פרופ' מומי דהן

לראשונה נראה צמצום של פער ההכנסות יוצאי אסיה/אפריקה ליוצאי אירופה/אמריקה. בכל המחקרים הקודמים נמצא כי הפער הכלכלי בין ילידי ישראל משתי קבוצות מוצא אלו שמר על יציבות או אפילו התרחב. הצמצום בפער ההכנסות בין שתי קבוצות המוצא שהתגלה בעבודה זו הוא מרשים עוד יותר על רקע התרחבות אי השוויון הכללי בתקופה הנחקרת.

פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן: "אם הממשלה רוצה לתת הנחות שתעשה זאת מתקציבה ולא מתקציב הרשויות המקומיות".

למרות הירידה באבטלה שחלה בעשור האחרון, שיעור העוני התרחב. כיצד אפשר ליישב שתי תופעות שלכאורה נראה  שהתרחשו בשתי מדינות שונות? מומי דהן משיב על השאלה.

לרשותם של עובדי הקבלן בישראל לא עומדת הגנה של איגוד מקצועי וגם חוקי העבודה אינם מגנים עליהם בפועל. כדי להגן על האוכלוסייה החלשה בישראל נדרשת עסקת חבילה שכוללת הגבלת ההעסקה של עובדי קבלן במשרדי ממשלה לעבודות זמניות בלבד יחד עם הגמשה מסוימת של תנאי ההעסקה במגזר הציבורי. 

הפעלת אלימות קשה כלפי נבחרי ציבור במגזר הערבי חייבת להטריד את מנוחת קברניטי המדינה. נדמה כי אין פגיעה חריפה יותר בדמוקרטיה מאשר האיום שחשים נבחרי ציבור מצד גורמים אלימים. על הבעייתיות שבתופעה כמו גם פתרונות אפשריים קראו במאמרו של מומי דהן.

דוח וועדת טרכטנברג מציע לנו כי המדיניות הכלכלית תמשיך להיות מבוססת על ההסדר הישן והגרוע, ולפיו ההוצאה הציבורית תמשיך להתכווץ גם בשנים הבאות. אין היגיון להתמיד בכלל שממשיך לשחוק את ההשקעה בתשתית החברתית של ישראל. מומי דהן על התנהלות הוועדה.

הקמתה של ועדת טרכטנברג היתה צעד משמעותי וחיוני אולם ניכר כי המלצותיה מאכזבות. הוועדה הציגה ניתוח נכון של הבעיות אך בחרה לקדש את ההסדרים הישנים במקום לפרוץ דרך חדשה לחברה צודקת יותר. קראו את מאמרו של מומי דהן.

המלצות הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק שהוגשו לאחרונה והתגובות להן בעיתון מעריב מלמדות אותנו שיעור חשוב על חשיבותה של ההפרדה בין בעלות על עיתון ובין בעלות על תאגידים כלכליים.

הצלחתו והיקפו של המאבק כנגד מחירי הדיור ויוקר המחייה מציב את הכלכלה הישראלית בצומת דרכים משמעותית. כדי להצליח ולהפוך את הסיסמאות על צדק חברתי למציאות מציע מומי דהן למקד את המאבק בשלושה תחומים: הגברת המיסוי הישיר על זה העקיף, צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות אמיתית ואכיפת תנאי העסקה הוגנים בשוק העבודה.

אין עוררין על כך שקיימת אפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים. אך האם הדרך להיאבק באפליה זו הינה על ידי יצירת עיוות נוסף בתנאים הפנסיוניים ובגיל הפרישה? קראו את מאמרו של מומי דהן.

מחקר של הביטוח הלאומי מצא כי כ 14 אחוזים מכלל העובדים במשק משתכרים פחות משכר המינימום. מומי דהן מציין כי אכיפת שכר המינימום אינה דורשת חקיקה בלבד כי אם מאמץ ביצועי מתמשך, וכי הניזוקים מאי אכיפה זו הן בעיקר קבוצות מוחלשות באוכלוסייה: נשים, ערבים ומהגרי עבודה.

השבוע הגביל בנק ישראל אפשרויות ללקיחת משכנתה לצורך רכישת דירה, ובכך הוא מתייחס אל ציבור רוכשי הדירות כאל ציבור לא רציונלי. האם זו דעתו של הבנק המרכזי על תושבי ישראל?

דרישות הסתדרות הרופאים בסכסוך העבודה עם האוצר הן מרחיקות לכת ובעלות משמעות גדולה: תוספת שכר אחידה של 50 אחוז לצד השפעה על מדיניות הבריאות. אלו נראות למומי דהן כדרישות מוגזמות, המפרות את האיזון בשירות הציבורי ופוגעות ביכולת הממשלה לנהל מדיניות בריאות ראויה.

מסע הפרסום החדש של מפעל הפיס יוצר את האשליה שהזכייה בפרס הגדול נמצאת בהישג יד ושצלצול הטלפון הבא יבשר על הזכייה. מפעל הפיס הוא גוף ציבורי בפיקוח ממשלתי. האם תפקידו לטפח אשליות במסע פרסום גדול ויקר?

בישראל יש אי-שוויון של ממש בחלוקת העושר והמשאבים, ושכר הבכירים העולה לעומת השחיקה בשכרן של השכבות הנמוכות רק מגדיל את הפער הגדול ממילא. מומי דהן סבור כי מצב זה הוא לא צודק, ואפילו – מסוכן.

