התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים

בשנים האחרונות שטף את הכנסת גל של הצעות חוק אנטי דמוקרטיות. "אנטי דמוקרטיות" – לא במובן שהן סותרות את הכרעת הרוב, אלא במובן של סתירה לעקרונות של דמוקרטיה מהותית. חלק מהצעות אלה פוגעות בשוויון ובאזרחי ישראלי הערבים (לדוגמה – חוק ועדות הקבלה הצעות חוקי הנאמנות, חוק הלאום), וחלקן פוגע בחופש הביטוי והמחאה (חוק הנכבה, חוק החרם, הצעות החוק לפגיעה במימון ארגוני זכויות אדם), או מיועד לפגוע במעמדו, כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון. מטרות התכנית: בלימת הצעות חוק אלה; יצירת מודעות ציבורית לאיומים שטומן בחובו גל החקיקה; וחיזוק והפנמה של יסודות הדמוקרטיה המהותית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    ראש התכנית

    קראו עוד

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר גיא לוריא

    חוקר

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: הרשות השופטת, היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה, דיני תעמולת בחירות וצנזורה, היסטוריה של המשפט, היסטוריה של המחשבה המדינית והאזרחות.

    ד"ר לוריא הוא עורך דין וקיבל את התואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית (2013). ד"ר לוריא היה מרכז ועדת שמגר לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי ממשלה ועשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה (2016-2013).

  • תמונת ברירת מחדל

    יעל ויזל

  • תמונת ברירת מחדל

    נדיב מרדכי

    עוזר מחקר

play

אמות המידה המגדירות מהי שחיתות ואת משמעותה וחשיבותה, אינן אחידות ומשתנות בקרב הציבור בהתאם לעמדתם הפוליטית של הישראלים ומידת התמיכה בנחשדים בכך. בדרך זו, עלול להיווצר מדרון חלקלק ומסוכן שיאפשר גמישות בתפיסת השחיתות ופגיעה בשלטון החוק ובבסיס הדמוקרטיה הישראלית

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך

התגובות להחלטתו של היועמ"ש מימין ומשמאל בעניין תיקי נתניהו הן בגדר תסריט ידוע מראש, אך על שני הצדדים להיזהר מהתבטאויות שעלולות לשלול את מהותו של מוסד היועמ"ש או לערער על הלגיטימיות שלו בעיני הציבור הישראלי לאכיפת דיני העונשין בישראל

בסערה שקמה סביב הצהרת האמונים של חברי מועצת עפולה קיים מוסר כפול. אל לנו להיות מופתעים שהרשויות המקומיות מיישמות הלכה למעשה את מה שהתקבל כחוק יסוד בכנסת – אפליית מיעוטים והתחייבות לשמור על צביון יהודי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"

שני אזרחים ישראלים נחלו הישגים גדולים בזמן האחרון והביאו למדינה גאווה גדולה, אולם בעיני רבים מהציבור הישראלי הם עדיין נחשבים לאזרחים סוג ב'. למה? כי הם לא יהודים

הממשלה הנוכחית אמנם כבר מריחה את הסוף, אבל מתעקשת לקדם יוזמות פרסונליות שישרתו את האינטרסים הצרים שלה ויבטיחו המשכיות לשלטון מסוים בלבד (של ציבור אחד בלבד), תוך השתקת מוסדות וארגונים שונים, שאמורים דווקא לייצג את המיעוט במדינה דמוקרטית תקינה, ויצירת תלות שלהם בה

הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים

מתוקף תפקידו, היועץ המשפטי לממשלה כפוף לממלכתיות ולהתנהלות תקשורתית מושכלת ומאופקת. עם זאת, עליו לספק דין וחשבון לציבור ולהפוך את פעילותו ופעילות המוסד בראשו הוא עומד לשקופה יותר, וכפועל יוצא - גם לאמינה יותר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"

play

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

צריך לומר את אמת, הצעת החוק "נאמנות בתרבות" נועדה לסרס יוצרים ואמנים ולייצר צנזורה עצמית שתמנע כל ביקורת שהיא על המדינה או מוסדותיה, בניגוד למדינות דמוקרטיות אחרות, המחילות חוקים שנועדו למנוע את ביזוי סמלי וערכי המדינה

השבוע עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

play

האם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מקדמים חקיקה שנתקעת בכנסת?

play

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על ההצעה המבקשת להגדיר כל מעשה שפוגע באינטרסים של ישראל כעבירה פלילית: "הצעה מבישה ומבזה שאינה מתאימה למשטר דמוקרטי"

play

על רקע סאגת חוק הלאום נדמה שחוקי היסוד לא נועדו לקבוע ערכים וכללי משחק מוסכמים, אלא לענות על צרכים פוליטיים צרים של רוב זעום. דרוש "חוק יסוד: חקיקה" שיסדיר את ההליך ויאזן בין הטיעונים (הצודקים) של הצדדים

