ישראל 2050

בתחילת 2019 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה מהלך רחב היקף לגיבוש חזון, יעדים ומפת דרכים למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050. המהלך נעשה תוך שיתוף בין-משרדי וחוצה מגזרים. את המהלך מוביל המכון בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, מנהל תכנון שבמשרד הפנים ובשיתוף נציגי המגזר העסקי וחברה אזרחית. את התכנית מלווה מקצועית ארגון ה-OECD אשר פרסם במהלך התקופה דוח הכולל סט המלצות מרכזיות במעבר למשק דל פחמן בישראל. הדוח סוקר מבחר צעדי מדיניות והמלצות ליישום בתחומי האנרגיה, הבניה והתחבורה.

המהלך השיתופי כלל הובלה וניהול של 4 צוותי עבודה מקצועיים. כל צוות הובל ע"י המשרד הממשלתי האחראי על התחום (אנרגיה, תחבורה, תעשייה ופסולת ומבנים וערים), לצד הובלת צוותים עם המגזר העסקי (תעשייה, מסחר וכו'), צוות פיננסיים (אשר עדיין בשלבי הקמה) וצוות חברה אזרחית שכלל אזרחים מהשורה ונציגי ארגונים ועמותות חברתיות. החזון המשקי והיעדים שיגובשו במסגרת תהליך זה יעוגנו בחוק אקלים, ותוכנית היישום תתורגם להחלטת ממשלה ותשולב בתוכניות העבודה הממשלתיות.

לצד המהלך השיתופי הוביל המכון שתי קבוצות עבודה מקצועיות: צוות מאקרו בהובלת פרופ' נתן זוסמן, אשר בחן את ההשפעות המאקרו כלכליות של מעבר למשק דל פחמן, וצוות שכתב דוח חברה אזרחית בהובלת דפנה אבירם-ניצן ופרופ' נתן זוסמן, אשר בחן את צעדי המדיניות הנדרשים כדי למזער את הפגיעה באוכלוסיות החלשות בשלב המעבר למשק דל פחמן, תוך יישום גישת "מעבר צודק" (Just Transition).

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

מאז הושקה התכנית הממשלתית להפחתת פליטות "ישראל 2050 – כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת", מופיעים וכותבים ראשי וחוקרי התכנית במגוון פלטפורמות תקשורתיות, במטרה להעלות את נושא האקלים על סדר היום הציבורי ולהגביר את המודעות והשיח באמצעות הנגשת המידע לציבור הרחב. כנסו לראות איפה הופענו:

מאז הושק הפרויקט, הופיעו חוקרי וראשי התכנית במגוון כנסים, פורומים מקצועיים ומפגשי צוות לטובת חשיפת הפרויקט בפני קהלים חדשים ורתימת סקטורים חשובים להצלחת המהלך במשק. בעמוד זה מרוכזות מבחר מהמצגות שהוכנו עבור המפגשים השונים. במצגות מרוכזים עיקרי הממצאים והן מספקות טעימה מתוך העבודה המקצועית שנעשתה במסגרת המהלך להפחתת פליטות ולמעבר למשק דל פחמן.

