פורום קיסריה 2010: חברה אזרחית ומגזר שלישי

המגזר השלישי בישראל הוא פלח חשוב וחיוני בחברה ובכלכלה הישראליות. החברה האזרחית וארגוני המגזר השלישי מלווים את ישראל מתקופת טרום המדינה ומהווים את התשתית החברתית של המדינה. פעילותם והתארגנותם, בימי שגרה ובימי חירום, הם בבואה לחוסנה של החברה ולעוצמתה. אף על פי כן, נתקל מגזר זה בחסמים הפוגמים במיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון בו. למציאות זו השפעה על תהליכים בחברה הפוגעים בסולידריות ומרחיבים את השסעים. גם הדמוקרטיה הישראלית יוצאת נפגעת, ועמה הציבור.

מעולם לא התקיים בישראל דיון ממוקד בשאלת מקומה של החברה האזרחית בהקשר של יחסי מדינה-חברה, מה הנכון והרצוי בה, וכיצד לשלב כוחות חברתיים בהתמודדות עם האתגרים העומדים לפני החברה. אם בעבר נטען כי החברה הישראלית היא "חברה מגויסת", מתוך רצון ואמונה בצורך להתגייס להגשמת חזון הדורות ולהקמת מדינה מודרנית, יהודית ודמוקרטית, כיום גוברים הקולות העולים מן החברה ומבקשים להיות שותפים בתהליך של עיצוב פני החברה והמדינה ולא להותירו באופן בלעדי בידי הממסד הפורמלי. בשותפות רב-מגזרית שבה מיוצגים פלחי החברה השונים וניתן בה ביטוי למגוון התרבויות טמונה ההזדמנות לפיתוח ולקידום המדינה, לשוויון ולצדק חברתי.

משקלו של המגזר השלישי בכלכלה הישראלית וחלקם של הארגונים בהספקת שירותים חברתיים בעידן של הפרטה ומסחוּר מעלים שורה של דילמות בדבר אחריותה של המדינה, האחריות החברתית של עסקים ודרכי ההתנהלות של ארגוני המגזר השלישי. המדיניות הממשלתית וההסדרים החוקיים הנלווים לה משפיעים על נושאים אלה.

מסמך זה מבקש להאיר את הסוגיות השונות, להציג את תמונת המצב בישראל, לרבות בהשוואה בין-לאומית, ולהציע קווים לדיון וחלופות אפשריות שמטרתן עיצוב מדיניות ציבורית וכלים נדרשים על מנת לסייע לארגוני המגזר השלישי לקיים את ייעודם ולמצות את הפוטנציאל הטמון בהם.

ההמלצות שלהלן עוסקות בנושאים שחלקם מצריך תחילה בחינה מקדימה של המטרות, המדיניות והדרכים להשגת היעדים ולאחר מכן דיון בגורמים הנוגעים בדבר כדי למצוא את הליכי היישום המתאימות לחברה הישראלית, למציאות המקומית ולאילוציה. מקצת הנושאים טרם זכו לדיון ציבורי נאות וקיומו של זה חיוני, והוא משום ההמלצה הראשונה ונקודת מוצא להתייחסות בשורת ההמלצות.

א. מדיניות

1. גיבוש מדיניות ממשלתית מול המגזר השלישי שתיתן ביטוי למקומם ולמעמדם של ארגוני מגזר זה.
2. קיום שיח ובניית מסלולי שיתוף פעולה בין שלושת המגזרים - הממשלתי, העסקי והחברתי (המגזר השלישי).
3. הסדרה פורמלית של תהליך "השולחנות העגולים", האצת הדיונים והרחבתם לתחומים נוספים.
4. בחינת הרגולציה הננקטת כלפי ארגוני המגזר השלישי, תיאום עם המגזר השלישי בנושאי רגולציה עצמית ועדכון ההסדרים בהתאמה לצורכי המאה העשרים ואחת.
5. אימוץ מדיניות ממשלתית לעידוד הפילנתרופיה שתהא מכוונת לעידוד פלחי אוכלוסייה שהנתינה בהם נמוכה. מדיניות זו תלווה בהסדרי תמרוץ באמצעות הטבות מס ומנגנונים פשוטים לקבלתן.

ב. מימון ארגוני המגזר השלישי

1. עידוד יצירת שוק הון פילנתרופי ויצירת מגוון מסלולי מימון לארגוני החברה האזרחית.
2. קביעת שיעור מסוים מכספי מפעל הפיס שיועברו לארגוני המגזר השלישי באמצעות קרן פילנתרופיה ציבורית לעניין זה.

