הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
ראש התוכנית; עמית מחקר
דוקטור מטעם המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ושימש כפוסט דוקטורנט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אירופאיים בפריז. הוא עוסק, בין השאר, בייצוגיות פוליטית, מפלגות פוליטיות, הקשרים שבין כסף ופוליטיקה ורפורמות בשירות המדינה בישראל.
עמית מחקר
פרופ' קניג הוא מומחה בפוליטיקה השוואתית וקיבל את הכשרתו בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת UBC שבוונקובר, קנדה. משמש מרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון.
חוקרת
דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה היא חוקרת את מאזן הכוחות המוסדי בין הסיעות לבין נציגיהם בפרלמנט במבט השוואתי.
בעלת תואר שני בפוליטיקה השוואתית מ-LSE (בית הספר לכלכלה של לונדון) עם התמחות בדמוקרטיה ותהליכי דמוקרטיזציה, וכן תואר בתקשורת ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית.
תחומי התמחות: הרשות המחוקקת ועבודת הכנסת, מועצות מקומיות, מפלגות ובחירות.
עוזר מחקר
חוקר את המוסדות הפוליטיים בישראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, מתוך התמקדות בשיטות בחירה, רשויות מבצעות ומפלגות.
מאת: אביטל פרידמן
לאחר פיזור הכנסת, מה גורלן של הצעות חוק שטרם השלימו את הליך החקיקה – ובהן הצעות דרמטיות ובעייתיות כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (ופוליטית) וחוק המעונות? האם אפשר יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה באמצעות החלת "דין רציפות"? מהו מנגנון זה ומהם התנאים הנדרשים להפעלתו?
מאת: גאיה סתיו סיגאוי, אביטל פרידמן
לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש אוקטובר, יצאה הכנסת לפגרת בחירות ב-18 ביולי. מהי פגרת הבחירות וכיצד נקבע מתי היא מתחילה? האם הוועדות והמליאה יכולות לפעול כרגיל, במיוחד בנוגע לחקיקה? כיצד התפתחו והשתנו המנהגים לגבי פגרת בחירות לאורך השנים?
מאת: פרופ' עופר קניג
מבין הדמוקרטיות הפרלמנטריות ב-OECD, ישראל היא כמעט שיאנית בתדירות הבחירות. האשם העיקרי בכך הוא כמובן המשבר של 2022-2019, במהלכו נדרשו אזרחי ישראל להגיע 5 פעמים אל הקלפי, אבל ישראל לא הצטיינה ביציבות שלטונית עוד לפני כן.
מאת: פרופ' עופר קניג
חובתה של המדינה להבטיח שכל אזרחיה יוכלו לממש את זכותם להצביע. אבל ההחלטה שלא להציב קלפיות בבתי דיור מוגן בבחירות 2026 מדאיגה מאוד גם בשל האפשרות שהמניע אינו ענייני אלא פוליטי. כשממשלה מתחילה לשאול לא האם שינוי מסוים משרת את זכות הבחירה אלא למי הוא מועיל אלקטורלית, היא מטשטשת את הגבול בין ניהול הוגן של הבחירות לבין מניפולציה של כללי המשחק
מאת: ד"ר אסף שפירא
הצעת החוק, שכוללת המלצות שגיבשה הוועדה הציבורית למימון מפלגות, מבקשת להקל על מפלגות לקראת הבחירות בהיבטים שונים: גובה המימון, החזר הלוואות, גובה (ומועד קבלת) המקדמות, ובנוסף להרחיב את המימון לסיעות חדשות וקטנות. ניכר שהוועדה השקיעה מחשבה בניסיון לשמור על עיקרון השוויון בבחירות, ועם זאת – שינוי כללי המשחק חודשים ספורים לפני הבחירות אינו רצוי ואף עלול להיות בעייתי. הדרך הראויה לעשות זאת היא באמצעות רפורמה קבועה ומקיפה – כפי שהוועדה הציבורית ממליצה לעשות לאחר הבחירות
מאת: ד"ר גיא לוריא, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר אסף שפירא, עו"ד נעה גשן
הצעת חוק הבחירות לכנסת ה־26 כוללת שורת הסדרים שנועדו להרחיב את הנגישות להצבעה, ובהם אפשרות לקבוע כתובת לצורכי בחירות, הסדרי הצבעה למפונים והצבת קלפיות בבתי אבות. בנוסף, היא מסדירה את הליכי בחינת כשירותם של מועמדים, מרחיבה את חובת השקיפות בתעמולת בחירות וקובעת חובת סימון לתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. כדי שההסדרים המוצעים אכן יחזקו את מימוש הזכות לבחור ואת תקינות הליך הבחירות, צריך לדייק עוד את ההוראות הנוגעות לחובת השקיפות בתעמולה ולסימון התכנים.
