סוב-יודיצה

הגבלת ביטויים לשם הגנה על תקינותם ותדמיתם של הליכים שיפוטיים

להליך השיפוטי יש מטרה פורמלית ומטרה מהותית: במישור הפורמלי מהווה ההליך השיפוטי שיטת הכרעה בשאלות שנויות במחלוקת; מבחינה מהותית מיועד ההליך השיפוטי להיות שיטת הכרעה צודקת בשאלות אלה. היבט אחרון זה מעלה את הסוגייה, העומדת במרכזו של ספר זה, של ההצדקה להגבלת ביטויים לשם הגנה על תקינותם ותדמיתם של הליכים שיפוטיים.

להליך השיפוטי יש מטרה פורמלית ומטרה מהותית: במישור הפורמלי מהווה ההליך השיפוטי שיטת הכרעה בשאלות שנויות במחלוקת; מבחינה מהותית מיועד ההליך השיפוטי להיות שיטת הכרעה צודקת בשאלות אלה. היבט אחרון זה מעלה את הסוגייה, העומדת במרכזו של ספר זה, של ההצדקה להגבלת ביטויים לשם הגנה על תקינותם ותדמיתם של הליכים שיפוטיים.

הצדק אשר אליו שואף ההליך השיפוטי, ואשר ההגנה עליו היא העומדת על הפרק, הוא משני סוגים שיש ביניהם קשר הדוק: צדק תוצאתי-מהותי - שפירושו קביעת הדין הראוי, זיהוי העובדות הרלבנטיות והחלה מדוייקת של הדין לגביהן; וצדק הליכי - שפירושו ניהול ההליך השיפוטי בדרך הוגנת (Justice as fairness).

בשל תפקידו המהותי של ההליך השיפוטי כשיטת הכרעה צודקת, בשני המובנים האמורים ישנה חשיבות לקיומם ולתוכנם של כללי ההליך השיפוטי. ייחודו של ההליך השיפוטי, שבשלו יש חשיבות מיוחדת לשמירה על כלליו, הוא בכך שהוא המוסד הרשמי, המוסמך והמוסכם, להכרעה צודקת בין טענות סותרות. ייחוד זה מחדד את השאלה בה עוסק הספר: ההצדקה להגבלת ביטויים העלולים לפגוע בתקינותו של ההליך השיפוטי או בתדמיתו כתקין בעיני הציבור.

הסוגיה של הגבלת ביטויים העלולים לפגוע בתקינותם או בתדמיתם של הליכים שיפוטיים מעוררת מתח קשה לפתרון בשל חשיבותם של ביטויים אלה, בין השאר כאמצעי לפיקוח על תקינותם של ההליכים השיפוטיים עצמם, והקושי בזיהויים של הביטויים העלולים לפגוע באינטרסים האמורים. לכן, אין זה מפתיע שהדין הישראלי נקט בעמדה הפוסחת על שני הסעיפים: להלכה, אוסר החוק באופן כמעט מוחלט על כל ביטוי העלול לסכן את תקינותו של הליך שיפוטי, בעוד שלמעשה איסור זה כמעט ואינו נאכף עד שהפך ל"אות מתה." שילוב זה אינו משביע רצון. הספר מנסה להצביע על כך, שלמרות שאין פתרון פשוט למתח האמור, אפשר לגבש עקרונות הכרעה כלליים שלאורם ייעשה מאמץ לעצב הסדר ראוי יותר. לאור עקרונות אלה יש לבחון אילו סוגי ביטויים יוצרים סכנה משמעותית לפגיעה קשה בכללים חשובים של ההליך השיפוטי ולהגביל אותם בלבד.

מבוא

1. הגדרת הנושא

2. ניתוח הסוגייה - שיטת הדיון

3. הדין המצוי
האיסורים הקיימים
מדיניות האכיפה של איסור הסוב- יודיצה בישראל
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לאכיפת איסור
הסוב - יודיצה

4. הצורך בבחינה מחודשת של הדין המצוי - הפגמים הכלליים של האיסורים הרלבנטיים

פרק ראשון: האינטרסים הרלבנטיים

1. חופש הביטוי העוסק בהליך השיפוטי

2. הליך שיפוטי תקין במובן של העדר השפעה חיצונית פסולה
הרציונל להגנה על ההליך השיפוטי מפני השפעת
ביטויים - הגנה על דרך קבלת החלטות מסוימת
ההבחנה בין השפעה לגיטימית לפסולה
טיבה והיקפה של סכנת ההשפעה הפסולה
היבטים כלליים                         
שופטים
בעלי דין: ההבחנה בין אדם פרטי ורשויות המדינה
עדים

3. אמון הציבור בתקינות ההליך השיפוטי

4. היחס בין האינטרסים ועקרונות ההכרעה ביניהם


פרק שני: הגנה על תקינות ההליך השיפוטי ותדמיתו באמצעות המשפט

1. יעילות הדין כאמצעי להגנה על תקינות ההליך  השיפוטי ותדמיתו
מה משרת את תקינות ההליך השיפוטי ואת האמון בו?
האפשרות של מניעת ביטויים

2. הדרכים להסדרת הסוגייה
איסור פלילי
כללי
איסורים פליליים כלליים על ביטויים שנועדו להגן על תקינותם או תדמיתם של הליכים שיפוטיים במשפט המצוי
צווי מניעה האוסרים על פרסום הנוגע להליך שיפוטי מסויים
כללי
השימוש בצווי מניעה להגבלת ביטויים לשם הגנה על תקינותם ותדמיתם של הליכים שיפוטיים
הגבלות על המעורבים בהליך ועל כלי התקשורת ( הנחיות, כללי אתיקה וצווים)
ברירת שופטים ( לרבות באמצעות שינוי מקום ההליך או דחיית מועדו)
בידור מושבעים
סגירת ההליך
ביטול הליך שיפוטי שנפגם

פרק שלישי: משתנים הקשורים בהליך

1. סוגי ההליכים שיש להגן עליהם- ייחוד ההליך השיפוטי
ועדות חקירה
סוג ההליך השיפוטי
הליך פלילי
הליך בין אנשים פרטיים
הליך מנהלי או בעל משמעות חוקתית
הליך של ערעור

2. פרק הזמן בו מוטלת המגבלה
מועד תחילת המגבלה
פרק הזמן בו מתנהל ההליך
מועד סיום המגבלה

פרק רביעי: סוגי ביטויים

1. ביטוי במישור הנורמטיבי

2. דיווח על ההליך
הליך רגיל
הליך מקדמי

3. מידע (רלבנטי) שאינו קביל על - פי דיני הראיות

4. מידע עובדתי רלבנטי וקביל הנוגע להליך (למעט עצם הדיווח עליו)
כללי
מידע מחקירה משטרתית
מידע מחקירות של גופים פרטיים ( גופים לא שלטוניים)

5. מידע בלתי רלבנטי שיש לו השפעה רגשית

6. הערכת ראיות - ניתוח עובדתי של אירוע או של הליך (מהלכו וההכרעה הצפויה או הראויה)

7. הצטברות של פרסומים היוצרים "אווירה ציבורית" מגמתית חד-צדדדית


פרק חמישי: המגבלה על ביטויים לשם הגנה

על תקינות ההליך השיפוטי ותדמיתו
1. סיכום סוגי הפרסומים שיש מקום להגבילם
2. הפצת הביטוי
3. משך המגבלה
4. האחראים
5. סיכום רכיבי המגבלה
6. היסוד הנפשי הנלווה להפצת הביטוי
7. צורת המגבלה

סיכום והערות

English Summary