לעזוב או להישאר? דוח מחקר על עמדות הישראלים בנוגע למעבר לחו"ל
כרבע מהיהודים וכשליש מהערבים שוקלים לעזוב את ישראל ● אצל היהודים, שיעור השוקלים לעזוב גבוה במיוחד בקרב צעירים חילונים בעלי הכנסה גבוהה ● בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): יותר מ-40% בשמאל ו-35% במרכז שוקלים לעזוב, לעומת 19% בימין (ו-34.5% מבין החילונים בימין) ● יוקר המחיה, עתיד הילדים והמצב הביטחוני הם גורמי הדחיפה המרכזיים ● הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הרצון להישאר בארץ: קירבה למשפחה ● רוב הציבור רואים בעלייה במספר העוזבים סכנה לעתיד המדינה.
Photo by Gili Yaari/Flash90
- כרבע מהיהודים וכשליש מהערבים שוקלים לעזוב את ישראל ולעבור לחיות במדינה אחרת באופן זמני או קבוע.
- בקרב יהודים – רמת הדתיות היא הגורם המשפיע ביותר על כוונות עזיבה: שיעור גבוה במיוחד של חילונים שוקלים לעזוב – 39% (מסורתיים לא דתיים – 24%, מסורתיים דתיים – 19%, דתיים – 14%, חרדים – 3%).
- הגורם השני בחשיבותו בקרב היהודים – גיל: 36% מהצעירים בגילי 34-18 שוקלים לעזוב (גילי 54-35 – 26%, גילי 55 ומעלה – 16%).
- בקרב הערבים דווקא גילי הביניים (54-35) נוטים יותר לשקול עזיבה – 34.5% (34-18 – 28%, 55 ומעלה – 26%)
- הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים בעלי הכנסה גבוהה ובעלי מקצועות בעלי ניידות גלובלית גבוהה נוטים יותר לשקול לעזוב.
- בקרב יהודים ילידי ישראל בעלי אזרחות זרה 38% שוקלים עזיבה, לעומת 25% מחסרי אזרחות זרה.
- ניתוח סטטיסטי מתקדם מגלה שההסתברות שצעיר יהודי חילוני ישקול עזיבה גבוהה מ-60%, ואם הוא בעל הכנסה גבוהה ואזרחות זרה ההסתברות מגיעה לכדי כ-80%.
- מחנות פוליטיים (יהודים) – למעלה מ-40% בשמאל ו-35% במרכז שוקלים לעזוב, לעומת 19% בימין (חילונים בימין – 34.5%).
- 42% מהיהודים המעריכים את מצב ישראל כ"רע" שוקלים עזיבה, לעומת 8% מהמעריכים את המצב כ"טוב". בקרב הערבים הממצאים הם: 33% ו-15% בהתאמה.
- השפעת הסביבה החברתית – מי שיש להם מקורבים (משפחה, חברים קרובים) שעזבו את ישראל בשנים האחרונות נוטים פי שתיים עד פי שלוש לשקול עזיבה יותר ממי שאין להם מקורבים שעזבו.
- לרוב גדול של היהודים והערבים חשוב לחיות בארץ (90% ו-79% בהתאמה). כך גם בקרב תתי הקבוצות הנוטות יותר לשקול עזיבה בקרב היהודים: ל-83% מהחילונים חשוב לחיות בארץ, צעירים – 86%, אנשי שמאל – 82%, ומרכז – 83%.
- גורמי הדחיפה החוצה החזקים ביותר בקרב השוקלים לעזוב הם יוקר המחיה הגבוה והיעדר עתיד טוב לילדים.
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים), בקרב אלו שלא שוקלים לעזוב: גורמי הדחיפה "הנפיצים" ביותר שעשויים לגרום לשינוי דעתם – בשמאל ובמרכז – המצב הפוליטי ואיכות השלטון, והרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית והיעדר עתיד טוב לילדים; בימין – יוקר המחיה הגבוה והיעדר עתיד טוב לילדים.
- הגורם המשמעותי ביותר להישארות בארץ בכל האוכלוסיות ותתי הקבוצות הוא הרצון להישאר קרוב למשפחה.
- יהודים השוקלים לעזוב מציינים גורמים ביטחוניים ותרבותיים-לאומיים כמו ביטחון פיסי, רצון לגדל ילדים כישראלים, שייכות לתרבות ולמנטליות וחשש מאנטישמיות כגורמים משמעותיים להישארות.
- ערבים השוקלים לעזוב מציינים יותר גורמים פרקטיים כמו עתיד מקצועי וחששות מהסתגלות בחו"ל כגורמים המושכים להישארות.
- לרוב משמעותי מהשוקלים לעזוב בקרב היהודים (69%) והערבים (62.5%) אין מטרה ספציפית לעזיבה, העיקר לצאת מישראל. 14% מהיהודים ו-20% מהערבים שוקלים רילוקיישן לצרכי עבודה.
- אירופה מועדפת על צפון אמריקה – 43% מהשוקלים לעזוב מעדיפים מדינות באיחוד האירופי לעומת 27% המעדיפים את ארה"ב או קנדה.
