התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

בשנים האחרונות שטף את הכנסת גל של הצעות חוק אנטי דמוקרטיות. "אנטי דמוקרטיות" – לא במובן שהן סותרות את הכרעת הרוב, אלא במובן של סתירה לעקרונות של דמוקרטיה מהותית. חלק מהצעות אלה פוגעות בשוויון ובאזרחי ישראלי הערבים (לדוגמה – חוק ועדות הקבלה הצעות חוקי הנאמנות, חוק הלאום), וחלקן פוגע בחופש הביטוי והמחאה (חוק הנכבה, חוק החרם, הצעות החוק לפגיעה במימון ארגוני זכויות אדם), או מיועד לפגוע במעמדו, כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון. מטרות התכנית: בלימת הצעות חוק אלה; יצירת מודעות ציבורית לאיומים שטומן בחובו גל החקיקה; וחיזוק והפנמה של יסודות הדמוקרטיה המהותית.

בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין ארבע יוזמות לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל:

ביטול עילת הסבירות: ב-24 ביולי 2023 אישרה הכנסת ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים את ביטול העילה, ששימשה את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות. בית המשפט יכול היה לפסול החלטות במקרים שבהם הן קיצוניות במיוחד, למשל אם התקבלו מתוך שיקולים זרים.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: התכנית תעניק לקואליציה או לנציגיה רוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, ותאפשר לה שליטה מלאה בבחירת השופטים לכל הערכאות. לצד זאת, היא מציעה לבטל את בחירת נשיא ביהמ"ש העליון לפי ותק ("שיטת הסניוריטי") כדי שהוועדה תוכל לבחור גם מועמד חיצוני.

פסקת ההתגברות: תאפשר לכנסת לחוקק חוק מחדש, למרות פסיקת בית המשפט שהגדירה אותו כחוק הסותר חוק יסוד. הרוב שיידרש לשם התגברות על חוקי היסוד הוא 61 חברי כנסת.

מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון: במקום מינוי באמצעות מכרז, יוכל מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר, למנות את היועץ המשפטי כמשרת אמון.
תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה
מינוי שופטים בישראל: כל השאלות והתשובות
כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ?
חוות דעת בעניין ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות
ביטול עילת הסבירות: כל מה שחשוב לדעת
פסקת ההתגברות: המדריך המלא
נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים
  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' סוזי נבות

    סגנית נשיא למחקר

    קראו עוד

    פרופ' סוזי נבות

    סגנית נשיא למחקר

    פרופ' סוזי נבות היא פרופסור מן המניין למשפטים וסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.  פרופ' נבות לימדה בעבר בפקולטה למשפטים של המכללה למינהל, בסורבון בפריז ובמכללה לביטחון לאומי; הייתה חברה בוועדות ציבוריות רבות, קיבלה פרסים רבים והייתה מועמדת לבית המשפט העליון.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ענת טהון אשכנזי

    מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

    קראו עוד

    עו"ד ענת טהון אשכנזי

    מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים

    עו"ד טהון אשכנזי היא עורכת דין ופעילה חברתית. בתפקידה האחרון הייתה מנכ"לית עמותת "איתךְ מעכּי - משפטניות למען צדק חברתי". במסגרת זו הובילה קידום של תכניות לאומיות המטמיעות שוויון מגדרי במישור הארצי והמוניציפלי, בדגש על צרכיהן של נשים מקבוצות מוחלשות. כחלק מכך, ייצגה ענת עשרות ארגוני חברה אזרחית בהליכים משפטיים בתביעות לשוויון וייצוג הולם לנשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    עמית בכיר

    תחומי מומחיות: שפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי, זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
    הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו“ם.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גיא לוריא

    עמית מחקר

    קראו עוד

    ד"ר גיא לוריא

    עמית מחקר

    guyl3@idi.org.il

    חוקר היבטים שונים במבנה ובעבודה של הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה, ועוסק גם בהיסטוריה של מערכת המשפט. מחקריו התפרסמו במחקרי מדיניות של המכון ובכתבי עת מובילים בישראל ובחו"ל.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר בכיר

    קראו עוד

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר בכיר

    amirfuchs@idi.org.il

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר נדב דגן

    חוקר בכיר

    קראו עוד

    ד"ר נדב דגן

    חוקר בכיר

    nadavg@idi.org.il

    תחומי מחקר ועיסוק עיקריים: משפט חוקתי, משפט מינהלי, שיקול דעת שלטוני, תיאוריה משפטית, יסודות הדמוקרטיה המודרנית, ביקורת שיפוטית, דיני חירום, איגוד שיתופי.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה

    חוקרת

    קראו עוד

    ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה

    חוקרת

    morank@idi.org.il

    חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי. בעלת תואר דוקטורט למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ומרצה מן החוץ בביה"ס למשפטים של המכללה האקדמית נתניה. עבודת הדוקטורט שכתבה עסקה במעמד החוקתי של ראש הממשלה במשטרים פרלמנטריים. תחומי מומחיות: משפט חוקתי מוסדי, משפט מנהלי, הרשות המבצעת.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד דפני בנבניסטי

