התוכנית לרפורמות פוליטיות

התכנית שואפת לגבש המלצות לשימור ושיפור המוסדות הפוליטיים וכללי המשחק הפוליטיים באופן שיחזק את הדמוקרטיה בישראל, ובמיוחד יאפשר לה להתמודד בהצלחה עם השינויים החברתיים, הכלכליים והטכנולוגיים המהירים שמתרחשים בעשורים האחרונים – ואף ביתר שאת בשנים האחרונות – ועם האתגרים שהם מציבים. זאת באמצעות חיזוק ושיפור תפקודם של מנגנונים ומוסדות שסובלים מחולשה יחסית או תפקוד לקוי, במיוחד שיטת הבחירות, הכנסת, המפלגות והשלטון המקומי. במבט רחב יותר, הכשלים האלה תורמים לפגיעה המתמשכת במערך האיזונים והבלמים העומדת בבסיסה של כל דמוקרטיה ליברלית – פגיעה המחריפה על רקע הניסיונות המתרחשים בשנים האחרונות להחליש את הפיקוח של בתי המשפט והמינהל הציבורי על הרשות המבצעת.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף שפירא

    ראש התוכנית; עמית מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' גדעון רהט

    עמית בכיר

    קראו עוד

    בעבודתו במכון עוסק בייעוץ בעיקר בנושא תיקון ושימור המוסדות הפוליטיים הדמוקרטיים (בעיקר מפלגות, שיטות בחירה ומשטר). חוקר בין השאר את הפוליטיקה של הרפורמה, בחירת מועמדים, מפלגות, פרסונליזציה ופרסונליזם פוליטיים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר חן פרידברג

    עמיתת מחקר

    קראו עוד

    עוסקת במחקר של פרלמנטים בכלל והכנסת בפרט, וכן של ועדות לא פרלמנטריות לסוגיהן (ועדת שרים לחקיקה, ועדת חקירה ממלכתית), ייצוג נשים בכנסת, ייצוג נשים בפרלמנטים ערביים, שיטות בחירה והצבעה בבחירות.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' עופר קניג

    עמית מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    פרופ' קניג הוא מומחה בפוליטיקה השוואתית וקיבל את הכשרתו בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת UBC שבוונקובר, קנדה. משמש מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.

  • תמונת ברירת מחדל

    אביטל פרידמן

    חוקרת

    קראו עוד

    [email protected]

    דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה היא חוקרת את מאזן הכוחות המוסדי בין הסיעות לבין נציגיהם בפרלמנט במבט השוואתי. 

    בעלת תואר שני בפוליטיקה השוואתית מ-LSE (בית הספר לכלכלה של לונדון) עם התמחות בדמוקרטיה ותהליכי דמוקרטיזציה, וכן תואר בתקשורת ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית.

    תחומי התמחות: הרשות המחוקקת ועבודת הכנסת, מועצות מקומיות, מפלגות ובחירות.

  • תמונת ברירת מחדל

    אסף הימן

    עוזר מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    חוקר את המוסדות הפוליטיים בישראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, מתוך התמקדות בשיטות בחירה, רשויות מבצעות ומפלגות.

מספר הקולות המבוזבזים הגיע בבחירות 2022 לשיא של כל הזמנים: יותר מ-417,000 אזרחים הצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. האם זה יקרה גם בבחירות 2026? והאם "האשם" הוא אחוז חסימה גבוה מדי?

14 בספטמבר 2026

יותר הצעות חוק פרטיות, ועדות ושדולות, פחות שאילתות, הצעות לסדר היום ופיקוח על הממשלה: כל מה שצריך לדעת על עבודת הכנסת ה-25.

26 באוגוסט 2026

פריימריז, ועדה מסדרת או שליטה מוחלטת של המנהיג: כיצד בוחרות המפלגות את רשימותיהן?

11 באוגוסט 2026

בשל סירוב יו"ר הכנסת לכבד את פסיקת בג"ץ, לישראל אין מבקר מדינה דווקא בתקופה שבה תפקידו קריטי במיוחד: פיקוח על התנהלות המפלגות ועל כך שתהליך בחירת הרשימות מתנהל על-פי חוק ובצורה הוגנת.

06 באוגוסט 2026

לאחר פיזור הכנסת, מה גורלן של הצעות חוק שטרם השלימו את הליך החקיקה – ובהן הצעות דרמטיות ובעייתיות כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (ופוליטית) וחוק המעונות? האם אפשר יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה באמצעות החלת "דין רציפות"? מהו מנגנון זה ומהם התנאים הנדרשים להפעלתו?

04 באוגוסט 2026

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך רק מי שרשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע. לקראת בחירות 2026 גילו אזרחים ישראלים רבים שחיים בחו"ל כי שמם הוסר מהפנקס, ולמעשה קיימים פערים בין החוק לבין המציאות. האם אופן ניהול פנקס הבוחרים פוגע בזכות יסוד דמוקרטית שאמורה להיות שוויונית?

