הבחירות לנשיא המדינה
בעוד כמה שבועות יבחרו 120 חברי הכנסת את הנשיא ה-11 של מדינת ישראל. ההצבעה תתקיים באופן חשאי במליאת הכנסת, וזאת כדי להקטין את האפשרות ללחצים פוליטיים וקואליציוניים. מועמד לנשיאות חייב לקבל 61 קולות כדי להיבחר. אם אף אחד מהמועמדים לא קיבל 61 קולות לפחות, נערך סבב שני בין שני המתמודדים המובילים, וזה שיקבל את מספר הקולות הגדול יותר הוא שייבחר לכהונה יחידה של 7 שנים בבית הנשיא בירושלים.
עד כמה שזה נשמע מוזר- כל אזרח ישראלי יכול להתמודד לתפקיד הנשיאות, וזאת בתנאי שלפחות עשרה חברי כנסת יתמכו בחתימה במועמדותו. ההיסטוריה מלמדת שכל נשיאי המדינה, למעט אחד (אפרים קציר- שהיה הנשיא הרביעי) היו דמויות שהגיעו מהזירה הפוליטית. וכולם.. היו גברים.
מעבר לתפקידו הסמלי, טקסי וייצוגי, על נשיא המדינה גם האחריות להטיל על אחד מחברי הכנסת את המנדט להרכיב ממשלה.
נסיון העבר מלמד שלמרות שתפקיד הנשיא סמלי במהותו, המירוץ לנשיאות נושא לרוב אופי פוליטי- מפלגתי. מעניין לציין שלא תמיד מפלגת השלטון מצליחה להביא לבחירתו של המועמד מטעמה. האם המצב ישתנה הפעם? נגלה בקרוב