התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

בשנים האחרונות שטף את הכנסת גל של הצעות חוק אנטי דמוקרטיות. "אנטי דמוקרטיות" – לא במובן שהן סותרות את הכרעת הרוב, אלא במובן של סתירה לעקרונות של דמוקרטיה מהותית. חלק מהצעות אלה פוגעות בשוויון ובאזרחי ישראלי הערבים (לדוגמה – חוק ועדות הקבלה הצעות חוקי הנאמנות, חוק הלאום), וחלקן פוגע בחופש הביטוי והמחאה (חוק הנכבה, חוק החרם, הצעות החוק לפגיעה במימון ארגוני זכויות אדם), או מיועד לפגוע במעמדו, כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון. מטרות התכנית: בלימת הצעות חוק אלה; יצירת מודעות ציבורית לאיומים שטומן בחובו גל החקיקה; וחיזוק והפנמה של יסודות הדמוקרטיה המהותית.

בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין ארבע יוזמות לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל:

ביטול עילת הסבירות: ב-24 ביולי 2023 אישרה הכנסת ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים את ביטול העילה, ששימשה את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות. בית המשפט יכול היה לפסול החלטות במקרים שבהם הן קיצוניות במיוחד, למשל אם התקבלו מתוך שיקולים זרים.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: התכנית תעניק לקואליציה או לנציגיה רוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, ותאפשר לה שליטה מלאה בבחירת השופטים לכל הערכאות. לצד זאת, היא מציעה לבטל את בחירת נשיא ביהמ"ש העליון לפי ותק ("שיטת הסניוריטי") כדי שהוועדה תוכל לבחור גם מועמד חיצוני.

פסקת ההתגברות: תאפשר לכנסת לחוקק חוק מחדש, למרות פסיקת בית המשפט שהגדירה אותו כחוק הסותר חוק יסוד. הרוב שיידרש לשם התגברות על חוקי היסוד הוא 61 חברי כנסת.

מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון: במקום מינוי באמצעות מכרז, יוכל מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר, למנות את היועץ המשפטי כמשרת אמון.
תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה
מינוי שופטים בישראל: כל השאלות והתשובות
כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ?
חוות דעת בעניין ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות
ביטול עילת הסבירות: כל מה שחשוב לדעת
פסקת ההתגברות: המדריך המלא
נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים
  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' סוזי נבות

    סגנית נשיא למחקר

    קראו עוד

    פרופ' נבות היא פרופסור מן המניין למשפטים, עד לאחרונה לימדה בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. בעלת תואר בוגר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, מוסמכת במדיניות ציבורית מהפקולטה למדעי החברה באונ' תל אביב, ובעלת תואר דוקטור למשפטים מן אוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' נבות לימדה בעבר בסורבון בפריז ובמכללה לביטחון לאומי; הייתה חברה בוועדות ציבוריות רבות והייתה מועמדת לבית המשפט העליון.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ענת טהון אשכנזי

    מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    עו"ד טהון אשכנזי היא עורכת דין ופעילה חברתית. בתפקידה האחרון הייתה מנכ"לית עמותת "איתךְ מעכּי - משפטניות למען צדק חברתי". במסגרת זו הובילה קידום של תכניות לאומיות המטמיעות שוויון מגדרי במישור הארצי והמוניציפלי, בדגש על צרכיהן של נשים מקבוצות מוחלשות. כחלק מכך, ייצגה ענת עשרות ארגוני חברה אזרחית בהליכים משפטיים בתביעות לשוויון וייצוג הולם לנשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    עמית בכיר

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
    הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו“ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גיא לוריא

    עמית מחקר

    קראו עוד

    guyl3@idi.org.il

    תחומי מומחיות: הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה, דיני תעמולת בחירות וצנזורה, היסטוריה של המשפט, היסטוריה של המחשבה המדינית והאזרחות.

    ד"ר לוריא הוא עורך דין וקיבל את התואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית (2013). ד"ר לוריא היה מרכז ועדת שמגר לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי ממשלה ועשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה (2016-2013).

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר בכיר

    קראו עוד

    amirfuchs@idi.org.il

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נדב דגן

    חוקר בכיר

    קראו עוד

    nadavg@idi.org.il

    ד"ר נדב דגן הוא חוקר משפט, מרצה באוניברסיטאות מחקר בישראל ועורך-דין.

    תחומי מחקר ועיסוק עיקריים:

    משפט חוקתי, משפט מינהלי, שיקול דעת שלטוני, תיאוריה משפטית, יסודות הדמוקרטיה המודרנית, ביקורת שיפוטית, דיני חירום, איגוד שיתופי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה

    חוקרת

    קראו עוד

    morank@idi.org.il

    חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי. בעלת תואר דוקטורט למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ומרצה מן החוץ בביה"ס למשפטים של המכללה האקדמית נתניה. עבודת הדוקטורט שכתבה עסקה במעמד החוקתי של ראש הממשלה במשטרים פרלמנטריים. תחומי מומחיות: משפט חוקתי מוסדי, משפט מנהלי, הרשות המבצעת.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד דפני בנבניסטי

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    daphneb@idi.org.il

    דפני היא עוזרת מחקר בתוכנית להגנה על מוסדות וערכיים דמוקרטיים. בעלת תואר ראשון במשפטים ובתוכנית ״אמירים״ במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני במשפטים, גם כן מהאוניברסיטה העברית. התמחתה בבית המשפט העליון, בלשכת השופט ניל הנדל.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ספיר פז

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    sapirz@idi.org.il

    עו״ד פז סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בשנת 2020. היא התמחתה במחלקת הבגצים בפרקליטות המדינה והוסמכה בשנת 2021 כעו״ד בישראל. בשנת 2022 עבדה כעוזרת משפטית לנשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, ולאחר מכן כעוזרת משפטית לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה.

    במקביל לעבודתה במכון ספיר היא תלמידת תואר שני בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית.

המסגרת הפוליטית והמשפטית בפולין מורכבת ואין אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון שאליה הידרדרה המדינה בתקופת השלטון הקודם. 2,500 השופטים "החדשים" שמונו על ידו כבר נטמעו במערכת השיפוטית ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא משום שהנשיא המכהן הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק".

נתונים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע מעלים כי בשמונת החודשים הראשונים של 2023, בתקופת ההפגנות נגד הממשלה, נרשם מספר כמעט זהה של תלונות שהוגשו למח"ש בגין עבירות אלימות של שוטרים (1,299 תלונות) למספר התלונות מסוג זה בכל 2022 (1,304 תלונות). העלייה במספר התלונות מעלה סימני שאלה על רקע המתאם למועד כניסתם לתפקיד של הממשלה ובפרט של השר לביטחון לאומי.

הדרישה להפסיק את הפילוג בחברה הישראלית הפכה בחודשים האחרונים לחד-צדדית: הממשלה רשאית לקדם אינטרסים צרים של המפלגות החברות בה, ולעומת זאת כל ביקורת על מעשיה נתפסת כמפלגת ומי שמביע אותה מתויג כ"חוזר לשישה באוקטובר". למרות השבר העמוק והמלחמה, יש לעמוד על משמר הדמוקרטיה ולמנוע מצב שבו אין על השלטון כל ביקורת.

בתקופה שבה ההפגנות חוזרות לרחובות נראה שהסובלנות וההכלה המתחייבות ביחס לכל הפגנה, בין בעד ובין נגד השלטון, אינן נר לרגלי מי שנותן את הפקודות. שלטון העושה דה-לגיטימציה להפגנות חותר תחת הדמוקרטיה ומזמין את המשטרה לפגוע בזכות להפגין, שאת חשיבותה הדגישו השופטים שדנו לאחרונה בכמה ממעצרי המפגינים.

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

דוח נציגת האו"ם הצביע באופן ודאי וכואב על אלימות מינית נגד החטופות הישראליות לעזה. על ישראל עתה להוכיח את מחויבותה לחיי אזרחיות ואזרחים ולפעול ללא דיחוי לשחרורם. לצד זאת, על הממשלה להציג סדר יום חדש, המציב בראשו את החשיבות של זכויות נשים.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

מתן הסמכות לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש וליישם עצמאית הגדרה רחבה וייעודית לחינוך של ההזדהות עם טרור, בנפרד מגורמי אכיפת החוק וללא קבלת אישור היועמ"ש, הוא פסול. במקביל, קידום הליך מנהלי נפרד שירחיב את הגדרת ההזדהות שבחוק המאבק בטרור ונועד רק למורים, מייצר איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיסוק שלהם. בפרט בזמן המלחמה, החוק המוצע יגרום לאפקט מצנן ויאיים על מורים בכלל ובמיוחד בחברה הערבית.

play

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

play

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

כדי לפתוח בהליך הדחה נדרשת בקשת 70 ח"כים, בהם לפחות 10 מהאופוזיציה • ההדחה תתאפשר אם הכנסת קבעה שמעשי חבר הכנסת מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין נגד ישראל • המחוקק המודח זכאי לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, שיבחן האם היא מוצדקת ועולה בקנה אחד עם הראיות והעילות להדחה.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

איזה פרסום המעודד לטרור או מזדהה עמו נחשב לעבירה על החוק? כיצד מאזנים בין שמירה על ביטחון הציבור לבין חופש הביטוי? מה משמעות העבירה החדשה שנוספה במלחמת "חרבות ברזל" ומתייחסת לצריכת פרסומי הסתה לטרור או תיעוד של טרור?

play

חוק הלאום פוגע באיזון בין מדינה יהודית לדמוקרטית ואינו קובע שוויון בין כלל האזרחים. אולם הסעיף הקובע שהמדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבי נוגע לכל האזרחים ומבטא את ערך הערבות ההדדית של מדינת ישראל, ערך יסוד שאסור שיאבד.

ההופעה המרשימה של המשפטנים שלנו בהאג היא הראיה הטובה ביותר לחשיבות מערכת משפטית עצמאית וחזקה. דמיינו מה היה קורה אילו את כתב ההגנה היו מציגים מי שמונו על בסיס קשרים במקום כישורים. עד ה-7 באוקטובר, לא היה כמעט יום שלא נחתה בו תכנית חדשה שמטרתה לפגוע במערכת המשפט ובשומרי הסף. נותר לראות האם רעשי ההפיכה המשטרית נגד הדמוקרטיה הישראלית אכן נעלמו.

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 24 חוקים – ובהם חוק יסוד אחד - בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

במרץ 2023 אישרה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מהממשלה. השבוע, קיבל בג"ץ את העתירה נגד התיקון והכריז שייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה היו הנימוקים ומה השלכות הפסיקה?

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

דעת הרוב בפסק הדין בעניין חוק הנבצרות מתארת את הליכי החקיקה באופן שמבהיר עד עד כמה התיקון לחוק יסוד: הממשלה נחקק לתכלית פרסונלית מובהקת. דחיית התיקון לכנסת הבאה היא מהלך מוצדק שמוציא מתוכו את ה"עוקץ" הפרסונלי, כמו גם הימנעות השופטים מעיסוק בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו.

דעת הרוב קבעה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה פגע בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק ופטר בפועל את ראש הממשלה והשרים מחובתם לנהוג בסבירות. רוב חוצה מחנות בקרב השופטים שתמך בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרה שהכנסת חורגת מסמכותה המכוננת - הוא תקדים בעל משמעות היסטורית. פסק הדין מחייב מחשבה על הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

הדיווחים המדאיגים על לחצים מצד ראש הממשלה על הצנזור הראשי לאורך המלחמה מצטרפים לקולות הגוברים בשנים האחרונות ביחס לחוסר האפקטיביות של הצנזורה בעידן הדיגיטלי. עם היחס המועדף לכלי תקשורת שונים והכרסום במעמדה ובלגיטימציה הציבורית שלה, ייתכן שהגיעה העת שתהפוך משומר הסוד הלאומי לגוף מייעץ בלבד.

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

ברור שצריך למנוע דליפת סודות מדינה, אבל האם נכון לנקוט אמצעי זה והאם נכון שהשב"כ, שנתון בעצמו למרות הממשלה ומופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני איומי טרור, ישמש גורם אכיפה כלפי השרים? כך או כך, שליפת פתרון קיצוני במקום אימוץ כללי אתיקה, כפי שהציעה ועדת שמגר, מצביעה על מחדל ומעלה סימני שאלה.

במקום להתייחס בשוויון לכל אזרחי המדינה, לחבר ולאחד, יש המבקשים לפרק אותה לגורמים ולקדם דווקא חוק יסוד ספציפי שיעסוק בעדה הדרוזית, הראויה להוקרה כשווה ולא בנפרד. הפתרון הנכון הוא תיקון חוק יסוד: הלאום, המתעלם מהדמוקרטיה ומהכרזת העצמאות, כך שישקף את ה"אני מאמין" של חלקים רבים ככל האפשר בחברה הישראלית.

מתן הסמכות לנקוט צעד קיצוני כזה לשרי הפנים או המשפטים, כהחלטה מנהלית, סותר את הפסיקה בנושא. תכלית וחומרת הענישה שבתזכיר החוק מצויות ממילא בדין הקיים, ואינן מצדיקות צעד כה מרחיק לכת גם בתקופה של הכרזה על "מצב מיוחד בעורף" - שלא נועדה להעניק סמכויות כאלה.

אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת, שעלה לאחרונה שוב לכותרות, נוגע לחובתה של המדינה לדאוג לכלל האזרחים – ולא רק לבני העם היהודי – ככל שייקלעו לצרה בשל יהדותם או אזרחותם. אסור שבמלחמה הנוכחית יאבד ערך זה, שמטיל על המדינה חובה מוסרית להשקיע מאמץ בשחרור החטופים.

מהי הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון הקונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? 

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

play

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.

הכנסות האחרונות שוברות שיאים של תיקון חוקי יסוד שוב ושוב לפי גחמות פוליטיות. זו שיאה של מגמה שנמשכת שנים, של תיקונים בלתי פוסקים, שקשורים לסמכויות הממשלה, לעניני התקציב, חוק יסוד הכנסת, הבחירות ועוד. כל זה נובע משום שבישראל כדי לתקן חוק יסוד מספיק רוב רגיל (או רוב של 61 ח"כים) וניתן לתקנו ב-3 קריאות ביום אחד. זה מצב שאין לו תקדים והוא מעמיד, כל הזמן, בסיכון את כל השיטה ואת כל זכויות היסוד שלנו, תחת איום שכל רוב רגעי של 61 ח"כים יחליט להפוך את השיטה על פיה.

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.

התנהלות אמסלם ושרים נוספים בעניין רשות החברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים - להעדיף מינויי מקורבים על פני מינויים ראויים של בעלי כישורים שיבטיחו יעילות של החברות הממשלתיות - משתלבת בתפיסת הממשלה שיש להחליש את כל מי שמוסמכים לאזן, לבקר או לבלום את הדרגים הנבחרים וכן להחליש גורמים מקצועיים. היא משתלבת בחקיקה נגד עילת הסבירות ונגד מערכת המשפט, שעתידה לפגוע אנושות במקצועיות של מינויים בכירים. מהלכים דומים, שביטאו פוליטיזציה של השירות הציבורי, אירעו במדינות שחוו שחיקה דמוקרטית כפולין והונגריה.

מספר התיקים האזרחיים לתושב בישראל כפול מהממוצע באירופה, בעוד שמספר השופטים המקצועיים לתושב הוא שליש מהממוצע באירופה. שר המשפטים מועל בתפקידו בכך שאינו מכנס את הוועדה ולמעשה לוקח את הציבור הנזקק לבתי המשפט ואת השופטים כבני ערובה.

play

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

הפיקוח השיפוטי על החלטות השלטון באמצעות עילת הסבירות חיוני בין השאר נוכח חולשת הכנסת בפיקוח על הממשלה ושיטת בחירות שלא מייצרת פיקוח ישיר של רוב הציבור על נבחריו. אם תבוטל, תיוותר ישראל דמוקרטית פחות ובעלת פוטנציאל גבוה בהרבה להיות מושחתת.

עילת המידתיות אינה מהווה תחליף הולם לעילת הסבירות, משום שהשימוש בעילת המידתיות מקובל כאשר יש פגיעה בזכויות יסוד. אלא שהחלטות רבות של רשויות המנהל מעוררות קשיים לא בשל פגיעה בזכות יסוד אלא מטעמים אחרים. כך, ללא עילת הסבירות, בית המשפט לא יוכל להתערב במינוי בעלי עבר פלילי לממשלה, בפיטורי שומרי סף ובמינוי בכירים בשירות המדינה שאינם עומדים בתנאי סף.

אין מקום להקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש במדינת ישראל. הקמה של גוף חדש כזה, לא רק שלא תקדם את התכליות לשמן החליטה הממשלה על הקמת המשמר הלאומי, אלא אף צפויה לסכל את הגשמתן של תכליות אלה ולגרום לקשיים נוספים. תחת ההקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש, יש לחזק את משטרת ישראל במשאבים וביכולות, ולחולל שיפור ניכר באופן ההתמודדות של משטרת ישראל עם אכיפת חוק כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, בדגש על החברה הערבית, לצד שמירה על עצמאותה, וחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח על פעולתה.

בעידן הנוכחי, דמוקרטיות לא מתות ביום אחד. הן נשחקות, לעיתים באיטיות, תוך שימוש בכלים חוקיים לכאורה כמו תיקונים לחוקה או חקיקה רגילה. הצלחה ברמיסת חובת הסבירות תגרור הצלחה נוספת ועוד אחת אחריה, עד שיום אחד נתעורר למדינה אחרת לגמרי.

שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.

רק שלטון שמכוון להחלטות קיצוניות ומושחתות חושש מעילת הסבירות, שעל גבולותיה ותחולתה ניתן לדון ויש גם מה לתקן. אולם החקיקה שעל הפרק חוסמת בצורה מוחלטת את סמכותו של בית המשפט לפסול החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ובכך מעניקה לשלטון כוח בלתי מוגבל.