חוק הקולנוע שאושר אמש בכנסת מגדיל אומנם את תקציב הקולנוע ב- 20 מיליון שקלים, אבל מביא עימו את הסכנה לחופש הביטוי. קראו את חוו"ד המלאה שנשלחה לחברי הכנסת

עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" היא אחת העבירות הנפוצות בהן מואשמים בשנים האחרונות חברי מועצות ערים וראשי ערים. למרות זאת, נוסח העבירה הוא עמום ומורכב ממשפט אחד בלבד. מצב זה, לא רק שיוצר חוסר בהירות משפטית, אלא בעיקר פוגע ביכולת להבהיר לנבחרי הציבור בדיוק היכן עובר הגבול בין התנהגות פלילית לחוקית. כפי שנעשה בעולם, גם בישראל הגיע הזמן לכתוב מחדש באופן ברור ומפורט את נוסח העבירה, ובכך לסייע במאבק בשחיתות השלטונית.

ועדות התכנון והבנייה הפכו עם השנים לכר פורה לשחיתות. זוהי לא גזירת גורל. באמצעות שיפור השקיפות, שיתוף הציבור בתהליכי האישור של פרויקטים, חיזוק עצמאותם וכוחם של שומרי הסף והקפדה על מניעת ניגודי עניינים, ניתן לטפל בתופעה ואף לשפר את עבודת הוועדות

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד חוק נאמנות בתרבות: "ניסיון ליצור אומנות מגויסת, לפגוע בחופש הביטוי והיצירה ולהביא לצנזורה פנימית במוסדות התרבות"

ד"ר גיא לוריא, חוקר במרכז למוסדות וערכים דמוקרטיים מגיב למאמר גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים על מאמרו בכתב העת השילוח: השאיפה להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, גם במחיר של עיקום החוק וכללי המינהל התקין מסוכנת ולא ראויה

בעוד בכל דמוקרטיה תיקון החוקה הוא תהליך ארוך, שדורש רוב גדול והסכמה רחבה, בישראל הרוב הפוליטי בנקודת זמן ספציפית קובע את כללי המשחק ומשנה אותם לפי צרכיו. הכוח המופרז שנתון בידי הכנסת, שנשלטת בידי הממשלה, ואופן חלוקת הסמכויות, מהווים סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

דבר אחד הוא להוביל אג'נדה, לקחת חלק בניסוח טיוטת חוק יסוד, להתווכח עם האידיאולוגיה ההפוכה, לגייס את התמיכה הפוליטית ולהעבירה בכנסת. וזאת עשה ישראל הראל, יחד עם אחרים, באשר לחוק הלאום, ובהצלחה. דבר אחר הוא להציג בצורה צינית, מופרכת ושגוייה את טענות מתנגדיו, לטעון בשמם טיעונים שלא טענו וזאת בכדי לעשות להם דה לגיטימציה.

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית

לאחר התקדים הפולני, מדינות רבות עלולות לעמוד בתור על מנת לקבל "הפחתה" באחריות הרובצת עליהן בנושא השואה. הסרת האחריות הזו בוודאי שווה להן, תמורה קטנה כמו הסכמים כלכליים או העברת שגרירות לירושלים. ומה איתנו בישראל? ואולי בעצם שכתוב ההיסטוריה תמורת הסכם זה או אחר אינה כה נוראית בעידן של פייק ניוז?

יש עוד הרבה מראות ולילדים שלנו יש את הזכות המלאה להביט בהן ולקבוע אם מה שהם רואים בה הוא מכוער או יפה. האחריות של משרד החינוך היא לא להיות הצנזור אלא המתווך- להעניק למערכת החינוך ודרכה את הכלים לנהל דיון ביקורתי ובונה

כל מי שמאמין ותומך במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וחפץ לראות את ישראל מתקיימת כמדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות למיעוטים בה חייב להבין שהחוק הזה מזיק יותר משהוא מביא תועלת

קיצוניות בלתי מרוסנת מזמינה ומחזקת קיצוניות מקבילה מן הצד השני. אם לא די לנו בקושי העצום של תביעות לאומיות סותרות על אותו חבל ארץ, חוק יסוד הלאום, אם יתקבל, יחזק בקרב הערבים את התפיסה האיסלמיסטית בדבר זכותם הדתית על הארץ. האם בשם אהבת ישראל, שהמציעים מתיימרים לדבר בשמה, נכון לקדם כאן מלחמת דת

האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית"ר שהטיף לקיר ברזל – אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. השנה מצוין יום פטירתו במקביל לסערת חוק הלאום האנטי דמוקרטי

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שוברים שתיקה: "יאפשר שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל לכל שר חינוך, מימין ומשמאל, מי יוכל להיכנס לבתי הספר"

על רקע הדיון שנערך בוועדת השרים לחקיקה בנוגע להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה להרחיב את התיקון, שיחול גם על האוכלוסייה הערבית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החרגת הדת מ"חוק המועדונים": "הצעה שתביא להדרת נשים, ותפגע בלהט"בים ובכל מיעוט בישראל"

