נדב פורת הירש

30 בדצמבר 2024

נטל המילואים ונטל המשק – אוסף סקירות על אתגרי שוק העבודה במלחמה | עיקרי הממצאים: המשק הישראלי מאבד בכל חודש 1% משעות העבודה, שהן 1.16 שעות בשל התארכות מילואים. 14,000 עצמאים הקפיאו את העסק שלהם, התגייסו למילואים ושילמו מחיר כלכלי כבד. בחברה הערבית נרשם זינוק של 6% בשיעור האבטלה, 22,000 גברים ערבים (בגילים 25-64) לא חזרו לעבודה. בתחילת המלחמה נרשמה ירידה של 7% בתעסוקת אימהות לילדים צעירים. הענפים במשק שנפגעו במיוחד: האומנות, הבידור והפנאי, האירוח והאוכל וענף הבינוי.

סקירה שתוצג בכנס אלי הורביץ 2023 לכלכלה וחברה מראה מאז הקמת המנהלת חל זינוק במספר התלמידים שהשתתפו בהכשרות בשיתוף מעסיקים, מהיקף ממוצע של כ-900 הכשרות בשנים 2019-2010  לכ-15,800 הכשרות שהתקיימו בשנים 2022-2021. לצד זאת, היא מבטאת יישור קו עם המדינות המערביות המפותחות.

ברקע כוונת שר הכלכלה ברקת לפטר את הממונה על התחרות עומדים תקדימי פולין והונגריה, המראים כיצד הטיה פוליטית החליפה שיקולים מקצועיים של תחרות וטובת הצרכנים. 

סקר עמדות הציבור בנושא כלכלה ויוקר המחייה, המתפרסם לקראת כנס אלי הורביץ 2023, מעלה כי 60% מהציבור בישראל רואה בממשלה אחראית ליוקר המחייה. כמחצית מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי האישי.

הממשלות ביוון, בארגנטינה ובטורקיה ניצלו את היעדר עצמאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשם השפעה על הנתונים הרשמיים. השפעה זו פגעה באמון הציבור והמשקיעים במדינה וכן ביכולת הממשלה להגיב למשברים כלכליים בזמן אמת. על ישראל לשמור על עצמאות הלשכה לסטטיסטיקה כדי למנוע התערבות פוליטית בנתונים הרשמיים. פגיעה בעצמאותה תגביל את יכולת המדינה לקדם מדיניות מבוססת נתונים ותפגע באמון הציבור והמשקיעים במדינה.

הונגריה, פולין וטורקיה סבלו בעשור האחרון מנסיגה בדמוקרטיה וניכרה בהן ירידה בהיקף ההשקעות הזרות, בפרט לאחר היחלשות מערכת המשפט. בישראל אין גוף בין-לאומי כמו האיחוד האירופי, שסנקציות מצדו יכולות לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה ולמתן את חששות המשקיעים מפני מדיניות הממשלה.

ניתוח מיוחד התחקה אחר עליית מדד המחירים לצרכן בישראל אל מול מדינות ה-OECD, בהשוואה לעליית השכר הריאלי וההכנסה הריאלית המקומיים אל מול הגלובליים.