כלכלה

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא כלכלה

מאמרים

מאמר דעה

לכו בעקבות הכסף: על המלחמה, גיוס בני הישיבות ותקציב המדינה

העובדה שצה"ל חדל להעניק דחיית שירות לבני הישיבות יצרה בעיה מהותית: העדר בסיס חוקי לתקצוב המוסדות התורניים שבהם לומדים בני הישיבות. התמודדות עם בעיה זו היא המפתח לדיון עומק בשאלת הגדלת שיעורי הגיוס של הצעירים החרדים ושילובם במעגל העבודה. מטרות אלה יושגו באמצעות שימוש בתמריצים כלכליים כגון הפחתה משמעותית של התקציבים שיינתנו למוסדות תורניים שבהם לא משרתים בצבא.

סקרי "חרבות ברזל"

סקר בזק "חרבות ברזל": יותר ממחצית מהציבור צופים סיכויים נמוכים ל"ניצחון מוחלט" במלחמה

68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.

חוות דעת

הפחתת 15% מתקציבי החברה הערבית אינה מידתית ותפגע בה קשות

הקיצוץ בתקציבים יפגע באופן קשה ובלתי מידתי בחברה הערבית, ימנע את צמצום הפערים, יעמיק את ההפליה ויהווה פגיעה קשה במנועי צמיחה פוטנציאליים הן של החברה הערבית והן של כלל החברה והמשק בישראל.

מסבירון

הסנקציות הבינלאומיות על מתנחלים: השלכות ומשמעויות לישראל

משטרי הסנקציות הכלכליות שנוקטות מדינות כוללים בין השאר הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים, כמו שנעשה כעת כלפי מתנחלים, איסור על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים ואיסור על תנועה של יחידים לשטח המדינות. מי רשאי להטיל אותם וכיצד על ישראל להגיב כלפיהם?

מאמר דעה

מה אומרת החלטת מודי'ס ומה צריך לעשות עכשיו?

נוכח הורדת דירוג האשראי והוספת התחזית השלילית, על הממשלה לפעול למען הציבור כולו ולצמצם ככל הניתן את הסיכונים שבדוח מודי'ס: הקמת ועדה שתמליץ על תקציב ביטחון ארוך-טווח ותתנהל מתוך ראייה רחבה תהיה הצעד החשוב הראשון.

מאמר דעה

יותר מילואים מחייבים הטבות מותאמות יותר למשרתים

תזכיר חוק שירות המילואים מעמיק עוד יותר את הפער בשוויון בנטל. אף שהוא כולל הטבות רבות, אין בו מענה דיפרנציאלי לסוגי משרתים שונים באופן שייחשב לתמורה הולמת על הגדלת מספר ימי המילואים ומצבת הכוחות העתידית.

מאמר דעה

הורדת דירוג האשראי של ישראל תשפיע על כלל משקי הבית

בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.

סקירה

הענקת תמיכות על ידי רשויות מקומיות: סקירת נתונים

63% מהרשויות המקומיות בישראל מעניקות תמיכות כספיות לעמותות הפועלות בתחומן, בסכום כולל של כמעט 600 מיליון ש"ח • שני תחומי התמיכות המרכזיים של הרשויות המקומיות הם ספורט (42%) ותרבות (20%) • יותר ממחצית מהרשויות מקומיות (52%) שמעניקות תמיכות לא מנגישות לציבור את רשימת העמותות שהן תומכות בהן.

סקירה

אמנות שירות בשלטון המקומי בישראל: סקירת נתונים

ל-80 רשויות מקומיות יש אמנת שירות קונקרטית, הכוללת זמני תקן לשירותים שמספקת הרשות, לעומת 32 רשויות שגיבשו אמנות שירות הצהרתיות בלבד ללא התייחסות מפורטת לזמנים • ב-143 רשויות, המהוות 56% מכלל הרשויות, לא פורסמה או התקבלה אמנת שירות.

סקר כלכלי מיוחד

כמחצית מהציבור אינם מרוצים מהמצב הכלכלי במדינה; 39% לא מרוצים מהשירותים הציבוריים שהם מקבלים ממנה

49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.

