מאמרים

מדינת ישראל חתומה על ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם המעניקה זכויות מקלט לפליטים. רובי ציגלר מפנה את תשומת הלב לכך שישראל בוחרת להגדיר את פליטיה כמסתננים, ולא לכבד את זכויות האדם להן היא מחויבת.

ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה שמטרתה "לחשוף" את האמת מאחורי ארגוני זכויות האדם בישראל נועדה למעשה להסתיר את האמת. ההחלטה תמריץ את המאמצים הבינלאומיים לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדי צבא ישראלים ותגרום לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

בימים 5-6 בינואר 2011, התקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא אנשים עם מוגבלות במדינה יהודית ודמוקרטית. שחר ליפשיץ מציג לסיכום את הגישות לצדק חברתי במסורת הדמוקרטיה הליברלית ובמסורת היהודית.

בשנת 2010 ערך המכון הישראלי לדמוקטיה קבוצות דיון של צעירים בגילאי 25-32, במסגרת פורום צוערי הדמוקטיה. קראו את מאמרה של ד"ר כרמית הבר המנתח את קבוצות הדיון האלו ואת עולם הערכים של צעירי ישראל. המאמר בהנחיית פרופ' תמר הרמן.

האם אנו באמת מדינה קפיטליסטית יותר מאז תום עידן מפא"י? האם הקפיטליזם והסוציאליזם הן באמת שתי שיטות כלכליות נבדלות? ואולי מדובר בשיטה אחת לזיהוי פוליטי על פני מפת השמאל-ימין הישראלית? 

בשנת 2010 ערך המכון תחרות נאומים לצעירים בנושא "מצעיר די אפאתי לפוליטיקאי מאוד אכפתי", במסגרת פורום צוערי הדמוקטיה. קראו את מאמרה של ד"ר כרמית הבר המנתח את תחרות הנאומים ואת חלקם של הצעירים בחיים הפוליטיים בישראל. המאמר בהנחיית פרופ' תמר הרמן.

ערעור על זכויות הציבור הערבי בישראל הינו ערעור של ערכיה של המהותיים של הדמוקרטיה. יאיר שלג מציע לרבנים ואינטלקטואלים לא לבחון את המציאות בכלים תיאורטיים והלכתיים חד-מימדיים, אלא להביט בה במבט מורכב ופתוח.

בעקבות השאלה אם ראוי להקים ועדת חקירה לבדיקת השרפה בכרמל מגיש רענן סוליציאנו-קינן סקירה היסטורית קצרה של מוסד ועדות החקירה, הסיבות להקמת ועדות אלה ויישום מסקנותיהן.

מדיניות המיסוי בישראל תורמת להגדלת הפערים החברתיים באופן שפוגע ברבים מאזרחי המדינה ומנוגד להמלצות הדרג המקצועי במשרד האוצר. האם התייאשנו עד כדי כך מן הפוליטיקה עד כי נסכים להמשך מגמה זו?

יאיר שלג מציג תפיסה הרואה באזרחות בישראל מעין חברוּת שוַות זכויות וחובות במועדון מכובד. הוא מציע להעשיר את הזהות הישראלית האזרחית המשותפת לכל אזרחי ישראל בד בבד עם המשך קיום זהותה הלאומית היהודית של המדינה.

אריה אלדד בוחן במאמרו את השאלה מי צריך ומי ראוי להיות אזרח ישראלי. לטענתו, מדינת ישראל עדיין נתונה במלחמת העצמאות שלה נגד האיום על דמותה היהודית ועל הרוב היהודי שלה. לפיכך עליה להתגונן מפני אלה המבקשים להיות אזרחיה ולשנות בתוך כך את אופייה הציוני ואת תכלית קיומה.

שולמית אלוני מעמידה את ההיבט הדמוקרטי של מדינת ישראל, ובפרט את עקרון השוויון, כאבן היסוד של הגדרת האזרחות. היא מתקוממת על הלכי הרוח הגזעניים שאנו עדים להם לאחרונה, אשר עומדים לדעתה בניגוד לחזון המכונן של מדינת ישראל.

בעיר ראשון לציון פועלות רק 4 ניידות משטרה. כדי להתגבר על המצוקה מפעילה העירייה ניידות פרטיות חסרות סמכות. מומי דהן קורא לבטל את המצב האבסורדי.

זה 35 ימים שובתים הפרקליטים שבשירות המדינה. אלעד גיל טוען כי טיפולו של שר המשפטים בפרשה לוקה בחסר, הן מן הבחינה הניהולית הן מן הבחינה המשפטית. קראו את מאמרו.