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

על אף שהצעות החוק מנוסחת כהצעה שהיא "בעד" המשרתים בצבא, מבחינה תוצאתית היא תוביל לאפליה לרעה של אוכלוסיות שאינן משרתות – כגון ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ועוד. באשר לאוכלוסייה הערבית קשה להתעלם מהעובדה לפיה אי-שירותם בצה"ל נובע מהחלטת המדינה שלא לקרוא להם לשירות

play

עובדי ציבור הם כשמם, עובדים של הציבור- לא של הפוליטיקאים. נשמע פשוט נכון? הקשיבו להסבר, למה החוק שיכפיף את בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לבחירת השר יהיה כר פורה למינויים פוליטיים של מקורבים ו"נאמנים" ויהווה פתח לשחיתות, תוך פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי

למרבה הצער, לא כל מאבק ליברלי, ובוודאי מאבק לשוויון של קבוצות מיעוט בישראל מצליח במידה דומה או מצליח כלל. מה ייחודו של המאבק הלהט"בי? האם מכאן נובע שבמאבקים לשוויון בהקשרים אחרים (כמו של המיעוט הערבי בישראל למשל) המצב אבוד?

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בוועדת חוקה על המינויים הפוליטיים ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה: "פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי; מהווה פתח לשחיתות; ומפקיר את האינטרס הציבורי"

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בחוק המואזין, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה להסיר את החוק מסדר היום שכן אין בו כל צורך מעשי. חוקרים במכון מעלים את השאלה, מדוע בכלל סבורים מגישי הצעות החוק שהחוק החדש יאכף, אם לכאורה לא נאכף חוק הרעש עד כה ממילא?

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

חוק ההדחה, המתיר לחברי הכנסת להדיח את עמיתיהם, הינו ביטוי חמור נוסף להיחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית. החוק, אשר כונה בגלגוליו הקודמים "חוק חנין זועבי", קובע כי 90 מחברי הכנסת, על בסיס בקשתם של 70 חברי כנסת מכהנים, מתוכם 10 מהאופוזיציה, יוכלו להדיח חבר כנסת אחר, אם מצאו כי הסית לגזענות או הביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בתוספת לחוק מימון מפלגות שיפגע במימון רשימות המורכבות מיותר משתי מפלגות: "חקיקה פרסונלית שנעשית במחטף ומנוגדת לצורך להקטין את הפיצול במערכת הפוליטית"

לפי החקיקה הנוהגת באיחוד האירופי על מדינות חברות להסגיר זו לזו חשודים בפלילים כעניין כבשגרה, וזאת על בסיס עקרון "האמון ההדדי" בין המדינות. ובחזרה אלינו, בכנסת ה-20 הוגשו עד כה 12 הצעות חוק פרטיות המכוונות בבירור או יובילו בהכרח להחלשת בית המשפט העליון

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על החוק שיאפשר להפחית בשכר השופטים: "פגיעה בעצמאות מערכת המשפט שתאפשר הורדה ספציפית רק של שכר השופטים"

play

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק החרם: "ההצעה פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי שהוא ערך דמוקרטי עליון - תחת הגדרה עמומה"

מה הכוונה בהחרגת "פעילותו של המשרד", כפי שמצוין בהצעה לתיקון? יחסי עבודה זה גם "פעילותו"? על הטרדות מיניות נוכל לקבל מידע? על שימוש לא תקין בסמכות נוכל לקבל מידע? על ניצול לרעה של תקציבים? זכות הציבור למידע, חופש המידע הם הבסיס למנהל תקין, שאינם קשורים להשקפה פוליטית  כל עוד משלמי המיסים מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לכולם ולכולן זכות לדעת מה עושים עם כספם

האם נושאת ממשלת ישראל באחריות מוסרית להרג המתרחש כבר מזה חודש בגבול ברצועה? האם מבחינת האחריות המוסרית הכתובת הייתה כתובה מראש על הקיר?

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בעקבות הבדיקה שערכה מח"ש, באשר לירי השוטרים שהביא למותו של תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אל קיעאן, באירוע בו נגרם מותו של השוטר ארז שאול לוי ונפצע שוטר נוסף - אינה נותנת מנוח. כדי לבחון את יחסנו הראוי להחלטת פרקליט המדינה מתבקש לערוך כאן תרגיל מחשבתי 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על פסקת ההתגברות: "רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה פוטנציאלית בכל אחד מהשבטים במדינה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק שיאפשר הרחבת המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה: "הכנסת נגד ההמלצות של עצמה: מהלך שנעשה בניגוד להמלצות צוות ממשלתי ובניגוד לדו"ח ועדה מיוחדת שעסקה בשירות המדינה"