 יש הטוענים כי הפגיעה בשירותים הציבוריים בישראל מקורה בעול הביטחוני הכבד. מומי דהן סבור כי הטוענים כך שוכחים את הסיוע הביטחוני הנרחב שמקבלת ישראל מן החוץ וכי הפגיעה בשירותי הרווחה, החינוך והבריאות נובעת קודם כול מסדר עדיפויות שאינו ראוי. לדעתו אפשר גם אחרת.

לפי נתוני הלמ"ס, בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות מרשימה בדפוסי הלימודים והעבודה של נערות במגזר הערבי, וכיום קרוב ל-90% מהן נמצאות במסגרות לימודיות. אם שוק העבודה הישראלי יתפקד כראוי, התפתחות זו היא חדשות טובות אפילו יותר מגילוי הגז בחופי הים התיכון. 

בשנים האחרונות פוחתות הסובסידיות הממשלתיות למוצרי בסיס כמו מים, חלב או לחם. המהומות האחרונות בתוניסיה מזכירות את תלותם של משטרים ברווחה שחשים האזרחים וביכולת הרכישה של מוצרי יסוד. קראו את מאמרו של מומי דהן.

משהתפנה השבוע תיק הרווחה התברר שוב עד כמה המשרד הזה לא אטרקטיבי. מומי דהן סבור כי הכלים לשינוי אינם ברשות שר הרווחה וטוען שכאשר הממשלה מתעלמת מהעוני ומהפערים הכלכליים – אין לשר הרווחה סיכוי.

פערי שכר בשוק העבודה אמורים לעודד השקעה בכוח אדם ובהכשרה מקצועית. מומי דהן טוען כי פערי השכר בישראל גדולים מדי ואינם נחוצים להמרצת המשק. לדעתו, הפערים אינם נובעים מכוחות שוק אלא מכך שהפסקנו להתנהג בשוק העבודה כבני אדם.

מדיניות המיסוי בישראל תורמת להגדלת הפערים החברתיים באופן שפוגע ברבים מאזרחי המדינה ומנוגד להמלצות הדרג המקצועי במשרד האוצר. האם התייאשנו עד כדי כך מן הפוליטיקה עד כי נסכים להמשך מגמה זו?

בעיר ראשון לציון פועלות רק 4 ניידות משטרה. כדי להתגבר על המצוקה מפעילה העירייה ניידות פרטיות חסרות סמכות. מומי דהן קורא לבטל את המצב האבסורדי.

האם קביעת יעדים מדידים למגזר הציבורי תורמת לייעול או פוגעת בתפקום של גופים ציבוריים? מומי דהן כותב על ההבדל שבין המגזר הפרטי למגזר הציבורי.

הצעת וועדת שישנסקי נדיבה מאין כמותה כלפי חברות הגז ונדיבה מדי על חשבון הציבור בישראל.
קראו את מאמרו של מומי דהן.

דוח המוסד לביטוח לאומי שפורסם אתמול מראה כי שיעור העוני הגיע לשיא עם תום העשור. מומי דהן גורס כי העובדה ששיעור העוני בישראל מוסיף לעלות נובעת מן ההנחה של מקבלי ההחלטות המרכזיים בישראל שצמיחה כלכלית היא התרופה לעוני.

נתוני הלמ"ס לקראת יום העוני הבין-לאומי מציגים תמונה עגומה של מדינה מוכת פערים ועוני. מומי דהן סבור שצמצום הפערים בחברה הישראלית הוא בר השגה.

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של ד"ר מומי דהן, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בכיר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת כינוס זה.

תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי של הממשלה לביצוע מדיניותה, ואף על פי כן שרי הממשלה מחליטים על המדיניות התקציבית בלי שיש בידיהם המידע המינימלי הדרוש לקבלת החלטה מושכלת. לקראת השנה החדשה אבי בן בסט ומומי דהן דנים באחת התקלות החמורות של תהליך התקצוב בישראל – מידת השקיפות הנמוכה – ומאחלים לכולנו שתקלה זו תעבור מן העולם עם פרושׂ השנה החדשה.

הפסיקה של בג"ץ לפיה יש להפסיק את גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים היא לבנה חשובה בהגנה על מדינת הרווחה בישראל. פסיקה זו צריכה לשמח את כל אותם ישראלים שחפצים בהגדלת נדיבות הסיוע לחלש בישראל. 

המשברים הכלכליים התכופים ברשויות המקומיות נובעים, בין השאר, מהקיצוץ במענק הממשלה לרשויות, מניהול לקוי ומשיטת הבחירות. אבי בן בסט ומומי דהן מציעים פתרונות לפגמים העיקריים. קראו את מאמרם.

תופעת בתי הספר הפרטיים רווחת בישראל יותר ויותר, וכך יכולים הורים מבוססים להשיג לילדיהם חינוך איכותי ויקר. הפתרון שמצא לכך משרד החינוך הוא להתיר לבתי הספר הממלכתיים להפעיל תכנית לימודים נוספת, במימון הרשות המקומית וההורים. 

הממשלה, בהובלתו של משרד האוצר, החליטה לצמצם באופן דרמטי את תקציב השירותים הציבוריים, ובכלל זה את התמיכה ברשויות מקומיות חלשות. זוהי החלטה אסטרטגית שגויה מבחינה כלכלית, חברתית וערכית.

ההכחשה לא תועיל עוד: ישראל נמצאת בראש טבלת המדינות המפותחות מוכות העוני. זהו כתם מוסרי וחברתי העומד בניגוד מוחלט לחזון אור לגויים, ורק מחויבות עמוקה למצוינות מוסרית, חברתית וכלכלית יכולה למחוק אותו.