מאת: ד"ר אסף שפירא
הטענה לפיה אין לתת משקל להתנגדותו של אשר גרוניס למינוי רומן גופמן לראש המוסד, משום שהתנגד בעבר גם למינוי אביחי מנדלבליט וגלי בהרב ממארה לתפקיד היועמ"ש – נובעת מאי הבנה כפולה: מדובר בשתי ועדות שונות שכל אחת שונה בהרכבה ובתפקידה, ובפועל – נשיא בית המשפט העליון בדימוס אינו חריג בהשוואה לחברים האחרים בוועדות אלה.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל נבחנת מדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בכמה מאפיינים חשובים. למה הכנסת שלנו קטנה יחסית והממשלה דווקא גדולה, ואיזו יכולת השפעה יש לבוחרים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אבל אין לישראלים? כל ההסברים על השיטה הישראלית.
מאת: פרופ' עופר קניג
היציבות בייצוגן של נשים בכנסת נמשכת והשיפור המשמעותי שהתחולל בין השנים 1999 ו-2015 נבלם. גם בממשלה הייצוג הנשי אינו במגמת שיפור אלא דווקא נסיגה בהשוואה לממשלה הקודמת, והוא נמוך במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
במצב שבו מועמדים לכנסת נבחרים רק במסגרת רשימה אחת שהיא "עסקת חבילה", הפוליטיקה הישראלית סובלת ממרחק גדול מדי, אפילו ניתוק, בין הציבור לבין נבחריו. הפתרון: שיטה שתאפשר להצביע גם למועמדים ספציפיים מתוך הרשימה, ותשנה את תחושת המחויבות והאחריות של הח"כים כלפי הבוחרים.
מאת: פרופ' עופר קניג
היום הושקה בכנסת השדולה לקידום "פתק חצי פתוח" – הצעה המבוססת גם על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזוכה לתמיכה חוצת מחנות פוליטיים.
מה אומרת ההצעה? איך היא תשפיע על הפתק שתשימו בקלפי? ולמה זו הדרך לתקן את השיטה בישראל?
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, עושה סדר.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, פרופ' גדעון רהט
המערכת הפוליטית בישראל מתמודדת בעשור האחרון עם אתגרים עמוקים - חוסר יציבות, קיטוב גובר וריכוז כוח הולך וגובר בידי הממשלה. האם התהליכים בלתי נמנעים, או סימפטומים של בעיות מבניות בשיטה?
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את פרופ׳ גדעון (גידי) רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומהחוקרים המובילים של המערכת הפוליטית בישראל, לשיחת עומק על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ועל הדרכים האפשריות לתקן אותה. כיצד נוצר ריכוז הכוח הנוכחי? מה קרה למפלגות ולמנגנוני האיזון והבלמים? האם שיטת הבחירות הקיימת עדיין מתאימה ורלוונטית למציאות הפוליטית והחברתית של ישראל? ומהם הפתרונות האפשריים, מבחירות אזוריות ופתק "חצי פתוח" ועד אסיפות אזרחים וביזור סמכויות לשלטון המקומי.
מאת: אסף הימן
הורדת אחוז החסימה לא תביא קולות חדשים לפוליטיקה אלא רק תשמר כנסת מגזרית ומקוטבת. במקום לשנות את הכללים מטעמים פוליטיים, עדיף לקדם רפורמה כמו "פתק פתוח למחצה", שתחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים ותעודד אחריותיות במערכת הפוליטית.
מאת: ד"ר אסף שפירא, פרופ' עופר קניג, ד"ר עמיר פוקס, אסף הימן
התדירות הגבוהה של הבחירות לכנסת עלולה להטעות: יחסית לדמוקרטיות אחרות, לאזרחי ישראל אין מספיק זירות בחירה והצבעה שדרכן יוכלו להשפיע על השלטון. התוצאה עלולה להיות נתק בין השלטון לאזרחים, וחוסר שביעות רצון שאין דרך פורמלית להביע אותה.