נתניהו אמר כי בכוונתו לוותר על חקיקת פסקת ההתגברות, אולם בקואליציה יש הטוענים כי היא עדיין על הפרק. העמימות מכוונת ומשקפת את המעבר של המהפכה המשפטית מהשלב האידאולוגי הנרחב לשלב האיום, שיהיה גם מבחנה האמיתי של המחאה.

play

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

הטענות שביטול תחולת עילת הסבירות על החלטות דרג נבחר אינו דרמטי אינן משכנעות. לשרים תהיה האפשרות ״לחסן״ החלטות רבות של הדרג המקצועי במשרדם מביקורת שיפוטית על בסיסה באמצעות הצגת החלטותיו כהחלטה שלהם. המהלך גם יחליש משמעותית את ההגנות המשפטיות של האזרחים נגד פעולות שרירותיות של השלטון ויפתח צוהר נרחב להתגברות השחיתות השלטונית.

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

play

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

הצעת החוק המבקשת לבטל את מעמדה של לשכת עורכי הדין תעניק לממשלה שליטה מוחלטת בבחירת ובקידום שופטים לערכאות הנמוכות. היא תיראה כ"עונש" לצד שזכה בבחירות ותאותת כי הלשכה תפורק אם הנהגתה לא תשתף פעולה עם הממשלה.

הקואליציה מבקשת לבטל את סמכות בית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור גם אם הן בלתי סבירות באופן קיצוני. עילת הסבירות מונעת שחיתויות, מחייבת קבלת החלטות רציונלית ומגנה על זכויות אדם, וביטולה יפגע בשמירה על טוהר המידות ובניקיון הכפיים בשירות הציבורי.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

play

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

אין הצדקה מיוחדת, למעט הכוח הפוליטי של החרדים בקואליציה, להפוך את הקבוצה החרדית לקבוצה הדתית היחידה המוגנת מפני הסתה, בפרט מבלי שמוסיפים קטגוריות כנטייה מינית ומגדר ומגנים על להט"בים ונשים הסובלים תדיר ממתקפות נגדם.

התיקון לחוק העונשין מבקש להרחיב את הגדרת ההסתה נגד גזענות כך שתכלול גם חרדים, בעבירה שעונשה חמש שנות מאסר. הוא מוצע כלאחר יד וללא חשיבה על היסודות העובדתיים והנפשיים של העבירה, באופן שיפגע בחופש הביטוי ומבלי להתייחס לקבוצות נוספות כגון להט"בים, נשים ורפורמים.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

התיקון לפקודת האגודות השיתופיות יפתח צוהר לחדירה לפרטיות בתהליך הקבלה, ליחס גזעני ולהדרת מיעוטים מיישובים קהילתיים.

המאבק הגאה בישראל טרם הגיע למנוחה ולנחלה, כשסוגיות כזכויות הקהילה הטרנסית, מחיקה של אפליה הקיימת בספר החוקים ומענה ראוי מצד מערכת החינוך עדיין כרוכות במאבקים. עצם היכולת להיאבק עליהן בהפגנות, מצעדים והתבטאויות פומביות הוא מנת חלקה של הדמוקרטיה הליברלית ושל הקהילה כולה.

קביעת איסורים רחבים בתחומי הביטוי, מעבר למותר בדין הכללי וללא מגבלות בקרה ואיזון, אינה מוצדקת והיא בעייתית דווקא לגבי המוסדות להשכלה גבוהה, שבהם מקום מרכזי לחופש הביטוי ולחירות המחשבה.

העצמאות וחופש הפעולה שמהם נהנו בתי המשפט בשתי המדינות מאז נפילת הקומוניזם התחלפו בעשור האחרון בפוליטיזציה בשל העברת סמכות בחירת השופטים לפרלמנטים. הייתה זו יריית הפתיחה לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה: בתקשורת, באקדמיה ובארגונים האזרחיים.

הצעת החלטת הממשלה אינה מבהירה מה הצורך במשמר, כיצד יובטח שלא יופנה באופן בלתי ענייני כלפי מיעוטים ומה חלוקת העבודה בינו לבין המשטרה. משמעותה עלולה להיות גם הגברת המיליטריזציה של אכיפת החוק, שעשויה לגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם.

במרכז ההצעה לסדר שלהלן ניצב הרעיון לפיו נקיטת אמצעים הפוגעים בגרעין הקשה של כבוד האדם חייבת להביא לפסילת ההודאה. האפשרות לפסול הודאות היא אמצעי הרתעה מן המדרגה הראשונה, שאין טוב ממנו, על מנת להבטיח התנהגות כדין של חוקרים ומיגור של תופעת הרשעות השווא.

play

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

כבר כיום יש לשרים ולח"כים אפשרות לבקש אישור לקבל מתנות ולתרומות, ככל שאינן מוענקות מתוקף היותם עובדי ציבור. הצעת החוק החדשה פרסונלית, לא מגבילה את סכום התרומות ולא קובעת מנגנון לאישור מראש ולפיקוח על השימוש בהן.

play

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים, על רגעים של כינון חוקה.
בעקבות משה רבנו השובר את הלוחות הראשונים ועולה להר סיני לקבלת לוחות שניים, נשאל גם אנחנו על היכולת לשבור חוקה ראשונה ולכונן רגע חוקתי שני. האם ניתן לייצר רגע כזה? האם הוא מגיע רק על רקע של משבר עמוק כמו חטא העגל ומלחמת שבט לוי בשבטים האחים? ואילו עצות ניתן לתת למחוקקי חוקה בישראל 23?

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

play

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.

לא ראוי להחיל מיידית את הצעת החוק, כשראש הממשלה נאשם בפלילים. לצד זאת, היא עשויה ליצור מצב אבסורדי ומסוכן במקרה שראש הממשלה מחוסר הכרה, אלא אם כן 75% חברי הממשלה יביאו את העניין בפני הכנסת, הוא ימשיך בתפקידו.

פוליטיזציה מוחלטת ותת-ייצוג בהרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות שיפגע בזכות לשוויון וצמצום ביקורת שיפוטית על חוקים הם כמה ממהלכי תכנית לוין שיגבירו את ההפליה הקיימת בישראל כלפי נשים ויותירו אותן חסרות הגנה.

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נדרשים לסייע ביישום מדיניות ולשמור על שלטון החוק. ההצעה שהמנכ"ל ימנה אותם כמשרות אמון תפגע בעצמאותם ותגרום נזקים לנורמות המקצועיות.

התיקון לפקודת המשטרה יקנה לשר את סמכות מינוי מנהל מח"ש ולמחלקה סמכות לחקור פרקליטים. הוא עלול לשמש אמצעי רדיפה אחר שוטרים ופרקליטים באופן שיסכל חקירות שחיתות שלטונית.

התיקון לחוק יסוד: הממשלה שימנע ביקורת שיפוטית על מינויי שרים הוא פרסונלי במובהק ומהווה מופת של זילות כלפי שלטון החוק, פסיקות בית המשפט העליון והמאבק בשחיתות.

גירוש ישראלים ופלסטינים בשל קרבה משפחתית למחבלים מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ופגיעה אנושה בזכויות יסוד, ויחשוף את ישראל ובכיריה לסיכונים מדיניים ומשפטיים במישור הבין-לאומי.

play

לוין הציע ששרים ימנו ויפטרו את היועצים המשפטיים כראות עיניהם, ובכך ישלטו בהם ויחלישו את כוחם כשומרי סף. היוזמה לא תאפשר להם למלא את תפקידם כנדרש.

אחרי שהקואליציה – כל קואליציה – תקבל שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים, מערכת המשפט תפעל אך ורק מתוך אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

על רקע הניסיונות לערער על הזכות להפגין, מסמך זה מציג בקצרה מושכלות יסוד הנוגעות לזכות זו מזווית תיאורטית והשוואתית. המאמר סוקר דוגמאות הממחישות את מרכזיותה של הזכות בישראל על רקע המורשת היהודית וההיסטוריה הישראלית ובוחן סוגיות קונקרטיות העומדות על סדר היום בראי הפסיקה.

play

כל הזמן משווים את שיטת המשטר הישראלית לבריטניה, לניו זילנד, לצרפת ואומרים שרק בישראל "חייבים לתקן" את השיטה. ומה לגבי מגבלות הכוח שיש בהן ואין בישראל?

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהזהות החוקתית של ישראל. בזכות עצמאותו מקבלת עמדת הממשלה יחס מכבד מצד מערכת המשפט והאזרחים ולכן אסור לפגוע בה.

תכנית לוין-רוטמן כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

play

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

הכוח המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ, היותו מינוי בלתי תלוי וכן הבלעדיות והעצמאות שלו בהצגת עמדת המדינה בבית המשפט הם מאפיינים קריטיים בפעילותו. יש לשמור עליהם מפני היוזמות לפגוע במעמדו.

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

החלטות הממשלה עוסקות בין השאר בתקציבים של מיליוני שקלים ובהקמת גופים לאומיים. כבר כיום הביקורת עליהן מכוח עילת הסבירות מצומצמת מאוד וכך השאיפה לבטל אותה מבטאת רצון למשול ללא מעצורים.

פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות, חוק היועמ"שים ויתר היוזמות מבשרות את מות הממלכתיות וסוללות את הדרך לשחיתות שלטונית ולפגיעה בזכויות אזרח.

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית או מתוך ניגוד עניינים. ביטולה הוא מהלך קיצוני שיצמצם את יכולתו של בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות.

play

מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.

כניסות נפרדות למרפאות, הפרדה באתרי טבע, הימנעות מאספקת מוצר בשל אמונה דתית ויצירת אזורי מגורים דתיים סגורים הן רק חלק קטן מהפגיעות האפשריות בערכי השוויון וכבוד האדם בשל התיקון לחוק ההפליה. גם אם החקיקה תסוכל, האהדה שצברה בכנסת מדאיגה.

כיום יש לשר סמכות להנחות את המשטרה בשאלות עקרוניות, אך אין לו מנדט לתת הוראות ביחס לחקירות קונקרטיות או לאופני הפעלת השימוש בכוח. שליטה פוליטית תפגע בעצמאותה ותהיה הרת אסון.

הגבלת הזכות לבחור ולהיבחר על חבר כנסת חמורה בהרבה מההגבלה על כשירות לכהן כשר. בצד הסכנה שבחזרת מורשע בפלילים לחיים הפוליטיים, מדובר בתיקון פרסונלי ומבזה שעוקף חוק יסוד.

אם תתקבל הצעת החוק החדשה, הפוליטיזציה במשטרה תגבר ותישקף סכנה לזכויות האדם ולאיכות כוח האדם במשטרה. כך, הגוף כולו יהפוך ממקצועי-ממלכתי לפוליטי.

העברת היחידות הממשלתיות בין המשרדים בממשלה החדשה תקשה על קידום תהליכים אפקטיבי ותשבש את יחסי הדרג הנבחר והפקידות. הרעה החולה הזו חייבת להיפסק.

כל אחת ואחד מאיתנו הם לפעמים מיעוט שנזקק להגנת בית המשפט מפני רוב דורסני. פסקת ההתגברות תפקיר אותנו לחסדי הקבוצות הקטנות שבלעדיהן אין קואליציה.

מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? כל מה שחשוב לדעת.

על אף העלות השנתית הגבוהה על כל ח"כ – כ-1.7 מיליון ש"ח – והכהונה של הח"כים הנורווגים "על תנאי", החוק קריטי להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית משמעותית.

אם היועצים המשפטיים יתמנו כמשרות אמון של השרים, כפי שדובר עתה במגעים הקואליציוניים, הם יהפכו לעושי דברם ותפקידם יישאר ללא תכלית.

אין סיבה להניח שהכוח המוחלט ישמש רק ליישום מדיניות שתפגע בשוויון, בחירות או בחופש הדת, אלא לזכור שהוא עלול לשמש נשק לפגיעה בהליך הדמוקרטי עצמו, כפי שקרה בהונגריה ובפולין.

בבחירות האחרונות דרשו מפלגות שונות מכמה גופים להירשם כ"גוף פעיל בבחירות" אצל מבקר המדינה ולעמוד במגבלות שהחוק מטיל על גופים כאלה – דרישות שנדחו. כך, יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד להכריז כי ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות ועתירות דומות של הליכוד נגד "שוברים שתיקה", "זזים" ו"דרכנו" נדחו אף הן. זהו כישלונו החרוץ של חוק V-15.

play

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל.

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. לטענה זו אין בסיס.

ההצעה לבטל את הוועדה לבחירת שופטים תביא לפוליטיזציה, תפגע באי תלות השופטים ובאיזון בין הרשויות. כך גם צמצום עצמאות מוסד היועץ המשפטי עלול להביא להימשכות הפרות חוק, מינויים פסולים ושחיתות ללא בקרה. מי שייפגע מביטול ההגנה על שלטון החוק בישראל יהיו כולנו.

למעלה מעשור שנים שהמכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בתיקון נוסח העבירה של מרמה והפרת אמונים ובהחלפתו בנוסח מעודכן יותר, אך לא בביטול העבירה ולא בביטול ההוראה המהותית הגלומה בה. התיקון הוא צעד חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית. ביטול העבירה הוא כניעה לה

כל התשובות מאחורי קביעת אי הכשירות של ח"כ לשעבר שיקלי לרוץ במסגרת רשימת הליכוד על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

הטענות השבוע בתקשורת של סגן מנהל מח"ש לשעבר משה סעדה על המערכת, שעד לא מכבר היה חלק ממנה, פוגעות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. ודווקא על רקע זה, ברורה השגיאה של המערכת בכך שאינה מחזקת את הבקרה עליה. בעבר, ראשי הפרקליטות התנגדו להקמת נציבות הביקורת ונאבקו לקצץ את סמכויותיה בחוק, על ידי השמטת היכולת לערוך בדיקות מערכתיות יזומות ולא רק לברר תלונות המתקבלות מהציבור. כעת המסקנה ברורה הפרקליטות צריכה לשאוף לחזק את נציבות הביקורת עליה ולא להיפך.

לקראת הבחירות הקרובות ועל רקע אישור החוק לסימון תעמולת בחירות בכנסת, פנה המכון ביחד עם ארגון פייק ריפורטר בבקשה כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יוציא הנחיות סדורות בדבר שקיפות בתעמולת הבחירות. היערכות זו נדרשת, כדי להבטיח שהבחירות הקרובות תהיינה תקינות, חופשיות ושוויוניות, נטולות מניפולציות תעמולתיות בלתי הוגנות על הבוחרים.

הטענה כי אין לבית המשפט סמכות להחליט בנושאים מסויימים, כפי שנכתב בדעת הרוב בפרשת ההפלות, נשמעת גם בישראל. אלא שאצלנו אין "איזונים ובלמים" חזקים וחוקי היסוד יכולים להשתנות ברוב רגיל • לכן, חובה עלינו לשמר בית משפט עליון מקצועי ועצמאי.

בהמשך לאישור העלאת סעיף המימון למפלגות בוועדת הכנסת עתה, שלחו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אסף שפירא וד"ר גיא לוריא, חוו"ד הקוראת להתנגד להצעה להגדלת המימון הציבורי באמצעות עקיפת הוועדה הציבורית.

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

החקיקה המוצעת עלולה להוות פגיעה משמעותית בחופש הביטוי בישראל. הצעת החוק לא תגביר את ההזדהות על תושבי ישראל הערבים עם המדינה, אלא עלולה להוביל להתנגשויות ולמתחים מול המיעוט הערבי, לצד פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל.

פרסום שמו של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל העלה על סדר היום דווקא את חוק יסוד: הלאום, שכן הנוסח שלו מדיר אותו ועוד רבים כמוהו – המיעוטים שישראל היא גם ביתם. אנחנו רוצים לחנך את אזרחי ישראל לאור מסמך שמבטא את ה"אני מאמין" של המדינה ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות איתו. חוק יסוד: הלאום מספק את התשתית למסמך כזה ולכן ההתעלמות מקיומם של מיעוטים טעונה תיקון

מדינת ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שבחוקתה או בחוקי היסוד שלה אין שום אזכור לזכות לשוויון. כעת, פרסום שמו של סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל הצית מחדש ויכוח סוער על החוק. ההתעלמות בחוקי היסוד מהמיעוטים, ואי אזכור הזכות לשוויון זועקים לשמיים,  ואת החסר ניתן לתקן במגוון דרכים

לאחר שח"כ עופר כסיף תועד השבוע תוקף פיזית שוטר, וח"כ אחמד טיבי סייע לחשוד להימלט מהמשטרה, לא נפתחה חקירה נגד אף אחד מהם מאחר ויש להם חסינות, אך במשטרה ביקשו מהיועמ"שית לאשר בכל זאת את המהלך. מהם סוגי החסינות של חברי הכנסת, ובאיזה הליכים ניתן בכל זאת לנקוט נגדם כשביצעו עבירה? חוקרי המכון מסבירים

מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות 

יום העצמאות, היום שבו אנחנו חוגגים את יום הולדת למדינת ישראל, הוא הזדמנות מצוינת לבדוק מהם התיקונים הנחוצים לדמוקרטיה שלנו, או במילים אחרות, למשטר בישראל. פרופ' גדעון רהט וד"ר אסף שפירא מביאים 10 הצעות, חלקן מונחות על השולחן כבר כמה עשורים וחלקן חדשות יותר, שיכולות לחולל פלאים, לחזק את הקשר עם הבוחר ואף להביא ליותר יציבות ומשילות

על פי מדד הדמוקרטיה לשנת 2021, רוב הישראלים חשים גאווה ושייכות למדינה. למרות זאת, נדמה כי מידת הלכידות החברתית בקרב הקבוצות השונות באוכלוסייה רק הולכת ונשחקת. לכבוד יום ההולדת ה-74 של מדינת ישראל, עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, משרטטת את הצעדים הנדרשים לצמצום פערים, לחינוך לדמוקרטיה ולהגדרת כללי המשחק המשטריים-משפטיים, כדי שנוכל לצעוד בבטחה לעבר חגיגות יום ההולדת הבא

בעקבות ההכרזה על ח"כ שיקלי כפורש, בחנו חוקרי המכון את כוחו של ח"כ יחיד אל מול הסיעה במבט השוואתי מול 29 דמוקרטיות. מסקירתם מצטייר כי בעוד שהסנקציות הפנים-פרלמנטריות על פורשים בארץ אינן חריגות בהשוואה לעולם, מבחינת הסנקציות הנוספות, הנוגעות לכהונה בממשלה והתמודדות בבחירות הבאות, לסיעות בישראל עוצמה רבה באופן יחסי מול חברי כנסת "סוררים"

לקראת הדיון בוועדת הכנסת על ההכרזה על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש, בדקו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מהן ההשלכות שחלות על ח"כים פורשים: אילו איסורים יכולים לחול עליהם בכנסת הנוכחית, אילו כלים פרלמנטריים מותרים להם, וכיצד תיראה התמודדות של ח"כ פורש לכנסת הבאה?