04 באוגוסט 2026

לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש אוקטובר, יצאה הכנסת לפגרת בחירות ב-18 ביולי. מהי פגרת הבחירות וכיצד נקבע מתי היא מתחילה? האם הוועדות והמליאה יכולות לפעול כרגיל, במיוחד בנוגע לחקיקה? כיצד התפתחו והשתנו המנהגים לגבי פגרת בחירות לאורך השנים?

22 ביולי 2026

ועדת הבחירות המרכזית היא גוף ניהול הבחירות האחראי על הבחירות לכנסת. כיצד היא מתנהלת? מהם תחומי האחריות שלה? עד כמה היא פוליטית ומה כדאי לתקן באופן פעילותה?

21 ביולי 2026

מבין הדמוקרטיות הפרלמנטריות ב-OECD, ישראל היא כמעט שיאנית בתדירות הבחירות. האשם העיקרי בכך הוא כמובן המשבר של 2022-2019, במהלכו נדרשו אזרחי ישראל להגיע 5 פעמים אל הקלפי, אבל ישראל לא הצטיינה ביציבות שלטונית עוד לפני כן.

14 ביולי 2026

חובתה של המדינה להבטיח שכל אזרחיה יוכלו לממש את זכותם להצביע. אבל ההחלטה שלא להציב קלפיות בבתי דיור מוגן בבחירות 2026 מדאיגה מאוד גם בשל האפשרות שהמניע אינו ענייני אלא פוליטי. כשממשלה מתחילה לשאול לא האם שינוי מסוים משרת את זכות הבחירה אלא למי הוא מועיל אלקטורלית, היא מטשטשת את הגבול בין ניהול הוגן של הבחירות לבין מניפולציה של כללי המשחק

13 ביולי 2026

איך מחשבים את אחוז החסימה? כמה "שווה" כל מנדט? איך מגיעים ל-120 ומהי שיטת בדר-עופר לחישוב חלוקת המנדטים הנותרים? כל מה שצריך לדעת על המסע שמתחיל בפתק הצבעה ומסתיים במושב בכנסת.

12 ביולי 2026

הצעת החוק, שכוללת המלצות שגיבשה הוועדה הציבורית למימון מפלגות, מבקשת להקל על מפלגות לקראת הבחירות בהיבטים שונים: גובה המימון, החזר הלוואות, גובה (ומועד קבלת) המקדמות, ובנוסף להרחיב את המימון לסיעות חדשות וקטנות. ניכר שהוועדה השקיעה מחשבה בניסיון לשמור על עיקרון השוויון בבחירות, ועם זאת – שינוי כללי המשחק חודשים ספורים לפני הבחירות אינו רצוי ואף עלול להיות בעייתי. הדרך הראויה לעשות זאת היא באמצעות רפורמה קבועה ומקיפה – כפי שהוועדה הציבורית ממליצה לעשות לאחר הבחירות

30 ביוני 2026

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

24 ביוני 2026

הצעת חוק הבחירות לכנסת ה־26 כוללת שורת הסדרים שנועדו להרחיב את הנגישות להצבעה, ובהם אפשרות לקבוע כתובת לצורכי בחירות, הסדרי הצבעה למפונים והצבת קלפיות בבתי אבות. בנוסף, היא מסדירה את הליכי בחינת כשירותם של מועמדים, מרחיבה את חובת השקיפות בתעמולת בחירות וקובעת חובת סימון לתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. כדי שההסדרים המוצעים אכן יחזקו את מימוש הזכות לבחור ואת תקינות הליך הבחירות, צריך לדייק עוד את ההוראות הנוגעות לחובת השקיפות בתעמולה ולסימון התכנים.

21 ביוני 2026

כיצד נבחר מבקר המדינה? מהן סמכויותיו, את מי הוא בודק ועד כמה הוא מסוגל להשפיע בפועל על מקבלי ההחלטות? כל מה שצריך לדעת.

03 ביוני 2026

איזה רוב נדרש כדי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

12 במאי 2026

הטענה לפיה אין לתת משקל להתנגדותו של אשר גרוניס למינוי רומן גופמן לראש המוסד, משום שהתנגד בעבר גם למינוי אביחי מנדלבליט וגלי בהרב ממארה לתפקיד היועמ"ש – נובעת מאי הבנה כפולה: מדובר בשתי ועדות שונות שכל אחת שונה בהרכבה ובתפקידה, ובפועל – נשיא בית המשפט העליון בדימוס אינו חריג בהשוואה לחברים האחרים בוועדות אלה.

12 במאי 2026

ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל נבחנת מדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בכמה מאפיינים חשובים. למה הכנסת שלנו קטנה יחסית והממשלה דווקא גדולה, ואיזו יכולת השפעה יש לבוחרים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אבל אין לישראלים? כל ההסברים על השיטה הישראלית.