מאת: ד"ר אסף שפירא
לאחרונה הודיעו מפלגות העבודה ומרצ כי בכוונתן להתאחד, אם כי למעשה מדובר באיחוד כמעט-מלא, ובאופן פורמלי ימשיכו להתקיים שתי מפלגות נפרדות. אף שכיום מדובר בשתי מפלגות קטנות יחסית – מרצ אינה מיוצגת כלל בכנסת הנוכחית ולעבודה יש ארבעה מנדטים בלבד – הרי שמבחינה היסטורית ובתוך מחנה השמאל הציוני מדובר באירוע משמעותי.
מאת: ד"ר אסף שפירא
בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.
מאת: ד"ר אסף שפירא
לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.
מאת: ד"ר אסף שפירא
עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
לאחר התפטרות שרת ההסברה, החליטה הממשלה לסגור את המשרד – וטוב שכך. לצד בזבוז הכספים שבהקמת משרד חדש, פעילויות ההסברה בזירה הבין-לאומית פוזרו בין משרדי רה"מ (מערך ההסברה), החוץ, התפוצות וההסברה. כך, משרדים שונים קידמו במקביל וללא תיאום תכניות שונות ואף סותרות. על הפוליטיקאים והציבור לקחת אחריות ולהמשיך ולצמצם את משרד הממשלה.
מאת: ד"ר אסף שפירא
מלחמת "חרבות ברזל" מתרחשת על רקע פילוג קשה בציבור ובפוליטיקה הישראלית לנוכח יוזמות הממשלה לשינויים במערכת המשפט. כך שבה לסדר היום הפוליטי האפשרות לשינוי הרכב הממשלה, כשמונחים כ"ממשלת אחדות", "ממשלת מומחים" ו"ממשלת חירום" נאמרים גם מפי המנהיגים. מה משמעותם מבחינה פוליטית וחוקית?
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.
מאת: דוד שורמן
הצעת חוק חדשה מבקשת להחליף את הוועדה, בראשות שופט עליון בדימוס, נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור, בוועדה פוליטית בשליטת הקואליציה. לקראת פרישתם הצפויה של מפכ"ל המשטרה ונציבת השב"ס בשל חיכוכים עם השר בן גביר, גובר החשש מפני מינויים על בסיס נאמנות מיניסטריאלית במקום מקצועיות.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ריבוי של "נקודות וטו" כגון ממשל אזורי נבחר, בית נוסף בפרלמנט ומתן סמכות וטו לנשיא יוכל לסייע בבלימה או בשינוי של חוקים בעייתיים. מחקרים אמפיריים כבר הצביעו על האפקטיביות של מצב כזה במאבק נגד "נסיגה דמוקרטית" ומשטרים פופוליסטיים.
מאת: ד"ר אסף שפירא
התיקון כולל מהלכים חשובים כמו הרחבת השקיפות בנוגע להסכמים פוליטיים והגברת הגמישות בהצבעה בבחירות. עם זאת, הוא לא פותר את המצב שבו ראש רשות מתמודד ברשימה פיקטיבית רק כדי לזכות במקום נוסף במועצה - ואף עלול להחריף אותו.
מאת: ד"ר אסף שפירא, פרופ' יניב רוזנאי
אם יוזמות החקיקה אכן מיועדות להגביר את השפעת הציבור על עיצוב המדיניות, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שתכלול מרכיבים אישיים ואזורים שיגבירו את האחריותיות וההיענות של הנבחרים לציבור. כל עוד השיטה לא תשתנה, העברת הכוח לקואליציה לא תשרת אותו אלא רק תגביר את החשדנות כלפי מניעיה.
מאת: עו"ד עדנה הראל פישר
ההצעה מתעלמת מחובת הנאמנות של השירות הציבורי כלפי הציבור, שמימושה מחייב לשקול את טובת הציבור ולהכריע בין אינטרסים, המתנגשים לעתים עם אינטרסים פרטיים של מבקשי שירות. היא מאפשרת להטיל פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פעולות מגוונות המייחסות זדון לשירות הציבורי ומוגדרות כהתעמרות, ובכך יוצרת כלי להלך אימים על נותני שירות לציבור.
מאת: ד"ר אסף שפירא
ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.
