מאמרים

סוגיית הגיור הממלכתי אינה יורדת מן הכותרות. נתנאל פישר מנתח את האירועים האחרונים וקורא להקמת קואליציה של הרוב היהודי המתון.

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של ד"ר מומי דהן, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בכיר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת כינוס זה.

יובל שני ועמיחי כהן קוראים להקים מערך משלים למערך החקירות הצבאיות שיבחן טענות על חוקיות החלטות ופעולות שנויות במחלוקת.

במסגרת הוויכוח על ההצעה להתנות את קבלת האזרחות הישראלית בהצהרת אמונים – לא רק "למדינת ישראל" (כמו שהחוק הקיים דורש), אלא למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נטען בין השאר שהנוסח המוצע בתיקון דומה להצהרות נאמנות המקובלות במדינות רבות, מהמתוקנות בעולם, ושהוא עולה בקנה אחד עם רוחה של הכרזת העצמאות.
להלן אבקש לבחון את הטיעונים האלה.

במאזן התועלת והנזק שיוצר חוק האזרחות יש לרשום תועלת אפסית ונזקים קשים. מרדכי קרמניצר מנתח את החוק והשלכותיו ותוהה להיכן נעלם השכל.

בואו נודה בזה, יש משהו בדברי קלינטון, גם אם אינם תקינים פוליטית: הציבור הרוסי אמנם בורך בהון תרבותי, אך נשבה בדפוס של "הצבעה חמולתית" לרשימות עדתיות ימניות. ליברמן מתנה אזרחות בנאמנות? הנה התשובה.

מרדכי קרמניצר ורועי ששון מגיבים למאמר של דן כספי: זכות הצבעה רק לבעלי ידע בסיסי* וטוענים כי התניית זכות ההצבעה בבחירות בבקיאות פוליטית אינה ראויה וחותרת תחת עקרונות הדמוקרטיה.

הרב יצחק לוי קורא לחדול מכפיית התרבות המערבית על לימודי הליבה ולחייב רק את לימוד השפה העברית ולימודי האזרחות. עוד הוא קורא להימנע מלערב את בג"ץ בנושא, משום שמעורבותו עלולה להביא לסערה ציבורית. קראו את מאמרו בעניין זה.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

נייר עבודה זה נכתב למפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל, ועוסק בהצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, כולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

לקראת המפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל, נכתב נייר עבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

עשור חלף מזמן שפרצו המהומות הקשות שבהן קיפחו את חייהם 13 מפגינים ערבים אזרחי ישראל. בדוח מיוחד סוקרים לינא סאבא ומרדכי קרמניצר את התנהלותן הלקויה של רשויות השלטון ובוחנים את החלטת היועץ המשפטי לממשלה לאמץ את המלצות הפרקליטות. קראו את תקציר הדוח.

באחרונה הודיעה המדינה לבג"ץ, כי גיורם של אלפי חיילים עולים על ידי אותה מדינה, באמצעות הצבא, "מוטל בספק". ידידיה שטרן סבור כי זוהי עורלת לב אכזרית, טיפשות חברתית וחוסר אחריות לאומית. המדינה היהודית והדמוקרטית נוקטת מדיניות רשמית, בלתי מוסרית, של הונאת הגר.

בימים אלו של חשבון נפש אין מנוס מלהודות: החברה הישראלית שרויה בעיצומו של גל עכור המאיים לפגוע בערכים דמוקרטיים בסיסיים - החופש האקדמי, זכויות אזרחי ישראל הערבים ואפילו המשטר הדמוקרטי עצמו. יאיר שלג טוען כי שורשן של התופעות הללו הוא ניצולה לרעה של הדמוקרטיה בידי אנשי ממסד וקבוצות לחץ למיניהן. הוא מזהיר שאם הדמוקרטיה תוסיף להיות מנוצלת לרעה, עלול הציבור למאוס בה לחלוטין.

בישראל חיים כ-300 אלף עולים שאינם מוכרים בחוק כיהודים, אך המיעוט החרדי הלא ציוני נועל בפניהם את שערי הגיור. מדובר בפצצת זמן חברתית רבת עוצמה. הכנסת מנסה לטפל בבעיה באמצעות חוק רותם. ואולם ידידיה שטרן סבור כי חוק זה הוא חוק גרוע משום שהוא מפקיד את הסמכות הבלעדית בענייני גיור בידיה של הרבנות הראשית ומחריף בכך את הבעיה. הוא מציע להעביר את האחריות לגיור מהידיים החרדיות המחמירות לידיהם של רבנים מתונים, שיישמו מדיניות שתחבק את הגרים.