הודעה לעיתונות

שנתון החברה החרדית 2023: שיא של עשורים בשיעור הגברים והנשים העובדים; שפל ברמת ההכנסה בקרב גברים

שיעור הנשים החרדיות העובדות חצה לראשונה את ה-80% • אחרי שנה שבה הואט הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים הוא גדל שוב ב-4.1% נוכח חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה • 15% מהסטודנטיות החרדיות לומדות מדעי המחשב, גידול של 63% בתוך ארבע שנים.

סקירה

שיעור הכספים הקואליציוניים המובהקים גדל פי ארבעה מאז 2015

השוואת הכספים הקואליציוניים שהקצו ממשלות נתניהו בתקציבי 2016-2015 ו-2024-2023 וכן ממשלת בנט בתקציב 2022-2021 מתמקדת בהעברות סקטוריאליות, בין השאר לקצבאות ילדים וקשישים ובכספים ש"נצבעו" למטרות פוליטיות ייעודיות. הממשלה הנוכחית ויתרה על מנגנוני ההקצאה המקובלים – שמבוססים על תשתית מקצועית מדידה - והקצתה סכומים גבוהים בפער משמעותי (כ-11.2 מיליארד ש"ח) מכל גידול ריאלי אחר בתקציב, בעיקר דרך תקנות ייעודיות-מגזריות או משרדים מגזריים.

סדרת "מלחמת 'חרבות ברזל' בתקשורת"

הצעה להקים קרן שיקום לאומית לעוטף עזה

המכון הישראלי לדמוקרטיה והנהלת הגוף להשקעות חברתיות SFI מציעים להקים באופן מיידי קרן שיקום לאומית שתסייע בשיקום תשתיות המשק ויכולותיו.

הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה

קידום הקמת קרן שיקום לאומית בשיתוף קבוצת SFI

הקרן תאגם משאבים ממשלתיים עם כספי משקיעים, באופן שייעל את ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים. היא תעסוק בין השאר בשיקום וחוסן נפשי של אוכלוסיות שונות ובחוסן כלכלי.

סדרת "מלחמת 'חרבות ברזל' בתקשורת"

ד"ר גלעד מלאך בריאיון ל"ישראל היום" על העברת הכספים הקואליציוניים לרשתות החינוך החרדיות

מה הבעייתיות שבהעלאת שכר המורים החרדים? באילו סכומים מדובר ומדוע תוכנית "אופק חדש" מעוררת עניין כה רב?

סקרי "חרבות ברזל"

סקר בזק "חרבות ברזל": בתחילת נובמבר, שיעור הנשים שהוצאו לחל"ת היה כפול משיעור הגברים

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

 

חוות דעת

ביטול תקצוב תכנית "אופק חדש" ברשתות החרדיות חיוני למאמץ המלחמתי

הכנסת התכנית לרשתות החרדיות הייתה בעייתית מלכתחילה בשל פגיעתה בעקרונות הממלכתיות והשוויון במערכת החינוך. אך בעת מלחמה ובמצב של מצוקה תקציבית קשה, הצורך בעצירתה הפך חיוני. עד עתה טרם הוטמעה התכנית במערכת החינוך החרדית ולא נקבעו לה מנגנוני פיקוח ברורים - ולפיכך יש לעצור את יישומה לאלתר.

סדרת מפגשים

פורום מנכ"לים לשעבר בשירות הציבורי

המכון הישראלי לדמוקרטיה הקים פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר. הפורום מסייע למיפוי אתגרים מערכתיים הפוגעים ביעילות ומועילות של המערכת הציבורית, תיקוף המלצות מדיניות ושינויים מבניים לחיזוק העצמאות, מקצועיות ואובייקטיביות השירות הציבורי.
עם פרוץ המלחמה, זימנו את הפורום ל"צו 8 חברתי-לאומי" כדי לחשוב על מענים בשעת חירום, ולגבש סדרה של המלצות עבור מקבלי ההחלטות בממשלה.

היוזמה וההובלה של הפורום מטעם המכון היא בידי עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין וד"ר אסף שפירא, מנהלי תוכניות רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות, בהתאמה.

בעמוד זה נרכז את סיכומי המפגשים, התובנות וההמלצות שעולות בפורום.

נגן
סדרת "מלחמת 'חרבות ברזל' בסרטונים"

דמוקרטיה בזמן מלחמה | ההשלכות הכלכליות

עוד מוקדם להבין את כל ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה הישראלית, אבל בהחלט ניתן כבר להרגיש חלק מהן.