  • תמצית המלצות ארגון ה-OECD למעבר למשק דל פחמן בישראל. המצגת סוקרת מבחר צעדי מדיניות והמלצות ליישום בתחומי האנרגיה, הבניה והתחבורה. הוצג ביולי 2020 ע"י נציגי הארגון.
  • ריכוז המצגות שהוצגו במסגרת מושב ישראל 2050 בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2019. בפנים: הסבר על התהליך הממשלתי; המלצות למהלך תמחור פחמן; ניתוח מקרו-כלכלי וחברתי של השפעות יישום התכנית; ריכוז יעדי הביניים של משרדי הממשלה.
  • ניתוח ממצאים מרכזיים מתוך סקר עמדות הציבור בנושא משבר האקלים שנערך לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2020.
  • איפה אנחנו נמצאים היום ומה צפוי בהמשך התהליך הממשלתי למעבר למשק דל פחמן? סקירה שהוצגה ע"י נציגי משרד הגנת הסביבה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2020.
  • ניתוח השפעת המעבר למשק דל פחמן על שוק התעסוקה בישראל, מבוסס על דוח השפעות יישום המהלך על הציבור בישראל. הוצג בכנס תעסוקה ואקלים בספטמבר 2019.
  • סקירת השפעות יישום המעבר למשק דל פחמן על איכות החיים של הציבור בישראל – בחינת הפרויקט באמצעות מדדי Well-Being. מבוסס על דוח שהוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2019.
  • ריכוז מדדי ויעדי ההפחתה הממשלתיים לשנת 2030 ולשנת 2050 בתחומי התחבורה, האנרגיה, התעשייה, העירוניות והפסולת. הוצג ע"י מנכלי המשרדים הממשלתיים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2020.
  • רקע והסבר כללי על התכנית הממשלתית להפחתת פליטות. המצגת הוכנה בתחילת הדרך והוצגה לשותפים הרבים שנרתמו להיות חלק מהתהליך.
  • תמצית ממצאי סקר שערך בית ההשקעות בקרב לקוחותיו העסקיים לבחינת עמדתם בנוגע לאימוץ מדיניות השקעות ברוח ה-ESG. הוצג ע"י מנכ"לית בלקרוק-ישראל ענת לוין בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2020.
  • אימוץ עקרונות אחריות תאגידית (ESG) והשקעות אימפקט בעידן פוסט קורונה ומעבר לכלכלה דלת פחמן. הוצג בפני פורום מנהלי משאבי אנוש ואחריות תאגידית באירוע של נשיאות המגזר העסקי והפורום הכלכלי-חברתי.
  • אבני דרך שמתווה ארגון ה-OECD באשר למעבר לכלכלה דלת פחמן לאור מדדי איכות החיים ובהתאם לעקרונות המעבר הצודק. הוצג במפגש פתוח לקהל הרחב ע"י נציגת הארגון. מרץ 2020.
  • ממצאים מרכזיים מתוך שני סקרי עמדות הציבור שנערכו לבחינת מוכנות הציבור הישראלי לאימוץ הרגלים להפחתת פליטות ולמעבר למשק דל פחמן. הוצג במפגש פתוח לקהל הרחב, מרץ 2020.
  • סיכום התובנות המרכזיות מתוך זירת שיתוף ציבור וירטואלית, באשר לצעדים להקלת המעבר למשק דל פחמן על הציבור הישראלי. הוצג במפגש פתוח לקהל הרחב, מרץ 2020.
  • ממצאים מרכזיים מתוך דוח "מעבר צודק" – כולל סקירה בינלאומית והמלצות מדיניות למעבר חברתי וצודק למשק דל פחמן בישראל. הוצג במפגש פתוח לקהל הרחב, מרץ 2020.

הצגת יעדי הממשלה להפחתת פליטות עד שנת 2050 – מתוך כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2020

המשרד להגנת הסביבה הציג את יעדי ההפחתה המשקיים לעשורים הקרובים וכיצד ניתן לעמוד במחויבות הבינלאומית למעבר למשק דל פחמן עד שנת 2050. לאחר מכן התייצבו חמישה מנכ"לי המשרדים הממשלתיים השותפים לתהליך (תחבורה, אנרגיה, כלכלה, מינהל תכנון והגנת הסביבה) לטובת הצהרה משותפת על מחויבותם לעמידה ביעדי ההפחתה בכלל הסקטורים והאמצעים להשגתם. להשלמת התמונה עלו נציגי המגזר העסקי והמגזר השלישי להביע את תמיכתם בתכנית תוך תזכורת לממשלה על הצורך בשיתוף כלל מגזרי המשק בתהליך קבלת ההחלטות.