גם לאחר שהנשיא מקרון נבחר לתקופת כהונה השנייה, הבחירות נחשבות להישג חסר תקדים לימין הקיצוני בצרפת ולמועמדת מטעמו מרין לה פן. בנוסף, הבחירות הנוכחיות הבליטו מגמות מדאיגות במערכת הפוליטית הצרפתית: שחיקה באמון בנבחרי הציבור, היעלמות כמעט מוחלטת של המפלגות המתונות הוותיקות והתחזקות המפלגות הקיצוניות

החוק הנורווגי מוביל להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית. חוקרי המכון ממליצים לשלב בו תיקונים ומנגנונים שיגבירו את יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה.

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

הסירוב של ישראל לתת כתף למאמץ הבין-לאומי ולארח פליטים אוקראינים שנמלטו מהמלחמה, גם אם אינם זכאי חוק השבות, אינה עומדת בשום נורמה הומניטרית בסיסית. גם להחזיר פליטים למדינות שכבר מוצפות בהם עשוי לסכן אותם

בהמשך לדיון המתנהל על מתווה משרד הפנים לכניסת מבקשי מקלט אוקראינים, המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע בחוות דעת כי ישראל מנועה מלגרש אזרחים אוקראינים בחזרה לשטח אוקראינה, כל עוד התנאים שם ממשיכים לסכן את חייהם וחירותם

לפי נתוני סקר שערך החודש המכון, הנשאלים מתקשים להצביע על האיש החזק בממשלה. המבקרים יגידו כמובן שהדבר מעיד על ממשלה שאין לה מנהיג, אך מנקודת מבט דמוקרטית מדובר בבשורות טובות, שמעידות על נסיגה מסוימת מתהליך הפרסונליזציה שמאפיין את הפוליטיקה המקומית

אחרי שבקהילה הבינלאומית הטילו על רוסיה סנקציות כלכליות דרמטיות בעקבות תוקפנותה, כעת נבחנים שם גם צעדים משפטיים מרחיקי לכת. מהם המחירים שרוסיה ופוטין עצמו עלולים לשלם, והאם המהלכים יצליחו להשפיע על מעצמת על כמו רוסיה?

חוקרי המכון סבורים שהגיעה העת לשקול מחדש אם ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, המונעות מאלפי אזרחים ערבים לממש את זכותם לקיים חיי משפחה בישראל, ללא כל בדיקה פרטנית. מדובר בהסדר הפוגע קשות גם בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון, שכן הוא מכוון, הלכה למעשה, כמעט אך ורק נגד קבוצת אזרחים זו

בעולם מצוין השבוע יום האישה הבינלאומי, וזאת הזדמנות לסקור את רמת הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד הנתונים מעודדים - אנו נמצאים כרגע בנקודת שיא של ייצוג נשי בכנסת עם 35 ח"כיות, וגם בממשלה עם 9 שרות. מצד שני, הדרך לשוויון מגדרי בפוליטיקה עוד רחוקה - רק אישה אחת עומדת כיום בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה מופקדים בידי גברים

העימותים החריג בכנסת לאחרונה מחזקים את הצורך בוועדת אתיקה; אילו סנקציות ניתן לנקוט במסגרת הוועדה כנגד ח"כים (עד השעיה ושלילת שכר במקרים חריגים), כיצד פועלת ועדת האתיקה ומהו הרכבה, וגם מתי היא פעלה בפעם האחרונה?

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את הנוסח המוצע משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, אנו סבורים שיש להעניק לזכויות המפורטות בטיוטא הגנה חזקה יותר

האם ניתן לנקוט בהליכים משפטיים כנגד רוסיה, אילו מחירים היא צפויה לשלם מול הקהילה הבינלאומית, וגם מה עומד מאחורי הסכסוך המדמם רב השנים שהוביל למלחמה הנוכחית?

חוק יסוד: החקיקה יעגן את מעמד חוקי היסוד, יגן עליהם משינויים תכופים לצרכים פוליטיים ויסדיר את היחסים בין בית המשפט העליון והכנסת. הקואליציה הנוכחית מייצגת את מגוון הדעות, העמדות והאוכלוסיות בישראל. אם חוק היסוד יוסדר במשמרת שלה, הוא ייהנה מקונצנזוס רחב ויהיה אבן דרך משמעותית בדרך להשלמת החוקה

פלישת רוסיה לאוקראינה מפרה את העקרונות הבסיסיים של המשפט הבינלאומי, כפי שהוא התפתח מאז מלחמת העולם השנייה. נטילת סיכונים משפטיים כל כך משמעותיים עשויה להצביע על על נכונותו לשבור את הכלים ולהתנתק הלכה למעשה ממוסדות המשפט הבינלאומי וממסגרות כלכליות ופוליטיות המבוססות עליהם

האם הוועדה לבחירת שופטים תבחר לבית המשפט העליון שופטים שמרנים או ליברלים? החוקר גיא לוריא מסביר למה הסיווג הזה לא רלוונטי, אילו סכנות טמונות בו, ומהי השאלה שבאמת צריכה להישאל בבחירת השופטים החדשים

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. היה על הוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס מחר כדי למנות אליו ארבעה שופטים חדשים, למצוא מועמדים ערבים רבים לבית המשפט העליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

יש לברך על קידום חוק היסוד החדש שנועד להגן על זכויות חשודים, נחקרים ונאשמים, אך קיימות בו כמה בעיות משמעותיות, שאם לא ייפתרו במהלך חקיקתו, לא יושג חלק משמעותי מהתכליות שהוא אמור להשיג

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע בתזכיר משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: ראשית, תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; שנית, תחולתו על התחום הפלילי בלבד; ושלישית, יש בו גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. נוסף על כך, ההגנה החוקתית שמוצע להעניק לזכויות המפורטות היא הגנה חלשה יחסית להגנה החוקתית המוענקת לזכויות אחרות בדין הישראלי

מתי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות ראש הממשלה? מתי נבצרות זמנית הופכת לקבועה ומה נקבע בעבר בשאלת נבצרותו של בנימין נתניהו?

כהונת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אשר הגיעה לסיומה, הייתה אחת הקדנציות הסוערות שידעה ישראל. היא תיזכר, בראש ובראשונה, בשל סערת תיקי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, אך אילצה אותו לעמוד גם בפני מתקפות חוזרות ונשנות על מערכת אכיפת החוק. האתגר המרכזי שיעמוד בפני מי שצפוי או צפויה להחליפו יהיה כיצד לעצב מחדש את התפקיד מול המציאות הפוליטית המשתנה

כדי למנוע את פיצול התפקיד, יש להגביר את האחריות הציבורית של היועץ המשפטי לממשלה כלפי הציבור. בכך יתאפשר המשך ריכוז הסמכויות הנוכחי החיוני לשמירה על שלטון החוק

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות עשויה להיות הזדמנות אמיתית לבירור תהליכי קבלת החלטות בתחום הרכש הבטחוני, ולמיפוי הממשקים בין גופי הביטחון השונים והדרג המדיני. מהי בעצם ועדת חקירה ממלכתית, מהן סמכויותיה ומעמד המלצותיה, כיצד על הוועדה שתוקם לפעול וממה עליה להיזהר במיוחד? התשובות בסקירה שלפניכם

החלטה 675 של הממשלה מנובמבר האחרון הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. אחד הפרמטרים הבסיסיים לבחינת מידת האוטונומיה של גוף דמוקרטי הוא יכולתו לשלוט על הכנסותיו ועל השימוש בהן. בחוות דעת זו נביא המלצות לחיזוק האוטונומיה הפיננסית של הרשויות המקומיות במטרה להתאים את הנעשה בישראל לנורמות הנהוגות בעולם הדמוקרטי

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

על הציבור צריך לדעת שהכנסת והממשלה מתנהלות כששיקולן המרכזי הוא טובתו. זהו תנאי ראשון ביצירת אמון. הצעד השני הוא מחויבות אמיתית לתיקון ליקויי המערכת. ירידה באמון היא אולי תופעה בינלאומית, אבל לא גזירת גורל

מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 מצביע על ירידה נוספת באמון הציבור בבית המשפט העליון, אך כשמסתכלים על הלגיטימציה הציבורית לתפקיד שממלא בית המשפט, התמונה נראית אחרת. אין לראות בממצאים הצדקה לצמצום סמכויות בית המשפט העליון או את עצמאותו

2022 תהיה שנת הרגולציה על רשתות חברתיות. חוק הפייסבוק לוקח זאת כמה צעדים יותר מדי, וצריך לצמצם את היכולת (המוצדקת) להסיר תכנים - למקרי קצה בלבד

השתתפות פוליטית היא רכיב חשוב בחוסנה של הדמוקרטיה הליברלית. רמות גבוהות של השתתפות מחזקות את הלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי ושל מוסדותיו הפוליטיים הייצוגיים, ומאפשרות לבטא בצורה טובה את העדפות האזרחים. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשת ההשתתפות בבחירות – באופן שיתיישב עם העיקרון הכוללני של הזכות לבחור. חוקרי המכון תומכים בהצעה ורואים בה צעד נוסף בתהליך המבורך של הנגשת ההצבעה לציבורים רחבים, הנגשה אשר אף עשוייה לשפר את אחוזי ההשתתפות בבחירות

החוק מאפשר כיום ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה. כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או היותו שייך לאוכלוסייה מסוימת, כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. כאילו זה לא היה גרוע מספיק, החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגדים בחריפות להצעת התיקון להרחבת חוק ועדות הקבלה, שמרחיבה את הפגיעה הקשה של החוק בשוויון כלפי מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות, בזכות לפרטיות ובכבוד האדם: "הדרת אוכלוסיות מיישובים קהילתיים זהו לא המסר ש'ממשלת אחדות' אמורה לשלוח"

לאחר שראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורביץ החליטו להפסיק עד להודעה חדשה את האיכונים אחר הנדבקים בזן החדש אומיקרון, חשוב מתמיד לדבר על החלופות. אילו אפשרויות טכנולוגיות עומדות בפנינו ובאילו אמצעים נוקטים בעולם?

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על המהלך לעגן את הזכות לשוויון בהצעת חוק יסוד השוויון, ומציינים את הצורך הדחוף בעיגונה גם על רקע חוק יסוד הלאום. לצד זאת, ממליצים החוקרים על שורת תיקונים

על רקע אישור הממשלה למינוי עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית והמתקפות על הוועדה המייעצת למינויים בכירים בחברות ממשלתיות, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שבים וקוראים לפעול לשיקום עצמאות השירות הציבורי שמעמדו רוסק בשנים האחרונות, ולהבטיח מינויים מקצועיים ועצמאיים.

תזכיר החוק כולל שינויים לטובה בחוק, אך יש לשקול לוותר על שינוי תקופות הארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום, וכן יש לבצע חשיבה מחדש על מודל הפיקוח הפרלמנטרי על התקנת תקנות

יש לקוות כי עבודת הכנסת תתנהל כסדרה מעתה. אנו ראויים לבית נבחרים מתפקד, כזה שיש בו אופוזיציה לוחמת אך ממלכתית, וכן קואליציה שמקדמת אג'נדות ומדיניות, תוך שמירה על ייצוג הולם לאופוזיציה. בעתיד, יש מקום לחוקק בחוק יסוד, באופן ברור וחד משמעי, את זכויותיה של האופוזיציה

לרגל כנס הדמוקרטיה השנתי ע"ש פרופ' ירון אזרחי שמתקיים השבוע במכון, חזרה עמיתת המכון הבכירה ד"ר דנה בלאנדר לדברים שפרסם לפני למעלה מעשרים שנה בנוגע למדיניות התקשורת בישראל, וגילתה שמשנתו הפילוסופית-פוליטית לא רק עמדה במבחן הזמן, אלא גם ניבאה את האתגרים שאנחנו מתמודדים עמם כיום

היתרונות בתזכיר החוק קשורים במניעת הסכנה בריכוז יתר של עוצמה בידי ראש הממשלה, ומנגד יש לשים לב שהצעה זו לא קיימת בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. וכל זה נאמר מבלי לנקוט עמדה חד-משמעית לגבי עצם הרעיון להגביל את כהונת ראש הממשלה

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. על הוועדה לבחירת שופטים למצוא מועמדים ערבים לעליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

עברו מעל 73 שנים מאז הקמת המדינה, ועדיין אין חוק יסוד הקובע את המובן מאליו בדמוקרטיה: הכל שווים בפני החוק. אין מפלים בין אדם לאדם. מילים אלמנטריות שמופיעות בכל חוקה בעולם. יש לברך את ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת שהחלה השבוע בסדרת דיונים שיעסקו בשאלת עיגון ערך השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל

פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה בא לעולם כחלק ממערכת פופוליסטית המבקשת לחסל את האיזונים והריסונים במשטר שלנו. קל מאד לאחד חלק גדול מהציבור כנגד האליטות והשירות הציבורי המשפטי. יש להימנע מפיצול המשרה שתכליתו או תוצאתו המעשית היא הצבת השלטון מעל לחוק

חוות דעת זו עוסקת בשאלה החוקתית: האם הורדת גיל הפטור פוגעת פגיעה בלתי מדתית בעיקרון השוויון, באופן שיכול להביא לפסילת החוק על ידי בית המשפט העליון.

החוק המגביל את אפשרותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה מתכתב עם מציאות לא נורמלית, בה פוליטיקאים רבים מדי מוצאים עצמם חשודים בפלילים ומתעקשים להמשיך לכהן בתפקידים שלטוניים בעת שהם נאבקים על חפותם

תוצאת פסק הדין היא שאין חובה למנות ועדת חקירה ואין חובה להורות על חקירה משטרתית. זוהי תוצאה בלתי סבירה

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

בעידן של פופוליזם גואה ומשבר פוליטי עמוק, נועד לריבלין התפקיד של המבוגר האחראי. כשרצף הניסיונות לפגיעה במוסדות הממלכתיים הפך לשיטפון, הבין שעליו לשמש כמגן הדמוקרטיה ולהוות מוסד ממלכתי העומד מעל ומעבר למחלוקות הפוליטיות

חוק האזרחות והכניסה לישראל אומץ בשנת 2003 כהוראת שעה זמנית. כעת יש לשקול מחדש אם אכן ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, ואם קיימות חלופות שבכוחן למזער את הפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהסדר

אין בעולם תקדים לשינויים חוקתיים תכופים ומהירים כל כך כמו במערכת החוקתית הישראלית. לכן, המאמצים לקידום עבודת הוועדה לניסוח חוק יסוד: חקיקה חשובים, ומאותתים שהדרך לייצוב המערכת הפוליטית עוברת דרך אשרור כללי המשחק הפוליטי

הריסת ביתו של הנאשם ברצח יהודה גואטה ז"ל מעלה שוב את שאלת החוקיות של הצו. ניתן להציע שני מבחנים לשאלה האם מדובר באמצעי קביל - הראשון, האם הוא בר יישום כאשר מדובר ביהודים, והשני, האם ניתן לדמות את שופטי בית המשפט המאשרים צווים אלה מסבירים את החלטתם למי שנפגעים על ידה

אימוץ מודל של חוק נורבגי מלא, המחייב את כל השרים וסגני השרים להתפטר מהכנסת, הכרחי כדי להגדיל את מספר חברי הכנסת הפנויים לעבודה פרלמנטרית מלאה ולהקל על עומס העבודה של חברי הכנסת

ההצעה לאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת או יותר להתפלג מסיעתם, פסולה ונובעת משיקולים פוליטיים. במיוחד בימים אלה, חשוב לעודד יציבות פוליטית ולצמצם את ההתפלגויות בסיעות הכנסת

הסכמים פוליטיים יש לקיים על סמך אמון הדדי ותמריצים פוליטיים, ולא לאכפם באמצעות חקיקת יסוד. מדובר בהצעה שמשקפת את המשך התרבות הפוליטית של תיקוני חוקי יסוד תכופים שלא לצורך

חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי לא יוענקו היתרי שהייה בישראל לתושבי השטחים הפלסטינים או לאזרחים או תושבים של מספר מדינות עוינות. תוקפו הוארך מדי שנה, והוויכוח הנוכחי עוסק בהצעת הממשלה להאריכו בשנה נוספת. האם הוא נחוץ מבחינה ביטחונית ומה משמעות אי הארכת החוק?

