פרויקט האקלים

המרכז לממשל וכלכלה >> התוכנית לרפורמות בכלכלה

ההתמודדות עם משבר האקלים חייבת להתבסס על עקרונות יסוד דמוקרטיים, ובהם הגנה על האוכלוסיות שעלולות להיפגע מהשינויים, בהתאם לעקרונות המעבר הצודק שגיבש ארגון ה- OECD, ותוך היוועצות עם בעלי העניין ממגזרים שונים, בשאיפה להוביל את מהלך ההיערכות למשבר האקלים תוך הקפדה על מינהל תקין ושקיפות.
לשם השגת מטרות אלה עובד המכון לצד משרדי ממשלה, מומחים מהאקדמיה, בכירים במגזר העסקי, נציגי עמותות וארגוני סביבה, על מנת להניע מהלכים משקיים למעבר למשק משגשג ודל פחמן, תוך גיבוש הסכמות רחבות בשיח משותף של כלל הסקטורים בחברה הישראלית.
בשנים האחרונות מוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה שורה של פרויקטים, מחקרי מדיניות, מודלים מקרו-כלכליים ומסמכים לגיבוש אסטרטגיה להיערכות למשבר האקלים - מיטיגציה ואדפטציה – זאת על מנת לקדם צמיחה מקיימת, משק משגשג ויציב לצד דאגה לשכבות המוחלשות.​
כמו כן, מוביל המכון עבודה מקצועית בתחומים נוספים:
  • השפעות מאקרו כלכליות ותמחור פחמן, בהובלת פרופ' נתן זוסמן ופרופ' רוסלנה פלטניק
  • פורום רגולציה פיננסית על רקע שינויי אקלים, בהובלת פרופ' קרנית פלוג
  • קידום מעבר צודק לתעסוקה ירוקה במשק, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • הסרת חסמים עבור המגזר העסקי ויזמי אקלים במעבר למשק דל פחמן, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • דאגה לאוכלוסיות פגיעות באמצעות מעבר צודק למשק דל פחמן, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • קידום שת"פ אזורי בתחום החדשנות האקלימית, בהובלת ד"ר איל חולתא
למעבר לעמוד המיוחד של פרויקט החדשנות האקלימית לחצו כאן


*****


היערכות למשבר האקלים הינה הכרח ובגדר אינטרס ישראלי מובהק

משבר האקלים ומדינת ישראל - איומים והזדמנויות

איומים

הנזקים הצפויים מההתחממות הגלובלית לא יפסחו על מדינת ישראל, שנמצאת באזור שמוגדר HOT SPOT – אזור שמתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. אי היערכות להשפעות שינויי האקלים תגרור איום ממשי על חוסנה הביטחוני-כלכלי-חברתי וסביבתי של ישראל. לא בכדי הגדיר המל"ל את ההיערכות למשבר האקלים כאחד מתרחישי הייחוס, לצד האיום הביטחוני.

הפשרתם ההדרגתית של הקרחונים בקטבים מאפשרת פתיחת נתיבי סחר ימי חדשים ומאיימת על חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון כנתיב סחר מרכזי. גלי חום ובצורת קשה עלולים להוביל למלחמות על משאבי טבע שיהיו במחסור. גלי פליטים מאזורים סמוכים לנו אשר יתמודדו עם משבר מזון כבד יגבירו את הסיכוי למלחמות וסכסוכים.

המחסור הצפוי במזון, מים ואנרגיה יובילו לגל עליות מחירים. אי היערכות מראש עשויה לגרור פגיעה באוכלוסיות החלשות שעלולה לגרור תסיסה חברתית.

היעדר היערכות של הממשלה והמגזר העסקי לאיפוס פליטות יוביל לפגיעה בכושר התחרות של המשק הישראלי. עסקים שלא יפעלו לאיפוס פליטות בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, יתקשו למכור את תוצרתם בעולם ולגייס כספים בשוק ההון. נזקי הטבע שיביא משבר האקלים יתרמו להתייקרות חדה במחירי המזון והמים וצפויים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של ישראל. הצורך בהפניית משאבים להשקעות מסיביות כדי להיערך לסיכונים הפיסיים והעסקיים עלולים להוביל לעלייה בחוב הציבורי.