מאת: פרופ' עופר קניג
אם ב-2022 הגיע ייצוג הנשים לשיא בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, הרי שכיום התרחקה ישראל ממדינות שבהן נשים הן הרוב בממשלה או מכהנות כשרות בממשלות שוות-ייצוג. הקו האידיאולוגי של הממשלה לא צפוי לשפר את מעמדן.
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל, וייחודו בכך שהוא מכנס סביבו אנשי עסקים מובילים, אקדמאים מהשורה הראשונה ובכירים בממשלה ובמגזר הציבורי לדיון משותף לטובת הכלכלה והחברה בישראל תוך התמקדות באתגרי המשק. כמדי שנה נקיים בכנס דיונים מעמיקים בסוגיות הבוערות שעל סדר היום הכלכלי-חברתי. על רקע המלחמה הנמשכת זה שנתיים וחצי, דיוני הכנס יעסקו במגוון הסוגיות הבוערות, בהן סדרי העדיפויות בתקציב המדינה והאיזון הנדרש בין צורכי הביטחון לצורכי החברה האזרחית; הסיוע הנדרש לאוכלוסיות ולאזורים שנפגעו כלכלית מהמלחמה; מנועי הצמיחה של המשק לשנים הבאות, צמיחה מכלילה לענפי המשק ועובדיו וההיערכות הנדרשת לעידן הבינה המלאכותית. לבסוף, נבחן פרדיגמה כלכלית חדשה ליחסי המדינה והחברה החרדית ונציג מדריך לתיעדוף רפורמות להפחתת יוקר המחיה. הדיונים יתבססו על מחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ועל פעילות צוותי העבודה שהמכון מוביל לאורך השנה | יו"ר הכנס: פרופ' קרנית פלוג; מנהלת הכנס: דפנה אבירם-ניצן; נשיא המכון: יוחנן פלסנר | שריינו ביומן: 3-2 ביוני, 2026 | הכנס ישודר בשידור חי | הכנס למוזמנים בלבד
ברקע כנס החורף וחזרתן של שלל יוזמות חקיקה לשולחן הכנסת, עולה גם שאלת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת. בכנס מיוחד שנקיים השבוע נבדוק: האם עדיין נשמרת הפרדת הרשויות? איך משפרים את עבודת הכנסת, מחזקים את מעמדה ושומרים על עצמאותה? | ישתתפו: ראשי סיעות, גורמי ממשל בעבר ובהווה, בכירים בצוות המקצועי של הכנסת, חוקרות וחוקרי המכון | יום ה' | 4 בדצמבר 2025 | 14:30-09:30 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים | למוזמנים בלבד | הכנס יועבר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
הסדנה לשוויון בבחירות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בהצעות לשינוי מבנה והרכב מליאת ועדת הבחירות ובאפשרות להקים רשות בחירות לאומית עצמאית ובלתי תלויה, בדומה לקיים בדמוקרטיות אחרות.
דיון בנושא אסדרת תעמולת בחירות דיגיטלית והאתגרים הנובעים מהאסדרה החלקית לקראת הבחירות הקרובות בישראל.
עד כמה מדינת ישראל מוכנה וערוכה למערכת בחירות בצל מגפת הקורונה, ומהם האתגרים הניצבים לפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקיום מערכת בחירות כזאת? מפגש מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס
דיון מיוחד על התיקונים הנדרשים לייצוב המערכת הפוליטית; משמעות הוספת רכיב אישי לשיטת הבחירות; והדרכים לחיזוק הרכיב האזורי והמקומי
כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים
כנס בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כנס אלי הורביץ מתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הכנס מבוסס על תשתית מחקרית ודיונים מקצועיים, ומשלב מגוון רחב של מומחים, אנשי ממשל ואנשי עסקים
איזו שיטה לבחירת מועמדים לכנסת מתאימה לתרבות הפוליטית הישראלית? מהם היתרונות ונקודות התורפה של השיטות השונות, החל משיטת המנהיג ועד לפריימריז פתוחים? ומהן ההזדמנויות והסיכונים הכרוכים באימוץ מודל של פריימריז פתוחים?
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כנס אלי הורביץ יוצא השנה בפרויקט תלת־שנתי שיתמקד בנושאים אסטרטגיים ארוכי־טווח ובעלי חשיבות לממשלה ולמדינה. הפרויקט ייצור רציפות של מחקר ודיון, ישלב מגוון גדול יותר של מומחים ויאפשר תקשורת יעילה יותר עם הממשלה
במסגרת כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון" שהתקיים ב-4.4.17 בירושלים, התייחסו השרים שקד ולוין לסוגית המשילות ורפורמת החקיקה אותה הם מובילים בכנסת ביחד עם יו"ר הכנסת.