ב-12 בספטמבר התקיים בטורקיה משאל עם לאישור חבילת רפורמות חוקתיות. קרוב ל-40 מיליון אזרחים השתתפו במשאל, וברוב של כ-58% אושרה ההצעה. בעיני רבים היה משאל העם מאבק בין שוחרי הדמוקרטיה החילונים ובין שוחרי האסלאם השמרני בראשות ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן. אולם הצגה כזאת של הדברים היא שטחית וחוטאת לאמת. המציאות מורכבת יותר: אישור משאל העם נושא אתו תקוות למדינה טורקית העומדת בסטנדרטים דמוקרטיים גבוהים יותר לצד חשש אמתי מכרסום בחילוניותה של המדינה.

אם אמנים ומרצים רואים בהקמת יישוב בשטחים עוולה מוסרית, מה הפסול בחוסר הנכונות שלהם להופיע בו? מרדכי קרמניצר מגיב לעמדתו של ידידיה שטרן בעניין החרם על אריאל וטוען כי אף שבהחלט אפשר לחלוק על עמדתם ודרכם, אין להלך אימים על המממשים את זכותם הבסיסית לחופש ביטוי ומחאה.

כיצד ראוי ללמד אזרחות בישראל? יש המצדדים בשיטת לימוד ניטרלית לחלוטין, ויש הגורסים כי צריך לעסוק בכוונה תחילה בקונפליקטים הקיימים. ידידיה שטרן מציע פשרה רב-שלבית ומדגיש את חשיבות לימודי האזרחות בהיותם הזירה שבה אמור להתנהל השיח על הזהות הישראלית בפתיחות, באחריות ומתוך ביקורת.

תש"ע הייתה שנת שיא בפעילותן של ועדות חקירה בין-לאומיות. אפשר לשער שגם בתשע"א ובשנים שיבואו בעקבותיה תמצא ישראל את עצמה במוקד חקירות בין-לאומיות רבות. לקראת השנה החדשה יובל שני מאחל לכולנו שמדינת ישראל תפנים את ההתפתחות הזו במצבה הבין-לאומי ותתאים את עצמה למציאות החדשה, כלומר: תיזהר מלאמץ אמצעים שחוקיותם ותועלתם אינן ברורות, תחזק את מנגנוני השפיטה הפנימיים שלה ותשקול שיתוף פעולה גם עם גופים בין-לאומיים שאינם נוחים לה.

מה נאחל לדמוקרטיה הישראלית, ולנו בתוכה, לקראת השנה הבאה? מה היו הקללות שאנו מאחלים שיעברו מן העולם עם פרושׂ השנה החדשה?
לקראת שנת תשע"א הבאה עלינו לטובה כתבו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה והעמיתים הבכירים איחולים וייחולים.

השנה האחרונה הייתה מלאת התרחשויות ואירועים שחשפו פגמים בדמוקרטיה שלנו. פגמים אלו חוזרים ונשנים מדי שנה בשנה בגלל היעדר חוקה וכללי משחק מובנים. לקראת השנה החדשה אריק כרמון מאחל לכולנו שנעבור למציאות חדשה, המושתתת על נורמות ברורות של "ייעשה" ו"בל ייעשה".

קללת השנה היוצאת טמונה בניסיונו של השלטון למשטר את החברה ואת חופש המצפון, הדעה והביטוי, במגמה לייצר קול אחד במקום לטפח את ריבוי הקולות והגוונים. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס מקווים שבשנה הבאה תדחה החברה הישראלית, ובראשה כנסת ישראל, את דגם המדינה בעלת הצביון הטוטליטרי, הרודפת והנרדפת. במקומה הם מקווים שהיא תבחר במתכונת של מדינה פתוחה וחופשית, בטוחה בעצמה, מאירת פנים ומעודדת קולות רבים ושונים זה מזה.

למדינת ישראל תעודת זהות כפולה: מצד אחד, היא חברה במשפחת האומות הדמוקרטיות, שתרבותן ליברלית ומערבית; ומן הצד האחר היא מדינה ייחודית, מדינת הלאום של העם היהודי. כך נוצרת שניוּת – בין תרבות המערב לבין התרבות היהודית המסורתית, בין האוניברסלי לפרטיקולרי. ידידיה שטרן ושחר ליפשיץ מאחלים לחברה הישראלית שבשנה הקרובה תשכיל לבנות גשר ממשי בין התכנים האוניברסליים לבין התכנים הפרטיקולריים המעצבים את החיים היהודים הלאומיים בדורנו.

תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי של הממשלה לביצוע מדיניותה, ואף על פי כן שרי הממשלה מחליטים על המדיניות התקציבית בלי שיש בידיהם המידע המינימלי הדרוש לקבלת החלטה מושכלת. לקראת השנה החדשה אבי בן בסט ומומי דהן דנים באחת התקלות החמורות של תהליך התקצוב בישראל – מידת השקיפות הנמוכה – ומאחלים לכולנו שתקלה זו תעבור מן העולם עם פרושׂ השנה החדשה.