12 במאי 2026

בעקבות הודעת הפרישה של מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס: מה תפקידה של הוועדה, מה תפקיד המנכ"לית, מה משמעות הפרישה ומהם האתגרים להמשך?

04 במאי 2026

בנט ולפיד הכריזו על התמודדות משותפת בבחירות 2026 במסגרת מפלגת "ביחד", ובהחלט ייתכן שנראו עוד ריצות משותפות כאלה לקראת הבחירות, למשל בגוש הימין (סמוטריץ' ובן-גביר) ובמפלגות הערביות. ההנחה היא שהתמודדות כזו תועיל למפלגות ולגוש. אבל האם היא נכונה?

27 באפריל 2026

היוזמה של ראש ממשלת הונגריה הנכנס לקידום הגבלה של 2 קדנציות לראשי ממשלה נועדה למנוע ריכוז מופרז של עוצמה בידי אדם אחד, כפי שקרה ב-16 שנות כהונתו של אורבן. אלא שלהגבלת כהונה יש גם חסרונות, ואין לראות בה "תרופת פלא" או תחליף לחיזוק המוסדות הדמוקרטיים המאזנים ומרסנים את כוחו של השלטון.

19 באפריל 2026

ויקטור אורבן לא לבד: התנועה הפופוליסטית באירופה נתקלת בתקופה האחרונה בתגובת נגד ומתקשה לשמר את המומנטום שלה. עם זאת, עדיין מוקדם להספיד את הפופוליזם.

13 באפריל 2026

קידום מהלכים שנויים במחלוקת ובעלי השלכות כבדות משקל על הדמוקרטיה הישראלית, בתקופת מלחמה ומצב מיוחד בעורף – עלול לפגוע קשות בהליכי החקיקה התקינים וביכולתה של הכנסת לייצג את צרכי הציבור בעניינים הדחופים הקשורים למלחמה. הוא גם יעמיק את השסעים בציבור בתקופה רגישה במיוחד.

15 במרץ 2026

היציבות בייצוגן של נשים בכנסת נמשכת והשיפור המשמעותי שהתחולל בין השנים 1999 ו-2015 נבלם. גם בממשלה הייצוג הנשי אינו במגמת שיפור אלא דווקא נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת, והוא נמוך במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.

8 במרץ 2026

במצב שבו מועמדים לכנסת נבחרים רק במסגרת רשימה אחת שהיא "עסקת חבילה", הפוליטיקה הישראלית סובלת ממרחק גדול מדי, אפילו ניתוק, בין הציבור לבין נבחריו. הפתרון: שיטה שתאפשר להצביע גם למועמדים ספציפיים מתוך הרשימה, ותשנה את תחושת המחויבות והאחריות של הח"כים כלפי הבוחרים.

23 בפברואר 2026

play

היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.

מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?

פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.

23 בפברואר 2026

play

המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?

בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.

23 בפברואר 2026

מדוע מתפזרת הכנסת באופן אוטומטי אם לא מאשרים תקציב? מתי נקבע הכלל הזה, ומתי בפעם האחרונה הוקדמו הבחירות בשל אי-אישור תקציב המדינה? התשובות לכל השאלות.

27 בינואר 2026

התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן.

25 בינואר 2026

הוצאת ח"כים מהאופוזיציה, מתקפות אישיות ואיומים נגד עובדי ציבור שמוזמנים לוועדות: בוועדות הכנסת הולכת ומתפשטת תופעה מטרידה של התנהלות כוחנית מצד ח"כים מהקואליציה ויושבי ראש. התנהלות כזו לא רק פוגעת בציבור, בכנסת ובהליך החקיקה - אלא גם מנוגדת לכללי האתיקה של הכנסת.

11 בדצמבר 2025

הבחירות הפנימיות בליכוד מדגימות כיצד גם במפלגה שעדיין מקיימת הליכי בחירה דמוקרטיים, עיוותים בשיטה גורמים לכך שהרכב הרשימה אינו משקף בהכרח את רצון הבוחרים, ואף מרחיק את המפלגה מהציבור שהיא אמורה לייצג.

27 בנובמבר 2025

הצעת החוק המבקשת להטיל על יושבי ראש מפלגות אחריות אישית לחובות מפלגות שחדלו מלהתקיים נוגעת בבעיה ממשית, אלא שהפתרון המוצע הוא רטרואקטיבי, פרסונלי ונועד לפגוע במפלגות העתידות להתמודד בבחירות הבאות. מכיוון שכך, מדובר במהלך פסול הפוגע בשוויון ובזכות לבחור ולהיבחר.

