התוכנית לדת ומדינה

המתח בין דת ומדינה מלווה את מדינת ישראל מאז היווסדה. תורמים לכך הגידול הדמוגרפי במספר הדתיים (חרדים ודתיים לאומיים), הקצנה בעמדות דתיות ולאומיות של חלקים בולטים בציבור הדתי, עליית משקלם של הדתיים בפוליטיקה ובמערכות השלטון, והחלשת הסולידריות והחרפת השסע בין דתיים וחילוניים.

הזהות הדתית משפיעה על אופיו של המרחב הציבורי בישראל, גבולות הזהות היהודית, הוויכוח על גבולות המדינה, דיני אישות, דמותה של השבת, מעמדן של נשים, זכויותיהם של בני מיעוטים לאומיים, מעמדם של בעלי נטיות מיניות שונות, היחס לערכי היסוד של דמוקרטיה ליבראלית, סמכותם של מוסדות המדינה, בתי משפט, צבא, ונושאים רבים אחרים.

התוכנית עוסקת באתגרים המוסדיים-משפטיים הנוגעים לחקיקה העוסקת בתחומי דת ומדינה; כמו גם במתח שבין הערכים הדתיים והדמוקרטיים; וכן בהתמודדות הציבורית עם תהליכים בחברה הדתית המאיימים לפגוע בערכים דמוקרטיים. המכון מבקש להשפיע על עיצוב זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומבקש במחקריו ובפעילות היישום שלו, לאפשר ל"דת" ול"מדינה" להכיל זו את זו ובכך להעשיר את הקיום הישראלי הן בצד הדמוקרטי, האוניברסלי, והן בצד היהודי, הפרטיקולארי.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד שלומית רביצקי טור-פז

    ראשת התוכנית

    קראו עוד

    שלומית הגיעה למכון לאחר כ-20 שנות פעילות בחברה האזרחית ובמגזר השלישי, בהן עסקה בקידום חיים משותפים בין מגזרים שונים במדינת ישראל ובתפוצות, ובמקומה של התרבות היהודית במרחב הישראלי.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' דני סטטמן

    עמית בכיר

    קראו עוד

    מוביל מחקר על שירותי הדת למוסלמים בישראל, מתמחה באתיקה ובפילוסופיה פוליטית ועסק בהרחבה, בין השאר, ביחסי דת ומדינה ובאתיקה של מלחמות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' בני פורת

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ' בני פורת הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המכון לחקר המשפט העברי. את עבודת הדוקטור שלו עשה באוניברסיטה העברית ולאחר קבלת התואר שימש חוקר באוניברסיטת טורונטו.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עדנה הראל פישר

    עמיתת מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    עמיתת מחקר וראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות.
    מתמחה במשפט ציבורי בדגש על אתיקה של רשויות השלטון, עקרונות היסוד של השירות הציבורי והמאבק בשחיתות שלטונית; מומחית במדיניות תרבות ומדיניות השכלה גבוהה, בדגש חופש הביטוי התרבותי, חופש היצירה והחופש האקדמי, וההסדרים המוסדיים להבטחתם כערכים דמוקרטיים. 

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אריאל פינקלשטיין

    חוקר

    קראו עוד

    [email protected]

    עבודת הדוקטורט של ד"ר אריאל פינקלשטיין עוסקת בהשפעות ההדדיות בין דת ומדינה בישראל לאור מיסוד שירותי הדת במדינה.

  • תמונת ברירת מחדל

    אילה גולדברג

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    עוזרת מחקר בתוכנית לדת ומדינה במרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת ובפרויקט שלטון מקומי בתוכנית לרפורמות בשירות הציבורי. בוגרת תואר ראשון בתוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית בירושלים. סטודנטית לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.

  • תמונת ברירת מחדל

    גל קליין

    עוזר מחקר

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    יערי פדן

    עוזרת מחקר

    קראו עוד
  • תמונת ברירת מחדל

    הודיה בן ארי

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לימוד תורה הוא ערך יסוד. אמנם בנוסח המתוקן שלה נמחק הסעיף המחייב השוואת זכויותיהם של לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל, אך גם כעת עלולות להיות לה השלכות מעשיות שיתנו גיבוי לתלמידי ישיבות המשתמטים מחובתם החוקית להתגייס לצבא. ההצעה מעלה חשש לפגיעה בעקרון השוויון, במבנה החוקתי, בחירות הדתית-תרבותית של הישראלים, בעצם קיומה ושגשוגה של המדינה, ובאופן אירוני, אפילו בעולם התורה עצמו

13 ביולי 2026

מה אומר חוק הקפאת המעצרים שמקודם לקריאה שנייה ושלישית? למה הוא מחוקק דווקא עכשיו? האם הוא חוקתי? ואיך ישפיע על גיוס החרדים? - כל מה שרצית לדעת.

01 ביולי 2026

התורה מטילה על לומדיה משא כבד של חובות, כפיפות והקרבה. היא אינה אמורה להיות מקור למשאבים וגם לא ערובה לעליונות מוסרית. החוקים שמקדמת הכנסת בימים אלה פוגעים פגיעה קשה בין השאר גם בדמותה של התורה, כאשר מי שמייצגים אותה מחליפים חובות בזכויות והקרבה בהטבה, ומטילים על אחרים לשלם את המחיר על הבחירה שבחרו הם עצמם.

30 ביוני 2026

חוק איסור הונאה בכשרות מבקש להחזיר את שוק הכשרות למבנה ריכוזי ומונופוליסטי ולמנוע את פתיחתו לתחרות. הוא עלול להוביל ליצירת מאגר "ג'ובים" של משגיחי כשרות בשירות המדינה ובכך להגדיל מאוד את הוצאות המדינה.

02 ביוני 2026

מחוק השבות אל חג השבועות: הצעת חוק "מיהו יהודי" שעל שולחן הממשלה מבקשת לשנות מילה אחת בלבד בחוק השבות, שתשלול את זכאותם של מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים להירשם כיהודים. על מה המחלוקת בשאלת מיהו יהודי? והאם רות, גיבורת חג השבועות, הייתה מצליחה להתגייר בישראל של היום?

20 במאי 2026

צמצום ההילולה במירון משנה את מרכז הכובד של ל״ג בעומר, ופותח הזדמנות להפנות מבט גם ליום ההוקרה למערך המילואים – מועד שנקבע לאותו תאריך אך נותר בשולי התודעה הציבורית.

