בחירות 1969

הבחירות לכנסת ה-7

28.10.1969

מספר בעלי זכות הבחירה

1,748,710

אחוז החסימה

1%

סך הכל מצביעים

1,427,981

מספר הקולות הכשרים

1,367,743

שיעור ההצבעה

81.6%

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
מערך 632,035 56 46.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
גח"ל 296,294 26 21.7 המועמדים המועמדים מצע מצע
מפד"ל 133,238 12 9.7 המועמדים המועמדים מצע מצע
אגודת ישראל 44,002 4 3.2 המועמדים המועמדים
ליברלים עצמאיים 43,933 4 3.2 המועמדים המועמדים
הרשימה הממלכתית 42,654 4 3.1 המועמדים המועמדים
רק"ח 38,827 3 2.8 המועמדים המועמדים
קידמה ופיתוח 28,046 2 2.1 המועמדים המועמדים
פועלי אגודת ישראל 24,968 2 1.8 המועמדים המועמדים
שיתוף ואחווה 19,943 2 1.4 המועמדים המועמדים
העולם הזה 16,853 2 1.2 המועמדים המועמדים
המרכז החופשי 16,393 2 1.2 המועמדים המועמדים
מק"י 15,712 1 1.1 המועמדים המועמדים
רשימה למען ארץ ישראל 7,591 - 0.6 המועמדים המועמדים
רשימת שלום 5,138 - 0.4 המועמדים המועמדים
ישראל הצעירה 2,116 - 0.1 המועמדים המועמדים

אודות מערכת הבחירות לשנת 1969

בחירות אלה, הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים, היו בחירות חשובות, שכן לראשונה נהפכה הסוגיה המדינית-ביטחונית (גורל השטחים שנכבשו ב-1967) לנושא הליבה שסביבו התגבשה מערכת המפלגות. עוד מסמנות הבחירות את המשך מגמת המעבר ממערכת של מפלגה דומיננטית למערכת דו-גושית.

הבחירות נערכו יותר משנתיים לאחר תום המלחמה, כשהרגשת האופוריה כבר מזמן פינתה את מקומה לתסכול שמקורו במלחמת ההתשה בגבול המצרי ובחוסר היכולת להגיע לידי הכרעה או הסדר מדיני. הביקורת כלפי מפלגת השלטון הביאה את קברניטיה לחפש פעם נוספת דרך להרחיב את הגוף שבמסגרתו יתמודדו בבחירות, ולפיכך הפעם כלל גוף זה גם את רפ"י (שהתמזגה עם מפא"י ואחדות העבודה שנה קודם לכן לייסוד מפלגת העבודה) וגם את מפ"ם. רשימה משותפת זו של כל מפלגות הפועלים הציוניות זכתה ב-56 מושבים, מספר המושבים הרב ביותר שזכתה רשימה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. ואולם לאמיתו של דבר המפלגות שנכללו במערך איבדו 7 מושבים בהשוואה לכוחן המשותף ב-1965. גח"ל שמרה על כוחה (26 מושבים), וגם המפלגות הדתיות שמרו על יציבות. הרשימה הממלכתית בראשותו של בן-גוריון קיבלה 4 מושבים בלבד.

הקואליציה שהורכבה הייתה המשכה של ממשלת הליכוד הלאומי שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים. חוץ מהמערך ישבו בממשלה גם גח"ל, המפד"ל והליברלים העצמאים. עם הרשימות הנלוות נשענה הקואליציה על רוב חסר תקדים של 102 חברי כנסת, ובממשלה כיהנו לא פחות מ-24 שרים.

קישורים בנושא

Alan Arian (ed.), The Elections in Israel 1969, Jerusalem: Jerusalem Academic Press, 1972.

Don Peretz, "Israel's 1969 Election Issues: The Visible and Invisible", Middle East Journal, 24 (1) (1970),  pp. 31-46.