    חוקרת

    קראו עוד

    עו"ד דפני בנבניסטי

    חוקרת

    daphneb@idi.org.il

    דפני היא חוקרת בתוכנית להגנה על מוסדות וערכיים דמוקרטיים. בעלת תואר ראשון במשפטים ובתוכנית ״אמירים״ במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני במשפטים, גם כן מהאוניברסיטה העברית. התמחתה בבית המשפט העליון, בלשכת השופט ניל הנדל.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ספיר פז

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    עו"ד ספיר פז

    עוזרת מחקר

    sapirz@idi.org.il

    במסגרת עבודתה במכון עוסקת בנסיגה דמוקרטית, משפט ומגדר ומשפט-חוקתי מוסדי.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד נסרין אבו עסלה

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    עו"ד נסרין אבו עסלה

    עוזרת מחקר

    nisreena@idi.org.il

    עו"ד אבו עסלה סיימה את לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה בשנת 2020, התמחתה במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט חוקתי) והוסמכה בשנת 2021 כעו"ד. טרם הצטרפותה למכון עבדה עו"ד אבו עסלה כשנתיים במשרד פירון ושות' במחלקת תכנון ובניה. היום במקביל לעבודתה במכון, עובדת אבו עסלה כעו"ד במשרד יוסף ישורון ושות'.

    בעבר הקימה עו"ד אבו עסלה מספר פרויקטים חברתיים.

    נסרין אבו עסלה היא תלמידת תואר שני במשפט ציבורי בתוכנית תל אביב – נורת'ווסטרן.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד ליטל פילר

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    עו"ד ליטל פילר

    עוזרת מחקר

    litalp@idi.org.il

    עוסקת בהיבטים שונים הנוגעים לחקר החברה הערבית בישראל וליחסי יהודים-ערבים, מתוך התמקדות בנושאים של שילוב וייצוג החברה הערבית במוקדי ההחלטות. בעבודתה במכון היא מובילה מחקרים בנושאי ייצוג נשים ערביות, ערים מעורבות וערים מעורבות בהתהוות.

Error loading Partial View script (file: ~/Views/MacroPartials/Tabs/articles.cshtml)
Error loading Partial View script (file: ~/Views/MacroPartials/Tabs/books.cshtml)

 

Error loading Partial View script (file: ~/Views/MacroPartials/Tabs/Events.cshtml)

 

בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין ארבע יוזמות לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל:

ביטול עילת הסבירות: ב-24 ביולי 2023 אישרה הכנסת ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים את ביטול העילה, ששימשה את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות. בית המשפט יכול היה לפסול החלטות במקרים שבהם הן קיצוניות במיוחד, למשל אם התקבלו מתוך שיקולים זרים.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: התכנית תעניק לקואליציה או לנציגיה רוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, ותאפשר לה שליטה מלאה בבחירת השופטים לכל הערכאות. לצד זאת, היא מציעה לבטל את בחירת נשיא ביהמ"ש העליון לפי ותק ("שיטת הסניוריטי") כדי שהוועדה תוכל לבחור גם מועמד חיצוני.

פסקת ההתגברות: תאפשר לכנסת לחוקק חוק מחדש, למרות פסיקת בית המשפט שהגדירה אותו כחוק הסותר חוק יסוד. הרוב שיידרש לשם התגברות על חוקי היסוד הוא 61 חברי כנסת.

מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון: במקום מינוי באמצעות מכרז, יוכל מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר, למנות את היועץ המשפטי כמשרת אמון.
תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה
מינוי שופטים בישראל: כל השאלות והתשובות
כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ?
חוות דעת בעניין ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות
ביטול עילת הסבירות: כל מה שחשוב לדעת
פסקת ההתגברות: המדריך המלא
נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים
Error loading Partial View script (file: ~/Views/MacroPartials/Tabs/articlesByTags.cshtml)

 

חוק וסדר

ניטור יוזמות חקיקה הפוגעות בערכים ובמוסדות דמוקרטיים שנערך על ידי ד"ר עמיר פוקס בשנים 2022-2019. היוזמות חולקו לקטגוריות הבאות: שלטון החוק, שוויון, חופש הביטוי, הזכות לבחור ולהיבחר וכבוד האדם.


הערת פסיקה

פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר נדיב מרדכי ניתחו סוגיות חברתיות וערכיות העולות מפסקי דין שונים.


סדנת שוויון בבחירות

הסדנה נערכה במכון בחודשים אוקטובר 2017 - יולי 2021 בהנחיית ד"ר גיא לוריא ופרופ' עופר קניג. היא כללה חוקרים, נציגי מפלגות, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות מהממשלה, מהכנסת, ממשרד מבקר המדינה ומוועדת הבחירות המרכזית. מטרתה הייתה להשפיע על האסדרה בתחום כדי לסייע לכך שהבחירות בישראל תגשמנה את עקרון השוויון.


סדנת משפט ושוויון

הסדנה נערכה בשנת 2016 בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא. היא כללה חוקרים מתחומים שונים והתמקדה בעיון ביקורתי ורב-תחומי בעקרון השוויון בפני החוק והגשמתו בישראל. מטרתה הייתה לתרום תרומה משמעותית למחקר על משפט ושוויון בישראל, מתוך הכרה בחשיבות נושא זה לדמוקרטיה המהותית בישראל.