
אודות הבחירות לכנסת ה-24
ב-23 במרץ 2021 הלכו אזרחי מדינת ישראל לבחירות בפעם הרביעית בתוך פחות משנתיים. המערבולת הפוליטית אליה נסחפה המדינה מאז סוף שנת 2018 מציבות אותה בתור הדמוקרטיה עם תדירות הבחירות הגבוהה ביותר, ומשקפת רמות מדאיגות של חוסר יציבות ושל היעדר משילוּת. היא גם ממחישה את הצורך הדחוף בתיקון שיטת הממשל.
שתי הכּנסות שנבחרו בבחירות של אפריל 2019 ושל ספטמבר 2019 לא הצליחו לכונן ממשלה ועל כן התפזרו עוד בראשית כהונתן. הבחירות לכנסת ה-23 (מרץ 2020), כמו שתי קודמתן, נערכו בצילן של פרשיות השחיתות בהן נחשד והואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו והפיקו אף הן תוצאות לא החלטיות. הליכוד אמנם זכה ב-36 מנדטים, ההישג הטוב ביותר שלו מאז 2006, אך למרות זאת, דווקא לגוש המפלגות שהתנגדו לשבת בממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים היה רוב של יותר מ-62 מושבים. אפילו לאחר "עריקתה" של אורלי לוי-אבקסיס לגוש הימין-חרדים, לא היה לנתניהו רוב מספק כדי להרכיב ממשלה. לאחר התייעצויות עם נציגי הסיעות הטיל נשיא המדינה על בני גנץ את הרכבת הממשלה, אך הוא התקשה בכך נוכח הטלת וטו מצד כמה משותפיו על הסתמכות על המפלגות הערביות לשם כינון הממשלה. בסופו של דבר, וכדי להימנע מבחירות רביעיות בעיצומו של משבר הקורונה, הגיעו שני המועמדים לראשות הממשלה – נתניהו וגנץ – לפשרה.
במסגרת פשרה זו נחתם הסכם קואליציוני שהביא לתיקון פראי של חוק יסוד: הממשלה באופן שהמציא יצור משטרי-מוסדי חדש: ממשלת חילופים. במרכז ההסכם הקואליציוני עמד שיתוף פעולה בין הליכוד לבין כחול לבן (שהתפצלה בעקבות המהלך). הוסכם כי הממשלה והכנסת ה-23 יכהנו למשך שלוש שנים, וכי בנקודת המחצית יחליף גנץ את נתניהו בראשות הממשלה. עוד הוסכם כי הממשלה תפעל על-פי עקרון פריטטי ותעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2020-21. ממשלת החילופים, הממשלה ה-35, התאפיינה כבר מראשיתה ברמות גבוהות של אי-אמון הדדי בין גוש כחול לבן לגוש הליכוד. במהרה התברר כי נתניהו אינו מתכוון לממש את ההסכם וחותר להימנע מלהעביר תקציב על-מנת לצאת לבחירות חוזרות כשהעיתוי יהיה לו נוח. הכנסת עמדה בפני פיזור בסוף אוגוסט 2020 אך פשרה של הרגע האחרון דחתה את הקץ וקבעה שאם עד ה-23 בדצמבר לא יאושר תקציב 2020, הכנסת תתפזר אוטומטית. גם לקראת ההתקרבות למועד זה נערכו ניסיונות לתת ארכה נוספת להעברת התקציב, אך היעדר האמון בין הצדדים, בשילוב עמדות לעומתיות של ח"כים מהליכוד (גדעון סער, מיכל שיר, יפעת שאשא ביטון, שרן השכל) ומכחול לבן (אסף זמיר, מיקי חיימוביץ', רם שפע) חסמו את המהלך והובילו להתפזרות אוטומטית של הכנסת בשל אי-העברת תקציב.
בבחירות התמודדו 38 רשימות מועמדים, מתוכן הצליחו 13 לעבור את אחוז החסימה ולהיבחר לכנסת. תוצאות הבחירות הראו כי הליכוד נותר בעמדת המפלגה הגדולה עם 30 מושבים כשהרחק מאחוריו - יש עתיד עם 17. למרות יתרון מובהק מזה, גוש המפלגות הנאמן לנתניהו הצליח לגרוף 52 מושבים בלבד וגם עם שבעת המושבים של ימינה (שלא פסלה על הסף השתתפות ממשלה תחת נתניהו) אין לה רוב של 61. מצד שני, גוש המפלגות שהתחייב לא לשבת בממשלה תחת נתניהו זכה ב-57 מושבים וגם לו אין את הרוב המיוחל להקמת ממשלה. מצב זה מקשה מאוד על היכולת לכונן ממשלה חדשה.
הבחירות לכנסת ה-24
23.3.2021
מספר בעלי זכות הבחירה
6,578,084
אחוז החסימה
3.25%
סך הכל מצביעים
4,436,365
מספר הקולות הכשרים
4,410,052
שיעור ההצבעה
67.4%
מפלגה | קולות | מושבים (מנדטים) | אחוז הקולות | רשימת מועמדים | מצע |
---|---|---|---|---|---|
הליכוד | 1,066,892 | 30 | 24.2 |
המועמדים
|
|
יש עתיד | 614,112 | 17 | 13.9 |
המועמדים
|
מצע
|
ש"ס | 316,008 | 9 | 7.2 |
המועמדים
|
|
כחול לבן | 292,257 | 8 | 6.6 |
המועמדים
|
מצע
|
ימינה | 273,836 | 7 | 6.2 |
המועמדים
|
מצע
|
מפלגת העבודה | 268,767 | 7 | 6.1 |
המועמדים
|
מצע
|
יהדות התורה | 248,391 | 7 | 5.6 |
המועמדים
|
|
ישראל ביתנו | 248,370 | 7 | 5.6 |
המועמדים
|
מצע
|
הציונות הדתית | 225,641 | 6 | 5.1 |
המועמדים
|
|
הרשימה המשותפת | 212,583 | 6 | 4.8 |
המועמדים
|
|
תקווה חדשה | 209,161 | 6 | 4.7 |
המועמדים
|
מצע
|
מרצ | 202,218 | 6 | 4.6 |
המועמדים
|
מצע
|
רע"מ | 167,064 | 4 | 3.8 |
המועמדים
|
|
הכלכלית החדשה | 34,883 | - | 0.8 |
המועמדים
|
מצע
|
רפא - רק בריאות | 17,346 | - | 0.4 |
המועמדים
|
|
הפיראטים | 1,309 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
אני ואתה - מפלגת העם הישראלית | 1,291 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
התקווה לשינוי | 1,189 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
המפץ החברתי | 811 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
משפט צדק | 729 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
צומת | 663 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
עם שלם | 592 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
סדר חדש | 514 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
קמ"ה | 486 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
הבלתי אפשרי - אפשרי | 463 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
הלב היהודי | 443 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
עצמנו | 441 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
מפלגת הגוש התנ"כי | 429 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
עולם חדש | 429 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
ברית השותפות | 408 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
הישראלים | 395 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
שמע | 395 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
דעם | 385 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מצע
|
מנהיגות חברתית | 256 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
מען - יחד לעידן חדש | 253 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
חץ | 226 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
אנחנו | 220 | - | 0.0 |
המועמדים
|
|
כבוד האדם | 196 | - | 0.0 |
המועמדים
|
מאמרים בנושא בחירות 2021