משבר האקלים צפוי להשפיע על שוק העבודה, כאשר סקטורים רבים יאלצו לבצע התאמות על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלהם. העובדים בענפים שצפויים להיפגע מהשינוי יידרשו לרכוש ידע ומיומנויות חדשות או שימצאו עצמם מחוץ למעגל התעסוקה. יש להיערך לשינויים אלו מראש לאור השפעתם הדרמטית על כושר ההשתכרות, תנאי העבודה ויחסי העבודה במשק.

ישראל היא אחת המדינות הצפופות במערב. התשתיות בישראל סובלות כבר כיום מעומסים בלתי נסבלים והשלכות המשבר עלולות להביא להחרפת הבעיה ולקריסת תשתיות הכרחיות עקב אי יכולתן לעמוד בעומס ובתנאי הקיצון המחריפים משנה לשנה.

מחקר שפרסם לאחרונה משרד הבריאות הישראלי הצביע על קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה במספר האשפוזים בישראל. מחקר נוסף מצא קשר בין תמותה עודפת של מאות ישראלים בשנים האחרונות כתוצאה מעלייה במספר גלי החום בישראל.

הזדמנויות

לצד האיומים, מהווה משבר האקלים הזדמנות עבור ישראל לחיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי תוך הידוק היחסים האסטרטגיים עם מדינות האזור, ולמיצובה ככלכלה מפותחת וחדשנית שמציעה סט כלים נרחב להתמודדות עם המשבר והשלכותיו.

משבר האקלים יוצר ברית אינטרסים ייחודית בין ישראל למדינות האזור שנאלצות אף הן להתמודד עם השלכות המשבר, לרוב עם תנאי פתיחה פחות טובים בהשוואה לישראל. זו הזדמנות עבור ישראל לייצר שיתופי פעולה כלכליים, אנרגטיים, ביטחוניים ומדיניים עם המדינות השכנות.

למדינת ישראל, המוגדרת כ-"אומת הסטארט-אפ", קיים יתרון יחסי ופוטנציאל גלום להציע לעולם פתרונות מתקדמים וחדשניים לקידום המאמץ הגלובלי להפחתת פליטות גזי חממה. זוהי הזדמנות עבור תעשיית ההייטק והקליימטק המקומית להיות פורצי הדרך שיביאו לעולם את הבשורה הטכנולוגית להתמודדות עם משבר האקלים. התרחבות התעשייה לתחום של מציאת פתרונות טכנולוגים לאתגרי משבר האקלים עשויה לחזק את הכלכלה והמשק ולמצב את ישראל כמדינה מובילה בתחום.

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה אבירם-ניצן

    מובילת הפרויקט

    קראו עוד

    דפנה אבירם-ניצן

    מובילת הפרויקט

    דפנה אבירם־ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2016. במסגרת זו היא מובילה שלוש תוכניות: רפורמות בכלכלה, רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות. נוסף על כך, היא מנהלת את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילה מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' נתן זוסמן

    עמית בכיר אורח ויועץ במסגרת הפרויקט

    קראו עוד

    פרופ' נתן זוסמן

    עמית בכיר אורח ויועץ במסגרת הפרויקט

    פרופסור לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בז'נווה. מוביל את המחקר המקרו-כלכלי במסגרת פרויקט האקלים של המכון.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' רוסלנה רחל פלטניק

    חוקרת אורחת

    קראו עוד

    פרופ' רוסלנה רחל פלטניק

    חוקרת אורחת

    פרופ' רוסלנה רחל פלטניק, החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית עמק יזרעאל, חוקרת בכירה במרכז לחקר משאבי טבע וסביבה NRERC באוניברסיטת חיפה, במכון מחקר IIASA אוסטריה ובמכון מחקר ATHENA יוון. מחקריה מתמקדים בהערכות כלכליות של סוגיות בתחום האנרגיה והסביבה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ארז סומר

    ראש הפרויקט

    קראו עוד

    ארז סומר

    ראש הפרויקט

    erezs@idi.org.il

    מאז 2019 מוביל ומרכז מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים. שותף בצוות הפקת התוכן של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל לקיימות" אשר מכשירה מנהיגים ומנהיגות צעירים לשינוי חברתי, כלכלי וסביבתי. בוגר תואר ראשון משולב בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה ותקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    אורי זמיר

    עוזר מחקר

    קראו עוד

    אורי זמיר

    עוזר מחקר

    uriz@idi.org.il

    עוסק בכלכלת סביבה ואקלים ובעל ניסיון עשיר בביצוע פרויקטי מחקר ארוכי טווח, איכותניים וכמותיים.

