מאמרים

האירועים האלימים בגבול עם סוריה שבים ומעלים את השאלה כיצד על צה"ל להתמודד עם מצבים מורכבים בעלי אופי של הפרות סדר, המשליכים על אינטרסים ביטחוניים חשובים. קראו את טור הדעה של יובל שני בנושא.

נאומה של רבקי לרנר, סטודנטית בקמפוס החרדי בקריה האקדמית קרית אונו, על פתיחות חברתית והכרת השונה נבחר על ידי השופטים כאחד מעשרת הנאומים הטובים שיעלו לשלב חצי הגמר בתחרות הנאומים לסטודנטים 2011, שנושאה השנה: כיצד בונים סולידריות בחברה מגוונת ושסועה. מסיבות אמוניות גב' לרנר לא יכולה להשתתף בתחרות, מובאים בזאת מכתב פרישתה מן התחרות ונאומה המקורי.

לקראת הכינוס הבינלאומי בנושא תפקידם של מכוני חשיבה במשטרים דמוקרטיים שנערך ב 15-16.5.2011 מציגה כרמית הבר רקע תיאורטי לנושא, דוגמאות מהארץ ומהעולם ושואלת שאלה שתעמוד במרכזו של הכנס: האם מכוני מחשבה ומחקר יכולים להיות ניטרליים ואובייקטיביים בתפקודם?
*טקסט זה הוא טיוטה בלבד

מחקר של הביטוח הלאומי מצא כי כ 14 אחוזים מכלל העובדים במשק משתכרים פחות משכר המינימום. מומי דהן מציין כי אכיפת שכר המינימום אינה דורשת חקיקה בלבד כי אם מאמץ ביצועי מתמשך, וכי הניזוקים מאי אכיפה זו הן בעיקר קבוצות מוחלשות באוכלוסייה: נשים, ערבים ומהגרי עבודה.

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט מנתח במאמר זה את המניעים לרפורמות מבניות, ואת מאזן הכוחות בין השחקנים המשפיעים על יישומן  – הפוליטיקאים, הרגולטורים, ובעלי העניין. רפורמות מבניות רבות ממתינות כ 10 שנים ליישומן, למרות צורך מיידי בביצוע רפורמה עקב אי הסכמה בין מומחים בתחום והתנגדות רבה של בעלי אינטרסים.

ישראל חוגגת השבוע עצמאות מדינית בת 63 שנים, אך סובלת עדיין מתסמינים של חוסר בגרות ועצמאות במישור הזהות והביטחון העצמי. ידידיה שטרן טוען כי עצמאות אמיתית תושג כאשר המדינה תאמץ זהות יהודית ודמוקרטית אמיצה, ותסתמך לא רק על צבאה, אלא גם על שורשיה.

סקר שערכו מרכז גוטמן ומכון דחף עבור ישראלים להצלת הדמוקרטיה מעלה: הבוחרים מאסו בחברי הכנסת ובמפלגות, אך בנכונותם לתמוך ביוזמות שישנו את המצב.

לאחרונה נוספה לצה"ל משימה חדשה בחזית הדרום - שמירה על הגבול מחדירתם של מבקשי מקלט בישראל. את המשימה הזאת מבצע צה"ל ככל משימת ביטחון, ללא הרגישות הנדרשת בהתמודדות עם מבקשי מקלט, מתוך התעלמות מסכנת החיים שאנשים אלה נמצאים בה ושלא בהתאם לדין הבינלאומי.

ב-5 במאי נערך בבריטניה משאל עם בנושא שינוי שיטת הבחירות. האזרחים נקראו להכריע האם להישאר עם שיטת הבחירות המסורתית או לאמץ שיטה חדשה. רוב מוחץ של כ-68% החליט נגד השינוי. קראו את מאמרם של עופר קניג ודנה בלאנדר על השינוי שעמד על הפרק, השלכותיו ומשמעותו.

הבחירות שנערכו אתמול בקנדה שוב שינו מן היסוד את קווי המתאר של מערכת המפלגות. השמרנים זכו ברוב מוחלט, ה-NDP השיגו הישג שיא, ואילו הליברלים והבדלנים נחלו מפלות קשות.

השבוע הגביל בנק ישראל אפשרויות ללקיחת משכנתה לצורך רכישת דירה, ובכך הוא מתייחס אל ציבור רוכשי הדירות כאל ציבור לא רציונלי. האם זו דעתו של הבנק המרכזי על תושבי ישראל?

דרישות הסתדרות הרופאים בסכסוך העבודה עם האוצר הן מרחיקות לכת ובעלות משמעות גדולה: תוספת שכר אחידה של 50 אחוז לצד השפעה על מדיניות הבריאות. אלו נראות למומי דהן כדרישות מוגזמות, המפרות את האיזון בשירות הציבורי ופוגעות ביכולת הממשלה לנהל מדיניות בריאות ראויה.

פרשת נסיעות הבכירים משקפת את הבעייתיות הקיימת בישראל בכל הנוגע למעמדו של מבקר המדינה וליחס בינו ובין הרשויות האחרות.
מיכל טמיר בוחנת את סמכויות החקירה של מבקר המדינה לנוכח פרשה זו ומציעה דרכים להתמודדות עם הסוגיה.

לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?