בחינה של החלקים המרכיבים את הקואליציה החדשה מגלה כי הרכבה דומה לזה שבאופן מסורתי מאפיין אופוזיציה בישראל - משני קצוות המפה הפוליטית. באופן פרדוקסלי, ניסיונם של מנהיגים פופוליסטיים לקטב ולפלג מוביל כעת לתוצאה ההפוכה של איחוד המתנגדים להם

ממשלות נתניהו רמסו את המיעוט הפוליטי בכנסת, ודוגמה לכך אפשר למצוא בהתעלמות השיטתית מהמנהג החוקתי למנות חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. כעת, על הממשלה החדשה להגביל את כוחו של הרוב בכנסת כדי למנוע את איבוד הרסן

ממשלת השינוי נראית כמתיימרת להוביל לשינוי גם של מערכת הממשל והמסגרת החוקתית בישראל. בתקופה בה המערכת משוועת ליציבות, חשוב שהשינויים יהיו כאלה המקדמים חזרה למסגרת דמוקרטית בריאה של איזונים ובלמים וינסו לבצע עיגון לטווח ארוך של כללי משחק מוסכמים ויציבים

עד כמה החלת חובת צינון לראשי ממשלה היא מידתית? ומה בנוגע להגבלת כהונת ראש ממשלה? כל התשובות על ההסכמים הקואליציוניים

שינויים בשיטת הבחירות בהחלט אפשריים, אך אלה צריכים להיעשות בזהירות ובהליך חקיקה ארוך ומחושב, וחייבים לחול אך ורק על הכנסת הבאה. היוזמה להחלת הבחירה הישירה באופן מיידי מאפיינת משטרים של דמוקרטיה מתפוררת, בה השלטון מתקן שוב ושוב את דיני הבחירות כך שיוכל להנציח את שלטונו

המסר של בית המשפט לכנסת בביטול פשרת האוזר הנו כי עליה לכבד את הכללים החוקתיים או לשנותם. האופציה השלישית - לבלף ולקרוא לחוקים המפרים את הכללים החוקתיים בשם "תיקוני חוק יסוד בהוראות שעה" אינה אופציה שדמוקרטיה המחויבת לרעיון של איזונים ובלמים צריכה לאפשר

מה משמעות ועדת החקירה שהחליטה להקים המועצה לזכויות אדם של האו״ם, ומה ההבדל בינה לבין החקירה שמתנהלת בבית הדין הבינ״ל בהאג? פרופ' יובל שני מסביר

עד כמה הלחץ הבינ"ל משפיע על ישראל ובפרט על צה"ל; אילו סמכויות נמצאות בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?

ההנהגה הלאומית חייבת ליצור הבחנה מברזל בין סבב הלחימה מול עזה לבין המהומות בערים המעורבות. עליה לקבוע אסטרטגיה לאומית מול עזה שאיננה מקבלת את מדיניות הסבבים כגזירת גורל ולפעול לפתרון אתגרי היסוד המטרידים את האזרחים הערבים וכך לתקוע טריז בינם לבין המנהיגים האסלאמיים בעזה

בשונה ממוסדות שלטון אחרים, מוסד הנשיאות נדרש להצדיק את עצם קיומו, ויש אפילו המערערים על נחיצותו. כדי להכריע אם מדובר במוסד המצדיק את קיומו, חשוב להבין את האופן שבו התגבש מעמדו, את תפקידיו הסמליים ואלה שעשויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת, את הביקורת השיפוטית על החלטותיו ואת מעמדו בזירה הפוליטית והציבורית

כיצד נבחר נשיא בישראל; מדוע ההצבעה חשאית; באיזו מידה קיימת לנשיא חסינות מדין פלילי, והאם ניתן להתנות את בחירת הנשיא בהסכמתו מראש למתן חנינה לאדם כלשהו?

האסון בהר מירון מצריך הקמתה של ועדה ממלכתית שתקבע נורמות ראויות של אחריות במישור האזרחי. זו תצטרך להיכנס בעובי הקורה ולהצביע על הכשלים המערכתיים העמוקים ביחסי דרג אזרחי מבצע ודרג פוליטי

המגמה המסתמנת בישראל היא שוועדת חקירה מוקמת כדי לפצות על היעדר התרבות של אחריות מיניסטריאלית, היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה בעלי עוצמה בידי הכנסת, וכן היעדרה של מחאה ציבורית אפקטיבית. יחד עם זאת, עליה להתמקד לא רק במציאת אשמים אלא גם בניתוח דרכי קבלת ההחלטות ובכשלים המערכתיים

ראש הממשלה רמס פעם נוספת את שלטון החוק, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל זה, בזמן שאין שר משפטים מכהן שיפעל להגנה על מערכת המשפט. בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק

יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה, אולם סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לחוסר נאמנות או לתמיכה במעשה שעשה. על כן סירובה של המדינה להעניק לכרים חשים אזרחות ישראלית, על רקע סירובו להתנער מאחותו, שמרצה עונש מאסר על רקע מעורבותה בפיגוע טרור - אינו מוצדק

את האלימות הנובעת מתוך גזענות יש לעקור מן השורש. מדובר בעברות החותרות תחת ערכי היסוד של הקהילה הבינלאומית, לכן נדרשת התגייסות של המדינות המחויבות לערכים אלה למאבק נחוש בתופעה

ההצעה לבחירה ישירה לראשות הממשלה משנה באופן מהותי את שיטת הממשל בישראל. מדובר בשינוי רטרואקטיבי בחוקי המשחק, שמעוות את החלטת הבוחר ומתערב במהלך הרכבת הממשלה. גם בהשוואה בינלאומית, זוהי "המצאה" מקורית שאינה קיימת בשום דמוקרטיה אחרת

המצב בו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון מנוגד באופן בסיסי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה

ככל שמרוקנים את סמכותו מתוכן מהותי והופכים אותו לסופר קולות גרידא, כך אין שומרים על מעמדו הרם של הנשיא אלא דווקא מנמיכים את קומת התפקיד. לכן, אין מניעה שבג"ץ יעביר את החלטת הנשיא תחת שבט ביקורתו. לא את הנשיא שנהנה מחסינות אישית מהותית, אלא את החלטתו

מניעת תפקוד הוועדה מסכלת את תכלית חוק יסוד הכנסת ומשתקת את הכנסת. זוהי פעולה הפוגעת קשות במרקם החיים הפרלמנטרי. על יו"ר הועדה המסדרת לכנס את הוועדה באופן מיידי ולאפשר לרוב שבה להעלות הצעות שיאפשרו את קיומה התקין של הכנסת

נתניהו ספק ביצע עבירה, אבל את הכרטיס האדום הוא יקבל לא על העבירה, שיתכן ואפילו לא הייתה מזכה אותו בכרטיס צהוב, אלא על ההשתלחות שלו בשופט. בדמוקרטיה, כמו בכדורגל, יש כללי משחק

רדיפתו של פרופ' גולדרייך והפגיעה בו הן תולדה ישירה של החלטת בג"ץ בעניין חוק החרם. כך מתגלגל לו עיוות חקיקתי שזוכה לגושפנקא שיפוטית להצמיח פירות באושים. כך מתרחק החוק הישראלי ממה שראוי לכבדו. כך מתרחק בית המשפט מתוארו בית המשפט הגבוה לצדק

הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, המואשם במעשים פליליים, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, משום שהיא מהווה פגיעה אנושה במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות ובאמון הציבור בשלטון. המשך כהונתו יעמיד את ראש הממשלה נתניהו בניגוד עניינים מובהק, בין ענייניו המשפטיים האישיים ובין האינטרס הציבורי

אין דרך להבין את השיתוק בקבלת ההחלטות בממשלה, את השפל באמון הציבור בפוליטיקה וברשויות השלטון מבלי שנפנים כי כל עוד בנימין נתניהו לא יצליח לבלום את ההליך המשפטי באמצעות מהלכים שהוא מוביל במערכת הפוליטית מכס ראש הממשלה, המשבר לא יסתיים

סירובו של ראש הממשלה למנות שר משפטים הוא חלק ממכלול של פעולות שנועדו להחליש את מערכת אכיפת החוק. בכך פועל ראש הממשלה בניגוד עניינים ואינו ממלא עוד את תפקידו

הסכנה לפגיעה באמון הציבור בתוצאות הבחירות יכולה להגיע דווקא מוועדת הבחירות המרכזית עצמה. כדי להימנע מתסריטים כאלה בעתיד, יש להקים "רשות בחירות לאומית" שתנהל את הבחירות לכנסת, ותהיה מקצועית

החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגד ח"כ מיקי זוהר בגין הצהרתו שיפרסם מידע מביך על היועמ"ש אם לא יבטל את כתבי האישום נגד ראש הממשלה, פותחת פתח למתקפות נוספות של חברי הכנסת על מערכת המשפט

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שמונעת מאזרחיה לשוב אליה. התנערותה מאחריות על חייהם ובריאותם של אזרחיה בחו״ל מצביעה על שבריריות מעמדן של זכויות ותפיסות היסוד שמרכיבות את האמנה החברתית הישראלית. שיקומן יהיה לפתחנו ביום שאחרי הקורונה

פעולות הממשלה להגבלת כניסת ויציאת אזרחים ותושבי קבע ישראלים חורגות מגבולות המידתיות, וננקטו על רקע חוסר היכולת של המדינה לאכוף מגבלות בידוד לחוזרים לישראל באפקטיביות. גם בהשוואה בינלאומית, לא נמצאו הגבלות כה גורפות על הזכות של אזרחים להיכנס למדינה

למי שעקב אחר התנהלותה של משטרת ישראל לאורך השנים, מופעים של אלימות משטרתית אינם מפתיעים, ומבטאים בעיות יסוד מערכתיות שהמשטרה מתמודדת איתן מזה עשורים, העיקרית שבהן היא היעדר אפקטיביות של מנגנוני הבקרה הפנימיים והחיצוניים לה

עידוד התחסנות באמצעים התנהגותיים ובאמצעות שכנוע הוא בעל תכלית ראויה, אולם ישנם אמצעים שעשויים להיות אסורים ופוגעניים. לפיכך, על המדינה למצות ככל האפשר אמצעי הסברה ושכנוע שאין בהם פגיעה בזכויות כלל ולהיזהר בהפעלת אמצעים, בעיקרם מתן תמריצים, כך שהפגיעה בזכויות תהיה מינימלית

פסילת מועמדים ורשימות לכנסת פוגעת באחת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר, הזכות לבחור ולהיבחר. על כן, עליה להיעשות תוך נקיטת משנה זהירות, שיקול דעת ואובייקטיביות. מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות

משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

פסק דין של בית המשפט העליון בעתירת עמותת טבקה, האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד משטרת ישראל, עורר שוב את השאלה, כיצד צריך בית המשפט להתייחס להוראות חוק 'ישנות' ובעייתיות מבחינה חוקתית. בימים בהם דגל הליברליזם נישא ברמה, ואין פוליטיקאי שאינו מנפנף בו, יש מקום לדרוש התחייבות למהלך חקיקתי ומינהלי גדול של התאמת החקיקה הישנה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם השלמת המהלך, ניתן יהיה וצריך יהיה לבטל את הוראת שמירת הדינים

הדינמיקה בקבוצות הפייסבוק הסגורות היא מצע להפצת קונספירציות וחדשות כזב. יכולת השכנוע בהן עצומה, והן הופכות לפצצה מתקתקת בידי גורמים המבקשים לזרוע חוסר אמון במוסדות הדמוקרטיים

בקלות בלתי נסבלת, יכולה הכנסת לתקן את חוקי היסוד, לבטלם, או לחוקק חוקי יסוד חדשים. לכן יש צורך בחקיקת חוק יסוד חקיקה שישריין את חוקי היסוד הקיימים ברוב גדול

בעקבות דחיית בג"ץ את עתירת התושבים הפלסטינים, שהוגשה על ידי "יש דין" ו"עמותת רופאים למען זכויות אדם", נגד ההסדרה המשפטית של חיפושים בבתי פלסטינים ביהודה ושומרון

הגל הפופוליסטי ששטף את הדמוקרטיות בעשור האחרון הוא לא מקרי. הוא מהווה קריאת השכמה לדמוקרטיה הליברלית. הפופוליזם על אף מגרעותיו והשלכותיו ההרסניות מביא איתו משהו אחד חשוב - מראה, שבה משתקפת דמותה של הדמוקרטיה הליברלית בת זמננו. ומה שנגלה במראה הזו הוא עיוות קיצוני של הרעיון הדמוקרטי הליברלי

במקום שמנהיג שיש לו אוהדים רבים טוען שהבחירות נגנבו, כמעט בהכרח יהיו מי שיפעלו באלימות או באיומים כדי למנוע העברה של השלטון לאלה שבאמת זכו בו. את המעשים הנעשים על ידם ואת ההסתה למעשים אלה, יש לראות לא כסתם מעשים של אלימות ואיומים אלא כהתקפה נגד המשטר הדמוקרטי. התקפה כזו חייבת להיות מוגדרת כעברה פלילית חמורה

מגמה של אי אמון ציבורי בבית המשפט העליון משמאל או מצד הציבור הערבי, לא פחות מסוכנת פחות מזו שמגיעה מימין. אכזבה ציבורית מנפילת המבצר מסוכנת בדיוק כמו אכזבות מהתרחבות גבולותיו

play

אכיפת מגבלות הקורונה, יחד עם היעדר מפכ"ל קבוע ולחצים פוליטיים מצד השר לביטחון פנים, הזיקו לתדמיתה כגוף מקצועי וא-פוליטי והביאו למשבר אמון חמור בה. על המפכ"ל הבא לוודא שהמשטרה תפעל משיקולים ענייניים בלבד, ובמקביל תהדק את שיתוף הפעולה עם מנגנוני הבקרה להם היא כפופה

סקירת כמה מהזיכויים הבולטים משנות ה-90 המוזכרים כהוכחות ל"תפירת תיקים", הם למעשה ההיפך הגמור. הזיכוי אינו ראשית ראיה אפילו לתפירת תיק, והפרקליטות אינה קבלן של הרשעות, ואבוי לנו אם כל אישום היה מסתיים בהרשעה. תפקידו של בית המשפט לבחון אם האשמה הוכחה מעל לספק סביר, ואם לא- לזכות

במדינה דמוקרטית המחויבת להפרדת רשויות ושלטון החוק - הגורם האחראי על פרשנות החוק במקרים בהם הוא אינו ברור הוא בית המשפט. גם אם יבחר בית המשפט שלא להכריע בשאלה המקדמית בדבר סמכותו לבקר חוקי יסוד, הטענה כי הוא מנוע מלדון בשאלה משוללת כל תוקף

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ממעטות שתיים מרשויות השלטון בישראל, הממשלה והכנסת, להפעיל את סמכויותיהן. למעשה, למעט בנושאים הקשורים למגפת הקורונה, הממשלה מונעת כמעט כל חקיקה, ובכך "משתקת" את פעילות הכנסת. השיתוק הזה גובה מחיר יקר בטווח הקצר והארוך

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק

המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף הובילו למגבלות חסרות תקדים, שהובילו לשיח ציבורי חשוב ומבורך בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, אולם משבר הקורונה הוביל להתפתחויות מדאיגות שצריכות להדליק נורות אזהרה לכולנו

בין הסיבות העומדות מאחורי התנגדותם העזה של שלושת חברי הוועדה - השרה מירי רגב, ח"כ אוסנת מארק וח"כ צבי האוזר לקידום השופט עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בירושלים, ישנו מניע אישי, מניעים פוליטיים ואף חשד כבד לאפליה

אנו סבורים כי התקנת תקנות הקובעות "סגר לילי" ארצי, וזאת בניגוד להמלצת מומחי משרד הבריאות ומומחים נוספים, תעמוד בניגוד לחוק סמכויות הקורונה, המסמיך את הממשלה להטיל מגבלות מכוחו רק כאשר שוכנעה שיש בכך כדי למנוע הדבקות, וכן לאחר ששקלה את הפגיעה בזכויות ובמשק. כמו כן, תקנות כאלה יעמדו בניגוד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.  לכן לטענתנו התקנת התקנות הינה בחוסר סמכות, ואם יותקנו התקנות לא יוכלו לעמוד בביקורת שיפוטית

הנזק האמיתי והעיקרי של חוק הלאום הוא שכל כולו אך ורק הצהרתי. זהו החוק המגדיר את המדינה, וכאשר הגדרה כזו היא חסרה ומדירה, וכשאין בה את המובן מאליו, שבד בבד עם היותה של המדינה מדינת לאום יהודית, היא גם מדינתם של כל האזרחים החיים בתוכה, והם זכאים לשוויון זכויות גמור - יש לה השלכות חמורות

מספר גדול של תפקידים בכירים בשירות המדינה מכהנים שלא במינויי קבע אלא על ידי ממלאי מקום, שלא נהנים מהעצמאות המוסדית הנדרשת ומהלגיטימציה לה זוכים נושאי התפקיד הקבועים. כאשר מספר תפקידים, הקשורים האחד בשני, מאוישים בידי ממלאי מקום - הבעיה עלולה להפוך למערכתית, והנפגעים העיקריים הם האזרחים

הציפייה שהסדר ניגוד העניינים של היועמ"ש יפתור את הבעיה הנובעת מהמצב בו רה"מ מכהן כראש הרשות המבצעת, במקביל למשפט שמנהלת נגדו מערכת אכיפת החוק, היא חסרת בסיס. סירובו של נתניהו, אם כן, לכבד הלכה למעשה את המגבלות המשפטיות המוטלות עליו, מהווה הפרה לכאורה של חובת האמונים שלו, ואף מצדיקה הוצאתו לנבצרות

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

ההצעה למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, מעידה בעיקר על חוסר הבקיאות של הח"כים והציבור באשר להליכי הקמתה וסמכויותיה. אם היו מכירים את הסמכויות שבידיה, וגם את אלה שאינן - לא היו תולים בה את יהבם

כאשר גוף כמו מח"ש חווה משבר אמון כה עמוק וחמור מצד הציבור, עליו לפעול בשקיפות מרבית ולנסות למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. זה לא קרה בתיק "מחוז ירושלים"

אין אבסורד גדול מכך שהממשלה הנוכחית החליטה לגנוז את הפרוטוקולים שלה מתקופת הקורונה ל-30 השנים הבאות. בעת כל כך חריגה וכשאין שום שיקול ביטחוני רלוונטי על הפרק, אסור להסתיר את מערך השיקולים, את החלופות שעמדו ואת רמת ועומק הדיונים שמתקיימים בחודשים אלה

מיום ליום מתגבר הצורך בהקמת ועדת חקירה, שתבחן את מוכנותם והתמודדותם של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות והחינוך במהלך משבר הקורונה. השאלה מי יהיה הגוף החוקר משליכה במידה רבה על אופי החקירה, המסקנות ובעיקר האם ההמלצות יעלו אבק או יאומצו