26 באוקטובר 2025

יפן עשתה היסטוריה השבוע, כאשר בחרה לראשונה באישה לראשות הממשלה. בינתיים אצלנו, ייצוג נשים בפוליטיקה נמצא דווקא בנסיגה, שלא לדבר על ביזוי נבחרות ציבור בידי שרי ממשלה. מה קידם את יפן, ולמה ישראל נותרה מאחור?

23 באוקטובר 2025

הורדת אחוז החסימה לא תביא קולות חדשים לפוליטיקה אלא רק תשמר כנסת מגזרית ומקוטבת. במקום לשנות את הכללים מטעמים פוליטיים, עדיף לקדם רפורמה כמו "פתק פתוח למחצה", שתחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים ותעודד אחריותיות במערכת הפוליטית.

21 באוקטובר 2025

מתי ולמה הוקמה הוועדה המייעצת למינויים בכירים, מהן סמכויותיה ואיזה מינויים נועדה לבדוק? כל מה שצריך לדעת על "ועדת גרוניס" שתבחן את מועמדותו של האלוף זיני לראשות השב"כ.

15 בספטמבר 2025

בשל חשיבות תפקידו של יו"ר ועדה בכנסת, הדחתו דורשת הליך מורכב וחריג. למרות שמדובר בהליך חוקי, השימוש בצעד הזה נדיר ומחדד את המתח שבין משמעת קואליציונית לבין עצמאות הכנסת.

הוועדה הציבורית העוסקת במימון מפלגות נועדה להיות בלתי תלויה, מתוך הבנה שהפוליטיקאים נגועים בניגוד עניינים ביחס לנושא זה. מינוי שני חברים חדשים בעלי זיקה פוליטית לוועדה, חותר תחת הרעיון הזה ולמעשה יאפשר לחתול לשמור על השמנת.

ממשלת ישראל ה-37 היא לא הראשונה המתמודדת עם טלטלות בתוך הקואליציה. ההיסטוריה הפוליטית של ישראל משופעת בהתפטרויות שרים ופרישת סיעות. אבל ניסיון העבר מלמד שברוב המקרים טלטלות כאלה לא מפילות ממשלות.

חוק ההדחה, המעניק לחברי הכנסת סמכות להפסיק את כהונתו של ח"כ נבחר, חריג מאוד בעולם הדמוקרטי. גם בדמוקרטיות שבהן קיים כלי דומה – הוא מופעל לעיתים נדירות ולא נעשה בו שימוש פוליטי. המצב הקיים בישראל, לעומת זאת, עלול לפגוע קשות בזכות לבחור ולהיבחר ובזכותו של המיעוט לייצוג. בעייתיות זו ניכרת גם בהליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה.

אירועי השבעה באוקטובר, הפיכה משטרית, לחימה בלתי פוסקת, אלימות רצחנית ברחובות, יוקר מחייה מאמיר – כל אלה לא הצליחו לערער את יציבות הקואליציה. האם בסופו של דבר מה שיפיל את ממשלת נתניהו הוא המחלוקת על גיוס בחורי הישיבות? מבט אל ההיסטוריה של משברים קואליציוניים על רקע דת ומדינה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הקים פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר. הפורום מסייע למיפוי אתגרים מערכתיים הפוגעים ביעילות ומועילות של המערכת הציבורית, תיקוף המלצות מדיניות ושינויים מבניים לחיזוק העצמאות, מקצועיות ואובייקטיביות השירות הציבורי.
עם פרוץ המלחמה, זימנו את הפורום ל"צו 8 חברתי-לאומי" כדי לחשוב על מענים בשעת חירום, ולגבש סדרה של המלצות עבור מקבלי ההחלטות בממשלה.

היוזמה וההובלה של הפורום מטעם המכון היא בידי עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין וד"ר אסף שפירא, מנהלי תוכניות רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות, בהתאמה.

בעמוד זה נרכז את סיכומי המפגשים, התובנות וההמלצות שעולות בפורום.

ישראל מדורגת היום במקום ה-103 מתוך 185 מדינות בייצוג נשים בפרלמנט, והפער בינה לבין ממוצע מדינות ה-OECD הולך וגדל. גם בממשלה הייצוג הנשי מדשדש, לעומת מגמות של שיפור מתמיד בדמוקרטיות בעולם.

בתוך קצת יותר מעשור איבדה ישראל 8 נקודות במדד החופש של ארגון Freedom House, הידרדרות שמציבה אותה ליד מדינות כמו ברזיל ונמיביה.

מיהו זקן חברי הכנסת, מי נאם את הנאום הארוך ביותר אי פעם, איזו ועדה מוסמכת להקים ועדת חקירה ממלכתית ולמה פסל המנורה נמצא בחוץ ולא בפנים? הכנסת חוגגת 76, וזו הזדמנות טובה לבדוק כמה אתם באמת מכירים את בית הנבחרים שלנו.