מה יהיו ההשלכות על שוק הנדל"ן? מה כוללת תכנית הפיצויים למפונים? ואיך זה ישפיע על האינפלציה?

נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון ולשעבר נגידת בנק ישראל, בפרק השני בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".

יום רביעי | 8 בנובמבר, 2023 | 21:00

חוות דעת

התכנית לסיוע כלכלי בשל המלחמה יוצרת תמריץ חזק מדי לחל"ת ובכך פוגעת בכושר ההתאוששות של המגזר העסקי

על הממשלה להפעיל מודל של חל"ת גמיש כדי למנוע הוצאה גורפת של עובדים לחל"ת. לצד זאת, יש לתת מקדמות באופן מיידי לעסקים שדיווחו על ירידה של יותר מ-25% במחזור.

מאמר דעה

המערכה על תקציב החינוך החרדי

בחסות ערפל הקרבות בעזה, עסקנים ופוליטיקאים חרדים מרכזים מאמץ בהעברת הכספים הקואליציוניים המגזריים לרשתות החינוך החרדיות, הפועלות ללא פיקוח, לטובת העלאת שכר המורים. קווים לדמותו של מחטף שנוצר תוך ניתוק מוחלט מהמציאות.

מאמר דעה

עקרונות כלליים למדיניות הכלכלית ולהבהרתה לציבור

אמון ציבורי הוא מרכיב יסוד של החוסן הלאומי. רכישת אמון הציבור תלויה במתן ודאות ובעיצוב מדיניות בצורה שקופה, עקבית והוגנת.

מאמר דעה

המחסור בעובדים וההסתמכות על יבוא תוצרת חקלאית מאיימים על החוסן האזרחי והביטחוני של ישראל

על ממשלת ישראל להכיר בחשיבותם האסטרטגית של ענפי החקלאות, המזון והתעשייה של מוצרים ביטחוניים להבטחת תפקודו הרציף של המגזר העסקי בזמן המלחמה. מענקי השקעה בחדשנות טכנולוגית לענפי החקלאות והבניה יתרמו לחיזוק החוסן הלאומי ולתפקוד המשק.

מאמר דעה

מוטב מאוחר: לבטל את הכספים הקואליציוניים עכשיו ולהנהיג שקיפות תקציבית מוחלטת

לצד ההוצאות הממשלתיות על מלחמת "חרבות ברזל" יידרשו הקצאות תקציביות ניכרות לסיוע לאזרחים. במקום להתעקש על מימוש הכספים הקואליציוניים, המגזריים באופיים, ולשחוק עוד יותר את אמון הציבור בממשלה, על שר האוצר לייעד אותם באופן בלעדי ושקוף למימון המלחמה ולשיקום היישובים שחרבו.

מאמר דעה

מלחמה על הבית: יש לחזק את התשתית הכלכלית החיונית לחוסן הלאומי

סדר העדיפויות התקציבי של הממשלה חייב להשתנות נוכח "חרבות ברזל": את הכספים הקואליציוניים יש להסיט לכיוונים חיוניים ואת משרדי הממשלה המיותרים יש לפרק. כך ישתחררו סכומי עתק והמדינה תוכל לספק מענה הולם ונדיב למגזר העסקי, לפיצוי וטיפול בנפגעים ולתמיכה במנועי הצמיחה שיסייעו למשק להתאושש.

מאמר דעה

אצל סמוטריץ' הפשיעה היא פתאום חזות הכל

תכניתו של שר האוצר לפקח על הקצאת המשאבים לרשויות הערביות המוצעת הופכת את הפשיעה והאלימות לחזות הכל, כאילו כל בעיות השלטון המקומי הערבי קשורות לעלייה בכוחם של ארגוני הפשיעה. קשה להשתחרר מן התחושה כי התכנית נגועה בשיקולים זרים ואינה מציעה טיפול אקוטי בגורמי העומק החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של התופעה.

סקירה

הקצאות מקרקעין ומבנים על ידי רשויות מקומיות: סקירת נתונים

רק 43 רשויות מתוך 255 רשויות בישראל (17%) פרסמו ספר הקצאות • 40% מההקצאות שימשו לשירותי דת וגם ברשויות לא חרדיות ניכר שיעור הקצאות גבוה לצרכים אלה • 34% מההקצאות נועדו למוסדות חינוך והיתר לחינוך בלתי פורמלי, רווחה, ספורט, תרבות ופנאי.