באופן מפתיע ולשמחת ההסברה הישראלית חזר בו השופט גולדסטון מאחדות מהמסקנות שהוצגו בדוח על מבצע "עופרת יצוקה" שהוגש לאו"ם. אך אל לישראל רק לרחוץ בניקיון כפיה – עליה להסיק מהמקרה מסקנות חשובות על התחקיר הנעשה בצה"ל ועל שיתוף פעולה עם גופי משפט בינלאומיים.

ב-2007 פסק בג"ץ שעל המדינה להבטיח הליך משפטי הוגן לחשודים בעברות ביטחון. בניגוד לפסיקה זו עומדת הוראת שעה של משרד המשפטים המגובה באישור הכנסת. האם על הרשות המבצעת להתעלם כך מפסיקות של בית המשפט העליון?

מסע הפרסום החדש של מפעל הפיס יוצר את האשליה שהזכייה בפרס הגדול נמצאת בהישג יד ושצלצול הטלפון הבא יבשר על הזכייה. מפעל הפיס הוא גוף ציבורי בפיקוח ממשלתי. האם תפקידו לטפח אשליות במסע פרסום גדול ויקר?

בישראל יש אי-שוויון של ממש בחלוקת העושר והמשאבים, ושכר הבכירים העולה לעומת השחיקה בשכרן של השכבות הנמוכות רק מגדיל את הפער הגדול ממילא. מומי דהן סבור כי מצב זה הוא לא צודק, ואפילו – מסוכן.

ציון יום העצמאות כיום אבל על ידי אזרחי המדינה הוא ללא ספק ביטוי מקומם, לא נעים ומתריס - אך דווקא במתן אפשרות לביטויים כאלה נבחנת מדינה דמוקרטית. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.

למעלה משבוע נמשכת שביתת העובדים הסוציאליים הנמצאת על סף סיום. קראו את רשמיה של השובתת חני רוזנבלום עובדת סוציאלית העובדת כקצינת מבחן לנוער.

לנוכח היוזמה להקים ועדות חקירה פרלמנטריות לחקר הארגונים לזכויות אדם, מנסה לעמוד דנה בלאנדר על הרכבן, מעמדן וסמכויותיהן של ועדות חקירה פרלמנטריות

שביתת העובדים הסוציאלים מקורה איננו רק בהזנחה של המדינה את באי כוחה בתחום הרווחה או בהתחזקותו של האוצר כגורם מתווה מדיניות בישראל. היא מלמדת באילו ערכים ובאילו זכויות החברה הישראלית רואה זכויות מהותיות, ועל אילו אפשר פשוט לוותר.

עשר שנים לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה מסתכנים עופר קניג וחן פרידברג בקביעה שכיום כללי המשחק הפוליטיים טובים לא רק בהשוואה לתקופת הבחירה הישירה, אלא גם בהשוואה למצב שהיה לפניה. גם האיזון בין הרשויות (לפחות מבחינה פורמלית) השתפר ביחס לעבר.

 יש הטוענים כי הפגיעה בשירותים הציבוריים בישראל מקורה בעול הביטחוני הכבד. מומי דהן סבור כי הטוענים כך שוכחים את הסיוע הביטחוני הנרחב שמקבלת ישראל מן החוץ וכי הפגיעה בשירותי הרווחה, החינוך והבריאות נובעת קודם כול מסדר עדיפויות שאינו ראוי. לדעתו אפשר גם אחרת.

ב-7 במרס 2001 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: הממשלה החדש, שביטל את חוק היסוד שהתקבל תשע שנים קודם לכן ונודע בכינוי "חוק הבחירה הישירה". עופר קניג משחזר את שלביו של תהליך החקיקה הממושך.

התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר מחייבת חשבון נפש במערכת המשפט. השופט (בדימוס) אליהו מצא סבור כי הבעיה אינה של השופטים בלבד, אלא של כלל החברה הישראלית הנדרשת לשירותי המשפט. הוא גורס כי מכלל החברה יבוא גם הפתרון.

האם אנשי דת עומדים מעל החוק כאשר הם מביעים עמדה דתית? ידידיה שטרן טוען שיחד עם כח, הנהגה והשפעה מגיעה גם אחריות גדולה, וכי הניסיון לפטור רבנים מן האחריות הזו כלפי החברה האזרחית וחוקיה הוא הרסני.

הספר תורת המלך מעלה לדיון סוגיות בדבר חופש הביטוי של אנשי דת לעומת הקריאה להסתה והפרת החוק הישראלי לחופש ביטוי. אך גינוי תקיף של פסיקה הלכתית מסוג זה צריך להיעשות לא רק במסגרת החוקית של קריאה להסתה, אלא גם על ידי הצבת חלופה הלכתית לפסיקות המוצגות בספר. קראו את המאמר בעניין זה.

לפי נתוני הלמ"ס, בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות מרשימה בדפוסי הלימודים והעבודה של נערות במגזר הערבי, וכיום קרוב ל-90% מהן נמצאות במסגרות לימודיות. אם שוק העבודה הישראלי יתפקד כראוי, התפתחות זו היא חדשות טובות אפילו יותר מגילוי הגז בחופי הים התיכון. 

מחר, 15.2.2011, תעלה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצעת החוק למניעת חרם. ההצעה קובעת כי מי שיוזם או מעודד הטלת חרם על ישראל (ובכלל זה ההתנחלויות) או מעודד חרם כזה צפוי לתביעות אזרחיות ופליליות. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס טוענים כי הצעת החוק פוגעת קשות בחופש הביטוי ומיועדת להשתיק ביקורת נגד הממשלה. קראו את מאמרם.