האם ראוי להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שעומד נגדו כתב אישום?
מאת: פרופ' יובל שני, ד"ר עמיר פוקס, ד"ר גיא לוריא, נדיב מרדכי
אמנם, לנשיא המדינה סמכות להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת. אולם היה עליו לקחת בחשבון את היותו של המועמד לראשות הממשלה כזה שכנגדו תלוי ועומד כתב אישום בגין עברות חמורות שיש עמן קלון. במקרה הנוכחי, זה צריך היה להיות שיקול דומיננטי לעניין הטלת המנדט

דפוסי הצבעה: 2021 לעומת 2020
מאת: פרופ' עופר קניג
הירידה באחוזי ההצבעה וההיחלשות המשמעותית של הליכוד הן שניים מהמאפיינים הבולטים של בחירות 2021. הניתוח להלן משווה את אחוזי התמיכה שקיבלו המפלגות (בחירות 2021 לעומת 2020) בשלוש הערים הגדולות, ביישובי הפיתוח, במגזר הערבי, ביישובים החרדיים, בקיבוצים, בערים המזוהות עם הליכוד ובערי המרכז המבוססות

ניתוח הצבעת הציבור הערבי בבחירות 2021
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
דווקא בתקופה שבה הקול הערבי מקבל חשיבות מכריעה, כוחן של המפלגות הערביות נחלש ויותר מחצי מהמצביעים הערבים לא הגיעו לקלפי. שתי הרשימות הערביות אמנם הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולשמור על ייצוגן בכנסת, אולם הרשימה המשותפת תידרש לעשות חשבון נפש נוקב ולתהות מדוע דווקא היא שילמה את מחיר הפיצול בשורותיה ערב הבחירות

