מימון בחירות – איך זה עובד?
כרזות בחירות של מפלגות שונות על שלטי חוצות, פברואר-אוגוסט 2026 | Photos by Miriam Alster, Chaim Goldberg/Flash90
עקרונית, מפלגות יכולות לגייס כספים לצורך מסע הבחירות משלושה סוגי מקורות:
- מימון בחירות ממלכתי, שהמדינה מעניקה להן;
- תרומות מהציבור;
- מקורות נוספים – כמו דמי רישום שמשלמים מועמדים כדי להשתתף בפריימריז.
מעשית, כמעט כל המימון מגיע מכספי מימון בחירות ממלכתי. בבחירות 2022, לפי דוחות מבקר המדינה, כ-99.7%(!) מההכנסות הגיעו מהמדינה: הכנסות המפלגות הסתכמו ב-207 מיליון ₪, מתוכן למעלה מ-206 מיליון ממימון ממלכתי, כ-250 אלף מתרומות וכ-370 אלף ממקורות נוספים.
הסיבה לכך היא שילוב בין מימון בחירות ממלכתי נדיב (גם בהשוואה לדמוקרטיות אחרות) והגבלות מחמירות ביותר על תרומות: מפלגה המכהנת בכנסת רשאית לקבל בשנת בחירות תרומה (רק מאזרחים ישראלים) בסכום מכסימלי של 2,800 ₪ מאדם ובני ביתו, ומפלגה שאינה מכהנת בכנסת יכולה לקבל פי חמישה.
בנוסף למקורות אלו, למפלגות יש גם מקורות מימון שוטפים, שאינם קשורים לבחירות: מימון ממלכתי שוטף למפלגות המיוצגות בכנסת (גם הוא בסכומים נכבדים), תרומות (גם כאן – בפועל כמעט ולא מתקבלות תרומות), והכנסות נוספות כמו דמי חבר.
המימון מוענק בשלוש "פעימות":
- מקדמות לפני הבחירות – ראו פירוט להלן;
- מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות – המפלגות מקבלות 85% מהמימון שהן זכאיות לו. אם קיבלו מקדמה – הסכום שיקבלו בשלב הזה יהיה רק "השלמה" ל-85%.
- 15% הנוספים מועברים רק זמן רב לאחר הבחירות – לאחר שמבקר המדינה הגיש את הדוח שלו על הבחירות. לוח הזמנים הוא כזה: תוך 24 שבועות לאחר הבחירות מפלגות נדרשות להגיש למבקר דוח על ניהול החשבונות שלהן בבחירות; תוך 24 שבועות נוספים (ביחד 48 שבועות):המבקר מגיש את הדוח שלו. במועד זה המפלגות אמורות לקבל את 15% הנותרים, אבל המבקר רשאי להטיל סנקציות וקנסות שונים על מפלגות, בגין חריגות שונות מחוק מימון מפלגות או הגשת דו"ח לא תקין.
גובה מימון הבחירות הממלכתי נקבע לפי בסיס של "יחידת מימון". כמה שווה יחידת מימון אחת ואיך קובעים כמה יחידות מקבלת כל מפלגה? ככה זה עובד:
החישוב עבור מפלגות ותיקות מתבסס על ממוצע בין שתי מערכות בחירות כדי "להגן" על מפלגות שנחלשו במידה רבה בהשוואה לבחירות הקודמות.
דוגמה מבחירות 2022:
לצורך חישוב מימון הבחירות של יש עתיד חישבו את הממוצע בין 24 המנדטים שבהם זכתה בבחירות 2022 ו-17 המנדטים שבהם זכתה בבחירות 2021 והגיעו ל-20.5. בתוספת יחידת מימון אחת (כיום כאמור זה יהיה 1.4 יחידות מימון), קיבלה המפלגה מימון בחירות בשווי 21.5 יחידות מימון = סכום של כ-35 מיליון ₪ (בהתאם לגובה יחידת המימון אז).
לפי אותו חישוב, הליכוד למשל קיבל מימון של כ-57 מיליון ₪, ואילו רע"ם הקטנה –כ-19 מיליון ₪.
כן. מפלגות זכאיות לקבל מקדמות וגם כאן יש הבחנה בין מפלגות חדשות וותיקות.