בשעה שמתרבים הקולות מימין לפוליטיזציה של ביהמ"ש העליון, הייתה זו מורשתו של שמגר, שבקרוב נציין שנה לפטירתו, שהתמקדה במינויים על בסיס שיקולים מקצועיים, ולא פוליטיים

עצם כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד בראשות המדינה, משליכה על כל הממשלה תחתיו, ועל הנורמות שחלות כלפיה. במסגרת התרבות הקלוקלת שלפיה הכל מותר, וגם מה שאסור מותר לבעלי השררה, אין שום סיבה לצפות מהשרה גילה גמליאל להתפטר, ובוודאי שלא ניתן לצפות מנתניהו לפטרה

המגבלות שאוסרות יציאה של יותר מקילומטר מהבית, אותן החילה ממשלת ישראל גם על הפגנות, הן חריגות בחומרתן בעולם. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שהגבילה את טווח ההפגנות של אזרחיה ביחס למקום מגוריהם

בעת הנוכחית לא רצוי לצאת להפגנות המוניות. עם זאת, התיקון לחוק על הגבלת ההפגנות אינו ראוי ופוגע באופן מופרז בזכות היסוד הדמוקרטית של החופש למחות

עתירת ראשי הערים מוצדקת. צריך להגמיש את התנאים לתפילה באוויר הפתוח, אולם הגבלת מספר המשתתפים במחאה היא פגיעה קשה בזכות להפגין

מהי פרשת אום אל-חיראן, מהן הטענות בעניין התנהלות הפרקליטות ומח"ש ומה עשויות להיות התוצאות של בירור התלונה על ידי נציב שירות המדינה? עושים סדר בבלאגן

הסנגוריה הציבורית ראויה לשבח על כך ששמה עצמה לפה לבעיות המיוחדות של עניים במסגרת הליכים פליליים. בעשותה כך היא מציעה גם דרכים מעשיות לשפור המצב- בין אם במדיניות של התביעה הכללית ושל בתי המשפט, בין אם בפעולה חקיקתית

נוסף לחוסר הלגיטימציה של ממלאי המקום בתפקידים הבכירים במערכת אכיפת החוק והחשש להיעדר עצמאות בתפקידם - החלטה פוליטית של הממשלה שלא לקבל החלטות בנוגע למינויים חיוניים, גם לאחר שפקעו מאה הימים הקבועים בהסכם, צפויה להיחשב כהתנהלות בלתי חוקית מצדה

בין אם מדובר בפולין, הונגריה, ארצות הברית, רוסיה או ישראל- המדריך להרס הדמוקרטיה מאומץ בווריאציות שונות, אך רשימת הצעדים נותרת זהה

בעיצומו של הוויכוח הציבורי בין הפגנות למתווה התפילות, החשש הוא כי במטרה לקבל לגיטימציה להגבלת זכויות פוליטיות, כגון חופש הביטוי, הממשלה עלולה לפעול בצורה נמרצת מדי ולהגביל זכויות לא פוליטיות, כגון הזכות להתפלל ולהתחתן

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), המבקש להחריג את מתקני המעצר הביטחוניים מסטנדרט מינימלי שנקבע בידי בית המשפט כסטנדרט חוקתי, כולל הוראות שמביאות לפגיעה קשה ומשמעותית בזכויות אדם ושלטון החוק, כמו גם שולל מהציבור כל אפשרות לעקוב אחר הנושא

מספר הנחות משמעותיות, עובדתיות ומשפטיות, סייעו לבג"ץ להחליט שלא להתערב בהחלטת הפצ"ר שלא להעמיד לדין את אל"מ ישראל שומר, המח"ט שירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים ונמלט, ומונה למפקד הנח"ל. בפועל, התוצאה של פסק הדין מהווה מעין אור ירוק להפרת הוראות הפתיחה באש

המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, שר המשפטים, השר לביטחון פנים והיועמ"ש, בקריאה להתקדם ללא דיחוי במינוי מפכ"ל ופרקליט מדינה לפי דרכי המינוי המקובלות. החלטה פוליטית של הממשלה שלא לקבל החלטות בנוגע למינויים חיוניים, גם לאחר שפקעו 100 הימים שקבועים בהסכם, צפויה להיחשב כהתנהלות בלתי חוקית מצדה

על אף ההצדקה לשמור על מעמדה של הממשלה בהליכי המינוי של הממונה על התקציבים באוצר, יש להבטיח כי הליך המינוי לתפקיד יבטיח בחירה של גורמים מקצועיים, בעלי יכולות וכישורים גבוהים במיוחד, בין היתר באמצעות ועדת איתור בלתי תלויה והקשחת תנאי הסף

על בית המשפט העליון לבטל את החלטת ועדת הכנסת להעניק חסינות לחבר הכנסת חיים כ"ץ. כל עוד לא יבוטלו החוקים שמאפשרים להילחם בשחיתות והיא תהפוך מותרת באופן רשמי, הכנסת לא יכולה לשים עצמה מעל החוק כאשר היא מעניקה חסינות

המדינה במשבר כלכלי עמוק וחסר תקדים, ובמקום לטפל בו- ראש הממשלה עסוק בדרישה לשנות את שיטת המינוי לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, בדגש על ראשי מערכת אכיפת החוק. הדרישה הזאת צריכה להיענות בסירוב מוחלט

הצעדים שהכריז עליהם אתמול שר המשפטים במחלקה לחקירות שוטרים אמנם חשובים ומבורכים, אך נחוצה רפורמה מקיפה ומעמיקה בהרבה על מנת שנחזה בבשורה אמיתית

קשר ישיר עובר בין הלחץ של השר לביטחון פנים על מפקד מחוז ירושלים, לבין כוונתה של ח"כ אסנת מארק לפעול לבחירת שופטים בעלי תפיסת עולם ימנית שמרנית ברוח הליכוד. מדובר במתקפה משולבת על האופי הממלכתי של השירות הציבורי ושל הרשות השופטת, אשר נועדה להביא לפוליטיזציה של שניהם

מגפת הקורונה חשפה כאוס מנהיגותי והציפה ניסיונות של חלקים מהדרג הפוליטי לשנות ברגל גסה את האופי המשטרי של מדינת ישראל. ייתכן שעכשיו נפל האסימון הציבורי, בדבר הצורך לחזק את האיזון החלש ממילא בין הרשות המחוקקת לשופטת דווקא לטובת האחרונה

קיים קשר ברור בין התנהלות המשטרה מול המפגינים, לבין העובדה שהמשטרה מתנהלת ללא מפכ"ל קבוע כבר יותר משנה וחצי. ברור לגמרי שהשר לביטחון פנים מנצל את חולשת הכפופים לו, שמעוניינים לזכות בהמלצתו לתפקיד

ללא אפליה בין הפגנה אחת לאחרת, ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמוצא אחרון: מוטב שרשויות החוק בישראל יבחנו בהקדם את נהלי הטיפול בהפגנות לאור המסמך החדש בנושא של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם

מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו

חוק הקורונה הוא לא כ"כ דמוקרטי ולא פרקטי. אין ספק שמגפת הקורונה דורשת ממשלה בעלת סמכויות, גמישות ומהירות פעולה. אולם העובדה שלא מאשרים מראש את התקנות בכנסת בעייתית מאוד

משבר האמון שחווה המשטרה מצד הציבור מעמיק בצל האתגרים שמציב בפניה משבר הקורונה. אולם המשטרה במאמציה מיישמת את הנחיות חברי הממשלה, ואלה, כמו גם הגורמים שאמורים לפקח עליה - כושלים במשימתם

ההצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת, כך שההחלטה לפסול מועמד תהיה כפופה לערעור בבית המשפט העליון, בדומה לפסילת רשימה, נועדה להרחיב את עילות הפסילה הקיימות כיום בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת. זהו מעשה שיפגע בזכות לבחור ולהבחר, שהיא אבן הראשה של השיטה הדמוקרטית

הקמת ועדת חקירה בעניין משבר הקורונה, תלויה בעיקר בנרטיב של ההתמודדות עם משבר הקורונה במישור הרפואי והכלכלי-חברתי. אם בגל הראשון הנרטיב היה של "מלחמת ששת הימים", הרי שלנוכח השאננות, העלייה בתחלואה בגל השני, ולצד המשבר הכלכלי העמוק והמדיניות הכלכלית שמעוררת ביקורת, הנרטיב הנוכחי מקבל יותר נופך של "מלחמת יום הכיפורים". האם לחץ הציבורי יוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית?

על רקע מעצרו של תא"ל (מיל') אמיר השכל וההפגנות שנלוו לכך- חשוב להבין שהבעיה נעוצה במדיניות המעצרים של המשטרה, שהביאה לכך שמספרי המעצרים, כולל מעצרי השווא, תפחו מאז נחקק חוק המעצרים ב-96'. המצב הזה מצריך חשבון נפש מצד המשטרה, אבל גם מצד הציבור

בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?

אחד מחשובי מגניה של הדמוקרטיה הישראלית, שייצג את ישראל ההומניסטית, הנאורה, המאמינה במסר האוניברסלי של זכויות האדם ובצדק חברתי

על רקע גל המחאה בארצות הברית, הגיע הזמן שגם בישראל יאמצו מערכת התרעה מוקדמת שתסייע בהתמודדות עם אלימות משטרתית, באמצעות ניתוח מקרים חוזרים של שימוש בכוח, לצד תלונות מצד אזרחים

המאמר מציג דיון במספר סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל, לאור הפקת לקחים מפעילות המדינה, עד כה, למיגור מגפת הקורונה. המאמר מפרט אמות מידה לשמירה על חוסן דמוקרטי ובהן: שמירה על איזונים ובלמים על כוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש ביטוי והחירות לבקר את השלטון; הגנה ראויה על זכויות האדם; השימוש הראוי בחקיקת חירום; שקיפות ואמינות; וחיזוק יסודות דמוקרטיים בתהליך קבלת ההחלטות

המאמר מציג בחינה ראשונית של האמצעים בהם נקטה ישראל במסגרת המאבק במגפת הקורונה בראי סעיף 4 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, המסדיר מצבי חירום, וממנה עולה ספק ביחס לנחיצות ומידתיות של חלק מהאמצעים ולגבי אחרים מתעוררת שאלה לגבי עצם ההצדקה לאמצם בלי הכרזה חדשה על מצב חירום ובלי הודעה מיוחדת על כך לאו״ם

המאמר מנתח את הלקחים משלב ההכרזה על מצב חירום ואת שלב החקיקה במצב זה. הכותבים סבורים כי גם אם מתקיים מצב חריג ונדיר שבו הכנסת במלואה אינה יכולה לתפקד, אין בכך סוף פסוק המחייב העברת הכוח לממשלה. ראוי לאמץ במקרה כזה פיתרון של "כנסת זוטא לשעת חירום"

המאמר סוקר את הדרכים שבאמצעותן התמודדה הרשות השופטת עם השלכות מגפת הקורונה: צמצום היקף פעילותה והניסיון להגשים את זכות הגישה לערכאות ואת פומביות הדיון באמצעים טכנולוגיים. המאמר מתמקד בשתי סוגיות ששינויים אלה ממחישים: אי-תלותה המוסדית של הרשות השופטת ומעמדו של שר המשפטים בה; והדילמות הכרוכות במעבר לבית משפט מקוון ומשודר

ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד

אחרי שהשליכו את יהבם על התנגדות ערכית לכהונת נאשם בפלילים כראש ממשלת ישראל, ייתפס פסק דינם של שופטי העליון בציבור כהענקת הכשר לכהונה כזו. העלאת רצון הבוחר למעלת הקדושה יוצרת ניתוק בין פסק הדין לחלק גדול מן הבוחרים האמתיים, יהיו שיטענו שמדובר ברובם

המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוות דעת על תזכיר חוק הקורונה: המודל חוטא לתכלית התזכיר ומפרק את הכנסת מסמכותה; בתוך כך, יש להאריך את ההכרזה על מצב החירום לזמן קצר בלבד

כאשר ייערך בפרספקטיבה של זמן מאזן להישגיו וכישלונותיו של בית המשפט, לא יפקד מקומן של הריסות הבתים המאושרות בצד החובה. מדובר בסנקציה שעיקרה הוא פגיעה במי שלא חטאו, בניגוד לעקרון האחריות האישית, שמקורו בתורה ושהוא מיסודות הציוויליזציה האנושית

העובדה שהמגפה התפרצה בסין, מדינה לא דמוקרטית, העניקה למנהיגים אשראי ציבורי לנקוט בצעדים קיצוניים, אולם הלגיטימציה הזו לא תחזור במקרה של גל שני

האם המשפט צפוי להתנהל כסדרו גם בצל מגפת הקורונה; האם לבחירות הקרבות עלולה להיות השפעה על המשפט; האם העובדה שמדובר בממשלת מעבר צפויה להשפיע? כל מה שרציתם לדעת על משפט נתניהו

ביסוס שיח ציבורי בתחום התרבות ומדיניות התרבות, חיזוק מעמדה של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, הרחבת החינוך לתרבות ולאוריינות תרבותית מגיל צעיר בכלל שכבות האוכלוסייה וגיוון מקורות המימון הציבורי לתחום התרבות

ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמה פסיקתית בקרב חלק משופטי העליון, ביחס לזכות העמידה הציבורית אשר הרחיבה את העיסוק בתופעה שמכונה בקרב המשפטנים "עותר שמתעבר על ריב לא לו". עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו"

הסדרת היחסים בין רשויות השלטון; קידום רפורמה בתחום החקיקה; שיפור וייעול עבודת הוועדה לבחירת שופטים; חקיקת חוק הגנת הפרטיות ועוד רפורמות מהותיות שיש לקדם בממשלה הנוכחית

מקריאת נימוקי החלטתו של בית המשפט העליון שלא למנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה ולא להתערב בתוכנו של ההסכם הקואליציוני, עולה תחושה כי בית המשפט יצא מגדרו שלא למצוא ״קולב״ מנהלי לתלות עליו את הפעלת הביקורת השיפוטית

ההסכם הקואליציוני מייצר הסדר שנוי במחלוקת, אולם אם נסתכל על החקיקה הבעייתית כהסדר חוקתי מעברי שנועד לאפשר שינוי פוליטי הדרגתי, נוכל להבין את המוטיבציות הפוליטיות הרחבות שעומדות מאחוריו

עם פרוץ משבר הקורונה, הממשלה החלה להתקין תקנות על סמך ההכרזה הביטחונית הכללית על מצב חירום, הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה - מבלי לבקש את הסמכתה של הכנסת. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה בעולם אשר נדרשה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, והיא גם לא המדינה היחידה אשר מצאה עצמה חסרה התשתית הנורמטיבית הדרושה להתמודד עם מצב חירום אפידמי מסוג זה. סקירה משווה

אכיפת איסור הכנסת החמץ לבתי החולים דרשה הפעלת סמכויות ביטחוניות מצד המאבטחים, שהוסמכו לשמור על הסדר הציבורי. זהו מעשה כלאיים לא חוקי שאינו יכול להיחשב כפשרה סבירה, ועלול להיות פתח להמשך השימוש בסמכויות אכיפה לצרכים בריאותיים. טוב עשה בג"ץ שבלם זאת

המשך כהונת נתניהו יציב אותו בניגוד עניינים חריף; יצור פער בין ראש הפירמידה והנמצאים מתחתיו מבחינת הכשרות לכהן תחת כתב אישום; ויהווה תקדים שלילי ובלתי הפיך לנורמות של שלטון החוק

נגיף הקורונה מוביל למאמצים שלטוניים חסרי תקדים להגנה על בריאות הציבור, חלקם מעוררים קשיים ומצדיקים ביקורת שיפוטית. מספר פסקי דין קצרים שניתנו לאחרונה בבג"ץ עוסקים בביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות של משרד הבריאות, שנטען שהביאו לפגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים מאוכלוסיות מוחלשות

כמה מצער שלקראת יום העצמאות מצא בית המשפט לשמח דווקא את הגזענים וקרוביהם למיניהם. כמה חבל שבחר להעלות קרנן של דעות קדומות, החותרות תחת העצמאות הפנימית, והוסיף על דבריו הפוגעניים של הרב אריאל פגיעה משל עצמו

ההסכם הקואליציוני, הכולל סעיף המבטל את ייצוג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, מהווה הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה לבחירת שופטים, על עקרון אי תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי

על ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, שנועדה להכשיר את ממשלת החילופים בין הליכוד לכחול לבן, להיות משוריינת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, ולא 75 כפי שמוצע כעת; להיות בגדר הוראת שעה ומוגבלת לזמן כהונתה של הכנסת ה-23; וכן להבהיר את התנאים להארכת תקופת הכהונה של הכנסת מעבר ל-3 שנים

מסמך זה הציג שורה ארוכה של דוגמאות למעילה בחובה המוטלת על המדינה להגן על חיי העובדים בענף הבנייה אשר במסגרתה עליה לנקוט את הצעדים שיובילו את הרשויות הרלוונטיות שאמונות על הנושא למלא את תפקידן ולהציל חיים. כעת, על משרד העבודה והרווחה בכלל ואגף הבטיחות בפרט – להשקיע את המאמצים כדי להציל חיים באמצעות הגברת הפיקוח ואכיפת הבטיחות באתרי הבנייה. אם ייוותר המצב כמות שהוא ומספר המפקחים לא יהלום את המספר הנדרש לפי אנשי המקצוע ובהתאם לתקנים הנהוגים ברחבי העולם – דמם של הפועלים יהיה בראשם של האחראים.

