הבחירות למבקר המדינה: דרושים תנאים חדשים

עו"ד מיכאל ראבילו, מתמודד בבחירות לתפקיד מבקר המדינה | Photo by Yonatan Sindel/Flash90

האם מי שהיה מזוהה במשך שנים עם ראש הממשלה ומפלגת השלטון יכול להפוך בן-לילה למבקר שלהם? זו השאלה שמרחפת מעל הבחירות הקרובות למבקר המדינה.

הכנסת עתידה לבחור השבוע את מבקר המדינה, ואם לא יהיה שינוי – אחד המתמודדים על התפקיד הוא עו"ד מיכאל ראבילו. הגם שאין עוררין על כישוריו המקצועיים, מועמדותו מעוררת קושי מסוג שונה, שדומה כי מחייב את הכנסת לקבוע תנאי כשירות מהותיים ותקופת צינון לתפקיד החשוב הזה.

ראבילו הוא שותף במשרד עורכי הדין שמרון-מלכו-פרסקי, המזוהה עם ייצוג נתניהו ומשפחתו לאורך השנים. הוא עצמו שימש כיועץ המשפטי למפלגת הליכוד והיה חלק מצוותי המו"מ הקואליציוני שלה. בשנים האחרונות הוא אף ייצג את נתניהו (ולעתים גם את סיעת הליכוד) בשורה של עתירות חוקתיות שלראש הממשלה עניין אישי בהן, כמו שאלת כשירות נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, העתירות בעניין ניגוד העניינים ותיק הנבצרות, והעתירות נגד המשך כהונתן של השר בן גביר ובעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית - בהן הוא מייצג גם את הממשלה.

ראבילו ייצג את משפחת נתניהו גם בהליכים פרטיים, כמו בעתירות שדרשו להורות לנתניהו ורעייתו להחזיר כספים שקיבלו למימון הוצאותיהם המשפטיות ובתביעת דיבה שהגישה שרה נתניהו נגד "מעריב".

איך ניתן בכלל למנות למבקר המדינה, שאמור לבדוק גם את הממשלה, את מי שייצג את האינטרסים שלה ובעיקר של העומד בראשה ושל מפלגתו ממש לפני רגע? "בזכות" תנאי כשירות דלים במיוחד: כל מה שהחוק דורש מהמבקר זה להיות אזרח ישראל שהוא תושב.

אלא שחוק-יסוד: מבקר המדינה קובע דבר נוסף: "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה".

האם מי שייצג את ראש הממשלה באופן עקבי ומתמשך יכול להיות אובייקטיבי ובלתי תלוי? האם, למשל, מי שהגן בבג"ץ על החלטת הממשלה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית יוכל לקבל החלטה עניינית ביחס לדוחות של המוסד לביקורת המדינה בעניין מחדל ה-7.10?

כאמור, אין בדברים אלה כדי לפקפק בכישוריו של עו"ד ראבילו, אך אלה אינם יכולים להפיג את החשש העקרוני מניגוד העניינים הברור שבו הוא נמצא. זה לא הכישורים – אלה הקשרים.

 לכאורה, אפשר לטפל בכך באמצעות הסדר ניגוד עניינים שיקבע שראבילו, אם יבחר, לא יטפל בעניינים הנוגעים לליכוד, לנתניהו ולממשלתו, אלא שניגוד העניינים כאן עשוי להיות רחב עד שיש לתהות מדוע לבחור במי שמראש מנוע לעסוק  במוקד פעילות מרכזי ורגיש של בפעילות ביקורת המדינה.    

יש הטוענים כי עו"ד ראבילו הוא "מועמד קש" ובפועל הממשלה חפצה בבחירתו של אחר. ימים יגידו. כך או אחרת, על הכנסת הבאה לקבוע תנאי כשירות מהותיים לתפקיד מבקר המדינה ולעגן תקופת צינון למועמדים שייצגו גופים ואישים פוליטיים. רעיון זה אגב, עלה בעבר במהלך הדיונים בהצעת חוק יסוד: מבקר המדינה

לסיום, גם אם ראבילו עומד בתנאי הכשירות הפורמליים, צריך לשאול אם סביר לבחור בו, כאשר ברור כי יהיה מנוע מלעסוק בנתח משמעותי מפעילות הביקורת, וכי הבחירה בו עלולה לפגוע פגיעה עמוקה מאוד באמון הציבור במוסד חשוב זה.