05 במאי 2026

מנהיגות, כך מלמדת אותנו דמותו של משה, מתחילה בתחושת אחווה עמוקה עם הציבור, וראיית האזרחים כ"אחים" היא שמניעה את תחושת האחריות והמחויבות. מתוך אותה תפיסה נגזר גם עקרון יסודי: המנהיג כפוף לשלטון החוק ואינו ניצב מעליו. בהתאם לכך, המסורת היהודית מטילה ספק בעצם סמכות החנינה, משום שהיא מנוגדת לרעיון שלפיו איש – גם לא שליט – אינו רשאי לעקוף את הדין.

31 במרץ 2026

פסח, חג החירות, מזכיר לנו שעם החירות באה גם אחריות משותפת. רק הבן הרשע הוא זה שדואג לעצמו ולא שותף עם הכלל. התקציב שאושר השבוע בכנסת מפצה משתמטים ומעדיף שיקולים מגזריים על חשבון הנושאים בנטל. לתמימי הדרך לא נותר אלא לחרוק שיניים וכששוב יגיע צו 8, לקום וללכת, בלי לדעת לשאול.

31 במרץ 2026

מתווה התפילה בכותל עלה שוב לכותרות בעקבות דרישת בית המשפט לזרז את הנגשת הרחבה השוויונית בכותל. בתגובה לפסיקה, עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק המבקשת לקבוע את מעמדה הבלעדי של הרבנות הראשית כגורם הקובע את נהלי הכותל. אלא שבניגוד לזעקות שנשמעו בקואליציה, כאילו בפסיקת בג"ץ נחצו כל הקווים האדומים ביחס לקודש הקודשים של העם היהודי, החלטת בית המשפט כלל לא נוגעת לרחבת הכותל המרכזית, אלא עוסקת בהנגשת הרחבה הדרומית המרוחקת, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות.

25 בפברואר 2026

61% מן הציבור היהודי משתתפים בתפילות ובטקסים בבתי כנסת אורתודוקסי לפחות פעם-פעמיים בשנה: יותר מ-95% מהחרדים והדתיים, 76% מהמסורתיים ו-31% מהחילונים. 14% עושים כך בבתי כנסת רפורמים או קונסרבטיבים.

29 בספטמבר 2025

פסק הדין של בג"ץ המחייב את הרבנות הראשית לאפשר לנשים להיבחן בבחינות הסמכה להלכה הוא הישג חשוב במאבק לשוויון, אך הוא גם חושף את הפערים העמוקים בין מעמד הלומדות למעמד לומדי התורה החרדים, ובין הציבור לבין מוסד הרבנות הראשית.

אירועי השבעה באוקטובר, הפיכה משטרית, לחימה בלתי פוסקת, אלימות רצחנית ברחובות, יוקר מחייה מאמיר – כל אלה לא הצליחו לערער את יציבות הקואליציה. האם בסופו של דבר מה שיפיל את ממשלת נתניהו הוא המחלוקת על גיוס בחורי הישיבות? מבט אל ההיסטוריה של משברים קואליציוניים על רקע דת ומדינה.

84.5% מכלל הציבור היהודי הלא-חרדי תומכים בגיוס חרדים – (50% בגיוס כולל ו-34.5% במכסות). עלייה מ-67% בינואר 2024 ● תמורות בציבור הדתי: 72.5% מהדתיים מצדדים בפתרון כלשהו שיכלול גיוס חרדים – פי 2 מ-36.5% בינואר האחרון ● 61% מהחרדים תומכים בשימור המצב הנוכחי ● מבין מצביעי הליכוד, כשלושה רבעים תמכו בפתרון שיכלול גיוס חרדים.

31 בדצמבר 2024

כמו סיפורי יוסף ואחיו, גם סיפור מאבק החשמונאים מקופל סביב שאלת קיומה של אחווה בין אחים, אותה שאלה שמאתגרת היום את הממלכה היהודית העצמאית האחרונה – מדינת ישראל.

"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" - איכה פרק א', פסוק ט"ז.

האם בימינו יש לנו את היכולת לאמץ את דרכי השלום והחכמה של יוחנן בן זכאי שאחרי חורבן בית המקדש הקים בית מדרש ביבנה? האם נוכל לסגת מנתיב הזעם ולהתוות מסלול חדש שמשאיר על כנו את השותפות היהודית מבלי לנסות לכופף זה את רצונו של האחר בכוח הזרוע?

צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.

05 באוגוסט 2024

תכליתו העיקרית של כל חוק בנושא הגיוס צריכה להיות גיוס בני החברה החרדית לצה"ל. יש לשנות את סעיף המטרה תוך מתן משקל לשינויים שהתרחשו במציאות ובמצב המשפטי מאז 2022: אירועי השבעה באוקטובר, המצב הביטחוני וצורכי כוח האדם הנובעים מהם. יש לדאוג שהחוק יצמצם את אי השוויון ולא יפגע בעקרון השוויון וכן לקבוע סנקציות כלכליות כחלק ממטרות החוק.

21 ביולי 2024

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

בכל הנוגע לפסיקת בג"ץ ששללה את הפטור הגורף מגיוס צעירים חרדים, ומנעה המשך מימון מדינתי למוסדות החרדיים שבהם הם לומדים, אין הבדל ברטוריקה, בטון ובחריפות בין אמצעי התקשורת: העיתונים הממסדיים, האמונים על שמירת שערי החומה החרדית, כמו התקשורת החוץ-ממסדית השואפת תמיד לפרוץ גדרות, הגיבו באופן דומה. האופן שבו יתגלגלו המאורעות יכתיב לא רק את שאלת עתיד הזרם המרכזי, אלא גם את מגמת ההשתלבות של הציבור החרדי המודרני.

04 ביולי 2024

רצוי שהצבא יעשה מה שביכולתו להקל על המעבר של החרדים מהמסגרות החברתיות שבהן גדלו והתחנכו, אבל חשוב גם שהמתגייסים החדשים יבינו: לא ניתן לשנות את הכללים בהתאם להעדפותיו של כל חייל או קבוצה. כל צד חייב לעשות את הצעד קדימה.

לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.

על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.

