אזורי יוממות בישראל: חלוקה מרחבית של ישראל לפי דפוסי פעילות כלכלית

לפעילות הכלכלית דפוסים מרחביים, ולפיכך בחירה מושכלת של יחידות גאוגרפיות לניתוח מדיניות אזורית ולמחקר אמפירי היא תנאי חשוב להבנת ההשפעה של תהליכים מקומיים. בעוד שבמדינות רבות נהוג לעשות שימוש ב"אזורי יוממות" המבוססים על דפוסי נסיעה בפועל, בישראל אין חלוקה דומה, וקובעי מדיניות וחוקרים נעזרים לרוב בחלוקות גאוגרפיות מינהליות קיימות, כגון מחוזות, נפות ואזורים טבעיים, שאינן משקפות בהכרח את דפוסי הפעילות הכלכלית כפי שהם כיום.

במחקר זה מוגדרים לראשונה אזורי יוממות בישראל. באמצעות אלגוריתם מתחום מדע הרשתות ועל בסיס נתוני נסיעות כפי שאסף משרד התחבורה בעזרת איכון מכשירים סלולריים, אנו מזהים קבוצות אזורים המקיימות ביניהן קשרים חזקים, ומגדירים את הקבוצות הללו כ"אזורי יוממות". החלוקה המתקבלת כוללת 18 אזורי יוממות רציפים המכסים את כל שטח המדינה, ומשקפים את הפעילות הכלכלית המרחבית המתנהלת בה בפועל. אנו מראים במגוון דרכים כי שימוש באזורי היוממות עדיף על פני החלוקות המינהליות הקיימות, וכן על פני שיטות חלופיות המקובלות בעולם ועושות שימוש בנתוני נסועה.

חלוקה זו מסייעת להבנת הדפוסים המרחביים של הפעילות בישראל ומציעה בסיס עדכני ויעיל למחקר ולמדיניות במגוון תחומים המאופיינים בהיבטים אזוריים, כגון תחבורה, תעסוקה, מיסים ופיתוח אזורי.

להורדת קבצי הנתונים הנלווים