  • תמונת ברירת מחדל

    עידו קטושבסקי

    עוזר מחקר

    קראו עוד

    עידו קטושבסקי

    עוזר מחקר

    iddok@idi.org.il

    עוזר מחקר במרכז לממשל וכלכלה ומתעסק בכלכלת סביבה ואקלים. סטודנט בשנה השנייה לתואר מוסמך בכלכלה באוניברסיטה העברית ובעל תואר ראשון בפכ"מ. בעל רקע תעסוקתי בכלכלת בריאות ובמחקר בתחום כלכלת המזרח התיכון. בנוסף, בעל ניסיון בניהול פורומים בין-מגזריים, בניתוח נתונים ובביצוע מחקרים כלכליים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ענבר ברנד

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    ענבר ברנד

    עוזרת מחקר

    inbarb@idi.org.il

    עוסקת בכלכלת סביבה ואקלים. בעלת רקע במחקר בתחום המזרח התיכון וכן ניסיון עשיר בעריכה ותרגום של טקסטים מאנגלית לעברית. 

 

דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי המדינה כשלה בהטמעת יעדי פיתוח בר-קיימא (SDG's) בשל היעדר תכנון אסטרטגי לאומי, מצביע על בעיה עמוקה בהרבה: בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא משקיעה במנגנונים לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואינה מוכנה להתמודדות עם משברים עתידיים – צפויים ולא צפויים.

סקר שערך ארגון ה-OECD בשנת 2022, הבוחן את תפיסות הציבור במדינות הארגון ביחס לסיכונים שונים, סיפק תובנות ייחודיות על עמדות הציבור הישראלי כלפי סיכונים ארוכי טווח. בארבע השנים האחרונות, ישראל התמודדה עם משברים רבים שהובילו את הציבור להתמקד בעיקר באיומים מיידיים, בעוד שהסיכונים ארוכי הטווח נדחקו לשולי תשומת הלב הציבורית. שנת 2022, שהתאפיינה ביציבות יחסית, לאחר מגפת הקורונה ולפני פרוץ גל המחאות בינואר 2023 שבא בעקבות הרפורמה המשפטית, וכן לפני אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אפשרה הצצה נדירה לעמדות הציבור ביחס לסיכונים לטווח הארוך דוגמת משבר האקלים.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ לתהליך העולמי של מעבר לכלכלה דלת פליטות, אבל כדי שיצליח – המעבר הזה חייב להיעשות תוך מחשבה על העובדים החלשים שעלולים להיפגע ממנו.

הציפיות מוועידת האקלים של האו"ם באזרבייג'ן היו נמוכות מראש, והיא אכן הסתיימה בקול ענות חלושה. אבל במקום שבו ראשי מדינות נכשלים – יוזמה ישראלית לשיתוף פעולה אזורי נותנת סיבה לאופטימיות.

בביתן הישראלי, שממדיו צומצמו בשל המלחמה, המציאות טפחה על הפנים מכל כיוון. אחת התובנות שעלו בעקבות ההשתתפות הישראלית בוועידה – חוויה אנומלית בתוך הטירוף שמסביב - נגעה לצורך בהפניית משאבים, ביום שאחרי המלחמה, לחיזוק אפיק "דיפלומטיית האקלים", כחלק משימור והרחבת הסכמי אברהם.

על אף שנראה כי המס הביא לצמצום הצריכה, ביטולו מלמד כי שינוי התנהגות בר-קיימא מחייב נקיטת צעדים נוספים, לרבות הסברה שמותאמת לאוכלוסייה החרדית, הנגשה ועידוד השימוש בחלופות.

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.