03 ביולי 2024

בפסיקה אמנם אין מספרים, אין היקפי גיוס, אין קביעות ביחס לגיוס ההדרגתי, אולם היא קובעת חובה ברורה: "על המדינה לפעול לגיוס החרדים, בהתאם להוראות החוק". העובדה שנכתבה בידי מ"מ הנשיא פוגלמן ושנעדרות ממנה דעות מיעוט, דעות יחיד או הערות של יתר השופטים מעידה שבשאלת שלטון החוק כל המחלוקות מתפוגגות.

26 ביוני 2024

הרב עובדיה כתב בשעתו שאם מלכתחילה נקבע כי כהונת הרב המקומי קצובה לזמן מסוים, לא קיימת בעיה הלכתית בכך שהציבור יחליף אותו. הוא אף הוכיח ממקורות הלכתיים שונים שאפילו כשהציבור חתום עם הרב על חוזה מפורש או שכהונתו לא הוגבלה כלל, כשהציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו. ש"ס, שקידמה את חוק הרבנים שעשוי היה ליצור דווקא מצב הפוך, חרגה מדרכו של מנהיגה הרוחני.

77% מהציבור סבורים שבמדינת ישראל צריכה להיות רבנות ראשית: 35% סבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונתה הנוכחית, לעומת 42% הסבורים שהיא צריכה להתקיים אחרת • רוב הציבור (53%) מעידים על עצמם שאינם מייחסים חשיבות לזהות הרבנים הראשיים שייבחרו • בכל קבוצות האוכלוסייה, מלבד החרדים, למעלה מ-70% מייחסים חשיבות לכך שהרבנים הראשיים יהיו ציוניים, ואילו לרוב החרדים אין עניין משמעותי בכך (19%).

הצעת חוק הרבנים מאפשרת לגופי השלטון המרכזי להשתלט על הליכי מינוי הרבנים המקומיים על חשבון השלטון המקומי. ההצעה מבקשת גם להחזיר את מוסד רבני השכונות, שמבקר המדינה הצביע בעבר על שורת ליקויים בהתנהלותם.

בלילה שבין 10 ל-11 ביוני 2024 הצביעה הכנסת על החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס של הממשלה. מהו דין רציפות? למה נערכה ההצבעה באמצע הלילה? האם הצעת החוק תועיל לגיוס חרדים? כל מה שחשוב לדעת.

14 ביוני 2024

ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.

04 ביוני 2024

ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

31 במאי 2024

הציונות הדתית מניפה את דגלי הארץ, התורה והעם, אבל זונחת את המשולש המקורי של הראי"ה קוק, שכלל גם את ההומניזם. עלינו לבלום את ההידרדרות מלאומיות בריאה ללאומנות רעילה.

התיקונים מאפשרים מינוי ממונה ללא השכלה כלל, וכן מורידים את איכות הניסיון התעסוקתי והניהולי הנדרש לתפקיד. בכך יביאו להחלשה ניכרת של איכות כוח האדם הניהולי במועצה הדתית.

הטיוטה כוללת את צמצום משקלה של הרשות המקומית בבחירת נציגי האספה הבוחרת לטובת הגדלת משקל השר לשירותי דת והרבנות הראשית. היא גם מציעה לבטל את קציבת כהונת רבני הערים באופן המנוגד לתפיסה המקובלת שלהם כנבחרי ציבור ולצמצם את ייצוג הנשים בבחירתם באופן שיסיג לאחור את מעמד הנשים ביחס לממסד הדתי.

אירועי יום כיפור תשפ"ד מעוררים תחושות קשות גם בקרב הקבוצה המתונה בציונות הדתית. פגיעה ובחלקים נרחבים בציבור המסורתי המתון בישראל, עלולה להיות בעלת השלכות קשות על המאבק במהפכה המשפטית. אם אכן יהפוך המאבק במהפכה למלחמת תרבות כוללת, הרי שקבוצות אלה ייאלצו לבחור בחירה טרגית בין עמדותיהן ביחס לדמוקרטיה לבין זהותן הדתית, באופן שיסכן את הצלחת המאבק כולו.

28 בספטמבר 2023

דווקא בתקופה הנוכחית יש להשקיע מאמץ רציני ומתמשך להפחית את הזעם והשנאה בשיח הציבורי. פרובוקציות וביטויים של שנאה וסלידה לא יובילו ליצירת חברה טובה, סובלנית ושוויונית יותר, אלא רק יגבשו ויחזקו את המחנה של תומכי הממשלה הנוכחית.

28 בספטמבר 2023

מתן סמכות לרבנות הראשית לכפות את עמדתה ההלכתית על רבני ערים, בעלי גישות שונות ומגוונות, הוא רעיון שבמהותו סותר אבני יסוד בהלכה. אם החוק יאושר, הוא ירחיק מועמדים טובים וראויים ממשרות רבנות מקומית ובכך יפגע באיכות הרבנות בישראל.

הצעת החוק הנוגעת לרבנים מקומיים מבקשת לבטל את קציבת כהונות רבני הערים, כך שיימשכו עד הגיעם לגיל 75, וכן לאפשר לשאר הרבנים המקומיים לכהן עד גיל זה ולא עד גיל הפרישה. קציבת כהונות רבנים הייתה מקובלת בקהילות אשכנזיות וספרדיות ומעוגנת בהלכה, ולכן בבואה של הכנסת להסדיר מחדש את הסוגיה עליה לדבוק בדרך זו ולאפשר ליישובים להפסיק את כהונות הרבנים כרצונם.

מבין 29 עיריות שנבדקו, ב-11 עיריות לא הייתה כל אכיפה של החוקים • מבין 18 העיריות הגדולות האוכפות את החוק הטילה תל אביב את מספר הקנסות הגבוה ביותר – ממוצע של כ-530 בשנה.

ההצעה תאפשר לשר לשירותי דת להורות על מינוי יותר מ-1,000 רבנים ומנגד תחליש את מועצת הרשות המקומית בבחירת רב העיר ואת מעמדם של הנציגים המקומיים.

מהלכים כביטול קציבת הכהונה של רבני ערים והכפפת הרבנים המקומיים למועצת הרבנות מנוגדים לתפיסה היהודית המסורתית המדגישה את מעמדו הייחודי של הרב המקומי ולתפיסה הדמוקרטית המחזקת את מעמד השלטון המקומי.

אפשרויות הקבורה הרוויה הביאו לעלייה עקבית בשיעור הנקברים בשיטה זו: כשליש מבין כלל הנקברים ב-2022 ובירושלים אף יותר ממחצית. זאת משום שניתנה חינם על חשבון הביטוח הלאומי או במחיר מוזל. עידוד קבורת שדה תפגע במגמה זו ותבטא את העדפת המתים על חשבון צורכי החיים.