- השיקולים החשובים ביותר בבחירת מדינת היעד: איכות שירותים ציבוריים, המצב הכלכלי במדינת היעד, ורמת אנטישמיות/אנטי-ערביות.
- השיקולים הפחות חשובים: מרחק גיאוגרפי מישראל ומזג האויר.
- כמחצית מהיהודים ושליש מהערבים השוקלים לעזוב לא יודעים כמה זמן ישהו בחו"ל. כ-10% בלבד מתכננים עזיבה לתמיד.
- רוב הציבור (יהודים – 58%, ערבים – 64%) רואים בעלייה במספר העוזבים סכנה לעתיד המדינה, ובעזיבה של חברי קבוצות משכילות ומבוססות – "בריחת מוחות" – סכנה עוד יותר גדולה (יהודים – 64%, ערבים – 73%).
- הציבור סובלני מאוד לעזיבה של ישראל, הסיבות הלגיטימיות ביותר: לימודים אקדמיים ואיחוד עם משפחה (82% בשתיהן). הסיבות הכי פחות לגיטימיות: חוסר אמון במערכת הפוליטית (57%) וחשש מהמצב הביטחוני (65%). הבדלים מינוריים בין יהודים לערבים
- שיעורי הלגיטימציה לסיבות השונות גבוהים במיוחד בקרב יהודים חילונים ובקרב אנשי שמאל.
- האם וכיצד המדינה צריכה להשקיע בישראלים החיים בחו"ל? 29% מהיהודים סבורים שיש להשקיע בעידוד חזרה של ישראלים ו-25% חושבים שנכון להשקיע בשימור הזהות הישראלית בחו"ל. בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר (29%) סבורים שהמדינה לא צריכה להתערב כלל בחיי הישראלים בחו"ל.
- 51% מהציבור מתנגדים לכך שאזרחי ישראל יוכלו להצביע בבחירות ממקום מושבם מחו"ל; 39% תומכים.
- כ-60% מהעולים שוקלים מעבר למדינה אחרת שאינה מדינת המוצא, רק 21% שוקלים חזרה למדינת המוצא
- גיל ודתיות הם גורמים רבי השפעה על כוונות עזיבה: 77% מהצעירים (18-34) שוקלים עזיבה לעומת פחות ממחצית מבני ה-55 ומעלה; רק חמישית מבעלי הזיקה ליהדות שוקלים עזיבה לעומת 57% מהיהודים החילונים ו-86% מהחילונים הלא-יהודים
- רוב גדול (78%) מקרב העולים שציפיותיהם מישראל לא התממשו שוקלים מעבר למדינה אחרת לעומת רק 37% מאלו שציפיותיהם התממשו במידה רבה
- גורמי דחיפה: העולים מציינים את המלחמה והמצב הביטחוני ויוקר המחיה בארץ כגורמים המשמעותיים ביותר לעזוב את ישראל
- גורמי משיכה: תחושת מוגנות וביטחון פיזי, הערבות ההדדית ורצון להישאר קרוב למשפה מהווים את הגורמים המשמעותיים ביותר להישארות בישראל
- 5% מהעולים סבורים שהעזיבה מסכנת את המדינה, ו-86.5% רואים סכנה ב"בריחת מוחות".
- העולים נותנים לגיטימציה רבה לעזיבת המדינה – לפחות 80% הביעו תמיכה בכל אחת מהסיבות האפשריות לעזיבה. הסיבות הלגיטימיות ביותר לעזיבה הן לימודים אקדמיים, איחוד עם משפחה (97% בשתיהן), וקידום מקצועי ושכר משופר (95%).
תרשים 1.1 האם שוקלים או לא שוקלים לעבור לחיות במדינה אחרת באופן זמני או קבוע? (%)
תרשים 1.2 שוקלים לעבור לחיות במדינה אחרת באופן זמני או קבוע, לפי רמת דתיות (%, יהודים)
תרשים 1.3 שוקלים לעבור לחיות במדינה אחרת באופן זמני או קבוע, לפי הכנסה, השכלה וגיל (%)
תרשים 1.11 האם שוקלים או לא שוקלים לעבור לחיות במדינה אחרת באופן זמני או קבוע?, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
תרשים 2.3 שיעור הרואים בגורמי הדחיפה הבאים שיקול משמעותי לעבור מישראל למדינה אחרת, לפי שוקלים או לא שוקלים לעזוב (%, יהודים)
תרשים 2.4 שיעור הרואים בגורמי הדחיפה הבאים החוצה שיקול משמעותי לעבור מישראל למדינה אחרת, לפי שוקלים או לא שוקלים לעזוב (%, ערבים)
תרשים 2.7 שיעור הרואים בגורמים הבאים שיקול משמעותי להישארות בישראל, לפי שוקלים ולא שוקלים לעזוב (%, יהודים)
תרשים 2.8 שיעור הרואים בגורמים הבאים שיקול משמעותי להישארות בישראל, לפי שוקלים ולא שוקלים לעזוב (%, ערבים)
תרשים 4.1: האם העלייה במספר העוזבים את ישראל בשנים האחרונות מסכנת או לא מסכנת את עתידה של מדינת ישראל?, לפי שוקלים או לא שוקלים לעזוב (%,כלל המדגם)