בניגוד למשבר הקורונה משבר האקלים כאן כדי להישאר, ועל כן נדרשים שינויים משמעותיים בהתנהגות הציבור, בכלכלה ובמדיניות. בו בעת, זהו משבר שיש בו גם הזדמנות, ומכלול הצעדים יביא לצמיחה ולהיווצרותם של מקצועות העתיד שיוכלו להגדיל את שיעורי התעסוקה

היישר מוועידת האקלים, דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים עם הממשלה, מתארחת בפודקאסט השבועי שלנו עם כל המסקנות מגלזגו: מהם ההישגים הכי דחופים שנדרשים עכשיו? איך מגייסים את המגזר העסקי להיכנס מתחת לאלונקה? איך מתמודדים עם העובדה שהמדינה הכי מזהמת בעולם לא הגיעה לוועידה? והאם ישראל, אומת הסטארט אפ, תהיה זו שתביא את הבשורה?

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

מאז הושקה התכנית הממשלתית להפחתת פליטות "ישראל 2050 – כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת", מופיעים וכותבים ראשי וחוקרי התכנית במגוון פלטפורמות תקשורתיות, במטרה להעלות את נושא האקלים על סדר היום הציבורי ולהגביר את המודעות והשיח באמצעות הנגשת המידע לציבור הרחב. כנסו לראות איפה הופענו:

 

Israel’s role in climate tech innovation: A blueprint for regional cooperation - opinion | EREZ SOMMER | The Jerusalem Post | December 2024

 

השפעת שינויי האקלים על ישראל מוגבלת? "באוצר פשוט לא הבינו את המחקר שלנו" | פרופ' נתן זוסמן ודפנה אבירם-ניצן | כלכליסט | מאי 2024

 

Insights from the UN climate conference - opinion | EREZ SOMMER | The Jerusalem Post | December 2023

 

עד כמה אכפת לנו ממשבר האקלים? | דפנה אבירם-ניצן | אולפן ynet | דצמבר 2020

 

יש לתמרץ מעסיקים לתמוך בעבודה מרחוק | דפנה אבירם-ניצן | כלכליסט | יולי 2020

 

התועלות הכלכליות-סביבתיות במעבר לעבודה מרחוק | דפנה אבירם-ניצן | גלובס | מרץ 2020

 

הצורך ביצירת מנגנון לתמחור פחמן | פרופ' נתן זוסמן | גלובס | דצמבר 2019

 

ישיבה בחיבוק ידיים תחמם את ישראל ל-46 מעלות ב-2050 | דפנה אבירם-ניצן | דה מרקר | נובמבר 2019

מאז הושק הפרויקט, הופיעו חוקרי וראשי התכנית במגוון כנסים, פורומים מקצועיים ומפגשי צוות לטובת חשיפתו בפני קהלים חדשים ורתימת סקטורים חשובים להצלחת המהלך במשק. בעמוד זה מרוכזות מבחר מהמצגות שהוכנו עבור המפגשים השונים. במצגות מרוכזים עיקרי הממצאים והן מספקות טעימה מתוך העבודה המקצועית שנעשתה במסגרת המהלך הלאומי להפחתת פליטות ולמעבר למשק דל פחמן.

 

     

הכנס יעסוק בסיכונים הסביבתיים שאליהם חשוף המגזר הפיננסי ולהזדמנויות הקיימות בתחום ויתקיים במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. בכנס תפורסם לראשונה הטקסונומיה הסביבתית הישראלית לפעילויות כלכליות. הטקסונומיה היא כלי לסיווג פעילויות כלכליות לפי תרומתן למטרות אקלים וסביבה, לפי קריטריונים מדידים. הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה הירוקה האירופאית ומותאמת למשק הישראלי.

  • שידור חי
  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

הצגת עיקרי המסקנות והמלצות המדיניות למעבר צודק - פרי עבודה מקיפה שנמשכה כשנה וחצי וכללה ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות

דיון מיוחד שיעסוק במתווה הגז והשפעתו על משק האנרגיה ועל כלכלת ישראל, איכות הסביבה ובריאות הציבור; גמילת ישראל מפחם ודלקים מזהמים; השימוש באנרגיית השמש בישראל; החשיבות הגיאו-פוליטית ומיצוב במשק האנרגיה הבינ״ל; הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל והפרטת מרבית תחנות הכוח ליצור חשמל; והקמתה של רשות החשמל החדשה

  • שידור חי

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה

  • למוזמנים בלבד