35% מהנישואין בחו"ל הם של יהודים שהיו יכולים להינשא ברבנות אך בחרו שלא לעשות זאת • 19.8% מהעובדים הבוגרים עבדו בשנה האחרונה בשבת • 63% מכלל המתגיירים הן נשים • 4.3% מהיהודים נקברים בקבורה אזרחית • 77% מתקציב מוסדות הדת במדינה מתחלק בין המשרד לשירותי דת, המועצות הדתיות וחברה קדישא.

חוק חג המצות שאושר בשנות ה-80 התברר כאות מתה בספר החוקים. חוק החמץ שעבר בשבוע שעבר צפוי לגורל דומה מעצם היותו הצהרה שרק מסמנת לחילונים את גבולות הציבור הדתי.

אין כיום פקחי חמץ מוסמכים בקרב עובדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, ואילו רק 15 רשויות מקומיות מעסיקות פקחים האוכפים את חוק חג המצות. מאז נחקק החוק ב-1986 הוגשו רק שני כתבי אישום על הפרתו.

בזמן שהחוק הישראלי נעשה יותר דתי, המציאות הממשית במדינת ישראל נעשית יותר חילונית. מבחינה פוליטית המצב הזה נוח לשני הצדדים, אבל ההתנגדות הרבנית לכל פשרה צפויה לגבות מחיר ממשי מהציבור הדתי.

play

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.


בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה וכו' בפריזמה של פרשת השבוע ואתם מוזמנים להאזין ולצפות בדיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה. והפעם עם החוקר אליהו ברקוביץ' על יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק.

אם הייתה תחבורה ציבורית בשבת כמה מהציבור היהודי היו משתמשים בה, מהו האמון במוסדות הדת השונים, האם ישנה העדפה ברורה לקבורה דתית וכמה מהנשים נוהגות לטבול במקווה.

פעילות מסחר ותרבות בשבת: 98% מבתי הקולנוע בארץ פועלים בשבת, בדומה למחצית מהיכלי התרבות והתיאטראות וכרבע בלבד מהקניונים ומרכזי הקניות. וגם, הפערים בין החוק למציאות, לצד נתונים על תחבורה ציבורית בשבת, היתרים לעבודה בשבת ואכיפה.

אף שהצעת החוק פותרת לכאורה את בעיית חוסר כשירותם של הרבנים הראשיים לתפקידם כדיינים, הוא אינו פותר את בעיות העומק החריפות יותר שיש בחיבור בין הרבנים הראשיים ובין תפקידם כדיינים בכלל וכנשיא בית הדין הגדול בפרט

בעקבות הטיוטה של תקנות בעניין בחירות של רבני ערים שפרסם לאחרונה המשרד לשירותי דת - הערות בנוגע לשלושה נושאים עקרוניים הקשורים בתקנות: הרכב האספה הבוחרת את רב העיר, משך הכהונה של הרבנים ומינוי ממלא מקום למשרת רב שלא אוישה

מתנגדי מתווה הכשרות ומתווה הגיור שמוביל השר מתן כהנא מציגים את שניהם כמתכון להחלשת הרבנות הראשית ולסלילת הדרך לכניסת הרפורמים לזירות הכשרות והגיור. דיון ציבורי כזה מתעלם מהדקויות ומההבדל העקרוני בין שני המתווים

למעלה ממחצית מהציבור היהודי בישראל (51%) תומכים במינוי רב לרשות המקומית; רוב הציבור תומך בקציבת כהונת הרבנים לקדנציה של 5 שנים ומתן אפשרות להיבחר שוב בסוף כל כהונה – בהם גם מצביעי ש"ס והציונות הדתית; ניתוק כמעט מוחלט בין הרבנים המקומיים לציבור החילוני: רק 6% ידעו האם קיים רב ברשות המקומית שלהם וידעו מה שמו

משבר הקורונה העצים והחמיר את תופעת הנשירה של בני ובנות נוער – בעיקר באזורי הסיכון המוכרים בחברה הישראלית בקרב מעמד סוציו-אקונומי נמוך ומוחלש. כעת, לאחר שלצד הנשירה הגלויה עלתה גם תופעת הנשירה הסמויה על פני השטח, יש לפעול למציאת פתרונות ארוכי טווח

לקראת הבחירות לרבנות הראשית (למועצת הרבנות הראשית ולתפקיד הרבנים הראשיים), שייערכו באוגוסט 2023, מוצעים מספר שינויים שמטרתם לפתור בעיות עקרוניות במבנה הנוכחי של האספה הבוחרת לגוף זה

לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל העתידות להיערך בעוד פחות משנתיים, מוצגת להלן חוות דעת המציעה לבחון מחדש את הזיקה הקיימת כיום בין הרבנים הראשיים לישראל ובין מערכת בתי הדין הרבניים

בניגוד לקהילות ישראל בגולה שמינו בעצמן את רבניהן, התכנסות הרבנות המקומית אל תוך מוסדות המדינה בישראל שינתה מהותית את אופייה, ניתקה אותה מהמקובל במסורת ישראל, ויצרה ליקויים קשים. כיצד ניתן ליישב בין דת למדינה? הצעה למודל חדש

רפורמת הכשרות, המבטלת את מונופול הרבנים המקומיים ופותחת את שוק הכשרות לתחרות, היא מהלך מבורך, שעתיד לייצר מספר מצומצם של גופי כשרות חזקים ואמינים, ולשפר את איכות ההשגחה. אבל קשה להתעלם מהפספוס המשמעותי שקיים ברפורמה: במקום להביא לצמצום המאבק בין הרבנים ובתי המשפט, היא עשויה להביא דווקא להחרפת המאבק ולהגברת המתח והקיטוב בין דת ומדינה בישראל

ליותר מ-88% מהמוצרים בישראל, מהפסטה ועד המילקי, יש תעודת כשרות נוספת לזו שמחויבת בחוק מהרבנות. מי משלם על זה בסוף? נכון מאוד – אתם, וזאת רק אחת מהבעיות שהרפורמה בענף הכשרות, שהדיונים בה החלו היום, באה לפתור. איך פועל היום המערך שקובע מה כשר בישראל (רמז: אף אחד לא בדיוק יודע), כמה זה עולה לנו ומה כוללת הרפורמה? כל התשובות בפרק החדש של הפודקאסט שלנו #האינטרס_הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט

