פרויקט ההיערכות למשבר האקלים: ישראל 2050

מאז 2019 מלווה המכון הישראלי לדמוקרטיה את המשרד להגנת הסביבה בהובלת המהלך האסטרטגי-לאומי למעבר למשק דל/מאופס פליטות. ההובלה המשותפת שמה דגש על המהלכים הנדרשים להיערכות לשינויי האקלים, לסיכונים הנגזרים, לקידום צמצום הפליטות ואימוץ טכנולוגיות נקיות. חלק לא מבוטל מהפעילות כוללת רתימת השותפים השונים למהלך בכל משרדי הממשלה ובמגזרי המשק באמצעות צוותי עבודה וכנסים וליווי מקצועי באמצעות מודלים כלכליים ומחקרי מדיניות.
המהלך השיתופי כלל הובלה וניהול של צוותי עבודה מקצועיים ורב-מגזריים שגיבשו יחד את היעדים, המדדים והחזון הלאומי (אדפטציה ומיטיגציה) בתחומי האנרגיה, תחבורה, מבנים וערים, תעשייה ופסולת.
כמו כן, מוביל המכון עבודה מקצועית בתחומים נוספים:
  • צוות השפעות מאקרו כלכליות ותמחור פחמן, בהובלת פרופ' נתן זוסמן
  • צוות רגולציה פיננסית על רקע שינויי אקלים, בהובלת פרופ' קרנית פלוג
  • צוות מעבר צודק ואוכלוסיות פגיעות, בהובלת דפנה אבירם-ניצן
  • צוות הסרת חסמים במגזר עסקי, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • צוות הסרת חסמים וקידום חדשנות אקלים בישראל, בהובלת דפנה אבירם ניצן וד"ר יונתן מנוחין
  • צוות מעבר צודק לתעסוקה ירוקה, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • צוות לקידום שיתופי פעולה אזוריים בתחום החדשנות האקלימית

    למעבר לעמוד המיוחד
    של פרויקט החדשנות
    האקלימית לחצו כאן


*****


היערכות למשבר האקלים הינה הכרח ובגדר אינטרס ישראלי מובהק

משבר האקלים ומדינת ישראל - איומים והזדמנויות

איומים

הנזקים הצפויים מההתחממות הגלובלית לא יפסחו על מדינת ישראל, שנמצאת באזור שמוגדר HOT SPOT – אזור שמתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. אי היערכות להשפעות שינויי האקלים תגרור איום ממשי על חוסנה הביטחוני-כלכלי-חברתי וסביבתי של ישראל. לא בכדי הגדיר המל"ל את ההיערכות למשבר האקלים כאחד מתרחישי הייחוס, לצד האיום הביטחוני.

הפשרתם ההדרגתית של הקרחונים בקטבים מאפשרת פתיחת נתיבי סחר ימי חדשים ומאיימת על חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון כנתיב סחר מרכזי. גלי חום ובצורת קשה עלולים להוביל למלחמות על משאבי טבע שיהיו במחסור. גלי פליטים מאזורים סמוכים לנו אשר יתמודדו עם משבר מזון כבד יגבירו את הסיכוי למלחמות וסכסוכים.

המחסור הצפוי במזון, מים ואנרגיה יובילו לגל עליות מחירים. אי היערכות מראש עשויה לגרור פגיעה באוכלוסיות החלשות שעלולה לגרור תסיסה חברתית.

היעדר היערכות של הממשלה והמגזר העסקי לאיפוס פליטות יוביל לפגיעה בכושר התחרות של המשק הישראלי. עסקים שלא יפעלו לאיפוס פליטות בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, יתקשו למכור את תוצרתם בעולם ולגייס כספים בשוק ההון. נזקי הטבע שיביא משבר האקלים יתרמו להתייקרות חדה במחירי המזון והמים וצפויים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של ישראל. הצורך בהפניית משאבים להשקעות מסיביות כדי להיערך לסיכונים הפיסיים והעסקיים עלולים להוביל לעלייה בחוב הציבורי.

משבר האקלים צפוי להשפיע על שוק העבודה, כאשר סקטורים רבים יאלצו לבצע התאמות על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלהם. העובדים בענפים שצפויים להיפגע מהשינוי יידרשו לרכוש ידע ומיומנויות חדשות או שימצאו עצמם מחוץ למעגל התעסוקה. יש להיערך לשינויים אלו מראש לאור השפעתם הדרמטית על כושר ההשתכרות, תנאי העבודה ויחסי העבודה במשק.

ישראל היא אחת המדינות הצפופות במערב. התשתיות בישראל סובלות כבר כיום מעומסים בלתי נסבלים והשלכות המשבר עלולות להביא להחרפת הבעיה ולקריסת תשתיות הכרחיות עקב אי יכולתן לעמוד בעומס ובתנאי הקיצון המחריפים משנה לשנה.

מחקר שפרסם לאחרונה משרד הבריאות הישראלי הצביע על קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה במספר האשפוזים בישראל. מחקר נוסף מצא קשר בין תמותה עודפת של מאות ישראלים בשנים האחרונות כתוצאה מעלייה במספר גלי החום בישראל.

הזדמנויות

לצד האיומים, מהווה משבר האקלים הזדמנות עבור ישראל לחיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי תוך הידוק היחסים האסטרטגיים עם מדינות האזור, ולמיצובה ככלכלה מפותחת וחדשנית שמציעה סט כלים נרחב להתמודדות עם המשבר והשלכותיו.