מילוי החובה להגן על חייהם של פועלי בניין איננה רק שאלה של משפט מינהלי, דיני עבודה, משפט פלילי או דיני הנזיקין. זו גם שאלה חוקתית, שבמרכזה הבדיקה אם המדינה מילאה אחר החובה להגן על הזכות לחיים

לאחרונה נחקקה בכנסת הרפורמה בעברות ההמתה, שכללה גם עברה של המתה בקלות דעת. יחד עם הנחיות התביעה בקשר לעברה של גרימת מוות ברשלנות, הן יוכלו להועיל לאכיפה יעילה יותר ומרתיעה יותר במקרים של גרימת מוות בתאונה בתחום הבנייה

אחד הנושאים שבשנים האחרונות התלמידים כמעט שאינם נחשפים אליו במסגרת המערכתית הוא מספרם ההולך וגובר של פועלי בניין שנהרגים תוך כדי עבודתם. אנשי חינוך בעלי תודעה חינוכית וחברתית עמוקה יכולים וצריכים להביא אל הכיתה את שלל הסוגיות שהטרגדיה הזו מעלה

ההסכם שנערך בין הליכוד לכחול לבן לביטול ייצוג האופוזיציה הפרלמנטרית בוועדה לבחירת שופטים, הוא הפרה של נוהג חוקתי שנועד לשמור על האופי הממלכתי של הוועדה, על עקרון אי-תלות השופטים, על שיתוף המיעוט בהליכי קבלת החלטות ועל עקרון הייצוג היחסי. בהסכם זה יש פגיעה באיזונים ובבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, והוא אף למיטב הבנתנו בלתי חוקי

הכשלים העיקריים בשינוי המשטרי בחסות ממשלת הליכוד וכחול לבן עוברים דרך השוואת מעמדו של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה; שינוי רטרואקטיבי להשלכות המשפטיות מתיקיו הפליליים של ראש הממשלה; תיקון לחוק מימון מפלגות המטיב רק עם סיעת דרך ארץ; קיצור כהונת הכנסת ל-3 שנים וממשלה מנופחת של למעלה מ-30 שרים

ההסכם הקואליציוני מבטא בעיקר החלשה שיטתית של האופוזציה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפרת הנוהג שהשתרש בשנות ה-90, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. אם חברי הקואליציה אינם מסוגלים לכבד את האופוזיציה מכוח מנהג, יש לקבע את המנהג הזה בחוק

ההסכם הקואליציוני שנחתם מעורר תחושה של החמצה- אין בו שום בשורה, חידוש או רעיונות מבטיחים לחילוץ המדינה מהמשבר. לצד האתגרים האלה, הממשלה החדשה צפויה להביא ל"הודנה" בתחום הדמוקרטי ואם ראשיה יתנהלו באחריות, יש לה גם סיכוי להעביר רפורמות שישרתו את האינטרסים הלאומיים ארוכי הטווח

אין ספק שמשבר הקורונה מתדלק צעדים אוטוריטריים, אבל לא לאורך זמן. ייתכן שאנו חוזים בשירת הברבור של מנהיגים פופוליסטיים, שהמסרים שבעזרתם זכו עד היום לתמיכת "העם" איבדו מכוחם

התפיסה לפיה הערבים הם מסיגי גבול או פולשים וכי מי שאינו חושב כך אינו יכול אף להיחשב כציוני, היא שורשה של העבריינות האידאולוגית. המשלימים עם מפירי החוק והאלימות כלפי הפלסטינים מזמינים גם את הפגיעה בחיילי צה"ל, באנשי תקשורת וביהודים "שאינם ציונים"

תקנות החירום בעת משבר הקורונה מקנות שיקול דעת מקצועי נרחב לשוטרים כדי לשמור על הסדר הציבורי, אולם כשם ששיקול הדעת המשטרתי מוגבר יותר בעת הזו, כך גם אמצעי הבקרה על המשטרה צריכים להיות מוגברים

האם המשבר הכלכלי יוביל להחרפת המשבר הדמוקרטי? האם תיעצר המתקפה על בית המשפט? ועידת הדמוקרטיה הווירטואלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עיתון "הארץ", עסקה בשאלת חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית אל מול האתגרים הבריאותיים, הכלכליים והחוקתיים העומדים לפתחה, כמו גם בחשיבותה של מערכת האיזונים והבלמים והפרדת הרשויות

עם כניסת יו"ר כחול לבן בני גנץ לממשלה בראשות נתניהו- יהיה עליו לשמור על שלטון החוק ועצמאותם של מערכת המשפט ושומרי הסף, מפני אלה המבקשים להכפיפם לכוחם של הפוליטיקאים

לקראת הקמת ממשלת האחדות, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה לצוותי המשא ומתן לפעול לגיבוש קווי יסוד אשר יחזקו את שלטון החוק וישמרו על האיזון בין רשויות השלטון, כמו גם להתנגד למתן התחייבות להסכמה גורפת מראש בכל נושא

בין הטענה כי החוק מתיר ליו"ר הכנסת לעכב או למנוע את כינוס מליאת הכנסת וההצבעה על יו"ר קבוע, והטענה לפיה החוק אינו אוסר על כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום – עובר חוט מקשר ברור: בשתיהן ישנה פרשנות צרה לשלטון החוק תוך התעלמות מעקרונות המשפט המנהלי, האוסר על ניגוד עניינים והפעלת שיקולים זרים

בחסות הקורונה, נוקטת הממשלה בצעדים שנויים במחלוקת במטרה לבטל את מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום. גם מבלי להטיל ספק בנחיצותם, היעדר מנגנוני הבקרה על המהלכים הללו מסוכן, והשלכותיו עלולות להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה תחלוף

שעת החירום הנוכחית מזמנת הזדמנות לעסוק בסוגיות עקרוניות, חלקן מלוות אותנו או מראשית המדינה. ראוי שבית המשפט לא יחמיץ את השעה לקדם את המשפט הישראלי בנושאים כמו הגדרת מצב החירום המסוים ואת הזכויות בהן הוא מאפשר לפגוע, כמו גם הגורם המוסמך להכריז על מצב חירום כזה

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

מה יקרה לאחר כניסת התפטרותו לתוקף והאם ההתפטרות פוטרת את יו"ר הכנסת מהחובה לקיים את פסק הדין? האם התערבות בג"ץ בנושא הזה הייתה ראויה?

יו"ר הכנסת הזמני, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, חותר תחת הסדר החוקתי והמשטרי בישראל. אלו הם תפקידו וחובתו של בית המשפט העליון להורות ליו"ר הכנסת לאפשר בחירת יו"ר קבוע באופן מיידי

בסירובו לכנס את מליאת הכנסת ולאפשר הצבעה על יו"ר כנסת קבוע, מונע יו"ר הכנסת את מימוש רצון הרוב. זוהי שעתו של בית המשפט העליון להגן על הרוב מפני עריצות המיעוט, ועל הרשות המחוקקת עצמה מפני דורסנות הרשות המבצעת. עליו לשמש כמבוגר האחראי ולהגן על הכנסת כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית

מעבר לקיתונות הביקורת שנשמעו כלפי שר המשפטים על סגירת מערכת בתי המשפט בצל הקורונה, נשאלת השאלה - מדוע בכלל צריכה להיות בידיו סמכות שכזו? במיוחד בזמנים כאלה, הצורך בעצמאות המוסדית של בתי המשפט והעברת סמכויות הניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט, מתחדד

המכון הישראלי לדמוקרטיה בפנייה ליו"ר הכנסת: כנס את מליאת הכנסת ללא כל דיחוי. משמעות ההחלטה שלא לאפשר הקמת הוועדה המסדרת של הכנסת, היא המשך שיתוקה של הכנסת - שתפקידה לפקח על פעילות הממשלה, שבימים אלו, בצל ההתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, מפעילה סמכויות חירום מיוחדות ודרקוניות

ההגדרה הרחבה מדי של הבעיה כהידבקות כללית מביאה לכך שננקטים אמצעים בלתי נחוצים שהם גם בלתי יעילים, לא ננקטים אמצעים חיוניים ביחס לבעיה האמתית של הידבקות בקורונה של האוכלוסייה הפגיעה

יו"ר הכנסת הנוכחי, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, מונע הצבעה על בחירת יו"ר קבוע על אף שקיימת לכך דרישה מצד 61 חברי כנסת, תוך ניגוד עניינים חריף והפעלת שיקולים זרים. לפיכך, עליו לקבוע מיד מועד לבחירת יו"ר קבוע- הן משום שכך הדין קובע, והן משום שזהו המעשה הראוי והדמוקרטי

האתגר הניצב בפני הכוחות הפרוגרסיביים של החברה מול גל אוטוריטרי-לאומני הוא חמור וקשה. לכן, חשוב לבודד את הגורמים הקיצוניים ולשתף פעולה בין כוחות פוליטיים ואידאולוגיים שונים, על מנת להגן על הדמוקרטיה הליברלית, ובפרט על מערכת המשפט

שלטון החוק ועקרונות החוקתיות אינם מושעים בעת משבר ומצב חירום. לצד תפקידה המרכזי בהגנה על הציבור מפני איום הקורונה ומיתון התפשטות המחלה, על המדינה ומוסדותיה לעשות כל מאמץ להגשים ככל האפשר את ההגנה החוקתית ושמירת העקרונות אליהם מחויבת דמוקרטיה ליברלית

על פי חברי הממשלה, העם הוא העם היהודי בלבד, והרוב בשלטון הרוב הוא הרוב מבין היהודים, שכן הערבים אינם חלק מהעם. זו איננה דמוקרטיה, אלא תפיסה מעוותת של דמוקרטיה חלולה

האם ניתן בעת הזו להעביר חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה, ומה תפקידו של בית המשפט בשאלת הרכבת הממשלה? בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על חקיקה פרסונלית, שפיט ולא שפיט ושיקול הדעת של הנשיא

שיטת מינוי השופטים אכן דורשת מספר שינויים שירעננו את התנהלותה, וכדי לנטרל את השיקולים הזרים לטובת אלה המקצועיים, אולם השיטה בבסיסה הוכיחה את עצמה, ואין לשנותה

החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית שתבחן את הנעשה במח"ש, אינה ראויה. העיתוי בו הדבר נעשה- ערב בחירות, כמו גם הבחירה להתמקד במח"ש בלבד, תוך ההתעלמות ממסקנות הוועדה הבין משרדית שהוקמה בדיוק למטרה זו- מצביעים על כך שמטרתה האמיתית של ההחלטה אינה אלא התנגחות בפרקליטות

חסינות מהותית נועדה למעשים שהם בשולי הפעילות החוקית והלגיטימית של חברי הכנסת, ולא למעשי שחיתות חמורים, או להכשרת מעשה של קבלת שוחד או הפרת אמונים. כאשר חבר כנסת מעביר חוק, אל לו לעשות זאת למען האינטרסים הפרטיים שלו, גם בהנחה שמדובר בחוק שייטיב עם אחרים

הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי פרסום רשימת 112 החברות הפועלות בהתנחלויות הוא הניסיון ליצור הבחנה בין ישראל להתנחלויות. בפועל מדובר בגוף פוליטי שקיבל החלטה פוליטית שמשיגה בדיוק את ההיפך

מימוש רעיון שלילת האזרחות הישראלית מאזרחי ישראל הערבים, כפי שמוצע בתכנית השלום האמריקאית, יהווה תעודת עניות לישראל, הרואה עצמה כדמוקרטיה ליברלית

היות והממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר בעלת לגיטימציה דמוקרטית חלשה במיוחד, ובשל האופי הגורלי של ההחלטה על סיפוח שטחי יהודה ושומרון, עליה להימנע מקבלת החלטה בעניין טרם בחירות

העבירה העולה לכאורה מכתב האישום של ח"כ כץ היא של מעשה שחיתות. עצם העובדה שהיא נוגעת לפעילות פרלמנטרית, אינה נותנת "רישיון" לפעול בשחיתות

הנימוקים המובאים בבקשתו של ראש הממשלה לחסינות מפני העמדה לדין אינם מתיישבים עם עקרונות הבסיס של חסינות חברי כנסת, שמוענקת לחברי כנסת על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם ללא חשש מפני התעמרות מצד הממשלה

האם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא כלי אנטי-דמוקרטי במהותו, שמגביל את פעולות הממשלה ואת יכולת המשילות שלה? פסק הדין ניתן לאחרונה בעניין מינוי שר הביטחון בתקופת ממשלת מעבר מספק תמונה אחרת לגמרי

רבים ראו באמירתו של ראש הממשלה, לפיה "חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה", מעין קוריוז או פליטת פה, אלא שיש להתייחס לאמירתו בכובד ראש ולהבין מה עומד מאחוריה

מהם השיקולים להקמת ועדת הכנסת לעניין החסינות; האם אפשר להתקדם עם דיוני החסינות ללא הקמת ועדת הכנסת וכיצד צפוי להתנהל הדיון מבחינת עדים וראיות?

החשש מפני פגיעה של התביעה בזכויות חשודים ונאשמים הצטמצם בעשור האחרון בזכות הגברת הבקרה עליה, אולם החשש הזה עדיין קיים וניתן לצמצום באמצעות רפורמות מבניות, שיחזקו את נציבות התלונות ויאחדו את התביעה המשטרתית עם הפרקליטות

העשור האחרון בישראל אופיין על ידי גל של חקיקה הפוגעת קשות בערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והפרדת הרשויות. יש לקוות כי בעשור הבא נזכה לצמצום ואף בלימת הצעת אלה ושחברי הכנסת ישכילו למצוא את הדרך להסדיר את יחסי הרשויות ואת זכויות האדם בחקיקת יסוד יציבה ומשוריינת ברוב גדול

האם ראש ממשלה רשאי להוסיף ולכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום חמור בעברות של שחיתות, שיש עמן קלון? מה הנפקות, לעניין שאלה זו, של היות הממשלה זו ממשלת מעבר? האם ניתן להטיל על מועמד שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור, להרכיב ממשלה? האם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו? חוות דעת זו לא תתייחס לשאלה אם בג״ץ צריך לדון לפני הבחירות בעתירות סביב סמכות הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ח״כ שנאשם בפלילים

מה שברור הוא שהנתונים הללו מזמינים בדיקה מדוקדקת של מנגנון בדיקת התלונות נגד שוטרים. במיוחד על רקע הביקורת הציבורית בחודשים האחרונים על התנהלות המשטרה ומח"ש, לא ניתן להתעלם מהנתונים הללו. התעלמות מהנתונים – בניגוד למח"ש, המשטרה אף אינה טורחת לפרסם את מספר התלונות המוגשות לה – לא תעלימם

בלי נימוק מיוחד שיסביר מדוע עו״ד בן ארי, שאינה מועמדת טבעית לתפקיד ממלא המקום בשל התפקיד הזוטר יחסית שלה והניסיון הניהולי המוגבל שלה, הועדפה על ידי השר על פני המשנה לפרקליט המדינה, שהוא המועמד הטבעי למלא את מקומו של פרקליט המדינה, לא ניתן לקבל את המינוי כסביר. לא כל שכן כאשר ההחלטה מנוגדת לעמדה המקצועית של נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בכל הקשור לניהול התקין של המערכת

מערכת המשפט לא צריכה להימנע מהכרעה בעניין כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום, ולהשאיר זאת בידי המערכת הפוליטית והציבור. עצמאות מערכת המשפט מחייבת אותה לפעול במנותק משיקולים פוליטיים, לרבות משיקולים הקשורים למעמדה שלה עצמה

ראש הממשלה מנהל מכסאו קמפיין נגד רשויות אכיפת החוק, ונגד העדים המעידים נגדו. לכן, השאלה המשפטית הבוערת איננה אם ראש הממשלה חייב להתפטר, אלא האם עליו לצאת לנבצרות זמנית באופן מיידי

הענקת החסינות נועדה לאפשר לכנסת להגן על חבריה מפני רדיפה של הרשות המבצעת. אם הכנסת מסרבת לפעול לשם כך, יש שיקול דעת ליועץ המשפטי האם להגיש את כתב האישום. אחרת, הכנסת עלולה להפוך ל"עיר מקלט" שחבריה חסינים מפני הדחה עד ההכרזה על בחירות חדשות

נאומו של נתניהו היה בבחינת בעיטה עזה בדלי המלא של הישגים שהוא צבר בשנות שירותו הציבורי הארוך. עליו להבין, ולהודיע לאומה, כי את הצדק המגיע לו הוא מבקש להשיג במהלך המקצועי, בבתי המשפט, ולא במהלך החתרני, ברחובות

המכון הישראלי לדמוקרטיה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת: אל תהפכו את הכנסת לעיר מקלט- הקימו ועדת כנסת כדי לאפשר דיון ענייני בעניין החסינות

סמכות היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, במצב בו לא קיימת ועדת כנסת, איננה בהירה ועל כן ניתנת לפרשנות. המצב מחייב הקמת ועדת כנסת, על אף המצב הפוליטי הרגיש שישראל נתונה בו, ועיגון סמכות היועמ"ש לעשות זאת בחוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

הניסיון לעשות דה לגיטימציה לרעיון של ממשלת מיעוט, בטענה שזו מפרה את העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה בכך שאיננה מבטאת את שלטון הרוב- צורם ואבסורד, על אחת כמה וכמה כאשר הדבר מגיע דווקא מצד אלה המכהנים בממשלת מעבר שלא קיבלה את אמון הכנסת

מנגנוני הבקרה על התביעה בישראל אינם מושלמים ומצריכים חיזוק, אך ניסיון העבר מלמד שהפרקליטות דווקא נוטה להקל עם חשודים נבחרי ציבור בשאלת ההעמדה לדין

ההשלכות של סבב בחירות נוסף עלולות לעלות לנו ביוקר, ולא רק בפן הכלכלי: פעילות החקיקה והפיקוח של הכנסת נמצאת בהשבתה, וכתוצאה מכך - חוקים רבים אינם מקודמים, ורפורמות נחוצות אינן מקודמות

המאבק בין הפוליטי למשפטי הגיע לנקודת רתיחה. זוהי שעתם של הפוליטיקאים לנהוג בממלכתיות ולהישאר נאמנים למסורת הדמוקרטית ולשלטון החוק, ולא לערער על הלגיטימיות של החלטת היועץ המשפטי לממשלה, תהא אשר תהיה, בדבר גורלו המשפטי של ראש הממשלה

משנתו של השופט בדימוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, ראתה בהיותה של ישראל מדינה יהודית, כזו הדוגלת גם בערכים דמוקרטיים ומחויבת לשוויון מלא לכלל אזרחיה, ערך ראשון במעלה. תרומתו והישגיו בתחום שלטון החוק וזכויות האדם עיצבו את דמותה של המדינה, וראוי להוקירם ולשמרם

חיזוק העצמאות המוסדית של בתי המשפט בישראל באמצעות העברת סמכויות ניהול משר המשפטים למערכת בתי המשפט היא רפורמה חיונית שתוביל להגברת אמון הציבור במערכת בתי המשפט תוך חיזוק שלטון החוק בהגנה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. הסדרה חוקית ברורה של מערכת היחסים בין שר המשפטים ובין הרשות השופטת, ובכללה הסדרת אמצעי הפיקוח שיעמדו לרשות השר, תצמצם את הסבירות של עימותים ביניהם

עיקר הוויכוח בישראל על בית המשפט העליון קשור לפסיקותיו בהגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות. אולם הדיון הציבורי ביחס לפסיקות בית המשפט בהגנה על זכויות חברתיות מצומצם הרבה יותר.
בעוד שבקרב משפטנים נערך מזה שנים דיון ער בנושא זה, ואף הובעה ביקורת על בית המשפט העליון על כך שהוא לא מצליח למלא את תפקידו כמגן זכויות הפרט ושבפועל הוא משרת בפסיקה המגינה על זכות הקניין אינטרסים של בעלי הכוח הכלכלי בישראל, הציבור הרחב פחות עוסק בכך.