מחקר חדש חושף נתונים על מערך הכשרות ומצביע על פערים משמעותיים בעלויות ההשגחה והיעדר סטנדרטיזציה במועצות הדתיות, שיוצרים אי שוויון בין העסקים; היקף סבסוד המדינה נאמד בכ-13 מיליון שקלים בשנה

לרבים מעסקי ייצור המזון בישראל אין צורך ממשי בתעודת כשרות מטעם הרבנות - ל-79% יש שתי תעודות כשרות ול-9% יש שלוש תעודות כשרות. העלויות העודפות המתגלגלות לצרכן נאמדות בכ-7 עד 8 מיליון ₪ בשנה לפחות

ההסכמים הקואליציוניים של יש עתיד עם כמה מהמפלגות כללו התחייבויות לתחבורה ציבורית בשבת, ביטול חוק המרכולים ונישואים אזרחיים, אך לדבר מכל אלו אין סיכוי של ממש להתרחש. המציאות מלמדת שהשינוי בתחומים אלו לא מתרחש בכנסת, אלא מבעבע מהשטח

הגיע הזמן שנפסיק להאמין להפחדות בדבר הכאוס שיוליד ביטול מעמדה המונופוליסטי של הרבנות הראשית בתחום הכשרות. הציבור החרדי, שבלאו הכי מסתמך על גופי כשרות פרטיים בלבד, צריך להיות הראשון להכיר בכך. העם היהודי אכל כשר עוד לפני שקמו הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, ויוכל לעשות זאת היטב גם ללא המונופול שלהן

שוק הסלולר הכשר הוא עוד מקרה רע בו מגזר שלם נאנק תחת עולם של עסקנים תאבי כוח פוליטי וכסף, ללא שהמדינה תיקח אחריות ותפעל להגנת הצרכנים. החלטת בית המשפט היא פתח לשבירת מונופול שרירות ואגרסיבי שלא בחל באמצעים כדי לשמר את שליטתו. התגייסות מהירה של כל השחקנים בתחום, תוכל להוביל לשינוי המיוחל הזה

בעקבות סירובם העיקש של הפוליטיקאים לתת מענה לסוגיה ולאחר שבפסקי דין קודמים הכיר בית המשפט בגיור לא-אורתודוקסי המתקיים בחו"ל לעניין הזכות לשבות, עתה הוא מכיר בגיור כזה גם כשהוא מתקיים בישראל. אולם גם אם מבקשים להותיר על כנה את ההכרה הרחבה בגיורים, יש לאסדר את הנושא ולפקח על הגורמים הקובעים מי יהיה אזרח ישראלי

פסיקתו של בג"ץ כי גיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בישראל יקנה את הזכות לשבות, היא האחרונה בנתיב שבו פסע בית המשפט שנים ארוכות ומספרת גם את סיפור יחסי דת ומדינה בישראל. אמנם חשיבותה המעשית אינה רבה, אבל זוהי עוד לבנה בהכרה בזרמים הלא אורתודוקסיים

אמונם של חלקים ניכרים מהציבור הישראלי במוסדות המדינה נמצא בירידה, בתקופת הקורונה ביתר שאת. יותר משהתמונה הזו לא מחמיאה למוסדות השלטון, היא מאיימת על יכולתם של המוסדות החיוניים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית לתפקד

השבטיות הישראלית היא אסון, והקורונה ממחישה שההיפרדות של ישראל לקהילות עם ערכים שונים באופן קיצוני, עולה בסופו של דבר ביכולת לממש מדיניות ואפילו בחיי אדם

מדינות יוצאות למלחמה כדי להגן על אינטרסים לאומיים גם כשהן יודעות שיהיה לכך מחיר בחיי אדם. כך גם במלחמה על שימור החרדיות בצל משבר הקורונה. ההנהגה הישראלית, מצדה, נמנעת ברשלנות פושעת מטיפול מקצועי ואכיפה קפדנית של ההנחיות עקב הפוליטיזציה של הטיפול במשבר

משבר הקורונה מחדד וממחיש את הבחירות הערכיות של הקהילה החרדית. הוא גם ממחיש כי כשחיי הישראלים שלובים באלו של החרדים, לא ניתן לקיים את ישראל לצד אוטונומיה חרדית שחיה מאחורי חומותיה המתגבהות. ללא נשיאה משותפת בנטל הבריאותי עכשיו, והכלכלי־ביטחוני־חברתי אחרי הקורונה, לא ייכונו כאן חיים נורמליים

בשנים האחרונות וביתר שאת בצל משבר הקורונה, הפוליטיקה הישראלית הפכה לפוליטיקה דתית, ובמקום לנהל מאבקים פוליטיים על תיקון המציאות, אנחנו מתדרדרים במהירות למלחמות קודש חורכות כל

מול השיקול המרכזי, הבריאותי, על הממשלה לבחון את הפגיעה בערכים חיוניים אחרים. תפקידם של מנהיגינו הפוליטיים הוא לאזן ביניהם באופן שאף אחת מקבוצות הזהות והאינטרס לא תחוש מופלית לרעה באופן כרוני

ההפגנות הן כלי חשוב ומרכזי לביטוי ביקורת על השלטון. ביכולתן להביא לידי ביטוי את הקולות השונים, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל, אבל הן בשום אופן לא יכולות להיות הנתיב להחלפת הממשלה בדרך לא דמוקרטית

יש ערך משמעותי בהפגנה, כמו גם בתפילה. כאשר מוטלות מגבלות על תפילות או הפגנות, פעילויות שהן ציפור נפשם הערכית של אזרחי ישראל, עליהן להתבסס על סטנדרטים שקופים ודומים. כך, לצד איזון ערכי ראוי, יגדל גם אמון הציבור במדיניות הממשלה

חגי תשרי מציבים אתגרים שונים בפני ההנהגה הרבנית ומנהיגי הקהילות, שנדרשים לגבש התייחסות להנחיות הממשלה המגבילות את התפילות, ולמצוא פתרונות שיאפשרו את קיומן של תפילות גם במסגרת המגבלות הממשלתיות, בארץ ובחו"ל

השבטיות בחברה הישראלית רק הולכת ומעמיקה, ואם לא ייעשה מאמץ רציני מצד כל חלקי החברה הישראלית למציאת מכנה משותף להמשך הקיום כאן, סכנת הכאוס והחורבן הפנימי תרחף מעל ראשנו

