות עם התמורות הנוכחיות והצפויות בשוק העבודה, והיערכות לאתגרים שמציב בפנינו שוק העבודה המתפתח.  על בסיס מחקרי התוכנית, אנו פועלים להעמקת ההבנה של התהליכים שעובר שוק העבודה, זיהוי הכשלים הקיימים ופיתוח רעיונות וצעדי מדיניות להיערכות לתמורות המתרחשות והצפויות.  

שוק העבודה העתידי טומן בחובו אתגרים רבים בצד הזדמנויות לצמיחה ולחדשנות. מומחים בתחום חוזים שינויים מרחיקי לכת במבנה ובמאפיינים של שוק העבודה בעשור הקרוב, אשר לניצניהם אנו עדים כבר היום. תמורות אלה מקורן בין היתר בהתפתחויות טכנולוגיות, בשינויים דמוגרפיים, בהעמקת תהליך הגלובליזציה ובשינויים תפיסתיים בכל הנוגע לעולם העבודה.

על רקע התפתחויות אלו הקמנו בפברואר 2017 את קבוצת העבודה והחשיבה הישראלית להיערכות לאתגרי שוק העבודה העתידי.

בנוסף, תוכנית זו שמה לה כחזון לקדם מערכת פנסיה גמישה ואיתנה, על רבדיה, הנותנת מענה לאוכלוסיות ייחודיות ואינה מנציחה את הפערים אלא מסייעת לצמצומם.

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה אבירם-ניצן

    מנהלת התוכנית

    קראו עוד

    דפנה אבירם-ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. בשנים 2016-2003 הייתה מנהלת המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים.
    ב-2016 הקימה את היחידה לחקר ההגירה והעלייה במרכז אהרון מאיר לחקר הבנקאות באוניברסיטת בר-אילן ולאורך השנים כיהנה כדירקטורית חיצונית במגוון חברות (כלל פיננסים – קרנות נאמנות, אטראו שוקי הון ועוד), חברת וועדות השקעה, וועדות ביקורת ועוד.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יותם מרגלית

    עמית בכיר

    קראו עוד

    הוביל את פרויקט הבנק העולמי בנושא מדיניות ההשקעות של תאגידים בינלאומיים. חבר סגל בפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת סטנפורד. בעבר היה חבר סגל באוניברסיטת קולומביה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' איתן ששינסקי

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' ששינסקי הוא מרצה לכלכלה (אמריטוס) באוניברסיטה העברית בירושלים, ומופקד הקתדרה למימון ציבורי ע"ש סר אייזיק וולפסון במוסד.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר איתן רגב

    עמית מחקר

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: כלכלת עבודה, כלכלת המגזר החרדי, כלכלת בריאות, יוקר המחיה, מיסוי אופטימלי.

  • תמונת ברירת מחדל

    חלי (רחל) זקן

    חוקרת

  • תמונת ברירת מחדל

    גבריאל גורדון

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    ירדן קידר

    עוזר מחקר

  • תמונת ברירת מחדל

    עידו חי

    עוזר מחקר

מדינות רבות בעולם כבר הבינו שהדרך ליצירת ביקושים לעובדים עוברת דרך הכשרות מקצועיות וסבסוד תקופת ההכשרה. על הממשלה בישראל לפעול בנתיב זה ובמקביל להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות שיגבירו הביקוש לאנשי מקצוע בתחום התכנון והביצוע, וכן לביקוש למוצרים של התעשייה הישראלית

מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים

למעלה ממחצית מהנעדרים זמנית מעבודתם בגלל משבר הקורונה הם בטווח הגילאים 30 עד 54, המהווים את ליבת שוק העבודה, רובם המכריע גם בעלי משפחות. על ממשלת ישראל לנצל את המצב ולהציע להם הכשרות והסבות מקצועיות באופן מיידי באמצעות המעסיקים

מהסקר עולה כי נכון לתחילת אפריל, 48% מהנשים השכירות דיווחו כי יצאו לחופשה או פוטרו, לעומת 32% מהגברים. מרבית הפער נובע מיציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) – 37% מהנשים דיווחו כי יצאו לחל"ת לעומת 24% מהגברים

המדיניות הכלכלית המומלצת ליציאה ממשבר הקורונה עוברת דרך: סבסוד שכרם של היוצאים לחל"ת; הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכירים ולעצמאיים; שיפור והתאמת מערכת ההכשרות המקצועיות; קידום גמישות בשוק העבודה וקידום עבודה מרחוק/מהבית; חיזוק ושימור מועסקים בני 50+ בשוק העבודה; הקלות בנגישות לאשראי לאוכלוסיות מחולשות; העלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים; והפחתת הנטל הבירוקרטי וייעול הרגולציה

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

המשבר הכלכלי מחדד את הפערים שאפיינו עד היום את שוק העבודה הישראלי בין השכירים לעצמאים. אם 3.8 מיליון שכירים נהנו מכרית ביטחון מיידית של דמי אבטלה וחל"ת, כחצי מיליון עצמאים ועסקים זעירים, נאלצו להמתין למעלה מחודש עד לקבלת מענה למצוקתם. אבל לא רק. פערים נוספים צפים ועולים בימים אלה בין שכירים בסקטור הציבורי, שנהנים מביטחון תעסוקתי ויציבות, לשכירים במגזר העסקי שחשופים לתנודות במחזור העסקים, וגם בין עובדים מאוגדים לאלה שלא. סקר כלכלי מיוחד