משבר האקלים יוצר ברית אינטרסים ייחודית בין ישראל למדינות האזור שנאלצות אף הן להתמודד עם השלכות המשבר, לרוב עם תנאי פתיחה פחות טובים בהשוואה לישראל. זו הזדמנות עבור ישראל לייצר שיתופי פעולה כלכליים, אנרגטיים, ביטחוניים ומדיניים עם המדינות השכנות.

למדינת ישראל, המוגדרת כ-"אומת הסטארט-אפ", קיים יתרון יחסי ופוטנציאל גלום להציע לעולם פתרונות מתקדמים וחדשניים לקידום המאמץ הגלובלי להפחתת פליטות גזי חממה. זוהי הזדמנות עבור תעשיית ההייטק והקליימטק המקומית להיות פורצי הדרך שיביאו לעולם את הבשורה הטכנולוגית להתמודדות עם משבר האקלים. התרחבות התעשייה לתחום של מציאת פתרונות טכנולוגים לאתגרי משבר האקלים עשויה לחזק את הכלכלה והמשק ולמצב את ישראל כמדינה מובילה בתחום.

בביתן הישראלי, שממדיו צומצמו בשל המלחמה, המציאות טפחה על הפנים מכל כיוון. אחת התובנות שעלו בעקבות ההשתתפות הישראלית בוועידה – חוויה אנומלית בתוך הטירוף שמסביב - נגעה לצורך בהפניית משאבים, ביום שאחרי המלחמה, לחיזוק אפיק "דיפלומטיית האקלים", כחלק משימור והרחבת הסכמי אברהם.

יש להעמיק עוד יותר את היעד להפחתת הפליטות עד 2030 ל-50% ובכך ליישר קו עם הסטנדרט הבין-לאומי. לצד חוק האקלים, יש לקדם בהקדם תוואי למיסוי פחמן שייצר את מערך התמריצים הנדרשים למעבר למשק דל-פליטות, ייתן ודאות למגזר העסקי ויבטיח שתשלומי המס יגיעו לקופת האוצר הישראלי ולא לאירופה, שכבר אישרה מס גבולות.

על אף שנראה כי המס הביא לצמצום הצריכה, ביטולו מלמד כי שינוי התנהגות בר-קיימא מחייב נקיטת צעדים נוספים, לרבות הסברה שמותאמת לאוכלוסייה החרדית, הנגשה ועידוד השימוש בחלופות.

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפגיש בין חוקרי וחוקרות המכון לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן. בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה בפריזמה של פרשת השבוע. דיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה.

והשבוע - פרשת נח והמבול וההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, ערב ועידת האקלים בשארם. עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחיים משותפים, משוחחת עם דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה ומובילת פרויקט ההיערכות למשבר האקלים במכון.

בניגוד למשבר הקורונה משבר האקלים כאן כדי להישאר, ועל כן נדרשים שינויים משמעותיים בהתנהגות הציבור, בכלכלה ובמדיניות. בו בעת, זהו משבר שיש בו גם הזדמנות, ומכלול הצעדים יביא לצמיחה ולהיווצרותם של מקצועות העתיד שיוכלו להגדיל את שיעורי התעסוקה

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

בעמוד זה מופיעים מסמכי מדיניות כפי שפורסמו כטיוטה לדיון לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2024. בקרוב תושלם עבודת המחקר והמסמכים הסופיים יעודכנו באתר.

מאז הושקה התכנית הממשלתית להפחתת פליטות "ישראל 2050 – כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת", מופיעים וכותבים ראשי וחוקרי התכנית במגוון פלטפורמות תקשורתיות, במטרה להעלות את נושא האקלים על סדר היום הציבורי ולהגביר את המודעות והשיח באמצעות הנגשת המידע לציבור הרחב. כנסו לראות איפה הופענו:

 

עד כמה אכפת לנו
ממשבר האקלים?

דפנה אבירם-ניצן | אולפן ynet | דצמבר 2020

 

ישיבה בחיבוק ידיים תחמם
את ישראל ל-46 מעלות ב-2050

דפנה אבירם-ניצן | דה מרקר | נובמבר 2019

 

יש לתמרץ מעסיקים
לתמוך בעבודה מרחוק

דפנה אבירם-ניצן | כלכליסט | יולי 2020

 

הצורך ביצירת מנגנון
לתמחור פחמן

פרופ' נתן זוסמן | גלובס | דצמבר 2019

 

התועלות הכלכליות-סביבתיות
במעבר לעבודה מרחוק

דפנה אבירם-ניצן | גלובס | מרץ 2020

מאז הושק הפרויקט, הופיעו חוקרי וראשי התכנית במגוון כנסים, פורומים מקצועיים ומפגשי צוות לטובת חשיפתו בפני קהלים חדשים ורתימת סקטורים חשובים להצלחת המהלך במשק. בעמוד זה מרוכזות מבחר מהמצגות שהוכנו עבור המפגשים השונים. במצגות מרוכזים עיקרי הממצאים והן מספקות טעימה מתוך העבודה המקצועית שנעשתה במסגרת המהלך הלאומי להפחתת פליטות ולמעבר למשק דל פחמן.