עיון במנהג הנסיעה לאומן, באופי הנוסעים וביחס לכך בחברה הדתית והחרדית, מעלה את החשד שהחרדה של הפוליטיקאים לנוסעים היא לא לשם שמים. הקרקס הפוליטי שנעשה על גבם של חסידי רבי נחמן, יותר מאשר למענם, ממחיש את היחס הציני לעמדות מקצועיות, כשעל הכף מונח אינטרס פוליטי

מבין המשפטנים בדור האחרון, רות גביזון ז"ל התנשאה כמגדלור אינטלקטואלי ונכס אסטרטגי עבור החברה הישראלית. גם אם שירת חייה נפסקה, תלמידיה ותורתה נמצאים פה כדי להחיות את משנתה

מערכת בחירות רביעית בשנתיים תהיה הרסנית. היכולת למנוע אותן נמצאת בידי הפוליטיקאים, אולם האחריות לכך מוטלת גם על הציבור. על אזרחי ישראל לומר לפוליטיקאים שבחירות עכשיו, עת מצוקה בריאותית, כלכלית וחברתית, יהיו הפרת חוזה חמורה בין הציבור לנבחריו

לסולידריות החברתית ולאחריות האישית של כלל האזרחים יש חשיבות רבה עוד יותר מאשר במדינות "רגילות". היא תנאי להמשך הקיום שלנו כאן. למרבה הצער, הקולות הבוקעים מהרחובות מנבאים לעת עתה את ההפך. החוכמה המשותפת שלנו צריכה לעצור אותנו לפני התהום

play

יום תשעה באב יכול וצריך לשמש מועד קבוע לקריאת השכמה חברתית לגבי עתידה הראוי של מדינת ישראל. המחלוקת הכרונית בין ה"שבטים" היא האנרגיה שמפעילה את פוליטיקת הזהויות בישראל, הינה בבחינת עושר השמור לבעליו לטובתו, אולם הברכה הצפונה בגיוון הרעיוני יכולה להתממש רק מתוך הסכמות רחבות לגבי דרך ניהול המחלוקת

הרעיון שמאחורי חוק הלאום ראוי ביותר. גם עיקר סעיפי החוק מקובלים על רוב מכריע בציבור. אף על פי כן, קבלתו לוותה במחלוקת סוערת שנבעה מהתעלמותו מהחובה להבטיח יחס שוויוני לאזרחי המדינה שאינם יהודים. ממשלת האחדות חייבת להקשיב לרצון הרוב ולהוסיף לחוק הלאום סעיף התחייבות לפעול ברוח הכרזת העצמאות

הציפייה של אזרחים רבים מהממשלה לסעד טבעית ומובנת. גם הרצון להפגין ולזעוק אל מול המצוקה ואל מול מחדלים קשים של הממשלה הם דרך ביטוי טבעית למצוקה הזו. אבל יש הבדל ענק בין תסכול ומחאה לבין יצירה שיטתית של אנרכיה וכאוס

לרבנות יש מונופול בשוק הכשרות, באמצעותו היא מאלצת את צרכני שירותי הכשרות לציית לסטנדרט ההלכתי המחמיר ביותר ולשאת במשמעויות כלכליות והקולינאריות של הסטנדרט הזה, ונלחמת מלחמת חורמה בכל אפשרות לפתיחות השוק לתחרות

נחישותה של הרבנות לחסום בפני נשים את האפשרות לזכות בהכרה רשמית בידע ההלכתי שלהן, היא עוול שפוגע בנשים וטעות שמעצימה את אי הרלוונטיות של הרבנות

הכרזתו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי בעניין הקמת מרשם עירוני לזוגות להט"בים מוכיחה פעם נוספת עד כמה נדרשת הסדרה ביחסים בין דת ומדינה, אולם עליה להיות ברמת המדינה, ולא נתונה לגחמתם של ראשי ערים

play

פרשת "וירא" - יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק

10 נובמבר 2022

"פרשת הדמוקרטיה" - וידיאוקאסט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מפגיש בין חוקרי המכון ומחקריהם העכשוויים לבין פרשות השבוע העתיקות ועלילותיהן.


בכל שבוע יוצג מחקר בתחומי דמוקרטיה, ממשל, כלכלה, בטחון, דת ומדינה וכו' בפריזמה של פרשת השבוע ואתם מוזמנים להאזין ולצפות בדיאלוגים על הימים ההם ועל הזמן הזה. והפעם עם החוקר אליהו ברקוביץ' על יחס המנהיגות החרדית למודרנה בראי עקידת יצחק.

play

יהדות התפוצות

27 אוקטובר 2019

בכל הקשור להחלטות בסוגיות דת ומדינה שמתקבלות כאן אבל משפיעות על חיי חייהם של יהודים בתפוצות, כמו הכרה בטקסים לא אורתודוכסיים, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטות בשיתוף ראשי הקהילות היהודיות

play

חוק הגיוס מסכן את ביטחון המדינה

28 אפריל 2019

חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית הוא בלתי מספק, לא שוויוני ואף מסוכן לביטחון המדינה. אם לא יעבור שינויים דרסטיים שיעודדו את החרדים לשירות משמעותי בצבא, הוא עלול להגדיל את אי השוויון בין הצעירים בישראל ולהביא לסופו של צה"ל כצבא העם

play

בבחירות האלו מצביעים גם דת ומדינה

31 מרץ 2019

גם הממשלה היוצאת, ממשלת ישראל ה-34, סבלה מבעיות של ממשלות קודמות: משברים קואליציוניים, מריבות, ויכוחים וסכסוכים בנושא דת ומדינה, אבל ברגע שיוצאים לבחירות – מי בכלל זוכר על מה התווכחו? אז כמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל ענייני דת ומדינה?

play

ארבעה גוונים של שחור

11 נובמבר 2018

החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית

play

האם ניתן להספיד את הסטטוס קוו?