אחת המשימות הבוערות שיעמדו לפתחו של שר הרווחה החדש, היא שמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. לשם כך יש להפריד בין מימון קצבאות לטווח הקצר, המושפעות ישירות מזעזועים מאקרו כלכליים, לקצבאות יציבות יחסית

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

בהנחה שלא נחווה גל שני של התפרצות, אנו מעריכים שלקראת סוף השנה, שיעור האבטלה יתייצב על 9.5%, שהם כ-400 אלף מובטלים. מדובר במכה קשה למשק

משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן

רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה

play

בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות סובל מחוסר אפקטיביות שפוגעת באוכלוסיות החלשות. ככל שנשכיל להפוך את מערך ההכשרות המקצועיות ליעיל, אטרקטיבי ורלוונטי יותר לצורכי המעסיקים, הדבר יתרום לתעשייה ולכלכלה הישראלית.

להארכת תוחלת החיים יתרונות רבים, אך יש גם לתת את הדעת על השלכותיה. הדבר מגדיל את פרק הזמן שלאחר הפרישה, ובכך פורס את החיסכון הפנסיוני על פני תקופה ארוכה יותר. הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

מדינת ישראל הובילה בעשורים האחרונים שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית והקמת קרנות ברירת מחדל. למרות זאת, הביטוח הלאומי נמצא היום בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב. כיצד אנחנו האזרחים צריכים לדאוג לעתיד שלנו?

play

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה, וחשוב שהוועדה תיתן לה מענה, היא אילו הכשרות מקצועיות יניבו את התשואה המיטבית למשק ועל אילו הגיע הזמן לוותר, זאת לצד מיפוי סט המיומנויות הנדרש כיום בשוק העבודה, בדגש על תחומים בהם לאדם יש יתרון מובהק על המחשב והמכונה

play

הפיטורים קורעי הלב בנגב קרמיקה ובמפעלים נוספים בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של שינויים דרמטיים שעוברים על שוק העבודה שלנו. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהמקצועות שמוכרים לנו היום, ייעלמו בעתיד הקרוב בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומעבר לשוק של מיומנויות. למעשה, שליש מהתלמידים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים היום. אז מה צריכה המדינה וכל אחד ואחת מאיתנו לעשות בכדי להיערך לשינויים ולמקצועות העתיד?

חייל משוחרר- לאן פניך מבחינה מקצועית? לא מומלץ שתבחר במסלולי מנהל עסקים, כלכלה או משפטים- שם השוק כבר מפוצץ. מקצועות טכנולוגיים ותעשייה היברדית הם הדבר האמיתי הבא. 

על כשל השוק שבין מגזר השירותים למגזר התעשייה ומה הקשר בין הכשרות מקצועיות ושכר סטודנטים? שיחה עם ד"ר איתן רגב, חוקר במכון ודן פרת מנכ"ל קרן סטף ורטהיימר יחד עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?

לפי דו"ח העוני האחרון שפרסם ביטוח לאומי, מצבם של הקשישים בישראל השתפר - אך שיעור העוני שלהם עודנו גבוה יחסית למדינות ה-OECD ועומד על 16.7%. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם בשבוע שעבר נמצא, בין היתר, כי 56% מהציבור חוששים שלא יוכלו להתקיים בכבוד בגילאי הזקנה. יש לשנות את הקצאת הסבסוד המדינתי, בדמות אגרות החוב המיועדות ואופן חלוקתן, ולפתח מודל דינמי לקביעת גיל הפרישה

השקעה של המדינה בבניית תשתית חזקה ואפקטיבית להעסקה מחדש הינה צורך קריטי. היא תתרום לא רק להתמודדות עם מצב של אבטלה וסגירת מפעלים אלא גם לשיפור משמעותי במערכת יחסי העבודה וליכולת לקדם רפורמות שיתרמו למשק כולו

פרופ׳ יותם מרגלית ודפנה אבירם ניצן בשיחה עם איתן אבריאל, עורך מגזין דה מרקר ומייסד האתר, על המעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות, כיצד השחקנים המרכזיים במשק ובממשלה נערכים למציאות המשתנה ואיך מייצרים אקוסיסטם להתמודד עם האתגרים של חוסר ביטחון תעסוקתי

לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, ננסה להבין מפרופ' איתן ששינסקי כיצד משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערכת הפנסיה של כולנו ועד כמה משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערך הפנסיות

החלטת האוצר לשנות את תמהיל האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה אמנם מצמצמת את הסיכון של פורשים לפנסיה, אך באה על חשבון הצעירים ומיטיבה בעיקר עם בעלי שכר גבוה

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.

 

לאור משבר הקורונה, התכנס צוות שוק העבודה העתידי בפגישה דיגיטלית במטרה לדון בשאלה כיצד ניתן לנצל את המצב שנכפה על כולנו בשל משבר הקורונה, בו רובנו נאלצים לעבוד מרחוק, במטרה לקדם ולהסדיר עבודה חלקית מהבית גם ביום שאחרי

default

בכנס יוצג מחקר חדשני שערכו פרופ' יובל פלדמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תמר קריכלי-כץ מאוניברסיטת תל-אביב ועו"ד חגי פורת, המצביע על סוגי אפליה שונים לאוכלוסיות שונות, ופתרונות שונים לכל אחד מהם.

  • למוזמנים בלבד