ישנן הצעות חוק, שמועלות על ידי חבר או חברת כנסת ונזנחות רק כדי למצוא רגע מתאים יותר להעלותן שוב. אחרות עוברות שינויים והתאמות לאורך הדרך, כך שאין כמעט קשר בין הצעת החוק לבין החוק שעבר בסוף בפועל

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

play

אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית

על רקע ההצעה לחוקק את פסקת ההתגברות, המבקשת להעניק לכנסת סמכות לחוקק מחדש חוקים שפסל בית המשפט העליון, בדקנו כמה חוקים נפסלו מקום המדינה ועד היום. ובכן, מדובר ב- 18 חוקים בלבד, במגוון תחומים:

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה

הערכת התפקוד של מערכת המשפט מעורר שאלות לא פשוטות. לדוגמא, האם נכון להתייחס לראשי התביעה, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט כמכלול אחד וכראשי "מערכת המשפט"? האם נכון לבחון את תפקוד הרשות השופטת רק באמצעות "מדדי יעילות" תוך התעלמות מהמתח בין יעילותה הכוללת – שאין עוררין על חשיבותה – לבין תכלית קיומה לשם פתרון סכסוכים ועשיית צדק בכל מקרה ומקרה?

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

ארבע שנים חלפו מאז נפטר שופט העליון אדמונד לוי, איש תנועת החרות שהשאיר מורשת יהודית ליברלית והומניסטית. כאשר דן בזכויות יסוד של העובדים הזרים, בחירותם ובכבודם, הפנה לתורת ישראל וגזר מהמסורת היהודית וההיסטוריה היהודית מחויבות מיוחדת, מוגברת, לזכויות כל אדם. כאשר קבע כי תוכנית ההתנתקות אינה חוקתית, נימק זאת באופן שבו יש להעריך את האינטרס הביטחוני של המדינה, תוך הסתכלות על ההשפעות ארוכות הטווח

עידן הרשתות החברתיות, ווטסאפ ופייסבוק בראשן, מעמיד למבחן את שיטת צווי איסור הפרסום בה משתמשים בתי המשפט באופן קבוע. כמות הפעמים בהן תוך פחות מיממה ידעה כל המדינה במי מדובר בפרשיה התורנית האחרונה - ספורטאי, ידוען או מנכ"לית - מוכיחה שדרושים לנו שופטים שמבינים במידע. שופט שנותן היום צו איסור פרסום ליותר מאשר 24 שעות הוא שופט בעל הבנה דיגיטלית ברמה נמוכה

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

המגמה הרווחת בישראל היא סלידה מ"הלשנות". בין אם מדובר בסנטימנט חברתי-קבוצתי שפיתחנו בתור עם, ובין אם מדובר בסולידריות קבוצתית-יהודית או בעלת מקורות הלכתיים, יש להפסיק זאת ולאמץ מודלים בהם ה"הלשנות" מתועלות למען רווחיות הציבור כולו, ולא מתויקות בתור מעשה שלילי אלא עזרה אנונימית לחברה כולה

שחיתות נעשית במחשכים, אבל את הריח שלה אפשר להריח למרחוק. הנה עשרה סימני זיהוי לפוליטיקאים מועדים

על רקע חשיפת ההתכתבות בין שופטת השלום לחוקר הרשות לניירות ערך: "אירוע חמור שיש ללמוד ממנו בכדי שלא יפגע אמון האזרחים במערכות שלטון החוק; יש לבחון ברמה העקרונית את מדיניות המעצרים לצרכי חקירה בישראל"

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

לקראת מינוי שני שופטים לבית המשפט העליון, פגשנו בכנסת את ח"כ ועו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) וד"ר גיא לוריא לשיחה על השיטה שלנו בישראל לבחירת השופטים, עד כמה התהליך פוליטי, האם כס השפיטה מספיק מגוון מבחינת מגזרים ומגדר ומה קורה בעולם.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

יש הבדל מהותי בין פרשת מוזס לבין ענייני ערוץ 10 ואפילו חוק ישראל היום - ההבדל בין עניינים הנדונים מתחת לשולחן לבין אלה הנדונים מעליו. שוק העיתונות המודפסת הוא שוק שאין עליו רגולציה. אין צורך ברישיון כדי להקים עיתון. דווקא ללא רגולציה, השוק הופך להיות יותר מושפע מאינטרסים פוליטיים ויותר מושחת

נתניהו צריך ללכת. לאחר פרסום הסיכום של משטרת ישראל, הוא אינו יכול להמשיך בכהונתו כראש ממשלה. עליו לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה לטובת טיהור שמו ציבורית ופלילית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

בפרשות שחיתות בולטות שהתעוררו בשנים האחרונות בישראל נשמעו תכופות טענות, לפיהן לא היה כלל מקום לפתיחה בחקירה; ומכאן גם, לשיטתם של הטוענים, כי אין דופי בהתנהגות שהיא מושא החקירה. אולם לנו, לאזרחיות ולאזרחים, אין כל סיבה לאמץ את הגישה הצינית והמינימליסטית, הנוחה לפוליטיקאים ולמי שמבקשים לשאת חן בעיניהם, לפיה ניתן לפעול באופן "כשר אבל מסריח"