11 נובמבר 2018

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

play

שרותי הדת בישראל

08 מאי 2018

במדינת ישראל קיימות 131 מועצות דתיות שמגלגלות 760 מיליון ₪. המועצות האלו רלבנטיות לכל אחד ואחת מאתנו, ולא רק לדתיים. הן אחראיות גם על סוגיות כמו נישואין, כשרות וקבורה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצא שוב שהן סובלות מכשלים קריטיים בשל התלות בדרג הפוליטי- ג'ובים, גירעונות, היעדר שקיפות, חריגה מתקנים ואי מינוי מחצית מהמועצות בשל צרכים פוליטיים של שר הדתות!

play

שוברים את מונופול הכשרות

16 מאי 2017

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא תפקוד מערך הכשרות בישראל, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי מדובר בהוכחה נוספת שישנה בעיה מערכתית אינהרנטית בתפקוד מערך הכשרות בישראל

play

איך מיישבים בין חוקי המדינה להלכה?

08 מרץ 2017

מה הדרך שתאפשר לציבור הדתי להיות מחויב לחוקי וערכי המדינה מבלי לפגוע בתפיסתו הדתית וההלכתית?

play

מונופול הכשרות

06 יוני 2016

עלות מערך הכשרות למשלם המיסים הישראלי מוערכת ב-4 מליארד שקלים, עלות של אלפי שקלים למשפחה. ישראל היא מדינה יהודית וחלק גדול מהישראלים רוצים לרכוש מוצרים כשרים, אך מהי הדרך הנכונה להפעיל את מערך זה לטובת הציבור?
ד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כיצד לפרק את מונופול הכשרות במסגרת פרויקט מחקר בדקה.

הכנס עסק בתמורות שחלו בחברה החרדית ובחברה הערבית, ביחסים בין כל אחת מהן לבין המדינה, ובעתיד החברה המשותפת בישראל. ניתן דגש מיוחד לקיטוב בחברה הישראלית, ובדרכים להתמודד איתו ולמתן אותו ● השתתפו: נשיאה העשירי של מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נשיא המכון יוחנן פלסנר, העיתונאי עמית סגל, ח"כ אביגדור ליברמן, פרופ' נסים ליאון, ראש המחוז החרדי שי קלדרון, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר דלית שטאובר, פרופ' הרב יהודה ברנדס, ח"כ מנסור עבאס, פרופ' סוזי נבות, זהבה גלאון, אלקס ריף, העיתונאים שחר אילן, אביעד גליקמן ויהודה שלזינגר, הרב בצלאל כהן, הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, חסאן טואפרה, ד"ר ספא אבו רביעה, חוקרי וחוקרות המכון, ועוד ● הכנס התקיים בימים א'-ב', 29-28 בדצמבר 2025, ח'-ט' בטבת תשפ"ו במכון הישראלי לדמוקרטיה, רח' פינסקר 4 בירושלים ● ההשתתפות בכנס הותנתה בהרשמה מראש ● הכנס שודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

יום ב' | 29 בספטמבר 2025 | 14:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש | הכנס הועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש

הכנס יתקיים בחנוכה, ימים ב'-ג', 31-30 בדצמבר 2024, כ"ט-ל' בכסליו תשפ"ה במכון הישראלי לדמוקרטיה, רח' פינסקר 4 בירושלים

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

דיון שיעסוק בסוגיית האיזון שעל ישראל לבצע בין המוטיבציה והמבט ההיסטורי הדרוש ללוחמים לבין שאלות של הדתה וחופש דת, בקווים המנחים למפקדים העורכים טקסי יציאה לקרב ומחליטים אילו הופעות ותרומות מזון להכניס לבסיסים וכן במהותו של ה'ביחד' שבשמו ננצח. הדיון ישודר כאן בשידור חי.

  • שידור חי

שני דיונים ברצף שישודרו אונליין באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. הראשון יעסוק בין היתר בהיבטים הפליליים של חופש הביטוי והעמדה לדין על עבירות הסתה בתקופת מלחמה, בהיבטים החברתיים של מידת הלגיטימציה להשמיע קולות מגוונים במרחב הציבורי, גם כאלו שאינם חלק מהקונצנזוס, וכן בהיבטים נוספים. השני יעסוק בסוגיית האיזון שעל ישראל לבצע בין המוטיבציה והמבט ההיסטורי הדרוש ללוחמים לבין שאלות של הדתה וחופש דת, בקווים המנחים למפקדים העורכים טקסי יציאה לקרב ומחליטים אילו הופעות ותרומות מזון להכניס לבסיסים וכן במהותו של ה'ביחד' שבשמו ננצח.

  • שידור חי
  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיעסוק בחברה החרדית בהיבטים של חינוך, תעסוקה, קצבאות וגיוס, כמו גם בסוגיות של דת ומדינה בהן נישואים אזרחיים, הסדרת השבת ברשויות המקומיות

דיון מיוחד של מקור ראשון והמכון הישראלי לדמוקרטיה

כולם מדברים עליהם, אבל מיהם, בעצם, החרד"לים? מה מייחד אותם משאר אנשי הציונות הדתית? מתי ולמה נוצרה הקבוצה הזו? מה מאפיין את הקבוצות השונות בתוכה? מה השפעתה על הציונות הדתית, ועל החברה הישראלית כולה?

  • שידור חי

משבר הקורונה הציב בפני ההנהגה הרבנית בישראל ובעולם אתגרים הלכתיים ומנהיגותיים דרמטיים. הם מצאו את עצמם בין פטיש צווי המדינה לסדן ההלכה והמנהג, כשעל הכף חיי אדם כשהם צריכים לשמש מנהיגים לקהלם בעת משבר. כיצד הגיבו רבנים למשבר? מה תעשה הקורונה ליחסים בין רבנות למדינה? לאמון של קהילות ברבניהן?

default

הבחירות לכנסות ה-21 וה-22 התנהלו על רקע מאבקי דת ומדינה, ותסיסה הולכת וגוברת מצד חלקים נרחבים בציבור הישראלי כלפי המדיניות הנוכחית בנוגע לזהותה היהודית של מדינת ישראל. ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בנושאים אלו, גיבשו תשתית לסטטוס קוו חדש, שיהווה בסיס להסכמות. בין המשתתפים: יו״ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, ח״כ חילי טרופר, כחול לבן וארגוני חברה אזרחית.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

מתווה חוק הגיוס למגזר החרדי, היה מהסיבות להתפזרות הכנסת ה-20 והיווה גורם מרכזי לכישלון בהקמת קואליציה לאחר הבחירות האחרונות. ככל הנראה הוא יהווה גם מרכיב חשוב בדיונים להקמת ממשלה לאחר הבחירות הקרובות. על שולחן הכנסת הונחה הצעת משרד הביטחון לגיוס חרדים אליה התנגדו המפלגות החרדיות. האם מדובר במתווה ישים? האם לאור הגידול במספר המשרתים ראוי לבחון תהליכים הנוגעים להשפעת השירות הצבאי על המשרתים במקביל להשפעת שירות החרדים על צה"ל?