מפלגות חדשות:
- זכאיות לקבל מקדמות בשווי עשר יחידות מימון = 13,850,000 ש"ח (בדרך כלל מדובר בשבע יחידות, אך לקראת בחירות 2026 הוראת השעה הגדילה זאת לעשר).
- הן יכולות לקבל מקדמה רק בכפוף לערבות בנקאית (כדי לקבל את הערבות הבנקאית, הן מגייסות ערבויות פרטיות – לעתים בסכומים גבוהים של מיליוני ₪).
- מתוך המקדמה שמגיעה להן, הן יכולות לקבל שתי יחידות מימון כבר "ביום הקובע", שחל הפעם 101 יום לפני הבחירות, כלומר כבר בחודש יולי, ואת השאר מיד לאחר הגשת רשימת המועמדים.
מפלגות ותיקות:
- רשאיות לקבל מקדמות בגובה מספר יחידות מימון השווה ל-80% ממספר הח"כים שלהן ביום הקובע (בדרך כלל 70% - הפעם הסכום הוגדל בהוראת שעה), מיד לאחר הגשת רשימת המועמדים.
- מפלגות שמונות פחות מ-10 ח"כים יכולות לקבל מקדמה כאילו יוצגו ע"י 10 ח"כים – אם הציגו ערבות על ההפרש.
כלומר – מפלגות ותיקות לא נדרשות עקרונית לערבות (או שנדרשות לערבות רק על חלק מהסכום), מתוך הנחה שהן כבר "הוכיחו" שביכולתן להיבחר לכנסת.
למשל:
- הליכוד מיוצגת בכנסת הנוכחית ע"י 32 ח"כים.
כדי לחשב מה גובה המקדמה שמגיעה לה: 32 X 0.8 = 25.6 יחידות מימון = כמעט 47 מיליון ₪.
- ש"ס מיוצגת ע"י 11 ח"כים: 11 X8 = 8.8 יחידות מימון = מגיעה לה מקדמה בגובה של כ-16 מיליון ₪.
לעתים קרובות מפלגות מגיעות לבחירות עם חוב לכנסת. לפי החוק, במצב כזה החוב צריך להיות מקוזז מהמקדמה. אלא שבכל מערכות הבחירות האחרונות התקבלו הוראות שעה שביטלו את הקיזוז הזה, ואפשרו גם למפלגות שנותרו בחובות לקבל את מלוא סכום המקדמה. לקראת בחירות 2026 התקבלה הוראה שעה שלפיה רק מחצית מהחוב של מפלגה יקוזז מהמקדמה.
לאחר כל אחת ממערכות הבחירות האחרונות, רובן המכריע של המפלגות נקלעו לגירעונות כבדים. הליכוד, למשל, קיבל בבחירות האחרונות מימון של כ-51 מיליון ₪, אבל ההוצאות שלו עמדו על כ-57 מיליון ₪. בחלק מהמקרים, הגירעונות נובעים גם מכך שסכום המקדמה שהמפלגה קיבלה לפני הבחירה היה גבוה מסכום המימון שהייתה זכאית לו בסופו של דבר (ושכאמור נקבע רק לאחר הבחירות).
איך מחזירים חובות וגירעונות?
מפלגה המכהנת בכנסת – הגירעונות או החובות מוחזרים בעיקר מכספי המימון השוטף שהיא מקבלת כל חודש (מפלגות אף יכולות לקחת אחרי הבחירות הלוואה מהכנסת, ולהחזיר אותה מכספי המימון השוטף שהן יקבלו, לפי מנגנון שנקבע בחוק). למרות זאת, לעתים הגירעונות כל כך גדולים שמפלגה לא מספיקה להחזיר אותם במהלך קדנציה (בוודאי אם מדובר בקדנציה קצרה, כפי שקרה כמה פעמים לאחרונה) – ואז היא גוררת את החוב לבחירות הבאות ולכנסת הבאה.
כך, מיד לאחר בחירות 2022, לאחר רצף של כמה מערכות בחירות וכנסות שכיהנו תקופות קצרות, כמעט כל המפלגות שנבחרו לכנסת היו בחובות כבדים, לרבות חוב של הליכוד לכנסת בגובה של כ-72 מיליון ₪, ושל יש עתיד בגובה של כ-23 מיליון ₪.