הליך השימוע נועד לתת הזדמנות לחשוד להניא את הרשות התובעת מלהגיש כתב אישום בשל אינטרס ציבורי או בשל טעות שנפלה בייחוס האישום. אולם יש לוודא שהוא לא יהפוך להליך לא שוויוני שיהיה בו מסלול מיוחד לחשודים מיוחסים

תפקידם החיוני של שומרי הסף הוא לייצג את האינטרס הכללי, ולא את רצונה של קבוצה אחת בלבד. מינוי אישי או פוליטי מעניק כוח לא פרופורציונלי לפוליטיקאים ופוגע בעיקרון המשילות, שזקוק לשומרי סף ממלכתיים, מקצועיים ועצמאיים, כאלה שאינם תלויים בגחמות של גוף פוליטי כזה או אחר

התביעה להגברת המשילות הנשמעת מפי גורמים שונים במערכת הפוליטית, נועדה לאפשר לנבחרי הציבור לעשות ככל העולה על דעתם, גם בניגוד לדין ואף באופן מושחת. על כן, החותרים להגברת המשילות פועלים הלכה למעשה כנגד שלטון החוק

החלטות שלטוניות חייבות להיעשות במסגרת תפיסות ערכיות בסיסיות, שגם הרוב חייב בכיבודן. על מנת להבטיח זאת, וכדי למנוע התהוות של כוח בלתי מוגבל בידי גורם אחד, נבנתה מאז קום המדינה מערכת של איזונים וריסונים, ששירות ציבורי ממלכתי ורשות שופטת עצמאית הם ממרכיביה החיוניים ביותר. זו מהותה של דמוקרטיה

הגבלת כוחו של הרוב לקבל הכרעות פוליטיות דורסניות ופופוליסטיות שיפגעו במיעוטים החיים במדינה, באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים, כמו גם פיזור הכוח בין נבחרי ציבור לבין משרתי ציבור לא נבחרים - חיוניים להגנה על הרעיון העומד בבסיסה של הדמוקרטיה - שלטון העם

כשהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי ישנה מניעה משפטית לממשלה לפעול בצורה מסוימת, ושרי הממשלה מחליטים לפעול בניגוד לחוות דעתו המקצועית והמשפטית - הם בוחרים באופן מודע לפעול נגד שלטון החוק

החלטת הממשלה לקדם את חוק המצלמות בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא תוצאה של יוזמות רבות שעלו בשנים האחרונות, שמטרתן לפגוע במוסד היועמ"ש על רקע מעמדו העצמאי והבלתי תלוי. אולם אלו בדיוק המאפיינים בתפקידו המאפשרים לו לשמור על שלטון החוק וזכויות הפרט במדינה, במיוחד על רקע כוחה הרב של הממשלה בישראל ומיעוט הבלמים המאזנים

מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נחקק חוק הנוגע לבחירות, סמוך כל כך למועד קיומן. בחקיקת החוק המתיר הצבת מצלמות בקלפיות, ממשלת המעבר ביצעה מחטף והשתמשה לרעה בכוחה הפוליטי, תוך פגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה ובשלטון החוק

עיקרון שלטון החוק חל בישראל, אך יש לו גם סייגים מוגדרים ומוגבלים. בשנים האחרונות, ישנם לא מעט ניסיונות להתגבר עליו, שעלולים לפגוע קשות באמון הציבור בחוק ובמערכת המשפט

מה העיקרון העומד מאחורי הפרדת הרשויות, כיצד מיישמים אותו בפועל והאם יש מי שמפקח על פעולות בית המשפט העליון? כל התשובות לכל השאלות בסקירה שלפניכם

קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי ארגון "דרכנו" הוא 'גוף פעיל בבחירות' אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, מצמצמת את חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות ועלולה לפגוע קשות בגופי חברה אזרחית

כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו

התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם

המאבקים המשפטיים סביב ההופעה בעפולה מבליטים כי בהקשרים מסוימים, גם החרדים, כמו קבוצות מיעוט אחרות, זקוקים להגנת מערכת המשפט - וייתכן שעוד יזדקקו לה יותר מבעבר בנסיבות פוליטיות כאלה ואחרות

רק לפני שלושה חודשים סערה המדינה בגלל הכוונה לחוקק פסקת התגברות שתרסק את כוחה של מערכת המשפט. שלושה חודשים אחרי, ופסקת ההתגברות נעלמה מהשיח הציבורי. האם זה מקרי, או שיש מי שמסתיר את כוונותיו עד ליום שאחרי הבחירות?

לקראת הדיון הצפוי בנושא, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להתיר הצבת מצלמות במתחמי הקלפיות ברחבי הארץ. פעולה כזו תפגע בזכות לבחור ולהיבחר, בזכות לפרטיות ובעיקרון חשאיות הבחירות, ועל כן מנוגדת לכמה מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית

האם אנחנו באמת יודעים מה עושים נבחרי הציבור שלנו, הממומנים מכספינו, ואיזה נושאים הם מקדמים? רק כשתהיה לציבור גישה מלאה למידע שישקף את פעילותם של חברי הכנסת, נוכל לבחור באופן אחראי ומושכל

לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות

פסק הדין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, לפיו תנועת "דרכנו" נחשבת כגוף פעיל בבחירות ועל כן עליה לפעול בהתאם לחוק מימון מפלגות, מעניק לחוק פרשנות רחבה מדי, באופן הפוגע יתר על המידה בחופש הביטוי

המצדדים בפסקת ההתגברות בישראל מביאים את קנדה כדוגמה בה השימוש בפסקה מוגבל ומרוסן, אך ההבדלים בין ישראל לקנדה רבים, וגם שם נרמס עכשיו חופש הדת בחסותה. ההגנה על זכויות היסוד בישראל אינה חזקה גם ככה, ומתן כוח בלתי מוגבל לכנסת עלול להחלישה עוד יותר

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה

ממשלת מעבר היא ממשלה ש'מתחם הסבירות' שלה מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה. על כן, ביטול הביקורת המינהלית על נבחרי הציבור, כפי שעמדה לעשות הקואליציה שלא הוקמה לבסוף, יותירו אותנו האזרחים חסרי הגנה מפני שרירות השלטון

עירובים בין הון לשלטון, מינויים אישיים ואינטרסים צרים - עם סיום תפקידו של רוברט מולר, החוקר המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, המסקנה המרכזית מהפרשה היא שטוהר הבחירות עומד בימינו בפני סכנות שלא ידענו בעבר

דוח מבקר המדינה מעלה תמונה מדאיגה על הנעשה בגוף התביעה שפועל מטעם המשטרה. בהיעדר יישום המלצותיהן של כמה ועדות ציבוריות על איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה, יש להדק את הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית

גורמים בקואליציה המסתמנת טוענים שהביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט העליון תוקעת מקלות בגלגלי המשילות של ממשלות ישראל, ולכן יש לצמצם את סמכויותיו. ואולם, תזכורת קצרה מוכיחה עד כמה חזקה עוצמתה של הממשלה בישראל ויכולתה לממש את מדיניותה ומדוע צמצום סמכויות בג"ץ יהיה מהלך מסוכן לכולנו

בית המשפט אקטיביסט מדי? התשובה בעיני המתבונן. בעוד ראש הממשלה וראשי הקואליציה רואים בבג"ץ כמכשול שיש להסירו בדרך לחיזוק המשילות ולחקיקת חוקים פרסונליים כמו פסקת ההתגברות וחוק החסינות, ארגוני החברה האזרחית תופסים אותו דווקא כגוף חסר שיניים שנוטה לאמץ את עמדות הממשלה

נדירים מאד המקרים שהחסינות משמשת בפועל עיר מקלט מפני הגשת כתב אישום. גם במקומות בהם חסינות ניתנת כמו בצרפת, היא מוגבלת בהיקפה (לראש המדינה בלבד), והינה חלק מהסדר הכולל הגבלת קדנציות והשעיית תקופת ההתיישנות

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

שקיפות שלטונית היא אינטרס לאומי וככזו, חשוב לשמור ולהגן עליה. על כן, שר שיהיה אמון על כך וידאג לשים את נושא הנגשת המידע והשקיפות השלטונית בראש מעייניו, יסייע בחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה ובנבחריו

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

במכתב שנשלח ליועמ"ש הוסיפו חוקרי המכון כי גם חקיקת פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק החסינות היא חלק מעסקת שוחד

מהו מקומו של בית המשפט כאשר הדבר נוגע לחוקי יסוד, בחינתם ופסילתם? במדינת ישראל, אשר חסרה בה חוקה וחוקי היסוד ניתנים לשינוי לפי כל גחמה, נקרא בית המשפט לדגל, ומתוקף תפקידו וסמכותו עליו להיענות לעתירות לפסילת חוק הלאום

חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

החלטת בית המשפט העליון בדבר פסילת מפלגות ומועמדים, ומנגד - הפיכת החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין מפלגה ומועמד אחרים, עלולה להיתפס כפוליטית ומוטה, אך בפועל מדובר בהחלטה שקולה, המבוססת על ראיות שאינן משתמעות לשני פנים

הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים

מה היה כל כך דחוף לנציגי הסיעות להפסיק את פעילותה של ועדת השקיפות, עוד לפני כינוסה של הכנסת החדשה? המסקנה העיקרית העולה מסגירת הוועדה היא רצונו של השלטון הנבחר לפעול במחשכים ולהימנע ממסירת דין וחשבון לציבור

חשיבותם של הערכים הדמוקרטיים לזיכרון הלאומי הם צו השעה. על אנשי החינוך מוטלת המשימה להנחיל ערכים אלה לדורות הבאים, ולקיים דיון במגוון המשמעויות והלקחים העולים בתקופה זו של השנה

ההצעה לשינוי חוק חסינות לחברי הכנסת היא הצעה פרסונלית שנועדה להיטיב באופן ספציפי עם ראש הממשלה ונבחרי ציבור נוספים החשודים בפלילים. ההצעה היא ניסיון לחזור למצב שבו החתול שומר על השמנת; משדרת מסר חריף של זלזול בשלטון החוק ומנוגדת למגמה המקובלת במדינות דמוקרטיות

במכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לראשי המפלגות המנהלות בימים אלה מו"מ קואליציוני עם הליכוד, להציב קווים אדומים לכניסתם לממשלה, במטרה לבלום יוזמות שיחלישו את שלטון החוק, המבקשות לשנות מהיסוד את האיזון בין שלוש הרשויות

התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל

חקיקת חוק הלאום אותתה לאזרחי המדינה הערבים שהם אינם שווים בין שווים, וכי מדינת ישראל אינה מדינתם. על כן, אין זה מפתיע שהם בחרו להדיר רגליהם מהקלפיות ולא להשתתף במשחק הדמוקרטי. בתור התחלה, יש לבטל, או לכל הפחות לשנות, את חוק הלאום, כך שיאפשר להם להרגיש אזרחים מן השורה

אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא - שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין - אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל - אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

על מנת לבצע את תפקידם כשומרי סף ולייצג את האינטרס הציבורי, מינוי היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים חייב להיעשות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא להיות נתון לגחמות השר לו הם כפופים. רק כך יוכלו לפעול במקצועיות ובעצמאיות

שימורה של התביעה המשטרתית עם הקמת המדינה נקבע בעקבות הסדר בין שתי אסכולות – הראשונה רצתה להפקיע מידי המשטרה את תפקידה כתובעת וליצור פרקליטות מדינה מונוליטית ואנרכית, והשנייה שאפה להותיר את התביעה המשטרתית על כנה. מאמר זה סוקר את הסיבות שהובילו לשימורה של התביעה המשטרתית במתכונתה הנוכחית

פסילת מועמדים ומפלגות מלרוץ לכנסת, הנובעת מרצונה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מחבקת אותה לא פעם חיבוק דב - וחוטאת למטרה. במקום לשים את האחריות בידי גורמים פוליטיים בעלי אינטרסים, מוטב יהיה להסתמך על הנורמות של הגבלת חופש הביטוי ולסמוך על הדמוקרטיה הישראלית שתדע להתמודד עם קיצוניים ומסיתים

כוונתה של השרה שקד להנהיג שימוע למועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדה פוליטית עלולה למנוע ממועמדים ראויים להכניס עצמם לקלחת הזו, לאלץ אותם להתאים את תשובותיהם לעמדותיהם של החברים בה ואולי אף לפסוק על פיהן בעתיד, ותפגע קשות באמון הציבור ברשות השופטת

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

אין צורך ללכת רחוק מדי – רק לפני 7 שנים, הייתה בכנסת מפלגת ליכוד אחרת, ליברלית ושוויונית יותר, שהוכיחה שעמדות ימין לא בהכרח סותרות את מערכת הערכים הליברלית. מאז, הימין הליברלי לא נעלם, אך דומה שהוא כמעט ונעלם בליכוד

באם יוגש נגדו כתב אישום, על ראש הממשלה יהיה לבחור בין תקיפת גורמי אכיפת החוק ושיסוי המונים נגד הלגיטימיות של המערכת עליה הוא אמון, או לפעול בממלכתיות ובאיפוק, לקבל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה ולבחור בטובת המדינה על פני אינטרסים אישיים גרידא

כללי הדיווח החלים כיום על מפלגות לחשיפת אופן ניהול הכספים שלהן במהלך תקופת הבחירות אינם מספיקים. יש ליצור מנגנון שינגיש לציבור את כלל ההכנסות, ההוצאות והדוחות של המפלגות, וכן לייצר תמריצים שליליים לאלו שאינן עומדות בכך. הראשון שבהם: לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

לאן נעלמו הנשים משלטי החוצות של המפלגות? בישראל של שנת 2019, בה ישנן כבר 14 נשים המכהנות כראש עירייה, מועצה מקומית או אזורית, ראוי שמפלגות יתגאו בייצוג הנשי שלהן, ולא יסתירו או ידירו אותן מהקמפיינים שלהן

play

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

במציאות שבה חוקי היסוד אינם מבטאים הסכמה רחבה על העקרונות שלאורם פועלת מדינת ישראל ושבה הליך חקיקת חוקי יסוד אינו שונה למעשה מהליך חקיקת חוק רגיל, קיים חשש ממשי לשימוש לרעה בכלי של חקיקת חוק יסוד באופן שמהווה ביטוי של עריצות הרוב או אשר נועד לביצוע מניפולציה בכללי המשחק הדמוקרטי

בצל חקירות ראש הממשלה, שתופסות את עיקר השיח סביב מערכת הבחירות הנוכחית, נמצאת סוגיה חשובה לא פחות, שליוותה אותנו במהלך כל הקדנציה של הממשלה היוצאת – התערערות מעמדם וסמכותם של שומרי הסף ושלטון החוק בישראל. מפלגות המבקשות לשמור על שלטון החוק חייבות להתייצב בפירוש מאחורי עקרון זה, על כל היבטיו, ולהתחייב בפני הציבור לבצר אותו מפני המתקפות עליו

כפיפות התביעה המשטרתית למשטרה, אשר מקשה עליה לתפקד באובייקטיביות, היא רק אחד מהכשלים במבנה התביעה הפלילית בישראל. פרשת המצלמות מהדהדת את הצורך ברפורמה מבנית, שתנתק את התביעה המשטרתית מהמשטרה ותעבירה לפרקליטות המדינה

הנכס החשוב ביותר של הדמוקרטיות המערביות הוא אמון הציבור בתהליך הבחירות ותוצאותיו. מכאן, שכאשר מתבצעת התערבות או השפעה על תהליך הבחירות באמצעות תקיפה במרחב מקוון על ידי ישות זרה, מדינתית או תת-מדינתית, מה שנתון בסכנה הוא בראש ובראשונה אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי עצמו

היה יכול להיות גרוע יותר: הכנסת היוצאת חוקקה לא מעט חוקים שפגעו בערכים הדמוקרטיים של המדינה וערערו את מעמדם של שומרי הסף. עם זאת, מפלגת כולנו והעומד בראשה בלמו לא מעט חוקים ומנעו פגיעות נוספות, יש שיאמרו אנושות, בדמוקרטיה הישראלית

כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה: "הצעת החוק מיותרת ופסולה משום שהיא פרסונלית, מבקשת להגביל את חופש הפעולה של נשיא המדינה ומערערת על ערכי הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית"

למרות שהשופט בדימוס עודד מודריק כבר אינו כפוף לכללי האתיקה השיפוטית, הצטרפותו לצוות ההגנה המשפטית של נתניהו עדיין מעלה סימני שאלה אתיים ומקצועיים

הוראת השרה שקד להדיח את המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, מייצוג עמדת הממשלה בוועדות הכנסת, נעשתה ללא כל סמכות חוקית. מוטב ששרת המשפטים תתמקד בגיבוי והגנה על המערכת עליה היא אמונה, במקום להתבטא כנגדה כדי להשיג רווחים פוליטיים

כללי משחק אינם ניתנים לשינוי לעיתים קרובות, בטח לא לשם הטבה עם שחקן אחד בלבד, אז איך זה שאת חוקי היסוד בישראל, עליהם מושתתים העקרונות הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה, ניתן לשנות בקלות רבה כל כך?