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מקום המדינה ועד היום עברו נציגי הציונות הדתית מעמדת שרי הדתות, הפנים והרווחה לתיק החינוך, המשפטים, ועד לשאיפה לתיק הבטחון ואף לראשות הממשלה. בני הציונות הדתית, שבשלושים השנה האחרונות מטפסים במעלה שורות הפיקוד בצה"ל – בולטים כיום גם בתקשורת, במשפט, בכלכלה ובשירות המדינה. מנגד, הפיצול הפוליטי בציונות הדתית היה מסימני הבחירות האחרונות, והוא עשוי להיות כזה גם בבחירות הקרובות. האם מדובר במניעים אישיים או בחזונות מתנגשים? איך מתיישבת ההתעקשות על מפלגה סקטוריאלית עם חזון ההנהגה הלאומית? ומהו סדר היום והתכנים שאותם רוצה הציונות הדתית להנחיל לחברה כולה?

מטרת הכנס היא לכנס אל שולחן אחד את המנהיגים, משרתי הציבור והמומחים העוסקים בשירותי דת, ולחשוף בפני הציבור את מצבם של שירותי הדת ואת האפשרויות השונות הקיימות להגברת הפלורליזם בשירותי הדת אל מול המודל הקיים היום.  הכנס מתקיים לנוכח דיון ציבורי ער בסוגיות אלו בכלל, ובסוגיית שוק הכשרות בישראל בפרט, שרפורמה משמעותית בו אמורה להיות מובאת לחקיקה בכנסת בשבועות הקרובים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

דיון לרגל צאתו לאור של קובץ המאמרים "גיור ישראלי" בעריכת ידידיה שטרן ונתנאל פישר

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

במרוצת השנתיים החולפות, התקיימה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנה בנושא מדינת הלאום היהודית, אשר בחנה את ההיבטים התאורטיים וכמה מההיבטים הפרקטיים של מדינת לאום יהודית במאה ה-21. בסדנה השתתפו חוקרים בכירים לצד אישי ציבור. בארבעת הסמסטרים שחלפו, עסקה הסדנה, בין השאר, בשאלות העקרוניות שמעלה מדינת לאום יהודית; בשאלת מדינת הלאום היהודית והמיעוט הערבי; ובשאלת מדינת הלאום היהודית והדת. כנס זה יסכם את דיוני הסמסטר האחרון שהעמיק בסוגיה מרכזית ואקטואלית: מדינת הלאום היהודית ויהדות התפוצות

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב מזמינים את הציבור למפגש מס' 6 בסדרה "יהדות במחלוקת" שיוקדש לנושא "הר הבית בידינו? ירושלים – חמישים שנה אחרי"

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

כנס מיוחד על שחיקת הסטטוס קוו שהיווה ניסיון לעצב חברה יהודית- ישראלית בעלת מכנה משותף זהותי; האם ניתן לעצב, בעידן הנוכחי, הסדר חלופי להסדר הסטטוס קו; והלכה מעשה- מהם ההסדרים הרצויים בתחום שירותי הדת

  • שידור חי

יום עיון בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם, שיעסוק בסוגיות השונות הקשורות לזהות היהודי, כגון: שאלת דרכי ההצטרפות לעם היהודי, היחס לנישואים מעורבים, עידן ריבוי "הסוגים" השונים של היהדות ועוד.

קולאז' של מגן דוד

דיון משותף למרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוני' ת"א ולמכון הישראלי לדמוקרטיה. הנכם מוזמנים!

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

כינוס לרגל צאת הספר "שְׁנַיִם יַחְדָּו: מורה דרך לחינוך יהודי ודמוקרטי" מאת אדר כהן.

לאחר 20 שנה, רצח רבין עדיין נתפס כפרשת דרכים לגבי מקומה ומעמדה של הציונות הדתית בחברה הישראלית. הכנס יבחן את ההשלכות האידאולוגיות והסוציולוגיות של הרצח בציבור הדתי-לאומי.

  • שידור חי

עשרים שנה לרצח רה"מ יצחק רבין | שת"פ של מרכז רבין, 'יסודות' והמכון הישראלי לדמוקרטיה | לקהילת מחנכי ומורי אזרחות בישראל

default

בחוקי היסוד של 1992 הוגדרה ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק יסוד: "ישראל כמדינת הלאום היהודי" ו"מתן תוקף של חוק יסוד מגילת העצמאות". האם יש צורך בעיגון חוקתי שכזה? אם כן, איזה צביון הוא צריך ללבוש? אילו הסדרים צריכים להיכלל בו? הכנס פתוח לקהל הרחב.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

על שולחן הכנסת הונחו לאחרונה הצעות חוק-יסוד: ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, והצעת חוק לתת תוקף של חוק-יסוד להכרזה על הקמת המדינה. האם יש צורך בעיגון חוקתי כזה? איזו צורה הוא צריך ללבוש? מה צריכים להיות ההסדרים הכלולים בו?

default

מה ההבדל בין בעיית העגונות ומסורבות הגט שבאחריות המדינה, לעומת מוסדות אחרים? מהם ההיבטים החוזיים, הקהילתיים, הפנים דתיים והבין-לאומיים, המובילים ליצירת הבעיה ולפתרונה? יום עיון בהשתתפות ארגוני נשים וזכויות אדם, אקדמאים, אנשי רוח, רבנים ואנשי שטח, העוסקים בתחום העגונות. המטרה: חיפוש אחר כלים הלכתיים לפתרון בעיית העגונות ומסורבות הגט.

default

שולחן עגול שעסק במגמה של היחלשות המנהיגות הרבנית הריכוזית ובקושי של ציבור רחב להכתיר "גדול דור" אחד שלפיו יישק דבר. הדיון התקיים לאחר לכתו של מר"ן.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

שולחן עגול שעסק בפעילות המפלגות הדתיות והחרדיות לצד הגידול במספר חברי הכנסת הדתיים הנבחרים מטעם המפלגות הלא מגזריות. הדיון בחן את התחרות קשה על הקול הדתי ועל הקול החרדי בין שני סוגי המפלגות.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default