הסוגיות החדשות שמגדירות את הפוליטיקה הישראלית
מאת: יוחנן פלסנר
במבט לאחור על השנתיים האחרונות, ניתן לזהות מספר תהליכי מפתח שנבעו מחוסר היציבות הפוליטית, ויעצבו את עתידה של הדמוקרטיה הישראלית השברירית - בהם החזרה למערכת פוליטית מבוזרת ורעועה, שחיקת מוסד המפלגה, שינוי בהגדרת הציבוריות הישראלית ולגיטימציה הולכת וגוברת להשתלבות נציגי החברה הערבית בקואליציה

הגבלת כהונת ראש הממשלה - יתרונות וחסרונות
מאת: ד"ר אסף שפירא
להלן הטיעונים העיקריים, לצד היתרונות והחסרונות; בשנים האחרונות הונחו כמה הצעות חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-2 קדנציות ו/או 8 שנות כהונה. מדובר בהצעה לרפורמת כבדת משקל, שתשפיע על מגוון היבטים משטרים. יש לה יתרונות לא מבוטלים לצד אתגרים מורכבים ואף חסרונות משמעותיים, וההכרעה ביניהם אינה פשוטה.

מימון מפלגות בישראל - בור ללא תחתית
מאת: ד"ר אסף שפירא
מקבץ הדוחות שפורסם לאחרונה על ידי מבקר המדינה בעניין מימון מפלגות, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. בעיצומה של מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים וקריסת מוסד המפלגה, זה הזמן לנהוג באחריות בכספי הציבור של כולנו בכל הקשור למימון מפלגות והתנהלותן הפיננסית

התמונות של נתניהו מבית המשפט מלמדות: חייבים לשנות את המצב
מאת: פרופ' יובל שני
משפט רה"מ שהתחיל היום צפוי להמשיך ולאתגר את מערכת המשפט, המערכת הפוליטית ובעיקר- את אמון הציבור בהתנהלותו של רה"מ במשבר הקורונה וכמי שאמון על מערכת אכיפת החוק. כל ממשלה חדשה תצטרך לתת הדעת על כך ולחתור לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שימנע מראש ממשלה כהונה תחת כתב אישום חמור

דוח מבקר המדינה על פעילות הסיעות בכנסת העשרים והתנהלותן בבחירות לרשויות המקומיות- תובנות מרכזיות
מאת: ד"ר אסף שפירא
מקבץ הדוחות שפורסמו לאחרונה על ידי מבקר המדינה בנוגע להתנהלות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות השונות על תפקיד היו"ר, התנהלות המועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-21 וה-22, התנהלותן השוטפת של המפלגות במהלך שנת 2018 והתנהלותן במהלך הבחירות המקומיות ב-2018, מציג כשלים מרכזיים במערכת מימון המפלגות בישראל. להלן יפורטו כמה כשלים בולטים - והצעות לשיפור המצב

הבחירות לכנסת ה-24 - הליכי בחירת המועמדים והמנהיגים
מאת: ד"ר אסף שפירא
פחות ופחות מפלגות בוחרות את המנהיג והמועמדים בשיטות דמוקרטיות, במיוחד בפריימריז, ויותר ויותר מפלגות הן "מפלגות מנהיג" – מועמדיהן נקבעים באופן בלעדי על ידי מנהיג המפלגה, שמעמדו בלתי מעורער. כך החליטו המפלגות השונות מי יהיו מועמדיהן לבחירות.

בחירות בצל קורונה- כיצד נימנע מטענות לזיופים?
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ניהול מערכת בחירות בצל מגפה מציף אתגרים חדשים, ובהם גם החשש לזיופים. על מנת לשמור על טוהר הבחירות, על ועדת הבחירות המרכזית לבצע דה-פוליזטיציה של הליך הבחירות בכללותו, באמצעות הקמת רשות בחירות ארצית מקצועית ובלתי תלויה. גם ועדות הבחירות האזוריות צריכות להיות מקצועיות ולא נציגות של סניפי המפלגה המקומיים, כמוהן גם ועדות הקלפי

בחירות בצל קורונה- כך עשו זאת בעולם
מאת: אביטל פרידמן, פרופ' עופר קניג
למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים

בין חפות להחפה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ישראל נגררת לבחירות, בניגוד לכל הגיון, משום שחלק אחד בחברה שלנו מעוניין לבצע הפיכה במערכת המשפט וחלק אחד מתנגד לכך. נבחרי הציבור החליטו לשבור את הכלים מתוך אובססיה לעסוק בשאלות הנוגעות למינוי בעלי משרות במערכות המשפט. על כך נסב המשא ומתן בין ראש הממשלה לבין חליפו, ועל כך הוא קרס