הסרט "העיתון"יוצא בזמן בו יחסי הממשל-תקשורת במקומות רבים בעולם נמצאים במתח מתמיד ועוסק בשאלה מי מחליט האם לפרסם את סיפור מלחמת ויאטנם ומהם השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו. ספילברג נוגע בלב העניין: תפקידה הקריטי של העיתונות החוקרת ושני הכוחות המשמעותיים המאיימים עליה – הפוליטיקה והכסף

הביקורת הציבורית והתקשורתית כלפי היועץ המשפטי לממשלה הולכת ומחריפה, וההפגנות השבועיות מול ביתו רק גדלות. ביקורת כלפי היועץ המשפטי לממשלה לגיטימית ואף עשויה להיות מוצדקת, אולם אי אפשר שלא לתהות אם אין זה ראוי להעניק ליועץ המשפטי לממשלה ולמערכת אכיפת החוק יותר אשראי. הטלת דופי במניעי היועץ המשפטי בשלב הזה אינה מועילה ויש להמתין למסקנותיו 

לפי דברים שהביא לידיעת הציבור עמית סגל, בחדשות 2, זיכוי ראש הממשלה נתניהו יהיה חורבן מערכת החוק בישראל ויהיו מי שקראו למנדלבליט, במקרה כזה, להתאבד. לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מקורביו או הפועלים על דעתו ישמיע את החזון האפוקליפטי של התמוטטות מערכת המשפט במקרה שנתניהו יואשם ויזוכה

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

play

כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה

הצעת החוק שעלתה אתמול בכנסת, לפיה כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהתאם להמלצותיה של ועדת איתור, אשר בראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, היא חלק ממגמה כוללת של יוזמות ממשלתיות שמבקשות לכרסם בשלטון החוק. מדובר ב"שינוי טכני קטן", לכאורה, אך למעשה בצעד משמעותי נוסף המצטרף למגמה הכוללת, ובפרט לניסיון המתמשך לפגוע בעצמאות השירות הציבורי

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לחברי הכנסת לא לאשר את "חוק ההמלצות" המרוכך: "החוק מבדיל בין בכירים לאנשים מן היישוב ומחבל בעבודת המשטרה והפרקליטות"

בשבוע שעבר נחשף כי חברת כנסת מהקואליציה יזמה הצעת חוק שלמעשה שרתה אינטרסים מסחריים של חברה ספציפית והשירותים שהיא מציעה, בתיווך שדלנים - והכל חוקי. הבעיה היא אחרת: היעדר שקיפות. מאמצים של שדלנים לקידום חקיקה הם בוודאי משהו שכולנו – חברי כנסת, הציבור הרחב והתקשורת – זכאים לדעת עליו

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

עם פרסום הצעת "חוק יסוד החקיקה" של השרים בנט ושקד, הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראת לחברי הכנסת ולשרים להסיר מסדר היום אחת ולתמיד את הרעיון של פסקת ההתגברות המאפשרת לכנסת לשוב ולחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסל מטעמים של היעדר חוקתיות.

ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

היום תדון ועדת החוקה בהצעה לתיקון תקנות העמותות שהניחה שרת המשפטים לאישור הועדה. שכיום החובה לפרסם שמות תורמים לגבי תרומות פרטיות חלה רק על תרומות שעולות על 20 אלף שקלים לשנה מתורם אחד, מוצע לתקן זאת כך שחובת פרסום שמות התורמים תחול רק על תרומות שעולות על 150 אלף שקלים. אנחנו מקווים שהשרה וחברי הכנסת יהיו קשובים לביקורת שעלתה כנגד ההצעה, והעלאת התקרה לפטור משקיפות לא תאושר

play

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

play

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

לקראת הדיון המחודש בוועדת שרים לחקיקה על "חוק ההמלצות": "השינויים האחרונים מוכיחים שמדובר בחוק תפור המנצל את כוחם של המחוקקים בכדי להיטיב עם ראש הממשלה"

חוסר האמון בתקשורת נובע גם מידע רחב יותר שצבר הציבור בזכות הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שהחלו לבקר אחד את השני. הקהל לא קונה יותר את האוביקטיביות ולכן, אם רוצים לשפר את אמון הציבור בתקשורת, הדרך לפעול היא ליצור שקיפות, אמינות וגיוון כפי שמציע הקוד האתי החדש של תאגיד השידור הציבורי.

play

יש להעמיד לדין את מי שמוציאים דיבה או מסיתים, אך את עבירת העלבת עובד ציבור הארכאית יש למחוק מספר החוקים.