ג. מימון ארגוני המגזר השלישי מהקופה הציבורית

1. הפרדה בין שלושה מסלולי מימון מהקופה הציבורית:
   (1) תשלומים על פי חוק או הסדרים מיוחדים;
   (2) תמיכות/מענקים בארגוני מגזר שלישי;
   (3) תשלום עבור שירותים הנרכשים על ידי הממשלה או רשות מקומית.
2. הגדלת התקצוב העקיף (באמצעות הטבות מס לתורמים ולארגונים). התקצוב ישיר (תמיכות ומענקים) ייקבע בהתאם למדיניות הממשלה, כפי שתקבע מעת לעת.

ד. מיסוי: הטבות לתורמים

1. הרחבת הטבות המס לתורמים.
2. מתן הטבת מס לתורמים בדרך של ניכוי מס בגין תרומות מסוימות (לנושאים מסוימים, לתרומות בהיקף כספי מסוים וכדומה).
3. ביטול סף תחתון לתרומה המזכה בהטבה והגבהת תקרת התרומה המזכה, בעיקר כשמדובר בתרומות גדולות מאוד.
4. מתן אפשרות לזקיפת תרומה שניתנה לאחר שנת המס (עד תום הרבעון הראשון של השנה העוקבת).
5. מתן הטבות מס לתאגידים עסקיים המאמצים אחריות חברתית ותורמים לארגוני המגזר השלישי.

ה. מיסוי: ארגוני מגזר שלישי

1. הבחנה לצורכי מס בין ארגוני מגזר שלישי (ארגונים וולונטריים פרטיים ללא כוונת רווח - אלכ"רים - העונים להגדרת ארגון מגזר שלישי) לבין מלכ"רים אחרים (שקיבלו מעמד זה על פי הגדרתו בחוק מע"מ).
2. ביטול מס השכר המוטל על אלכ"רים. בד בבד, ארגונים שמהות פעילותם היא עסקית יוגדרו כעוסקים.
3. מתן אפשרות לפרוש את תשלום מס התשומות על השקעות על פני שנים אחדות.
4. קביעת מס תשומות בשיעור של 0% על תרומות/מתנות המועברות לשימוש נצרכים פרטיים ואינן משמשות לייצור שירות או טובין אגב קביעת מנגנון להבטחת אי-ניצול לרעה של הסדר זה.
5. ביטול ההבחנה בין ארגון מגזר שלישי לבין תאגיד למטרת רווח בנושאי הוצאות עודפות ומס על דיבידנד.
6. הסדרת קיום פעילות נושאת רווחים האסורים לחלוקה לחברים (לרבות באמצעות גופים היברידיים), שמטרתה מימון פעילות לתועלת הציבור, במסגרת משטר המס הנהוג כלפי מלכ"רים.

ו. פילנתרופיה

1. הסדרה בחוק של קרנות פילנתרופיה ישראליות.
2. הסדרת מסלול נתינה לשכירים באמצעות המעביד.
3. מתן עידוד פומבי והוקרה ציבורית לפילנתרופיה.
4. הימנעות המדינה מגיוס תרומות ותחרות מול ארגוני המגזר השלישי על כספי תורמים. תרומות מהציבור ומהעסקים ראוי שתועברנה לארגוני המגזר השלישי.
5. הסדרת נושא גיוס הכספים מן הציבור, בכללה הסדרת העוסקים במקצוע, בחקיקה לעניין זה.

ז. ארגוני המגזר השלישי

1. חיזוק גופי הייצוג של הארגונים.
2. פיתוח אמצעים עצמיים והקטנת התלות בתקציב הציבורי.
3. התמקצעות, שיפור דרכי הניהול, הבקרה העצמית, השקיפות וההערכה העצמית.
4. פיתוח שיתופי פעולה בתוך המגזר השלישי ובין מגזר זה לממשלה ולמגזר העסקי.

ח. התאגדות

1. לאפשר התאגדות עמותות (במסגרת חוק העמותות) וחברות לתועלת הציבור (במסגרת חוק החברות) לגופים פרטיים בלבד ולאסור התאגדותם של גופים המוקמים או נשלטים על ידי הממשלה, הרשויות המקומיות או זרועותיהם בחוקי ההתאגדות של גופים פרטיים.
2. להגדיר בחוק את מושג "תועלת הציבור" (public benefit) ולהקנות מעמד מיסויי מועדף לגופים שיענו על המבחנים שייקבעו. אישור על עמידה בכללים ופיקוח על קיומם ייעשה על ידי רשות המסים בלא צורך בקבלת אישור פרטני מוועדת הכספים של הכנסת.

ט. נתונים ומחקר

1. איסוף נתונים וריכוזם במאגר שיעמוד לרשות הציבור, ובכלל זה מקבלי החלטות, חוקרים, ארגונים ובעלי עניין אחרים.
2. הפרדה בנתונים בין ארגוני מגזר שלישי לבין גופי מלכ"ר אחרים: הממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים בבעלות או נשלטים על ידי אחד מגופי השלטון המרכזי או המקומי.
3. הסדרת אמצעים לעריכת סקרים ומחקרים על ידי האקדמיה, גורמי הממשלה ואחרים.