ובכל זאת, כל עוד המפלגה מכהנת בכנסת, אפשר להניח שתחזיר בסופו של דבר את החוב מכספי המימון השוטף (אם כי כספי המימון השוטף נועדו במקור בכלל למטרות אחרות לגמרי – למימון פעילות מפלגתית שוטפת כגון פעילות בסניפים, כינוסים, שמירה על קשר עם חברי המפלגה ופעילות אידיאולוגית).
מפלגות חדשות שקיבלו מקדמות ולא נבחרו לכנסת – ולכן נותרו בחוב לכנסת – אפשר לחלט את כספי הערבויות שלהן (כך קרה למשל עם מפלגת "יחד" של אלי ישי בבחירות 2015).
מפלגות שכיהנו בכנסת מסוימת ולא נבחרו לכנסת הבאה – מתקשות מאוד להחזיר גירעונות וחובות, כיוון שהן לא יקבלו מימון שוטף במהלך כהונה הכנסת. תאורטית הן יכולות וצריכות לגייס תרומות ולמכור נכסים לשם כך, אך בפועל זה כמעט לא קורה וכך נוצרים לעתים "חובות אבודים" של מפלגות. מפלגות כמו הבית היהודי, העצמאות (של אהוד ברק) וצל"ש (המפלגה שעל בסיסה התמודדו ימינה והימין החדש) – נותרו בחובות של מיליוני ₪ לכנסת, שלא ברור אם וכיצד יוחזרו.
חוק מימון מפלגות מפרט נוסחאות לחישוב תקרת ההוצאות שמותרת לכל מפלגה, לפי השאלה אם מדובר במפלגה חדשה או ותיקה ולפי מספר הח"כים שייצגו את אותה בכנסת היוצאת או ייצגו אותה בכנסת הבאה.
כך למשל, מפלגה ותיקה שיוצגה ע"י לא יותר מ-5 ח"כים, רשאית להוציא הוצאות בחירות בסכום של 10 יחידות מימון – קרוב ל-14 מיליון ש"ח. הליכוד, לעומת זאת, רשאי להוציא סכום של כ-97 מיליון ₪. באשר למפלגה חדשה: כל מפלגה חדשה רשאית להוציא עשר יחידות מימון, אבל אם היא תקבל בבחירות הקרובות יותר מחמישה חברי כנסת – תקרת ההוצאות שלה תגדל (באופן רטרואקטיבי, שכמובן מקשה על תכנון ההוצאות מראש), ותחושב לפי מספר המנדטים שבהן תזכה.
אם מפלגה חרגה מתקרת ההוצאות – המבקר יכול לשלול חלק ממימון הבחירות של המפלגה.
מימון מפלגות:
עקרונית, ניתן לכל מפלגה בנפרד – גם כאשר מדובר במפלגות שמתמודדות במסגרת רשימה משותפת. כל מפלגה ברשימה מקבלת מימון לפי מספר הח"כים שלה שנמצאים בה, אבל מפלגות שמתמודדות ברשימות משותפות יכולות לחתום ביניהם על הסכם שמשנה את הנוסחה. לעומת זאת, את התוספת של 1.4 יחידות מימון למימון הבחירות – מקבלת רשימה משותפת פעם אחת, ולא משנה כמה מפלגות מרכיבות אותה. גם הרשימה המשותפת של המפלגות הערביות, לדוגמה, שמורכבת משלוש מפלגות (חד"ש, תע"ל ובל"ד) – תקבל פעם אחת את התוספת של 1.4 יחידות מימון.
חישוב תקרת התרומות בשנת בחירות, תקרת ההוצאות לצרכי בחירות, וגובה המקדמות:
במקרים האלה דווקא כן מתייחסים לרשימה משותפת כאל יחידה אחת.
לדוגמה:
רשימת ביחד לא מקבלת מקדמה נפרדת עבור יש עתיד (לפי 24 המנדטים שייצגו אותה בכנסת היוצאת) ועוד מקדמה נפרדת עבור המפלגה החדשה של בנט (שזכאית למקדמה של 10 יחידות מימון) – אלא מקדמה אחת, שמחושבת לפי מספר המנדטים של יש עתיד.