למרות הטענות החוזרות ונשנות על שלטון אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, הלכה למעשה יש הבדל גדול בין שלטון אפרטהייד כמו זה שהתקיים בדרום אפריקה, או הגדרתו של אפרטהייד במשפט הבינלאומי, למצבם של הפלסטינים בשטחים. אבל צריך לומר בכנות: הפועל היוצא של המציאות הזו הוא במקרים רבים פגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים, שאין חולק שמגיעות להם כבני אדם. 

נראה שבכנסת ישראל, ובפרט בכנסת הנוכחית, הפכה האופוזיציה למילת גנאי. אין  להקל ראש בסכנה של אופוזיציה חלשה. מצב זה פוגע בעיקר בציבורים שאינם מיוצגים בממשלה, ואף בתפקוד הממשלה, שאינה נתונה לביקורת אמתית. 

מדובר בהצעה תמוהה, שכן לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כבר היום לא מועברת המלצה לפרקליטות אלא אך ורק סיכום תיק. שינוי המצב הנוכחי בהתאם לחוק המוצע, ימנע מהגוף שעסק זמן רב בחקירה מ"לחבר את הנקודות" ולסייע בידי הפרקליטות למלא את תפקידה

פסק הדין באשר לשבת התל-אביבית הדגים את הקשר שבין זהות השופט לבין הכרעתו: שני השופטים הדתיים פסקו בדרך המתאימה להעדפות אופייניות לציבור הדתי, ואילו חמשת חבריהם הכריעו בכיוון ההפוך. למערכת המשפט דרושים שופטים שלבם מכוון אל המכנה המשותף של חלקיו המרכזיים של הקולאז' הישראלי

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בשלילת זכות הערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית: "כל רוב קואליציוני יוכל לפגוע בזכות לבחור ולהיבחר- החתול שומר על השמנת"

play

ועדת השרים לענייני חקיקה הפכה בשנים האחרונות לזירה לחיסול חשבונות פוליטיים. המצב הנוכחי מחייב שינוי: הגבלת כמות הצעות החוק שיכול ח"כ להגיש, שקיפות בפעילות הוועדה  ושימת דגש על איכות במקום על כמות - באופן זה נהפוך את הוועדה, ההכרחית כיום, לגוף המשלב פוליטיקה עם מקצועיות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"

המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם, טוב עשה הנשיא ריבלין שהעלה בנאומו על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו

play

פתיחת מושב החורף של הכנסת העשרים תיזכר כקו פרשת המים בימי הדמוקרטיה הישראלית. נאומו של הנשיא ריבלין מחד, וזה של ראש הממשלה נתניהו מנגד מסמלים את התהוותו של שסע חדש וקיומי בחברה הישראלית

היוזמה הנוכחית להורדת אחוז החסימה עומדת בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים, שרק לפני שלוש שנים הצדיקו את הצעד כחלק מחבילה של חיזוק המשילות. לא לגיטימי שבכל פעם שמישהו יחשוב ששינוי כללי המשחק הדמוקרטי משתלם לו - הוא ישנה אותו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק שתאסור על בג"ץ לפסול חוקים: "פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובזכויות האזרח והמיעוטים בישראל"

הצעת חוק שתפגע בשלטון החוק, באמון הציבור במוסדות השלטון ושאינה לה כמעט אח ורע בעולם הדמוקרטי.

שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?

בדיונים שנערכו בתקופה האחרונה על "שיטת הסניוריטי" למינוי נשיא בית המשפט העליון (קרי, מינוי אוטומטי לפי ותק), נזנח נושא חשוב אחד: בשיטת המשפט הישראלית אין לרשות השופטת עצמאות מוסדית בענייני מינהל שיפוטי

עם פסילת הסדר הכפייה מרצון, ניתן לקוות כי המדינה תתפנה למציאת פתרון למצוקתם של 36,000 אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל שאינו כולל כליאה או סנקציות כספיות. זה מכבר בשלה העת לבחינה מחודשת של הקריטריונים לקבלת מעמד פליט בישראל לאור הפער הבלתי סביר בין שיעורי ההכרה בישראל לבין שיעורי ההכרה במדינות אחרות

מושב הקיץ של הכנסת העשרים שהסתיים השבוע היה רווי ביוזמות חקיקה הפוגעות בערכים דמוקרטים כמו שוויון, חופש הביטוי והמחאה, חופש אקדמי ובבית המשפט העליון.