13 בפברואר 2025

התדירות הגבוהה של הבחירות לכנסת עלולה להטעות: יחסית לדמוקרטיות אחרות, לאזרחי ישראל אין מספיק זירות בחירה והצבעה שדרכן יוכלו להשפיע על השלטון. התוצאה עלולה להיות נתק בין השלטון לאזרחים, וחוסר שביעות רצון שאין דרך פורמלית להביע אותה.

20 בינואר 2025

ממשלת ישראל הנוכחית מינתה הכי פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה בעשרים השנים האחרונות לפחות, והיום לא מכהנת שום אישה בתפקיד. למצב העגום הזה יש השלכות חוקיות, חברתיות ומקצועיות.

בשיטת בחירות אזורית או אישית חברי הפרלמנט הם אמנם נציגי מפלגות, אך הם גם נציגי אזרחים או אזורים שבחרו בהם באופן אישי – ולכן מחויבים כלפי ציבור רחב הרבה יותר ולא רק כלפי המפלגה ומנהיגה.

לאחרונה הודיעו מפלגות העבודה ומרצ כי בכוונתן להתאחד, אם כי למעשה מדובר באיחוד כמעט-מלא, ובאופן פורמלי ימשיכו להתקיים שתי מפלגות נפרדות. אף שכיום מדובר בשתי מפלגות קטנות יחסית – מרצ אינה מיוצגת כלל בכנסת הנוכחית ולעבודה יש ארבעה מנדטים בלבד – הרי שמבחינה היסטורית ובתוך מחנה השמאל הציוני מדובר באירוע משמעותי.

ביטול הדגם לא יפתור את הקלות הבלתי-נסבלת שבה אפשר לשנות את חוקי היסוד בכלל ואת כללי המשחק המשטריים בפרט. לכן, יש לפעול לקידום וחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את מעמד חוקי היסוד, הנושאים הנכללים בהם והליך חקיקתם.

הממשלה התחזקה במובנים מסוימים על חשבון הכנסת בעיקר בשלושת החודשים הראשונים של כנס החורף - תהליך אופייני בעתות משבר, בשל הצורך במתן מענה מהיר לצורכי מצב החירום: הוטלה הגבלה זמנית על מספר השאילתות וההצעות לסדר היום שעלו לדיון, בוטלו דיוני המליאה למשך תקופה קצרה בימי שלישי וניכר כי גם חלה ירידה בכמות הצעות החוק הפרטיות שהגישו הח"כים בהשוואה לכנס הקודם.

מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.

בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.

הרחבת זכות ההצבעה לאוכלוסייה זו היא מהלך חיובי, אך עליה להתבצע תוך בחינת כלל הקבוצות הזכאיות להצביע אך נמצאות בחו"ל ובהסתמך על קריטריונים ברורים, כלליים וענייניים.

שרי התקשורת והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמנם הכריזו שימנו נשים לתפקידים, אך המינויים טרם הובאו לאישור הממשלה כנדרש.

בשנים 2015-1996 חל שיפור של ממש בנוכחות הנשית בכנסת ואף בממשלה. מאז נראה שמגמת העלייה נבלמה והייצוג הנשי בזירות הפוליטיות המרכזיות מדשדש, במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.

לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות , החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה - חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 93% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 66%-70% במושב הקודם • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

ההפיכה המשטרית אותה קידמה הממשלה לפני ה-7.10 נגד מערכת המשפט, התקשורת, החברה האזרחית והאקדמיה הייתה שיאו של גל פופוליסטי שבמרכזו בוז עמוק למקצוענות וליריבים פוליטיים. מהלכי הממשלה העצימו את קשיי ההתמודדות עם אתגרי "חרבות ברזל".

הוועדה רשאית להטיל על הח"כים מגוון סנקציות, מנזיפות דרך שלילת זכות דיבור במליאה ועד שלילת שכר. במושב הראשון של הכנסת ה-25, היא הטילה סנקציות על חברים בקואליציה ובאופוזיציה – ועוד היד נטויה.

לאחר התפטרות שרת ההסברה, החליטה הממשלה לסגור את המשרד – וטוב שכך. לצד בזבוז הכספים שבהקמת משרד חדש, פעילויות ההסברה בזירה הבין-לאומית פוזרו בין משרדי רה"מ (מערך ההסברה), החוץ, התפוצות וההסברה. כך, משרדים שונים קידמו במקביל וללא תיאום תכניות שונות ואף סותרות. על הפוליטיקאים והציבור לקחת אחריות ולהמשיך ולצמצם את משרד הממשלה.

גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא-ביטון מצטרפים לממשלה ה-37, שבכך תשבור שיא בגודלה: 39 שרים. כל החמישה יכהנו ללא תיק, בדגם דומה לממשלת החירום שהוקמה ב-1967.