מה בין השריפה בכרמל ובין פרשת ויקיליקס? האם חופש המידע ישפר את מצב שירותי הכבאות בישראל? קראו את מאמרה של תהילה שוורץ- אלטשולר.

סאבר קאשור, ערבי ישראלי שהציג את עצמו לפני נשים בשם "דודו", הודה בעסקת טיעון באונס במרמה. עמיר פוקס סבור כי הרשעה זו נותנת גושפנקה משפטית לתפיסות גזעניות ופוגעת בערך השוויון. קראו את מאמרו.

התהליך הארוך לביטול הליך הבחירה הישירה לראשות הממשלה החל לפני 12 שנים. ב-7 במרץ יצוינו עשר שנים לביטולו בכנסת. קראו את מאמרו של אריק כרמון על המאבק בחוק ועל הצלקות שהותירה שיטת הבחירה הישירה בדמוקרטיה הישראלית.

האם קביעת יעדים מדידים למגזר הציבורי תורמת לייעול או פוגעת בתפקום של גופים ציבוריים? מומי דהן כותב על ההבדל שבין המגזר הפרטי למגזר הציבורי.

בימים שבהם משמעת קואליציונית ומשמעת סיעתית חורצות גורלן של הצעות חוק והכרעות מדיניות, קורא יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, במאמר בלעדי לאתר המכון, לתת מקום רב יותר לעצמאות ההחלטה של חברי הכנסת ולמוסר האישי שלהם.

פרשת ויקיליקס הבהירה לנו שהטכנולוגיה מצמצמת במידה ניכרת את השליטה השלטונית במידע. עם זאת הפרשה מוכיחה הן את הצורך בעיתונאות ממוסדת, רצינית, מסורה ומקצועית, והן את חשיבות התפיסה שכוח פרטי עלול לאיים על מרחב השיח הציבורי לא פחות מהשלטון.

קולות רבים הקוראים להקים ועדת חקירה ממלכתית להתנהלות הרשויות בשרפה בכרמל מתייחסים לוועדה כזאת כפתרון לכל צרותינו. דנה בלאנדר טוענת כי זוהי התחמקות מהבעיה האמיתית – האשמות אישיות במקום הפקת לקחים ארגוניים.

ב-14 בדצמבר הצליח סילביו ברלוסקוני לעבור מבחן גורלי, לאחר שניצח בהפרש זעיר בהצבעת אי אמון נגד ממשלתו.  פעם נוספת הוכיח ברלוסקוני כושר היחלצות מופלא ממצבים לכאורה אבודים, תכונה שהקנתה לו את הכינוי "הודיני האיטלקי".

דוח הוועדה לזכויות האדם על מצב זכויות האדם בישראל מתאר אי-נחת הולכת וגוברת של הקהילה הבין-לאומית ממצב זכויות האדם בישראל. קראו את ביקורתו של יובל שני על הדוח וממצאיו.

ממשלת ישראל דנה בימים אלה במתן תוקף משפטי לגיור הנערך על ידי צה"ל. באופן מפתיע, אולי, מתנגד למהלך זה הרב הראשי לישראל. ידידה שטרן מסביר ומחווה את דעתו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מגנה את גילוי הדעת של עשרות רבני ערים לפיו חל איסור הלכתי על מכירה והשכרה של דירות למי שאינו יהודי.

באחרונה קיים המכון כנס בנושא החרדים בחברה הישראלית. ד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מִנהלת השירות האזרחי-לאומי ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן, הטכניון, התייחס בדיון אל השירות האזרחי ואל השירות הלאומי כמנופים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה הישראלי. קראו את עיקרי דבריו.

לאחרונה ניכרת התחממות מסוימת בגזרת המאבקים בין דת למדינה. הפסיקות האחרונות של רבנים בעניין ציות חיילים לפקודות הצבא מהוות סכנה מוחשית לתפקוד הצבא. במבט רחב יותר הן מסכנות את קיומו של צה"ל ואת קיומה של מדינת ישראל בכלל.

ביום שני האחרון אישרה הכנסת את חוק משאל העם, המחייב קיום משאל עם לפני כל החלטה על נסיגה משטח בריבונות ישראלית. דנה בלאנדר טוענת שמנגנון משאל העם כפי שהוא מעוגן בנוסח החוק יהפוך לגולם שקם על יוצרו.