לאחרונה התגברו היוזמות למינוי בכירים בשירות המדינה, כשלכולן מכנה משותף: חיזוק האלמנט הפוליטי והחלשת האתוס המקצועי של שירות המדינה. בין יתר היוזמות ניתן למנות את: צמצום הרכב ועדות האיתור מחמישה לשלושה משתתפים, כששניים מהם מזוהים פוליטית עם השר הרלוונטי; הוספת תקן משנה למנכ"ל כמינוי אישי של השר. אלו ועוד משנים את האיזון שבין הדרג הפוליטי והמקצועי בשירות המדינה בוודאי כשמדובר בהליך של החלטת ממשלה ולא בהליך חקיקה

הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג

בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד

לקראת הדיון בוועדת הכספים בהצעת החוק המבקשת להפלות עמותות "הפועלות נגד מדינת ישראל" או שאינן עוסקות באזרחי ישראל בהטבות מס, נשלחה חוות דעת לחברי הכנסת הקוראת שלא לקדם את ההצעה

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ההצעה להפוך את תפקיד היועץ המשפטי במשרדי הממשלה למינוי פוליטי: "חקיקה שחותרת תחת מהות התפקיד במטרה להפוך את היועצים ממשרתי הציבור לעושי דברם של השרים"

האם כל תקציב שמוציא משרד ממשלתי, כמוהו כקופה הקטנה והמשפחתית של אותו שר, ורשאי הוא לחלקו לפי שיקול דעתו הבלעדי, במסגרת אותו "חופש מימון"?

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים

הצעת החוק המבקשת לאפשר לשר החינוך לשלול תקציבים ממוסדות שמרצים שלהם קוראים לחרם על ההתנחלויות או אפילו על מוצר ספציפי היא הצעה שמשמעותה סתימת פיות הבורחת מהבעיה האמתית.

את השאלה של הקריטריונים להקצאת תקני השירות הלאומי לעמותות ניתן לנהל, אך יש לעשות זאת לפי נושא הפעילות ומטרות העמותה ולא לפי הקריטריון של מימון ממדינה זרה.

ישנם מקרים שבהם הצדק מנוגד למציאות המשפטית. השאיפה של בית המשפט חייבת להיות לצמצם מקרים אלו במיוחד במצבים שבהם המדינה היא שמביאה למחדל גדול ומתמשך כמו באום אלחירן.

הצעת חוק המבקשת להגדיר איזה צד בוויכוח הפוליטי פועל למען המדינה ואיזה כנגדה ולהדיר את ישראל ממשפחת המדינות הרואה בפעילות למען זכויות האדם באשר הוא אדם כמו סיוע לילדים סורים, ערך חשוב.

​על פרשת נתניהו-מוזס יש להסתכל גם בעיניים ערכיות ולא רק בהיבט הפלילי. הפרשה מציגה בעיות מבניות בשוק התקשורת ולא פחות מכך, מטילה את האחריות גם לפתחו של הציבור.

"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.

חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר

לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, חוות דעת של חוקרי המכון על הכשלים בהצעה לתיקון סעיף 7א בחוק יסוד: כנסת, המבקשת להרחיב את האפשרות ולהקל על פסילת רשימות לכנסת.

לקראת ההצבעה בוועדה המשותפת הדנה בחוק V-15, מכתב של חוקרי המכון המצביע על הכשלים בנוסח הנוכחי של ההצעה ומציע דרכים לתקנה. מצורפת גם טיוטה של מחקר נרחב בנושא מימון גופים לא מפלגתיים בתקופת בחירות.

עצם היכולת של הרוב הפוליטי, ולו הזעום ביותר בישראל, לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, היא האקדח האמיתי המונח על שולחנה של כל קואליציה בישראל.

לקראת הדיון ביום ראשון (13.11.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור על נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הכנסת, שרי הממשלה ושגרירים להשתתף באירוע פומבי שבו לא יוצב דגל המדינה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הארכת הוראת השעה שתפגע בזכויותיהם של אנשים החשודים בעבירות ביטחון: "הצעה הפוגעת אנושות בזכות להליך הוגן ומנוגדת לרוח החלטת בג"ץ בנושא"

ז'בוטינסקי היה מגדולי הוגי הדעות הציונים. בעיניי - הגדול שבהם. מי ייתן וקברניטי המדינה, ואזרחיה, יעיינו בכתביו ויאמצו משם את משנתו הליברלית-דמוקרטית.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי ועדת חוקה לקראת ההצבעה על חוק נציבות הביקורת על התביעה: "החוק בנוסחו הנוכחי מאפשר מעורבות פוליטית בנציבות- אין להעביר אותו בכל מחיר".

שופט העליון מלצר אמר בדיון בביה"מ שלפי חוק יסוד: הממשלה, אין לראש הממשלה סמכות לכהן כשר. ד"ר עמיר פוקס מציע להתייחס ברצינות לפרשנותו של מלצר לחוק ומציע פרשנות שונה.

פגיעה בלתי מוצדקת בזכות לבחור ולהיבחר; תביא לפסילת מועמדים ללא כל הצדקה עניינית. קראו את חוות הדעת שנשלחה לועדת השרים לענייני חקיקה שתתכנס ביום ראשון.

מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.

לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנוגע לחוק נציבות הביקורת על הפרקליטות, נשלחה חוות דעת לחברי הוועדה המבקשת לשנות את נוסח החוק, כך שגם מוסד הביקורת המערכתית ישאר בידי הנציבות ולא כחלק מביקורת פנים.