מאמר דעה

פחות אמון במוסדות ובפרט בשירות הציבורי יצמצם את הרווחה הכלכלית של האזרח

המהלכים האחרונים שתוצאתם החלשת השירות הציבורי בישראל פוגעים הן באפקטיביות התפקוד של הממשלה והן באמון הציבור במוסדות. הפגיעה הכפולה תגבה לבסוף מחיר ממשקי הבית.

מאמר דעה

ראש הממשלה נתניהו, עצור את החקיקה ומנע פגיעה נוספת בכלכלה

העברת ביטול עילת הסבירות והצהרות רה"מ והשרים על המשך חקיקת מהלכי ההפיכה הביאו להערכת המשקיעים והשווקים שישראל אכן בדרכה לשינוי משטרי. כל חברות הדירוג הוציאו אזהרות חריפות מפני השלכותיה של חקיקה ללא הסכמה רחבה על הכלכלה, וההשפעות שלהן כבר ניכרות בטווח הקצר, כשכל יום שעובר ללא צעדים מתקנים גם מקבע את התדמית השלילית של המשק הישראלי ומרחיק משקיעים.

מאמר דעה

כך פוגעת הנסיגה הדמוקרטית במעמד הכלכלה הישראלית בעולם

החשש מהחלשת מעמדם ועצמאותם של המוסדות הפיננסיים (כמו בנק ישראל), לצד הפגיעה במעמדם של מוסדות החוק, מרתיעים את המשקיעים ואת חברות דירוג האשראי. בזמן שממשלת ישראל שוחקת את הדמוקרטיה ואת איתנותם של המוסדות, נוגסת במקצועיות השירות הציבורי, פוגעת באמון של יותר ממחצית העם ויוצרת פילוג בעם, השקל נחלש והמשקיעים יוצאים מהמשחק.

מאמר דעה

ביטול תכנית החומש לחברה הערבית הוא פגיעה כלכלית וחברתית אנושה בצמיחתה

ניסיון ביטול או צמצום התכניות הממשלתיות, שמקדמים השרים בן גביר ווסרלאוף, עולה בקנה אחד עם קווי היסוד של הממשלה לבסס את העליונות היהודית ולהעמיק את הפגיעה והכרסום ביסודות הדמוקרטיים, במהלך שנדמה כהמשך לחוק הלאום.

מאמר דעה

ישראל נסחפת בגל עליות מחירים והממשלה אינה עושה דבר

12 שנים אחרי מחאת הקוטג', נפרץ סכר ההתייקרויות בקרב שורת יצרניות מזון. העלייה במדד המחירים לצרכן והעלאת שיעור הריבית כבר בפתח, והממשלה אינה נוקפת אצבע כדי לבלום את יוקר המחיה ולהתמודד עם השלכותיו.

מחקר

ההשלכות הכלכליות של יוזמות החקיקה של הקואליציה

המחקר מתמקד בקשר שבין יציבות מוסדות המשטר ושגשוג המשק בטווח הארוך, סוקר את חשיבות המוסדות הכלכליים לצמיחה ולרווחה כלכליים ומציג ניתוחים ארוכי-טווח וכן נזקים שהתממשו.

מסבירון

תקצוב החינוך החרדי: העובדות שמאחורי המספרים

בסוף מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובו תוספת של 3.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי. כמה מהחרדים לומדים לימודי ליבה, ועד כמה המדינה מפקחת על כך? מדוע הפיקוח על רשתות החינוך העצמאיות דל, ולמה אי-אפשר להגדירן "ממלכתיות"?

נייר עמדה

הנעלם הגדול בשיח על התקציבים לחברה החרדית: העדר פנסיה

ללא חסכונות פנסיוניים, חרדים שיגיעו לגיל הפרישה עלולים להידרדר לעוני ומצבם צפוי להכביד על הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות. הנטל התקציבי העצום עתיד לחייב העלאת מסים משמעותית על כלל האוכלוסייה לצורך שמירה על הרמה הקיימת של שירותי רווחה. לו האוכלוסייה החרדית היתה מודעת לתכנון לטווח הארוך, היתה מכירה בחשיבות ההשתלבות בשוק התעסוקה והחיסכון לפנסיה ולא נסמכת על קצבאות ותמיכות מתקציב המדינה.