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

play

אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך

התגובות להחלטתו של היועמ"ש מימין ומשמאל בעניין תיקי נתניהו הן בגדר תסריט ידוע מראש, אך על שני הצדדים להיזהר מהתבטאויות שעלולות לשלול את מהותו של מוסד היועמ"ש או לערער על הלגיטימיות שלו בעיני הציבור הישראלי לאכיפת דיני העונשין בישראל

בסערה שקמה סביב הצהרת האמונים של חברי מועצת עפולה קיים מוסר כפול. אל לנו להיות מופתעים שהרשויות המקומיות מיישמות הלכה למעשה את מה שהתקבל כחוק יסוד בכנסת – אפליית מיעוטים והתחייבות לשמור על צביון יהודי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"

שני אזרחים ישראלים נחלו הישגים גדולים בזמן האחרון והביאו למדינה גאווה גדולה, אולם בעיני רבים מהציבור הישראלי הם עדיין נחשבים לאזרחים סוג ב'. למה? כי הם לא יהודים

הממשלה הנוכחית אמנם כבר מריחה את הסוף, אבל מתעקשת לקדם יוזמות פרסונליות שישרתו את האינטרסים הצרים שלה ויבטיחו המשכיות לשלטון מסוים בלבד (של ציבור אחד בלבד), תוך השתקת מוסדות וארגונים שונים, שאמורים דווקא לייצג את המיעוט במדינה דמוקרטית תקינה, ויצירת תלות שלהם בה

הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים

מתוקף תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לממלכתיות ולהתנהלות תקשורתית מושכלת ומאופקת. עם זאת, עליו לספק דין וחשבון לציבור ולהפוך את פעילותו ופעילות המוסד בראשו הוא עומד לשקופה יותר, וכפועל יוצא - גם לאמינה יותר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"

play

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

צריך לומר את אמת, הצעת החוק "נאמנות בתרבות" נועדה לסרס יוצרים ואמנים ולייצר צנזורה עצמית שתמנע כל ביקורת שהיא על המדינה או מוסדותיה, בניגוד למדינות דמוקרטיות אחרות, המחילות חוקים שנועדו למנוע את ביזוי סמלי וערכי המדינה

השבוע עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

play

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על ההצעה המבקשת להגדיר כל מעשה שפוגע באינטרסים של ישראל כעבירה פלילית: "הצעה מבישה ומבזה שאינה מתאימה למשטר דמוקרטי"

play

על רקע סאגת חוק הלאום נדמה שחוקי היסוד לא נועדו לקבוע ערכים וכללי משחק מוסכמים, אלא לענות על צרכים פוליטיים צרים של רוב זעום. דרוש "חוק יסוד: חקיקה" שיסדיר את ההליך ויאזן בין הטיעונים (הצודקים) של הצדדים

חוק הקולנוע שאושר אמש בכנסת מגדיל אומנם את תקציב הקולנוע ב- 20 מיליון שקלים, אבל מביא עימו את הסכנה לחופש הביטוי. קראו את חוו"ד המלאה שנשלחה לחברי הכנסת

עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" היא אחת העבירות הנפוצות בהן מואשמים בשנים האחרונות חברי מועצות ערים וראשי ערים. למרות זאת, נוסח העבירה הוא עמום ומורכב ממשפט אחד בלבד. מצב זה, לא רק שיוצר חוסר בהירות משפטית, אלא בעיקר פוגע ביכולת להבהיר לנבחרי הציבור בדיוק היכן עובר הגבול בין התנהגות פלילית לחוקית. כפי שנעשה בעולם, גם בישראל הגיע הזמן לכתוב מחדש באופן ברור ומפורט את נוסח העבירה, ובכך לסייע במאבק בשחיתות השלטונית.

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד חוק נאמנות בתרבות: "ניסיון ליצור אומנות מגויסת, לפגוע בחופש הביטוי והיצירה ולהביא לצנזורה פנימית במוסדות התרבות"

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

דבר אחד הוא להוביל אג'נדה, לקחת חלק בניסוח טיוטת חוק יסוד, להתווכח עם האידיאולוגיה ההפוכה, לגייס את התמיכה הפוליטית ולהעבירה בכנסת. וזאת עשה ישראל הראל, יחד עם אחרים, באשר לחוק הלאום, ובהצלחה. דבר אחר הוא להציג בצורה צינית, מופרכת ושגוייה את טענות מתנגדיו, לטעון בשמם טיעונים שלא טענו וזאת בכדי לעשות להם דה לגיטימציה.

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית

לאחר התקדים הפולני, מדינות רבות עלולות לעמוד בתור על מנת לקבל "הפחתה" באחריות הרובצת עליהן בנושא השואה. הסרת האחריות הזו בוודאי שווה להן, תמורה קטנה כמו הסכמים כלכליים או העברת שגרירות לירושלים. ומה איתנו בישראל? ואולי בעצם שכתוב ההיסטוריה תמורת הסכם זה או אחר אינה כה נוראית בעידן של פייק ניוז?

יש עוד הרבה מראות ולילדים שלנו יש את הזכות המלאה להביט בהן ולקבוע אם מה שהם רואים בה הוא מכוער או יפה. האחריות של משרד החינוך היא לא להיות הצנזור אלא המתווך- להעניק למערכת החינוך ודרכה את הכלים לנהל דיון ביקורתי ובונה

כל מי שמאמין ותומך במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וחפץ לראות את ישראל מתקיימת כמדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות למיעוטים בה חייב להבין שהחוק הזה מזיק יותר משהוא מביא תועלת

קיצוניות בלתי מרוסנת מזמינה ומחזקת קיצוניות מקבילה מן הצד השני. אם לא די לנו בקושי העצום של תביעות לאומיות סותרות על אותו חבל ארץ, חוק יסוד הלאום, אם יתקבל, יחזק בקרב הערבים את התפיסה האיסלמיסטית בדבר זכותם הדתית על הארץ. האם בשם אהבת ישראל, שהמציעים מתיימרים לדבר בשמה, נכון לקדם כאן מלחמת דת

האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית"ר שהטיף לקיר ברזל – אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. השנה מצוין יום פטירתו במקביל לסערת חוק הלאום האנטי דמוקרטי

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שוברים שתיקה: "יאפשר שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לכל שר חינוך, מימין ומשמאל, מי יוכל להיכנס לבתי הספר"

על רקע הדיון שנערך בוועדת השרים לחקיקה בנוגע להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להרחיב את התיקון, שיחול גם על האוכלוסייה הערבית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החרגת הדת מ"חוק המועדונים": "הצעה שתביא להדרת נשים, ותפגע בלהט"בים ובכל מיעוט בישראל"

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות

play

עובדי ציבור הם כשמם, עובדים של הציבור- לא של הפוליטיקאים. נשמע פשוט נכון? הקשיבו להסבר, למה החוק שיכפיף את בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לבחירת השר יהיה כר פורה למינויים פוליטיים של מקורבים ו"נאמנים" ויהווה פתח לשחיתות, תוך פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי

למרבה הצער, לא כל מאבק ליברלי, ובוודאי מאבק לשוויון של קבוצות מיעוט בישראל מצליח במידה דומה או מצליח כלל. מה ייחודו של המאבק הלהט"בי? האם מכאן נובע שבמאבקים לשוויון בהקשרים אחרים (כמו של המיעוט הערבי בישראל למשל) המצב אבוד?

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בחוק המואזין, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה להסיר את החוק מסדר היום שכן אין בו כל צורך מעשי. חוקרים במכון מעלים את השאלה, מדוע בכלל סבורים מגישי הצעות החוק שהחוק החדש יאכף, אם לכאורה לא נאכף חוק הרעש עד כה ממילא?

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

חוק ההדחה, המתיר לחברי הכנסת להדיח את עמיתיהם, הינו ביטוי חמור נוסף להיחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית. החוק, אשר כונה בגלגוליו הקודמים "חוק חנין זועבי", קובע כי 90 מחברי הכנסת, על בסיס בקשתם של 70 חברי כנסת מכהנים, מתוכם 10 מהאופוזיציה, יוכלו להדיח חבר כנסת אחר, אם מצאו כי הסית לגזענות או הביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

לפי החקיקה הנוהגת באיחוד האירופי על מדינות חברות להסגיר זו לזו חשודים בפלילים כעניין כבשגרה, וזאת על בסיס עקרון "האמון ההדדי" בין המדינות. ובחזרה אלינו, בכנסת ה-20 הוגשו עד כה 12 הצעות חוק פרטיות המכוונות בבירור או יובילו בהכרח להחלשת בית המשפט העליון

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק שיאפשר להפחית בשכר השופטים: "פגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הורדה ספציפית רק של שכר השופטים"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק החרם: "ההצעה פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי שהוא ערך דמוקרטי עליון - תחת הגדרה עמומה"

מה הכוונה בהחרגת "פעילותו של המשרד", כפי שמצוין בהצעה לתיקון? יחסי עבודה זה גם "פעילותו"? על הטרדות מיניות נוכל לקבל מידע? על שימוש לא תקין בסמכות נוכל לקבל מידע? על ניצול לרעה של תקציבים? זכות הציבור למידע, חופש המידע הם הבסיס למנהל תקין, שאינם קשורים להשקפה פוליטית  כל עוד משלמי המיסים מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לכולם ולכולן זכות לדעת מה עושים עם כספם

האם נושאת ממשלת ישראל באחריות מוסרית להרג המתרחש כבר מזה חודש בגבול ברצועה? האם מבחינת האחריות המוסרית הכתובת הייתה כתובה מראש על הקיר?

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בעקבות הבדיקה שערכה מח"ש, באשר לירי השוטרים שהביא למותו של תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אל קיעאן, באירוע בו נגרם מותו של השוטר ארז שאול לוי ונפצע שוטר נוסף - אינה נותנת מנוח. כדי לבחון את יחסנו הראוי להחלטת פרקליט המדינה מתבקש לערוך כאן תרגיל מחשבתי 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על פסקת ההתגברות: "רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה פוטנציאלית בכל אחד מהשבטים במדינה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שיאפשר הרחבת המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה: "הכנסת נגד ההמלצות של עצמה: מהלך שנעשה בניגוד להמלצות צוות ממשלתי ובניגוד לדו"ח ועדה מיוחדת שעסקה בשירות המדינה"

ישנן הצעות חוק, שמועלות על ידי חבר או חברת כנסת ונזנחות רק כדי למצוא רגע מתאים יותר להעלותן שוב. אחרות עוברות שינויים והתאמות לאורך הדרך, כך שאין כמעט קשר בין הצעת החוק לבין החוק שעבר בסוף בפועל

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

play

אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה

הערכת התפקוד של מערכת המשפט מעורר שאלות לא פשוטות. לדוגמא, האם נכון להתייחס לראשי התביעה, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט כמכלול אחד וכראשי "מערכת המשפט"? האם נכון לבחון את תפקוד הרשות השופטת רק באמצעות "מדדי יעילות" תוך התעלמות מהמתח בין יעילותה הכוללת – שאין עוררין על חשיבותה – לבין תכלית קיומה לשם פתרון סכסוכים ועשיית צדק בכל מקרה ומקרה?

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

ארבע שנים חלפו מאז נפטר שופט העליון אדמונד לוי, איש תנועת החרות שהשאיר מורשת יהודית ליברלית והומניסטית. כאשר דן בזכויות יסוד של העובדים הזרים, בחירותם ובכבודם, הפנה לתורת ישראל וגזר מהמסורת היהודית וההיסטוריה היהודית מחויבות מיוחדת, מוגברת, לזכויות כל אדם. כאשר קבע כי תוכנית ההתנתקות אינה חוקתית, נימק זאת באופן שבו יש להעריך את האינטרס הביטחוני של המדינה, תוך הסתכלות על ההשפעות ארוכות הטווח

עידן הרשתות החברתיות, ווטסאפ ופייסבוק בראשן, מעמיד למבחן את שיטת צווי איסור הפרסום בה משתמשים בתי המשפט באופן קבוע. כמות הפעמים בהן תוך פחות מיממה ידעה כל המדינה במי מדובר בפרשיה התורנית האחרונה - ספורטאי, ידוען או מנכ"לית - מוכיחה שדרושים לנו שופטים שמבינים במידע. שופט שנותן היום צו איסור פרסום ליותר מאשר 24 שעות הוא שופט בעל הבנה דיגיטלית ברמה נמוכה

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

המגמה הרווחת בישראל היא סלידה מ"הלשנות". בין אם מדובר בסנטימנט חברתי-קבוצתי שפיתחנו בתור עם, ובין אם מדובר בסולידריות קבוצתית-יהודית או בעלת מקורות הלכתיים, יש להפסיק זאת ולאמץ מודלים בהם ה"הלשנות" מתועלות למען רווחיות הציבור כולו, ולא מתויקות בתור מעשה שלילי אלא עזרה אנונימית לחברה כולה

שחיתות נעשית במחשכים, אבל את הריח שלה אפשר להריח למרחוק. הנה עשרה סימני זיהוי לפוליטיקאים מועדים

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

לקראת מינוי שני שופטים לבית המשפט העליון, פגשנו בכנסת את ח"כ ועו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) וד"ר גיא לוריא לשיחה על השיטה שלנו בישראל לבחירת השופטים, עד כמה התהליך פוליטי, האם כס השפיטה מספיק מגוון מבחינת מגזרים ומגדר ומה קורה בעולם.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

יש הבדל מהותי בין פרשת מוזס לבין ענייני ערוץ 10 ואפילו חוק ישראל היום - ההבדל בין עניינים הנדונים מתחת לשולחן לבין אלה הנדונים מעליו. שוק העיתונות המודפסת הוא שוק שאין עליו רגולציה. אין צורך ברישיון כדי להקים עיתון. דווקא ללא רגולציה, השוק הופך להיות יותר מושפע מאינטרסים פוליטיים ויותר מושחת

נתניהו צריך ללכת. לאחר פרסום הסיכום של משטרת ישראל, הוא אינו יכול להמשיך בכהונתו כראש ממשלה. עליו לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה לטובת טיהור שמו ציבורית ופלילית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

בפרשות שחיתות בולטות שהתעוררו בשנים האחרונות בישראל נשמעו תכופות טענות, לפיהן לא היה כלל מקום לפתיחה בחקירה; ומכאן גם, לשיטתם של הטוענים, כי אין דופי בהתנהגות שהיא מושא החקירה. אולם לנו, לאזרחיות ולאזרחים, אין כל סיבה לאמץ את הגישה הצינית והמינימליסטית, הנוחה לפוליטיקאים ולמי שמבקשים לשאת חן בעיניהם, לפיה ניתן לפעול באופן "כשר אבל מסריח"

הסרט "העיתון"יוצא בזמן בו יחסי הממשל-תקשורת במקומות רבים בעולם נמצאים במתח מתמיד ועוסק בשאלה מי מחליט האם לפרסם את סיפור מלחמת ויאטנם ומהם השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו. ספילברג נוגע בלב העניין: תפקידה הקריטי של העיתונות החוקרת ושני הכוחות המשמעותיים המאיימים עליה – הפוליטיקה והכסף

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

לפי דברים שהביא לידיעת הציבור עמית סגל, בחדשות 2, זיכוי ראש הממשלה נתניהו יהיה חורבן מערכת החוק בישראל ויהיו מי שקראו למנדלבליט, במקרה כזה, להתאבד. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מקורביו או הפועלים על דעתו ישמיע את החזון האפוקליפטי של התמוטטות מערכת המשפט במקרה שנתניהו יואשם ויזוכה

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

הצעת החוק שעלתה אתמול בכנסת, לפיה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, היא חלק ממגמה כוללת של יוזמות ממשלתיות שמבקשות לכרסם בשלטון החוק. מדובר ב"שינוי טכני קטן", לכאורה, אך למעשה בצעד משמעותי נוסף המצטרף למגמה הכוללת, ובפרט לניסיון המתמשך לפגוע בעצמאות השירות הציבורי

play

כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת לא לאשר את "חוק ההמלצות" המרוכך: "החוק מבדיל בין בכירים לאנשים מן היישוב ומחבל בעבודת המשטרה והפרקליטות"

בשבוע שעבר נחשף כי חברת כנסת מהקואליציה יזמה הצעת חוק שלמעשה שרתה אינטרסים מסחריים של חברה ספציפית והשירותים שהיא מציעה, בתיווך שדלנים - והכל חוקי. הבעיה היא אחרת: היעדר שקיפות. מאמצים של שדלנים לקידום חקיקה הם בוודאי משהו שכולנו – חברי כנסת, הציבור הרחב והתקשורת – זכאים לדעת עליו

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

עם פרסום הצעת "חוק יסוד החקיקה" של השרים בנט ושקד, הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראת לחברי הכנסת ולשרים להסיר מסדר היום אחת ולתמיד את הרעיון של פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לשוב ולחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מטעמים של היעדר חוקתיות.

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

היום תדון ועדת החוקה בהצעה לתיקון תקנות העמותות שהניחה שרת המשפטים לאישור הועדה. שכיום החובה לפרסם שמות תורמים לגבי תרומות פרטיות חלה רק על תרומות שעולות על 20 אלף שקלים לשנה מתורם אחד, מוצע לתקן זאת כך שחובת פרסום שמות התורמים תחול רק על תרומות שעולות על 150 אלף שקלים. אנחנו מקווים שהשרה וחברי הכנסת יהיו קשובים לביקורת שעלתה כנגד ההצעה, והעלאת התקרה לפטור משקיפות לא תאושר

play

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

לקראת הדיון המחודש בוועדת שרים לחקיקה על "חוק ההמלצות": "השינויים האחרונים מוכיחים שמדובר בחוק תפור המנצל את כוחם של המחוקקים בכדי להיטיב עם ראש הממשלה"