סקר נובמבר 2025: מחצית מכלל הציבור מתנגדים להענקת חנינה לראש הממשלה

Photo by Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 30/11-3/12/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 604 מרואיינים בעברית ו-153 מרואיינים בערבית.

מצב הרוח הלאומי

• החודש מתאפיין ביציבות יחסית בארבעת המדדים החודשיים, עם זאת נרשמה עלייה קלה (2%) בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי, המשך לעלייה המשמעותית בחודש שעבר. עלייה דומה נמדדה גם בשיעור האופטימיים לגבי הלכידות החברתית, שנותר הנמוך ביותר מבין המדדים. שיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי נותר זהה ובעתיד הכלכלה כמעט ולא חל שינוי.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

• בנושאי עתיד הדמוקרטיה, הביטחון והכלכלה שיעור האופטימיים בקרב היהודים עולה על זה שבקרב הערבים (עתיד הדמוקרטיה – יהודים 42%, ערבים 32%; עתיד הביטחון – יהודים 51.5%, ערבים 20%; עתיד הכלכלה – יהודים 34%, ערבים 15.5%). בתחום הלכידות החברתית, שיעור הערבים האופטימיים גבוה מעט יותר משיעור היהודים (28% לעומת 23%).
  
  
• פילוח הממצאים לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בקרב מצביעי הימין יש רוב של אופטימיים לעתיד הביטחון והשלטון הדמוקרטי בישראל לעומת מיעוט במרכז ובשמאל. בשני המדדים: עתיד הכלכלה והלכידות החברתית – אומנם רק מיעוט אופטימיים לגבי עתידם אך שיעורם גבוה יותר בקרב הימין לעומת המרכז והשמאל.
  
  

שיעורי האופטימיים לגבי העתיד (%, יהודים)

	עתיד הביטחון הלאומי של ישראל	עתיד השלטון הדמוקרטי	עתיד הכלכלה	עתיד הלכידות בחברה
שמאל	24	10	8	10
מרכז	37	26	23	14
ימין	62	54	43	28

 

חנינה לראש הממשלה נתניהו

• מחצית מכלל הציבור מתנגדים להעניק לראש הממשלה חנינה שתפסיק את ההליך הפלילי נגדו, כדי שיוכל להמשיך בלי הפרעה בתפקידו, 41% סבורים שצריך להעניק לו חנינה.
  
  
• בקרב היהודים – 49% מתנגדים, 43% תומכים. בקרב הערבים – 55.5% מתנגדים, 30% תומכים.
  
  
• הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) ניכרים. שיעורי המתנגדים: שמאל 92%, מרכז 73%, ימין 32%.
  
  

סבורים שנשיא המדינה צריך להעניק לראש הממשלה חנינה שתפסיק את ההליך הפלילי נגדו, כדי שיוכל להמשיך בלי הפרעה בתפקידו (%)

• פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 מעלה, כצפוי, רוב בקרב מצביעי כל מפלגות הקואליציה התומכים במתן חנינה ומנגד מיעוט תומכים בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה.
   

סבורים שנשיא המדינה צריך להעניק לראש הממשלה חנינה שתפסיק את ההליך הפלילי נגדו, כדי שיוכל להמשיך בלי הפרעה בתפקידו, לפי הצבעה בבחירות 2022 (%, כלל המדגם)

 

השחיתות בצמרת

חזרנו ושאלנו "איזה ציון אתה נותן להנהגת ישראל כיום בנושא השחיתות בסולם ציונים שבין 1 ל-5, כאשר 1=מאוד מושחתת ו-5=בכלל לא מושחתת?".

• למעלה ממחצית (55.5%) סבורים שהנהגת ישראל מאוד או די מושחתת – שיעור גבוה אם כי כמעט זהה לשיעור הנמדד במדידה הקודמת ב-2022, ומעט נמוך יותר ביחס לשיעורים שנמדדו בשנים 2019-2020. השיעור נותר גבוה בהשוואה למדידות מוקדמות יותר וכן בהשוואה למדידת 2021.
  

סבורים שהנהגת ישראל מאוד ודי מושחתת (%, כלל המדגם)

• בקרב היהודים 59% סבורים שהנהגת המדינה מושחתת, עלייה משמעותית ביחס למדידות הקודמות (2022 – 54%, 2021 – 47%). במדגם הערבים נמדדה ירידה משמעותית – רק 40.5% גורסים שההנהגה מושחתת, לעומת 60% ב-2022 ו-55% ב-2021. מדידות נוספות יידרשו כדי לבחון האם מדובר בשינוי מגמה או במדידה חריגה.
  
  
• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצביע על פער עצום בין השמאל והמרכז בהם רוב גדול גורסים שההנהגה מושחתת לבין המזדהים עם הימין שמהם פחות ממחצית סבורים כך. זהו שינוי דרמטי ביחס למדידת 2022 שבה התמונה היתה הפוכה: שיעור גבוה בימין חשבו שההנהגה מושחתת לעומת שיעורים נמוכים בשמאל ובמרכז. היפוך היוצרות נובע מהשינויים בשלטון – ממשלת בנט-לפיד ב-2022 לעומת ממשלת נתניהו הנוכחית. עדיין, השיעורים שנמדדו בשמאל ובמרכז במדידה הנוכחית הם הגבוהים ביותר שנמדדו.
  
