גח"ל
גוש חרות ליברלים
גח"ל
נוסדה בשנת 1965
גח"ל (גוש חרות ליברלים) הוקמה בשנת 1965 לקראת הבחירות לכנסת השישית כרשימה משותפת של תנועת חרות ושל המפלגה הליברלית. הרקע להקמתה היה הרצון להקים גוש מרכזי במרכז-ימין המפה הפוליטית שיעמוד כנגד גוש מפלגות הפועלים וישמש חלופה שלטונית אפקטיבית.
מבחינה זו הייתה הקמתה של גח"ל חלק מתהליך התגבשותם של שני הגושים הגדולים - תהליך שהתרחש באמצע שנות השישים. בראש הרשימה הוצב מנהיג חרות, מנחם בגין, ובשאר הרשימה הוצבו לסירוגין מועמדים מטעם שתי המפלגות המייסדות. התקוות הגדולות שליוו את הקמת גח"ל התנפצו בבחירות, כשהרשימה זכתה ב-26 מושבים בלבד, שמונה פחות מכוחם המשותף של הליברלים וחרות בכנסת הקודמת. עם זאת, בראשית יוני 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הוזמנה גח"ל להצטרף לממשלתו של לוי אשכול. לראשונה זכה מנחם בגין לכהן כשר בממשלת ישראל. לקראת הבחירות לכנסת השמינית (1973) הפכה הרשימה לרכיב הראשי של הליכוד. חרות והליברלים המשיכו לשמור על מעמד ארגוני עצמאי עד שלהי שנות השמונים.
מנחם בגין, יוסף ספיר.
ערב מלחמת ששת הימים הוזמנה גח"ל להיכנס לממשלת אשכול וקיבלה ייצוג של שני שרים: בגין וספיר מונו לשרים בלי תיק. הם נותרו גם בממשלת גולדה מאיר, שכוננה בראשית 1969 בעקבות פטירתו של ראש הממשלה אשכול. לאחר הבחירות לכנסת השביעית גדל ייצוגה של גח"ל לשישה שרים: בגין ואריה דולצ'ין כיהנו כשרים ללא תיק, ספיר מונה לשר המסחר והתעשייה, עזר ויצמן לשר התחבורה, חיים לנדאו לשר הפיתוח ואלימלך רימלט לשר הדואר. השישה פרשו מהממשלה בקיץ 1970 על רקע חילוקי דעות מדיניים עם ראש הממשלה גולדה מאיר.