סקירה

מדוע חשוב לשמור על עצמאות הלמ"ס ואילו סכנות טמונות בהתערבות המדינה בנתונים הרשמיים?

הממשלות ביוון, בארגנטינה ובטורקיה ניצלו את היעדר עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשם השפעה על הנתונים הרשמיים. השפעה זו פגעה באמון הציבור והמשקיעים במדינה וכן ביכולת הממשלה להגיב למשברים כלכליים בזמן אמת. על ישראל לשמור על עצמאות הלשכה לסטטיסטיקה כדי למנוע התערבות פוליטית בנתונים הרשמיים. פגיעה בעצמאותה תגביל את יכולת המדינה לקדם מדיניות מבוססת נתונים ותפגע באמון הציבור והמשקיעים במדינה.

סקירה

שלושה גרפים מוכיחים איך תכנית לוין תגביר את השחיתות ותפגע במשק

שינויים משטריים שהותירו כוח רב בידי הממשלות בהונגריה ובפולין גרמו לעלייה בשחיתות. מחקרים רבים שנערכו ב-25 השנים האחרונות הראו כיצד מוסדות שמחילים מגבלות אפקטיביות על השלטון ומנהיגים מנגנון ביורוקרטי עצמאי הם ערובה חשובה לפיתוח כלכלי ארוך-טווח.

מחקר

החלשת מערכת המשפט עלולה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל ובהשקעות הזרות

הונגריה, פולין וטורקיה סבלו בעשור האחרון מנסיגה בדמוקרטיה וניכרה בהן ירידה בהיקף ההשקעות הזרות, בפרט לאחר היחלשות מערכת המשפט. בישראל אין גוף בין-לאומי כמו האיחוד האירופי, שסנקציות מצדו יכולות לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה ולמתן את חששות המשקיעים מפני מדיניות הממשלה.

מאמר דעה

ה"רפורמה" במערכת המשפטית מסכנת את הכלכלה

החלשת מערכת המשפט תצמצם את המוטיבציה של משקיעים זרים להשקיע בישראל ותגרור ירידה חדה בדירוג האשראי. די להתבונן בתקדימי הכלכלות בטורקיה, בהונגריה ובפולין כדי להבין את חומרת האיום.

סקרי קורונה

החרדה הבריאותית פחתה, הכלכלית פחות

ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה נתניהו, בעוד האמון בגורמים הרפואיים נותר יציב. כמו כן, רוב הישראלים נשארים אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

סקרי קורונה

מחצית מהציבור פסימיים לגבי העתיד הכלכלי של ישראל

רוב הישראלים אינם חושבים שהממשלה מגזימה בתיאור המגפה, ונותנים אמון במידע המגיע דרך ראיונות עם מדענים אנשי מקצוע, הודעות משרד הבריאות והצהרות ראש הממשלה. בתחתית הרשימה- המידע המגיע מפוסטים ברשתות החברתיות

סקירה

כיצד תושפע כלכלת המגזר החרדי ממשבר הקורונה?

השילוב של ירידה חדה בהכנסה מתרומות מחו"ל, הכנסה לא מדווחת לעתים קרובות של אב המשפחה שלא ניתן לקבל קצבאות בגינה, הקושי של נשים לעבוד מהבית, וחובות גדולים - מקרבים משפחות חרדיות עניות רבות אל גבול הקריסה

סקרי קורונה

אופטימיים יותר, לחוצים פחות

ירידה ברמת הלחץ ועליה באופטימיות: 57% הביעו חשש למצבם הכלכלי לעומת 67% בשבוע שעבר. כמו כן, 72% מהישראלים אופטימיים בנוגע להתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

מאמר דעה

קבינט הפריון

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.

התערבות המדינה בשוויון החלוקתי: השוואת האוכלוסיות היהודית והערבית בישראל של שנות ה-2000

המאמר שלפניכם מבקש לחקור את תפקיד המדינה בחלוקה המחודשת של המשאבים הכלכליים במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000. הממצאים מראים כי להתערבות המדינה השפעה גדולה יותר ביצירת שוויון כלכלי בתוך המגזר הערבי לעומת היהודי וכן בצמצום הפערים בין המגזרים בעשירוני ההכנסה העליונים לעומת התחתונים, יחסית לפער ההתחלתי בין האוכלוסיות.