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

play

האם יכול להיות חוק שעבר בכנסת והוא אנטי דמוקרטי? ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר מהם הקריטריונים להצעת חוק שאינה עומדת בקנה אחד עם ערכים דמוקרטים.

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.

על רקע העברת הצעת התיקון לחוק יסוד: הכנסת בנושא שלילת סמכותו של בית המשפט העליון מלהתערב בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילת מועמד או רשימה מלהשתתף בבחירות, מוועדת השרים לחקיקה להחלטת הנהלת הקואליציה, נשלחה חוות דעת חריפה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקוראת להתנגד ולבלום הצעה זו.

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

ביום רביעי, 11.11.15 תעלה לדיון ההצעה שבנדון. פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מבקשים להתנגד להצעה ופירוט התנגדותם מופיע בחוות דעת זו שנשלחה לוועדת חוקה חוק ומשפט.

חוות דעת חריפה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נשלחה לחברי ועדת השרים לחקיקה נגד התיקון המוצע לחוק מימון מפלגות המבקש לשלול מימון ממפלגה הקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל. "נוסח ההצעה נועד להשתיק חברי כנסת ולמנוע ביקורת על מדיניות הממשלה; תמיכה בהצעה היא בגדר ציוד אויבי המדינה בתחמושת נגדה".

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

כאשר גינוי הפסקת עבודת הערבים באשקלון מגיע ממי שמקדמים במרץ שורה ארוכה של חוקים אנטי דמוקרטיים בכנסת, יש בו גם מידה מסוימת של צביעות.

זוהי הצעה מיותרת ומסוכנת, העלולה להפר את האיזון העדין, בין שתי מהויותיה הבסיסיות של המדינה - יהודית ודמוקרטית. מדובר בחוק יסוד משוריין, שייקבע זהותה של המדינה. הצעת החוק תדחוק את היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. ההצעה משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים.

תשע עשרה שנים חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. מסיבות פוליטיות, ומתוך רצון שלא להעמיק את הקרע בעם, נמנעה החברה הישראלית מבירור ענייני ונוקב של הרקע לרצח, משמעותו והשלכותיו. לא ניתן לבנות אחדות על גבו של טיוח. גם לא על סימטרייה כוזבת בין שמאל לימין. 

גוף פוליטי מובהק כמו הכנסת לא אמור לקבל החלטות קיצוניות על הדחה של חבר פרלמנט מכהונתו, תוך פגיעה קשה בזכותו להיבחר ובזכות בוחריו לבחור. ההחלטה מפרה את האיזון בין השמירה על בטחון המדינה ובין חופש הביטוי.

האם הפצ"ר, שהוא יועץ משפטי של הצבא, היה צריך לתפקד כיועץ משפטי של הרמטכ"ל (כקבוע בחוק שיפוט צבאי) או כמי ש"מפקח על השלטת המשפט בצבא" (כקבוע באותו חוק עצמו)?  על חלקו של אלוף במיל' אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז.

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

מפקדי הצבא והממשלה, שהצבא נתון למרותה, אינם רשאים להתעלם מן השינוי המתרחש בצבא לנגד עינינו. עצימת עיניים היא ההפך ממה שנדרש ממנהיגות. יש להפגין גם אומץ לב צבאי וגם אומץ לב אזרחי כדי להתמודד עם הבעיה.

הבטן מסרבת להגן על חופש הביטוי של חברת הכנסת חנין זועבי. התייחסותה  לחטיפת הנערים מעידה על חוסר רגישות אנושית שראוי לגלות כלפי כל פגיעה במי שאינו מעורב בלחימה - תהא זהותו אשר תהא. אולם השכל מחייב להתנגד להחלטת וועדת האתיקה של הכנסת להטיל עליה את הסנקציה הכבדה ביותר שעומדת לרשות הוועדה.

מתחת לעימות הביטחוני המדאיג ומשבש את חיינו, מסתתר איום משמעותי לא פחות: גל של שנאה, אלימות גזענית מזעזעת. מה שהחל בהתבטאויות איומות ברשתות חברתיות, התגלגל לאלימות ברחובות, לרצח מזעזע ובימים האחרונים גם לאלימות בריונית כלפי מפגינים. למרבה הצער, הפתרון האמיתי היחיד שיוכל להתמודד עם התופעה מן השורש, ייקח שנים. הוא מתחיל ונגמר בחינוך אמיתי לדמוקרטיה מהותית.

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

במהלך שנת 2016 נערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנת מחקר בנושא משפט ושוויון, בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא. מטרת הסדנה, שהתקיימה בהשתתפות חוקרים מתחומי מחקר שונים, לתרום תרומה משמעותית למחקר על משפט ושוויון בישראל, מתוך הכרה בחשיבות נושא זה לדמוקרטיה המהותית בישראל. במהלך הסדנה נערך עיון ביקורתי ורב-תחומי בעקרון השוויון בפני החוק והגשמתו בישראל. 

למידע נוסף