  

סבורים שהנהגת ישראל מאוד ודי מושחתת (%, יהודים)

 

האם מכירת מטוסי F-35 לסעודיה פוגעת או לא פוגעת בביטחון ישראל

שאלנו: "לדעתך, האם ההחלטה למכור לסעודיה מטוסי F-35, שעליה הוכרז בתום הפגישה בין הנשיא טראמפ לנסיך הכתר הסעודי, פוגעת או לא פוגעת בביטחון מדינת ישראל?"

• בקרב היהודים 61% סבורים שהיא פוגעת, 24.5% שהיא לא פוגעת ו-14.5% השיבו שהם לא יודעים. בקרב הערבים התמונה הפוכה: 28% סבורים שיש כאן פגיעה בביטחון המדינה לעומת 58% שגורסים ההיפך ו-14% שאינם יודעים.
  
  
• במדגם היהודים נרשמו הבדלים בין המחנות, כאשר בימין השיעור הנמוך ביותר, אך בכולם ישנו רוב הגורסים שההחלטה למכור את מטוסי הקרב לסעודיה פוגעת בביטחון המדינה.
  
  

חושבים ובטוחים שההחלטה למכור לסעודיה מטוסי F-35 פוגעת בביטחון מדינת ישראל (%)

 

הסיכויים לעימותים צבאיים בשנה הקרובה

• הציבור הישראלי צופה מלחמה: 71% מכלל הציבור סבורים שבשנה הקרובה יתחדש עימות צבאי מול חיזבאללה, 69% צופים עימות נוסף מול איראן, 53% מאמינים שתתחדש המערכה מול חמאס, ו-47% חושבים שנמצא עצמנו בעימות נוסף מול החות'ים בתימן.
  
  
• כשלושה רבעים מהיהודים מאמינים שפנינו לעימות נוסף מול איראן ומול חיזבאללה, ולמעלה ממחצית ויותר סבורים שבמהלך השנה הקרובה יפרוץ עימות מחודש מול חמאס ומול החות'ים. בקרב הערבים, על אף ששיעורי הצופים עימותים נמוכים יותר מאשר בקרב היהודים, הסיכויים לעימותים מול איראן ומול חיזבאללה נחשבים לגבוהים יותר משאר העימותים האפשריים. 

הסיכויים שבמהלך השנה הקרובה יתחדש עימות צבאי רחב ומקיף בין ישראל לכול אחד מהבאים? (%)

• בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) נרשמה תמימות דעים נדירה עם שיעורים דומים בשלושת המחנות המעריכים פריצה מחודשת של עימותים צבאיים רחבי היקף בחזיתות השונות.
  
  
• ומה לגבי הגדה המערבית/יהודה ושומרון? רוב בציבור מאמינים שתפרוץ התקוממות עממית של פלסטינים (אינתיפאדה) בעתיד הנראה לעין. גם כאן, שיעור היהודים הסבורים שכך יקרה גבוה משמעותית משיעור הערבים. הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) קטנים מאד – בשלושתם כשני שלישים סבורים שהתקוממות עממית צפויה בעתיד הנראה לעין.
   

הסיכויים שבעתיד הנראה לעין תפרוץ התקוממות עממית של הפלסטינים (אינתיפאדה) בשטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון (%)

הנתונים מצביעים על פרדוקס הבולט במיוחד בקרב היהודים: מצד אחד שיעורים גבוהים הצופים עימותים צבאיים רחבי היקף בזירות השונות, מצד שני מגמה עולה של אופטימיות לגבי הביטחון הלאומי (בסקר הנוכחי 51.5% מהיהודים הביעו אופטימיות בנושא זה). הצלבנו בין שאלת האופטימיות לעתיד הביטחון הלאומי לבין הסיכויים לעימותים צבאיים בזירות השונות.

• לגבי עימותים עתידיים עם חיזבאללה בלבנון ועם איראן – ההבדלים בין האופטימיים לפסימיים בסוגיית הביטחון הלאומי קטנים מאד (5.5% ו-3% בהתאמה). בקרב האופטימיים לגבי הביטחון הלאומי כשלושה רבעים צופים עימות צבאי רחב היקף בזירות הללו. כלומר, הצפי לעימותים איננו משפיע על האופטימיות בנושא הביטחון הלאומי.
  
  
• לגבי עימותים עתידיים עם חמאס, החות'ים, וההיתכנות של התלקחות עממית רחבה בגדה המערבית/יהודה ושומרון – נרשמו הבדלים משמעותיים בין האופטימיים לפסימיים בסוגיית הביטחון הלאומי: הפסימיים רואים סיכויים גבוהים משמעותית לעימותים עתידיים בהשוואה לאופטימיים (הבדלים של: 13%, 14%, ו-15% בהתאמה). עדיין, בכל אחת מהזירות קרוב למחצית או יותר מהאופטימיים צופים סיכויים גבוהים לעימות.