בימים אלו בוחרות המפלגות בארצות הברית את מועמדיהן לנשיאות, לאחר פריימריז פתוחים בהשתתפות מיליוני בוחרים. האם הליך דומה יכול להיות בישראל? האם הוא יסייע לייצב את המערכת הפוליטית?
הכינוס השני של השדולה לחיזוק מעמד הכנסת בהובלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ובהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הדיון יוקדש להיקפי הצעות החוק הפרטיות המובאות בפני הכנסת שהיא הגבוהה ביותר במדינות העולם המערבי.
טקס הענקת אות הפרלמנטר, במעמד יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי יואל אדלשטיין ובחסותו, ובהשתתפות חברי הכנסת הזוכים, עמיתיהם ובני משפחותיהם, חברי ועדת האות ונציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בעשורים האחרונים נרשם גידול במספר הלוביסטים בכנסת הפועלים בשם בעלי אינטרסים וקבוצות שונות מול המחוקקים ומול גורמי הממשלה, כדי להשפיע על החלטותיהם. לקראת העלאת הצעת חוק של ח"כ מיקי רוזנטל, שנועד להסדיר את פעילות השדלנים, יתקיים דיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה נרתם במלוא המרץ כדי לקדם תיקונים שיקנו יציבות לשיטת הממשל הקיימת כיום בישראל. אנו מזהים כעת חלון הזדמנויות נדיר שבו הן גורמים מרכזיים במערכת הפוליטית מבינים את הצורך בשינוי ובתיקון, והן הציבור הישראלי, שמאס במערכות בחירות תכופות ומעוניין לראות רפורמות המיטיבות עמו ועם האינטרס הלאומי הרחב - מבינים היטב את צו השעה.
אות הפרלמנטר הוענק השנה בטקס חגיגי בלשכת יו"ר הכנסת, לחברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) על עבודתם הפרלמנטרית היסודית והמעמיקה בכנסת ה-19.
מפגש אחרון בסדרת ממפגשים של קבוצת מחקר, אשר המשתתפים בה עובסקים כל אחד בתחום אחר הקשור במהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977.
מפגש חמישי בסדרת מפגשים בהם משתתפים חוקרים - בן בכירים והן צעירים - העוסקים בהשפעות המהפך הפוליטי של שנת 1977 על סך היבטיו: הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה ועוד.
מפגש רביעי מתוך 6 מפגשים של קבוצת מחקר שחבריה עוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977, על מכלול היבטיו בתחומים שונים.
אירוע חגיגי באוניברסיטת תל אביב לכבוד הופעת הספר "המערכת הפוליטית בישראל" מאת דנה בלאנדר ויצחק גל-נור.
מפגש שני בסדרת מפגשים לחוקרים העוסקים בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו.
סדרת מפגשים לחוקרים צעירים ובכירים העוסקים במחקריהם בבחינת השפעותיו של המהפך הפוליטי שאירע בשנת 1977 על מכלול היבטיו בתחומי הכלכלה, החברה, המשפט והפוליטיקה, ובין היתר הדמוקרטיה הישראלית, יחסי חוץ ומדיניות חוץ ועוד.
טקס במעמד יו"ר הכנסת ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין
ערב דיון לכבוד ספרם של יצחק גל־נור ודנה בלאנדר "המערכת הפוליטית בישראל".
יום עיון בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בהשתפות ראשי ערים, חברי כנסת, חוקרים ואנשי שטח.
דיון משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ולמרכז לאתיקה בירושלים.
ביום חמישי, 18 במרס 2010, ג' בניסן תש"ע, התקיים המפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל. הפורום, בראשות הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר, מאגד חברי כנסת ויושבי ראש כנסת לשעבר, שופטי בית המשפט העליון בדימוס, אנשי ציבור, אנשי אקדמיה ומנהיגים מעולם העסקים. במהלך המפגש חברי הפורום דנו בממצאים העולים מחומרי ההכנה אשר נכתבו על ידי הצוות המחקרי של הפורום המורכב מאנשי המקצוע המובילים בתחומם.