מלחמת "חרבות ברזל" מתרחשת על רקע פילוג קשה בציבור ובפוליטיקה הישראלית לנוכח יוזמות הממשלה לשינויים במערכת המשפט. כך שבה לסדר היום הפוליטי האפשרות לשינוי הרכב הממשלה, כשמונחים כ"ממשלת אחדות", "ממשלת מומחים" ו"ממשלת חירום" נאמרים גם מפי המנהיגים. מה משמעותם מבחינה פוליטית וחוקית?

שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.

מתוך 26 הצעות החוק הפרטיות שהשלימו את הליך החקיקה במושב הראשון של כהונת הכנסת, 10 קיבלו פטור מחובת הנחה וחלקן, כמו חוק הפרוטקשן או החוק לקידום נשים שאושר בטרומית בלבד, היו צריכות להיות מוגשות כהצעות ממשלתיות. כמחצית מתוך ההצעות שאושרו במושב הקיץ הן פרי שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה, עלייה לעומת רבע בלבד במושב החורף.

הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.

הבחירות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר הן הזדמנות של ממש לרתום את האנרגיות המרשימות של תנועת המחאה לכדי הישגים פוליטיים. אסור לפספס אותה.

ריבוי של "נקודות וטו" כגון ממשל אזורי נבחר, בית נוסף בפרלמנט ומתן סמכות וטו לנשיא יוכל לסייע בבלימה או בשינוי של חוקים בעייתיים. מחקרים אמפיריים כבר הצביעו על האפקטיביות של מצב כזה במאבק נגד "נסיגה דמוקרטית" ומשטרים פופוליסטיים.

התיקון כולל מהלכים חשובים כמו הרחבת השקיפות בנוגע להסכמים פוליטיים והגברת הגמישות בהצבעה בבחירות. עם זאת, הוא לא פותר את המצב שבו ראש רשות מתמודד ברשימה פיקטיבית רק כדי לזכות במקום נוסף במועצה - ואף עלול להחריף אותו.

למנגנון תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות, להצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים או לשוויון מגדרי מוחלט ברשימה, יש פוטנציאל ממשי לתרום לייצוג הנשים ברשויות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

אם ההפיכה המשטרית תתממש, תגיע ישראל לבחירות הבאות תחת כללי משחק חדשים שיהנדסו תוצאות שיטיבו עם הקואליציה וימנעו חילופי שלטון. די להתבונן בתקדימי הונגריה וטורקיה כדי להבין לאן נושבות הרוחות.

נשיאת הונגריה החזירה לפרלמנט חוק שחושף משפחות להט"ביות להלשנה ונשיא פולין בלם רפורמה שמגדילה את תלות מערכת החינוך בשר. גם בישראל יש לשקול להעניק לנשיא סמכות להחזיר לעיון הכנסת חקיקה שעלולה לפגוע באופי המדינה.

אם יוזמות החקיקה אכן מיועדות להגביר את השפעת הציבור על עיצוב המדיניות, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שתכלול מרכיבים אישיים ואזורים שיגבירו את האחריותיות וההיענות של הנבחרים לציבור. כל עוד השיטה לא תשתנה, העברת הכוח לקואליציה לא תשרת אותו אלא רק תגביר את החשדנות כלפי מניעיה.

גם במושב זה נמשך הניסיון לשנות את כללי המשחק הפוליטיים כדי לשרת את הקואליציה המכהנת, בין השאר בחוק הנבצרות ובחוק דרעי 1. לצד זאת, ועדות הכנסת הניחו על שולחנה מספר גבוה יחסית של שש הצעות חוק, ששתיים מתוכן כבר אושרו בקריאה שלישית.

שליטת הממשלה בכנסת באמצעות הרוב הקואליציוני מתאפשרת בשל שיטת הבחירות הארצית ושיטות בחירת המועמדים במפלגות. לאף רוב זמני או מקרי בפרלמנט אין לגיטימציה לפגוע בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובכללי המשחק שעליהם הם מושתתים, ולכן יש לחזק את הכנסת ואת יכולת הפיקוח שלה על הממשלה.

למרות הרחבת החוק הנורווגי, רק כשני שלישים מהשרים התפטרו מהכנסת במסגרתו – פחות מבממשלה הקודמת. עם זאת, נחשף שוב חסרונו של החוק בהגברת חוסר היציבות בכנסת ובשיבוש עבודתה.

ההצעה מתעלמת מחובת הנאמנות של השירות הציבורי כלפי הציבור, שמימושה מחייב לשקול את טובת הציבור ולהכריע בין אינטרסים, המתנגשים לעתים עם אינטרסים פרטיים של מבקשי שירות. היא מאפשרת להטיל פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פעולות מגוונות המייחסות זדון לשירות הציבורי ומוגדרות כהתעמרות, ובכך יוצרת כלי להלך אימים על נותני שירות לציבור.

ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.

קשיים להבטיח את חשאיות ההצבעה ולזהות תקלות וניסיונות התערבות זרים הם חלק מהמכשולים העומדים בדרכה של ההצבעה האינטרנטית בדמוקרטיה היחידה בעולם. האם ובאיזה היקף על ישראל לאמץ את השיטה או חלק ממנה?