סקירה

מחלוקות, אינטרסים ופוליטיקה ברפורמות מבניות

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט מנתח במאמר זה את המניעים לרפורמות מבניות, ואת מאזן הכוחות בין השחקנים המשפיעים על יישומן  – הפוליטיקאים, הרגולטורים, ובעלי העניין. רפורמות מבניות רבות ממתינות כ 10 שנים ליישומן, למרות צורך מיידי בביצוע רפורמה עקב אי הסכמה בין מומחים בתחום והתנגדות רבה של בעלי אינטרסים.

פרלמנט

חזרה אל "השוביניזם הכלכלי" - הרחבת הסדקים במרקם הסולידריות האירופית לנוכח המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי העולמי, ככל משבר בספרה החברתית, מזעזע יסודות של סולידריות ומציג מגמות של התכנסות גורמים פרטיקולריים בתוך עצמם לצורך שימור האינטרסים שלהם. אחווה אמיתית או מדומה בין הבריות ומסגרות פדרטיביות שונות או אמנות הנכרתות בין אומות, נוח להן להתקיים בתנאים של יציבות כלכלית המרככת את עומק החשדנות ההדדית הקיימת  תדיר בין השותפים למסגרת – שמא הצד האחר מפיק תועלת רבה יותר מקיומה של המסגרת המשותפת. 

פרלמנט

איחוד כלכלי באירופה

האיחוד האירופי הפך ברבות השנים לישות פוליטית ומדינית בעלת השפעה, אך תחילתו בשיתוף פעולה כלכלי. נהוג לראות ב"אמנת הפלדה והפחם" מתחילת שנות ה-50 את ראשית כינונו של האיחוד האירופי. 

מאמר דעה

עבודה, הדור הבא: כיצד ייראה שוק התעסוקה העתידי?

אילו מקצועות ייעלמו ואילו מקצועות יהפכו למבוקשים, האם הרשויות בארץ נערכות לכך ומה יעלה בגורל התעשייה המסורתית. דן פרופר, יו"ר דירקטוריון 'אוסם': "לא כל עם ישראל יכול לעבוד בהיי-טק. משבר עולמי עלול לפגוע קודם כל בתחום הזה" 

הודעה לעיתונות

יו"ר הרשות לני"ע: "בנושאי אכיפה אין הקלות, אין 'הנחת סלב'"

יו"ר הרשות לני"ע בהתייחסות ראשונה לפשיטה על חברת בזק: "בנושאי אכיפה אין הקלות, אין 'הנחת סלב'. מטריד אותי ומאכזב אותי כשבעלי שליטה שוכחים מכך שבחברות ציבוריות בעלי המניות מהציבור הם שותפים שלהם"

נגן
הודעה לעיתונות

מנכ"ל משרד רוה"מ: "99% מהציבור סובל מעורף הרגולציה"

"99% מהציבור סובל מעודף הרגולציה ורק 1% מרוויח ממנה הרבה. חוק ההסדרים השנה יתמקד בהפחתת עודף הרגולציה באמצעות חקיקה" כך אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה במסגרת מושב בנושא 'הפחתת הנטל הבירוקרטי והרגולטורי'

הודעה לעיתונות

כיצד נערכים הצדדים לשוק העבודה בשנת 2030?

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: "במדינת ישראל, שבה רוב האזרחים רוצים שוויון, צמצום פערים, וצדק חברתי, יש להפנים כי דרוש שינוי מחשבתי. ממשלת ישראל אומרת למיליון גמלאים ו-250 אלף נכים – אתם שקופים"

הודעה לעיתונות

בכירי המשק: הממשלה לא נערכת לשוק העבודה העתידי

סקר מיוחד שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת כנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה בקרב 200 מבכירי חברות ההיי-טק ויתר ענפי המשק המסורתיים, מצא כי ראשי המגזר העסקי מביעים חוסר שביעות רצון מפעילות משרדי הממשלה בהתמודדותם עם אתגרי המשק

פודקאסט

איך ייראה שוק העבודה העתידי

פרופ׳ יותם מרגלית ודפנה אבירם ניצן בשיחה עם איתן אבריאל, עורך מגזין דה מרקר ומייסד האתר, על המעבר משוק של מקצועות לשוק של מיומנויות, כיצד השחקנים המרכזיים במשק ובממשלה נערכים למציאות המשתנה ואיך מייצרים אקוסיסטם להתמודד עם האתגרים של חוסר ביטחון תעסוקתי

ספרים