יהודים, %		אופטימיות/פסימיות לעתיד הביטחון הלאומי
		אופטימיים	פסימיים
חיזבאללה בלבנון	סיכויים די ומאוד גבוהים	75	80.5
	סיכויים די ומאוד נמוכים	22	15.5
	לא יודעים	3	4
איראן	סיכויים די ומאוד גבוהים	74	77
	סיכויים די ומאוד נמוכים	22	17
	לא יודעים	4	6
חמאס בעזה	סיכויים די ומאוד גבוהים	52	65
	סיכויים די ומאוד נמוכים	45	31
	לא יודעים	3	4
החות'ים בתימן	סיכויים די ומאוד גבוהים	46	60
	סיכויים די ומאוד נמוכים	48	33
	לא יודעים	6	7
אינתיפאדה בגדה המערבית/ביהודה ושומרון	סיכויים די ומאוד גבוהים	58	73
	סיכויים די ומאוד נמוכים	32	20
	לא יודעים	10	7
סך-הכול		100	100

 

היחס של כוחות הביטחון ורשויות האכיפה לאירועי אלימות מצד קבוצות מתנחלים כלפי פלסטינים

• 45% מכלל הציבור סבורים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים ביד רכה מדי כלפי קבוצות מתנחלים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים, שיעור כפול מאלו הסבורים שמופעלת יד קשה מדי. מדובר בעלייה קלה ביחס למדידה הקודמת מחודש יולי.
  
  
• בקרב היהודים נרשמה עלייה של 6% בשיעור הסבורים שננקטת יד רכה מדי וירידה של 5% בסבורים שהיחס הננקט הוא במידה המתאימה.
  
  
• בקרב הערבים נרשמה ירידה משמעותית של 13% בשיעור החושבים שמופעלת יד רכה מדי, אך לצד זה נרשמה גם ירידה של 4% בשיעורם של אלו החושבים שמופעלת יד קשה מדי. נרשמו עליות בקרב אלו שחושבים שהיחס הוא מתאים ובשיעורם של אלו שהשיבו שאינם יודעים (9% ו-8% בהתאמה).
  
  

האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%)

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה רוב גדול בשמאל ובמרכז (78% ו-63% בהתאמה) הסבורים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים ביד רכה מדי. גם בימין, השיעור הגבוה ביותר, אם כי לא הרוב, סבורים כך (35%) אך שיעור דומה סבורים שננקטת יד קשה מדי (32.5%).
  
  
• פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מגלה שכשני שלישים מהחילונים חושבים שמופעלת יד רכה מדי. בקרב קבוצות המסורתיים השיעור הגבוה ביותר, אם כי לא הרוב, סבורים כך גם כן. בקרב החרדים והדתיים השיעור הגבוה ביותר (שוב, לא הרוב) סבורים שמופעלת יד קשה מדי כנגד מתנחלים המעורבים במעשי אלימות.

יהודים, %	ביד רכה מדי	במידה המתאימה	ביד קשה מדי	לא יודעים	סך הכול
מחנות פוליטיים
שמאל	78	12.5	4	5.5	100
מרכז	63	17	10	10	100
ימין	35	21.5	32.5	11	100
מיקום על הרצף חרדים-חילונים
חרדים	12.5	23.5	43	21	100
דתיים	20.5	27	46	6.5	100
מסורתיים דתיים	36	19	32.5	12.5	100
מסורתיים לא דתיים	43	22	27	8	100
חילונים	66.5	14	9	10.5	100

 

השפעה לרעה של השנתיים האחרונות על המצב הכלכלי והנפשי

• מחצית מכלל הציבור מעידים שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבם הנפשי ו-45% מדווחים שהאירועים השפיעו לרעה על מצבם הכלכלי.
  
  
• הפערים בין יהודים לערבים עצומים: למעלה מ-80% מהערבים מדווחים על פגיעה לרעה הן במצבם הנפשי הן במצבם הכלכלי, בערך כפול מהשיעורים המדווחים בקרב היהודים.
  
  
• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה שבשמאל הפגיעה הנפשית רווחת יותר מאשר במרכז ובימין, ואילו בפן הכלכלי לא נרשמו הבדלים משמעותיים.
  
  

אירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה במידה די רבה ורבה מאוד על המצב הנפשי ועל המצב הכלכלי (%)

• פילוח לפי מגדר מצביע על כך שיותר נשים מגברים, הן אצל היהודים הן אצל הערבים, מדווחות על כך שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבן הנפשי (יהודים: נשים 51%, גברים 36%; ערבים – נשים 89%, גברים 74%).
  
  
• מצאנו קשר ברור בין רמת הכנסה לבין פגיעה לרעה במצב הכלכלי: הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים בעלי רמת ההכנסה הגבוהה דיווחו פחות על פגיעה לרעה במצבם הכלכלי.
  
  

אירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה במידה די רבה ורבה מאוד ועל המצב הכלכלי לפי הכנסה (%)

---

מדד הקול הישראלי נובמבר 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/11-3/12/2025 רואיינו 604 איש ואשה בשפה העברית ו-153 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.56% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים (PDF) >>

לכל מדדי הקול הישראלי >>