אם ב-2022 הגיע ייצוג הנשים לשיא בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, הרי שכיום התרחקה ישראל ממדינות שבהן נשים הן הרוב בממשלה או מכהנות כשרות בממשלות שוות-ייצוג. הקו האידיאולוגי של הממשלה לא צפוי לשפר את מעמדן.

המנגנון שבהצעת החוק החדשה קריטי לעידוד נשים להתמודד לראשות רשויות מוחלשות חברתית-כלכלית. אם תחול על הבחירות המקומיות הקרובות היא יכולה להשפיע על מועמדות פוטנציאליות להתמודד ולשפר את המצב הנוכחי שבו רק בראש 5% מהרשויות בישראל עומדת אישה.

ישראל כבר ידעה בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות. אף שחוק יסוד: הנשיא מקנה בעיקר סמכויות סמליות ולא ביצועיות, האם הנשיא הנוכחי יוכל לעמוד מנגד כשמתערערים יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה?

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהזהות החוקתית של ישראל. בזכות עצמאותו מקבלת עמדת הממשלה יחס מכבד מצד מערכת המשפט והאזרחים ולכן אסור לפגוע בה.

נוכח הצורך להגדיל את מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית מלאה, ולמרות חסרונות כעלות ותחלופה גבוהות, יש לבחון חקיקת חוק נורווגי "מלא" שיחייב את כל השרים וסגניהם להתפטר מהכנסת.

כמעט כל ח"כ שני בקואליציה מונה לשר, ומספר השרים גדול משמעותית בהשוואה לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שדומות לישראל בגודל האוכלוסייה.

מאז שנות ה-90 חלה ירידה קיצונית ביציבות הפוליטית, כך ששרים מכהנים תקופות קצרות למדי במשרדי מפתח כחוץ, פנים, אוצר וחינוך. לממשלה החדשה יש פוטנציאל לשנות זאת ולקדם מדיניות לטווח ארוך.

יכולתו של ממלא המקום להטיל וטו על קביעת סדר היום של הוועדה מנוצלת לרעה בידי גורמים המבקשים לצמצם את גבולות הדמוקרטיה. הכוחות הפוליטיים שפיצלו בעבר משרדים והמציאו תפקידים כאתנן קואליציוני אחראים למצב שנוצר כעת.

‎כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל, וייחודו בכך שהוא מכנס סביבו אנשי עסקים מובילים, אקדמאים מהשורה הראשונה ובכירים בממשלה ובמגזר הציבורי לדיון משותף לטובת הכלכלה והחברה בישראל תוך התמקדות באתגרי המשק. כמדי שנה נקיים בכנס דיונים מעמיקים בסוגיות הבוערות שעל סדר היום הכלכלי-חברתי. על רקע המלחמה הנמשכת זה שנתיים וחצי, דיוני הכנס יעסקו במגוון הסוגיות הבוערות, בהן סדרי העדיפויות בתקציב המדינה והאיזון הנדרש בין צורכי הביטחון לצורכי החברה האזרחית; הסיוע הנדרש לאוכלוסיות ולאזורים שנפגעו כלכלית מהמלחמה; מנועי הצמיחה של המשק לשנים הבאות, צמיחה מכלילה לענפי המשק ועובדיו וההיערכות הנדרשת לעידן הבינה המלאכותית. לבסוף, נבחן פרדיגמה כלכלית חדשה ליחסי המדינה והחברה החרדית ונציג מדריך לתיעדוף רפורמות להפחתת יוקר המחיה. הדיונים יתבססו על מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ועל פעילות צוותי העבודה שהמכון מוביל לאורך השנה | יו"ר הכנס: פרופ' קרנית פלוג; מנהלת הכנס: דפנה אבירם-ניצן; נשיא המכון: יוחנן פלסנר | שריינו ביומן: 3-2 ביוני, 2026 | הכנס ישודר בשידור חי | הכנס למוזמנים בלבד

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

ברקע כנס החורף וחזרתן של שלל יוזמות חקיקה לשולחן הכנסת, עולה גם שאלת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת. בכנס מיוחד שנקיים השבוע נבדוק: האם עדיין נשמרת הפרדת הרשויות? איך משפרים את עבודת הכנסת, מחזקים את מעמדה ושומרים על עצמאותה? | ישתתפו: ראשי סיעות, גורמי ממשל בעבר ובהווה, בכירים בצוות המקצועי של הכנסת, חוקרות וחוקרי המכון | יום ה' | 4 בדצמבר 2025 | 14:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | למוזמנים בלבד | הכנס יועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

הסדנה לשוויון בבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בהצעות לשינוי מבנה והרכב מליאת ועדת הבחירות ובאפשרות להקים רשות בחירות לאומית עצמאית ובלתי תלויה, בדומה לקיים בדמוקרטיות אחרות.