מעבר צודק למשק דל פחמן (Just Transition) – מתוך כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2020

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקח על עצמו ליישם בתהליך המעבר למשק דל פליטות את אחד מעקרונות המעבר שהתווה ארגון ה-OECD בהמלצותיו: No one is left behind. על המדינה ליזום שורה של צעדי מדיניות המיועדים להבטיח שאוכלוסיות חלשות, אלו שנפגעות ראשונות בזמן משבר, לא ייפגעו בעת המעבר למשק דל פחמן. בכנס הוצגו ממצאי סקר עמדות הציבור בנושא משבר האקלים, מהם עולה בין השאר נכונות גבוהה של הציבור בישראל לשינוי הרגלים על מנת לצמצם זיהום, ובלבד שהמדינה תדאג שהמהלך נעשה בשקיפות ושאוכלוסיות פגיעות אינן נשארות מאחור.    

היערכות המגזר הפיננסי למעבר למשק דל פחמן עד שנת 2050 – מתוך כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2020

המגזר הפיננסי הינו שחקן חשוב בהכוונת הכלכלה ושוק ההון אל עבר משק דל פליטות. לראשונה התכנסו ארבעת הרגולטורים הפיננסיים המובילים במשק (רשות ני"ע, הפיקוח על הבנקים, הממונה על רשות שוק ההון, המשנה ליועמ"ש תחום כלכלי) על מנת לדון בכלי המדיניות ובצעדים להיערכות שוק ההון והביטוח למעבר לכלכלה דלת פליטות. עוד הם הצהירו על מחויבותם לתהליך ולהמשך עבודה במסגרת פורום מיוחד של הרגולציה הפיננסית לגיבוש מסקנות ויישומן. לסיכום הוצגו ממצאי סקר המראה נכונות בקרב המגזר הפיננסי לאימוץ מדיניות השקעות ברוח ה-ESG.     

 

התהליך האסטרטגי "ישראל 2050 – כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת" – המושב המלא מתוך כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2019

לראשונה בכנס הוקדש מושב לנושאי אקלים וקיימות במסגרת התכנית הלאומית להפחתת פליטות ולמעבר לכלכלה דלת פחמן עד 2050. במושב הציג המשרד להגנת הסביבה את עיקרי התכנית ואת מפת הדרכים המוצעת ליישום המהלך. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסו להשפעות יישום התכנית על כלכלת ישראל ועל הציבור, בדגש על אוכלוסיות פגיעות. מנכ"לי המשרדים הממשלתיים השותפים הביעו מחויבות לתהליך והציגו את יעדי הביניים שלהם להפחתת פליטות. בסוף המושב התקיים דיון פתוח בהשתתפות נציגי מגזר עסקי ותעשייתי ונציגי ארגוני סביבה וחברה אזרחית.

מייצרים מציאות אחרת: ישראל 2050 - כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת

לא משאירים אף אחד מאחור: מעבר צודק למשק דל פחמן בישראל

זה בידיים שלנו: משבר הקורונה הוא רק הקדמה למשבר האקלים

כיצד מבטיחים מעבר צודק וחברתי בדרך למשק דל פחמן? - מפגש פתוח לציבור הרחב, מרץ 2021

בשנתיים האחרונות הוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה שכלל את נציגי החברה האזרחית, אשר מטרתו להבטיח שהמעבר למשק דל פחמן יהיה צודק וחברתי (Just Transition). בתום תהליך שכלל ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות עבור גורמי הממשל המיישמים, גובשה חבילה של צעדי מדיניות שמטרתם למזער את הפגיעה בשכבות החלשות ולהבטיח שאלו ייהנו לא פחות מתועלות המעבר למשק דל פחמן. במפגש הוצגו למשתתפים עיקרי הממצאים והמלצות המדיניות ונערך דיון בהשתתפות הציבור, נציגת ה-OECD שמלווה את המהלך ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים.