איראן זה כאן? זה לא שחור או לבן

ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בעוד הוויכוח על אופייה היהודי נמשך מאז הקמתה, מנגד, ולמרות קיומם של חוקים המתבססים על הדת שחלים על כלל אוכלוסיית המדינה, זוהי גם מדינה חופשית, בה ברוב הזמן רוב מוחלט של האזרחים חיים את חייהם על פי בחירתם, ללא כפייה דתית

Flash 90

לפני מספר ימים התפרסם בארה"ב דוח על "הדת בחיים הציבוריים" הבוחן את הכפייה הדתית וההגבלות על חופש הדת בעולם כולו. בכמה מהמדדים שמציע הדוח ישראל נמצאת בשכונה לא מחמיאה, איפשהו בין איראן לאפגניסטאן.

אז איראן זה כאן? לא ממש. הדו"ח בונה מדדים "יבשים" שמוחלים על מדינות שונות באופן זהה, וכך מגיע לתוצאה המעוותת הזו. מצד שני, יש בישראל כמה מגבלות יסודיות על חופש הדת, ולכן קשה לדחות את הדוח רק בקש המתודולוגיה הלא מדויקת. באופן כללי, ובפרט לקראת הבחירות, כדאי להסתכל במראה הזו ולחשוב גם על סוגיות דת ומדינה כשבאים לבחור.

מכון פיו, כנראה הרציני מסוגו בארה"ב, עמל במשך שנים באיסוף נתונים על טרנדים חברתיים, פוליטיים כלכליים ודמוגרפיים בעולם. בעשור האחרון הוא עוסק בהרחבה גם בחופש הדת, באופן שבו מגבילות ממשלות את חופש הדת של בני דתות מיעוט וגם בעוינות הבין דתית בין קהילות דתיות במדינה. בפרספקטיבה הזו, כך מוצא המכון בדוח העדכני, מספר גדל והולך של מדינות בעולם מטילות יותר מגבלות על חופש דת, ובסך הכל, אפשר לומר שגם בהיבט הזה, העולם מידרדר.

המפתיע והמטריד מבחינתנו שבכמה מהמדדים בדוח, ישראל מוצאת את עצמה בצמרת המצעד, וזו לא בשורה טובה. כך, במדד המדינות שמגבילות באמצעות חוקים את חופש הדת, ישראל מדורגת ברמה השנייה הגבוה, בין קטר ועומאן; במדד העוינות האקטיבית הבין-דתית בין קהילות ישראל נמצאת בצמרת הדרוג בין אפגניסטאן ותימן; במדד המתח הבין-דתי ישראל שוכנת בלי כבוד, בין עיראק וניגריה, וקצת לפני סוריה. לא צריך להיות חוקר מומחה כדי להבין שמחברי הדוח המלומדים מחמיצים משהו. מספיק לפתוח טלוויזיה או אתר חדשות גלובאלי כדי לראות תמונות של מצעדי גאווה על פני הארץ בישראל לצד הוצאות להורג של זוגות נואפים או הומוסקסואלים באיראן, סעודיה ואפגניסטאן.

אם כך, אפשר לפטור את הדוח כעוד קשקוש אמריקאי, וללכת לרבוץ מול המשתזפים בחוף הים, אבל זה לא המצב. ראשית, יש דמיון יסודי בין מדינות מוסלמיות ובין ישראל. האסלאם כמו היהדות היא דת הוליסטית. בניגוד לנצרות, הדתות הללו שואפות להסדיר את המרחב הציבורי כולו, ולא רק את חייהם הפרטיים של המאמינים. לכן במדינות מוסלמיות, כמו בישראל, גורמים דתיים או המדינה, כשהיא דתית כמו סעודיה, שואפים להסדיר את ענייניה על פי ההלכה. שנית, בספר החוקים של מדינת ישראל יש אכן מספר חוקים שמגבילים את החופש מדת, כלומר כופים חוקים דתיים על כלל האוכלוסייה. הבולט מביניהם הוא משטר הנישואים והגירושים. בישראל של 2019 גם אם אתה אתאיסט גמור, תוכל להינשא או להתגרש רק על פי ההלכה. זאת לצד חוקים המגבילים חופש תנועה כמו הגבלה על תחבורה ציבורית בשבת, או כופים נורמות דתיות בעליל כמו איסור מכירת חמץ וחוק החזיר.

אז אנחנו באירופה או שנטמענו במזרח התיכון? התמונה שהדוח מציג מעוותת והתמונה האמתית מורכבת יותר. ישראל היא יהודית ודמוקרטית. ככזו, היא אכן מכירה בערכים יהודיים ואף נותנת להם מעמד חוקי. הוויכוח על אופי היהודיות של המדינה נמשך מאז הקמתה, וניצב גם בלב השיח בבחירות הקרובות. לצד זאת ישראל היא מדינה חופשית, בה ברוב הזמן רוב מוחלט של האזרחים חיים את חייהם ללא כפיה ותוך אפשרויות בחירה רבות. 

פורסם לראשונה בישראל היום.