  • למוזמנים בלבד

דיון בנושא אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית והאתגרים הנובעים מהאסדרה החלקית לקראת הבחירות הקרובות בישראל.

  • שידור חי

עד כמה מדינת ישראל מוכנה וערוכה למערכת בחירות בצל מגפת הקורונה, ומהם האתגרים הניצבים לפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקיום מערכת בחירות כזאת? מפגש מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס

  • שידור חי

דיון מיוחד על התיקונים הנדרשים לייצוב המערכת הפוליטית; משמעות הוספת רכיב אישי לשיטת הבחירות; והדרכים לחיזוק הרכיב האזורי והמקומי

  • שידור חי

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

איזו שיטה לבחירת מועמדים לכנסת מתאימה לתרבות הפוליטית הישראלית? מהם היתרונות ונקודות התורפה של השיטות השונות, החל משיטת המנהיג ועד לפריימריז פתוחים? ומהן ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים באימוץ מודל של פריימריז פתוחים?

  • למוזמנים בלבד

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה

  • למוזמנים בלבד

במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים ב-4.4.17 בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

בימים אלו בוחרות המפלגות בארצות הברית את מועמדיהן לנשיאות, לאחר פריימריז פתוחים בהשתתפות מיליוני בוחרים. האם הליך דומה יכול להיות בישראל? האם הוא יסייע לייצב את המערכת הפוליטית?

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הכינוס השני של השדולה לחיזוק מעמד הכנסת בהובלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ובהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הדיון יוקדש להיקפי הצעות החוק הפרטיות המובאות בפני הכנסת שהיא הגבוהה ביותר במדינות העולם המערבי.

טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בעשורים האחרונים נרשם גידול במספר הלוביסטים בכנסת הפועלים בשם בעלי אינטרסים וקבוצות שונות מול המחוקקים ומול גורמי הממשלה, כדי להשפיע על החלטותיהם. לקראת העלאת הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועד להסדיר את פעילות השדלנים, יתקיים דיון בנושא.

default

המכון הישראלי לדמוקרטיה נרתם במלוא המרץ כדי לקדם תיקונים שיקנו יציבות לשיטת הממשל הקיימת כיום בישראל. אנו מזהים כעת חלון הזדמנויות נדיר שבו הן גורמים מרכזיים במערכת הפוליטית מבינים את הצורך בשינוי ובתיקון, והן הציבור הישראלי, שמאס במערכות בחירות תכופות ומעוניין לראות רפורמות המיטיבות עמו ועם האינטרס הלאומי הרחב - מבינים היטב את צו השעה.

default

אות הפרלמנטר הוענק השנה בטקס חגיגי בלשכת יו"ר הכנסת, לחברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) על עבודתם הפרלמנטרית היסודית והמעמיקה בכנסת ה-19.

  • למוזמנים בלבד
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי

מפגש אחרון בסדרת ממפגשים של קבוצת מחקר, אשר המשתתפים בה עובסקים כל אחד בתחום אחר הקשור במהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977.

default

מפגש חמישי בסדרת מפגשים בהם משתתפים חוקרים - בן בכירים והן צעירים - העוסקים בהשפעות המהפך הפוליטי של שנת 1977 על סך היבטיו: הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה ועוד.

default

מפגש רביעי מתוך 6 מפגשים של קבוצת מחקר שחבריה עוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977, על מכלול היבטיו בתחומים שונים.

default

אירוע חגיגי באוניברסיטת תל אביב לכבוד הופעת הספר "המערכת הפוליטית בישראל" מאת דנה בלאנדר ויצחק גל-נור.

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

מפגש שני בסדרת מפגשים לחוקרים העוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו.

default

סדרת מפגשים לחוקרים צעירים ובכירים העוסקים במחקריהם בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו בתחומי הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה, ובין היתר הדמוקרטיה הישראלית, יחסי חוץ ומדיניות חוץ ועוד.

default

טקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין

default

ערב דיון לכבוד ספרם של יצחק גל־נור ודנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל".

יום עיון בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בהשתפות ראשי ערים, חברי כנסת, חוקרים ואנשי שטח.

  • למוזמנים בלבד
default

דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
default

ביום חמישי, 18 במרס 2010, ג' בניסן תש"ע, התקיים המפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל. הפורום, בראשות הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר, מאגד חברי כנסת ויושבי ראש כנסת לשעבר, שופטי בית המשפט העליון בדימוס, אנשי ציבור, אנשי אקדמיה ומנהיגים מעולם העסקים. במהלך המפגש חברי הפורום דנו בממצאים העולים מחומרי ההכנה אשר נכתבו על ידי הצוות המחקרי של הפורום המורכב מאנשי המקצוע המובילים בתחומם.

default