התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים
בשנים האחרונות שטף את הכנסת גל של הצעות חוק אנטי דמוקרטיות. "אנטי דמוקרטיות" – לא במובן שהן סותרות את הכרעת הרוב, אלא במובן של סתירה לעקרונות של דמוקרטיה מהותית. חלק מהצעות אלה פוגעות בשוויון ובאזרחי ישראלי הערבים (לדוגמה – חוק ועדות הקבלה הצעות חוקי הנאמנות, חוק הלאום), וחלקן פוגע בחופש הביטוי והמחאה (חוק הנכבה, חוק החרם, הצעות החוק לפגיעה במימון ארגוני זכויות אדם), או מיועד לפגוע במעמדו, כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון. מטרות התכנית: בלימת הצעות חוק אלה; יצירת מודעות ציבורית לאיומים שטומן בחובו גל החקיקה; וחיזוק והפנמה של יסודות הדמוקרטיה המהותית.
| בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין ארבע יוזמות לשינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט בישראל: ביטול עילת הסבירות: ב-24 ביולי 2023 אישרה הכנסת ברוב של 64 תומכים וללא מתנגדים את ביטול העילה, ששימשה את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות. בית המשפט יכול היה לפסול החלטות במקרים שבהם הן קיצוניות במיוחד, למשל אם התקבלו מתוך שיקולים זרים. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: התכנית תעניק לקואליציה או לנציגיה רוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, ותאפשר לה שליטה מלאה בבחירת השופטים לכל הערכאות. לצד זאת, היא מציעה לבטל את בחירת נשיא ביהמ"ש העליון לפי ותק ("שיטת הסניוריטי") כדי שהוועדה תוכל לבחור גם מועמד חיצוני. פסקת ההתגברות: תאפשר לכנסת לחוקק חוק מחדש, למרות פסיקת בית המשפט שהגדירה אותו כחוק הסותר חוק יסוד. הרוב שיידרש לשם התגברות על חוקי היסוד הוא 61 חברי כנסת. מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון: במקום מינוי באמצעות מכרז, יוכל מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר, למנות את היועץ המשפטי כמשרת אמון. |
תיקוני לוין-רוטמן לחוק יסוד: השפיטה הם סכנה מיידית לדמוקרטיה |
| מינוי שופטים בישראל: כל השאלות והתשובות | |
| כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ? | |
| חוות דעת בעניין ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות | |
| ביטול עילת הסבירות: כל מה שחשוב לדעת | |
| פסקת ההתגברות: המדריך המלא | |
| נשות הונגריה, פולין וקרואטיה כבר יודעות: ערעור הדמוקרטיה פוגע בזכויות נשים |
